איך אפשר להציל את הנישואין והמשפחה מפירוק? הצילואנונימי (פותח)

שלום לכם

אני אבא ל 4 ילדים, ואישתי פתחה בהליכי גירושין לאחר שלטענתה נהגתי בה באלימות נפשית, מילולית, ולאחרונה טענה שהיתה לי חברה ולכן היא רוצה גט ולפרק את המשפחה.

היא דאגה להרחיק אותי מהבית ע"י צו הגנה וננעלה על הגט ולא מוכנה לשמוע שום דבר!!

אני לא רוצה להתגרש, אני אוהב אותה ואוהב את הילדים שלי מאוד.

הצעתי לה ללכת ליועצת זוגית ומשפחתית אולם היא לא רוצה לשמוע, " אני רוצה להיפרד ממך, רוצה רק גט..." כך אומרת לי במין מנטרה שחוזרת על עצמה.

הצעתי לתת לה אפילו גט על תנאי שאם היעוץ לא יעזור ,אז נפרד. גם על זה היא לא מוכנה לשמוע.

אולי יש למשהו רעיון/עצה או מה עוד אפשר לעשות או לומר?

אני בולע כל יום כדורים נגד דכאון כי קשה לי ולא רוצה לאבד ולפרק את המשפחה שלי.

יש משהו שאפשר לעשות ולא עשיתי?

הצילו.

אני.

האמת שקשה מפה לתת עצות בנושא כזהאודי-ה
זה נשמע מאוד מורכב.
אולי תנסה ללכת רק אתה לייעוץ?
בהצלחה רבה בע"ה!
למיקי 37יהודית פוגל
אתה לא משתף אותנו בענין החשוב ביותר : למה היא כ"כ נחושה להתגרש?? על כל פנים אם עדיין לא התייעצת רצוי מאוד שתפנה לשיחה לבד, ויועץ יוכל להסביר לך מה קורה וכן להעריך את הסיכוי לשקם את הקשר שלכם. עשה זאת בהקדם, כי במקרים כאלה הזמן לא פועל לטובתך.
למה היא כ"כ נחושה?אנונימי (פותח)
שלום לך,
היא נחושה מכמה סיבות :

א. היא לא מאמינה שיעוץ יעזור וחושבת שהמצב יחזור לקדמותו בעוד שנתיים שלוש.
ב. אני כמעט וחזרתי בשאלה ולמרות שיש בי רצון להתחזק ולהיות דתי יותר היא לא מוכנה לשמוע.( היא בעצמה לא הכי הכי מקפידה בקיום מצוות)

ג. היא משוכנעת שהיה לי קשר אינטימי עם אישה אחרת .

ד. לי ניראה שהיא שהיתה מאוד תלויה בי ושאני הייתי הדומיננטי ביחסים בינינו, ועכשיו היא מנסה להוכיח לעצמה ולאחרים שהיא "חזקה" ושהיא הולכת על זה עד הסוף נקודה. היא לא מסתכלת ימינה או שמאלה ותנהגת כאילו היא התבייתה על מטרה ושום דבר לא מעניין אותה, לא משפחה לא ילדים.
דעתייונה
(הסתייגות מראש: יכול להיות שאין שום קשר למציאות,כי קשה מאד להבין מערכת יחסים מורכבת,רק על סמך שתי הודעות בעילום שם בפורום...)

על פי מה שכתבת, נראה שאשתך זקוקה לקצת זמן להיות לבד עם עצמה.
ישנו משפט חכם שאומר "בכביש אל תהיה צודק,תהיה חכם" - וזה נכון שבעתיים(והרבה יותר) במשפחה וזוגיות.
חביבי,אם תלך איתה "ראש בראש" ו"ראש בקיר", אתה בהחלט עלול למצוא את עצמך,בלי משפחה,ומסובך במלחמות נגד כל העולם....
מה שאני מציעה לך עכשיו זה,"להוריד הילוך",ולתת לה את ההרגשה שאתה מוכן לתת לה כ ל מה שהיא תרצה (כולל גט)
כאשר היא תרגיש שהיא לא צריכה להלחם כדי לקבל את העצמאות והמרחב שלהם היא זקוקה, היא תוכל להזכר שבעצם,גם היא אוהבת אותך ורוצה משפחה מאוחדת.
במידה מסוימת,זה דומה להתמודדות עם ילד מתבגר,שבודק את גבולות העצמאות שלו לעומת הקשר שלו למשפחה,.....
(אני מקווה שהצלחתי להבהיר את עצמי)

זה עלול להיות תהליך ארוך ,עליות וירידות,ודורש המון המון סבלנות,אבל ,זוהי "דרך ארוכה שהיא קצרה",מי שמגיע לסופה,זוכה בקשר הרבה יותר טוב מאשר זה שהיה בתחילה.שווה לנסות ,תאמין לי...
בהצלחה :

(אגב,
כדי לנסות להעביר לך מה היא מרגישה,כדי שתוכל אולי להבין אותה,ולהיות פחות מתוסכל,
אני מביאה שיר יפה ששמעתי פעם...)
היה פעם שיר שתיאר את זה יפה:



אוהבת אותך עוזבת אותך

מילים ולחן: שלום חנוך



לא יודעת איך להתחיל
מה לכתוב, איך לא להבהיל
אוהבת אותך, עוזבת אותך, אין לי אויר.
סוף הלילה אתה עוד ישן
כל כך שלו שזה לא יאמן
בדרך שלך הלכתי איתך מגיל כה צעיר,
רוצה להסביר, רוצה שתבין
אין שום רע בך, הכל בי...
כשאתה על ידי אוחז בידי
זה עוצר בעדי, רוצה לבדי...

רוצה לרקוד, רוצה לשיר
לפרוש כנף, לעוף מעל העיר
ולשוב אל חושי
שוב להדליק את נשמתי
ולבדי, לדעת מה איתי
להציל את חיי...

אם בכל זאת אני לא טועה,
אולי כמו כל אישה נשואה,
חשוב שאדע אם אני מפסידה ומה המחיר.
רוצה להשלים עשר שנים
ולומר לעצמי זאת אני.
כשאתה על ידי, אוחז בידי,
זה עוצר בעדי, רוצה לבדי...

רוצה לרקוד...

תדע שאתה זורם בעורקי
אין לי כמותך חבר
תדע אתה הטוב מכולם בחיי
הכל יעבור אתה תישאר

אתה יקר לי איך אסיים
הדף נגמר והכתב מתעקם.
אוהבת אותך עוזבת אותך
והבוקר מאיר...

רוצה לרקוד...


תודה לךאנונימי (פותח)

מעריך מאוד מה שכתבת ואת ההשקעה.

מאוד אוהב את אישתי ואת ילדיי
לא רוצה לוותר עליהם ועליה

מוכן לעשות הכל בכדי להוכיח לה שאני רציני מאוד.
לשיטתך עדיף לעשות סימנים של היפרדות ואולי היא תחזור בה מהחלטתה.
כמו שזה ניראה לי, והנחישות שלה וחוסר האיכפתיות שלה שאני גר באוהל בגינות הציבוריות אצלינו בישוב גם בימי סערה וגשם לא משאירים ספק בקשר ללב שלה, לא?

תודה לך בכל זאת

אני
לא משאירים ספק???אנונימי (פותח)
אולי לפני שתבקש ממנה לבטל את הגט תבין אותה למה היא רוצה את הגט.

היא מרגישה שאין לה פרטנר , שותף.
ואיכשהו מהודעותייך פה נראה כי אתה עדיין לא מפרגן לה ומבין את הקושי שלה.
לא נשמעת אמפטיה
היא חושדת שבגדת בה, והרי זו השפלה והרבה נשים היו דורשות על כך גט
תוכיח לה שהיא טועה.
תראה לה שאתה אוהב אותה ואיכפת לך ממנה.

אל תעביר עליה שום ביקורת ולו הקטנה, על כל פשעים תכסה אהבה.
אתה נמצא במצב כ"כ רגיש ועדין שאין לך מקום בכלל לכלום ביקורת, כי היא מבחינתה רוצה לחסל את החבילה ואין לה יותר מה להפסיד
ביקורת מצידך ולו הקטנה רק משכנעת אותה בצידקת דרכה.
אל תפנה אל רחמיה, תפנה אל ליבה, הענק לה אהבה אמפטיה.
קבל אותה כמו שהיא, תגיד לה עד כמה אתה מבין אותה, תגיד לה על מה אתה מתחרט שעשית דבר, דבר
תגיד לה איך אתה מתכנן להיות שונה ופרט כפי יכולתך.
אכן ייעוץ אישי זוגי זה רעיון מצויין, כי יועץ הוא א. יותר מקצועי וב. אצלו תוכל לספר את כל פרטי המקרה
ככל שיש יותר פרטים התמונה ברורה יותר ואפשר לתת לך עצות מדוייקות איך לפעול.
בהצלחה ובשורות טובות.
למיקי 37יהודית פוגל
נראה שהחוויות שלה קשות, והיא הגיעה לנקודת שבר. בכל זאת לא אוכל לאמר לך בצורה חד-משמעית אם יש סיכוי לשיקום הקשר או לא במסגרת זו. ראה את תשובתי הקודמת. שיהיה לכם רק טוב. נ. ב. האם אתם עדיין יחד??
תשובה ליהודיתאנונימי (פותח)

כניראה שהחויות שלה אכן קשות יותר ממה שחשבתי והבנתי.
היא לא מאמינה שיש מצב בו אני אהיה "אחר" ואשתנה,
לא מאמינה שטיפול יעזור.
מוכן להשאיר לה כל ערבות שתרצה להוכחת רצינות כוונותי אבל היא לא מוכנה לשמוע.

כמו שכתבתי, בכדי שיהיה לה קל לנהל את סכסוך הגירושין ביננו היא הרחיקה אותי מהבית וכבר נפסקו לי מזונות זמניים לבקשתה.

והריחוק המלאכותי ביננו שיצר בית המשפט גורם לריחוק אמיתי מצידה והיא מתנהגת כאילו היא כבר גרושה או אלמנה.

