מה יהיה איתי?!אנונימי (פותח)

היי לכולם.

רציתי לשתף אתכם ברגשות שלי אולי תוכלו לכוון אותי לעבר האושר..

אני בת 21 שלא מוצאת את הכיוון שלה מבחינת זיווג, אני מרגישה שאני כ"כ מוכנה שזה יגיע, כ"כ מפנטזת איך יראה כל רגע. אני משתדלת להתחזק עד כמה שאני יכולה מבחינת אמונה לקב"ה. אני רואה את החברות שלי מתארסות ועוזרת לחברה הכי טובה שלי לתכנן את החתונה ומשכנעת את עצמי שהנה אני הבאה בתור!  נתלית בכל סימן שיכול הקב"ה לשלוח לי ומתפללת שכבר יפול עליי איזה בחור הגון שמתאים לי מכל הבחינות!

היו זמנים ועדיין גם היום שאני מרגישה שאני אשמה שאני עדיין לבד! אני מאמינה שהקב"ה ישלח לי אותו בדרך לא דרך, אני מתעקשת להאמין שאני לא צריכה לפנות לשדכנים שאני לא מכירה או להכרויות בנט, כל יום אני חושבת אולי היום אני אכיר אותו, משתדלת להראות הכי טוב שאפשר כדי שאם באמת הוא יקרה לדרכי אז הוא יבחין בי ( אני נשמעת לעצמי דיי פתטית עכשיו!)

אני חושבת על עצמי שאני בחורה אינטילגנטית, חכמה, מצליחה וגם נראית טוב. אני משתדלת להקפיד על הרבה דברים והאמונה שלי בקב"ה היא עצומה!

אולי תגידו לי למען השם מה עוד אני צריכה לעשות?? אני קוראת את מה שאתם כותבים לאני12345 ומנסה לשאוב משם כוחות!

ממתינה לתגובתכם.

 

להבין שה' אחראי, והוא יביא לך בזמנך, בע"ה, בקרובעמישב
בס"ד לק"י

לענ"ד, את צודקת, אין לך עוד מה לעשות, אלא להאמין לה', ולצפות שהוא יביא לך. יש שלב שבו האדם צריך להבין שהוא גמר לעשות את מה שהוא יכול, ולשמוח, ולהתפלל, ופשוט לחכות. להשליך על ה' את כל מה שקורה, קרה ויקרה.
השתדלות עד כמה..עדי - בן
המלצה שלי אם את באמת מחפשת ..

לא לפסול אף דרך.. ובייחוד לא לסמוך על זה שהוא יפול מהשמיים..

אפילו אם את חושבת שהמכרים שלך יודעים שאת מחפשת נדנדי להם מידי פעם כי הם

לא תמיד זוכרים ועסוקים אם הם נשואים ...



דברים אלו אני כותב בגלל שגם אני חשבתי כך בהצחלת דרכי ולאט לאט

התחלתי להבין שאם אני אשאר לנהוג כך אשאר לבד לכל שארית חיי
(וזה לא קשור לכמה אתה מאמין או לא אלא להשתדלות בתחום)



או שאולי יש עוד מה לעשות..מה ידידות
בס'ד

יקירתי,את מרגישה שמציעים לך מספיק?שכיוון ההצעות טוב לך?

כתבת שאת לא פונה לשדכנים..אולי בעצם כדאי לחשוב על כך שנית?(זאת במידה ויש לך מצוקה בהצעות)

היום שדכניות זה לא רק דודות יחנעס זקנות.יש אברכיות ושדכניות צעירות במדרשות וישיבות..שווה לנסות.
אז זהו...אנונימי (פותח)
שאני ממש לא מרגישה שמציעים לי מספיק, החברות הטובות שלי או נשואות , או עם חבר או רווקות כמוני ובכך אני לא מהווה אישהו עניין לדאגה מבחינתן. בנוסף לא למדתי במדרשה או משהו כך שאני לא מכירה המון! ואני קצת מרגישה מוזר לפנות לשדכניות, מבחינתי זו איזו הודאה בכישלון (בלי לפגוע חלילה באף אחד/ אחת מכאן!).
זה בסדר..טבעי לחשוב כך או אחרת בהתחלה על שדכניםמה ידידות
בס'ד

אני מבינה לגמרי על מה את מדברת.
ובכ'ז,מה לחכות לרגעים של יאוש?לרגעים ח'ו יותר מאוחרים שתתפסי ת'צמך בידיים ותגידי-וואלה!לא עשיתי חצי מההשתדלות שיכולתי.

הכל שאלה של גישה.אצלי הגישה השתנתה ברגע שראיתי שהרבה מחברותי פונות לאברכיות של ישיבות ומתראיינות אצלן(בטח שמעת על אופציה כזו)..
והנה-לפני שבועיים מישהו שאני מכירה מישיבה מוצלחת ממש התארס ככה דרך האברכית. היום זה נעשה יותר ויותר מקובל(כך גם קורה לאט עם הנט..אבל זה די שונה).

ואני אומרת-אין לך מה להפסיד.
ממה בעצם את מפחדת?שזה יצליח? =)
אוףאנונימי (פותח)
אני מרגישה שזה לא פייר, שאני רוצה כמו כולם להכיר את בחיר לבי בדרכים הישרות, הרגילות והטבעיות.. דרך חברים, בעבודה, בלימודים! לא רוצה להרגיש שונה, לא רוצה "לפנות לעזרה". רוצה שהקב"ה ישלח לי אותו בדרך הרגילה. אולי אני סוג של עתיקה/פרימיטיבית אבל ככה אני רוצה!!!!
מה עוד עליי לעשות כדי לשאוב כוח כדי להמשיך לחכות?! אני תמיד אומר לעצמי שאח"כ כשהוא כבר יגיע אז אני אראה שכל ההמתנה היתה שווה!
מה זה דרך רגילה?!עמישב
בס"ד לק"י

כל אחד והדרך שלו, כל אחד והזמן שלו.
"לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים".
חפץ זה לא רק דבר, אלא גם רצון...
יקירתי-שוב,אני מבינה אותך אבלמה ידידות
בס'ד

תקראי בעצמך את המילים שאת כותבת.

"אוף" "אני רוצה כך" "זה לא פייר". יקרה-אין לי כמעט מילים להוסיף.
ממתי אנחנו מתכננים מה שנוח ומחכים בשילוב ידיים? בעולם הזה אנחנו אלו שעובדים,מתפללים,מתאמצים.
אמרתי לך כבר-אל תתפסי את עצמך יותר מאוחר ותתבאסי שלא קיבלת מספיק הצעות על שלל הכיוונים והסוגים.

את רואה שהמצב מעיק-למה שלא תנקפי אצבע על מנת לעזור לעצמך?
החיים הם לא בהזמנה אישית,לכן אנו מקווים תמיד שמה לא יקרה-שיהיה לטובה.

אני רוצה ישיבות ספציפיות,ציציות בחוץ,כיפה גדולה,תלמיד חכם ואם אפשר שגם ידפוק לי בדלת מחר בשעה שבע בערב ככה...
אה..זה באמת לא יעזור לי שאני אמשיך לפנטז עד מחר.אז אני אנסה להיפתח לעוד כיוונים...וכך מן הראוי שגם את תעשי!
את ממש צודקתאנונימי (פותח)
אבל השאלה הנוספת היא אולי באמת יש לי עוד קצת זמן ואני סתם נלחצת?!
מותק-את מתחמקת!!!!!!!!!!!או שאת משתפנת...מה ידידות
בס'ד

או שפשוט כדאי לך לבדוק טוב טוב אם את באמת רוצה להתחתן. אחרת-מה שאת כותבת כאן ממש לא רלוונטי.
אני לא משתפנתאנונימי (פותח)
אני הכי בעולם רוצה להתחתן ולהקים בית משלי!
אבל קשה לי בלב לגשת לשדכנים וכו'! אני מרגישה לא שייכת לעולם כזה!
את מבינה למה אני מתכוונת?
מבינה.מה ידידות
בס'ד
כדאי לך להסתכל גם על תגובתי בסוף-למטה.

