שלוםאנונימי (פותח)

רציתי לשול שאלה קצת מביכה:

האם עליי לדאוג אם אני מרגישה שיש בי רצון לסיפוק מיני, אבל לא רואה את עצמי מתנהגת ככה עם משהו במציאות...?

תשובה לgru.acgיהודית פוגל
קשה לענות לך בלי עוד נתונים כמו גיל, מצב משפחתי, חוויות בעבר וכו.
תשובהאנונימי (פותח)
אני בת 30... רווקה....
למה לא עונים לי?אנונימי (פותח)
למה לא עונים לי?
אני מוכנה להתמודד עם התשובה.
נורמליאנונימי (פותח)
לא כ"כ הבנתי את הבעיה, אבל זה מאוד טבעי שיש לך חשק כזה.. ויתכן שאת לא רואה את עצמך ככה בפועל, זה בגלל שעד שלא מתחילים פעם ראשונה( עם הבעל כמובן) זה נראה לחלק מהאנשים משהו שהם לא מסוגלים לעשות..

אלא אם אכן זה ממש ממש מרתיעה אותך , אז אולי תלכי לטיפןל..
בהצלחה
תשובה ליהודיתאנונימי (פותח)
ואין לי שום חוויות מדבר כזה!
הבעיה איננה הרצון שלך לסיפוק מיניחגי סרי
זה נורמאלי לחלוטין כך ברא אותך הקב"ה . הבעיה היא שאת לא רואה את עצמך כמי שמעונינת להגיע לסיפוק מיני עם מישהו במציאות. אולי מדובר בעכבות שכל כך נפוצות בציבור הדתי ואולי מדובר בדברים אחרים. בכל מקרה אשה או נערה הדרך הטובה ביותר היא לפנות ליעוץ בענין זה. אם אינך נשואה דעי לך שחיי נישואין עלולים להפגע בצורה רצינית על רקע דברים כאלה. ואם את נשואה על אחת כמה וכמה שאת זקוקה ליעוץ.

תודה. אשמח אם יסבירו לי עוד.אנונימי (פותח)
אני לא נשואה. איזה עכבות יכולות להיות? אסביר: אני מרגישה שאם אפגש עם בחור , אני לא ארגיש בנוח כי אני חושבת שאני צריכה להתאהב וזה יגרום למחשבות על הנושא הזה ואני מתביישת להרגיש ככה.
מאמי.......!!מירב!!
תגידי...........
את מתבישת ללכת למישהו....
או אולי..לרב.......
עזבי רב........
רבנית!
אני חושבת שממש ממש תעזור לך!!!
לאוקויהודית פוגל
השאלה שלך נוגעת במידה רבה לענינים שהם רשות היחיד. לא אוכל לתת לך תשובה ממצה בפורום, כידוע לך הפורום אמור לשמור על רמה מסוימת. אם תפני אלי טלפונית אשמח לעזור לך יותר בפירוט.
תשובהאנונימי (פותח)
למה תמיד אצל הדתיים כשמגיעים לשיחה על משהו צנוע, אי אפשר לדבר על זה?אפילו באינטרנט? לא נורא.. ננסה להסתדר.
לאוקויהודית פוגל
את כנראה חושבת ש ה כ ל מותר ואין ש ו ם הגבלות על כלום. זה מזכיר לי את מותר האדם מן הבהמה! אין שום הבדלים?? על הכל צריך ואפשר לדבר בפ רהסיה?? אין צינעת הפרט?? גם על מה שנעשה בחשבון הבנק שלך את רוצה לדבר ולדסקס בפורום?.
תשובהאנונימי (פותח)
חשבון הבנק שלי לא מעניין אף אחד ,לכן זה לא שייך. אבל מה שאני העליתי- אני בטוחה שזה דבר שאחרים גם נתקלים בו. למה את לא מוכנה לדבר על זה כאן? אם כבר יש מקומות ששואלים רבנים שאלות הכי צנועות על חיי אישות (תסתכלי בכולנו שדכנים באתר כיפה), אז מה הבעיה לדבר על זה גם כאן? אם לפי דעתך גם זה לא נכון, אקבל את דעתך האישית, למרות שלפי דעתי, אם פתחו את הנושאים הללו לדתיים באינטרנט- אז זה אפשרי לענות באינטרנט.
אוקו היקרהיהודית פוגל
לפי עניות דעתי האינטימיות היא משהוא יקר ערך, אישי ופרטי, כמו אבן יקרה שנשמרת סגורה היטב בכספת, ולא כמו מלפפונים או עגבניות שכל אחד רשאי לבוא ולמשמש בהם כמה שהוא רוצה.. העיסוק המוחצן גורם לדבר הנפלא והאישי הזה ליהפך לנחלת הכל, משהוא המוני וכללי שבודאי מאבד מערכו העצום והנפלא. אשמח לקרוא תגובות של גולשים נוספים.
האם את באמת מסוגלת, להתמודד עם התשובהאנונימי (פותח)
בחורה אלמונית.
מיהודית פוגל שמעת את מה שציפית לשמוע ואת מה ששמעת כל חייך. זה בדיוק מה שהביא אותך למצב בו את נמצאית כעת.
להתמודד עם האמת זה תמיד קשה. אם את מחפשת תשובות, תקראי את מה שכתבתי ותסכימי עם חלק מהדברים.
לעומת זאת אם אינך מסוגלת לקחת אחריות על החיים שלך, תתקפי אותי בחזרה על כך שאני מוחצנת וישירה וחסרת בושה. אם תתקפי אותי חזרה זה יהיה סימן שאינך רוצה להשתנות וטוב לך בבועה הקטנה שלך שיצרת לעצמך (וגם בטח ירושלמית).

נפלת קורבן לחינוך בלתי מתפשר. ללא החתונה שלא הגיעה, לא הצלחת להגיע למצב אינטימי עם בחור. יותר מכך, לא הצלחת להפעיל את כושר השיפוט שלך לגבי גברים כי אין לך אחד כזה.

וכעת לחלק החשוב של התשובה:
הבטיחו הבטחות, האם קיימו? ודאי שלא.
קבלי החלטה, מה את רוצה לעשות בחייך. כל חייך עומדים על הכף. בתולייך לא הביאו את החתונה, לרופא נשים כבר הלכת?
במקום בו את נמצאת היית צריכה להיות לפני 10 שנים. את בדיליי רציני.
בטח פגשת בעבר בחורים שניסו לגרור אותך למיטה (בכנות מי לא פוגשת כאלו?) אבל נשק הסירוב שלך היה הנוסחה שלימדו אותך יחסי מין=ליל כלולות וכך הברחת את כולם מבלי לשקול אפילו ליצור קשר.
קשר זה לא לשבת בבית קפה במושבה הגרמנית בשעת ערביים ולדבר על כל החברים שהתארסו וללהג על מיליון נושאים. קשר זה לעשות: קשר חייב לכלול יחסי מין.

השלב הבא יהיה לפגוש בחור שינסה לגרור אותך בכוח (פסיכולוגי!) למיטה על ידי אמירת האמת: שלא היית מסוגלת להתמודד עם חייך. האמת מכאיבה, והוא בטח יהיה צודק, אבל את הבחור הזה היית צריכה לפגוש לפני לפחות 5 שנים, כדי להבין, שמערכות יחסים/קשר שכולל יחסי מין יכול להיגמר ולעיתים רצוי שיגמר (כמו שאנשים מתגרשים) ולאחר שתפרדו והוא יזרוק אותך לאחר מימוש הפנטזיה שלו-בתולה בת 30-ולא שלך, ייקח לך עוד מספר שנים להתאושש ובגיל 40 תתחילי מאיפה שהיית אמורה להתחיל בגיל 30.
ואז יהיה מאוחר מידי.
עשי את החישוב שלך, כל חייך מוטלים על הכף.
הבעיה שלך היא במבנה הנפשי. את מאוד מבולבלת וכפי שלא הצלחת להגיע להחלטות בנוגע לדבר הכי חשוב בחייך, מתי לקיים ועם מי, לא תצליחי לעשות זאת בעתיד אם לא תשתני. ההתעקשות על הבתולין היא מתוך פחד-כולם כבר יודעים את מה שאת לא יודעת ואיך יגיב בחור כשישמע זאת או יבין זאת לבדו?

השלב הבא שלך באבולוציה המחשבתית שלך (קודם שאלות בנוגע להדחקת המיניות, אחר כך הטלת ספק בשיטת המקווה, אחר כך יחסי מין ללא מקווה) שלך (ושל יתר הרווקות המבוגרות עם המיניות המודחקת של בתולה בת 18 רק שאופס היא בת 30) זה לחפש קשר זמני רק להיפטר מהבתולים. אבל את זה היית צריכה לעשות מזמן כדי לעבור שלב לקשר רציני.
רבות היו במקום הזה לפנייך ורבות עוד יהיו. לא חבל לך על חייך המבוזבזים, ולשווא?
את יכולה לחפש קשר רציני אבל בסוף כולן מסתפקות ב"בוא תראה לי מה זה גבר כדי שאני אתחיל מאיפושהו, מאיפה שצריך להתחיל".
אני מציעה לך להתחיל מרופא נשים אם לא הלכת עד עכשיו. וותרי על הפנטזיה להגיע איליו לפני החתונה. זה לא יקרה אם תלכי עכשיו.
לא ברור לי מה רצית לאמראנונימי (פותח)
סליחה על הבורות או על רפיון השכל.. אבל אני בכלל לא מבינה את התשובה.. בשביל מה ללכת לרופא נשים? העליתי שאלה פשוטה שמעידה על חשש מקשר אינטימי קרוב ואני חושבת שזה פשוט נובע בגלל צורך רגשי שאין לי ולכן זה מפחיד אותי. אבל אתה מדבר על דברים אחרים ובכלל בשפה שמאוד לא מתאימה לסגנון חיי. אם הבנתי אותך נכון, אתה בעד מעשים כאלה לפני חתונה וזה לא דבר שאני בכלל מסכימה איתו.
בקיצור, לא הבנתי מדבריך למה אתה חותר.
מקוה שלא תאכלו אותי,פלפלתי
אבל אני אנסה לומר לך תשובה פשוט למרות שאין לי עבר חיים עשיר כזה, והיא כזאת. נורא פשוטה.
פשוט- מי שלא הגיע לאותו שלב עוד לא הבשיל, עוד לא הגיע לנקודה שהוא התבשל פנימית ומוכן להגיע לזה. אין לו את התנאים כדי שזה יקרה בדיוק כמו שפרח חממה שצריך טמפרטורה מסויימת עם השקיה מדודה לא יגדל כמו שצריך ברוחות וקור שמחץ לחממה. כי אין לו את התנאים לפתח את מה שהוא צריך.
ככה גם רגשות כאלו. אדם לא נפתח בשניה כמו שפרח לא נפתח בשניה. הוא יכול להפתח בכמה שעות, בלילה, בשעה, אבל לא בשניה. גם אדם יכול להגיע לפתיחות עם אדם אחר רק אחרי שהם עברו יחד מסע רגשי ארוך. בדיוק כמו שלא תגלי סוד לאדם שראית ברחוב בדרך.
ואין לך את הרגש הזה כי פשוט אין לך את התנאים שיובילו אותך לרגש הזה, למוכנות הזאת. אבל כשתתחתני או תכירי מישו ממש ממש רציני ולא במריחה - אני מניחה שזה יגיע. את לא היחידה שזה קורה לה. כמוך יש עוד רבות.
ואין עם זה שום בעיה והכל בסדר.