אני רואה את המשפחה מתפרקת לי לנגד עיניי ואני חסר אונים ןלא יכול לעשות כלום.

למי הפתרונים?????????????

התעייפתי ונחלשתי

חג שמח לך
חג עצוב לי
למיקי 37יהודית פוגל
בהודעת הפתיחה שלך אתה כותב שאתה אוהב אותה ואת המשפחה. איך הראית לה את האהבה שלך?? על סמך מה אתה רוצה שהיא תאמין שהשתנית? בודאי הבטחת הרבה פעמים שתשתנה וזה לא קרה, אז למה שזה יקרה עכשיו? מיקי היקר, אינני יודעת אם אפשר להציל את הנישואין שלכם, אבל מכאן אני קוראת לכל הגברים האלימים: א ח ר י ה ה ת פ ר צ ו ת ה ר א ש ו נ ה (!!!!) ואני מתכוונת לראשונה!! הגבר צריך לפנות לטיפול ב ד ח י פ ו ת!! הטיפול ארוך וממושך, ולעיתים כרוך בפיקוח מצד הרשויות. זה לא פשוט, אלימות יודעים איפה היא מתחילה ולא יודעים איפה היא נגמרת ה"י. ממה התעייפת ונחלשת?? אתה טעית בהתנהגויות שלך ואתה הבוכה והמסכן?? בית משפט לא מרחיק סתם מהבית. אני מצטערת על הדברים הקשים, אבל זו לצערי האמת, לך טפל בעצמך, כי אם לא תעשה זאת האלימות עלולה לחזור גם בקשר הבא ח"ו. שיהיה לכם רק טוב.
מיקי 37אנונימי (פותח)
ב"ה
יכול להיות שלזוגתך יש מישהוא שבכל מחיר רוצה פירוק/שבאמת נישבר לה ממך קח פרק זמן ממילא אתה לא נימצא בבית תשנה כוון וגם משלם מזונות
ותיראה לאן הרוח נושבת איך מגיבים הילדים גם לילדים יש משקל בנושא ויכול להיות שהם גם מורעלים אני מכיר משהיא שמוכנה לוותר אפילו על מזונות ולחיות על לחם צר ומים העיקר שהגהינום לא יחזור לבית סבלה מאלימות פיזית ואלימות מילולית שעכשיו אם כל המצב זה גן עדן ולא מוכנה לישמוע שום דבר בכוון למרות שבן זוגה מבקש שלום בית גש לטיפול ותנסה להוכיח את ההפך ולא זה מה יש לפעמים האמת כואבתתתתתתתתת בהצלחה
בנתיים תלך ליעוץ לבדך.יונה
א. היא ממילא לא מוכנה לשמוע שום דבר.אז לא תצליח "לגרור" אותה ליעוץ.
ב. אולי תלמד דרכים חדשות להראות אהבה ולבנות קשר.
ג. אתה גם מוכיח לה שאתה רציני ובאמת מעוניין להשתנות.

דבר אחד בטוח, במלחמות אתה רק תפסיד.
לכן, כרגע,עזוב אותה ותטפל בעצמך.

בהצלחה.

חיפוש קצר בגוגלאנונימי (פותח)
יעלה מאות מקרים בהם גברים הורחקו מהבית על לא עוול בכפם:
אחת התוצאות הראשונות:
http://www.yeladeinu.info/content/view/97/1
גב' פוגל היקרהחגי סרי
העובדה שהוא קיבל צו הרחקה מהבית איננה מורה ב100% על העובדה שהוא אכן אלים. לצערנו יש לא מעט נשים שמשתמשות בפטנט הצווים האלה כדי להשיג הישגים בגירושין ומגישות תלונות שווא. לא מזמן הוקמה וועדה בכנסת שתפקידה לחקור את התופעה הזו. לכן חבל שאת מיד קופצת למסקנות.

מה שהכי גרוע זה שאותן נשים שעושות כך, פוגעות לא רק בגברים אלחא בעיקר בנשים שבאמת סובלות מאלימות שאף אחד לא יאמין להן יותר וזו כבר בכיה לדורות!!

בכל מקרה, האיש במצוקה. כל מה שהוא כותב משדר מצוקה.גיל רונן
אני לא מבין גישה טיפולית שכזו. בן אדם רוצה למנוע ממשפחתו להתפרק. זו מצווה לעזור לו. להתחיל לצעוק עליו עם סימני קריאה זה להכניס אותו לייאוש עוד יותר עמוק. ולצערי זו ממש נורמה במחוזותינו. לא פלא שיש כל כך הרבה התאבדויות של גברים גרושים.

הוא ישן בגן ציבורי, אם לא שמת לב. איפה הרחמנות? איפה המקצועיות הטיפולית?
ליהודיתכמעט אמא
בדרך כלל אני מסכימה עם מה שאת כותבת. ייתכן שגם במקרה הזה את צודקת והאיש אכן אלים. ייתכן ולא. האם את מכירה אותו? האם על סמך דבריו יש לך יסוד להניח שהוא שקרן או פחדן?
לצערי הרב אני מכירה באופן אישי יותר ממקרה אחד כואב מאוד שזהה למה שתיאר חגי סרי - לנשים יש עדיפות בלתי ניתנת לערעור בכל ענייני המשפחה במשפט האזרחי. אלה לא דמעות תנין של גברים שלא יודעים להודות בטעותם. זו מציאות שנובעת ממדיניות מוצהרת של המחוקק, השופט ורשויות הרווחה המעדיפים את טובת האשה בוודאי על פני טובת הגבר ובמקרים רבים גם על פני טובת הילדים.
היה חשוב לי שלא יראה כאילו רק גברים מכירים במציאות המעוותת הזו (כי עד עכשיו הגיבו לך רק גברים) אלא גם נשים.
קשה לי לומר זאת אבל אנסה...חגי סרי
על פי המצב שאתה מתאר אין הרבה מה לעשות . היא נחושה להתגרש וכנראה שהיא חושבת על כך הרבה מאד זמן , עכשיו זה הבשיל ויצא החוצה והיא שלמה ומוכנה לענין. אתה לעומת זאת חוטף את הבומבה עכשיו ואפילו לא עיכלת.
אם אתה גבר אלים ומכה ואם אתה נואף אז מגיע לך שיתגרשו ממך ולא ישאירו ממך שריד אבל בוא נצא מנקודת הנחה שאתה לא.

לכן דבר ראשון שאל אותה בשקט האם אתם הולכים להתגרש והאם אין סכוי שהיא תשנה את דעתה. אל תתחיל להכנס ל"למה".

אם חלילה קבלת תשובה סופית אתה צריך להתחיל לעכל שאתה הולך להתגרש ככל הנראה ואתה צריך לצמצם נזקים.

דע לך שאם תמרח את הענין תינזק פי כמה וכמה כי היא תרצה להשתחרר ממך והיא עלולה להפעיל תותחים כבדים נגדך. לפי מה שאתה כותב היא כבר נקטה נגדך בהליך כלשהו של צווי הרחקה וסביר להניח שזה בעצת עורך הדין שהיא כבר בקשרים איתו מכיוון שבמדינת ישראל זה הצעד הראשוני שבו נוקטות נשים רבות כלפי גבר כאשר הן רוצה להתגרש

אתה חייב לפנות ליעוץ ראשוני אצל עורך דין שמתמחה בנושא זה. וכדי להבהיר את חשיבות הדברים אכתוב זאת שוב. אתה חייב לפנות ליעוץ ראשוני אצל עורך דין שמתמחה בנושא גירושין. לא נוטריון, לא עו"ד של חוזים ולא עו"ד פלילי אלא כזה שעוסק ב"מעמד אישי".

המצב של גבר מתגרש מבחינה משפטית נחות ואין לו כל סכוי בהתמודדות בדברים החשובים דהיינו ילדיך שילכו אוטומטית לאשתך ומזונות שתצטרך לשלם עבורם גם אם לא ישאר שקל אחד ממשכורתך. זה המצב וכדאי שתפנים את זה. בכל שאר הדברים ישנה חלוקה וכמובן ללא ספק לאשתך מגיע חצי מהרכוש והכסף המשותף. (יש גם חקיקה ברורה בנושא זה)

אם לא תנסה שהליך הגירושין יהיה קל ככל שניתן (אני יודע שזה קשה עברתי גירושין בעצמי) המצב ילך ויסתבך ולמעשה אתה עלול למצוא את עצמך בכלא, במעצרים, ללא ילדים בכלל או שתפגוש אותם תחת פיקוח כי יטענו שאתה לא שפוי ומסוכן או שתמצא את עצמך ברחוב או באיזה סדור ואולי בבית ההורים כי לא יהיה לך איפה לגור. אתה גם עלול לאבד את עבודתך. סליחה שאני יורה לך את זה בפרצוף אבל תתעורר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

לכן הכי שווה לך זה לנסות להרגיע את המצב ולבקש להגיע להליך של גישור לגירושין או לפחות להסכם בין עו"ד שלך ושל אשתך . בהליך של גישור לגבר יש איזשהו סיכוי להליך הוגן. בבית משפט אין לו צל צילו של סכוי כזה כי כאמור החקיקה היא נגדו ומפלה אותו באורח שיטתי וגם מערכות הרווחה והאכיפה לא יעזרו לו.

אבל הכי חשוב זה הילדים !!!!

תנסה להרגיע את המצב ולקבל אותו ולא להביע את תסכוליך כי אז אתה עלול לחטוף עוד ועוד תלונות וילדיך יעמדו בתווך.

עם זאת דע לך שבגישור לגירושין עשויים להתברר דברים ולפעמים יש משם דרך חזרה.

אל תילחם באשתך !!!!! היא יותר חזקה ממך כשמדובר בגירושין. זכור את זה ויותר מהכל זכור את הילדים . רק שתוף פעולה ויחס מכבד יובילו אותך למטרות טובות.

ואם תרצה הבהרות נוספות פנה אלי במסר אישי.

השורה התחתונה? לוותר ולפרק את המשפחה?אנונימי (פותח)

מה השורה התחתונה?
לוותר ולפרק את המשפחה???.