אני רק מנסה להסביר לך שלא הכל 'יפול משמיים'. אם לא השתדלות דרך שדכנים אז נסי יותר דרך משפחה,כרים וכו'..תדחפי קצת.
אני באמת מבינה מה את אומרתאנונימי (פותח)
ולמרות שזה ממש מביך אותי אני אשתדל יותר.
אני בטוח שזה שווה את זה.עמישב
בע"האנונימי (פותח)
ובנוסף אני מתחילה ללמוד במכללה דתית אז שם גם אולי יהיו דברים מעניינים בע"ה! בכל אופן עודדתם אותי ונתתם לי כוח להמשיך ולחפש!י
בהצלחה-ה' יצליח דרכך במהרהמה ידידות
בס'ד

לכי את לקראתו והוא יבוא לקראתך..בעזרת ה' בעיתו ובזמנו
תודה רבה!אנונימי (פותח)
בעזרת ה' לי ולכל הרווקים והרווקות שמחפשים!
מה ידידות, את מגזימה יקירתי.אני..
בחורה בת 21 שלא רוצה לפנות לשדכנים, ממש משמ לא משתפנת, וזה ממש לא מעיד על הרצון שלה או יותר נכון על חוסר הרצון שלה, להקים בית. אני ממש מבקשת, לא לצאת באמירות שכאלו, זה נורא בעיני, ועלול להפשיע, ולא רק על השואלת היקרה.

כל הישועות!
אני..- אין כאן פונקציה של גיל בכלל!!מה ידידות
בס'ד

סלחי לי,אבל ממש חורה לי שבכל רגע נתון מזכירים את גילה של הבחורה.
לבנות ובנים יש זכות להיות לחוצים בכל גיל(הגיוני) על חתונה. גם אם הם רק בתחילת דרכם.

מי קבע שצריך להיות בן 27 על מנת להכנס להיסטריה? אדם שרוצה את זה בכל מאודו רוצה את זה בדיוק כמו כל אחד בגיל אחר.וברגע שהבחורה רוצה את זה בכל מאודה היא צריכה לפעול.

אין אפשרות של להיות לחוצה,עצובה,מתוסכלת מחוסר הצעות ומנגד לא לעשות כלום.
את מרגישה שמשהו מפריע?תעשי צעד בעניין.
אחרת,מה אפשר להציע לה?שבי בשקט עד שהוא יגיע?
הו לא, לא הבנת אותי.אני..
אני מזכירה את גילה של הבחורה, בעיקר כדי להרגיע אותה. וכן, יש צורך להרגיש אותה, יש צורך שתכניס את הלחץ והדאגה לפרופרציות הראויות.
אני שנה שעברה, לא ידעתי לעשות זאת, והייתי בטוחה שאם אין לי הצעות, ואני לא יוצאת עם אף אחד, בעוד כל חברותי מסביב מתארסות ומתחתנות, זה פשוט חלילה לא יגיע. ותגובות מהסוג שלך, נוטות להלחיץ אנשים שבגיל 21 נניח עושים השתדלות עצומה ועדיין לא מצאו את שאהבה נפשם.
לא, שלא תשב בשקט. אם היא רוצה להתחתן, שתעשה משהו, שתפעל. אבל אם לא נוח לפנות לשדכניות זה לא מעיד ולו במעט על חוסר רצון או מוכנות נפשית שלה להתחתן. לגיטמי לחלוטין החוסר רצון שלא לפנות לשדכניות בגיל שכזה( לא שזה רע חלילה, זה פשוט מעט מרתיע. ואני מבינה אותה לגמרי.) ולא צריך לכתוב לה- וואלה נשמה, אם את לא פונה לשדכניות את לא באמת רוצה להתחתן?
סליחה?
את מכירה אותה?
אז למה את קובעת באופן כ"כ נחרץ וחד משמעי על סמך הענין הנ"ל שהיא לא מספיק רוצה?
לפעמים צריך רגישות בסיסית לזולת. אני לא אומרת שאת לא רגישה חלילה, אבל אני כן אומרת שצריך לחשוב טוב טוב על דבר שאומרים כותבים ועל איך הוא עלול להתפרש, להשמע, לאיזה כיוונים עלולים לקחת אותו וכיוצא בזה.

שימי לב, שהיא לא אמרה, שהיא יושבת בשקט בבית ובוכה. היא אמרה שהיא פשוט לא רוצה לפנות לשדכניות ותו לא.

אני לא קבעתי שצריך להיות בן 27 כדי להכנס להסטריה. אני קבעתי( והכל לעניות דעתי) שלא צריך להכנס להסטריה, בשום גיל. נכון, זה מתסכל ומלחיץ, אבל צריך להמשיך בשלווה ובנחת ובשמחה ולסמוך על ה', עם כמה שזה קשה במקומות שכאלו.
הרב שג"ר ז"ל( ראש ישיבת "שיח" נפטר מסרטן שנה שעברה) אמר בשיחת סיום שלו מהבית מדרש, לאחד התלמידים ששאל את הרב, אם הרב לא יתנגד אם עכשיו הם יקרעו את השמיים בצעקות? שלא צריך לקרוע את השמיים,הקב"ה לא נבהל כשצועקים עליו, וצריך לדעת להתפלל מתוך ענווה, ולקבל מה שהקב"ה מעניק לך( בכל המובנים) באהבה.
ואני אומרת, שלא צריך להלחץ, לא צריך לבכות ולהיות מתוסכלים אף פעם, צריך שנדע לקבל באהבה, ולהמשיך להתקדם. ובטח ובטח שזאת בחורה בת 21, שהלחץ שלה מ י ו ת ר בעיני. אפשר לחפש, אפשר להשתדל, אפשר לעשות, אפשר להתפלל, לבקש מה', להתבודד על זה, ואינספור אפשרויות. אבל לחץ? לחץ זה דבר מיותר בעיני במלוא מובן המילה.
סתם גורם לחיים להיות הרבה יותר מתסכלים ואפורים.


הגישה שלך לקויה במהותה. כאילו, וואלה, אדם שלא התחתן, יאללה תתחיל להלחץ חבוב.
זה לא הולך ככה.
יקירה, יש זמן. בלי לחץ..אני..
באמת, הסירי חשש מליבך, ואל תלחיצי את עצמך סתם. לאט לאט. ככה זה, גאולות פרטיות ככלליות- קמעא קמעא(:

חוץ מזה, את צעירה. כן, את צעירה. לא להלחץ לא להלחץ לא להלחץ. זאת כ"כ טעות. אני לא אומרת לקחת בפנאן ולזרום עד גיל 40. אבל אני כן אומרת שאם את עושה את ההשתדלות שלך- מעולה לגמרי! ה' יתברך ישלח בזמנו. ולא צריך לשבת כל היום ולהתבאס על למה לי זה עדיין לא הגיע ואוי, אני כבר ממש לא צעירה.
ממש לאט לאט.. והעיקר להשתדל, להתפלל, להאמין ולשמוח(:
תנסי אולי כךעמישב
בס"ד לק"י

תבררי אצל אחים שלך או משהו כזה, על ישיבות. תחשבי איזו ישיבה נשמעת לך הכי בראש שלך (כמובן שתסכימי לקבל הצעות ממקורות נוספים), תבררי אם יש שם זוג שמשדכים, תלכי אליהם לשבת או משהו כזה, שיכירו אותך, ויציעו לך.
שמעתי על אחת שהתחתנה ככה.

