שלוםאנונימי (פותח)

רציתי לשול שאלה קצת מביכה:

האם עליי לדאוג אם אני מרגישה שיש בי רצון לסיפוק מיני, אבל לא רואה את עצמי מתנהגת ככה עם משהו במציאות...?

תשובה לgru.acgיהודית פוגל
קשה לענות לך בלי עוד נתונים כמו גיל, מצב משפחתי, חוויות בעבר וכו.
תשובהאנונימי (פותח)
אני בת 30... רווקה....
למה לא עונים לי?אנונימי (פותח)
למה לא עונים לי?
אני מוכנה להתמודד עם התשובה.
נורמליאנונימי (פותח)
לא כ"כ הבנתי את הבעיה, אבל זה מאוד טבעי שיש לך חשק כזה.. ויתכן שאת לא רואה את עצמך ככה בפועל, זה בגלל שעד שלא מתחילים פעם ראשונה( עם הבעל כמובן) זה נראה לחלק מהאנשים משהו שהם לא מסוגלים לעשות..

אלא אם אכן זה ממש ממש מרתיעה אותך , אז אולי תלכי לטיפןל..
בהצלחה
תשובה ליהודיתאנונימי (פותח)
ואין לי שום חוויות מדבר כזה!
הבעיה איננה הרצון שלך לסיפוק מיניחגי סרי
זה נורמאלי לחלוטין כך ברא אותך הקב"ה . הבעיה היא שאת לא רואה את עצמך כמי שמעונינת להגיע לסיפוק מיני עם מישהו במציאות. אולי מדובר בעכבות שכל כך נפוצות בציבור הדתי ואולי מדובר בדברים אחרים. בכל מקרה אשה או נערה הדרך הטובה ביותר היא לפנות ליעוץ בענין זה. אם אינך נשואה דעי לך שחיי נישואין עלולים להפגע בצורה רצינית על רקע דברים כאלה. ואם את נשואה על אחת כמה וכמה שאת זקוקה ליעוץ.

תודה. אשמח אם יסבירו לי עוד.אנונימי (פותח)
אני לא נשואה. איזה עכבות יכולות להיות? אסביר: אני מרגישה שאם אפגש עם בחור , אני לא ארגיש בנוח כי אני חושבת שאני צריכה להתאהב וזה יגרום למחשבות על הנושא הזה ואני מתביישת להרגיש ככה.
מאמי.......!!מירב!!
תגידי...........
את מתבישת ללכת למישהו....
או אולי..לרב.......
עזבי רב........
רבנית!
אני חושבת שממש ממש תעזור לך!!!
לאוקויהודית פוגל
השאלה שלך נוגעת במידה רבה לענינים שהם רשות היחיד. לא אוכל לתת לך תשובה ממצה בפורום, כידוע לך הפורום אמור לשמור על רמה מסוימת. אם תפני אלי טלפונית אשמח לעזור לך יותר בפירוט.
תשובהאנונימי (פותח)
למה תמיד אצל הדתיים כשמגיעים לשיחה על משהו צנוע, אי אפשר לדבר על זה?אפילו באינטרנט? לא נורא.. ננסה להסתדר.
לאוקויהודית פוגל
את כנראה חושבת ש ה כ ל מותר ואין ש ו ם הגבלות על כלום. זה מזכיר לי את מותר האדם מן הבהמה! אין שום הבדלים?? על הכל צריך ואפשר לדבר בפ רהסיה?? אין צינעת הפרט?? גם על מה שנעשה בחשבון הבנק שלך את רוצה לדבר ולדסקס בפורום?.
תשובהאנונימי (פותח)
חשבון הבנק שלי לא מעניין אף אחד ,לכן זה לא שייך. אבל מה שאני העליתי- אני בטוחה שזה דבר שאחרים גם נתקלים בו. למה את לא מוכנה לדבר על זה כאן? אם כבר יש מקומות ששואלים רבנים שאלות הכי צנועות על חיי אישות (תסתכלי בכולנו שדכנים באתר כיפה), אז מה הבעיה לדבר על זה גם כאן? אם לפי דעתך גם זה לא נכון, אקבל את דעתך האישית, למרות שלפי דעתי, אם פתחו את הנושאים הללו לדתיים באינטרנט- אז זה אפשרי לענות באינטרנט.
אוקו היקרהיהודית פוגל
לפי עניות דעתי האינטימיות היא משהוא יקר ערך, אישי ופרטי, כמו אבן יקרה שנשמרת סגורה היטב בכספת, ולא כמו מלפפונים או עגבניות שכל אחד רשאי לבוא ולמשמש בהם כמה שהוא רוצה.. העיסוק המוחצן גורם לדבר הנפלא והאישי הזה ליהפך לנחלת הכל, משהוא המוני וכללי שבודאי מאבד מערכו העצום והנפלא. אשמח לקרוא תגובות של גולשים נוספים.
האם את באמת מסוגלת, להתמודד עם התשובהאנונימי (פותח)
בחורה אלמונית.
מיהודית פוגל שמעת את מה שציפית לשמוע ואת מה ששמעת כל חייך. זה בדיוק מה שהביא אותך למצב בו את נמצאית כעת.
להתמודד עם האמת זה תמיד קשה. אם את מחפשת תשובות, תקראי את מה שכתבתי ותסכימי עם חלק מהדברים.
לעומת זאת אם אינך מסוגלת לקחת אחריות על החיים שלך, תתקפי אותי בחזרה על כך שאני מוחצנת וישירה וחסרת בושה. אם תתקפי אותי חזרה זה יהיה סימן שאינך רוצה להשתנות וטוב לך בבועה הקטנה שלך שיצרת לעצמך (וגם בטח ירושלמית).

נפלת קורבן לחינוך בלתי מתפשר. ללא החתונה שלא הגיעה, לא הצלחת להגיע למצב אינטימי עם בחור. יותר מכך, לא הצלחת להפעיל את כושר השיפוט שלך לגבי גברים כי אין לך אחד כזה.

וכעת לחלק החשוב של התשובה:
הבטיחו הבטחות, האם קיימו? ודאי שלא.
קבלי החלטה, מה את רוצה לעשות בחייך. כל חייך עומדים על הכף. בתולייך לא הביאו את החתונה, לרופא נשים כבר הלכת?
במקום בו את נמצאת היית צריכה להיות לפני 10 שנים. את בדיליי רציני.
בטח פגשת בעבר בחורים שניסו לגרור אותך למיטה (בכנות מי לא פוגשת כאלו?) אבל נשק הסירוב שלך היה הנוסחה שלימדו אותך יחסי מין=ליל כלולות וכך הברחת את כולם מבלי לשקול אפילו ליצור קשר.
קשר זה לא לשבת בבית קפה במושבה הגרמנית בשעת ערביים ולדבר על כל החברים שהתארסו וללהג על מיליון נושאים. קשר זה לעשות: קשר חייב לכלול יחסי מין.

השלב הבא יהיה לפגוש בחור שינסה לגרור אותך בכוח (פסיכולוגי!) למיטה על ידי אמירת האמת: שלא היית מסוגלת להתמודד עם חייך. האמת מכאיבה, והוא בטח יהיה צודק, אבל את הבחור הזה היית צריכה לפגוש לפני לפחות 5 שנים, כדי להבין, שמערכות יחסים/קשר שכולל יחסי מין יכול להיגמר ולעיתים רצוי שיגמר (כמו שאנשים מתגרשים) ולאחר שתפרדו והוא יזרוק אותך לאחר מימוש הפנטזיה שלו-בתולה בת 30-ולא שלך, ייקח לך עוד מספר שנים להתאושש ובגיל 40 תתחילי מאיפה שהיית אמורה להתחיל בגיל 30.
ואז יהיה מאוחר מידי.
עשי את החישוב שלך, כל חייך מוטלים על הכף.
הבעיה שלך היא במבנה הנפשי. את מאוד מבולבלת וכפי שלא הצלחת להגיע להחלטות בנוגע לדבר הכי חשוב בחייך, מתי לקיים ועם מי, לא תצליחי לעשות זאת בעתיד אם לא תשתני. ההתעקשות על הבתולין היא מתוך פחד-כולם כבר יודעים את מה שאת לא יודעת ואיך יגיב בחור כשישמע זאת או יבין זאת לבדו?