סה"כ מבקש ממנה כמה מפגשים עם יעוץ.

לא יצליח, נלך על גירושין.
אבל למה לפרק בלי לנסות בצורה מקצועית ובפעם האחרונה?

איך אפשר להביא אותה להסכים ללכת לשבת ולדבר.
רק לדבר.

תודה
מיקי, מותר לשאול משהו?גיל רונן
אתה לא חייב לענות כמובן. אתה אומר שהיא חושבת שבגדת בה.

א. לא כתבת אם אכן בגדת בה.
ב. האם זו לדעתך הסיבה להתנהגותה או שאולי להיפך, משהו אחר גורם לה לחשוד בך וכו'?

גיל
תשובה לגילאנונימי (פותח)

א, לא בגדתי בה
ב. למראית עין יש לה סיבה לחשוד כי היו לי קשרים ידותיים עם הרבה גברים ונשים חילוניים שהכרתי מהעבודה ושאיתם גם נסעתי לחו"ל.

ג, משהי שרצתה לסכסך בינינו סיפרה סיפורים שמהם אישתי הבינה כי בגדתי בה.
בקיצור נשמות טובות הרעילו לה את המוח...גיל רונן
זה קורה הרבה מאוד בימינו.

מי השפיע עליה? ואיך ההורים שלה בתוך התמונה הזו? בני כמה הילדים?
תשובה לגילאנונימי (פותח)

האישה שהשפיעה עליה היא אישה שהכרתי ורצתה אותי לעצמה, ורצתה לגרום לפירוד שלי מאישתי וגם היא לא תזכה לקבל אותי אם חס ושלום יאלצו אותי להתגרש.

ההורים שלה בעקבות השמועות והסיפורים תומכים בהחלטה שלה(למרות שבהתחלה הם העדיפו שלא נתגרש)

הילדים מגיל 18 עד 3

מיקי ידידי, מצבך לא טוב.גיל רונן
זה נשמע כאילו אין לך כרגע דרך להציל את הזוגיות אלא אם יקרה משהו מפתיע (אני מסתמך רק על הפרטים שנתת, והם לא רבים, ואני מרשה לעצמי לנחש חלק מהדברים).

לעניות דעתי אתה צריך להתחיל לחשוב יותר על איך אתה מציל את נפשך. תבין משהו - לילדים שלך יש אבא. אתה אוהב אותם והם יודעים את זה. אי אפשר יהיה לשכנע אותם אחרת. הם ילדיך והם זקוקים לך, ואתה זקוק להם.

לכן אתה חייב לשמור על עצמך. אתה לא יכול לישון בגן ציבורי. אשתך נהנית לדעתי מההשפלה שהיא משפילה אותך, היא נמצאת פתאום בעמדת כוח, היא מרגישה כמו גבר (או כמו שהיא מדמיינת שגבר מרגיש) וזה משכר אותה.

לא רואה דרך שתשנה אותה, לא רואה דרך שתגרום לה לחזור להיות מה שהיתה, ודאי שלא בדרך הזו. אתה צריך לדאוג לעורך דין ולהיערך לסיוט מתמשך שעלול להימשך כמה שנים. גירושין הם אסון בכל מקרה והחיים משתנים לנצח. אבל עם הזמן אפשר להתרגל ולפעמים יש הפתעות, אתה מגלה שהקב"ה דווקא ייעד לך גורל אחר מכפי שציפית.

מה שאסור שייקרה זה שאתה תתמוטט ולא תוכל לקום, או שילדיך יתמוטטו. לסבול אתה תסבול בכל מקרה, וגם הם.

זו דעתי ודעתי בלבד.
האם אני מקבל הצעה מפתה? או תרגיל מבריק?אנונימי (פותח)
אישתי מסכימה ללכת ליועצת זוגית אבל......................
קןדם היא רוצה שאלך להפקיד גט בבית הדין הרבני ובו אני מתחייב שאם היועצת תאמר ותקבע שהיא לא רואה מצב שנחזור, אזיי הגט יכנס לתוקפו!!!

ניראה לי שאישתי עושה לי תרגיל בו הגט יהיה בידה ואז אין לה שום כוונה אמיתית לנסות לפתור ולשפר את הזוגיות ביננו ולמנוע את פירוק המשפחה.

גם לאחר שהסכימה לבקשתי ללכת ליעוץ ניראה לי שהיא לא עושה את זה מכל הלב ומכוונה טהורה אלא לקבל גושפנקה של היועצת שתאשר את זה שאישתי נחושה להתגרש.

מה לעשות?
איך אדע שהיא רוצה באמת ללכת ליעוץ בכדי לנסות לשקם את המשפחה?
איך אדע שהיא לא עובדת עלי?

תודה לכם
לא נראה לי שיש דבר כזהיונה
"גט על תנאי".
אני לא רב ולא מומחית לעניני גיטין,אבל נראה לי שהמכסימום שהיא יכולה לקבל בבית הדין,זו התחייבות שלך שתיתן גט בעתיד ,ולא גט ש"יכנס לתוקף אם ..." בכל מקרה בשביל גט,צריך את כל הטקס.

ולכן,אני דוקא ממליצה לך,להענות להצעה ו"ללכת על זה " .בלי החשדנות שאולי היא עובדת עליך ,אלא עם רצון טוב ונכונות לעבודה קשה.
אין פתרונות קסם.זה יקח הרבה זמן ויהיה קשה,אבל זה אפשרי.

חז"ל אמרו "טב למיתב טן דו מלמיטב ארמילו" -
אשה באופן בסיסי רוצה להיות נשואה ולקיים משפחה מאוחדת.
מאז שהתחתנתם ועד לא מזמן,היתה זו היא שבאה לקראתך ,עכשיו התור שלך.

אגב,בהודעות הקודמות שלך כתבת :

"מוכן להשאיר לה כל ערבות שתרצה להוכחת רצינות כוונותי "
"סה"כ מבקש ממנה כמה מפגשים עם יעוץ.....
איך אפשר להביא אותה להסכים ללכת לשבת ולדבר.
רק לדבר."

אז,בבקשה ,ידידי, עכשיו הזמן "לפרוע את הצ'ק" ולעמוד מאחורי דבריך,
רצית שהיא תבוא איתך ליעוץ,והנה היא מסכימה (זה יותר טוב אפילו ממה שאני צפיתי שיקרה).אז ,קדימה, לך על זה.

ברכה והצלחה !!!!
יש כזה דבר גט על תנאיעמישב
בס"ד לק"י

בכל מקרה, אתן עצה (אני לא בעל ניסיון גדול), בע"ה.

ברור שהאמון ביניכם נסדק ואף נפגע קשות. היא לא מאמינה לך שתשתנה, ואתה לא מאמין לה שהיא באמת מוכנה ללכת לייעוץ. אני לא בא להגיד שתהיה פטי, אך חשוב שתשים לב לקרע הזה.
נדמה לי שזה אחד הדברים העיקריים שנשבר אצלה, האמון.

א. היא חושבת שבגדת בה.
ב. זו לא הפעם הראשונה שהבטחת.

ואני משער שאם תחפש עוד קצת, תוכל למצוא עוד כמה סיבות למשבר האמון החזק.
אגב, יכול להיות, שאם אכן היא עושה תרגיל, היא עושה את זה בגלל זה, כי היא לא מאמינה שתסכים לתת לה את הגט... אך שוב, לא בטוח שיש כאן תרגיל.

לענ"ד, השאלה הגדולה היא, כיצד ניתן לשקם את האמון.
שאלה גדולה, וראשית כל, הרבה תפילה ואמונה (אמון...) בקב"ה ששמכוון את המציאות, שיעשה הכי טוב, כי הרי "טוב בעיניך לברך את עמך ישראל בשלום"...

דבר שני, זהו תהליך שמתחיל מצעדים קטנים ומהוססים. טיפין טיפין. זה דורש מאמץ עילאי, וכמעט על טבעי, אך אם אתה רוצה לשמור על המשפחה, זהו המחיר.
זה מתחיל מהנקודות הקטנות וממשיך, אח"כ בגדולות.
מן הסתם, יש לך עוד קשר איתה, גם אם לא ישיר. נגיד דרך ילדים וכו'. היא יכולה בקלות לקלוט דברים שאתה עושה, בצורה עקיפה.
לענ"ד, שם הדרך מתחילה.
אצלה היא מרוסקת. אם תתחיל להראות שינוי משמעותי בדברים אחרים שהיא כן יכולה להבחין בהם, היא תתחיל לגשש. לראות שמשהו זז.
לאחר מכן, אתה עובר לשלב הישיר. שבו אתה משקם את האמון ביניכם, בצורה הכי ישירה שיש. ושוב, מההבטחות הקטנות.
מללכת לקנות חלב בסופר ולהוריד את הזבל, ועד חודשיים בלי מריבה בכלל. שתיקה מוחלטת!!! (כמובן, שתיקה במריבה, ולא שתיקה ביחס הכללי אליה...).

כך, לאט לאט, תבנה את האמון האמיתי והטוב מחדש (מן הסתם יש עוד דרכים, זו רק אחת מהם). ובע"ה, תצליח למנוע את הפירוק.

יהי רצון שה' ישלח לכם הרבה עזרה ושמחה ואמון אמיתי, עזרה אחד לשני, והכי הכי חשוב, שלום ושלווה, אהבה ואחווה ורעות, אמן!!!!
למיקי.moson
לדעתי יש לבחון את כל האפשריות ואז להחליט:
אפשרות אחת היא שאין כאן תרגיל ואשתך רוצה לנסות פעם נוספת ואת הגט היא רוצה או כי היא מפחדת מה יקרה אם זה יכשל או כדי ליגרום לך להיות רציני - שתבין שזו האפשרות האחרונה שלכם לשקם את הנישואים - לכן במקרה כזה זה מה שרצית ושווה לך ללכת איתה.

אפשרות שניה היא כמו שאתה חושד שיש פה תרגיל - היא רוצה להתגרש וזה הדרך הכי פשוטה מבחינתה.
במקרה כזה:
א. עצם זה שיהיה בינכם דיאלוג יש לך סיכוי לשכנע אותה.
ב. יש סיכוי שהיועצת תשכנע אותה.
ג. במידה ותסרב היא יכולה לפנות לבית משפט\דין ובסופו של דבר יחיבו אותך בגט.

