שאלה שאני מרגישה שאני מסתבכת בהאני12345
אתם יודעים מה לא ברור לי? שאם כולנו שיפוטיים, למרות שיש כאלה יותר ויש פחות-אבל כולנו לפעמים בלי משים שיפוטיים, נכון? אז אם כך כולנו-איך נדע מה נכון???
מה הכוונה?קומפית
אני מנסה להבין את כוונתך..אנונימי (פותח)
את מתכוונת להבחין עם עצמך / אחרים מתי את/הם שיפוטית/שיפוטיים ומתי לא?
מסובך. אנסה להסביראני12345
אם אנשיפ -כולנו שיפוטיים, אז אף פעם לא נדע מה נכון. אחד יגיד ככה, אחר אחרת, כל אחד בעיני עצמו תשובה זו או אחרת תהייה נכונה ואז אני מרגישה שאני הולכת לאיבוד. אם אחשוב משהו, אולי אני מאוד סובייקטיבית וזה לא נכון. ואם אני מאוד לא שיפוטית-אין לי מקום לבטא את עצמי. אז אולי כן טוב להיות שיפוטיים-רק בשביל ההרגשה הטובה של הרוגע הפנימי...
וואו. אם הייתי קוראת את זה אצל משהו אחר לא הייתי מבינה מילה.
אם הבנתי נכון את שאלתךעמישב
בס"ד לק"י

תיראי, יש מחלוקת ענקית בין הפילוסופים האם יש אמת מוחלטת או שמא לכ"א יש אמת משלו.

מבחינת היהדות, יש אמת מוחלטת אחת, הקב"ה ותורתו. הבעיה היא שלאחר הקבלה מסיני של התורה בידי משה, יש רק מסירה (משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע...). מה ההבדל בין קבלה למסירה? כשמשה קיבל מסיני את התורה, הוא קיבלהּ במלואה, בשלמותה, שכן כשהקב"ה מעניק משהו, הוא שלם. אך משה, שהיה בן אדם, לא יכל לגרום ליהושע לקבל את התורה, אלא יכל אך ורק להעביר את התורה הלאה, למסור אותה. כשמוסרים דברים, חלק מהם נופל בדרך.

יחסנו לאמת המוחלט של הקב"ה הוא כמו אסימפטוטה. אסימפטוטה היא צורת גרף שעל ציר האיקס והוואי, אשר לעולם, אך לעולם, לא תיגע בציר עצמו. היא תתקרב אליו כל הזמן, אך לעולם לא תיגע בו. אך אנו והאמת של ה'. אנו מתקרבים אליה תמיד (שואפים לפחות), אך לעולם, עד בוא גואל, כנראה, לא נצליח להחזיק בה באמת.

כולנו שיפוטיים, לכולנו נקודת מבט. התורה, שאינה שיפוטית אלא אמת מוחלטת, נתנה לנו הוראות ודרכי עבודה ולימוד להשתמש בהם. ע"י התורה אנו מתקרבים, כמו האסימפטוטה, אל עבר האמת המוחלטת. בזכות התורה, נו יכולים לדעת מהי האמת, כאשר לעולם לא נהיה בטוחים שצדקנו, אך תמיד נדע שהיינו קרובים.
לעמישבאני12345
אוקיי. ציפיתי שזו תהייה התשובה. אז אני בדרך הנכונה. רק צריך לדעת ללמוד נכון את התורה ...יש לך ספר שהיית ממליץ לי ללמוד ממנו?
מספר עצות קטנותעמישב
בס"ד לק"י

א. ללמוד חומש בהתבוננות. כלומר, לא רק לקרוא שהמלך מצווה להסתובב עם התורה כל ימיו וללמוד בה, אלא לראות ולהבין שהתורה מביאה אותו לענווה, שכן הפסוק אומר על כך "לבלתי רום לבבו מאחיו". כלומר שהתורה מלבשתו ענווה. לראות בכל פסוק מה הוא אומר לי. זה לא תמיד קל, לא תמיד עולים על הנקודה, לא נורא. מתרגלים ועם הזמן זה עובד יותר קל. אפשר להתחיל מכמה פסוקים כל שבוע מרשת השבוע ולהמשיך הלאה. לראות דיוקים בלשון ועוד כיד הדמיון הטובה.

ב. אם יש מישהו שיכול ללמוד איתך ליקוטי מוהר"ן (או שאת יכולה ללמוד לבד), וכדו'. הספר בגן האמונה המבואר של הרב שלום ארוש מומלץ בחום רב.

יש עוד ספרים רבים, רבים מאוד. העניין הוא שאם משתמשים בהם נכון, אפשר להגיע תמיד אל הנקודה. העיקר ללמוד לא בשביל עצמנו, אלא בשביל ה' ועם ישראל. אם הלימוד מכוון בשביל הגאווה שלנו, יתקיים בלומד, חלילה, "ופושעים יכשלו בה", לעומת זאת, אם לומד אותה כמו שצריך, לשמה, אזי "כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה", בתחילה הוא רואה זאת כתורת ה', לאחר מכן היא נהיית תורתו שלו. בתורתו, בדרכו, בהבנתו, יהגה יומם ולילה, והעושה זאת- "והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעיתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח".

התורה היא חכמת העולם, ה' ראה את התורה, וברא את העולם. אם נלמד את התורה בדרך הנכונה, נדע כיצד העולם עובד, וכיצד עלינו לנהוג בו.
ספר מתן תורה של בעל הסולם, מומלץ ממשאנונימי (פותח)
למה קבלה מיד בהתחלה? לענ"ד, אפשר לחכות.עמישב
לטעמי בספר זה יש משמעות עמוקה ואמיתית לחייםאנונימי (פותח)
ולא סתם עוד ספר קבלה.
יכול להיות. אבל כדאי להתחיל קודם עם בסיס כלשהועמישב
מעניין.אני..
אבל.. יש אמת אחת, שהיא האמת האלוקית. ובכ"ז- התורה נתונה לנו- לאנשים בשר ודם. כך שבסופו של דבר, יוצא שלפעמים לא בטוח שההבנה שלנו לקרובה לאמת האלוקית. המגרא המפורסמת על תנורו של עכנאי, די ממחישה את זה- הלא יצאה בת קול ואמרה שר אליעזר צודק, ובכ"ז, בגלל שע"פ רבים להטות נקבעה הלכה כחכמים, והיו צריכים לנדות את ר' אליעזר כדי שלא תהפוך תורת ישראל ל2 תורות. ( הענין הוא שלא פסקו כחכמים בגלל שחכמים צדקו, אם לא היה את עקרון ע"פ רבים להטות, היו הולכים ע"פ דעת ר' אליעזר) אז בסופו של דבר, אני תוהה, עד כמה ההכרעות האנושיות בקשר לאמת, מקרבות אל האמת האלוקית באמת?