השלב הבא שלך באבולוציה המחשבתית שלך (קודם שאלות בנוגע להדחקת המיניות, אחר כך הטלת ספק בשיטת המקווה, אחר כך יחסי מין ללא מקווה) שלך (ושל יתר הרווקות המבוגרות עם המיניות המודחקת של בתולה בת 18 רק שאופס היא בת 30) זה לחפש קשר זמני רק להיפטר מהבתולים. אבל את זה היית צריכה לעשות מזמן כדי לעבור שלב לקשר רציני.
רבות היו במקום הזה לפנייך ורבות עוד יהיו. לא חבל לך על חייך המבוזבזים, ולשווא?
את יכולה לחפש קשר רציני אבל בסוף כולן מסתפקות ב"בוא תראה לי מה זה גבר כדי שאני אתחיל מאיפושהו, מאיפה שצריך להתחיל".
אני מציעה לך להתחיל מרופא נשים אם לא הלכת עד עכשיו. וותרי על הפנטזיה להגיע איליו לפני החתונה. זה לא יקרה אם תלכי עכשיו.
לא ברור לי מה רצית לאמראנונימי (פותח)
סליחה על הבורות או על רפיון השכל.. אבל אני בכלל לא מבינה את התשובה.. בשביל מה ללכת לרופא נשים? העליתי שאלה פשוטה שמעידה על חשש מקשר אינטימי קרוב ואני חושבת שזה פשוט נובע בגלל צורך רגשי שאין לי ולכן זה מפחיד אותי. אבל אתה מדבר על דברים אחרים ובכלל בשפה שמאוד לא מתאימה לסגנון חיי. אם הבנתי אותך נכון, אתה בעד מעשים כאלה לפני חתונה וזה לא דבר שאני בכלל מסכימה איתו.
בקיצור, לא הבנתי מדבריך למה אתה חותר.
מקוה שלא תאכלו אותי,פלפלתי
אבל אני אנסה לומר לך תשובה פשוט למרות שאין לי עבר חיים עשיר כזה, והיא כזאת. נורא פשוטה.
פשוט- מי שלא הגיע לאותו שלב עוד לא הבשיל, עוד לא הגיע לנקודה שהוא התבשל פנימית ומוכן להגיע לזה. אין לו את התנאים כדי שזה יקרה בדיוק כמו שפרח חממה שצריך טמפרטורה מסויימת עם השקיה מדודה לא יגדל כמו שצריך ברוחות וקור שמחץ לחממה. כי אין לו את התנאים לפתח את מה שהוא צריך.
ככה גם רגשות כאלו. אדם לא נפתח בשניה כמו שפרח לא נפתח בשניה. הוא יכול להפתח בכמה שעות, בלילה, בשעה, אבל לא בשניה. גם אדם יכול להגיע לפתיחות עם אדם אחר רק אחרי שהם עברו יחד מסע רגשי ארוך. בדיוק כמו שלא תגלי סוד לאדם שראית ברחוב בדרך.
ואין לך את הרגש הזה כי פשוט אין לך את התנאים שיובילו אותך לרגש הזה, למוכנות הזאת. אבל כשתתחתני או תכירי מישו ממש ממש רציני ולא במריחה - אני מניחה שזה יגיע. את לא היחידה שזה קורה לה. כמוך יש עוד רבות.
ואין עם זה שום בעיה והכל בסדר.

(וד"א- גם אני לא הבנתי את התשובה הקודמת.מבולבל משהו.)
תודה פלפלתי על ההוספה.אנונימי (פותח)
קודם כל אני בחורה.
ל-auko אני בעד לחיות את החיים כפי שניתן (אין זה אומר בהכרח יחסי מין לפני החתונה שאינם מתאימים לרבים). את חיה את חייך כפי שאינך יכולה: כי שללו ממך את יכולת הבחירה. את בת 30 ומתנגדת "עקרונית" לכך, ולכן את כמו בת 20 בגוף של בת 30: נערה כלואה בגוף של אישה.
אם היית לוקחת אחריות על החיים שלך היית מחפשת דרך לצאת ממצבך לפחות מבחינה פסיכולוגית. כפי שמי שהולכת לרופא נשים לוקחת אחריות על בריאותה (מאוד נפוץ אצל בתולות מבוגרות לא ללכת לרופא נשים). את יודעת מה? צר לי עלייך. על ההדרכה השגויה שקיבלת, על העיוורון שלך.
פילפלתי צודקת בהחלט שלא יכולת ליצור קשר כי לא היית מסוגלת-לא היו לך תנאים מתאימים. הצבת משוואה יחסי מין=ליל כלולות ודחית כל בחור בגלל זה אלא שזו בדיוק הייתה הכוונה של מדריכייך ואת פרי היצירה של יוצרייך אבל אינך פרי עיצובך שלך עצמך. לכן גם לא נתקלת עדיין בבחור שנאבק בך פסיכולוגית (לא פיזית) כיצד לגרור אותך למיטה ועדיף שזה יהיה קודם איתי פה בפורום רק שאת לא מבינה כי אין לך ניסיון חיים. בוקר טוב, את בת 30.
פילפתי איו צורך בעבר חיים עשיר כדי ליצור קשר. קודם כל צריך שינוי מחשבה-שהשיטה נכשלה. לאחר מכן יבוא השינוי. גם הפנטזיה של "יבוא הבחור הרציני" קצת מתפוגגת בגיל 30 ראי כמה רווקות (בתולות או לא) בגילאי ה-30 יש. לכן, כפי שאמרתי, מתפשרים על איזהו בחור לקשר זמני.השנים חולפות והבחור הרציני לא מגיע והינה לך אלפי נשים שנתקעו עם הפנטזיה הלא ממומשת כמו ילדה בת 16.
וודאי שאינך בעד יחסי מין לפני הנישואין-את לא רואה את עצמך במצב הזה כלל כפי שאמרת. זה לא מפליא. שפת דיבורי אולי לא מתאימה לסיגנון חייך אבל מתאימה למציאות. שורה תחתונה?
החינוך המיני שקיבלת נכשל, עם כל המשתמע מכך. הגיע הזמן שמישהו יאמר את האמת. המיניות שלך מודחקת, יש בך צורך פיזי (כך אמרת) ויש בך צורך נפשי רק שאת פוחדת מהחלק הפיזי, השנים עברו והפחד חיזק את עצמו, אז שכנעת את עצמך שאין לך צורך נפשי בקשר, גם כי תמיד היית לבד.
כמו שאמרה צורית דורון (רווקה ירושלמית כבת 30) הגואל לא יבוא.
לכל היותר בועל. אבל הבועל, לא יהיה בהכרח גואל ואת לא מסוגלת להשלים עם זה. עדיין.
הינה עוד משהו שהופנה לרב שרלו, קראי:
http://moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=5329
שימי לב למיכל, הבחורה מבינה עניין:
http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/647/497.html
כמה שטויות בבת אחת.נשארת חסויה
מנסיון מר ונמהר של אבדן הבתולים לפני הנישואין קבלי את עצתי החמה לא להקשיב לשטויות של דרוסילה. באמת באמת חבל, הבתולים הם לא רק משהו פיזי אלא גם ראשית הקשר האמיתי עם גבר. שוב, מנסיוני המאד לא נעים, הקשבה לבחור המתחזה הזה תגרור אותך לסבל נפשי מיותר לפני החתונה אבל בעיקר בעיקר לאחרי החתונה.
לאוקו - נראה לי שהתשובות האחרונות גררו אותך למחוזויהודית פוגל
ת שלא רצית להגיע אליהם. נראה לי כי השאלה שלך היתה בקשר לאי התאמה כלשהיא בין צרכים גופניים לריגשיים, עניתי לך כי הדיון על נושאים אינטימיים הוא לא ממש רצוי בפורום הזה, כמו כן עניתי לך באופן פרטי ואישי. אני חושבת שנישואין עם בן זוג מתאים ונחמד יפתרו לך את כל השאלות, אל תחשבי על דרכים עקומות, שאף פעם לא פתרו כלום, רק הוסיפו תיסכולים ותהיות, והלואי ובמהרה תמצאי את המיועד לך וביחד תכנסו ותכירו את העולם האינטימי והנהדר שיהיה ר ק ש ל כ ם !!!! בהצלחה.
סיכוםאנונימי (פותח)
שלום יהודית ולכולם.
אני חושבת שפילפלתי הכי קרובה למה שהרגשתי וגם תשובתה של יהודית. דרוסילה לפי דעתי חצתה גבולות והיא זו שהעניין אצלה מעיד, לפי דעתי על בעיה חמורה יותר. אולי אני תמימה, אבל אני חושבת שנרגעתי קצת מהנושא. אני חושבת שאם באמת אמצא משהו עם קשר רגשי, אז הכל יסתדר. כי באמת זה נושא שרק הזוג עמו רשאי לעסוק בו כדי שזה יהיה בטהרה ובאהבה אמיתית.
תודה לכולם. גם לדרוסליה, שאולי בזכות דבריה החריפים חזרתי לפרופורציות.
האמת-פלפלתי
זה בוטה ברמות מטורפות.
אני מבינה שזה מגיע מהתפרצות של כאב ותסכול- אבל זה הפריע לי בכל זאת.
אולי יש משו קטנטן נכון בדבריך - אבל כל השאר לחלוטין לא נכון- או כמו שאומרים: "ראית כאן ים? אז למה נסחפת?"
אז אני רואה שצינזרתם אותיאנונימי (פותח)
אתם מוכנים לקבל בפורום רק הודעות על אירוסים וחתונות? *מגחכת*
כבר למדתי מצינזורים קודמים, שאם אומרים את אותו התוכן בצורה שונה, זה עובר...
לשואלת המקורית, אני כן אופטימית. אני בטוחה שכאשר תפתחי קשר (רגשות אשם לא מסייעים לבניית קשר-עבור כל בני האדם) תדעי מה לעשות ומתי ובאיזה קצב, כמו כל בחורה בעולם. מצער שהיכולת הזו נשחקה עקב הדרכה לא נכונה, כאשר המדריכות היו דווקא נשים.
מצער גם שלגברים לא ניתן מקום להביע את דעתם, גם אם היא לא עולה בקנה אחד עם האינטרסים הנשיים שלנו, כי הגברים מצביעים ברגליים, ומוצאים פתרונות אחרים, מתוקף היותם גברים.