במקרה כזה לדעתי חשוב מבחינתך שתהיה יועצת אוביקטיבית כלומר שהיועצת לא תהיה אחת שאשתך דיברה איתה מראש וזה הכיוון שלה לכן כדאי לבדוק שהיא מקצועית ושווה להתעקש על זה.
נקודה נוספת היא שבתמורה לגט אתה יכול לקבל גם משהו - במידה ולפני שקיבלת צו הרחקה לא היית אלים ולא הפרת את הצו תבקש מאישתך תצהיר על כך -( זה יכול לעזור לך מול מעסיק פוטנציאלי או ח"ו כדי שתוכל לראות את ילדך אחרי גרושין) במידה ולא - אין לך הרבה ברירה אם תסרב מצבך יהיה יותר גרוע.

לסיכום לדעתי בשתי האפשריות כדאי לך להסכים רק תוך הקפדה על יועצת מקצועית ותצהיר מיאשתך שאתה לא אלים (במידה וזה נכון).

כמו כן כמו שיונה כתבה יש פה בעיה של אמון כמו שאתה חושב שאישתך עושה לך תרגיל - כנראהשהיא לא סומכת עליך - אם תיתיחס להצעה שלה בתור מחווה כשהבקשה לגט היא מבחינתה רק הוכחת רצינות שלך או הגנה עליה. אולי תחזיר חלק מהאימון שלה בך.
מניסיון מי שמאמין לאחרים (בלי להיות תמים ועם להגן על עצמו) - מקבל אימון חזרה - ואולי אישתך גם תאמין לך.
אינטרסים ;שונים להליכה ליעוץ.אנונימי (פותח)

אני מזכיר לכולם שאני מורחק מהבית ואסור לי לדבר עם אישתי בצו של בית משפט.
למעשה הצווים של בית המשפט הם הם אלה שגורמים לריחוק אמיתי ביננו.

בכל אופן, אישתי כל הזמן אמרה שהיא מוכנה ללכת ליעוץ אבל..........
היא מוכנה ללכת ליועץ אך ורק בכדי שידריך אותנו איך להתגרש יפה ואיך למנוע או להקטין נזקים לילדים , שום דבר מעבר.

לעומת זאת אני רוצה ללכת ליעוץ לנסות לדבר על הדברים שגרמו לנו להגיע לאן שהגענו ולנסות באמונה ובלב שלם לטפל בבניית הקשר והאמון ביננו. ואת זה אישתי לא רוצה.

כעת היא העבירה לי מסר בזאת הלשון.....רציתה ללכת ליעוץ רצית לשוחח, אז בבקשה.
קודם תפקיד גט בבית דין רבני ורק אח"כ נלך ליעוץ, כאשר היועצת היא שתקבע אם יש סיכוי שנהיה ביחד ושיש סיכוי לשקם את הנישואין.

כלומר, היא תמשיך בשלה , תמשיך לבקש לפרק את המשפחה ואני ימשיך לבקש לחזק את הקשר ולא לפרק את המשפחה.

כמובן שלאחר כמה פגישות תאמר היועצת שאין סיכוי, למה? כי אישתי בכלל לא מתכוונת באמת לנסות לשקם את הנישואין.
אז מה עשיתי בזה שהסכמתי מראש להפקיד את הגט כבקשתה?

מסובך, נכון?
עם מי אתה רוצה לחזק את הקשר ,מיקי ?יונה
עם אשתך ואם ילדיך?
,או עם איזו אשה דמיונית שמתפקדת ומגיבה בדיוק איך שאתה היית רוצה שהיא תתפקד ותגיב?
אם אתה רוצה להתחבר שוב לאשתך,פקח את העיניים ותראה מי עומדת מולך !
פתח את האוזניים ותקשיב לה !
זה מה שהיא רוצה,"זה מה שיש ,ועם זה ננצח".
מה יש לך להפסיד?
אם לא תיענה למה שהיא מבקשת תגיע לגט בכל מקרה.....
מסכים עם יונהmoson
מיקי,
דבר ראשון כל הכבוד על הרצון שלך לשמור על המשפחה - רוב הגברים והנשים במצב שלך היו מוותרים.

מעבר לזה כמו שיונה אומרת אתה צריך לראות את המצב:
אתה לא בבית אישתך הציעה שתפקיד גט ואז תלכו ליעוץ.
אם לא תסכים מה שיקרה באיזה שהוא שלב אישתך תיפנה לבית דין ובגלל המצב כנראה שהוא יפסוק שאתה צריך לתת גט - ואז תלך ותפקיד גט בבית דין - כלומר המצב לא יהיה יותר טוב.

אתה טוען שהריחוק בינכם נובע מצו ההרחקה - אבל את צו ההרחקה יזמה אישתך.

מה שאני מציע שתסכים - כך תוכל לדבר עם אישתך ולשפר את המצב (אולי במסגרת יעוץ יבוטל הצו או לפחות תוכל לשבת ולדבר איתה).
לדעתי במסגרת יעוץ אם אישתך תראה שאתה מתחשב בה יכול להיות שתשנה את דעתה (תנאי הכרחי לשיפור המצב) ובנוסף כשתוכיח לה שהשתפרת ומצד שני היא תראה את המחיר של הגרושין אולי היא תשנה את דעתה.

בכל מיקרה בהצלחה.
למיקיאנונימי (פותח)
מה קורה? מה שלומך?

עבר הרבה זמן מאז שעידכנת אותנו.

מקווים שהדברים הסתדרו או לפחות מתקדמים לקראת פתרון.

בכל מקרה נשמח לשמוע.
זה עצוב לכתוב את זה, אבל אם הוא גר עכשיו בגןקומפיתאחרונה
ציבורי אז לא נראה לי שיש לו מחשב ואינטרנט כדי לעדכן אותך ואת כל המעוניינים פה...
אפשר אולי לקוות בשבילו שהדברים יסתדרו לו על הצד הכי טוב שיכול להיות במקרים כאלה. אני מקווה שאף אחד מאיתנו לא יעמוד במקומו. כלומר, יעבור מה שהוא עבר ועובר... ושוב, בתקווה שעכשיו אולי בכל זאת יותר טוב לו.
מחשבותאשר ברא

לפעמים אני חושבת איך זה הגיוני שיש אנשים שהם לא משולי הנורמה של החברה והם מתחתנים?

בזמן שהרבה אנשים נורמאלים עדיין רווקים?

מצד אחד ממש התגלות שיש ה' בעולם לחתן גם אנשים שכביכול מה הסיכוי שהם יתחתנו?..

ומנגד-

בא לי לצעוק לה' שלא ישכח גם אותי. ואותכם.

יש לזה הרבה סיבותמשה

חלק פשוט מתחברים בדברים המוזרים ושאר המכלולים אצלם להפעיל זוגיות הם תקינים.

אני לא בטוח שיש "אנשים נורמלים". כלומר ברור שיש חריגים יותר ופחות אבל כל אחד יש לו את היחודיות שלו. וזה בסדר. אחרת הוא לא היה פה.

להפךפשוט אני..

אם אני בשולי הנורמה,

ומוצא מישהי בשולי הנורמה,

היא ואני לא מרגישים שיש לנו אלפי אפשרויות... אנחנו נשמח שמצאנו אחד את השנייה ונתקדם הלאה.

נקודה נוספת, קל יותר להתחבר לאדם שהוא שונה באותה השונות שיש לך. כמו להיות יהודי בעיר כמעט נטולת יהודים. אתה מיד מרגיש קשר חזק מאוד ליהודים אחרים, אפילו אם למעשה אין לכם שום דבר אחר משותף, ואם הייתם חיים במדינת ישראל אז לא הייתם אפילו חושבים על לדבר זה עם זה.

במילים אחרות:

יש עוד אלפי בנות בישראל אשר דומות לך ברמה זו או אחרת. אבל אם היית גמדה, נניח 1.20 מטר, דווקא אז היה לך הרבה יותר קל להתחתן - גבר גמד שרוצה להתחתן מיד יראה בך אופציה כמעט יחידה מבחינתו, וזה מה שאת תחשבי עליו, ודווקא מתוך שתי הנקודות שכתבתי קודם (מחסור באפשרויות וחיבור נפשי למי ששונה כמוך) אתם תרצו לסגור עניינים מהר מאוד.

והייתי מביא דוגמה גם מניסיוני האישי, אבל אני לא בטוח מה מידת שמרנותו של הפורום בימים אלה...

אני מדברת על מצבי קיצוןאשר ברא

לא רוצה לתת את הדוגמה שבעקבותיה כתבתי, אבל היא קיצונית.

עם הרבה מאוד השלכות..

אבל מבינה את הנקודה שכתבת.

ועדיין, זה מוזר לי

אולי אנו צריכים ללמוד מזה משהונחלת

גם אנחנו, כל אחד מאיתנו, יש לנו את הבאג שלנו, לטוב ולמוטב. אף אחד אינו מושלם, כי כך השם ברא

את העולם ואותנו: לא מושלמים.

אז אולי אין לנו כל כך הרבה אפשרויות כפי שאנו חושבים ומקווים....אולי, אם אנו (לא מכירה אף אחד

ואף אחת כאן) טיפסנו אולי קצת גבוה מדי, מעבר למי שאנחנו, מעבר ליכולות שלנו - כדאי לנסות

קצת לרדת לענף תחתון יותר..... למרות שהוא לא בטופ, הוא ריחני, יש לו עלים ירוקים נחמדים

והוא ניזון ומזין בדיוק כמו ההוא בצמרת.... נכון, הוא לא זוכה לאותו כבוד, אבל אם יתאמץ מעט

יוכל לראות את תכול השמים גם כן...

אל תכעסו. סתם זרקתי משהו.

ייתכן מאוד.נחלת

אתה מתכוון שככל שהסיכויים והאפשרויות מעטים יותר, כך קל יותר להתחתן, נכון?