לא נעים אומנם להגיע לזוג שלא מכירים, אך אם זה באמת חשוב, עושים הכל.

חוץ מזה, זה נשמע לי צורם מאוד מה שאמרת על החברות שלך, שאת לא מהווה עניין לדאגה מבחינתן. זה באמת עד כדי כך?
לעמישבאנונימי (פותח)
כמו שאמרתי החברה הכי טובה שלי נשואה, ואחרי שהיא ניסתה פעם אחת לשדך לי חבר של בעלה וזה לא הצליח אז היא סוג של ויתרה מבחינתה. החברות הנוספות שלי או שיש להן חבר ואז הן עסוקות בחיים שלהן או שהן רווקות כמוני שגם מחכות שהישועה תיפול עליהן משמים! עד כמה שזה נשמע עצוב אבל כן את החברות הטובות שלי זה כבר לא הכי מעניין שכבר המון זמן אני מחפשת את האחד! העיקר שאני חברה טובה שיודעת להקשיב, לעזור ולתמוך כשצריך!!! עצוב משהו לא?!
עצוב שאת מסתכלת ככהעמישב
בס"ד לק"י

מאיפה את יודעת שהן לא הופכות את העולם למצוא מישהו, אך לא מצליחות? קורה, לא?

חוץ מזה, למה שלא תדברי איתן בנחת, ותסבירי להן את המצוקה ואת מה שאת מרגישה? יכול להיות שהן לא שמו לב. לך לא קורה שאת לא שמה לב למצוקה של חברה?
תדברי, זה בטוח יועיל. לפחות זה לא יזיק.
הלוואיאנונימי (פותח)
הלוואי וזה היה ככה! הן יודעות היטב מה אני מרגישה! ועוד יותר הלוואי שהן היו משתדלו לחפש לי! אני מכירה אותן כ"כ טוב! לצערי כשלמישהי יש מישהו אז לרוב היא שוחכת מה הולך סביבה (לא כולן ככה אבל לפחות על חברות שלי אני יודעת שהן ככה) מה שמפליא אותי זה שתמיד כשלי היה מישהו אני תמיד דאגי לברר אם יש לו חבר וישר סידרתי לחברות וכו'.. ב"ה אחת החברות שלי נשואה למישהו שאני הכרתי לה!
זוהי בעיה ידועה של נשואיםעדי - בן
ששוכחים לרוב כמה הם "סבלו" לפני
יש לי חברים כאלו
שאח"כ שכחו כמה קשה היה לפני..

אבל צריך לדון לדעתי לכף זכות
כי זה לוקח הרבה זמן להכיר ולחפש וכד'
וגם תיחזוק בית ומשפחה לוקח זמן רב ..
לפעמים גם לרווקים יש חלק בדבר.moson
לפעמים הנושא שחברים נשואים לא עוזרים נובע מחוסר תשומת לב או זמן של הנשואים.
לפעמים מחוסר יכולת של החברים הנשואים לעזור (לפעמים התערבות לא נכונה עללולה להזיק).
ולפעמים ישנם מקרים שבהם החברים מנסים לעזור - אבל מפסיקים בגלל היחס של הרווק - למשל אדם יכול להתאמץ ולאחר שמצא התאמה הוא ידחה בגלל דבר קטן שלפעמים אפילו לא עלה לפני כן. או יחס כזה שמוציא את החשק לעזור. לצערי לעתים זה גם קצת מוציא את החשק להתעסק בנושא.

יכול להיות שחברות מסוימות מתעסקות פחות בנושא בגלל מקרים שבהם הם ניסו לעזור וקיבלו יחס לא במקום ויכול להיות בגלל חוסר תשומת לב.
חבל מאוד. סיפורים אישיים.אני12345
זה באמת כך. וזה כ"כ עצוב. אם הנשואים היו מסתכלים על כך בצורה אחרת: שהרווק -אפילו אם הוא לא מקבל את ההצעה שלהם או פוסל מטעמים שלהם זה נראה טפשי ובא להם לגחך-זה לא התפקיד שלהם להחליט מה נכון או לא. ואולי זו הבעיה. שהם לוקחים את זה רגשי.. ואני כואבת את העניין כי בסה"כ מי באמת צריך פה להתחתן ולשמוח יותר? השדכן או הרווק ..??
יש איזו שדכנית שאני כבר לא מתקשרת אליה, כי כשהיא מתקשרת להציע לי משהו זה הולך ככה:
(בקול מונוטוני עד טירוף, שאפילו אם קמת בשיא העירנות בא לך לצנוח למיטה ולהתכסות עד למחרת בבקר) : "שלום x, יש לי בחור (לא איך הוא נראה, לא בן כמה הוא, יעני עליי להסכים ואפילו לא להעיז לשאול על גיל ,כי בגיל שלי מתאים החל מהגיל שלי ועד 120. פעם העזתי ושאלתי אם יש לה חברה קטנים שאולי יסכימו ,וקולה המונוטוני שהתחלף לצורמני משהו, הצליח נראה לי גם לעורר את הרווקים הנצחיים שנפטרו במאה הקודמת.היא שאלה אם אני רוצה להתחתן. היום בא לי לשלוח לה בפקס את המחקר שעשה חיים פאלק מישפה).

יש לי , או בעצם הייתה לי...חברה מאוד טובה משנות לימודי ב"לימודים גבוהים" ( בגלל זה אני לא עוסקת בתחום..כי החומר היה גבוה מדי לס"מ שלי). היינו מדברות על ה-כ-ל. אולי הייתי יותר סגורה ממנה, אבל היא ספרה לי על כל הפגישות שלה וגם אני. אחרי שהתחתנה הציעה לי בחור אחד ומאז נדם העולם ושתק. היא אמנם הזמינה אותי אליה, אבל לא בא לי..לא בא לי לשבת בשולחן שבת עם זוג נשוי. למה כשנשואים המוח משתבש ולא קולטים ת'רגשות של הלא נשוי...???
הן אמרו לך שאת יודעת?עמישב
אגב- אני נורא אוהבת את הפסוק שמצורף אצלך!אנונימי (פותח)
הן לא אמרו כי אני כבר לא שואלת. אבל פעם ביקשתי ממנה שתכיר ביני לבין אח של בעלה (הכרנו בשבת חתן) והיא התחמקה ןכו'. אני חלילה לא שופטת או משהו אני פשוט מתכוונת שהישועה לא תגיע דווקא מהן..
תודה.עמישב
בס"ד לק"י

אולי כי היא חשבה שזה לא מתאים, או כי הוא היה תפוס, והיא שכחה מאז?
שוב, זו חברה אחת, אולי תדברי עם חברות נוספות.
ומה לגבי הרעיון של האברכים מישיבה שבראש שלך? תנסי, או שהרעיון לא מתאים?
לא מכירה ישיבות וכו'..אנונימי (פותח)
ממש יפה מצידך ומצד כל החברים פה שממש רוצים לעזור.. זה ממש מעודד! אני מתחילה ללמוד בפבר' ומקווה אולי שם למצוא! אני עדיין לא אוהבת את הלחפש בנט או לפנות לאנשים שאני לא מכירה! סומכת על הקב"ה שיעזור לי...
כך זה נשמע יותר טוב!עמישב
בס"ד לק"י

על כל פנים, תשאלי אחים וכדו' או את בעלים של חברות על ישיבות, תנסי, זה לא יזיק.
אינטרנט, אבל לא אתרי השדכנותמשה
אלא מקומות אחרים ויעילים לא פחות.