פלפלתי אם את רואה משהו קטן בדבריי אני מבטיחה לך שכשעוברים את ה-30/35 הטיפה הופכת לים בי-ם...מי שהגיעה לשלב של הטלת הספק יודעת.
הטלת הספק שלי? זה התחיל כשישבתי בפורומים אנושיים והמדריכה טענה שמי שנותנת לא מתחתנת. ועל דרך השלילה, מי שלא התחתנה סימן ש...
אבל אנחנו יודעות שזה לא נכון. הינה נשארת חסויה שהתחתנה. הינה בתולות בנות 30 או יותר. כאשר התיאוריה לא תאמה את המציאות, מאשימים את הבנות במקום לחפש פגמים בתיאוריה.
ואסיים בנימה אופטימית, שאם לא צינזרתם אותי עד עכשיו, כנראה לדיון הזה היה מקום בעולמנו.
לפעמים אני מתנחמת בכך שיש אנשים כמו הרב שרלו בעולם היהודי.
http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=96767
הסיגנון הוא מה שקובע.moson
ציטוט:
כבר למדתי מצינזורים קודמים, שאם אומרים את אותו התוכן בצורה שונה, זה עובר...

בתור אחד שמגיב פה לפעמים - ולפעמים מביע דעה הפוכה מהכותב או מהדעה המקובלת פה באתר - אף פעם לא צונזרתי - לדעתי מי שמגיב בצורה עינינית ובצורה שמכבדת אותו ואת האתר לא מצוזר. כבר ראיתי במדור יהדות ובפורמים דעות בעד חיים יחד לפני הנישואים - מה שמצונזר זה סיגנון בוטה ולא הדעה עצמה.
לענ"ד צריך להעיף אותך מהפורום!אנונימי (פותח)
טעות!אנונימי (פותח)אחרונה
מסכימה מאוד! אשרייך!אנונימי (פותח)
על זה בדיוק דברתי עלמתי!חגי סרי
לאשה בריאה ונורמאלית לא אמורות להיות מחשבות של "להתבייש להרגיש ככה". מה יש להתבייש? בכך כוונתי לענין העכבות. הרי את לא נשואה כך שבכל מקרה ישום יחסי מין עם גבר הוא לא מעשי. הבעיה היא שאת חוששת מהמחשבות שלך. כל עוד את חפצה בקיום יחסי מין מלאים וברצון להגיע לספוק מיני- תודה לאל אשריך! , אבל לחשוב בצורה של "זה יגרום לי למחשבות על הנושא הזה ואני מתביישת להרגיש ככה"- כאן בדיוק נמצאת הבעיה. ובבעיה הזו צריכים לטפל.

אני מבין מתוך דבריך שאת חושבת שחשק מיני צריך לבוא עם ההתאהבות. לא תמיד זה ככה אם כי ברור שכאשה מאוהבת (ונשואה בעז"ה) יהיה לכך משקל יתר במחשבותיך ובמעשיך.

ומה יקרה אם תפגשי גבר במסעדה במסגרת דייט ויתגנבו לך מחשבות כאלה? אם לכך את מתכוונת אז מה קרה? כל עוד לא תטרידי אותו מינית ולא תגרמי לו מבוכה ולא תעברי על איסורי תורה, לא קרה כלום.

תכירי בעובדה שיצר מיני הוא חלק בונה בעולמו של הקב"ה והעובדה שאת חפצה ביחסים מסוג זה רק מעידה על כך שאת אדם בריא ורגיל .

את חייבת אבל ממש חייבת להרגיש בנוח עם מיניותך וגופך ורצונותיך- זה בסיס טוב לחיי זוגיות טובים (לא רק כמובן)

אם לא היו לך מחשבות מסוג זה, אז היתה לך בעיה. הרצון ליחסי מין איננו דבר מלוכלך מזוהם או טמא. בדיוק כפי שלאכול איננו דבר מזוהם או טמא.
זהו עולמו ויצירתו של הקב"ה . ואם יש בך תחושות מיניות חזקות בלי שהתאהבת זה לא הופך אותך ליצור מלוכלך אלא לאשה נורמאלית. החשק המיני לא מופיע ככה פתאם עם דואר ובול מודבקים על גבר מסוים שעימו את רוצה להתחתן. בדיוק כפי שהרעב איננו מופיע עם כתובת לסוג מאכל כלשהו.

אבל האמת היא , את חייבת להפטר מהתחושות הללו שאת מתביישת.
לשם כך מוטב לשנות את הגישה ובהחלט מומלץ לגשת לטיפול. כי בעיות כאלה של בושה עלולות להביא אחר כך לבעיות בתפקוד מיני ולהעיב על חיי הנישואים. אז הקדימי תרופה למכה ועשי מעשה- קומי ולכי להתיעץ- תאמיני לי שאת לא האשה או הגבר היחידים שיש להם תחושות בושה או עכבות.

בהצלחה!
תודהאנונימי (פותח)
תודה רבה.
הרגעת אותי. אבל אני מתביישת לדבר על זה פנים אל פנים עם משהו. כי אני לא מאמינה שיחשבו שיש לי בעיה...
...אנונימי (פותח)
כלומר, לא יאמינו לי שאין לי בעיה
מה? לא הבנתי את תגובתך!חגי סרי
אני דווקא הבנתיאנונימי (פותח)
קודם כל את מעידה על עצמך שאת תופסת את מצבך כבעיה.
קשה לי לאמר אם יעוץ מקצועי יהיה יותר טוב מאשר חברה טובה שרוצה להקשיב ולעזור. מי שמכיר אותך במציאות ולא דרך עיניים של איש טיפולי יכול לתת נקודת מבט הקשבתית ולא להטביע אותך בפתרונות אפשריים.
דווקא הייתי ממליצה לפנות לחברה שבוטחים בה ושיודעת על מצבך כבר כך שזו לא תהיה הפתעה עבורה, ולהתחיל משם. מודעות עצמית זו ההתחלה.
את לא לבד בכלל. יש עוד רבות כמוך. גם אם את תופסת את מצבך כבעיה, מה שאת מתארת זאת תופעה נפוצה מאוד, אולי אפילו יותר נפוצה ממה שאת חושבת.
גם אני סבור שהבעיה היא שהיא חושבת שיש בעיהחגי סרי
ולא כי יש בעיה ממש. והמחשבות האלה עלולות באמת לגרום לבעיה. הבהרתי את זה פעמיים. בחורה נורמאלית ובריאה בעלת יצר שנבהלת קצת יותר מדי ממוסכמות חברתיות ותחושות רגשיות כאילו יש ברצון שלה למין משהו לא בסדר ולכן עלולה להיות בעיה בישום הרצונות האלה בפועל.