מבינים.

אני גם שמעתי את זהמשה

שכשיש הרבה אפשרויות (בלי קשר דווקא לזוגיות) קשה לבחור.

זה כמו כסףזיויק

יש אנשים מאד לא חכמים שמצליחים ויש להפך.

וכבר אמר שלמה המלך "לא לחכמים לחם ולא לקלים המירוץ"

כן צריך להשתדל

כל אחד והמסלול והדרך שלו, ולא כוורטנוגע, לא נוגע

לפעמים ה' נותן לאדם קושי מסויים, ועוזר לו באורח פלא להתחתן מהר, כי הוא גזר מראש שבשלב כלשהו הוא כבר לא יעבור את הקושי הזה לבד.

ה' לא שוכח אף אחד. אף אחד.

גם אם לנו זה נראה שאנשים נשכחו, כי אנחנו לא מצליחים לתפוס איך אפשר להיות רווק כל כך הרבה שנים, ה' לא שכח אותם. והרבה פעמים אם מדברים איתם רואים שגם הם מרגישים שה' לא שכח אותם אלא איתם בכל שלב ושלב בדרך שלהם.

וכמו שכתבתי בעבר באריכות, אנחנו בדור של פרטים שסובלים מטעויות של הכלל (אני לא אומר שאין אנשים שזו אשמתם שהם רווקים הרבה שנים, אבל ברור שהרוב לא ככה. אם כבר הרבה נשרטים בגלל הרווקות).

ומכיוון שרוב מוחלט של שומרי התומ"צ, מכל המגזרים, לא פועלים מספיק (אם בכלל) למען בניין המקדש, ומעדיפים לתרץ תירוצים שהיום ברור שהם לא מחזיקים, אז יש הרבה בתים שלא נבנים, והמון רווקים ורווקות שנושאים על גבם את צער השכינה (ואגב, זה לא חייב להיות משהו אפלטוני, מספיק שה' מכסה את עיניהם ולא יורד להם האסימון והם לא מפנימים את הנקודה שחוסמת אותם מלהתחתן)

זה כנראה בגלל שהם מוכנים להתפשרהמקורית

על הרבה דברים, ואת מה שהם כן מוצאים אחד בשני - הם נאחזים בו מאוד

אני מכירה הרבה מקרים כאלה

כי לכל אחד יש סיפור אחראני:)))))

כי נישואיםoo

זו בחירה של 2 אנשים להתחתן

לאו דווקא נכונה

זה לא תלוי נורמליות

אם מישהי/ו יסכים להתחתן עם כל מי שרוצה אותו

הוא כנראה יעשה את זה מאד מהר

אף אחד לא שכח אותך

בחרת בינתיים שלא

וזו יכולה להיות בחירה טובה ומקדמת

רק רגע...נחלת

מה, אשר ברא, לא היית בבית הכנסת בראש השנה?!

זכרונות.......

יהיה טוב. מגיע לך ולכולם כך. ואם אני אומרת וחושבת כך, אז הקב"ה.....

..שפלות רוח

אם הצלחתי להבין נכון קשה לך לפעמים להבין איך אנשים שהם "לא רגילים" מתחתנים ודווקא אלו ה"נורמלים" נשארים רווקים, רק במידה והבנתי נכון אני כותב את התשובה.

בעיניי זה לא מפתיע בכלל וההפך, דווקא הגיוני לי מאוד שהם מתחתנים, אולי ההגדרה שלנו ל"נורמלי" היא קצת שונה אבל אני מגדיר את הקבוצה השניה לפעמים כחסרת מודעות קצת, וזה דווקא מה שמסתדר לי. החוסר מודעות הזה זה סוג של אמונה / ביטחון או משהו כזה והם פשוט הולכים עם זה בין אם במודע ובין אם לא..והשם מצליח דרכם. בעיניי הבעיה היא בנורמלים(או לפחות באיך שאני מגדיר נורמלים), הם יותר מדי חושבים ויותר מדי מחפשים ויותר מדי רוצים דברים בלתי ניתנים להשגה בהתחשב בנקודת המוצא שלהם(אם ישפרו את נקודת המוצא הדבר יהיה בר השגה אבל הבעיה היא בחוסר הרצון לשנות או להשתנות קצת כמו המשפט "שיקבלו אותי כמו שאני" שזה משפט שחוץ מזה שהוא נשמע יפה הוא ריק וחסר תוכן כי אם אני גאוותן אז עדיין שיקבלו אותי כמו שאני? ואם אני כעסן אז כל העולם צריך לקבל את זה? ואם אני משפיל אנשים? זה משפט שקורא לאחרים ואומר להם בעצם "אני מושלם אתם הבעיה, אתם אלו שלא רואים עמוק עמוק עמוק עמוק(עוד עמוק, לא התעמקתם מספיק) בתוכי כמה אני טוב ותתעלמו בבקשה מכל המגרעות שבי") והאנשים החסרי מודעות(ה"לא נורמלים" במקרה שלנו) הם פשוט מי שהם והם אמיתיים, שמתי לב שיש בהם המון כנות ופשטות וראיתי הרבה מהם שהתחתנו גם חברים קרובים שלי ועשו בחירות שלא הייתי מעז לבחור בחיים ובאמת טוב להם וזה היה מדהים בעיניי. אני הבעיה ב"נורמליות" המוזרה שלי. הם בסדר גמור. חלק מהעניין היום גם בעיניי זה היותר מדי אפשרויות שיש בחוץ..אנשים שהם "בשולי הנורמה" ברגע שימצאו משהו שסבבה להם-שימי לב, רק סבבה להם. גם אם לא בדיוק מה שחיפשו, הם יתפשרו והקטע המדהים זה שהם לא ירגישו שהם התפשרו, הם ירגישו שהם ממש זכו.

דווקא בגלל זההמגיד מרשש

בגלל שהם "אנשים נורמלים", הם חושבים שהם יכולים להיות בררנים, לדחות את גיל החתונה בגלל שהם לא "מוצאים" את האחד והיחיד שבאמת מתאים להם.

אילו אדם הראשון היה "נורמלי" הוא היה מחפש מישהי אחרת.

במילים אחרות, לכל סיר יש מכסה, ולפעמים לסיר אחד יש הרבה מכסים שמתאימים לו, ויש מכסה שמתאים להרבה סירים.

בדורות קודמים היו משדכים את בני הזוג. היום האפשרויות פתוחות, והמבחר גדול. קשה להחליט, עד שנעשים בני 40, ואז מגלים שאתה בעצם כבר "לא נורמלי".

לא תמיד זה נכון, אבל לרוב זה נכון.

וסליחה על הבוטות

בתיאוריית הסיר והמכסה,טאבי

קל למצוא מכסה סטנדרטי לסיר סטנדרטי, אבל גם קל למדי למצוא מכסה מאוד מאוד ספציפי לסיר שנראה מאוד ספציפי.

אני חושב שדווקא לאנשי הקצוות יש נראוּת יותר גבוהה מאלה שהם קצת שונים מהנורמה.

חוץ מזה, יש גם הרבה אנשים בשוליים שמצבם אינו מזהיר יותר, מעבר למוכנות הבסיסית כו' כו' בכל העניין יש אלמנט מובהק של קזינו.

יש שם למעלה רשימהshindovאחרונה

צריך לעבור עליה. והאמת צריך לבוא לנושא הזה עם רצון מלא להתחתן. אם הראש עובד בסדר, וגם הלב. מתחתנים. תפילות עוזרות.

רעיונות למתנות והפתעות לאישה בחתונהמתחתןןןן

שאלה לבנות (ולבנים שמביני עניין😉)...

אני מחפש רעיונות למתנות ודברים מקוריים שישמחו את ארוסתי בשבוע שלפני החתונה, ובליל כלולות עצמו.

אני יודע על דברים שישמחו אותה...אבל עדיין חסר לי... וגם אם אשאל היא לא תרצה להכביד עלי. אז מתייעץ איתכם. אם יש למישהו רעיונות לדברים מקוריים זה ממש יעזור לי! מרמת העיצוב של הצימר, דרך אוכל ועד מתנה. תודה!

כונחלת

פרחים? ממתקים? תמונה גדולהסמיקה יפים עם כיתוב מתאים? תכשיט (עגיל וכו'), ראינו בקניון בתלפיות,

160 ש"ח עגילים מיוחדים ויפים, צלחת קיר נחמדה, ספר עם תמונות מעניינות,

כירבולית חמודה בצבעים ההולמים אותה (לקראת החורף), נעלי בית פרוותיים,

צעיף יפה וחמים, ספר קריאה מעניין, בושם (זה עיין של טעם), יש ספרים של

תלת מימד; ישנה תמונה וצריך להסתכל בצורה מיוחדת כדי לראות את התמונה

שאחריה, ספר אמנות (אם היא אוהבת), פוסטר מיוחד (שגם אתה תאהב כי

מן הסתם הוא יהיה תלוי על הקיר בבית שלכם), כלי יפה מקרמיקה מקורי -

אפשר גם מאמן או אמנית שמיצרת אותם בחנות קטנה (ראיתי בירושלים

משהו כזה, ברח' עליאש אם איני טועה או גם באחד הרחובות המקשרים

את רח' אגריפס ויפו), תמונה , מפית מיוחדת לשבת/יום טוב, יודייקה

איזושהי, אגב לגבי המפית וכאלה, ראיתי במאה שערים בהתחלה

חנות בשם מלאכת שבים - דברים יפים. גם ציורים (לא זולים...)

נגן? דיסקט עם מוסיקה שהיא אוהבת (אם משתמשת ברדיו דיסק),

צמח אמיתי בעציץ אם היא אוהבת, ציפור קטנה מאיזה סוג -

אם שניכם אוהבים..... שידה קטנה מבמבוק, מראה עם

מסגרת במבוק (אם היא אוהבת טבעי), צמיד (אם אתה מכיר את טעמה),

כרטיס למופע החביב עליכם, צדף גדול אמיתי (עניין של טעם),

ליקר דודבנים או בננה או שוקולד, כובע מחמם לחורף יפה,

כפפות צבעוניות או מעור עם פרווה בפנים....