לגבי אברכיות וכו' מה שהוצע - אני לא יודע. יכול להיות שלבנות מסויימות זה יכול להתאים. זה גם מאוד תלוי מי הבת אדם ובמה חנן אותה הקב"ה.

אישית - לא רואה בזה מי יודע מה תועלת, קל וחומר כשמדובר במקרים לא שגרתיים (ולא כהגדרה שלילית !!), שם משחק בעיקר יושב מרומים והמזל, והאינטרנט הוכיח את עצמו היטב בתחום הזה.

האפשרות השלישית הייתה עזרא / בנ"ע או כל מיני פעילויות (פולארד הוליד בינתיים 3 זוגות) וגם היא הוכיחה את עצמה מצויין עם השנים, אבל את עברת את הגיל כבר.


מה את יכולה לעשות?
לנסות להתחיל. אולי אפילו מפה.
דוקא שמעתי על לא מעט הצלחות באתרי השדכנותמה ידידות
בס'ד

אך אני אישית לא משתמשת לכן אין לי מושג מה הולך בפנים.

להכיר בפעילויות ובהפגנות זו יד הגורל(או במילים נכונות- יד ה'), זה בכלל לא יכול להבטיח לה את זיווגה.

כמו כן מדובר בבחורה בת 21-קרוב לודאי שהיא לא מסתובבת ממש במחנות סיירים.שאגב-למה שצעירים ירצו להכיר כבר למטרות רציניות בגיל כ'כ קטן?

הבחורה צריכה לעשות מעשה של ממש. לגשת ישר לעניין.
יש שם לא מעט הצלחות, אבל קשה נורא להתמקדמשה
ויש התמקדות רבה מדי במה שקל לבדוק (חיצוניות).
נוסיף את זה שאני (דוגמא) ממש לא פוטוגני אבל יודע להשתמש לא רע בפוטושופ (עיבוד תמונה) ותביני לבד שמתמונה וקצת מלל אי אפשר להסיק הרבה.


להכיר בפעילות זה סוג של יד ה', אבל שיטה שהוכיחה את עצמה לא רע כלפי לא מעט.באופן טבעי כשהמיקוד הוא בפעילות החשיבה על הבן אדם עצמו היא רק מאחורי הקלעים ולכן הרבה רבה פחות לחוצה (ע"ע הדיון על לחץ לפני דייטים כאן בשרשור), וכנראה יעילה לא פחות.

תנועות נוער:
בדיוק השבוע התחתן זוג שהכירו באתר של תנועת הנוער עזרא (עוד פורום שלי). החבר'ה גרו מרחק בתים ספורים אחד מהשני אבל לא הסתכלו אחד על השניה עד שפרוייקט שהיא גלגלה באתר קישר בניהם.

תנועות הנוער המעורבות עושות עבודה נפלאה בתחום הזה חרף על הקיטורים. העבודה השוטפת ונטולת הלחץ להכיר עושה את שלה.
(כמובן, יש פה בעיות אחרות בטווח הקצר, שגרמו ועודדו את מגפת הפרדת-היתר להתפשט, ולהדחיק את הבעיה לגילאים המאוחרים יותר)

אפשרויות נוספות ודומות שרלוונטיות גם לה: התנדבויות מכל סוג, זה רלוונטי בכל גיל ויכול מאוד להועיל.


"לגשת ישר לעניין" זה נשמע יפה. במציאות הכוונה היא דייטים, עוד דייטים, ועוד דייטים.
לא עדיף להתאבד ישר וזהו?
אתה אפעם לא אומר איזה בדיוקקשלש
אתה מדבר כללית
פורומים ואתרים ופעיליות.
אולי תחכים אותנו קצת מהפעיליות הרבות
ואולי סופסוף נמצא מישהי
ובא לציון גואל
אני מדבר כללית מכיוון שלכל אחד יש כיוון אחרמשה
הכיוון הוא פורום או משהו דומה מסביב לנושא מסויים, שאתה מאמין שבנות מהסוג שאתה מחפש מסתובבות שם.
הדוגמא הקלאסית (אבל הממוקדת מדי): הפורום הזה בדיוק. בשביל זה הומצא הקישור "מסר למחבר/ת" ואם צריך - "שיחה אישית".
מקסימום לא הולך - "הלכו" חמש או עשר דקות.


מעבר לזה - זה מאוד מאוד תלוי בך ובתחביבים שלך. עדיף כמובן כאלה שפונים באופן טבעי לקהל יעד דתי.
אני לא יכול להמליץ על מקום אחד שיתאים לכולם
מחכה לשיחה אישית. הבא בתור בבקשה...אני12345
שיחה אישית לכל מי שכותב פה:
תתקשרו כבר !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
חחח לא.עדיף שלא להתאבד רק בגלל דייטיםמה ידידות
בס'ד

ראשית,איני סבורה שהמצב כ'כ סיוטי בכל הדייטים. גם כאן,בסצינת הדייטים-הצליחו לא מעט להכיר.

להכיר בפורומים אני עוד איכשהו מבינה.
לקוות שהיא תכיר ממש 'במקרה' ,ללא כל עזרה מגורם שלישי, בהתנדבויות וכו' זו לא תעודת ביטוח!הרי היא יכולה להסתובב במקומות כאלו חודשים ואף אחד לא יפנה אליה מפני הצניעות שבדבר,או סתם חוסר התעניינות(בלי להעליב)


אני אישית נגד הקונספט של בכלל להסתמך על כך.
אם יצא,זרם וקרה-אני מבינה. אבל כאן אתה מציע לבחורה להדחף למקריות הזו.
היא עלולה להתאכזב ממש..כמו עוד אלפי מתנדבי 'קו לחיים', 'פולארד',גוש קטיף ועוד רבים וטובים...לא כולם מוכרים כשמרד שדכנות וטוב שכך.

בעיניי יש גם משהו חסר צניעות בזה.כמו שציינתי כבר: גורם שלישי.
אורטל היקרה,אני..
אני כ"כ מבינה אותך. כל החברות שלי בסתר ליבן קיוו שהן לא יאלצו לפנות לשדכניות או שדכנים וכו'. זה קצת לא נעים ומביך ובעיקר, כ"כ חיצוני. ומה, היא הרי לא באמת מכירה אותי השדכנית הזאת, והרבה יותר נוח כשחברה טובה חושבת עלייך ומסדרת לך מישהו, או שאת פוגשת אותו ממש במקרה, בחסדי ה' יתברך.
תראי, הרב אבינר תמיד אומר שבעניני שידוכין, צריך לעשות השתדלות מקסימלית. שזה אומר, לידע את כל מי שאת חושבת שיכול לעזור בזה שאת מעוניננת לצאת, להתפלל המון, ובעיקר, לקחת הכל בתור הזדמנות מצוינת לעבוד על האמונה שלנו.
כי כן, קשה זיווגו של אדם. כמה? כמה פעמים כתבתי את זה? כמה פעמים אמרתי את זה? אנספור! קשה זיווגו של אדם. קשה הדרך, קשה המציאה, וגם אחרי שמוצאים זה לא נגמר וחייבים להמשיך לעמול ולעבוד ולהתפלל.
אל תייאשי. את צעירה, ב"ה. יש לך עוד זמן. לפעמים בנות נוטות להלחץ באופן מוגזם רק בגלל שהן רואות את גל החתונות והארוסין של חברותיהן מסביבן. אני יודעת, כי אני מרגישה את זה על עצמי, בעצמי. ולא, לא צריך להלחץ ולא צריך לדאוג. ה' יתברך דואג לך ובע"ה בקרוב ישלח לך את האדם שהכי מתאים וראוי לך, בזמן שבו תהיה לך מסוגלות אמיתית להכיל את השפע הכל כך גדול הזה שהולך ונשפע מאת ה' יתברך.
כרגע מרגיש לך לא נוח לפנות לשדכניות? את לא חייבת. אל תעשי דברים שמעציבים אותך וגורמים לכל החיפוש הזה להיות מתיש ומתסכל. תידעי חברות, משפחה, אנשים שיכולים לעזור, תתפללי המון! תסמכי על ה' יתברך, אבל באמת ובתמים, תאמיני שהוא מכוון ומגלגל הכל רק לטובתך, רק לטובתך! אל תרפי מהידיעה הזאת- ה' יתברך אוהב אותך, הוא חפץ בטובתך. והכי חשוב- ס ב ל נ ו ת. סבלנות! את מחכה כאן למשהו יקר מאין כמוהו.
את באמת צעירה ב"ה. תכניסי את קשיי החיפוש לפרופרציות. לאט לאט, בקלות ובשמחה ובקרוב ממש.