וחוץ מזה, דוגמא נוספת מהמציאות היום יומית- הרי היום אין סנהדרין, וגם אם נניח ההכרעה שהיו מקבלים בסנהדרן דאז, כן הייתה בבחינת אמת מוחלטת, איך אפשר לדעת היום מי יותר קרוב לאמת ומי פחות? ( דוגמא שעולה לי בראש- הלכות שונות על אותו דבר בדיוק- בשר חלק לדוגמא, חלק מתירים וחלק אוסרים איסור גמור עד כדי שמי שאוכל זה נחשב כאוכל טרפה.) אז מה? מה בעצם הולך כאן?

יש לי כמה תשובות. מעניין אותי מה אתה חושב.. ובכלל, אם יש לעוד אנשים תשובות, אשמח לשמוע.
כלומראני..
לגבי בשר חלק התכוונתי שחלק מתירים לאכול בשר רגיל ולא רק חלק, וחלק אוסרים לגמרי עד כדי שמי שאוכל בכ"ז בשר רגיל כאילו אכל טרפה.
ויש עוד דוגמאות שממחישות את הנק' שהעלתי..
כשהתורה בשמים וכשהיא בארץעמישב
בס"ד לק"י

לתורה יש שני שלבים. האחד כשהיא הייתה בשמים, ועוד לא ניתנה לישראל, והשני מהרגע בו היא ניתנה לישראל.

כשהיא היתה בשמים, היא היתה האמת היחידה, והיא עדיין. אלא שמאז שהיא ניתנה לבני אדם, כ"א מנסה להבינהּ כפי יכולתו. ללא הצלחה מוחלטת, אך מנסה (הגר"א אמר שהוא מבין כל דבר בתורה, מה שורשו מה יוצא ממנו, וכיצד הוא מתקשר לכל שאר הדברים. הכל מיושב אצלו, אלא שיש רק שני קשיים בזוהר שהוא לא הצליח לפטור...). ולכן היא נראית שונה. התורה לא מתחדשת, הבנת האנשים בה מתחדשת.

במקרה של תנורו של עכנאי, מבחינת האמת של שמים, ר' אליעזר צדק, אך ר' יהושע העמיד את השמים "במקומם", כעת לאחר שהתורה ניתנה לישראל, אין זה מתפקיד שמים להכריע מהי התורה, אלא נמסרה היא לבני האדם. "לא בשמים היא", אלא בארץ, ואנשי הארץ הם שיכריעו ולא השמים.

כשמשה עלה לקבל את התורה, נתנו לו 49 (או 48) דרכים להתיר כל דבר, מצד אחד, ועוד כמספר הזה דרכים לאסור את אותו הדבר. בשמים יש אמת אחת ויחידה, בארץ, צדיק כפי ראות עיניו בתורה יכריע, ועל פי זה ינהג.

תפקידנו עם הכלי האמיתי הזה, בין השאר, הוא לנסות להתקרב אל האמת כמה שיותר. חותמו של הקב"ה אמת, המנסה להתקרב אל האמת מתקרב אל ה'. וכמו שלעולם לא נגיע אליו, עד ליחוד קב"ה ושכינתיה, כך גם, אני חושב (אין לי מקור), לעולם לא נגיע לאמת, אך תמיד ננסה ונשאף להתקרב אליה.

"אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות", ועליו להתייחס למה שעיניו רואות כאילו הוא האמת האמיתית, כל זאת תוך אחיזה בקצה השני של החבל, תוך ההבנה שהאמת רחוקה ממנו עדיין, ולעולם עליו לחפשהּ. כדברי הרב קוק ש"דרך חיים היא דבר שלעולם בעמוד ולמוד קאי" (אני מקווה שהציטוט מדוייק, קאי=עומד, קיים).
מוזר.אני..
נכון, אנחנו באמת שואפים להגיע בסופו של דבר אל האמת האפסלוטית-האחת-המוחלטת-האלוקית. אבל צר לי, עדיין קשה לי הסוגיה עם רבי אליעזר ותנורו של עכנאי. אם יש מישהו, שאומר דבר, שידוע בוודאות שהוא קרוב עד כדי מגיע לגמרי, שהוא הוא בעצמו בבחינת אמת אלוקית, ובת קול משמיא, יוצאת ומכריזה עליו כעל כזה, כיצד בכ"ז בוחרים לפעול ע"פ האמת במושגת בהשגה אנושית ומצומצמת.
אני מבינה שלא בשמיים היא. ובכ"ז, כאשר יש מישהו שיודע בוודאות מה יותר קרוב לאמת אלוקית, כיצד אפשר לבטל את דבריו רק בגלל הטעם שתורה ניתנה משמיא לאנשים בשר ודם, ולכן גם מוכרעת ע"פ מה שנראה האמת כאן, בעולם הזה.
סליחה, אבל בעיני זאת סתירה מיניה וביה.
איך אפשר לומר שאנחנו חותרים לאמת האלוקים, אם כשיש הזדמנות לפסוק ע"פ האמת האלוקית באמת, בוחרים בהכרעה אנושית פשוטה שהיא בגדר אמת אלוקית. אבל לכאורה אמת אלוקית..