(וד"א- גם אני לא הבנתי את התשובה הקודמת.מבולבל משהו.)
תודה פלפלתי על ההוספה.אנונימי (פותח)
קודם כל אני בחורה.
ל-auko אני בעד לחיות את החיים כפי שניתן (אין זה אומר בהכרח יחסי מין לפני החתונה שאינם מתאימים לרבים). את חיה את חייך כפי שאינך יכולה: כי שללו ממך את יכולת הבחירה. את בת 30 ומתנגדת "עקרונית" לכך, ולכן את כמו בת 20 בגוף של בת 30: נערה כלואה בגוף של אישה.
אם היית לוקחת אחריות על החיים שלך היית מחפשת דרך לצאת ממצבך לפחות מבחינה פסיכולוגית. כפי שמי שהולכת לרופא נשים לוקחת אחריות על בריאותה (מאוד נפוץ אצל בתולות מבוגרות לא ללכת לרופא נשים). את יודעת מה? צר לי עלייך. על ההדרכה השגויה שקיבלת, על העיוורון שלך.
פילפלתי צודקת בהחלט שלא יכולת ליצור קשר כי לא היית מסוגלת-לא היו לך תנאים מתאימים. הצבת משוואה יחסי מין=ליל כלולות ודחית כל בחור בגלל זה אלא שזו בדיוק הייתה הכוונה של מדריכייך ואת פרי היצירה של יוצרייך אבל אינך פרי עיצובך שלך עצמך. לכן גם לא נתקלת עדיין בבחור שנאבק בך פסיכולוגית (לא פיזית) כיצד לגרור אותך למיטה ועדיף שזה יהיה קודם איתי פה בפורום רק שאת לא מבינה כי אין לך ניסיון חיים. בוקר טוב, את בת 30.
פילפתי איו צורך בעבר חיים עשיר כדי ליצור קשר. קודם כל צריך שינוי מחשבה-שהשיטה נכשלה. לאחר מכן יבוא השינוי. גם הפנטזיה של "יבוא הבחור הרציני" קצת מתפוגגת בגיל 30 ראי כמה רווקות (בתולות או לא) בגילאי ה-30 יש. לכן, כפי שאמרתי, מתפשרים על איזהו בחור לקשר זמני.השנים חולפות והבחור הרציני לא מגיע והינה לך אלפי נשים שנתקעו עם הפנטזיה הלא ממומשת כמו ילדה בת 16.
וודאי שאינך בעד יחסי מין לפני הנישואין-את לא רואה את עצמך במצב הזה כלל כפי שאמרת. זה לא מפליא. שפת דיבורי אולי לא מתאימה לסיגנון חייך אבל מתאימה למציאות. שורה תחתונה?
החינוך המיני שקיבלת נכשל, עם כל המשתמע מכך. הגיע הזמן שמישהו יאמר את האמת. המיניות שלך מודחקת, יש בך צורך פיזי (כך אמרת) ויש בך צורך נפשי רק שאת פוחדת מהחלק הפיזי, השנים עברו והפחד חיזק את עצמו, אז שכנעת את עצמך שאין לך צורך נפשי בקשר, גם כי תמיד היית לבד.
כמו שאמרה צורית דורון (רווקה ירושלמית כבת 30) הגואל לא יבוא.
לכל היותר בועל. אבל הבועל, לא יהיה בהכרח גואל ואת לא מסוגלת להשלים עם זה. עדיין.
הינה עוד משהו שהופנה לרב שרלו, קראי:
http://moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=5329
שימי לב למיכל, הבחורה מבינה עניין:
http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/647/497.html
כמה שטויות בבת אחת.נשארת חסויה
מנסיון מר ונמהר של אבדן הבתולים לפני הנישואין קבלי את עצתי החמה לא להקשיב לשטויות של דרוסילה. באמת באמת חבל, הבתולים הם לא רק משהו פיזי אלא גם ראשית הקשר האמיתי עם גבר. שוב, מנסיוני המאד לא נעים, הקשבה לבחור המתחזה הזה תגרור אותך לסבל נפשי מיותר לפני החתונה אבל בעיקר בעיקר לאחרי החתונה.
לאוקו - נראה לי שהתשובות האחרונות גררו אותך למחוזויהודית פוגל
ת שלא רצית להגיע אליהם. נראה לי כי השאלה שלך היתה בקשר לאי התאמה כלשהיא בין צרכים גופניים לריגשיים, עניתי לך כי הדיון על נושאים אינטימיים הוא לא ממש רצוי בפורום הזה, כמו כן עניתי לך באופן פרטי ואישי. אני חושבת שנישואין עם בן זוג מתאים ונחמד יפתרו לך את כל השאלות, אל תחשבי על דרכים עקומות, שאף פעם לא פתרו כלום, רק הוסיפו תיסכולים ותהיות, והלואי ובמהרה תמצאי את המיועד לך וביחד תכנסו ותכירו את העולם האינטימי והנהדר שיהיה ר ק ש ל כ ם !!!! בהצלחה.
סיכוםאנונימי (פותח)
שלום יהודית ולכולם.
אני חושבת שפילפלתי הכי קרובה למה שהרגשתי וגם תשובתה של יהודית. דרוסילה לפי דעתי חצתה גבולות והיא זו שהעניין אצלה מעיד, לפי דעתי על בעיה חמורה יותר. אולי אני תמימה, אבל אני חושבת שנרגעתי קצת מהנושא. אני חושבת שאם באמת אמצא משהו עם קשר רגשי, אז הכל יסתדר. כי באמת זה נושא שרק הזוג עמו רשאי לעסוק בו כדי שזה יהיה בטהרה ובאהבה אמיתית.
תודה לכולם. גם לדרוסליה, שאולי בזכות דבריה החריפים חזרתי לפרופורציות.
האמת-פלפלתי
זה בוטה ברמות מטורפות.
אני מבינה שזה מגיע מהתפרצות של כאב ותסכול- אבל זה הפריע לי בכל זאת.
אולי יש משו קטנטן נכון בדבריך - אבל כל השאר לחלוטין לא נכון- או כמו שאומרים: "ראית כאן ים? אז למה נסחפת?"
אז אני רואה שצינזרתם אותיאנונימי (פותח)
אתם מוכנים לקבל בפורום רק הודעות על אירוסים וחתונות? *מגחכת*
כבר למדתי מצינזורים קודמים, שאם אומרים את אותו התוכן בצורה שונה, זה עובר...
לשואלת המקורית, אני כן אופטימית. אני בטוחה שכאשר תפתחי קשר (רגשות אשם לא מסייעים לבניית קשר-עבור כל בני האדם) תדעי מה לעשות ומתי ובאיזה קצב, כמו כל בחורה בעולם. מצער שהיכולת הזו נשחקה עקב הדרכה לא נכונה, כאשר המדריכות היו דווקא נשים.
מצער גם שלגברים לא ניתן מקום להביע את דעתם, גם אם היא לא עולה בקנה אחד עם האינטרסים הנשיים שלנו, כי הגברים מצביעים ברגליים, ומוצאים פתרונות אחרים, מתוקף היותם גברים.

פלפלתי אם את רואה משהו קטן בדבריי אני מבטיחה לך שכשעוברים את ה-30/35 הטיפה הופכת לים בי-ם...מי שהגיעה לשלב של הטלת הספק יודעת.
הטלת הספק שלי? זה התחיל כשישבתי בפורומים אנושיים והמדריכה טענה שמי שנותנת לא מתחתנת. ועל דרך השלילה, מי שלא התחתנה סימן ש...
אבל אנחנו יודעות שזה לא נכון. הינה נשארת חסויה שהתחתנה. הינה בתולות בנות 30 או יותר. כאשר התיאוריה לא תאמה את המציאות, מאשימים את הבנות במקום לחפש פגמים בתיאוריה.
ואסיים בנימה אופטימית, שאם לא צינזרתם אותי עד עכשיו, כנראה לדיון הזה היה מקום בעולמנו.
לפעמים אני מתנחמת בכך שיש אנשים כמו הרב שרלו בעולם היהודי.
http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=96767
הסיגנון הוא מה שקובע.moson
ציטוט:
כבר למדתי מצינזורים קודמים, שאם אומרים את אותו התוכן בצורה שונה, זה עובר...