(חברה טובה שלי, עוסקת בשידוכים. אבל לא כמו שדכנית רגילה. היא גם צעירה, בגיל שלך. ואני חושבת שאולי נוכל לעזור. אם תרצי, אנא ממך, שלחי הודעה פרטית.)
קשה להגיד שדייטים לא עובדיםמשה
הבעיה שלי עם הכלי הזה היא השחיקה הרבה שמלווה, ואני מניח שלא חסרות כאן דוגמאות:
"רציתי לומר שתמיד לפני שאני צריכה לצאת עם מישהו אני מרגישה נורא המצב רוח שלי ירוד יש לי בחילות אני לא אוכלת אני בלחץ וכד' ואני שונאת שזה קורה לי!!!" / כאן מהפורום.

המשמעות שלו היא ערב שלם שמוקדש למישהי (או מישהו). שעתיים נטו, שלוש שעות ברוטו או חמש אם אתה נוסע באגד (ו-8 בקווים, אבל זה לא לכאן).


לגבי הכרות במקרה - אני מסכים איתך בזה שזה לא מתאים לאף אחד. זה מאוד מאוד תלוי מי הנפשות הפועלות ועד כמה יש לה "חוצפה" להכיר.
באופן טבעי ברגע שהיא תהיה במקומות כאלה, סביר להניח שיהיו גם אנשים אחרים שידעו שהיא קיימת ואולי יוכלו להציע.


שיטת הגורם השלישי משמעותה להתחנן שמישהו יכיר לך, והוא בדרך כלל נשוי.
סביר להניח שלבן אדם יש דאגות אחרות, ואתה בסך הכל עוד עצם בגרון שלו, גם אם הוא לא יגיד את זה.

מצטער, אין לי כוונה להיות עצם בגרון של אף אחד. יש לי מספיק חברים נשואים ולא נראה שלמי מהם בכלל אכפת מקיומי. אפילו טלפון "תמים" לאיחולי מזל טוב ליום ההולדת לחבר ותיק ונשוי, איפשר לי להבין מבין השורות כי נוכחותי ממש לא רצויה.
לאורטלאני12345
בפרופורציות.
בחורה בת 21 כמוך לא דומה כהוא זה לאחת כמוני....
בהצלחה! ואל תלמדי ממני. אני רק דוגמא למה שלא בדרך הטבע....
סיכום הדברים שקראתי כאןאני12345
בואו נעשה כזה דבר:
אולי כל אחד יכתוב פה שם של שדכן/נית שהוא מכיר וטלפונים?(אין עם זה בעיה, כי הם בין כה וכה מפרסמים את עצמם בין מי שמכיר אותם) ואז יהיה לנו מאגר נוסף גדול יותר.

דבר שני... אתם יודעים מה? אני ממש צוחקת לעצמי. כולנו פה מתים להתחתן. אבל משהו פה מתנדב במקומות שadmin אמר? פולרד וכו'? כולנו יושבים מול הפורום הזה שעות ועוקבים אחר כל מילה... אז מה קורה פה? אולי נודה שנחמד לנו ככה, לדבר. אבל מה יקרה אם אחד מפה יזמין אותנו אחרי כמה "שיחות אישיות" להפגש ופתאום הפרצוף שלו -זה לא מה שחשבנו.......
אם זו רק ראיה שלי-אני שותקת. אבל אם לא.... אז בואו נתחיל להריץ עניינים פה-בפורום.

חחח. אהבתי את השורה התחתונהאני12345
הנשואים מרגישים שהם עושים "מצווה". ברגע שזה גולש לתחושה של עומס רגשי עליהם....זה כבר אחרת.
אבל זה בסדר. כי ככה כולנו. כל אחד כשהוא במצוקה מצפה שהשני יעזור וכשזה חולף לו וזה להיפך הוא לא תמיד ממהר. אולי זה לא נכון להגיד שזה בסדר. אבל זה טבעי. כלומר- כולנו עד כאן נורמאליים ול מבחינת טבע בריאתנו.
בגלל זה לפעמים אני שואלת את עצמי מי יותר "צדיק". זה שלא יודע שעושה מצווה ועושה כי כך הוא מרגיש, או זה שעושה מצווה ואומר שעושה כי זו מצווה, וכשהוא אומר כך, אתה שואל את עצמך- אז מה לעזעזל אני אמור להרגיש שהוא מבטא רגש מסויים כלפי או שהוא עושה את זה בשכל כי כך ה' ציווה?
אני מודה שקשה לי לקיים מצוות כשזה מנותק לי מהרש.
אבל גם זה בסדר. ככה כולנו. המטרה הסופית היא להרגיש שזו מצווה וטוב לנו איתה גם רגשית.
אולי פעם אגיע לזה גם.
התכוונתי למה שכתב adminאני12345
ממש דומה ליאנונימי (פותח)
בס"ד
אורטל יקרה!
המילים שלך ממש כאילו יצאו מהפה שלי...
אני גם כמוך בת 21 מרגישה שממש הגיעה העת
עושה השתדלויות, מאמינה חזקה ב"ה....
רק שבשונה ממך
אני כבר אחרי הלא נעים מהשדכניות
ונרשמתי כבר אצל כמה
וב"ה יש הצעות מכמה מהם
ומנסים שוב ושוב
כמובן אם זו הצעה לא שייכת אז לא..
אבל מתחזקים ושוב יוצאים, נקשרים, נפרדים ושוב...
עד שבע"ה הוא יבוא
בדיוק חברה קרובה שלי התארסה והיא מהראשונות
שאני מכירה שיצאו ויצאו כמוני וכמו..
עד שפתאום (אצלה זה דרך שבת של הכרויות) היא מצאה אותו
שאלתי אותה אם היא הרגישה מההתחלה שזה האחד?? אחרי שיוצאים עם כמה וכמה..?
אז היא אמרה לי שכן ממש! ב"ה היא ממש חיזקה אותי! איך שבסוף
התפילות מתגשמות והיא מרגישה בעננים
אז אני מקווה שכמו שזה חיזק אותי זה יחזק גם אותך
ואת כל אלה שמזדהות עם מילותייך כמוני...
שה' יעזור לנו להתחזק באמונה בו בעיקר בעניין הזיווג...
אמן
חזקי ואמצי
היי ערב טובעדי - בן
סיפרת על חברה שמתחנת עם מישהו דך שבת הכרויות

אז אולי יש לך קצת מושג בתחום
איזה סוג של אנשים מגיעים (דוסים, לייטים וכו' - לא אוהב הגדרות אבל אין מה לעשות)
ודרך איזה אירגון\ שבת ברילן\ משהו כזה ..?