יותר מזה, וסליחה שאני מקשה- אם זה אכן כך? מדוע רבן גמליאל נענש?( כמו שמסופר בהמשך הגמרא.) ומדוע חכמים נענשו? הרי הם פעלו באופן נכון, לא?
כמה דבריםעמישב
בס"ד לק"י

א. התורה ניתנה לבני אדם. היא לא בשמיים, ומה שר' יהושע אומר, רק במילים עדינות יותר, זה לא עניינכם. התורה ניתנה לחכמים להכריע בה. אם לא היה כך, אלא מצפים להכרעת שמים, אז היו מתעוררות כמ בעיות, ובגלל מקרה יחיד כתנורו של עכנאי, א"א להחליט שהשמים הם הסמכות העליונה בפסיקת הלכה (אחת הבעיות, לדוג', היא נביא שקר שיגיד לעבור עבירה).

ב. לא רק ר' אליעזר היה בטוח שהוא קרוב לאמת, גם חכמים. ושוב, הלכה, היא אינה משחק של מי קרוב יותר, היא ניסיון להגיע קרוב יותר, ודברי שמים אינם במשחק. נביא לחוד וחכם לחוד, ולא סתם "חכם עדיף מנביא"...

ג. רבן גמליאל, ושאר העולם, נענשו, אני חושב, ואינני יודע בוודאות, משום שהם פגעו בר' אליעזר. לא משנה אם הלכה כמותו או לא, לפגוע בתלמיד חכם בגודלו (אבות, ב'- רבן יוחנן בן זכאי אומר אילו היו כל חכמי ישראל על כף המאזניים ור' אליעזר כנגדם, הוא מכריע את כולם" [ציטוט לא מדויק]) זה אסור, והעושה זאת יענש. (אומנם ר' עקיבא עידן זאת, והעולם לכה שליש שליש שליש, ולא אחד שלם, אך עדיין, הדמעות שירדו מעיני ר' אליעזר הם שפגעו. ואמר רבן גמליאל, זה היה בשביל ההלכה, כדי שלא יהיו שתי תורות, ופסקה הסערה, משום שהובהר שהפגיעה לא היתה "לשמה" של הפגיעה, אלא "לשמה" של הלכה. אגב, זו אולי גם תשובת רבן גמליאל אליך, משום שא"א הכרעות שמים בתוך הכרעות בני אדם, אולי בזה הוא רמז לתורה בשלב שהיא בשמים ובשלב שהיא בארץ? מי יודע.)
ממממאני..
2 דברים:

א. זה די אפסורדי שרבן גמליאל היה צריך להבהיר לקב"ה שהפגיעה לא הייתה לשמה, לא? כלומר, אני חושבת שיש כאן משהו יורת עמוק מהרבוד הפשוט.

ב. מה היום? כשאין סנהדרין?ישהו על דבר טמא, ויבוא אחר ויפסוק על אותו הדבר בדיוק טהור?
הכל אמת?
הכל הכל?
אכןעמישב
בס"ד לק"י

זה לא פשוט שרבן גמליאל היה צריך, כביכול, "להבהיר" לה' את כוונותיו. בכ"מ זו שאלה, לכל הסבר שלא יהיה. לענ"ד התשובה לכך היא, שה' רצה שרבן גמליאל יבין, שהם פגעו בר' אליעזר, אך מבחינת הפסיקה הם צדקו. אם רבן גמליאל והעולם לא היו נענשים, אני לא בטוח שהיו מבינים זאת. מצד שני אם הים לא היה רוגע הם היו רואים זאת כעוד סימן לכך שר' אליעזר צדק. לכן היו צריכים הבהרה זו.
למה דווקא דרך הים? אולי כדי לדמות אותם ליונה הנביא...

"אלו ואלו דברי אלוקים חיים", הכל מנסה להיות אמת. לכן, מה שהרב שלי, שיש לו הסתכלות הכי קרובה לשלי על המציאות, אומר, מבחינתי הוא האמת, וזהו המשך המשפט "והלכה כבית הלל".
כל דברי חכמים, כל עוד הם בתוך גדרי התורה וההלכה, הם קרובים לאמת. אומנם לא האמת מראות עיני, כי אני רואה אחרת, אך כל עוד הפוסק שפסק כך מחפש את האמת של ה', זה קרוב לאמת. ובמה קרובה לאמת האמיתית האמת שלי מהאמת של חברי? איני יודע, אך כך נראה לי.
הכל קשור לאמת (שוב, כל מה שבגדר ההלכה, וכל מי שמחפש את אמת הקב"ה), אך אני נוהג כמו מי שעיני רואות בו את הצודק (כמובן שלא כל פעם רב אחר, אך זה נושא אחר).
יפה.אני..
נזכרתי שר' אליעזר התיר בשבת להכין דברים לברית מילה- אפילו להדליק אש כדי להכין סכין- וחכמים אסרו.
להלכה -פסקו כחכמים.
אבל הגמ' מספרת שהיתה עיר אחת שלא מתו בה תינוקות- בעיר של ר'אליעזר- שהלכו ע"פ הפסק שלו.
איך הם הלכו ע"פ הפסק שלו? הרי, אם ע"פ רבים להטות, והאמת נקבעת ע"פ הרוב( כמו בתנורו של עכנאי.) מדוע בכ"ז אנשי העיר פעלו ע"פ דעתו של ר' אליעזר?

זה קצת מבלבל אותי..
שאלה לא פשוטהעמישב
בס"ד לק"י

אני יכול רק לשער.
המרא דאתרא שלהם, היה ר' אליעזר, הם הלכו לפיו. כל ישראל היום קיבל מחכמים.
אחד מחכמי ישראל, אינני זוכר מי זה היה, אך זה במסכת הוריות, אם זיכורני אינו מטעני, אומר לבנו על מיטת חוליו, לאחר שנידו את אותו חכם, שהוא, הבן, יקבל מחכמים, משום שהוא, התלמיד חכם, קיבל מרבים, וחכמים קיבלו מרבים, ולכן יכל לחלוק, אך בנו צריך לקבל מחכמים, משום שהוא מקבל מאביו ומכל חכמים, ואחרי רבים להטות.
זו אכן שאלה מה ששאלת, גם בעיני זה קשה ולא פשוט. אך מכיוון שר' אליעזר הסתמך על רבו, ר' יוחנן, מן הסתם, הוא יכל לחלוק עליהם.
אוי. עכשיו בכלל בלבלת אותי לגמרי.אני..
מה הבנת ומה לא?עמישב
את כל מה שכתבת בערך.אני..
לא הבנתי איך זה יכול להיות שר' אליעזר קיבל אסמכתא מר' יוחנן ולכן יכל לפסוק כנגד חכמים למרות שהיו הרוב? ואילו בתנורו של עכנאי ר' אליעזר קיבל אסמכתא משמיא לכך שהוא צודק, ובכ"ז, בגלל שע"פ רבים להטות, פסקו כחכמים.