בתור אחד שמגיב פה לפעמים - ולפעמים מביע דעה הפוכה מהכותב או מהדעה המקובלת פה באתר - אף פעם לא צונזרתי - לדעתי מי שמגיב בצורה עינינית ובצורה שמכבדת אותו ואת האתר לא מצוזר. כבר ראיתי במדור יהדות ובפורמים דעות בעד חיים יחד לפני הנישואים - מה שמצונזר זה סיגנון בוטה ולא הדעה עצמה.
לענ"ד צריך להעיף אותך מהפורום!אנונימי (פותח)
טעות!אנונימי (פותח)אחרונה
מסכימה מאוד! אשרייך!אנונימי (פותח)
על זה בדיוק דברתי עלמתי!חגי סרי
לאשה בריאה ונורמאלית לא אמורות להיות מחשבות של "להתבייש להרגיש ככה". מה יש להתבייש? בכך כוונתי לענין העכבות. הרי את לא נשואה כך שבכל מקרה ישום יחסי מין עם גבר הוא לא מעשי. הבעיה היא שאת חוששת מהמחשבות שלך. כל עוד את חפצה בקיום יחסי מין מלאים וברצון להגיע לספוק מיני- תודה לאל אשריך! , אבל לחשוב בצורה של "זה יגרום לי למחשבות על הנושא הזה ואני מתביישת להרגיש ככה"- כאן בדיוק נמצאת הבעיה. ובבעיה הזו צריכים לטפל.

אני מבין מתוך דבריך שאת חושבת שחשק מיני צריך לבוא עם ההתאהבות. לא תמיד זה ככה אם כי ברור שכאשה מאוהבת (ונשואה בעז"ה) יהיה לכך משקל יתר במחשבותיך ובמעשיך.

ומה יקרה אם תפגשי גבר במסעדה במסגרת דייט ויתגנבו לך מחשבות כאלה? אם לכך את מתכוונת אז מה קרה? כל עוד לא תטרידי אותו מינית ולא תגרמי לו מבוכה ולא תעברי על איסורי תורה, לא קרה כלום.

תכירי בעובדה שיצר מיני הוא חלק בונה בעולמו של הקב"ה והעובדה שאת חפצה ביחסים מסוג זה רק מעידה על כך שאת אדם בריא ורגיל .

את חייבת אבל ממש חייבת להרגיש בנוח עם מיניותך וגופך ורצונותיך- זה בסיס טוב לחיי זוגיות טובים (לא רק כמובן)

אם לא היו לך מחשבות מסוג זה, אז היתה לך בעיה. הרצון ליחסי מין איננו דבר מלוכלך מזוהם או טמא. בדיוק כפי שלאכול איננו דבר מזוהם או טמא.
זהו עולמו ויצירתו של הקב"ה . ואם יש בך תחושות מיניות חזקות בלי שהתאהבת זה לא הופך אותך ליצור מלוכלך אלא לאשה נורמאלית. החשק המיני לא מופיע ככה פתאם עם דואר ובול מודבקים על גבר מסוים שעימו את רוצה להתחתן. בדיוק כפי שהרעב איננו מופיע עם כתובת לסוג מאכל כלשהו.

אבל האמת היא , את חייבת להפטר מהתחושות הללו שאת מתביישת.
לשם כך מוטב לשנות את הגישה ובהחלט מומלץ לגשת לטיפול. כי בעיות כאלה של בושה עלולות להביא אחר כך לבעיות בתפקוד מיני ולהעיב על חיי הנישואים. אז הקדימי תרופה למכה ועשי מעשה- קומי ולכי להתיעץ- תאמיני לי שאת לא האשה או הגבר היחידים שיש להם תחושות בושה או עכבות.

בהצלחה!
תודהאנונימי (פותח)
תודה רבה.
הרגעת אותי. אבל אני מתביישת לדבר על זה פנים אל פנים עם משהו. כי אני לא מאמינה שיחשבו שיש לי בעיה...
...אנונימי (פותח)
כלומר, לא יאמינו לי שאין לי בעיה
מה? לא הבנתי את תגובתך!חגי סרי
אני דווקא הבנתיאנונימי (פותח)
קודם כל את מעידה על עצמך שאת תופסת את מצבך כבעיה.
קשה לי לאמר אם יעוץ מקצועי יהיה יותר טוב מאשר חברה טובה שרוצה להקשיב ולעזור. מי שמכיר אותך במציאות ולא דרך עיניים של איש טיפולי יכול לתת נקודת מבט הקשבתית ולא להטביע אותך בפתרונות אפשריים.
דווקא הייתי ממליצה לפנות לחברה שבוטחים בה ושיודעת על מצבך כבר כך שזו לא תהיה הפתעה עבורה, ולהתחיל משם. מודעות עצמית זו ההתחלה.
את לא לבד בכלל. יש עוד רבות כמוך. גם אם את תופסת את מצבך כבעיה, מה שאת מתארת זאת תופעה נפוצה מאוד, אולי אפילו יותר נפוצה ממה שאת חושבת.
גם אני סבור שהבעיה היא שהיא חושבת שיש בעיהחגי סרי
ולא כי יש בעיה ממש. והמחשבות האלה עלולות באמת לגרום לבעיה. הבהרתי את זה פעמיים. בחורה נורמאלית ובריאה בעלת יצר שנבהלת קצת יותר מדי ממוסכמות חברתיות ותחושות רגשיות כאילו יש ברצון שלה למין משהו לא בסדר ולכן עלולה להיות בעיה בישום הרצונות האלה בפועל.


ואגב השקפותיך על מטפלים קצת מוגזמות- מטביעים בפתרונות אפשריים?? מטפל או יועץ טוב קודם כל מקשיב ועושה זאת באופן כזה- שזה פותח את האדם שישוחח על הענין שמעסיק אותו ולא מתחיל להציף אותו בפתרונות.
תשובהאנונימי (פותח)
אוקיי..
..יש לי עוד שאלה: ומה אם אחשוב על כך בזמן פגישה? ארגיש שאני לא אמיתית לשני כשהוא מדבר איתי על דברים ומצד שני ,אם אדע שהוא חושב עלי.. ארגיש שהוא מגעיל אותי...
פגישהיונה
את הולכת לפגוש בחור כדי לבדוק אפשרות להתחתן איתו. נכון?
נישואין מורכבים מחיים משותפים ,כולל חיי אישות.זה בדיוק הענין.
כמובן,לא צריך לפתוח דוקא בנושא הזה את השיחה בפגישה הראשונה,אבל אין מה לחשוש מלחשוב עליו.

ובקשר לשאלה -עם מי להתייעץ.
אני מציעה לך לחשוב על אשה מבוגרת ויראת שמים שאת מכירה ויכולה לחוש בטחון שהיא רוצה בטובתך ואוהבת אותך בכל מצב.אני בטוחה שאת מכירה לפחות אחת כזאת.סבתא או דודה או שכנה (או מורה שמאד אהבת כשהיית באולפנא...)
אולי זה יראה לך מוזר לדבר איתה על הנושא הזה כי "מה היא מבינה",אבל אני מציעה לך ,מכל הלב, לנסות. את תופתעי כמה הדברים ייראו לך הרבה יותר פשוטים אחרי שיחה כזאת.

חנוכה שמח
אין שום בעיה לחשוב על כך בזמן פגישהחגי סרי
מה יקרה אם תחשבי עליו על הגבר שמולך במובנים מיניים? האם ירד נחש מהשמיים ויכיש אותך? מדוע את רואה בזה ענין כל כך פסול? תהיי בטוחה שגם אם המחשבות הללו שהן כל כך נורמאליות וכל כך מקובלות יחלפו בראשך הרי שדבר לא יקרה. במקרה הכי גרוע תסמיקי קצת. זה רע?

ובהחלט יכול להיות שהוא יחשוב עליך במובנים מיניים- אבל מדוע זה יגעיל אותך?

בבסיס הדברים שאת כותבת גלומה ההנחה כאילו יחסי מין זה דבר מגעיל.

ובכן טעות!!!!! טעות גסה חמורה ומסוכנת!!! יחסי מין הם דבר טהור והם חלק מתכונות האדם שטבע בנו הקב"ה.

לזוג יהודים שאינם נשואים אסור לקיים יחסי מין, אבל מותר להם לרצות וגם כדאי מאד שהם ירצו לעשות זאת. יחסי מין הם אחד מהמנועים החזקים ביותר לרצון של זכר ונקבה להיות יחד כפי שהתורה מצווה אותנו.

ההבדל הוא בין מותר לבין אסור ולא בין טמא לטהור.!!

מדוע את חושבת שתהיי לא אמיתית? מה זה בכלל קשור?

את חוזרת שוב ושוב על אותו ענין כל הזמן. וכדאי שתשאלי את עצמך

את מפחדת מיחסי מין?

קרה חלילה משהו בעברך ? גבר פגע בך באופן מיני?

כשאת חשה תחושות מיניות את מרגישה מלוכלכת? מגעילה?

אם אפילו רק אחת מהתשובות האלה היא חיובית- את חייבת לרוץ לטיפול!

שימי לב שבשום מקום לא כתבת שאת מעונינת בקיום יחסי אישות. כתבת שאת מעונינת בסיפוק מיני שזה לא בהכרח אותו דבר. --- מדוע?

אשה יקרה, יצר מיני יכול להופיע בלי בעיה גם אצל נשים בלי שהן מאוהבות במישהו. האהבה וההתאהבות אינן הופכות את יצר המין לנעלה יותר והעדרן של אהבה והתאהבות לא הופך את היצר הימני לזול נתעב ומלוכלך. השאלה היא תמיד הישום של היצר. האם מישמים אותו במסגרת מותרת או במסגרת אסורה.