סתם מתוך סקרנות כי זה ממש מעניין אותי הדבר הזה

ערב נפלא
עדי
אורטל היקרהיהודית פוגל
ממש נגע לליבי מה שכתבת. מאוד ברור שאת כולך ת פ י ל ה לבורא עולם שכבר ובקרוב ממש יזמין לך את בן זוגך הנכון והראוי. זיכרי, כי בורא עולם שומע תפילה, ואוהב שמבקשים ממנו ואל תתיאשי חלילה. כבר אמר מישהוא חכם: בורא עולם מתאווה לתפילתם של אנשים מסויימים, כי לחלק הוא אומר: אתה מבקש משהוא? בסדר, קח ולך, ואילו לחלק הוא לא ממלא את הבקשה מיד, וכאילו אומר אני רוצה ואוהב לשמוע ממך עוד תפילות. חישבי על כך. אבל כאן אני רוצה להפנות קריאה לכולנו: צעירים, מבוגרים, רווקים ונשואים: אל תנוחו ואל תשקטו, התבוננו סביב והשתדלו בכל כוחכם לעזור לאלה שעדיין מחכים. תתעקשו, תתקשרו שוב ושוב, תפעילו שיכנועים, כי באמת ישנן מצוקות גדולות מאוד בקטע הזה, ובהצלחה במהרה ל כ ו ל ם!
בלי לחץאנונימי (פותח)
אני חייב לומר לך שממש הפתעת אותי מכיוון שת'כלס את לא בגיל שבו בחורה צריכה להיות לחוצה וממש אסור לך לפעול מתוך לחץ ויאוש כי אז גם את עלולה להתפשר ובגדול. את חייבת לחשוב ולהכיר את עצמך כמישהי ששווה המון ולכן גם מגיע לך להכיר בחור ששווה לא פחות ממך, רוב הבחורים הם מצויינים ולכן מצד אחד אל תהיי בררנית אבל גם אל תתפשרי על מישהו פחות טוב ממך ורק את מכירה את עצמך, פשוט תלכי עם הלב, רק את יודעת מה טוב בשבילך. האינטרנט הוא כלי מצויין להכיר בנים. וצריך להפסיק להתבייש ולתת לאתרי השידוכים לגיטימציה. באתרים האלה יש מגוון עצום של בחורים איכותיים שמחפשים להכיר בדיוק כמוך אז אל תתיאשי החיים עוד לפנייך (אשתי היתה בגיל 23 כשהתחתננו)
מה עוד לעשות?אנונימי (פותח)אחרונה
אז כמו שאמרת בחורים לא נופלים משמים
את יכולה לבקש מחברותיך שיכירו לך את יכולה לבקש מהוריך שכנותיך אם יש מישהו

ואם כל הכבוד שאת יחסית צעירה
אם אכן בנפשך הדבר להתחתן, אז כדאי לפעול ביותר מישורים כולל פניה לאנשים.

דרך "רגילה"יקרה לדרכך ויבחין בך? מה זה סרט סליחה על הבוטות אבל מי שרוצה להשיג מקצוע לא מחכה שאיזה בוס מוצלח ייתקל בכשרונו ויעסיק אותו., למרות שיש כאלה מקרים אמיתיים, מי שבאמת רוצה לא עומד בצד.

(לגבי החברות האם את פוסלת בחורים מהר? אולי הן לא מציעות כי הן לא מוצאות משהו שיספק אותך.
וחוץ מזה זה שאנשים נשואים לא אומר בהכרח שיש להם מלאי של הצעות.
האמונה הזאת שאם אתה נשוי אז בטח אתה מכיר אנשים שמתאימים לי לגמרי מוטעית.
אף אחד לא מחביא את הבחורים או הבחורות תאמיני בטוב שדבחברותיך שאם היה נראה להן היו מציעות.)

אז ההשתדלות הכי חשובה זה תפילה, ובתחום המעשה תבחרי לך ...
הדברים נאמרים כנקודות למחשבה
המון בהצלחה
אל תהי צדיק הרבה או שזו דרך ארץ בסיסית?פתחתי ניקק

כשנושקים ל30 ויש כל מיני מחסומים מלהתחיל לצאת, ופונים לטיפול ועדיין לא עוזר..

תמיד יש את העצה הככ פשוטה (שנאמרה לי גם לפני 5,6,7 שנים) פשוט תצא לדייט אחד.

כך אומרים רבים ומוסיפים להצעה כל מיני ניסוחים זהים או קרובים - אתה לא אמור וצריך לחשוב על חתונה, זה רק דייט.. אתה לא מתחייב לאף אחת. עד שלא תנסה דייט אחד אתה לא תצא מהלוף הזה. אין הבדל בין לנסות דייט בגיל 20 ללנסות בגיל 30.  הרבה התחילו ככה. תמיד יש סיכוי קטן שאולי מכח הדייט תופתע לטובה ואולי המחשבות על מסוגלות לחתונה ישתנו..


ואני , שרחוק שנות אור מלהיות במקום רוחני טוב... מרגיש בכל זאת מין תחושה לא נעימה שיש צד שני בתמונה - ולא באלי לעשות צעד שייתכן ויהיה משמעותי על חשבון הזמן והכוחות שלה..


לא יודע אם זו עצת היצר או שאולי לפחות בזה אני צודק?

תהיה כנה ותתן לבחורה להחליטאני:)))))

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

כדי לצאת לדייט צריך חשק וסקרנות מינימלייםadvfb

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

 

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

 

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

 

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

תצא לדייט. אין בכלל שאלה.קעלעברימבאר
זה ייפתח לך המון.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

אם אתה בן 30 ואתה לא רוצהארץ השוקולד

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

לעיתים זה פשוט פחד לקפוץ למים.קעלעברימבאר

פחד שחולף ברגע שקופצים

כעת שמתי לב שצריך קצת לדייק את הניסוחפתחתי ניקק

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

..שפלות רוח

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

אכן הבהרתי בתגובה נוספת שזה לא בגלל זהפתחתי ניקק
וממש תודה על ההשקעה בהודעה.
לא נפשים פעם ראשונה כדי להתחתן.יהודי שואף לטובאחרונה

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאוודחדווית

חברה הכי טובה שלי מתחתנת

ואני כבר לא יכולה 

אני עדיין רווקה נכון לרגע זה..

אני לא יודעת מה הולך להיות אחרי החתונה שלה

עד כמה הקשר ישתנה

האם אני עדיין ירגיש קרובה אליה? או שכבר לא יהיה לנו את הביחד שלנו?

אולי כדאי פשוט לעזוב את החברות כי זה יהיה מידיי כואב??

האם היא עדיין צריכה אותי אחרי החתונה ? עדיין אני חשובה לה? היא עדיין חושבת עלי? 

איך זה מרגיש מהצד השני ,מהצד של מי שמתחתנת?
אני מרגישה אבודה לגמרי בעניין

 

 

 

מה פתאום אל תעזבי.Shandy
עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:55

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן


 

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת


 

 

וןאן את נשמעת ממש מיוחדתתפוחית 1
תודה לה'.Shandy

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

למה נראה לך? כאילו תודה אבל איך את רואה את זה?חדווית
וכן גם אותי זה הפחיד. אבל לא וויתרתי.Shandy

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

עוד שאלה בענייןחדווית

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.