ובקיצור, לא מובן.
יש מצבים שבהם הלכה לא תוכרע ע"פ הרוב?
זה שונהעמישב
בס"ד לק"י

אסמכתא של ר' יוחנן היא אינה אסמכתא של שמים לעניין הלכה, כאמור. ר' יוחנן שהיה גדול הדור לימד את ר' אליעזר, ר' אליעזר אמר לא מעט ממה ששמע מר' יוחנן. ר' יוחנן אמר, כפי שהבאתי, שר' אליעזר מסוגל לעמוד מול כל חכמי ישראל בויכוח ולנצחם.

על כל פנים, אמרתי שגם לי זה לא ברור לגמרי.
כן, יש מצב שלא יפסקו עפ"י הרוב, תלוי בשיטת הפסיקה. הרב עובדיה פוסק על פי רוב דעות. יש שפוסקים על פי רוב מניין, יש שעל פי רוב בניין (גדולים יותר), ויש שפוסקים בהתאם לסברתם בסוגיא, ומסתמכים על שקדמו להם. שיטות הפסיקה רבות.
יכול להיות שפשוטאני..
ר' אליעזר מחוייב לדבריו.
וכל זמן שלא נפסק כחכמים- לא רק שמותר לו לעשות ע"פ דעתו- אלא שהוא מחוייב לכך.
המימרא "אלו ואלו דברי אלוקים"- אומרת שבמקרה מח לוקת- שכל אחד הולך ע"פ רבו- עושה את האמת. ( ובאותה העיר בטח הלכו ע"פ רב אליעזר, לא?)
אבל לאחר שנפסקה ההלכה - אין דבר כזה- זוהי האמת אפ' עם הקב"ה "חושב" שהאמת אחרת כי לא בשמיים היא.

תודהאני12345
לא נכנסתי לפלפולים שלכם כאן, כי אני מרגישה שברגע שאני מתחילה לקרוא אני מתחליה להתפזר... אז את זה אשאיר לשניכם.
אבל אבדוק את מה שהצעת. הבעיה היא שאין לי כ"כ אפשרות למצוא חברותא לזה.
מי אמר שצריך חברותא?עמישב
תשובהאני12345
כי אני לא טובה בללמוד נכון דברים!
תנסי.עמישב
בס"ד לק"י

אם תאמרי כך כל הזמן, את באמת לא תהיי טובה. תנסי, אולי בהתחלה תיפלי, תיפצעי מעט, אבל בסוף תלמדי.

מה, את חושבת שכולם יודעים ללמוד נכון דברים? לא! הם התנסו, שאלו, והצליחו.
ככה אני.אני12345
אני לא טובה בללמוד לבד חוכמה. עובדה. אתה לא רואה מה יצאתי אחרי כל הכתיבה שלי פה בפורום....
יצאת אחת שחושבת שהיא לא יכולה, במקום להבין שאפשר..עמישב
בס"ד לק"י

במקום להבין שאפשר לנסות.
תנסי, בהתחלה תֵעזרי קצת באחרים, אם את ממש מפחדת מלטעות (מטעויות לומדים, שמעת על זה פעם?), אבל אח"כ תנסי ותצליחי לבד.
נראה...אני12345
זה כבר נשמע יותר טובעמישב
יש בזה משהועמישב
בס"ד לק"י

אך זה עדיין קשה, משום שר' אליעזר, לעצמו, היה יכול לפסוק כרבים אחרים מחכמים. אך להורות כן לבני עירו? הרי הוא יחיד והם רבים!
טוב, אפשר פשוט לשאול רב בנושא, ולראות מה הוא יענה.
מענין אותי אם יהיו כמה תשובות לאותה קושיהאני..
אם נשאל רבנים שונים(:


טוב, היישר לרב בן מאיר..
מי זה הרב בן מאיר?עמישב
לא מוכר או משהו.אני..
(בעצם מוכר למי שאי פעם היה בבנ"ע- רמ"ה: ) אני שואלת את הרב בדר"כ שאלות שכאלו.
התכוונתי- אני..
הרב בן מאירהלל55
באיזה הרב בן מאיר מדובר(שם פרטי)?
הרב בן מאירהלל55
באיזה הרב בן מאיר מדובר(שם פרטי)?
הרב דוד. למה זה חשוב?אני..
כי יש כמה הרב בן מאירהלל55
ורציתי לדעת במי מדובר
נ.ב. כמה מילים עליו אם אפשר מאיפה בן כמה מה ולמה
בשביל מה?אני..
כי יש כמההלל55
הרב בן מאיר ורציתי לדעת על איזה את מדברת
עמישב, ( ובכלל כל מי שהדיון הזה מעניין אותו)אני..
קיבלתי בהודעה פרטית, תשובה ממש מקסימה ממישהו שקרא את הדיון הנ"ל. מכיוון שכותב בתשובה מעדיף שלא לכתוב אותה בפורום, על אף שהפצרתי- אני מעלה זאת ברשותו, בשמי:

הקדמה- שאלתי בפורום מדוע מצד אחד רואים בתנורו של עכנאי שלא הוכרעה הלכה ע"פ ר' אליעזר אלא ע"פ הרוב שהיו חכמים, על אף שבת קול מעידה על אמיתות דעת ר' אליעזר מצד אחד, ומצד שני אפשר לראות בכ"ז, בענין הברית מילה, שאנשי עירו של ר' אליעזר נוהגים כדעתו, על אף שע"פ- "אחרי רבים להטות, אמורים לנהוג כפי שפסקו חכמים ולא כפי שפסק ר' אליעזר בדעת יחיד.