את חייבת להפטר מהמחשבה שמין זה דבר מלוכלך.
תשובהאנונימי (פותח)
אז מה עלי לחשוב כשאני רוצה לראות סרט מעניין, ויש שם קטעים לא צנועים- האם לראות את זה? האם לא לקחת כי זה לא צנוע? איך להתייחס לספר?הנה, לקחתי ספר בספריה ויש שם המון קטעים שמתארים את זה בצורה כאילו זה הכי נכון והכי חשוב ושגם לזו שעשתה את זה היו מחשבות לא ממש טובות על זה ושהיא לא נהנתה, ובכלל מדאיג אותי שאם זה ככה, אולי אחרי הפעם הראשונה הזו הוא פתאום לא ייראה לי...? אני מרגישה שיש משהו לא ברור לי בין העולם הפתוח מאוד שאולי אפשר לקבל ממנו- אבל אני מרגישה שאין שם את הבסיס העיקרי, לבין העולם הדתי שלי, שאני מרגישה שהוא נכון, אבל חסר לי מקום נכון לביטוי הרגש בצורה שארגיש שאני יכולה לחיות באופן משוחרר. אם מין לא מלוכלך, למה אם כך,כ"כ לא טוב להגיע לסיפוק מיני בינתיים באופן עצמאי לעצמי בלבד..?
אין עליך איסור הלכתי לעשות זאת לבדךחגי סרי
אם את מרגישה צורך. את רוצה לגרום לעצמך סיפוק לבדך, זה ענינך הפרטי. את יכולה הלמשיך לעשות זאת גם כשאת נשואה. אבל לא זה הענין בכלל. הענין הוא מדוע לחשוש מיחסי מין מלאים עם בן זוג ?

אחרי פעם ראשונה זה לא אומר כלום! יחסי מין בין בני זוג זה דבר שקשור לאנשים שלומדים זה את זה וכמובן זה לוקח זמן. מי שאומר לך שאם נכנסים לחדר הכלולות ומיד הכל "כמו בסרטים" מבלבל את המוח. אין סתירה בין העולם הדתי שלך (וגם שלי) לבין קיום יחסי אישות מהנים ומספקים. משוחרר אין פירושו מופקר. אפשר להיות משוחררים יופי ולקבל מחיי האישות את כל מה שצריך לקבל מהם ולהעניק בהם כשנשואים ולומדים אחד את השני. זה לא קשור לדתיים. את באמת חושבת שבחורה חילונית שמקיימת יחסי מין בגיל צעיר וגם בחורים הכל אצלם תמיד הולך חלק? להם אין חששות? אין בעיות? בוודאי שיש !

קחי מהעולם הפתוח מאד כדבריך את מה שאת רוצה ויכולה כאדם דתי לקחת ויש בהחלט מה לקחת, ואל תקחי דברים שאת לא רוצה ולא יכולה. באופן עקרוני כבר נאמר חוכמה בגוים תאמין תורה בגוים אל תאמין. קחי את החוכמה את הידע, הפתיחות והזהרי מהפקרות . את נשמעת אדם נבון , אני לא מאמין שלא תוכלי לדעת לסנן בין התוך המתוק והטעים שמציעה התרבות הזו לבין הקליפות והסכנות ופעמים רבות גם הזיהום שכרוכות בתרבות הזו.

את לא נשואה כרגע אז ענין הקשר הרגשי לא עומד על הפרק אבל כשיהיה את כבר תחושי בו. יש בעיות בעולם הדתי שהוא מאד סגור ועצור בענינים הללו בגלל שמרנות ולא בגלל דת. הדת וההלכה אינם אוסרים הנאה מיחסי אישות, אלא בדיוק להיפך! אנחנו לא נוצרים אנחנו יהודים . אלא שלצערי יש כאלה שחושבים שדת היא מחסום להנאות הגוף. ואנשים כאלה חונקים בחינוך שמרני ומעיק הרבה מאד גברים ונשים בלי שום בסיס הלכתי. וחבל. לראיה היא מצוות עונה שאופינית לדת היהודית בלבד וענינה מתן אחריות לבעל לגרום ספוק מיני לאשתו. מה שאת מדברת על סתירה זו בפירוש גישה נוצרית גוית שאיננה שייכת לעולם היהודי שבו את ואני חיים. תהיי יהודיה גאה !
חשבתיאנונימי (פותח)
הייתי בטוחה שיש לכך איסור הלכתי
תשובה נוספתאנונימי (פותח)
ועוד תשובה. אני חושבת שייתכן וכך אני חושבת, כי חסר לי מאוד קשר רגשי. ובגלל זה אני מפחדת מקשר שרק זה מה שמניע אותו. המשיכה . ולא משהו עמוק נרגשי. בגללזה זה מה שחסר לי כ"כ בספרים חילוניים שמתארים את זה המון, ומצד שני הרגש חסר לי בצורה נכונה. האם יש למשהו להמליץ לי על ספר יפה , נקי, אבל עם תובנות רגשיות? נראה לי שזה מה שיכול לעזור לי. לא?
כעת לעניין שלךאנונימי (פותח)
המלצות אפשר לתת ובחרי לך את מה שמתאים לך.
יש גברים מגעילים. כל בחורה בעולם נתקלה במישהו שמגעיל אותה בצורה זו או אחרת. את צריכה לנסות לפתח שיחה ולחשוב האם מה שאת רואה (הבחור) מוצא חן בעינייך באופן כללי, קודם כל כאדם. האם את בטוחה לספר לו דברים אישיים. האם הוא מאיים עליך. האם את מרגישה שבויה שלו. אל תחשבי רחוק מידי (האם נוכל להיות חברים רציניים) אלא קודם צריך לעבור את שלב מציאת החן שהוא הדדי. לפתח מגדלים באוויר וישר לקפוץ לשלב החתונה זה לא מציאותי. חשבי האם היית מוכנה לספר לאדם מולך דברים אישיים. האם היית רוצה לחלוק איתו את חוויות היום יום שלך. אם התשובה היא לא, זהו לא אדם מתאים לך לקשר.
אני קצת ספקטית בנוגע ליעוץ ע"י רבנית/דמות סמכותית למרות שזו אפשרות שיש לשקול אותה. הסיבה היא, שהייעוץ הזה הוא מה שהביא אותך למצבך כעת. ד"א לא לפנות לגבר יועץ בעניין ולא להקשיב לגברים בעניין. נ. מבט גברית עלולה לבלבל אותך עוד יותר ובמקום שבו את נמצאת שאינך מכירה גברים אין לך כלים לנתח את מה שעומד מולך. מציעה להתחיל בבחור נחמד, לא ביועץ.
מה שחגי סרי כתב זה להפוך את עולמך, דבר שאת לא מוכנה לו עדיין ובכלל, כי זה החינוך שקיבלת, ויקירתי, נעשה לך עוול גדול.. כפי שאמרתי יש עוד רבות כמוך, גם נשים נשואות וגם אחרי לידה שמרגישות ממש כמוך (ראי פורומים כמו כיפה).
כפי שאמרתי זה קצת סתירה שיחסי מין זה דבר נורא לאנשים לא נשואים ובין לילה זה הופך לדבר נפלא ומהסתירה הזו אי אפשר לצאת, והרי התוצאה. אגב זהו חינוך קטולי מובהק אבל למה לקחנו על עצמנו את הצרות של הנוצרים, אין לנו מספיק משלנו?...
סרטים וספרים הם מקור קצת בעייתי אבל יש להם יתרונות (כל עוד את לא מתמכרת). באשר למה שקראת, זה קורה המון במציאות, הרבה יותר מאשר הפוך, כי חוסר ההנאה של "הגיבורה" היה הן פיזי (משהו שמדריכות הכלות כנראה מדלגות עליו כי הרי אישות זה כזה דבר נפלא וטהור, ולכי תתעסקי בפרטים הטכניים שהם כן יכולים להיות נוראיים...אם את רוצה לדעת עוד תחפשי בפורום תפוז יש שם גם מידע חשוב בכלל על גינקולוגיה) והן נפשי. כי היא החליטה אחרי יחסי המין שהיא לא מעוניינת בבחור, זה בהחלט אפשרי. קורה גם לאנשים נשואים.
אבל יקירתי, אם לא תשני את הגישה לא תוכלי להבדיל מיהו פרטנר ראוי לך כי מה שמוביל אותך זה הפחד ממשיכה. אם מה שמוביל אותך זה פחד מגברים זה כבר יותר הגיוני, אבל הרי יש לפחות אחד שלא יפחיד אותך.
אולי אני אמצא קישורים ממורשת שדנים בקונפליקט שלך ואצרף אותם אח"כ. זה עדיין לא פותר את הסתירה הבסיסית, אבל היי, זו החלטה שלך אם לקחת את זה כל חייך.
אהבתי את תגובתך דרוסילה!חגי סרי
יקירה אל תקשיבי לגברים יועצים, אני מתכוונת לזה.אנונימי (פותח)
הזהרי לא ליפול במלכודת הזו.
זה חשוב מאוד.
אהלן דרוסילה מה שלומך? וגם לאוקו בהזדמנות זוחגי סרי
לא הייתי ציני כשכתבתי את תגובתי לתגובתך. באמת התכוונתי לכך. רציתי לכתוב קודם ומשום מה נשמט ממני, את העובדה שיש לי ולכל גבר מגבלה בהבנה של החוויות והפזיולוגיה של נשים הקשורים לתהליכים הללו. גם אני סבור כמותך שטוב יהיה לו תלך הגב' אוקו ליועצת טובה או מטפלת מינית. מצד שני לא צריך לפסול לגמרי יועצים גברים כמו שאין סבה לגברים לפסול יועצות שהן נשים. יש אכן מקרים ובמיוחד כמו הספור של אוקו שרצוי שנשים תטפלנה.

נקודה חשובה מאד,חגייונה

כתבת
"העובדה שיש לי ולכל גבר מגבלה בהבנה של החוויות והפזיולוגיה של נשים הקשורים לתהליכים הללו"
זוהי נקודה חשובה ונכונה לא רק לגבי "התהליכים הללו" אלא לגבי כל מה שקשור לזוגיות.וכמובן ,גם ההיפך הוא נכון.
בקיצור,נשים וגברים חווים את הזוגיות בצורה שונה לחלוטין.
הבנה בסיסית של העובדה הזאת והתחשבות בה יכולה לצמצם בהרבה את הקונפליקטים בין בני זוג,וזה כבר שייך לכל השרשורים כאן בפורום.(וגם בפורום המשפחה היהודית והפמיניזם)

אגב,גם את ענין "הקשר הרגשי"(שאוקו העלתה) גברים רואים אחרת מנשים.