ואגב השקפותיך על מטפלים קצת מוגזמות- מטביעים בפתרונות אפשריים?? מטפל או יועץ טוב קודם כל מקשיב ועושה זאת באופן כזה- שזה פותח את האדם שישוחח על הענין שמעסיק אותו ולא מתחיל להציף אותו בפתרונות.
תשובהאנונימי (פותח)
אוקיי..
..יש לי עוד שאלה: ומה אם אחשוב על כך בזמן פגישה? ארגיש שאני לא אמיתית לשני כשהוא מדבר איתי על דברים ומצד שני ,אם אדע שהוא חושב עלי.. ארגיש שהוא מגעיל אותי...
פגישהיונה
את הולכת לפגוש בחור כדי לבדוק אפשרות להתחתן איתו. נכון?
נישואין מורכבים מחיים משותפים ,כולל חיי אישות.זה בדיוק הענין.
כמובן,לא צריך לפתוח דוקא בנושא הזה את השיחה בפגישה הראשונה,אבל אין מה לחשוש מלחשוב עליו.

ובקשר לשאלה -עם מי להתייעץ.
אני מציעה לך לחשוב על אשה מבוגרת ויראת שמים שאת מכירה ויכולה לחוש בטחון שהיא רוצה בטובתך ואוהבת אותך בכל מצב.אני בטוחה שאת מכירה לפחות אחת כזאת.סבתא או דודה או שכנה (או מורה שמאד אהבת כשהיית באולפנא...)
אולי זה יראה לך מוזר לדבר איתה על הנושא הזה כי "מה היא מבינה",אבל אני מציעה לך ,מכל הלב, לנסות. את תופתעי כמה הדברים ייראו לך הרבה יותר פשוטים אחרי שיחה כזאת.

חנוכה שמח
אין שום בעיה לחשוב על כך בזמן פגישהחגי סרי
מה יקרה אם תחשבי עליו על הגבר שמולך במובנים מיניים? האם ירד נחש מהשמיים ויכיש אותך? מדוע את רואה בזה ענין כל כך פסול? תהיי בטוחה שגם אם המחשבות הללו שהן כל כך נורמאליות וכל כך מקובלות יחלפו בראשך הרי שדבר לא יקרה. במקרה הכי גרוע תסמיקי קצת. זה רע?

ובהחלט יכול להיות שהוא יחשוב עליך במובנים מיניים- אבל מדוע זה יגעיל אותך?

בבסיס הדברים שאת כותבת גלומה ההנחה כאילו יחסי מין זה דבר מגעיל.

ובכן טעות!!!!! טעות גסה חמורה ומסוכנת!!! יחסי מין הם דבר טהור והם חלק מתכונות האדם שטבע בנו הקב"ה.

לזוג יהודים שאינם נשואים אסור לקיים יחסי מין, אבל מותר להם לרצות וגם כדאי מאד שהם ירצו לעשות זאת. יחסי מין הם אחד מהמנועים החזקים ביותר לרצון של זכר ונקבה להיות יחד כפי שהתורה מצווה אותנו.

ההבדל הוא בין מותר לבין אסור ולא בין טמא לטהור.!!

מדוע את חושבת שתהיי לא אמיתית? מה זה בכלל קשור?

את חוזרת שוב ושוב על אותו ענין כל הזמן. וכדאי שתשאלי את עצמך

את מפחדת מיחסי מין?

קרה חלילה משהו בעברך ? גבר פגע בך באופן מיני?

כשאת חשה תחושות מיניות את מרגישה מלוכלכת? מגעילה?

אם אפילו רק אחת מהתשובות האלה היא חיובית- את חייבת לרוץ לטיפול!

שימי לב שבשום מקום לא כתבת שאת מעונינת בקיום יחסי אישות. כתבת שאת מעונינת בסיפוק מיני שזה לא בהכרח אותו דבר. --- מדוע?

אשה יקרה, יצר מיני יכול להופיע בלי בעיה גם אצל נשים בלי שהן מאוהבות במישהו. האהבה וההתאהבות אינן הופכות את יצר המין לנעלה יותר והעדרן של אהבה והתאהבות לא הופך את היצר הימני לזול נתעב ומלוכלך. השאלה היא תמיד הישום של היצר. האם מישמים אותו במסגרת מותרת או במסגרת אסורה.

את חייבת להפטר מהמחשבה שמין זה דבר מלוכלך.
תשובהאנונימי (פותח)
אז מה עלי לחשוב כשאני רוצה לראות סרט מעניין, ויש שם קטעים לא צנועים- האם לראות את זה? האם לא לקחת כי זה לא צנוע? איך להתייחס לספר?הנה, לקחתי ספר בספריה ויש שם המון קטעים שמתארים את זה בצורה כאילו זה הכי נכון והכי חשוב ושגם לזו שעשתה את זה היו מחשבות לא ממש טובות על זה ושהיא לא נהנתה, ובכלל מדאיג אותי שאם זה ככה, אולי אחרי הפעם הראשונה הזו הוא פתאום לא ייראה לי...? אני מרגישה שיש משהו לא ברור לי בין העולם הפתוח מאוד שאולי אפשר לקבל ממנו- אבל אני מרגישה שאין שם את הבסיס העיקרי, לבין העולם הדתי שלי, שאני מרגישה שהוא נכון, אבל חסר לי מקום נכון לביטוי הרגש בצורה שארגיש שאני יכולה לחיות באופן משוחרר. אם מין לא מלוכלך, למה אם כך,כ"כ לא טוב להגיע לסיפוק מיני בינתיים באופן עצמאי לעצמי בלבד..?
אין עליך איסור הלכתי לעשות זאת לבדךחגי סרי
אם את מרגישה צורך. את רוצה לגרום לעצמך סיפוק לבדך, זה ענינך הפרטי. את יכולה הלמשיך לעשות זאת גם כשאת נשואה. אבל לא זה הענין בכלל. הענין הוא מדוע לחשוש מיחסי מין מלאים עם בן זוג ?

אחרי פעם ראשונה זה לא אומר כלום! יחסי מין בין בני זוג זה דבר שקשור לאנשים שלומדים זה את זה וכמובן זה לוקח זמן. מי שאומר לך שאם נכנסים לחדר הכלולות ומיד הכל "כמו בסרטים" מבלבל את המוח. אין סתירה בין העולם הדתי שלך (וגם שלי) לבין קיום יחסי אישות מהנים ומספקים. משוחרר אין פירושו מופקר. אפשר להיות משוחררים יופי ולקבל מחיי האישות את כל מה שצריך לקבל מהם ולהעניק בהם כשנשואים ולומדים אחד את השני. זה לא קשור לדתיים. את באמת חושבת שבחורה חילונית שמקיימת יחסי מין בגיל צעיר וגם בחורים הכל אצלם תמיד הולך חלק? להם אין חששות? אין בעיות? בוודאי שיש !

קחי מהעולם הפתוח מאד כדבריך את מה שאת רוצה ויכולה כאדם דתי לקחת ויש בהחלט מה לקחת, ואל תקחי דברים שאת לא רוצה ולא יכולה. באופן עקרוני כבר נאמר חוכמה בגוים תאמין תורה בגוים אל תאמין. קחי את החוכמה את הידע, הפתיחות והזהרי מהפקרות . את נשמעת אדם נבון , אני לא מאמין שלא תוכלי לדעת לסנן בין התוך המתוק והטעים שמציעה התרבות הזו לבין הקליפות והסכנות ופעמים רבות גם הזיהום שכרוכות בתרבות הזו.