התשובה שקיבלתי:

"קושיה נהדרת

מי ששאל את השאלה הנפלאה שלך הם לא אחרים מאשר בעלי התוספות במסכת ב"מ דף נט עמוד ב ד"ה לא בשמיים היא

תשובתם (בתמצית עייני שם) היא שבת קול אין לה שום משמעות אלא רק אם היא אומרת את ההלכה המקובלת ולא כדי לשנות הלכה והיא יצאה שם רק משום כבודו של ר"א

לגבי האמת של ר"א ושלא תעשה התורה כשתי תורות אביא לך תשובה קצרה ואם תרצי אאריך יש מושג שנקרא שחכמי ישראל עומדים למניין ודבר זה מחייב גם מול האמת כדינו של זקן ממרא שאע"פ שאומר את האמת שלו הוא יוצא להורג אם לא ישתוק

הסיבה לזה היא שהאמת היא דבר מורכב טיפה שכאשר נמנו וכך נגמרה ההלכה אין להרהר אחריה אבל כל עוד לא נקבעה הלכה באופן ברור ומוחלט(ובימינו אין גוף או אדם המוסמך לכך) יש לכל אדם לומר את האמת שלו אם הוא ראוי להורות כדברי הגמרא בסנהדרין

ישנה סוגיא מאוד מעניינת הסוף פרק ראשון ביבמות לגבי יוחנן בן הרכינס שחכמי ישראל ברחו ממנו כדי לא לפסוק כמותו שהיא קשורה לעניין. "

תודה, לך ולכותב.עמישב
הערההלל55
הסוגיא ביבמות היא על יונתן בן הרכינס ולא יוחנן
כמו כן הייתי ממליץ לראות את דברי הרמב"ם בתחילת הלכות ממרים
איש באמונתו יחיהאנונימי (פותח)
נכון לגמרי
לכן יש לנו תורה ומצוות לתת לנו הנחיה כללית אחת לכולנו
אבל לכל אדם אמת משלו ומה שטוב אצל אחד יכול להיות רע אצל אחר
ולכן אנחנו צריכים לעבוד על עצמנו להיות כמה שפחות שיפוטיים והרבה יותר אמפטיים.
"צדיק באמונתו יחיה", לא "עמישב
*לא "איש"עמישב
זה מה שכתוב בפסוק אבל אני מאמינה שכל אדם חיאנונימי (פותח)
לפי הדברים בהם הוא מאמין שהם נכונים
ואנחנו כיהודים אנחנו אנשי אמונה , כך שלגבינו זה עוד יותר מתאים.
כן, בתנאי שזה מבוסס על התורהעמישב
בס"ד לק"י

האמרה "איש באמונתו יחיה", היתה של המשכילים שכפרו.
אני מדברת על דרך חיים אישית של כל אדםאנונימי (פותח)
זו מציאות האדם פועל לפי הדברים בהם הוא מאמין
ונכון אנחנו בוחרים להאמין בתורה ולחיות חיי תורה זה בכלל לא סותר.

היא שאלה איך נדע מה הנכון האמיתי
אז בעיני זו תורת ה' אבל כמניע של אנשים בעולם לכל איש יש את האמונה שלו
גם בדרך התורה יש 70 פנים לתורה
בית שמאי בית הלל
אחד הולך עם ברסלב השני עם חב"ד וכולם דברי אלוקים חיים
לכל אחד יש את התפקיד שלו בעולם, ולוואי ונזכה לממש ייעודנו.
אבל עדייןאני..
הרי אם אדם מאמין במשהו מסוים שסותר במהותו את דעת תורה, ובוחר לחיות על פיו, הרי שאין שום לגיטמציה לדרך הזאת.

יש דרך אחת- נכון ש70 פנים לתורה, ולכן יש ענין של עשה לך רב וכו'- אבל עדיין, אי אפשר לומר שאיש באמונתו יחיה, לא כל דרך אמונית שאדם מאמץ לעצמו היא לגיטימית.
בואו נחליט שכולנו בגדר "צדיק" שבאמונתו יחיה...ruthi
אני חושבת שאם לא היינו שיפוטיים-צורמיש-
במידה אפילו מועטה , היה קשה לנו לבחור במה שטוב לנו,
והיינו תמיד הולכים אחרי הזרם.
מה שבא בא..

לכן יש פעמים שאנחנו שיפוטיים-וצריך את זה.
ופעמים- שאנחנו אולי מגזימים בכך..
ל12345 אני שם לב שאת בחורה מאוד עמוקה..אשרייךאנונימי (פותח)
תודהאני12345אחרונה
אני ממש לא עמוקה...דווקא קשה לי להעמיק..אבל תודה..היה נעים לשמוע!
אל תהי צדיק הרבה או שזו דרך ארץ בסיסית?פתחתי ניקק

כשנושקים ל30 ויש כל מיני מחסומים מלהתחיל לצאת, ופונים לטיפול ועדיין לא עוזר..

תמיד יש את העצה הככ פשוטה (שנאמרה לי גם לפני 5,6,7 שנים) פשוט תצא לדייט אחד.

כך אומרים רבים ומוסיפים להצעה כל מיני ניסוחים זהים או קרובים - אתה לא אמור וצריך לחשוב על חתונה, זה רק דייט.. אתה לא מתחייב לאף אחת. עד שלא תנסה דייט אחד אתה לא תצא מהלוף הזה. אין הבדל בין לנסות דייט בגיל 20 ללנסות בגיל 30.  הרבה התחילו ככה. תמיד יש סיכוי קטן שאולי מכח הדייט תופתע לטובה ואולי המחשבות על מסוגלות לחתונה ישתנו..


ואני , שרחוק שנות אור מלהיות במקום רוחני טוב... מרגיש בכל זאת מין תחושה לא נעימה שיש צד שני בתמונה - ולא באלי לעשות צעד שייתכן ויהיה משמעותי על חשבון הזמן והכוחות שלה..


לא יודע אם זו עצת היצר או שאולי לפחות בזה אני צודק?