הבנה אמיתית של הענין מגיעה ,באמת,רק אחרי נישואין.
בהצלחה, אוקו


או יונה ! את מספרת לי?חגי סרי
זה פשוט לא יאומן עד כמה גברים ונשים משקיפים על אותן נקודות בהיבטים שונים. זה מקור לכך כך הרבה צרות וחוסר תקשורת שאמנם מעניק לאנשים כמוני מקור פרנסה, אבל גם נותן הרבה עגמת נפש כי אנשים יקרים נופלים על הדברים האלה ומשפחות נהרסות וזוגיות הופכת לשממה.
מסכימה איתךיונה
ובגלל זה הצעתי לשאול דמות נשית מוכרת ומבוגרת (לאו דוקא סמכותית,גם סבתא אוהבת היא מקור מצוין לנסיון חיים ,אפילו אם היא אנאלפביתית).
ואני מדגישה,מבוגרת-אשה שגידלה ילדים ונכדים מבינה קצת את סודות החיים.
(כמו שאמרה מישהי בקישור שהפנית אליו "אם יש לכם 3 ילדים,אז זה לא סוד,אתם כבר נוגעים")
ותסלחי לי,דרוסילה.
אם הבנתי אותך נכון,את עדיין רווקה.לכן,במחילה מכבודך, גם הראיה שלך עדיין לוקה בחסר.

גבר אחד שאולי אולי יכול להועיל הוא אבא או סבא שלך.אבל זה כבר תלוי מה סוג הקשר ומה רמת הפתיחות ביניכם.
הודעה מתוקנת בתיאום עם מנהל הפורוםאנונימי (פותח)
יונה אין ספק שרווקים רואים דברים בצורה חלקית. אבל את יוצאת מהנחה שרווקים/ות לא חוו זוגיות (אפילו ארוכת שנים). יש אנשים רווקים שחיים כך כל חייהם בלי להתחתן כלל. זו המערכת הזוגית שלהם. ההבנות שלהם לגבי זוגיות שונות ואף מנוגדות להבנות שלך (יש לי מכרות שחיות כך ומתכוונות לחיות כך כל החיים והן עברו את ה-30)
אתם צריכים להקשיב לאנשים שרואים את הדברים בצורה שונה, לקבל אותם למרכזי קבלת ההחלטות, לא לדחות אותם. גרושים הרי היו בסיפור הנישואים והמחשבה ללא ספק משתנה לאחר הגירושים.
לנשים יועצות עם ניסיון חיים יש גישה מסוימת אולי מקובעת ואין פוצה פה עד שבאה בחורה בת 30 לפורום הזה. כפי שאמרתי, אם תבוא בחורה בת 40 ותעלה אותן שאלות (כפי שבנות 20 מעלות) היא תקבל אותן תשובות כי הגישה לא מתגמשת ומתעלמת מנתונים קריטיים, מה שיוצר בחורה בת 30 שהיא כמו בת 17.
דרך אגב גברים קרובי משפחה הם אפשרות מצוינת כמו סבתא או דודה ותודה לך על ההוספה.
באשר להמלצה שלי להתרחק מגברים יועצים, איני רוצה לפתוח בויכוח שיגלוש לפסים אישיים נגד יועץ או רב מסוים. הסיבות לכך מורכבות. אני מעדיפה להגיב לך יונה ולא לגבר.
באשר לסיבה לכך, אני חולקת עליך. גברים הם גם בני אדם קודם כל. כן שונים, אבל אם נחרצית קביעה (לא רק על ידייך) שהם תופסים את הדברים אחרת, זה נכון רק באופן משני/שניוני. גברים הם בני אדם עם תכונות בדיוק כמונו: מי מהם חמדנים, שקרנים, טובי לב, אופטימיים וכו'.
גברים מחפשים בחיים ובקשר מה שאנו מחפשות ואנשים שונים מחפשים קשרים שונים. גם גברים מסרבים ליחסי מין, לקשר. גם גברים מרגישים בודדים ודחויים וגם להם יש בעיות פיזיות.

גם נוצרים הם אנשים שונים האם זה מונע מאיתנו לשפוט אותם ואת התיאולוגיה שלהם?

שו"ת במורשת מלא שאלות ותהיות על הנושאים הללו. אגב גם הצינזורים שם עובדים כמו פה: צריך לאמר את הדברים בעדינות, אך אפשר לאמר אותם (גם גרושים שטענו בתוקף שלא יחזרו על דרך החיים שהובילה אותם לנישואים לא מוצלחים, והם רוצים קודם לנסות חיים משותפים וכו').
כמה הערותאנונימי (פותח)
בענין ההלכה: לא בירור לי מדוע ברור לכם שלהרהר מחשבות לא צנועות זה היתר גמור? מלבד ענין קדושים תהיו לפי הרמב"ן, הרי שזה סותר כמה גמרות מפורשות כמו לא תתורו אחרי לבבכם המפורסם ועוד כמה יסודות הלכתיים בענין צניעות.
בענין ההיתר של האישה לספק את עצמה, אומנם זה מחלוקת אך הוכרע לדעת המקילים, אך מה יקרה לאותה אישה יקרה שתהנה כ"כ מעצמה ועלולה לגלות שהמציאות היא מעט פחות ורודה.
גם אם יש בעיות מסוימת בהדרכה לפני החתונה, זה עדיין לא אומר שמי שמנהלת חיי אישות לפני החתונה יכולה להיות דמות יועצת, אגב עבודה שהיא שאחוז המתגרשים גבוה יותר אצל בני זוג ששהו ביחד לפני הנישואים. ההנחה שהשאיפה לסיפוק היא יסוד נשי (הנחה שהגה פרויד ולא שום אישה אחרת..) היא לא מוכחת במציאות, זה דבר מאוד חיובי אבל להפוך את זה למרכיז בעל משקל כ"כ מרכזי היא סה"כ טעות פרוידאנית.
אני לא חושב שאישה צריכה להרגיש רע על צורך מיני אבל מכאן ועד לעודד את זה ועוד ע"י קריאת/ראיה של חומרים שלילים זה באמת מגוחך.
jru.acgאנונימי (פותח)
ב"ה
אצל הגששים היה בדיחה זה רדיו בקשר לצופציק של הקומקום
כאן זה פורום מחובד נא לישמור על צניעותתתתתתתתתתתת פליז
אל לנו להתמודד עם זה מישהוא צריך פסיכולוג
חג שמח
מה הפידבק שאתם נותנים בפגישות ראשונות?advfb

בפגישה ראשונה, וגם שניה שלישית עדיין לא מכירים והקשר יכול מהר מאוד לרדת.

לכן באופן אישי אני נמנע מלהביע תחשות בצורה מפורשת.

לדוגמא אמירה בסוף הדייט כמו - "היה לי כיף המפגש איתך, תודה " זאת תגובה שהייתי נמנע ממנה בשלושת דייטים הראשונים.

לכאורה זאת יכולה להיות תגובה הכי טבעית ויכול להרים ולבנות אמון וקרבה אבל.. מה עם נגלה עוד מעט שזה לא מתאים אחרי זמן קצר? הנפילה תהיה פתאומית יותר.. לכן אני מעדיף לבנות בצורה הדרגתית את הקשר ולא לדלג שלבים.

מצד שני, כמובן שאני אשדר גם בלי מילים או בצורה עקיפה את התחושה הטובה שלי ושאני מעוניין להמשיך, 

נגיד לומר בסוף הדייט - "תהני בהמשך הערב בבית קפה עם החברות" - נגיד במשפט הזה, אני הראתי שאכפת לי ממנה, שאני זוכר את מה שהיא אומרת לי וזה חשוב לי וסוג של גם נותן לה תחושה שאני איתה למרות שסיימנו את הפגישה. קיצר, אני מראה לה שאני בעניין, בלי לומר את זה במפורש. ככה אני פחות מפעיל לחץ ופחות יוצר ציפיות אבל נשאר בתוך המשחק ;)

אחרי שעושים שיחת "יחסנו לאן" ושמענו כל אחד מה אנחנו חושבים על הקשר אז ארגיש יותר בנוח ושיותר שייך לומר דברים יותר אישיים. מה דעתכם? 

 

כמה תגובות אפשרויות למה שכתבתי -

 

א. נשמע מעניין, אבל אתה חפרן

ב. וואי איזה אשכנזי אתה, פחד פחדים

ג. אמת מוחלטת, איישם את זה בכל הדייטים שיהיו לי

ד. למה ככה? תן לעצמך להפגע גם

 

מוזמנים גם לעוד תגובות מקוריות ;)

אני מסכימה עם הרעיוןאני:)))))

אני רק לא חושבת שזה משפט שמקרב יותר מדי. אני יכולה שיהיה לי כיף אם מישהו גם אם אני מבינה שאנחנו לא מתאימים,אז למה לא לפרגן?

בפגישה ראשונה אני מסכימה כי זה ממש רק המפגש הראשוני, אבל אם ממשיכים ל2 ו3 וכו' לדעתי כדאי להגיד. 

בחור אמר לי את זה בפגישה ראשונה היה לי קצת לא נעים כי אני הבנתי שאנחנו לא מתאימים וזה יעצר פה אבל עדיין אמרתי לו שגם לי היה כיף כי זה לא שקר, והוא אחלה בן אדם.

יכול להיות, לוקח את מה שאת אומרתadvfb
דוקא נראלי שיש חשיבות להבעת קרבה\הערכה כלשהיפתית שלג

אם היה לך טוב, ואתה חושב שגם היא בכיוון. זה חלק מבניה של קשר.