את לא נשואה כרגע אז ענין הקשר הרגשי לא עומד על הפרק אבל כשיהיה את כבר תחושי בו. יש בעיות בעולם הדתי שהוא מאד סגור ועצור בענינים הללו בגלל שמרנות ולא בגלל דת. הדת וההלכה אינם אוסרים הנאה מיחסי אישות, אלא בדיוק להיפך! אנחנו לא נוצרים אנחנו יהודים . אלא שלצערי יש כאלה שחושבים שדת היא מחסום להנאות הגוף. ואנשים כאלה חונקים בחינוך שמרני ומעיק הרבה מאד גברים ונשים בלי שום בסיס הלכתי. וחבל. לראיה היא מצוות עונה שאופינית לדת היהודית בלבד וענינה מתן אחריות לבעל לגרום ספוק מיני לאשתו. מה שאת מדברת על סתירה זו בפירוש גישה נוצרית גוית שאיננה שייכת לעולם היהודי שבו את ואני חיים. תהיי יהודיה גאה !
חשבתיאנונימי (פותח)
הייתי בטוחה שיש לכך איסור הלכתי
תשובה נוספתאנונימי (פותח)
ועוד תשובה. אני חושבת שייתכן וכך אני חושבת, כי חסר לי מאוד קשר רגשי. ובגלל זה אני מפחדת מקשר שרק זה מה שמניע אותו. המשיכה . ולא משהו עמוק נרגשי. בגללזה זה מה שחסר לי כ"כ בספרים חילוניים שמתארים את זה המון, ומצד שני הרגש חסר לי בצורה נכונה. האם יש למשהו להמליץ לי על ספר יפה , נקי, אבל עם תובנות רגשיות? נראה לי שזה מה שיכול לעזור לי. לא?
כעת לעניין שלךאנונימי (פותח)
המלצות אפשר לתת ובחרי לך את מה שמתאים לך.
יש גברים מגעילים. כל בחורה בעולם נתקלה במישהו שמגעיל אותה בצורה זו או אחרת. את צריכה לנסות לפתח שיחה ולחשוב האם מה שאת רואה (הבחור) מוצא חן בעינייך באופן כללי, קודם כל כאדם. האם את בטוחה לספר לו דברים אישיים. האם הוא מאיים עליך. האם את מרגישה שבויה שלו. אל תחשבי רחוק מידי (האם נוכל להיות חברים רציניים) אלא קודם צריך לעבור את שלב מציאת החן שהוא הדדי. לפתח מגדלים באוויר וישר לקפוץ לשלב החתונה זה לא מציאותי. חשבי האם היית מוכנה לספר לאדם מולך דברים אישיים. האם היית רוצה לחלוק איתו את חוויות היום יום שלך. אם התשובה היא לא, זהו לא אדם מתאים לך לקשר.
אני קצת ספקטית בנוגע ליעוץ ע"י רבנית/דמות סמכותית למרות שזו אפשרות שיש לשקול אותה. הסיבה היא, שהייעוץ הזה הוא מה שהביא אותך למצבך כעת. ד"א לא לפנות לגבר יועץ בעניין ולא להקשיב לגברים בעניין. נ. מבט גברית עלולה לבלבל אותך עוד יותר ובמקום שבו את נמצאת שאינך מכירה גברים אין לך כלים לנתח את מה שעומד מולך. מציעה להתחיל בבחור נחמד, לא ביועץ.
מה שחגי סרי כתב זה להפוך את עולמך, דבר שאת לא מוכנה לו עדיין ובכלל, כי זה החינוך שקיבלת, ויקירתי, נעשה לך עוול גדול.. כפי שאמרתי יש עוד רבות כמוך, גם נשים נשואות וגם אחרי לידה שמרגישות ממש כמוך (ראי פורומים כמו כיפה).
כפי שאמרתי זה קצת סתירה שיחסי מין זה דבר נורא לאנשים לא נשואים ובין לילה זה הופך לדבר נפלא ומהסתירה הזו אי אפשר לצאת, והרי התוצאה. אגב זהו חינוך קטולי מובהק אבל למה לקחנו על עצמנו את הצרות של הנוצרים, אין לנו מספיק משלנו?...
סרטים וספרים הם מקור קצת בעייתי אבל יש להם יתרונות (כל עוד את לא מתמכרת). באשר למה שקראת, זה קורה המון במציאות, הרבה יותר מאשר הפוך, כי חוסר ההנאה של "הגיבורה" היה הן פיזי (משהו שמדריכות הכלות כנראה מדלגות עליו כי הרי אישות זה כזה דבר נפלא וטהור, ולכי תתעסקי בפרטים הטכניים שהם כן יכולים להיות נוראיים...אם את רוצה לדעת עוד תחפשי בפורום תפוז יש שם גם מידע חשוב בכלל על גינקולוגיה) והן נפשי. כי היא החליטה אחרי יחסי המין שהיא לא מעוניינת בבחור, זה בהחלט אפשרי. קורה גם לאנשים נשואים.
אבל יקירתי, אם לא תשני את הגישה לא תוכלי להבדיל מיהו פרטנר ראוי לך כי מה שמוביל אותך זה הפחד ממשיכה. אם מה שמוביל אותך זה פחד מגברים זה כבר יותר הגיוני, אבל הרי יש לפחות אחד שלא יפחיד אותך.
אולי אני אמצא קישורים ממורשת שדנים בקונפליקט שלך ואצרף אותם אח"כ. זה עדיין לא פותר את הסתירה הבסיסית, אבל היי, זו החלטה שלך אם לקחת את זה כל חייך.
אהבתי את תגובתך דרוסילה!חגי סרי
יקירה אל תקשיבי לגברים יועצים, אני מתכוונת לזה.אנונימי (פותח)
הזהרי לא ליפול במלכודת הזו.
זה חשוב מאוד.
אהלן דרוסילה מה שלומך? וגם לאוקו בהזדמנות זוחגי סרי
לא הייתי ציני כשכתבתי את תגובתי לתגובתך. באמת התכוונתי לכך. רציתי לכתוב קודם ומשום מה נשמט ממני, את העובדה שיש לי ולכל גבר מגבלה בהבנה של החוויות והפזיולוגיה של נשים הקשורים לתהליכים הללו. גם אני סבור כמותך שטוב יהיה לו תלך הגב' אוקו ליועצת טובה או מטפלת מינית. מצד שני לא צריך לפסול לגמרי יועצים גברים כמו שאין סבה לגברים לפסול יועצות שהן נשים. יש אכן מקרים ובמיוחד כמו הספור של אוקו שרצוי שנשים תטפלנה.

נקודה חשובה מאד,חגייונה

כתבת
"העובדה שיש לי ולכל גבר מגבלה בהבנה של החוויות והפזיולוגיה של נשים הקשורים לתהליכים הללו"
זוהי נקודה חשובה ונכונה לא רק לגבי "התהליכים הללו" אלא לגבי כל מה שקשור לזוגיות.וכמובן ,גם ההיפך הוא נכון.
בקיצור,נשים וגברים חווים את הזוגיות בצורה שונה לחלוטין.
הבנה בסיסית של העובדה הזאת והתחשבות בה יכולה לצמצם בהרבה את הקונפליקטים בין בני זוג,וזה כבר שייך לכל השרשורים כאן בפורום.(וגם בפורום המשפחה היהודית והפמיניזם)

אגב,גם את ענין "הקשר הרגשי"(שאוקו העלתה) גברים רואים אחרת מנשים.

הבנה אמיתית של הענין מגיעה ,באמת,רק אחרי נישואין.
בהצלחה, אוקו


או יונה ! את מספרת לי?חגי סרי
זה פשוט לא יאומן עד כמה גברים ונשים משקיפים על אותן נקודות בהיבטים שונים. זה מקור לכך כך הרבה צרות וחוסר תקשורת שאמנם מעניק לאנשים כמוני מקור פרנסה, אבל גם נותן הרבה עגמת נפש כי אנשים יקרים נופלים על הדברים האלה ומשפחות נהרסות וזוגיות הופכת לשממה.
מסכימה איתךיונה
ובגלל זה הצעתי לשאול דמות נשית מוכרת ומבוגרת (לאו דוקא סמכותית,גם סבתא אוהבת היא מקור מצוין לנסיון חיים ,אפילו אם היא אנאלפביתית).
ואני מדגישה,מבוגרת-אשה שגידלה ילדים ונכדים מבינה קצת את סודות החיים.
(כמו שאמרה מישהי בקישור שהפנית אליו "אם יש לכם 3 ילדים,אז זה לא סוד,אתם כבר נוגעים")
ותסלחי לי,דרוסילה.
אם הבנתי אותך נכון,את עדיין רווקה.לכן,במחילה מכבודך, גם הראיה שלך עדיין לוקה בחסר.