תהיה כנה ותתן לבחורה להחליטאני:)))))

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

כדי לצאת לדייט צריך חשק וסקרנות מינימלייםadvfb

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

 

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

 

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

 

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

תצא לדייט. אין בכלל שאלה.קעלעברימבאר
זה ייפתח לך המון.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

אם אתה בן 30 ואתה לא רוצהארץ השוקולד

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

לעיתים זה פשוט פחד לקפוץ למים.קעלעברימבאר

פחד שחולף ברגע שקופצים

כעת שמתי לב שצריך קצת לדייק את הניסוחפתחתי ניקק

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

..שפלות רוח

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

אכן הבהרתי בתגובה נוספת שזה לא בגלל זהפתחתי ניקק
וממש תודה על ההשקעה בהודעה.
לא נפשים פעם ראשונה כדי להתחתן.יהודי שואף לטובאחרונה

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאוודחדווית

חברה הכי טובה שלי מתחתנת

ואני כבר לא יכולה 

אני עדיין רווקה נכון לרגע זה..

אני לא יודעת מה הולך להיות אחרי החתונה שלה

עד כמה הקשר ישתנה

האם אני עדיין ירגיש קרובה אליה? או שכבר לא יהיה לנו את הביחד שלנו?

אולי כדאי פשוט לעזוב את החברות כי זה יהיה מידיי כואב??

האם היא עדיין צריכה אותי אחרי החתונה ? עדיין אני חשובה לה? היא עדיין חושבת עלי? 

איך זה מרגיש מהצד השני ,מהצד של מי שמתחתנת?
אני מרגישה אבודה לגמרי בעניין

 

 

 

מה פתאום אל תעזבי.Shandy
עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:55

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן


 

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת


 

 

וןאן את נשמעת ממש מיוחדתתפוחית 1
תודה לה'.Shandy

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

למה נראה לך? כאילו תודה אבל איך את רואה את זה?חדווית
וכן גם אותי זה הפחיד. אבל לא וויתרתי.Shandy

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

עוד שאלה בענייןחדווית

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.


אז ככהShandy

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)


 

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל


 

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

 

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

 

 

חברות כמוך זה מתנהרקאני

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

 

תודה. הן מתנה בשבילי גם אז אני לא מוותרת🥰Shandy
זה באמת קשה וכואבתפוחית 1

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

>>ברוקולי

 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

לעזוב את החברות? כי טוב לה?הפי

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

 

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא הקנאהחדווית

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

קשר אמור להיות הדדיהפי

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

 

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

מובן כל כךלא יודעתת

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

תדעי לך שזה הכי מובן בעולם!!advfb

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

נכוןחדווית

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

הרבה תפילותadvfb

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

נכון.Shandyאחרונה
איך מעוררים רצון להתחתן?Shandy

יש רצון לזוגיות ואהבה זה טבוע בבנו מאז ומתמיד ואצל בנות רואים את זה כבר מגיל 12 אנחנו חולמות על חתונה ועל הבעל

מעבירות בראש שמות ומשוות מה הכי מתחרז ואיזה שם משפחה היא מקווה בחיים לא לקבל🤣😂

קיצר אנחנו גדלים עם זה ושמגיע הרגע לצאת אז בכלל הרגש בשמיים וכו

יש כאלה שפשוט הרצון הזה מודחק להם הצידה בגלל עבודה ולימודים זה לא שהם לא רוצים פשוט כרגע לא מתאים.

יש כאלה שזה מפחיד אותם ומלחיץ וחושבים שהם לא בשלים אבל עדין הם רוצים.

אבל מה עם כאלה שפשוט לא מרגישים את זה

הם לא מפחדים. הם לא דוחקים. הם אפילו מנסים.

הם יוצאים. אבל זה לא מתקדם כי הם גילו שאין בהם רצון לזה...

איך מעוררים רצון להתחתן אצל מישהו

הם הכי שמחים שאחרים סוגרים ווארט אלא שרוקדים הכי הרבה ועושים הכי שמח בחתונות של אחרים

אבל לא מצליחים לדמיין את עצמם בשלהם...


 

לשלוח אותם למאמן.ת לחתונה זה רעיון שישבו עליו אבל מה עוד

איך אפשר לעודד לרצות את זה.

ו

כל כך הייתי רוצה להכיר את החצי השני שלך יהודינחלת

שואף לטוב;  בעצם לא. כי למרות שאני כבר סבתא סבתא, אני קצת מקנאה בה. על שזכתה במישהו מלבב ,אמיתי, חכם ורגיש כמוך....

 

האם ייתכן ויש בפורום זה, אותה? יש כאן בנות מקסימות,נראה לי. למה לא לנסות? 

תלישותאמה לעם קדוש

לקח לי זמן להבין 

להפנים

שוב

שאפשר להיות בין אנשים

ועדיין להיות בודדה.


 

לקח לי זמן להגדיר לעצמי מחדש-

אני לא פה ולא שם

כבר לא בחברת הצעירים הסוערים

ועוד לא עם אלה היושבים זוגות זוגות


 

ויודעת

אני מוקפת אהבה

באמת.


 

משפחה

חברות

לימודים


 

ועדיין

אתה, איפה אתה?


 

מחכה לך בסוף כל יום

כשהחושך יורד

וכולם מתכנסים איש אל ביתו.

מחכה לשתף אותך איזה דיבור שדיבר אליי הלב שלי היום.


 

מחכה לחגים של יחד

לשבתות של נחת.

בלי לחפש איפה להתארח או לבשל לעצמי, שוב.


 

מחכה לדעת שיש מי שרואה אותי ושמח בי,

ככה.

בדיוק כמו שאני.


 

מחכה לך

אולי היום תדפוק על מפתני?

אמן! את מוכנה לפתוח לו?אני:)))))
רק שיבואאמה לעם קדוש
אמן אמן אמן!advfbאחרונה
"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"יהודי שואף לטוב

קיבלת הצעה, נשמע מעולה. בירורים, כמה דברים טובים. באמת, מעניין לפגוש את זו שכל הטוב הזה מסופר עליה. מעריך אותה עוד לפני היכרות ראשונית. טלפון, וואלה, היא בראש טוב, זורמת עם המקום שתמצא, לא מתוך ביישנות אלא מתוך בגרות וכבוד. כיף.