מנסיון שלי הרבה פעמים בנות רוצות להרגיש שיש הדדיות מסוימת בשביל להביע רצון להמשיך ולהעמיק את הקשר, ככה שלתגובה מקרבת מצידך יכולה להיות השפעה גם על הצעדים שלה, כמים הפנים לפנים. כמובן- לכן צריך גם שהמילים שאומרים יהיו נאמנות לתחושה שלנו.

נתתי מקום למה שאתה אומרadvfb

רק אמרתי בדרך עקיפה ולא בדרך ישירה.

השאלה לא היתה אם להתקרב אלא איך ועד כמה.

וואי איזה אשכנזי אתה, פחד פחדים😅פצל"פ

סתם, אני מבין את העיקרון

אבל לא כ"כ מסכים

כי בסוף גם על הרמיזות שאתה עושה אני יכול לומר שזה סתם פוגע אם נפרדים...

בעיניי בסוף זה חלק מהתהליך

ברור שמנסים להקל כמה שיותר

אבל בעיניי זה כן משהו שנצרך ועושה טוב

בטח אם אני מתלבט אחרי דייט ראשון

הרבה פעמים לדעת שלצד השני היה טוב יכול לדחוף לתת צ'אנס 

לא אמרתי להיות פוקר פייסadvfbאחרונה

להביע עניין - בצורה עקיפה ולא בצורה ישירה.

להגיד היה לי נעים היום וכדומהברוקולי

מתאר מצב נתון ביחס לשלב ומאפשר במלל להבין מה קורה  

איך זה מראה על קרבה?

בכל מקרה גם אופציה של לזכור מה יש ולאחל זה להגיד אותו דבר בלי מילים וזה סבבה גם 

להגיד היה נעים זה באמת לא כזה מקרבadvfb

להגיד היה כיף זה יותר בוטה

נשואה אבל חייבת להגיב על הדוגמא שנתתתוהה לעצמי
בחור שהיה אומר לי תהני בבית קפה עם חברות, בחייםםם לא הייתי מנחשת מזה שהוא בעניין שלי. מבחינתי זה היה נשמע לי כמו בנאדם נחמד ומנומס ששם לב לפרטים. לא מעבר. ולומר שהיה לך נחמד בדייט זה לגמרי לא יותר מידי בעיני, מקסימום תגלה שהיא לא בעניין, זה חלק מהחיים. כדי להרוויח ולהיקשר צריך לקחת סיכונים.


(חייבת לומר שכקוראת לפעמים מהצד מדהים אותי הפערים שיש פה בין השרשורים. בשרשור אחד כמעט כולם מסכימים על זה שבדייט שני צריך לומר לבחורה שהיא יפה (אגב בעיני זה לגמרי יכול לחכות לאחרים החתונה) ובשרשור אחר לומר שהיה דייט נחמד זה מוגזם..)

הרבה פעמים זה פחות משנה מה התוכן שאומריםadvfb

אלא איך אומרים אותו, באיזה הקשר, באיזו טונציה..

אתם מתעסקים בטפל ולא בעקרון שרציתי להעבירadvfb

שהבניה של הקשר בצורה הדרגתית והשקיפות היא לא שלימה בהתחלה.. בלי לרדת לדקויות.

נזכרתי במשהו מדהים שחוויתי בזוגיות מסויימת ששכחתיראומה1

נזכרתי בתחושה שהבחור מקבל אותי כמו שאני, העניק לי מרחב בטוח להיות מי שאני ותמך בבחירות ובהחלטות שלי.

יכלתי להרגיש משוחררת, להרגיש ילדה שם..

בדברים הכי קטנים. אני כזאת בחיים אבל בזוגיות זה קיבל זרקור.

למשל כשטיילנו בטבע אז הורדתי נעליים ורקדתי כזה בעדינות, כשנסענו ברכב בחורף ציירתי לבבות על אדן החלון.. זה יצא ממני בטבעיות והוא פשוט חייך אליי בנועם.


זה לא התאים בגלל דברים אחרים אבל אני נוצרת זיכרונות חיוביים ומדייקת לי לקשר האמיתי שלי מה חשוב לי להרגיש שם וזו אחת הנקודות המהותיות


מדהיםadvfb
וואושפלות רוח
בקרוב ממש אמן
יפה מאודנוגע, לא נוגע

לכאורה זו גם הדרך הכי טובה לבדוק התאמה.. לתת מרחב בטוח לצד השני להיות מי שהוא ולראות אם זה מתאים

רעיון מעולה ראומה1אחרונה
נפגשתם פגישה ראשונהפתית שלג

ולא היה צריך הרבה זמן עד שהיה ברור לך כשמש שדייט שני לא יהיה.

איך זה משפיע על המשך הזמן שנותר לך מולה\ו?

לי יש ציפייהלגיטימי?

שבמקרה כזה, 

במיוחד למי שתוך דקות כבר קיבל החלטה שזה לא רלוונטי עבורו -

להמשיך את הדייט למשך זמן מקובל (נניח שעה וחצי-שעתיים). 

לשים בראש את המחשבה שלי זה לא מתאים ולא שייך בשום צורה, אבל אולי אם נכיר את האדם שמולינו יותר טוב נוכל לשדך בינו לבין אדם אחר.

לנהל שיחה קלילה עם אדם כהיכרות למשך עד שעתיים, תוך התעניינות - אמור להיות משהו אפשרי לחלוטין.

יצא לי להיות כמה פעמים בדייט עם מישהו, והיה ברור אחרי דקות שהוא ממש לא מעוניין, ומשכו את הדייט - אבל בצורה מאוד מזלזלת ופוגענית.

וואואמרלד

"אולי אם נכיר את האדם שמולינו יותר טוב נוכל לשדך בינו לבין אדם אחר"

עזרת לי למצוא את האיזון למצבים כאלה,

כדי לא לשקף חוסר עניין וגם לא יותר מדי עניין..

תודה רבה

 

פעם שמעתיאשר ברא

שהרב סבתו אמר שבפגישות כאלה חייב להמשיך את הזמן מינימום המכבד.. כי בסוף נמצאת מולנו נשמה ואנחנו ח"ו לא רוצים לפגוע בצד השני.

לכן כן אפשר להמשיך נגיד עד שעה וחצי גג ולדבר כמו שיחת חולין ולסיים את זה בצורה מכבדת

כשזה קרה לי התייחסתי לזה כמו פגישה עם חברהנפש חיה.

לא תמיד זה מעניין

אבל נהגתי בנימוס והקשבה לבחור שמדבר ומספר,  האוירה יותר קלילה כי פחות מחייבת להמשך.

אז לא למשוך את הזמן סתם

אבל כן לכבד את הזמן וההשקעה של הצד השני.


מתי להתקשר לומר את ההחלטה?

הכי מהר שאפשר מדין "ואהבת לרעך כמוך" 

..אני:)))))

אני אשתדל להמשיך ולהיות נחמדה ולהתעניין אבל במסגרת הזמן המקובל כדי לא להשלות.

וקרה לי שאחרי שדיברנו כמה דקות והכרתי יותר את הבן אדם השתנתה לי ההסתכלות ורציתי להמשיך.

הכי רגילה בעולםהפי

גם אם לא מתאים אני לא ייבש אותו

עדיין אני אשמח להבין מי עומד מולי .

מנגד אני לא אשלה אותו ולא אזרוק משפטים של קירבה שיכולים להתפרש כקרובים

הדבר הכי צבוע זה להשלות אדם.

אם אני לאנארצה אותו אני לא אגיד לדוגמא ואוו ממש היה לי כיף איתך מחכה לפעם הבאה.

 

גם אם היה לי הכי כיף לא אגיד את זה חחחadvfb
חבלהפי
מה שחשבתיאני:)))))
לא תמיד טוב להעלות ציפיות, גם אם רוצים להמשיךadvfb

לפעמים זה יכול להלחיץ

כן, להפרד ממנה בצורה מפרגנת 

אבל "להגיד היה לי טוב" זאת אמירה עם משמעות שלא תמיד ארצה להשתמש בה.

אולי לא היה לה טוב וזה סתם מעמיד אותה במקום לא נוח ומשדר שאני מצפה שגם לה יהיה ככה.

אולי היה לה טוב אבל היא לא חושבת שמתאים?

אולי היא צריכה לעכל את המפגש?

אולי שתינו עפים אחד על השני אבל מעדיפים לנהל את הקשר בזהירות?

כן, לא תמיד אני יגיד את מה שיש לי בפנים, וזה נראה תלוי שלב ורמת אמון..

זה הרבה פעמים גם קורה טבעית, זה לא אני חושב "אה אני לא יגיד את זה למרות שאני חושב ככה"

להתנהג באנושיותadvfb

"מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך"

חושב לעצמי אילו אני הייתי בצד השני, איך הייתי רוצה שיתייחסו אלי במקרה כזה וכך משתדל להתייחס.

ובכללי, מפגש עם בנאדם הוא לא רק מפגש פונקציונלי.

הוא משמש את המטרה שלי אז אני משתמש בו ואם לא אז אני זורק.. מפגש עם בנאדם זה אירוע. במיוחד שיש לזה הקשר יחסית רגיש.

עדיין מותר להיות מתוסכל, אבל אם זה משפיע על תפקוד לא תקין זה אומר דרשני

עם השנים למדתי לעצור את הדייט ולא למרוח סתםראומה1

למה? כי אני לא רוצה לסבול וסתם למשוך ולאשלות אותו.

כנ"ל בסוף הדייט אם הלא שלי ברור לי אני חותכת בסוף הערב.

איך הבחור קיבל את זה?פתית שלג
היו כאלה בהבנה היו בהלם.ראומה1אחרונה
התארסתי אז באתיג'ון

לא הייתי פה כמה שנים, אבל חשוב לי להגיד לכולם ובפרט למי שיותר מבוגרים כאן.

יש תקווה ויש טוב ויש אור גדול.

אבא תודה. ויעבוד יעקב ברחל 14 שנה ויהיו בעיניו כימים אחדים.