גבר אחד שאולי אולי יכול להועיל הוא אבא או סבא שלך.אבל זה כבר תלוי מה סוג הקשר ומה רמת הפתיחות ביניכם.
הודעה מתוקנת בתיאום עם מנהל הפורוםאנונימי (פותח)
יונה אין ספק שרווקים רואים דברים בצורה חלקית. אבל את יוצאת מהנחה שרווקים/ות לא חוו זוגיות (אפילו ארוכת שנים). יש אנשים רווקים שחיים כך כל חייהם בלי להתחתן כלל. זו המערכת הזוגית שלהם. ההבנות שלהם לגבי זוגיות שונות ואף מנוגדות להבנות שלך (יש לי מכרות שחיות כך ומתכוונות לחיות כך כל החיים והן עברו את ה-30)
אתם צריכים להקשיב לאנשים שרואים את הדברים בצורה שונה, לקבל אותם למרכזי קבלת ההחלטות, לא לדחות אותם. גרושים הרי היו בסיפור הנישואים והמחשבה ללא ספק משתנה לאחר הגירושים.
לנשים יועצות עם ניסיון חיים יש גישה מסוימת אולי מקובעת ואין פוצה פה עד שבאה בחורה בת 30 לפורום הזה. כפי שאמרתי, אם תבוא בחורה בת 40 ותעלה אותן שאלות (כפי שבנות 20 מעלות) היא תקבל אותן תשובות כי הגישה לא מתגמשת ומתעלמת מנתונים קריטיים, מה שיוצר בחורה בת 30 שהיא כמו בת 17.
דרך אגב גברים קרובי משפחה הם אפשרות מצוינת כמו סבתא או דודה ותודה לך על ההוספה.
באשר להמלצה שלי להתרחק מגברים יועצים, איני רוצה לפתוח בויכוח שיגלוש לפסים אישיים נגד יועץ או רב מסוים. הסיבות לכך מורכבות. אני מעדיפה להגיב לך יונה ולא לגבר.
באשר לסיבה לכך, אני חולקת עליך. גברים הם גם בני אדם קודם כל. כן שונים, אבל אם נחרצית קביעה (לא רק על ידייך) שהם תופסים את הדברים אחרת, זה נכון רק באופן משני/שניוני. גברים הם בני אדם עם תכונות בדיוק כמונו: מי מהם חמדנים, שקרנים, טובי לב, אופטימיים וכו'.
גברים מחפשים בחיים ובקשר מה שאנו מחפשות ואנשים שונים מחפשים קשרים שונים. גם גברים מסרבים ליחסי מין, לקשר. גם גברים מרגישים בודדים ודחויים וגם להם יש בעיות פיזיות.

גם נוצרים הם אנשים שונים האם זה מונע מאיתנו לשפוט אותם ואת התיאולוגיה שלהם?

שו"ת במורשת מלא שאלות ותהיות על הנושאים הללו. אגב גם הצינזורים שם עובדים כמו פה: צריך לאמר את הדברים בעדינות, אך אפשר לאמר אותם (גם גרושים שטענו בתוקף שלא יחזרו על דרך החיים שהובילה אותם לנישואים לא מוצלחים, והם רוצים קודם לנסות חיים משותפים וכו').
כמה הערותאנונימי (פותח)
בענין ההלכה: לא בירור לי מדוע ברור לכם שלהרהר מחשבות לא צנועות זה היתר גמור? מלבד ענין קדושים תהיו לפי הרמב"ן, הרי שזה סותר כמה גמרות מפורשות כמו לא תתורו אחרי לבבכם המפורסם ועוד כמה יסודות הלכתיים בענין צניעות.
בענין ההיתר של האישה לספק את עצמה, אומנם זה מחלוקת אך הוכרע לדעת המקילים, אך מה יקרה לאותה אישה יקרה שתהנה כ"כ מעצמה ועלולה לגלות שהמציאות היא מעט פחות ורודה.
גם אם יש בעיות מסוימת בהדרכה לפני החתונה, זה עדיין לא אומר שמי שמנהלת חיי אישות לפני החתונה יכולה להיות דמות יועצת, אגב עבודה שהיא שאחוז המתגרשים גבוה יותר אצל בני זוג ששהו ביחד לפני הנישואים. ההנחה שהשאיפה לסיפוק היא יסוד נשי (הנחה שהגה פרויד ולא שום אישה אחרת..) היא לא מוכחת במציאות, זה דבר מאוד חיובי אבל להפוך את זה למרכיז בעל משקל כ"כ מרכזי היא סה"כ טעות פרוידאנית.
אני לא חושב שאישה צריכה להרגיש רע על צורך מיני אבל מכאן ועד לעודד את זה ועוד ע"י קריאת/ראיה של חומרים שלילים זה באמת מגוחך.
jru.acgאנונימי (פותח)
ב"ה
אצל הגששים היה בדיחה זה רדיו בקשר לצופציק של הקומקום
כאן זה פורום מחובד נא לישמור על צניעותתתתתתתתתתתת פליז
אל לנו להתמודד עם זה מישהוא צריך פסיכולוג
חג שמח
אל תהי צדיק הרבה או שזו דרך ארץ בסיסית?פתחתי ניקק

כשנושקים ל30 ויש כל מיני מחסומים מלהתחיל לצאת, ופונים לטיפול ועדיין לא עוזר..

תמיד יש את העצה הככ פשוטה (שנאמרה לי גם לפני 5,6,7 שנים) פשוט תצא לדייט אחד.

כך אומרים רבים ומוסיפים להצעה כל מיני ניסוחים זהים או קרובים - אתה לא אמור וצריך לחשוב על חתונה, זה רק דייט.. אתה לא מתחייב לאף אחת. עד שלא תנסה דייט אחד אתה לא תצא מהלוף הזה. אין הבדל בין לנסות דייט בגיל 20 ללנסות בגיל 30.  הרבה התחילו ככה. תמיד יש סיכוי קטן שאולי מכח הדייט תופתע לטובה ואולי המחשבות על מסוגלות לחתונה ישתנו..


ואני , שרחוק שנות אור מלהיות במקום רוחני טוב... מרגיש בכל זאת מין תחושה לא נעימה שיש צד שני בתמונה - ולא באלי לעשות צעד שייתכן ויהיה משמעותי על חשבון הזמן והכוחות שלה..


לא יודע אם זו עצת היצר או שאולי לפחות בזה אני צודק?

תהיה כנה ותתן לבחורה להחליטאני:)))))

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

כדי לצאת לדייט צריך חשק וסקרנות מינימלייםadvfb

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

 

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

 

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

 

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

תצא לדייט. אין בכלל שאלה.קעלעברימבאר
זה ייפתח לך המון.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

אם אתה בן 30 ואתה לא רוצהארץ השוקולד

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

לעיתים זה פשוט פחד לקפוץ למים.קעלעברימבאר

פחד שחולף ברגע שקופצים

כעת שמתי לב שצריך קצת לדייק את הניסוחפתחתי ניקק

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

..שפלות רוח

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

אכן הבהרתי בתגובה נוספת שזה לא בגלל זהפתחתי ניקק
וממש תודה על ההשקעה בהודעה.
לא נפשים פעם ראשונה כדי להתחתן.יהודי שואף לטובאחרונה

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאוודחדווית

חברה הכי טובה שלי מתחתנת

ואני כבר לא יכולה 

אני עדיין רווקה נכון לרגע זה..

אני לא יודעת מה הולך להיות אחרי החתונה שלה

עד כמה הקשר ישתנה

האם אני עדיין ירגיש קרובה אליה? או שכבר לא יהיה לנו את הביחד שלנו?

אולי כדאי פשוט לעזוב את החברות כי זה יהיה מידיי כואב??

האם היא עדיין צריכה אותי אחרי החתונה ? עדיין אני חשובה לה? היא עדיין חושבת עלי? 