השקעת. מצאת מקום, מזג אויר שיבש, התאמצת ומצאת מקום אחר, קרוב לה אבל לא בין החברות. מקום נוח בלי חשש ייחוד. נסעת שעה. היה נהדר.

איכשהו היא הצליחה לפתוח שיחה זורמת בלי היכרות בסיסית, רק אחרי שעה היא ביקשה לשמוע פרטים בסיסיים, כי היא באמת לא שמעה כלום. פשוט דיברתם. וזה לא כי סתם קשקשתם. גם, אבל גם היה דייט 'עיון'. תחושות, מניעים, הגדרות חדשות שגילית על עצמך, והיא הצליחה לנתב אותך אליהן בטוב טעם ודעת. היא גם שיתפה וסיפרה. היא באמת מעניינת, ומוציאה ממך את המיטב. הרגשת אמיתי וחופשי.

אחרי שעתיים היא אומרת שהיא צריכה להתחיל לזוז. היא לא מתחמקת, יש לה לו"ז, דיברתם על זה כבר. פשוט לא שמת לב שעברו שעתיים. איך עברו? היה כ"כ כיף, הזמן עבר מהר. לא חותכים מיד. מתחילים להתקפל וממשיכים בשיחה עד הרכב. נפרדים לשלום ומסכמים לדבר בבוקר למחרת.

בדרך עוצר בצד. מחשבות. היה כיף. ממש. אף פעם לא היה לך ככה. היא מעניינת. עושה רשימה. מה מסקרן אותך, מה עוד רוצה לשאול אותה, מה עוד רוצה לשמוע או לשתף. מה אפשר לשפר בהתנהלות, איזה מקום יתאים לפגישה שנקבע מחר בטלפון. להגיע מוכן.

מגיע. חבר טוב מתעניין. משתף בשמחה.

אחרי שעה הודעה. מחילה שזה בהודעה, יש עיסוקים. לא מתאים לי. תודה.

מה עכשיו. איך מתקדמים.

אבל זו היא.

איך רודפים.

קודם כל לעזוב. נגיב עוד כמה שעות. נעכל ונחשוב.

הודעה קצרה. תודה על המאמץ, אם יש משהו להעיר או להאיר אשמח.

נהנתי מההשקעה, היה מקום מעולה. היה כיף. יכולת להיות יותר מתעניין.

את צודקת. אני רגיל להיות בעמדה של מדובב. פתאום שיחה פעילה. זה כיף, הייתי קצת בשוק, בעמדה של מספק תשובות. האמת שגם כתבתי לעצמי כבר בדרך אחרי שנפרדנו.

מעריכה מאד. לא מתאים לי.

מקבל. תודה על הכל.

אבל איך ממשיכים?

לילה קשה. קצר מאד.

למחרת, השדכן, דמות מוערכת, קרוב משפחה שלה, פונה ואומר שדיבר איתו, לדעתו לא הצגתי את עצמי נכון. מדברים קצת. נשמע שהיא נתפסה על נקודה לא מהותית. חבל.

לא מבקש. הוא אומר בעצמו שהוא לא מתייאש.

עוד יום שהיא בראש. עוד לילה. הרי הוא מטפל בזה. זה יכול לחזור.

למחרת הוא אומר שהוא מרים ידיים.

להרים גם?

אבל זו היא!

מישהו שואל אם פנוי.

לא יודע.

אני פנוי?

אין מישהי שטוענת בעלות..

אבל אני ממש לא פנוי.

שבוע שהיא מפריעה בתפילות ובלימוד. בעשייה יש קצת מנוחה ממנה. משתדל לסלק אותה, לפעמים גם מצליח. ואני לא בטוח שאני רוצה בכלל לסלק. להפנים כבר. היה ונגמר. מה נגמר? מי נגמר. אני.

הצעה אחרת. נשמע טוב, באה מ3 כיוונים במקביל, בלי תיאום. דמויות שמכירות אותי.

בירורים, שוב, נשמע מעולה.

אבל אני פנוי?

בסדר, ננסה. אין הרבה חשק, קשה לחשוב על להיפגש ככה. אבל חייב להמשיך.

באסה. היא לא רוצה.

מזל. היא לא רוצה.

הצעה נוספת. בירורים. שומע דברים טובים. אבל הכל טפל. איך אפשר להתחיל ככה? בינתיים לא.


וזו רק פגישה אחת. מה עוברים אנשים.

ירחם ה'.


"אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מקיש עליהם אחת עד שהיא פוקעת, ומה הוא בודק קנקנים יפים, שאפלו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו נשבר, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא את הצדיקים" (בראשית רבה לד, ב)

"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"

וואו. איזה דבר זהנקדימון

הכתיבה מכניסה אותנו ממש פנימה.

אין לי עצות טובות לתת, אבל מזדהה

אבל שלא תהיה טעות - היא עושה נכון.מי האיש? הח"ח!

וצריך שתקבל שהיא עושה נכון. ובהגיע הרגע, והוא יגיע, גם אתה כך תעשה וזה נכון.
איבחת גרזן. מכה אחת. מאצ'טה. בלי נקיפות המצפון המיותרות. וזה הנכון.

מסכים, זה כואב מאודארץ השוקולד

אבל אם צד אחד חושב שנכון להיפרד אז כנראה נכון להיפרד וצריך להיות ברור שנפרדים.

אפשר לקחת תקופה לחשוב בנושא גם, אבל כאשר מחליטים להיפרד הפרידה ברורה.

איזו תגובה מתוקה.נחלת
כואב מאודאנימה

אבל בלתי נמנע

איפה שיש סיכוי יש סיכון, וכשפותחים את הלב לאהבה נכנסים למצב פגיע.



בעזרת ה' הזמן יעבור והכאב ישכח והמסע שלך ימשיך למקומות חדשים וטובים.