והכי הכי, אני חושבת, מכתב כתוב על דף יפה:

אני אוהב אותך. אפשר להכניס למעטפה פרח קטן

ויפה מיובש.

נגמרו לי הרעיונות. המון מזל טוב!

מתנה יהודית מאוד:נחלת

התפילה שאומרים לאחר הדלקת נרות. אפשר לצרף קופסת גפרורים מכסף או חלקית מכסף...

שוב, אם אתה ירושלמי, אפשר ב"מלאכת מחשבת" ברח' שרי ישראל ליד כיכר השבת. אוהבת

את החנות - יש שם דברים יפים. כמובן, תלוי בתקציב..

מה עם שעון חול (יש עדיין דבר כזה?) - כל יום שעובר עד החתונה וכמה אתה מתגעגע ומייחל..

אולי לוח שנה מיוחד שתסמן עליו את הימים....

פריטים חמודים עם תמונות שלכםארץ השוקולד

נגיד, כוס קפה, תרמוס, כרית?

שווה לשאןל חברה קרובה שלה או בת משפחהתפוחית 1אחרונה

האם אתם מכירים שדכנים שמתעסקים בציבור החרד"ליאביעד מילוא

אשמח גם אם מישהו או מישהי מכירים האם יש במעוז אסתר או באור אהוביה שדכנים או מי שעוזר לשדך משם בנות

יש נעוץ בשרשור הראשי בפורום קישור לרשימת שדכניםקעלעברימבאראחרונה

מה לגבי חיים קורץ?

לא טוב היות האדם לבדולגיטימי?

אתם בטח שמעתם על זה מלא וורטים.

שמעתי שיעור לפ"ש, והרב שם הציג רעיון של המנחם ציון, והוסיף הערת ביניים (שאני מאמינה שהגיע ממנו), וחשבתי שראוי להביא את זה פה.

בתיאור הבריאה כתוב על דברים שהקב"ה בורא, ורואה שהם טובים. זה בולט שבבריאת האדם לא רק שהקב"ה לא רואה כי טוב - אלא "לא טוב היות האדם לבדו".

וורט ידוע שהטוב נמצא במציאת אישה - "מצא אישה מצא טוב".

אדם לבד אינו שלם, הוא לא מממש את הפוטנציאל שגלום בו, שמופיע מתוך מציאת האישה.

וכאן החידוש -

זה לא שרווק הוא לא שלם. יש רווקים שהם הרבה יותר שלמים, מפותחים, בוגרים, קדושים, טובים, נותנים מאשר נשואים. זה לא הסטטוס הזוגי שקובע את שלמות המידות שלך. אתה יכול להיות רווק בעל מידות, ולהפך.

התורה מנסה להגיד לנו שאנחנו לא אמורים לחיות לבד בעולם הזה. אנחנו לא לוקחים, אנחנו נותנים. נישואין זה פלטפורמה שבאמצעות אפשר לתת,ללמוד להעניק, לוותר, לדאוג לאחר, להעדיף טובה של האחר על פני טובתך האישית.

אבל אפשר ללמוד את המידות האלה גם בפלטפורמות אחרות. אפשר לבטא את הנתינה כלפי בני משפחה, שכנים, חברים וכו'.

וכשהאדם לומד להיות נותן ולא רק מקבל - במקרה של בראשית דרך נישואין, ויש דרכים נוספות - אז הקב"ה לא רואה כי טוב, אלא - טוב מאוד.

(מי שמעוניין במקור - שיחה בע"פ באנגלית, אפשר לפנות אליי).

זה יפה, אבל לעצם הענין, זו קריאה בתר תנכי"תנוגע, לא נוגע

שהופכת את הנישואין ממהות לאמצעי.

פשוט בתיאור הבריאה של אדם וחווה, שהם מהות אחת. וממילא החיבור ביניהם הוא לא אמצעי למישהו אחר, אלא פשוט חזרה למהות שלהם, ולכן זה טוב מאוד. לכן גם כל כך קשה להיות רווק וזה לא טוב.

כשפסקה הנבואה והתמעטה השראת השכינה לאחר ימי התנ"ך, כשאין לאנשים את ההרגשה של "צלם אלהים" שממילא רוצה להידבק לשורשו, נותר לפחות הרצון הזוגי כמשל וכנגזרת של זה. צריך לשמור על זה מכל משמר, אחרת במקום אחדות מהותית שהנישואין אמורים ליצור, הם הופכים לפונקציונליים ולאחדות סביב משהו, בין אם ערכי בין אם לא.

מחשבה עמוקה מאוד. זוגיות אמיתית היא לא רק שותפות לaibrainora

מחשבה עמוקה מאוד. זוגיות אמיתית היא לא רק שותפות למען מטרה משותפת, אלא חיבור מהותי בין שני אנשים, שבונים יחד שלמות מתוך אהבה וקרבה. ❤️

מטרת פרשות הבריאהטאבי

(בראשית, נח וגם חלק מהפרשות הבאות) היא להציג אמיתות קיומיות שעומדות בבסיסו של עולם.

כניסיון פרשני אפשר להכניס את הסיפור המקראי במובנים של לקיחה/נתינה או כל קריאה אחרת שרוצים, אבל נראה שנקודת המוצא אינה אמורה להיות תיאוריה שלפיה הכתובים מסתדרים, אלא כתובים שאפשר לקרוא אותם דרך עדשה של תיאוריה מסוימת.

בהקשר הזה, הסיפור הבראשיתי מתאר מהות של גבר ואישה שהופרדו בבריאתם, את הימצאות הגבר בלא האישה כבעייתית, ומאידך גם את הקשיים שבאיחודם.

כהתחלה, אין לנו ממש הבנה מה זה "שלמות", "טוב", "מהות גברית-נשית" וכן הלאה. אלא אם אנחנו שואבים את מושגינו מרגשות חולפים או מ"נשים מונוס וגברים ממאדים" או מה שזה לא יהיה.

כך בשאר המצוות, המצווה היא שם כשלעצמה, אפשר אמנם למצוא לה משמעויות (לא־מחייבות) ברוח התורה, משמעויות יותר סובייקטיביות או פחות, בין־דוריות או ממש לזמן שלנו, אבל המצווה היא שם כמצווה כדי שיקחו אותי כמו שהיא.

כאן גם נמצאת חולשה של פרשנות מעין זאת, "וכי איני אדם מאמין גם בלי להניח תפילין? וכי איני אדם טוב גם בלי לשים על עצמי כל־מיני סמלים?" וכי אין אנשים שאינם שלמים רוחנית, בוגרים, נותנים מעניקים ומתנדבים פי מיליון מזוג נשואים ממורמר ולא־יוצלח? בטח שיש, אבל לא סביב זה הסיפור. סביב מה? קטונתי. באמת שאין לי מושג.

יפה! תודה.נחלת

זה לא מדויקultracrepidam

מקובל לומר שלרווק חסר אופציה של נתינה לאחרים

ונשוי/בעל משפחה נמצא במעגל של נתינה לאחרים כל הזמן

ולדעתי זה בדיוק הפוך

נשוי שמאכיל את המשפחה שלו, אמנם נותן אבל זאת נתינה במעגל סגור. כי בסוף הם ביטוי מסוים שלו בעצמו (תחשבי על מי שמקבל שובר לחופשה זוגית/משפחתית. האם הוא יטען שרק אחוז מסוים מההטבה הגיע אליו והשאר התבזבז על המשפחה?)

רווק, ברגע שהוא מגיע לקיבלות השימוש של עצמו, הוא חייב לתת בלי המעגל הסגור הזה. הוא לא מצליח לבטא את עצמו בעצמו, הוא נאלץ להשקיע בזרים כדי להיות נותן.

נראה לי שהנקודה קצת התפספסהלגיטימי?אחרונה

אז אדגיש מה שרציתי:

לא הסטטוס הזוגי קובע את מידת השלימות של האדם.

השאלה היא מה אתה עושה בסטטוס שבו אתה נמצא כרגע.

זה לא שעצם מעשה הקידושין הופך אותך למשהו אחר.

אם אתה שואף להגיע לנקודה מסוימת - הדרך לשם היא באמצעות עבודה פנימית, לא דרך קידושין. אפשר כמובן לעשות את העבודה בעזרת בן זוג, אבל זה לא הכרחי.

(כמובן שאפשר לבקר ווראטים, אבל זה ווארט - שגם לוקח את הטוב מאוד מאדם הראשון, ואת בריאת האיש והאישה בנפרד מהאדם השני. אבל זאת לא הנקודה...)

בהתחלה, חשבתם שזה יקח זמן רב?advfb

כןעיונית

אבל טעיתי

כמה זמן לקח לך?advfb

שלושה חודשיםעיונית

ישועת ה' כהרף עין

לא שמתי לב שיצאתי לדייט ראשון וכבר הייתי מתחת לחופה ב"ה

לא, אבל זה כן לוקח זמןאביעד מילוא

אני במסע הזה כבר כמעט שנה וחציאביעד מילוא

לא קל כל יום מתאמצים להתמלא

ובאמת יכול להיות לא פשוט, חזק ואמץ!advfb

ממש לאהפי

הייתי בטוחה שזה תלוי בי ספק גאווה ספק תמימות

בכלל לאשימושית

חשבתי שייקח גג חצי שנה, לקח בסוף מעל 5 שנים...

האמת היא שבהתחלה לא רציתי שזה יהיה מהרפתית שלג

וואלה לאניצן*

זה נהיה ארוך כמו שרוך

ממש כולנו באותה סירהאביעד מילוא

ושרוך שהסתבך עם עצמונוגע, לא נוגע

הפרשנות שלי אחרתניצן*

עם ממשיכים עם הדימוי, אולי היה פעם מסובך וזה היה נראה "קצר", עם הזמן הכל מתבהר והקשרים בו מותרים ואז הוא נהיה ארוך.

לא הבנתיזיויק

יפהנוגע, לא נוגע

לא חשבתי בכיוון הזה

החוויה הראשונית שלי הפוכה, זה היה פשוט והסתבך

??נחלת

מה יקח יותר זמן: לימוד אסקימוסית? נקיון הבית? (רצינו שתי קומות...), סיום התואר?