איך זה מרגיש מהצד השני ,מהצד של מי שמתחתנת?
אני מרגישה אבודה לגמרי בעניין

 

 

 

מה פתאום אל תעזבי.Shandy
עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:55

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן


 

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת


 

 

וןאן את נשמעת ממש מיוחדתתפוחית 1
תודה לה'.Shandy

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

למה נראה לך? כאילו תודה אבל איך את רואה את זה?חדווית
וכן גם אותי זה הפחיד. אבל לא וויתרתי.Shandy

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

עוד שאלה בענייןחדווית

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.


אז ככהShandy

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)


 

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל


 

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

 

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

 

 

חברות כמוך זה מתנהרקאני

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

 

תודה. הן מתנה בשבילי גם אז אני לא מוותרת🥰Shandy
זה באמת קשה וכואבתפוחית 1

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

>>ברוקולי

 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

לעזוב את החברות? כי טוב לה?הפי

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

 

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא הקנאהחדווית

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

קשר אמור להיות הדדיהפי

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

 

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

מובן כל כךלא יודעתת

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

תדעי לך שזה הכי מובן בעולם!!advfb

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

נכוןחדווית

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

הרבה תפילותadvfb

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

נכון.Shandyאחרונה
איך מעוררים רצון להתחתן?Shandy

יש רצון לזוגיות ואהבה זה טבוע בבנו מאז ומתמיד ואצל בנות רואים את זה כבר מגיל 12 אנחנו חולמות על חתונה ועל הבעל

מעבירות בראש שמות ומשוות מה הכי מתחרז ואיזה שם משפחה היא מקווה בחיים לא לקבל🤣😂

קיצר אנחנו גדלים עם זה ושמגיע הרגע לצאת אז בכלל הרגש בשמיים וכו

יש כאלה שפשוט הרצון הזה מודחק להם הצידה בגלל עבודה ולימודים זה לא שהם לא רוצים פשוט כרגע לא מתאים.

יש כאלה שזה מפחיד אותם ומלחיץ וחושבים שהם לא בשלים אבל עדין הם רוצים.

אבל מה עם כאלה שפשוט לא מרגישים את זה

הם לא מפחדים. הם לא דוחקים. הם אפילו מנסים.

הם יוצאים. אבל זה לא מתקדם כי הם גילו שאין בהם רצון לזה...

איך מעוררים רצון להתחתן אצל מישהו

הם הכי שמחים שאחרים סוגרים ווארט אלא שרוקדים הכי הרבה ועושים הכי שמח בחתונות של אחרים

אבל לא מצליחים לדמיין את עצמם בשלהם...


 

לשלוח אותם למאמן.ת לחתונה זה רעיון שישבו עליו אבל מה עוד

איך אפשר לעודד לרצות את זה.

ו

כל כך הייתי רוצה להכיר את החצי השני שלך יהודינחלת

שואף לטוב;  בעצם לא. כי למרות שאני כבר סבתא סבתא, אני קצת מקנאה בה. על שזכתה במישהו מלבב ,אמיתי, חכם ורגיש כמוך....

 

האם ייתכן ויש בפורום זה, אותה? יש כאן בנות מקסימות,נראה לי. למה לא לנסות? 

תלישותאמה לעם קדוש

לקח לי זמן להבין 

להפנים

שוב

שאפשר להיות בין אנשים

ועדיין להיות בודדה.


 

לקח לי זמן להגדיר לעצמי מחדש-

אני לא פה ולא שם

כבר לא בחברת הצעירים הסוערים

ועוד לא עם אלה היושבים זוגות זוגות


 

ויודעת

אני מוקפת אהבה

באמת.


 

משפחה

חברות

לימודים


 

ועדיין

אתה, איפה אתה?


 

מחכה לך בסוף כל יום

כשהחושך יורד

וכולם מתכנסים איש אל ביתו.

מחכה לשתף אותך איזה דיבור שדיבר אליי הלב שלי היום.


 

מחכה לחגים של יחד

לשבתות של נחת.

בלי לחפש איפה להתארח או לבשל לעצמי, שוב.


 

מחכה לדעת שיש מי שרואה אותי ושמח בי,

ככה.

בדיוק כמו שאני.


 

מחכה לך

אולי היום תדפוק על מפתני?

אמן! את מוכנה לפתוח לו?אני:)))))
רק שיבואאמה לעם קדוש
אמן אמן אמן!advfbאחרונה
"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"יהודי שואף לטוב

קיבלת הצעה, נשמע מעולה. בירורים, כמה דברים טובים. באמת, מעניין לפגוש את זו שכל הטוב הזה מסופר עליה. מעריך אותה עוד לפני היכרות ראשונית. טלפון, וואלה, היא בראש טוב, זורמת עם המקום שתמצא, לא מתוך ביישנות אלא מתוך בגרות וכבוד. כיף.

השקעת. מצאת מקום, מזג אויר שיבש, התאמצת ומצאת מקום אחר, קרוב לה אבל לא בין החברות. מקום נוח בלי חשש ייחוד. נסעת שעה. היה נהדר.

איכשהו היא הצליחה לפתוח שיחה זורמת בלי היכרות בסיסית, רק אחרי שעה היא ביקשה לשמוע פרטים בסיסיים, כי היא באמת לא שמעה כלום. פשוט דיברתם. וזה לא כי סתם קשקשתם. גם, אבל גם היה דייט 'עיון'. תחושות, מניעים, הגדרות חדשות שגילית על עצמך, והיא הצליחה לנתב אותך אליהן בטוב טעם ודעת. היא גם שיתפה וסיפרה. היא באמת מעניינת, ומוציאה ממך את המיטב. הרגשת אמיתי וחופשי.

אחרי שעתיים היא אומרת שהיא צריכה להתחיל לזוז. היא לא מתחמקת, יש לה לו"ז, דיברתם על זה כבר. פשוט לא שמת לב שעברו שעתיים. איך עברו? היה כ"כ כיף, הזמן עבר מהר. לא חותכים מיד. מתחילים להתקפל וממשיכים בשיחה עד הרכב. נפרדים לשלום ומסכמים לדבר בבוקר למחרת.

בדרך עוצר בצד. מחשבות. היה כיף. ממש. אף פעם לא היה לך ככה. היא מעניינת. עושה רשימה. מה מסקרן אותך, מה עוד רוצה לשאול אותה, מה עוד רוצה לשמוע או לשתף. מה אפשר לשפר בהתנהלות, איזה מקום יתאים לפגישה שנקבע מחר בטלפון. להגיע מוכן.

מגיע. חבר טוב מתעניין. משתף בשמחה.

אחרי שעה הודעה. מחילה שזה בהודעה, יש עיסוקים. לא מתאים לי. תודה.

מה עכשיו. איך מתקדמים.

אבל זו היא.

איך רודפים.

קודם כל לעזוב. נגיב עוד כמה שעות. נעכל ונחשוב.

הודעה קצרה. תודה על המאמץ, אם יש משהו להעיר או להאיר אשמח.

נהנתי מההשקעה, היה מקום מעולה. היה כיף. יכולת להיות יותר מתעניין.

את צודקת. אני רגיל להיות בעמדה של מדובב. פתאום שיחה פעילה. זה כיף, הייתי קצת בשוק, בעמדה של מספק תשובות. האמת שגם כתבתי לעצמי כבר בדרך אחרי שנפרדנו.

מעריכה מאד. לא מתאים לי.

מקבל. תודה על הכל.

אבל איך ממשיכים?

לילה קשה. קצר מאד.

למחרת, השדכן, דמות מוערכת, קרוב משפחה שלה, פונה ואומר שדיבר איתו, לדעתו לא הצגתי את עצמי נכון. מדברים קצת. נשמע שהיא נתפסה על נקודה לא מהותית. חבל.

לא מבקש. הוא אומר בעצמו שהוא לא מתייאש.

עוד יום שהיא בראש. עוד לילה. הרי הוא מטפל בזה. זה יכול לחזור.

למחרת הוא אומר שהוא מרים ידיים.

להרים גם?

אבל זו היא!

מישהו שואל אם פנוי.

לא יודע.

אני פנוי?

אין מישהי שטוענת בעלות..

אבל אני ממש לא פנוי.

שבוע שהיא מפריעה בתפילות ובלימוד. בעשייה יש קצת מנוחה ממנה. משתדל לסלק אותה, לפעמים גם מצליח. ואני לא בטוח שאני רוצה בכלל לסלק. להפנים כבר. היה ונגמר. מה נגמר? מי נגמר. אני.

