שלום
אני כבר אוטוטו 40 עדיין רווקה, עד כה חשבתי והרגשתי שעשיתי הכל כולל הכל כדי למצוא בן זוג. לאחרונה פגשתי מישהו, איש נחמד לכל הדעות. בהצהרות שלו נראה שאני יפה, חכמה, עמוקה וראויה מכל בחינה שהיא, בעיניו אבל אני לא כל כך מרגישה מוערכת על חכמתי ועמקותי. אני גם לא נמשכת איליו מבחינה פיזית וקצת קשה לי עם הפערים המנטליים ביננו אבל מעריכה את מידותיו, חכמתו, ידיעותיו ואת יכולתו לוותר ולהתקדם לקראת זוגיות טובה.
נפרדנו ביוזמתי תוך שהוא מזמין אותי ליצור קשר מחדש אם ארצה בכך. עבר שבוע ואני שואלת את עצמי עד כמה השתדלתי להרגיש טוב בקשר הזה ועד כמה התאמצתי. רגעים אני מלקה את עצמי שלא השתדלתי לאהוב את מה שיש (ואט אט אני מגיעה למסקנה שזה מה שלא עשיתי כל השנים) ומצד שני אני נזכרת שהמשכנו להפגש גם כשאמרתי לעצמי שקשה לי עם א', ב' וכו.
מתלבטת מאוד אם להציע לו לנסות שוב ואם כן מה אפשר לעשות כדי שזה יצליח?
אם אפשר את התייחסותך
תודה
" זאת תגובה שהייתי נמנע ממנה בשלושת דייטים הראשונים.