מזל טוב!זיויק
שימחת
14 שנים - כי היה צריך להינשא לשתי נשים 🥲 מזל טוב!פ.א.
מזל טוב!אילת השחר
עבר עריכה על ידי אילת השחר בתאריך י"ט בשבט תשפ"ו 15:59

אני זוכרת את הניק שלך מלפני זמן רב...

בע"ה שתזכו שיהיה בניין זה בניין עדי עד מלא שמחה, ברכה ושפע ברכת ה' בכל מכל כל.

 

מזל טוב🥳🥳פתית שלג
אני זוכר אותך ניק יקר. מזל טוב!והוא ישמיענו
מזל טוב!!advfb
מזל טוב! שתזכו לשנים ארוכות וטובות יחד!!יעל מהדרום
איזה יופי! בשעה טובה! משמח מאד אור ונחת!נפש חיה.
בהצלחה בכל.


או מזל טוב!!!!! שה' יברך אתכם הרבה אורהפי
מזל טובארץ השוקולד

שנים מאושרות יחד רבות ושמחות ובריאות

תודה רבה לכולם!ג'ון

בשמחות אצל כולכם, כל אחד כפי עניינו ובקשתו ושבאמת כל האיחולים הטובים יתקיימו בכם, ריגשתם💚 (לא הגבתי לכל אחד בנפרד כדי לא להספים).

מזל טוב!נוגע, לא נוגע
בניין עדי עד בנחת ושמחה
איזה כיף לשמוע!! מזל טוב!אני:)))))אחרונה

שתזכו לבניין עדי עד!!

שידוכים בין ישיבות ומדרשות. מה דעתכם על התופעה?והוא ישמיענו
מה הבעיה?ברוקולי
מעניין אותי לשמוע דעות. לא בהכרח שיש בעיהוהוא ישמיענו
כמו כל מקום, תלוי אישיות של המשודכיםנפש חיה.
לא מבינה מה העניין.לגיטימי?

זה לא משהו חדש.

להרבה מוסדות יש (כבר שנים) שדכן רשמי, או אולי פחות רשמי.

אולי אני לא מבינה למה אתה מתכוון, אבל למה שזה יהיה שלילי?

לא בהכרח שלילי.והוא ישמיענו

אני לא מדבר על עצם זה שיש שדכן או שדכנית. ובוודאי שכוונתם לש"ש. מסקרן אותי לשמוע מה דעתכם על השיטה עצמה.

השאלה היאלגיטימי?

היכן בחור\בחורה דוסים ילכו לחפש שידוך?

הגיוני ליצור כתובת, שבו יש "אוכלוסיית יעד" רלוונטית.

הגיוני שעם אדם עם השקפת עולם דומה לשלך יותר קל ליצור שפה משותפת.

 

(יש לי סטטיסטיקה יפה בעניין, אבל דיברתי עליה לאחרונה הרבה בחיים האמיתיים, אם זה מעניין אפשר לפנות בפרטי).

 

בהכללה, ובמיוחד צעירים,

דוסים פחות יהיו באירועי פו"פ. פחות באפליקציות ובאתרים. פחות אצל שדכנים "רשמיים". מההתרשמות שלי, רובם מסתמכים על החברים והסביבה המוכרת, ורק בשלב שני פונים לאפיקים אחרים. כלומר - לא מתייחסים לשאלה איך הבחורה המיועדת בכלל תכיר אותם, אלא בונים על זה שהיא אחות\בת דודה\שכנה של החברותא. או הר"מ. ומי שפחות טוב בהתברגות החברתית שלו, יקבל פחות הצעות, ובטח אם הוא כבר לא במסגרת ישיבתית.

מה הכוונה מי שפחות טוב בהתברגות החברתית שלו?והוא ישמיענו
כמו בכל חברהלגיטימי?

יש אנשים ש"מקובלים" יותר או פחות. 

אני מאמינה שאנשים שיותר בולטים מבחינה חברתית, יקבלו יותר הצעות מהחברה סביבם.

אנשי השוליים, פחות.

ואיך זה קשור לשדכנים של ישיבות ומדרשות?והוא ישמיענו
כל יוזמת שידוכים שעושים אותה בטוב היא מבורכתadvfb

בעיני, זה ממש טוב אם זאת תהיה נורמה יותר חזקה, שאין מוסד תורני ללא מי שאחראי מטעמו שכל אחד יכול להרגיש נוח בכך לפנות אליו.

צריך לחזק את העניין הזה.

כמו בהרבה פעמים בחיים צריך  שיהיה את האיש המתאים במקום המתאים

אני לא מתכוון רק לשדכן ככתובת שניתן לפנות אליהוהוא ישמיענו

אלא לשיטה עצמה. על פי מה השדכנים משדכים. מסקרן אותי לשמוע מגוון מחשבות על כך

דהיינו שמדרשות מסויימות יתאימו לישיבות מסויימות?advfb

כאילו איזו שיטת שידוכים יש פה?

אני בכוונה משאיר את זה פתוח. מעוניין ללמוד מכםוהוא ישמיענו
חח אני פשוט לא מבין כל כךadvfb

אם הדיבור הוא ביחס לסטיגמות של ישיבות ומדרשות - אז אפשרי בהחלט להשתמש, כמו שאפשר להשתמש בכלל הכללה, תוך כדי כמובן לקחת אותה בערבון מוגבל ולא השתעבד אליה.

כן הייתי ממליץ לאנשים מסויימים לחפש תלמידים או בוגרים של מקומות מסויימים שהם יותר בז'אנר שלהם, אבל ברור שזה לא סותר שכדאי לבחון כל הצעה לגופה.

 

אני לא מכיר "שדכנים" ואני לא יודע פי מה אותם שדכנים שאני לא מכיר משדכים..

 

כן יכול לומר שיש שני סוגים של דרכים לשדך - 

להיות פסיכולוג - להבין לעומק מה בנאדם מחפש, מה מעסיק אותו, מה החוזקות והחולשות שלו ולפי זה להתאים בין אנשים שיכולים להתאים. שימלאו אחד לשני צורך נפשי.

להיות סוציולוג/אנתרופולוג - לזהות כל מיני סממנים תרבותיים וחברתיים שבדרך כלל אומרים משהו על הבנאדם, כגון איפה הוא למד השכלה תורנית ואיפה הוא רואה את עצמו ביחס למגזר ועל פי זה לזהות את המשותף בין אנשים. צריך מידה קטנטנה של ציניות ביחס לזה. מי שתמים לגמרי לא יכול להבין את השיטה. השיטה הזאת לא מושלמת בכלל בכלל, אך היתרון העיקרי שבה שהיא מאפשרת לשדך גם לא ע"י היכרות מעמיקה. ומה לעשות, לא כולם מקבלים הצעות מחברים.

אז הפסיכולוג מקביל לחבר והסוציולוג לשדכן?והוא ישמיענו
כן, אבל זה לא מוכרחadvfb

חבר יכול לשדך על פי סטיגמות (וזה יכול להיות מצויין לדעתי אם זה נעשה בטוב טעם)

שדכן יכול לערוך ראיון עומק עם מי שהוא משדך משני הצדדים ולשדך על פי זה, כן, בדרך כלל זה פחות נפוץ אבל לך תדע.

 

אתה צודק שבהכללה חבר זה יהיה לפי שיטת הפסיכולוג ושדכן יהיה לפי שיטת הסוציולוג.

..אני:)))))

א. זה לא תופעה.

ב. זה מעולה שמשדכים בין ריכוזי בנים לריכוזי בנות.

ג. טוב ששידוכים נעשים בצורה מסודרת.

 

א. למה לא מדובר בתופעה?והוא ישמיענו

ב. כיצד נעשים השידוכים? מה הם שיקולי הדעת? מדוע זה מעולה לדעתך?

ג. האם זה שונה מפניה רגילה לשדכנים? או שאין הבדל?

לכאורה עם פוטנציאל הכי גבוהנוגע, לא נוגע
תודה! מעניין. אשמח לשמוע מדוע לדעתך 🙏והוא ישמיענו
כי יש בסיס דומה. כמובן שזה נכון למקומות שיש להםנוגע, לא נוגע

קו מסויים וגם באים לשם בחורים בסגנון מסויים 

טוב מבין שהשרשור קצת עצבן.לא זו היתה המטרה. בהצלחהוהוא ישמיענו
בזמנו אמרתי לרב שליהפי

הרב למה אתם לא עושים ארוחות משותפות??

הוא צחק זהו שם זה נגמר

חחחחadvfb

גם גרם לי לצחוק חחח

חחחחחחהפיאחרונה
המלצות לשדכניםמוריהה

שלום לכולם, בתור אמא לשני רווקים פוטנציאלים בגילאי ה20+ מהציבור הדתי תורני/חרד"לי שכרגע בלי הצעות וזה קצת מתסכל,

אשמח לשמוע מכם על שדכנים/אתרים מומלצים לציבור הזה ועל רעיונות איך כדאי לפעול כדי לקבל הצעות?

למצוא מי שיכול לייצג אותם בשגרירים בלבתמיד בבטחה

יצאו מזה הרבה שידוכים טובים (אם מוצאים שגריר טוב)

רשימת שדכנים מתעדכנתארץ השוקולד
רשימת שדכנים מתעדכנת - לקראת נישואין וזוגיות


לא מכיר את הרוב ברשימה אז לא יודע לחוות דעה, אבל ככלל, המטרה היא לא מקסימום הצעות אלא הצעות מתאימות ולכן שווה לחשוב איזה שדכן/שדכנית/כמה מהם מהרשימה יתאימו להם.

ובנוסף- רק כשהם מעוניינים. אם הם רוצים את העזרה שלמרגול

שלך

(ובכלל אם מחפשים ברגע זה)

תוכלי לפרט קצת יותר(:(:

איזה סגנון הם ומה הם מחפשים?

אפילו בסטיגמות של ישיבות אולפנות..