הצעה אחרת. נשמע טוב, באה מ3 כיוונים במקביל, בלי תיאום. דמויות שמכירות אותי.

בירורים, שוב, נשמע מעולה.

אבל אני פנוי?

בסדר, ננסה. אין הרבה חשק, קשה לחשוב על להיפגש ככה. אבל חייב להמשיך.

באסה. היא לא רוצה.

מזל. היא לא רוצה.

הצעה נוספת. בירורים. שומע דברים טובים. אבל הכל טפל. איך אפשר להתחיל ככה? בינתיים לא.


וזו רק פגישה אחת. מה עוברים אנשים.

ירחם ה'.


"אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מקיש עליהם אחת עד שהיא פוקעת, ומה הוא בודק קנקנים יפים, שאפלו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו נשבר, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא את הצדיקים" (בראשית רבה לד, ב)

"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"

וואו. איזה דבר זהנקדימון

הכתיבה מכניסה אותנו ממש פנימה.

אין לי עצות טובות לתת, אבל מזדהה

אבל שלא תהיה טעות - היא עושה נכון.מי האיש? הח"ח!

וצריך שתקבל שהיא עושה נכון. ובהגיע הרגע, והוא יגיע, גם אתה כך תעשה וזה נכון.
איבחת גרזן. מכה אחת. מאצ'טה. בלי נקיפות המצפון המיותרות. וזה הנכון.

מסכים, זה כואב מאודארץ השוקולד

אבל אם צד אחד חושב שנכון להיפרד אז כנראה נכון להיפרד וצריך להיות ברור שנפרדים.

אפשר לקחת תקופה לחשוב בנושא גם, אבל כאשר מחליטים להיפרד הפרידה ברורה.

איזו תגובה מתוקה.נחלת
כואב מאודאנימה

אבל בלתי נמנע

איפה שיש סיכוי יש סיכון, וכשפותחים את הלב לאהבה נכנסים למצב פגיע.



בעזרת ה' הזמן יעבור והכאב ישכח והמסע שלך ימשיך למקומות חדשים וטובים.



לא חושבת שלזה התכוונת, אבל המסר העיקרי שאני לוקחת ממה שכתבת זה שתמיד עדיף לשקף את הרגשות והכוונות שלי ולא לטייח בחביבות. אם לא נחמד לי לא להיות נחמדה וזורמת במיוחד

בזמן האחרון קרה לי יותר מידי, היום הייתה לי הברקהintuscrepidam
עבר עריכה על ידי intuscrepidam בתאריך ט' בסיוון תשפ"ו 2:38

אבל אני כנראה לא אתעמק בה מספיק עד שבת.

אבל אני אשלח לך הודעה בפרטי מעניין אותי לשמוע אותך על הנושא.

בינתיים, כמה חכם ותורני אתה לדעתך?

17 כזה, קצת לפה קצת לשם.יהודי שואף לטוב
לא יודע איך יוצאים מזהשפלות רוח
אצלי זאת הייתה תקופה מאוד מאוד ארוכה(הרבה הרבה מעל שבוע) ועד היום יש מחשבות פה ושם, כשאני מתעסק בזה זה כואב, וכשאני בעשיה לשם עשיה זה לא פותר כלום כי אחרי שהעשיה נגמרת אז הכל חוזר, אבל שמתי לב שכשאני בעשיה לדבר גדול יותר ובנוסף מכניס המון חיוביות והמון מחשבות טובות על עצמי ועל איפה שאני רוצה להגיע וממש מדמיין את עצמי שם ורואה את זה ברור כשמש, זה מעין ניצחון קטן שעוד לא הגיע אבל זה מאוד עוזר ממליץ בחום לנסות.
אהבה, קודם כל לעצמי. כי אם אין אני לי מי לינחלת

גם לא היא. אני בלי קשר אהוב, חשוב, מתוק....

ווואי. רק להגיד שקראתי בנשימה אחתאמה לעם קדוש

הצלחת ממש להעביר אותי דרך הסיפור.

כואב.

מתפללת שתמצא כח להמשיך במסע, ובקרוב למצוא.

כל כך אמיתי. קצת (הרבה?) כואב. מוכר. עובר. תבוא זונחלת

שלך וזה יהיה פתאום כל כך שלך. וכל כך ברור. ישועת השם...

הכתיבה... מרגישים ממש את הלב.אשר ברא
וואו באמת קשוח!ארץזיתשמןודבשאחרונה

כתבת יפה- הלא נעלה וירשנו אותה. בסוף זה יבוא.

ואתה לא צריך להתפשר על מישהי שרוצה אותך ומקבלת אותך כמו שאתה, טוב שזה קרה מוקדם. היא כנראה לא בשבילך

עוד אחתאנונימיכלשהו

משחק לרווקים מבוגרים המבוסס על “20 שאלות”,
רק שבפועל צריך שתיים. כי כולם כבר מכירים את כולן.


איך משחקים:
מקריאים כרטיס משודכת:
“בת 31, עמוקה, שמחה, מחפשת בית של תורה, אוהבת אנשים ותהליכים.”


מותר לשאול עד שתי שאלות.
למשל:
“זאת ההיא שכתבה ‘לא שטחית’ חמש פעמים בכרטיס?”
“זו לא זאת ש’זורמת’ אבל רק על בוגר ישיבה גבוהה, גבוה, קליל, עמוק ומצחיק?”


מטרת המשחק:
לזהות מי המשודכת לפני שנגמרות שתי השאלות.
 

איך מנצחים:

אין מנצחים כאן.

 

נמאס לי לגור אצל ההורים אבל אני לא יודע איפה ישאולי1

דירות שותפים לחבר'ה בוגרי ישיבות גבוהות.. מישהו יש המלצה?

למה חשוב לך לגור עם בוגרי ישיבה גבוהה?פשוט אני..

אני לא יודע בדיוק בן כמה אתה ומה אתה עושה בימים אלה,

אבל בגדול בדירת שותפים אתה לא מחפש אהבה גדולה וחיבור נשמות, אלא אנשים סבבה ולא בלתי נסבלים...

אם במקרה הם יהפכו להיות חברים שלך, זה בונוס נחמד אבל לא חובה.

 

 

אני מחפש משהו שכן יתן כיוון יותר חברותיאולי1
בקרית משה אני יודעת על כמה דירותברוקוליאחרונה
לבבות נשבריםש.א.צ

בס"ד

לבבות נשברים, חלומות מתנפצים, אותיות פורחות באוויר

דיבורים, סיפורים, קשרים עמוקים, מתנפצים כגלים על הסלעים המשוננים.

דמיונות, הרפתקאות, חוויות משותפות הולכות לאיבוד. 

גלגלים מפונצ'רים, מפרשים מרוקנים. חבילות טישו ריקות. לילות לבנים. עיינים אדומות.

תחושת נבגדות. אי אמון באדם. הוצאות כספיות שהלכו סתם. אין עתיד. על העבר עדיף שלא לחשוב.

קרח מכאן ומכאן. אבוד. אין תקוות. לא הועילו הפשרות.

כל ההדרכות, כל המחשבות, שעות של דיבורים והתיעצויות. האם לא היה כאן משהו אמיתי?
ובאמת כבר חשבתי שמצאתי את בת זוגי! הקרקע כבר הייתה יציבה. הכל היה מוכן. הייתכן שהכל פתאום נגמר? ככה סתם? מדוע? האם אינני טוב? נחיתה קשה על רצפה קרה. הלב מסרב להאמין. כל רגע נראה פתאום נצח נצחים. עדיף כבר לישון לנצח. לא לראות אור יום. להתחפר עמוק בתוך המגנן והמסתור. אולי יום אחד תציץ אלי עוד קרן שמש שתתן  תקווה למציאות קצת אחרת. למקום בו אמון ושלווה נפגשים למקום בו השמחה טבועה בלבבות האנשים. למקום בו אין עוד צער ומכאוב. למקום בו אאמין שיהיה יותר טוב. למקום בו אנשים יפסיקו לספר לשון הרע. ליום בו תגיע כבר

הגאולה.

(נכתב מלבי בעקבות כמה סיפורים של חברים וקרובי משפחה שביטלו אירוסין/התגרשו אחרי כמה חודשים)

שושיאדיתאחרונה

עצוב...

אולי יעניין אותך