הספר שהמליצו עליו? החיים?....... נא לדייק בשאלה.......

חחחחadvfb

אנחנו רובנו אנשים שמחכים לזוגיות יציבה ועדיין לא מצאנו את זה, אז על זה היתה השאלה חח

אהה!! תודה על ההבהרה.....נחלת

אם תרצו, אין זו אגדה! באמת. הרצון עושה את התפילהנחלת

הנכונה והראויה והמתקבלת. אני מאמינה בזה.

ולא להיפגע מזה; ברור שאתם ואתן רוצים. התכוונתי שאם יש רצון,

הכל יבוא על מקומו בשלום, בעזרת השם. אני מאמינה בזה.

וכמובן (כסבתא, מותר לי להגיד את זה) - להיות כנים וישרים עם

עצמנו; לבדוק אם אנו מוכנים לוותר על כך וכך או לא מוכנים

לוותר על כך וכך. האם אנו קצת...תקועים? האם זה קשור

אלינו, איכשהו? כן. לפעמים כדאי לחפש חברותא בנושא -

דהיינו, מישהו המכיר אותי מספיק טוב, לא חושש להיות

כן איתי, מעודד אותי ללכת בדרך הנכונה ומחזק את ידי

בדרך שלי, ו/או יכול להעיר לי בכנות על נקודה או נקודות

מסויימות שאני, בלי לשים לב, שם קצת לנגף בדרכי....

אני גם מאמינה די פאנאטית ביעוץ.

חורף טוב ושמח ובשורות טובות לכולכם, ואל תשכחו

לצלם לי את ההזמנה לחתונה!

תודה על התזכורת advfb

ואחרי כל היעוץ

ואחרי כל הוויתורים

לפעמים

מה שנותר זה

לחכות

ולחיות בתקופת המתנה יש לזה איכות

אבל זה לא פשוט.

וכן ששומעים אנשים הרבה יותר מבוגרים מאיתנו (סבתות)

אז באמת כיף לשמוע שיש פרספקטיבה רחבה

ויום יבוא ונסתכל גם אנחנו מלמעלה

אמתאביעד מילוא

רק שלפעמים קשה להסתכל ככה על תקופת המתנה של שנה פלוס

ומה איתי??advfb

אני מסתכל על תקופה של למעלה מ7 שנים שעדיין נמשכת

ויש כאלה שמסתכלים על תקופה יותר ארוכה

אז תן לי ברירה אחרת יותר טובה ואני אלך עליההה

העצה הכי טובה שנתנו ליאביעד מילוא

היא לנסות למצוא את המתנות של התקופה הזו לנסות קצת לקבל חיות מהטוב שהיה

"אשר אנוכי מצווך *היום*"advfb

המתנה =נחלת

מתנה. שמעתי מאשה חכמה.

ובכל זאת, 7 שנים זה הרבה, אני חושבת. מה עם חברותא בעניין הזה, שישקף לנו דבר מה, שאנו, באופן טבעי,

לא רואים....?

כללית אני רוצה ברשותכם לאמר משהו: כל כך טבעי וברור שיופי הוא דבר חשוב ומושך....

אבל לפעמים אני מתבוננת בבנות שלא כל כך יפות לפי המקובל, אבל חמימות, טובות,

רגועות.....היו יכולות להיות נשים ואמהות כל כך טובות..... ואומרת לעצמי: איזה חבל...

לא מכירה אתכם ולא מתכוונת לאף אחד אישית, אבל בכללי....

בתור מיריבוזום

שחיפשה במשך תקופה כזו (שבע שנים), אני יכולה לומר שהגעתי אל הנישואין הרבה יותר בוגרת ומוכנה מבתחילת המסע. גם עם יכולות יותר טובות לבנות קשר, שנבנו עם הזמן, וגם עם הרבה הערכה לאיש ולקשר המדויקים שמצאתי אחרי הרבה חיפושים ונסיונות.

כמובן זה לא סותר קשיים שהיו בדרך.

בע"ה בקרוב... חזק ואמץ!

תסתכלי באיזה פורום את נמצאתאני:)))))

מרגיש שהתחושה שלי ביחס לכך יחסית ייחודיתadvfb

אם לא - אשמח אם תשתפו גם.

ככל שהזמן עובר יש לי יותר אורך רוח ביחס להמתנה. לפחות בינתיים. טפו טפו טפו חמסה חמסה.

מה הכוונה? איך זה בא לידי ביטוי?אשר ברא

הגישה שלי:אשר ברא

יגעת ומצאת- תאמין.

ידעתי שזה יקח זמן. ועדיין.

דווקא הזמן הזה מאוד מדייקא אותי ואת מי שאני, גורם לי להעריך מאוד את מה שאני מביאה מעצמי.

בשבילי נברא העולם

כן. ולקח...לגיטימי?

למה?

בגלל האופי שלי, הצורה שבה אני מקבלת החלטות בחיים וכו'.

קיוותי שברגע שאפגוש את האדם הנכון, התהליך שנעשה יהיה פשוט, קל ומהיר.

זה לא קרה. גם זה לקח לי זמן, דרך ומאמץ.

בשלב הזה אני לא מתחרטת על הזמן שלקח, למדנו ועבדנו יחד.

על כל השנים בדרך עד שם, כל הקשרים שלא הבשילו -

כן, אני מתבאסת עליהם. לא יכולה להגיד שמכל קשר למדתי, שמכל קשר צמחתי - יש הרבה שהרגשתי שהיו בזבוז זמן.

כן, רציתי להתחתן צעירה יותר.

לא קרה.

באסה.

שמחה במה שיש לי עכשיו, שמחה בנקודה שהגעתי אליה - אבל עדיין יש תחושה של החמצה.

ובמבט לאחור על הדרך - מבחינת הקשרים שהסתיימו מצידי, לא רואה איך מבין האנשים שפגשתי דברים היו מתנהלים אחרת.

ייתכן שבדיעבד מתוך הקשרים המשמעותיים שהיו לי, אם היינו חוזרים ועושים עבודה - הייתי יכולה 'לחסוך' לעצמי די הרבה שנים. אבל לא חזרנו ולא עשינו את העבודה, אז לא קרה.

השאלה היאזיויק

אם יש לך טיפים לאחרים שבתחילת הדרך

כן. ורוצה להרחיב על מה שכתבתילגיטימי?

אם אתה רוצה את התורה על רגל אחת - תקשורת היא הבסיס לזוגיות תקינה.

(יש בכרטיס שלי מלא הודעות שכתבתי בנושאים שונים. אם יש משהו ספציפי שהיית רוצה לשמוע את דעתי, מוזמן לשאול).

בתחילת הדרך, ממש אחד הראשונים שיצאתי איתי, הלך סבבה. היה נחמד. עשינו דברים. היה כיף. וזה נמשך כמה חודשים.

ובאמת חשבתי לעצמי, איך זה שחשבתי שיהיה לי ארוך ומורכב, זה בא לי כזה בקלות?

ואז זה נגמר. (ובדיעבד, לא היתה שם תקשורת טובה).

ולקח עוד זמן. הרבה.

כל הנתונים היו טובים שם חוץ מתקשורת?זיויקאחרונה

ותודה על השיתוף

חזרתי אשר ברא

ברוך ה' שמחה מאוד על המקום שנמצאת בו, מרגישה שהצלחתי ליישם כל מיני דיבורי שהיו לי כאן בשרשורים קודמים..

וזה דווקא מאוד יפה בעיניי, להיות מונחת במקום הזה-

מרגיש טבעי.

וממשיכה להתקדם.

אז גם רציתי להגיד לכם תודה על זה!

והשאלה הנוכחית:

אולי טיפים מאנשים בשטח.

וודאי שכל אחד עבר סיפורים בחיים שלו, או עובר וכו'

מה אתם מרגישים שעוזר לכם להביא בכנות את הדברים שעברתם (עד כמה ששייך) מול החצי השני?

ואיך מתמודדים עם הפחד שישפטו?

זהoo

אמנם לא נעים ששופטים אותך

אבל זה מידע ברור על האדם מולך

אם כדאי להיות לידו או לא

ככל שחווים פידבק מכיל ולא שיפוטי משיתוף כנה ופתוח

וגם ככל שמתרחקים מאנשים שכן שופטים

הפחד יורד

זה אגב תקף לכל סוג קשר

ואם רוצים לעבוד על זה

כדאי להתחיל מקשרים רגילים ולאו דווקא בקשר זוגי

למה את מרגישה שאת בבית משפט?משה

את יוצאת לדייט. את באה לשם בכיף כמו שאת. אם מישהו שופט אותך אז הוא פשוט לא מתאים. את לא צריכה "שהוא ירצה אותך". את לא במבחן.

חריג:

אם כן את שופטת את עצמך והאנרגיה הזו רק עוברת החוצה, זה יכול לקרות וזה משהו אחר לגמרי. אם את שופטת את עצמך על מי היית פעם זה טבעי שהאנרגיה הזו תהיה שם בפגישה.

מדייקתאשר ברא

מדברת שנגיד וחוויתי חוויה כזאת, איך לחזק את עצמי אחכ.

גם אם הצד השני כבר לא חלק בסיפור?