לא חושבת שלזה התכוונת, אבל המסר העיקרי שאני לוקחת ממה שכתבת זה שתמיד עדיף לשקף את הרגשות והכוונות שלי ולא לטייח בחביבות. אם לא נחמד לי לא להיות נחמדה וזורמת במיוחד

בזמן האחרון קרה לי יותר מידי, היום הייתה לי הברקהintuscrepidam
עבר עריכה על ידי intuscrepidam בתאריך ט' בסיוון תשפ"ו 2:38

אבל אני כנראה לא אתעמק בה מספיק עד שבת.

אבל אני אשלח לך הודעה בפרטי מעניין אותי לשמוע אותך על הנושא.

בינתיים, כמה חכם ותורני אתה לדעתך?

17 כזה, קצת לפה קצת לשם.יהודי שואף לטוב
לא יודע איך יוצאים מזהשפלות רוח
אצלי זאת הייתה תקופה מאוד מאוד ארוכה(הרבה הרבה מעל שבוע) ועד היום יש מחשבות פה ושם, כשאני מתעסק בזה זה כואב, וכשאני בעשיה לשם עשיה זה לא פותר כלום כי אחרי שהעשיה נגמרת אז הכל חוזר, אבל שמתי לב שכשאני בעשיה לדבר גדול יותר ובנוסף מכניס המון חיוביות והמון מחשבות טובות על עצמי ועל איפה שאני רוצה להגיע וממש מדמיין את עצמי שם ורואה את זה ברור כשמש, זה מעין ניצחון קטן שעוד לא הגיע אבל זה מאוד עוזר ממליץ בחום לנסות.
אהבה, קודם כל לעצמי. כי אם אין אני לי מי לינחלת

גם לא היא. אני בלי קשר אהוב, חשוב, מתוק....

ווואי. רק להגיד שקראתי בנשימה אחתאמה לעם קדוש

הצלחת ממש להעביר אותי דרך הסיפור.

כואב.

מתפללת שתמצא כח להמשיך במסע, ובקרוב למצוא.

כל כך אמיתי. קצת (הרבה?) כואב. מוכר. עובר. תבוא זונחלת

שלך וזה יהיה פתאום כל כך שלך. וכל כך ברור. ישועת השם...

הכתיבה... מרגישים ממש את הלב.אשר ברא
וואו באמת קשוח!ארץזיתשמןודבשאחרונה

כתבת יפה- הלא נעלה וירשנו אותה. בסוף זה יבוא.

ואתה לא צריך להתפשר על מישהי שרוצה אותך ומקבלת אותך כמו שאתה, טוב שזה קרה מוקדם. היא כנראה לא בשבילך

עוד אחתאנונימיכלשהו

משחק לרווקים מבוגרים המבוסס על “20 שאלות”,
רק שבפועל צריך שתיים. כי כולם כבר מכירים את כולן.


איך משחקים:
מקריאים כרטיס משודכת:
“בת 31, עמוקה, שמחה, מחפשת בית של תורה, אוהבת אנשים ותהליכים.”


מותר לשאול עד שתי שאלות.
למשל:
“זאת ההיא שכתבה ‘לא שטחית’ חמש פעמים בכרטיס?”
“זו לא זאת ש’זורמת’ אבל רק על בוגר ישיבה גבוהה, גבוה, קליל, עמוק ומצחיק?”


מטרת המשחק:
לזהות מי המשודכת לפני שנגמרות שתי השאלות.
 

איך מנצחים:

אין מנצחים כאן.

 

נמאס לי לגור אצל ההורים אבל אני לא יודע איפה ישאולי1

דירות שותפים לחבר'ה בוגרי ישיבות גבוהות.. מישהו יש המלצה?

למה חשוב לך לגור עם בוגרי ישיבה גבוהה?פשוט אני..

אני לא יודע בדיוק בן כמה אתה ומה אתה עושה בימים אלה,

אבל בגדול בדירת שותפים אתה לא מחפש אהבה גדולה וחיבור נשמות, אלא אנשים סבבה ולא בלתי נסבלים...

אם במקרה הם יהפכו להיות חברים שלך, זה בונוס נחמד אבל לא חובה.

 

 

אני מחפש משהו שכן יתן כיוון יותר חברותיאולי1
בקרית משה אני יודעת על כמה דירותברוקוליאחרונה
לבבות נשבריםש.א.צ

בס"ד

לבבות נשברים, חלומות מתנפצים, אותיות פורחות באוויר

דיבורים, סיפורים, קשרים עמוקים, מתנפצים כגלים על הסלעים המשוננים.

דמיונות, הרפתקאות, חוויות משותפות הולכות לאיבוד. 

גלגלים מפונצ'רים, מפרשים מרוקנים. חבילות טישו ריקות. לילות לבנים. עיינים אדומות.

תחושת נבגדות. אי אמון באדם. הוצאות כספיות שהלכו סתם. אין עתיד. על העבר עדיף שלא לחשוב.

קרח מכאן ומכאן. אבוד. אין תקוות. לא הועילו הפשרות.

כל ההדרכות, כל המחשבות, שעות של דיבורים והתיעצויות. האם לא היה כאן משהו אמיתי?
ובאמת כבר חשבתי שמצאתי את בת זוגי! הקרקע כבר הייתה יציבה. הכל היה מוכן. הייתכן שהכל פתאום נגמר? ככה סתם? מדוע? האם אינני טוב? נחיתה קשה על רצפה קרה. הלב מסרב להאמין. כל רגע נראה פתאום נצח נצחים. עדיף כבר לישון לנצח. לא לראות אור יום. להתחפר עמוק בתוך המגנן והמסתור. אולי יום אחד תציץ אלי עוד קרן שמש שתתן  תקווה למציאות קצת אחרת. למקום בו אמון ושלווה נפגשים למקום בו השמחה טבועה בלבבות האנשים. למקום בו אין עוד צער ומכאוב. למקום בו אאמין שיהיה יותר טוב. למקום בו אנשים יפסיקו לספר לשון הרע. ליום בו תגיע כבר

הגאולה.

(נכתב מלבי בעקבות כמה סיפורים של חברים וקרובי משפחה שביטלו אירוסין/התגרשו אחרי כמה חודשים)

שושיאדיתאחרונה

עצוב...

אולי יעניין אותך