אז ככהShandy

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)


 

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל


 

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

 

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

 

 

חברות כמוך זה מתנהרקאני

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

 

תודה. הן מתנה בשבילי גם אז אני לא מוותרת🥰Shandy
זה באמת קשה וכואבתפוחית 1

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

>>ברוקולי

 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

לעזוב את החברות? כי טוב לה?הפי

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

 

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא הקנאהחדווית

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

קשר אמור להיות הדדיהפי

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

 

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

מובן כל כךלא יודעתת

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

תדעי לך שזה הכי מובן בעולם!!advfb

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

נכוןחדווית

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

הרבה תפילותadvfb

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

נכון.Shandyאחרונה
איך מעוררים רצון להתחתן?Shandy

יש רצון לזוגיות ואהבה זה טבוע בבנו מאז ומתמיד ואצל בנות רואים את זה כבר מגיל 12 אנחנו חולמות על חתונה ועל הבעל

מעבירות בראש שמות ומשוות מה הכי מתחרז ואיזה שם משפחה היא מקווה בחיים לא לקבל🤣😂

קיצר אנחנו גדלים עם זה ושמגיע הרגע לצאת אז בכלל הרגש בשמיים וכו

יש כאלה שפשוט הרצון הזה מודחק להם הצידה בגלל עבודה ולימודים זה לא שהם לא רוצים פשוט כרגע לא מתאים.

יש כאלה שזה מפחיד אותם ומלחיץ וחושבים שהם לא בשלים אבל עדין הם רוצים.

אבל מה עם כאלה שפשוט לא מרגישים את זה

הם לא מפחדים. הם לא דוחקים. הם אפילו מנסים.

הם יוצאים. אבל זה לא מתקדם כי הם גילו שאין בהם רצון לזה...

איך מעוררים רצון להתחתן אצל מישהו

הם הכי שמחים שאחרים סוגרים ווארט אלא שרוקדים הכי הרבה ועושים הכי שמח בחתונות של אחרים

אבל לא מצליחים לדמיין את עצמם בשלהם...


 

לשלוח אותם למאמן.ת לחתונה זה רעיון שישבו עליו אבל מה עוד

איך אפשר לעודד לרצות את זה.

ו

אי אפשר לעודד לרצותמשה

רצון זה אנרגיה בגוף. לא בשכל. לא בתודעה. בגוף. בבטן.

 

אחר כך יש הרבה דברים שאפשר לעשות כדי להוריד חסמים או לעבוד איתה. אבל קודם כל צריך להבין שככה זה רצון.

תלישותאמה לעם קדוש

לקח לי זמן להבין 

להפנים

שוב

שאפשר להיות בין אנשים

ועדיין להיות בודדה.


 

לקח לי זמן להגדיר לעצמי מחדש-

אני לא פה ולא שם

כבר לא בחברת הצעירים הסוערים

ועוד לא עם אלה היושבים זוגות זוגות


 

ויודעת

אני מוקפת אהבה

באמת.


 

משפחה

חברות

לימודים


 

ועדיין

אתה, איפה אתה?


 

מחכה לך בסוף כל יום

כשהחושך יורד

וכולם מתכנסים איש אל ביתו.

מחכה לשתף אותך איזה דיבור שדיבר אליי הלב שלי היום.


 

מחכה לחגים של יחד

לשבתות של נחת.

בלי לחפש איפה להתארח או לבשל לעצמי, שוב.


 

מחכה לדעת שיש מי שרואה אותי ושמח בי,

ככה.

בדיוק כמו שאני.


 

מחכה לך

אולי היום תדפוק על מפתני?

אמן! את מוכנה לפתוח לו?אני:)))))
רק שיבואאמה לעם קדוש
אמן אמן אמן!advfbאחרונה
"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"יהודי שואף לטוב

קיבלת הצעה, נשמע מעולה. בירורים, כמה דברים טובים. באמת, מעניין לפגוש את זו שכל הטוב הזה מסופר עליה. מעריך אותה עוד לפני היכרות ראשונית. טלפון, וואלה, היא בראש טוב, זורמת עם המקום שתמצא, לא מתוך ביישנות אלא מתוך בגרות וכבוד. כיף.

השקעת. מצאת מקום, מזג אויר שיבש, התאמצת ומצאת מקום אחר, קרוב לה אבל לא בין החברות. מקום נוח בלי חשש ייחוד. נסעת שעה. היה נהדר.

איכשהו היא הצליחה לפתוח שיחה זורמת בלי היכרות בסיסית, רק אחרי שעה היא ביקשה לשמוע פרטים בסיסיים, כי היא באמת לא שמעה כלום. פשוט דיברתם. וזה לא כי סתם קשקשתם. גם, אבל גם היה דייט 'עיון'. תחושות, מניעים, הגדרות חדשות שגילית על עצמך, והיא הצליחה לנתב אותך אליהן בטוב טעם ודעת. היא גם שיתפה וסיפרה. היא באמת מעניינת, ומוציאה ממך את המיטב. הרגשת אמיתי וחופשי.

אחרי שעתיים היא אומרת שהיא צריכה להתחיל לזוז. היא לא מתחמקת, יש לה לו"ז, דיברתם על זה כבר. פשוט לא שמת לב שעברו שעתיים. איך עברו? היה כ"כ כיף, הזמן עבר מהר. לא חותכים מיד. מתחילים להתקפל וממשיכים בשיחה עד הרכב. נפרדים לשלום ומסכמים לדבר בבוקר למחרת.

בדרך עוצר בצד. מחשבות. היה כיף. ממש. אף פעם לא היה לך ככה. היא מעניינת. עושה רשימה. מה מסקרן אותך, מה עוד רוצה לשאול אותה, מה עוד רוצה לשמוע או לשתף. מה אפשר לשפר בהתנהלות, איזה מקום יתאים לפגישה שנקבע מחר בטלפון. להגיע מוכן.

מגיע. חבר טוב מתעניין. משתף בשמחה.

אחרי שעה הודעה. מחילה שזה בהודעה, יש עיסוקים. לא מתאים לי. תודה.

מה עכשיו. איך מתקדמים.

אבל זו היא.

איך רודפים.

קודם כל לעזוב. נגיב עוד כמה שעות. נעכל ונחשוב.

הודעה קצרה. תודה על המאמץ, אם יש משהו להעיר או להאיר אשמח.

נהנתי מההשקעה, היה מקום מעולה. היה כיף. יכולת להיות יותר מתעניין.

את צודקת. אני רגיל להיות בעמדה של מדובב. פתאום שיחה פעילה. זה כיף, הייתי קצת בשוק, בעמדה של מספק תשובות. האמת שגם כתבתי לעצמי כבר בדרך אחרי שנפרדנו.

מעריכה מאד. לא מתאים לי.

מקבל. תודה על הכל.

אבל איך ממשיכים?

לילה קשה. קצר מאד.

למחרת, השדכן, דמות מוערכת, קרוב משפחה שלה, פונה ואומר שדיבר איתו, לדעתו לא הצגתי את עצמי נכון. מדברים קצת. נשמע שהיא נתפסה על נקודה לא מהותית. חבל.

לא מבקש. הוא אומר בעצמו שהוא לא מתייאש.

עוד יום שהיא בראש. עוד לילה. הרי הוא מטפל בזה. זה יכול לחזור.

למחרת הוא אומר שהוא מרים ידיים.

להרים גם?

אבל זו היא!

מישהו שואל אם פנוי.

לא יודע.

אני פנוי?

אין מישהי שטוענת בעלות..

אבל אני ממש לא פנוי.

שבוע שהיא מפריעה בתפילות ובלימוד. בעשייה יש קצת מנוחה ממנה. משתדל לסלק אותה, לפעמים גם מצליח. ואני לא בטוח שאני רוצה בכלל לסלק. להפנים כבר. היה ונגמר. מה נגמר? מי נגמר. אני.

הצעה אחרת. נשמע טוב, באה מ3 כיוונים במקביל, בלי תיאום. דמויות שמכירות אותי.

בירורים, שוב, נשמע מעולה.