יש לי כמה שדכניות מעולות ורוצה להבין קצת יותר מה הכיוון(:

אם הם רוצים להיות אברכים לתקופה ולא שנה שנתיים(:(:אחרונה

יש את המיזם של הרב שמואל אליהו- מומלץ מאוד!

לוקח להם קצת זמן ליצור קשר אחרי שמשאירים פרטים אבל הם מאוד משתדלים ובעז"ה מצליחים.

וידוי של שדכניתלגיטימי?

בשם שלומית שראל:

הופיע בעלון השבת "הדור" בשבוע החולף.

 

מה דעתכם?

מה החוויות שלכם מול שדכנים - מה רמת ההיכרות שלכם עם השדכן? האם זה כלל שליחת כרטיס? שיחה? פגישה? ליווי? משוב?

ולפי מה הרגשתם שהם משדכים אתכם?

מחשבות בעקבות קריאת ההודעות בנושא שדכניםכינור יהודי

בציבור הדתי לאומי יש בעיה כזו שמשום מה ביטלנו את מעורבותם של שדכנים והורים בתהליך של בחירת בן/בת זוג. כי נהיינו מודרנים. כמו העולם הכללי. וזה כל כך, כל כך חבל. לאורך אלפי שנים נעזרנו בשדכנים, ומשום מה ב80 שנים האחרונות (נניח), הציבור הדתי המודרני (תנועת המזרחי, דתיים לאומיים, וכו) החליט לפסוח על השדכן ולמצוא לבד. או לקוות שהחברים יעזרו.

אני מרגישה שאם היינו מחזירים את ההורים והשדכנים לסיפור הזה, היה יותר קל להקים בתים.

יש לי חזון - שמגיל צעיר יטפטפו לילדים ולהורים שכשהילדים יגיעו לפירקם, ההורים שלהם ימצאו להם שידוך. כלומר שמגיל צעיר הם יתכוננו לזה וזה לא ירגיש להם "מוזר" שהורים "מתערבים" בנושא הזה כשיגיע הרגע הנכון. השינוי הזה בציבור יכול להיות מבורך בעיניי!

באיזה מספר של דייט ואיךא"י שלנו לעד
הייתם מספרים לבחור/ה על מחלה כרונית לא קשה בכלל שיש לכם. ( לא מפריעה גנטית, לא תורשתית, לא קשורה לפוריות בה גם ויש גם אישור מרב שבגלל שהיא לא קשה לא צריך לספר עליה מראש בהצעה)
מאוד תלוי כמה היא משפיעה על החיים האישיים והזוגייםפתית שלג

לדעתי לרוב משהו בין פגישה שניה לחמישית

לא משפיעה בכלל ב"הא"י שלנו לעד
לדעתי בשלב הבירורים אם זה רציניזיויק
ואם לא אז די בהתחלה תלוי ברמת החומרה
בשלב של הבירורים הרב אמר שלאא"י שלנו לעד
זה מחלה עם שם מפוצץ שהיא כלום אצלי אבל אצל אנשים אחרים היא יכולה להיות משהו רציני 
מביןזיויק
וואי המון בריאות בעזרת ה'!
כשמתחילים בכללי לשתף דברים יותר אישייםפצל"פ
פגישה שלישיתבחור עצוב
אם היא לא משפיעה בכלל על חיי היומיוםמתואמת

אז רק כשהקשר כבר חזק למדי. (זה אינדיבידואלי באיזו פגישה זה קורה)

אם יש השפעה על חיי היומיום - אז כשהקשר כבר יחסית יציב אבל עוד אין קרבה חזקה (מניחה שזה בערך בפגישה שלישית-רביעית).

זה לא משפיע בכלל חוץ מבדיקה פעם בשנהא"י שלנו לעד
אבל מפחיד אותי לספר מאוחר זה כאילו אני משקרת כזה
אז לא עדיף לספר בהתחלה? פגישה ראשונה- שניה?יעל מהדרום
לק"י


לתת את כל המידע.

אבל אז כאילו למה שירצה להתמודד עם דבר כזה?א"י שלנו לעד
הבאסה שזה כלום אבל יש למחלה שם מפוצץ 
בשביל זה כדאי לפרט בכנות מה זה אומריעל מהדרום

לק"י


אולי להוציא מידע רפואי בנושא ולתת לו.

להציע לו להתייעץ עם בנאדם מקצועי בתחום.


ובהצלחה!

התמודדות לא קלה.

אז לדעתי אין צורך לספר מוקדם מדי.מתואמת
אם את רוצה לפנות אליי באישי, אוכל לפרט לך על ניסיון אישי שלי במשהו דומה.
אשמח כתבתי לךא"י שלנו לעד
תראי,לגיטימי?

בעיניי,

קשר זוגי מבוסס על כנות. קשר שיש בו הסתרה מכוונת של מידע - רק עצם ההסתרה היה מרחיק אותי מהקשר.

אם זה לא משהו שאת מתכננת לספר מראש -

הייתי מספרת אחרי שיחת "יחסינו לאן". 

תיאור שלבי הקשר:

א. הצעה. ב. בירורים. ג. שיחת טלפון. ד. דייט ראשון. ה. שיחת טלפון. ו. דייט שני. ז. שיחת טלפון. ח. דייט שלישי. וכו'

אחרי דייט שלישי (או אולי רביעי\חמישי), אם הקשר החזיק עד אז - בד"כ מנהלים שיחה שבו אנחנו מחליטים את אנחנו רוצים להמשיך בקשר או לא. כלומר, בתחילת הדרך, בפגישות הראשונות, רוב הקשרים לא ממשיכים - רוב הקשרים נגמרים תוך פחות מכמה פגישות.

לכן בשלב הזה, אחרי שכבר יש היכרות ראשונית, ואת מעוניינת להמשיך בקשר - הייתי משתפת - וכמובן בוחרת את המילים. אולי אפילו מביאה איזשהו סיכום רפואי שמפרט מה זה בדיוק אומר. כלומר, אחרי כמה דייטים ראשונים, כשאת מחליטה להמשיך בקשר, ואת שומעת מהצד השני שגם הוא מעוניין - אז כחלק מהשיחה הזאת, את אומרת לו שיש לך משהו שהיית רוצה לשתף, שאת לא רוצה להסתיר את המידע הזה אבל זה לא נראה לך משהו כזה עקרוני, ולפרט. (האם המצב שלך עלול להחמיר?)

[אם לא מפריע לך לשתף ואת בכל מקרה אנונימית כאן, את יכולה לכתוב במה מדובר, ואולי יש כאן עוד מישהו שמתמודד עם זה?]

ועוד הערה: כולנו בני אדם. סביא להניח שכולנו נושאים איתנו איזשהו עניין רפואי, בין שאנחנו יודעים מכך ובין אם לא, ברמות סיכון שונות. אם את יוצאת עם מישהו, שלא יודע להכיל את העניין הזה - אז אולי זה לא מי שאת רוצה להקים איתו בית..

גם אנשים עם בעיות\מחלות וכו' מתחתנים, וגם אנשים שדי בריאים לא תמיד מתחתנים מהר ומוקדם...

יש לי טרשת נפוצה במצב ממש טוב ב"ה!!א"י שלנו לעד
יצא לילגיטימי?

לצאת עם שניים שיש להם טרשת במשפחה.

ממה שאני זוכרת, אחד סיפר כבדרך אגב בדייט ראשון; לא היה דייט שני, אבל לא בגלל זה.

השני, מי שהציע את ההצעה היתה גיסתו, והיא סיפרה על זה (וגם על הבירורים שהיא עשתה לפני שהתחתנה). לא יודעת אם זה בר מיוזמתה או מיוזמתו וכו' - גם שם לא היה דייט שני, ולא בגלל זה.

יש לי גם חברה נשואה עם טרשת, אבל היא אמרה לי שהמצב שלה עלול להחמיר בצורה רצינית.

ממה שאני מבינה, זה מחלה שיכולה להתבטא בהרבה דרכים, ולכן כדאי לדעתי לפרט מה בדיוק יש לך, ואיפה זה עומד וצפוי לעמוד. לתת מקום לצד השני לשאול שאלות, לא להקטין את החשש והספק - תוך שאת מבהירה כמה זה מינורי בעינייך.

ובעיניי, להסתיר את זה לאורך זמן - זה נותן לזה נפח הרבה יותר גדול. מבינה למה לא לשתף כל אחד שאת יוצאת איתו, אבל לדעתי, כמו שכתבתי בהודעה הקודמת, אחרי שיחת יחסינו לאן הראשונה - זה הזמן הכי מאוחר.

פגישה שלישיתוהוא ישמיענו
נגיד 4, מתי שהולך לכיון טוב ומרגישים בנוחאני:)))))
תמיד אמרו פגישה שלישיתנקדימון

או רביעית, אחרת אדם עם חולי כלשהו לעולם לא יצליח לצאת לדייטים.


פגישה ראשונה זה גישוש ראשוני.

פגישה שנייה זה אומר שפגישה ראשונה היתה בסדר.

פגישה שלישית זה כבר אומר שרוצים באמת לנסות.


לכן, בשלישית - או אולי ברביעית - זה אכן הזמן לספר. כדי לא להיכנס למערכת יחסים ואז להפיל משהו, שהצד השני עלול לפרש כתיק וכהסתרה, וכמובן אם נפרדים אז שלא יהיה מטען רגשי כבד מידי.


יש ספקטרום של אנשים בנוגע ליחס למחלות שונות, חלק יבהלו מכל דבר, חלק יכילו גם מצבים קשים, וחלק יהיו דינמיים וזה יכול להיות תלוי במזל או ברצון שלהם להמשיך עם הדייט - לכן כדי לאפשר הזדמנות לכולם, ממתינים טיפה ואז מספרים. זה הרציונל.

זה מאפשר לכולם הזדמנות אמיתית.


בהצלחה רבה!

פגישה ראשונהארץ השוקולדאחרונה
גג שניה

אולי יעניין אותך