חוויה של שפיטה?משה

להביןoo

שהפחד מוצדק

כי זו חוויה קשה

והיא בהחלט יכולה לחזור על עצמה

אני חושבת שמה שהכי עוזר להתרפא מזה

זה לחוות חוויה הפוכה

של הכלה וקבלה

לאו דווקא בקשר זוגי

ואולי לפני זה לבדוק כמה קבלה ואהבה עצמית יש

כי התחושות מגיעות מבפנים החוצה

לקבל את עצמך קודם כלהמקורית

ולהבין שבאמת כנראה שלא כולם יסתכלו עלייך כמו שאת רוצה. וזה בסדר. את לא צריכה שכולם לא ישפטו אותך וזה לא תלוי בך בכלל, את צריכה שהבנאדם היחיד שיהיה לך טוב איתו ותרצי איתו יהיה כזה

ואגב זה נכון גם לאחרי תקופת השידוכים. ביקורת יש גם בתוך זוגיות שהתחילה כמקבלת ומכילה. ויותר מצד מי שלא מקבל את עצמו כי זה נובע החוצה

ביקורת זו לא שיפוטיותoo

ביקורת יכולה להיות עניינית בונה ומאפשרת

שיפוטיות מטרתה להקטין ולגרום לשני לפעול בניגוד לרצונו

וקשרoo

שהוא באמת מכיל ונטול שיפוטיות

לא יכול להפוך את עורו

כי זה לא תלוי סיטואציה

זו התנהלות עם מודעות ויכולת יישום גבוהה שלא יכולה להעלם מחר בבוקר

לא מסכימה עם זההמקורית

בנאדם שלא טוב לו עם עצמו יכול להיות מאוד מריר כלפי חוץ וביקורתי גם אם בהתחלה הוא לא היה כזה כי עוברים עלינו דברים

ולא כולם מודעים לעצמם

הרבה נשים בעיקר

מי שלא מודע לעצמוoo

לא יכול להיות מכיל ומקבל בהתחלה

אפשרי בהחלט לדעתיהמקורית

אנשים עוברים דברים כאמור, לא תמיד יודעים לגעת ב-מה עובר עליהם אבל ייתכן שינוי כזה

מודעות לפעמים נבלעת בקשיי החיים

אז בעיניי ביקורת אף פעם איננה חיוביתהמקורית

ותמיד מגיעה עם שיפוטיות

אז מה עושיםoo

כשרוצים להגיד למישהו משהו שזקוק לתיקון?

לא מעבירים ביקורת, אומרים מה זה גורם ליהמקורית

להרגיש

כשהשיח עובר מאיתנו החוצה להתעסקות באדם השני, לרוב זה ביקורת. לרוב זה שיפוטי. לרוב זה : הבעיה שלך היא, את/ה עושה דברים שלא מקובלים עליי ותשנה/י, תמיד את/ה עושה כך וכך

מה זה אם לא שיפוטיות?

אמoo

לא תמיד מספיק להגיד מה זה גורם להרגיש

כי זה לא מספיק ברור מה הבעיה

זה שיש לאדם בעיה/ חיסרון

זה לא צריך להיות רע

כולנו בעלי חסרונות

זו עובדה

הבעיה בשיפוטיות היא לא הביקורת אלא הכוונה מאחוריה

(במקצועי אני צריכה לתת הרבה ביקורות

בעיקר מקצועיות

אבל חלקן גם עם השפעה אישית

זה לא גורם לי לשפוט אנשים/ לנסות לגרום להם לעשות משהו שהם לא רוצים

אני משתדלת להתנסח נקי

להבהיר את הבעיה

להציע עזרה/ פתרונות

ולתת מרחב לפעולה

זה רחוק מאד משיפוטיות

ואני גם נזהרת שזה לא יהיה קרוב

כי זה נושא חשוב אצלי)

זה שלכולם יש בעיותהמקורית

לא אומר שהתפקיד שלך להצביע עליהם, בחיים הכוונה כן? לא בעבודה בכובע של מנהלת כי זה קצת שונה בעיניי

אז אותו דבר בזוגיות. אין הבדל בעיניי

אני מאמינה שקודם כל בנאדם צריך לבדוק באיזו נקודה פנימית זה לוחץ לו כי הרבה פעמים זה בכלל לא קשור לאדם שמולנו אלא משו אצלנו שמטרגר אותנו והוא משקף

אחרי שאנחנו יודעים איפה זה לוחץ אפשר להגיד איך זה גורם לנו להרגיש מתוך אמון שבן הזוג שלנו רוצה בטובתנו ושלא תהיה לנו תחושה לא נעימה. אבל לא כל דהר ולא בכל מחיר כי לא כל דבר שמפריע לך הוא בעיה. אולי זו לא בעיה בעצם עבורו ולך זו בעיה כי זה מטרגר אותך אבל מותר לו להיות הוא, את מבינה?

דווקא פה אפשר לזהות כל מיני בעיות, אצלנו דווקא.

זה לא נכון לכל סיטואציה מן הסתם אבל רוב הבעיות הזוגיות לדעתי נמצאות שם. אנחנו תולים את הבעיה בבן הזוג ומבקרים אותו כדי שישתנה כשלמעשה אולי השינוי צריך לקרות אצלנו ובן הזוג הוא שולי לעניין ורק לוחץ לנו על נקודות רגישות, ולכן ביקורת לא מועילה.. כי היא הופכת לאישיו תקשורתי בפני עצמו (ולדעתי זו צורת תקשורת רעילה אם לא עושים עבודה פנימית קודם כי תמיד השני הוא אשם ואני בסדר. וביקורת לדעתי היא תמיד מה אני מרגישה מול הסיטואציה ומה זה הפעיל אצלי ולא מה הוא לא בסדר) ואז הדברים האמיתיים שצריכים לצוף זזים הצידה כי נוצר אנטי ויש פגיעה כי אף אחד לא אוהב ביקורת וזה נהיה לופ שלא יוצאים ממנו וזה דופק את התקשורת הבריאה שצריכה להיות בינינו לבין עצמנו וגם מול בן הזוג

לעשותoo

את העבודה הפנימית שלנו

זה שלב אחד בחיים

כדי לחיות בזוגיות (או בכל קשר קרוב אחר)

חייבים לתת ביקורת לפעמים

כדי להתאים את המרחב אחד לשני

לתקשר רצונות מול קשיים

לנסות למצוא דרך ביניים

אם כל אחד עושה רק את העבודה שלו בלי להיות חלק בעבודה אחד של השני

התקשורת והקשר יהיו חסרים

שלא לדבר על מצבים שרק אחד עושה עבודה

כדי להתאים מרחב לא צריך ביקורתהמקורית

אפשר להגיד מה מתאים לי ומה פחות ומה עושה לי הרגשה לא טובה יותר טובה

ביקורת לרוב היא האשמה. האשמה לא מקדמת יצירת שום מרחב היא יותר מכווצת וגורמת לרצות לברוח, ורוב האנשים לא עובדים על עצמם מספיק ומי שכן יודע שזו עבודת חיים, לא רק שלב אחד. זה לא נגמר אף פעם.

אפשר לא להסכים איתי כמובן אבל זו דעתי

חוויתיoo

מספיק סיטואציות של האשמה שהביאו דברים חיוביים

ומספיק סיטואציות של אנשים שלא אומרים ביקורת ומביאים על עצמם דברים שליליים

אגב בעיניי זה גם מדד לטיב הקשר

אם אפשר להאשים ולא רק להישאר בחיים

אלא להתפתח מזה

לא רק ביקורת מביאה דבריםהמקוריתאחרונה

שליליים ויש אנשים ש'מתקדמים' מהאשמה כי יש להם רגשי נחיתות והם מאוד מרצים (לא מדברת עלייך כן? ) או שהם מרגישים ששמו סכין על צווארם בדמות אולטימטום ולטווח הרחוק הבעיה לא באמת נפתרה ויש בקשר הזה פגם ככל הנראה

(אם זה סיטואציה שמגיעה מעולם התעסוקה אז שוב, דעתי היא שזה לא מהווה שיקוף לחיי זוגיות)

אפשר להאשים ולצאת מזה בחיים. השאלה היא מה הדרך שעוברים עד אז, כמה הקשר הזוגי נבנה מזה ומה מידת ההתבוננות הפנימית שלנו שם.

כמו שאמרתי מה שכתבתי לא נכון לכל סיטואציה אבל נכון להרבה סיטואציות זוגיות. אולי לרובן. לדעתי לפחות

אני יכולה לתת הרבה דוגמאות אבל מפאת קוצר הזמן אחסוך וזה גם חתיכת ניצלוש רציני לפותחת שבטח לא חשבה שהדברים יתגלגלו עד פה😅

ויש המון גישות לכל דבר. אני לא יודעת הכל מן סתם. אבל מה שכן נראה לי כתבתי בכל זאת

פה ושם נתקלתי גם בביקורות שנוסחו בצורה חיוביתמשה

ובעיקר כאלה שהיו עם בקשת רשות לפניהן.

הנוסח לא משנה מאודהמקורית

כל עוד המטרה בסוף היא להצביע על השני כאשם

לדעתי זה שיח לא מקדם ולא נכון (בגלל התגובה הארוכה שכתבתי למעלה)

גם אם הבנאדם בסיטואציה ההיא נתן רשות קשה לי להאמין שזה "בא לו טוב" ושיצא מזה משו בסוף

הדבר שהכי יקדם בעולם זוגיות בעיניי זה להגיד לצד השני תמיד מה טוב בו מצד אחד, ומצד שני - עם מה קשה לי ואיך אני מרגיש/ה כשקורה x y z וזה חייב לבוא ביחד עם עבודה פנימית תמידית

כי בסוף התכנסנו כדי לעשות טוב אחד לשני הרי לא? ביקורת לא עושה טוב ולדעתי לא ייצא ממנה שום טוב

בנות מה דעתכן? הציעו לי לצאת עם רועה צאןשובי-השולמית

...

מדהיםםזיויק

שידוךנוףילדות
עבר עריכה על ידי נוףילדות בתאריך כ"ג בתשרי תשפ"ז 0:42

מטורף מבחינתי שכל אחד צריך למצוא את אשתו/בעלה לעתיד לבד. חברים משותפים או טרמפ בהשגחה, אלו דברים מאוד ספציפיים.

זה נראה לי גורם להרגשה של בדידות ולחץ.

לא?

בשונה מהמגזר החרדי ששם ההורים מנהלים את התהליך

מה זה משנה המגזר?אביעד מילוא

כולנו יהודים וכולנו רוצים להקים בית נאמן בישראל. נכון יש ניואנסים שונים אבל העיקרון הכללי הוא לעשות הרבה השתדלויות ללכת לשדכנים לבקש מחברים נשואים קרובי משפחה כל מי שיכול לסייע ולעזור. ולצד זה הרבה השתדלות ותפילות

אולי יעניין אותך