אבל אני פנוי?

בסדר, ננסה. אין הרבה חשק, קשה לחשוב על להיפגש ככה. אבל חייב להמשיך.

באסה. היא לא רוצה.

מזל. היא לא רוצה.

הצעה נוספת. בירורים. שומע דברים טובים. אבל הכל טפל. איך אפשר להתחיל ככה? בינתיים לא.


וזו רק פגישה אחת. מה עוברים אנשים.

ירחם ה'.


"אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מקיש עליהם אחת עד שהיא פוקעת, ומה הוא בודק קנקנים יפים, שאפלו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו נשבר, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא את הצדיקים" (בראשית רבה לד, ב)

"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"

וואו. איזה דבר זהנקדימון

הכתיבה מכניסה אותנו ממש פנימה.

אין לי עצות טובות לתת, אבל מזדהה

אבל שלא תהיה טעות - היא עושה נכון.מי האיש? הח"ח!

וצריך שתקבל שהיא עושה נכון. ובהגיע הרגע, והוא יגיע, גם אתה כך תעשה וזה נכון.
איבחת גרזן. מכה אחת. מאצ'טה. בלי נקיפות המצפון המיותרות. וזה הנכון.

מסכים, זה כואב מאודארץ השוקולד

אבל אם צד אחד חושב שנכון להיפרד אז כנראה נכון להיפרד וצריך להיות ברור שנפרדים.

אפשר לקחת תקופה לחשוב בנושא גם, אבל כאשר מחליטים להיפרד הפרידה ברורה.

איזו תגובה מתוקה.נחלת
כואב מאודאנימה

אבל בלתי נמנע

איפה שיש סיכוי יש סיכון, וכשפותחים את הלב לאהבה נכנסים למצב פגיע.



בעזרת ה' הזמן יעבור והכאב ישכח והמסע שלך ימשיך למקומות חדשים וטובים.



לא חושבת שלזה התכוונת, אבל המסר העיקרי שאני לוקחת ממה שכתבת זה שתמיד עדיף לשקף את הרגשות והכוונות שלי ולא לטייח בחביבות. אם לא נחמד לי לא להיות נחמדה וזורמת במיוחד

בזמן האחרון קרה לי יותר מידי, היום הייתה לי הברקהintuscrepidam
עבר עריכה על ידי intuscrepidam בתאריך ט' בסיוון תשפ"ו 2:38

אבל אני כנראה לא אתעמק בה מספיק עד שבת.

אבל אני אשלח לך הודעה בפרטי מעניין אותי לשמוע אותך על הנושא.

בינתיים, כמה חכם ותורני אתה לדעתך?

17 כזה, קצת לפה קצת לשם.יהודי שואף לטוב
לא יודע איך יוצאים מזהשפלות רוח
אצלי זאת הייתה תקופה מאוד מאוד ארוכה(הרבה הרבה מעל שבוע) ועד היום יש מחשבות פה ושם, כשאני מתעסק בזה זה כואב, וכשאני בעשיה לשם עשיה זה לא פותר כלום כי אחרי שהעשיה נגמרת אז הכל חוזר, אבל שמתי לב שכשאני בעשיה לדבר גדול יותר ובנוסף מכניס המון חיוביות והמון מחשבות טובות על עצמי ועל איפה שאני רוצה להגיע וממש מדמיין את עצמי שם ורואה את זה ברור כשמש, זה מעין ניצחון קטן שעוד לא הגיע אבל זה מאוד עוזר ממליץ בחום לנסות.
אהבה, קודם כל לעצמי. כי אם אין אני לי מי לינחלת

גם לא היא. אני בלי קשר אהוב, חשוב, מתוק....

ווואי. רק להגיד שקראתי בנשימה אחתאמה לעם קדוש

הצלחת ממש להעביר אותי דרך הסיפור.

כואב.

מתפללת שתמצא כח להמשיך במסע, ובקרוב למצוא.

כל כך אמיתי. קצת (הרבה?) כואב. מוכר. עובר. תבוא זונחלת

שלך וזה יהיה פתאום כל כך שלך. וכל כך ברור. ישועת השם...

הכתיבה... מרגישים ממש את הלב.אשר ברא
וואו באמת קשוח!ארץזיתשמןודבשאחרונה

כתבת יפה- הלא נעלה וירשנו אותה. בסוף זה יבוא.

ואתה לא צריך להתפשר על מישהי שרוצה אותך ומקבלת אותך כמו שאתה, טוב שזה קרה מוקדם. היא כנראה לא בשבילך

עוד אחתאנונימיכלשהו

משחק לרווקים מבוגרים המבוסס על “20 שאלות”,
רק שבפועל צריך שתיים. כי כולם כבר מכירים את כולן.


איך משחקים:
מקריאים כרטיס משודכת:
“בת 31, עמוקה, שמחה, מחפשת בית של תורה, אוהבת אנשים ותהליכים.”


מותר לשאול עד שתי שאלות.
למשל:
“זאת ההיא שכתבה ‘לא שטחית’ חמש פעמים בכרטיס?”
“זו לא זאת ש’זורמת’ אבל רק על בוגר ישיבה גבוהה, גבוה, קליל, עמוק ומצחיק?”


מטרת המשחק:
לזהות מי המשודכת לפני שנגמרות שתי השאלות.
 

איך מנצחים:

אין מנצחים כאן.

 

נמאס לי לגור אצל ההורים אבל אני לא יודע איפה ישאולי1

דירות שותפים לחבר'ה בוגרי ישיבות גבוהות.. מישהו יש המלצה?

למה חשוב לך לגור עם בוגרי ישיבה גבוהה?פשוט אני..

אני לא יודע בדיוק בן כמה אתה ומה אתה עושה בימים אלה,

אבל בגדול בדירת שותפים אתה לא מחפש אהבה גדולה וחיבור נשמות, אלא אנשים סבבה ולא בלתי נסבלים...

אם במקרה הם יהפכו להיות חברים שלך, זה בונוס נחמד אבל לא חובה.

 

 

אני מחפש משהו שכן יתן כיוון יותר חברותיאולי1
בקרית משה אני יודעת על כמה דירותברוקוליאחרונה
לבבות נשבריםש.א.צ

בס"ד

לבבות נשברים, חלומות מתנפצים, אותיות פורחות באוויר

דיבורים, סיפורים, קשרים עמוקים, מתנפצים כגלים על הסלעים המשוננים.

דמיונות, הרפתקאות, חוויות משותפות הולכות לאיבוד. 

גלגלים מפונצ'רים, מפרשים מרוקנים. חבילות טישו ריקות. לילות לבנים. עיינים אדומות.

תחושת נבגדות. אי אמון באדם. הוצאות כספיות שהלכו סתם. אין עתיד. על העבר עדיף שלא לחשוב.

קרח מכאן ומכאן. אבוד. אין תקוות. לא הועילו הפשרות.

כל ההדרכות, כל המחשבות, שעות של דיבורים והתיעצויות. האם לא היה כאן משהו אמיתי?
ובאמת כבר חשבתי שמצאתי את בת זוגי! הקרקע כבר הייתה יציבה. הכל היה מוכן. הייתכן שהכל פתאום נגמר? ככה סתם? מדוע? האם אינני טוב? נחיתה קשה על רצפה קרה. הלב מסרב להאמין. כל רגע נראה פתאום נצח נצחים. עדיף כבר לישון לנצח. לא לראות אור יום. להתחפר עמוק בתוך המגנן והמסתור. אולי יום אחד תציץ אלי עוד קרן שמש שתתן  תקווה למציאות קצת אחרת. למקום בו אמון ושלווה נפגשים למקום בו השמחה טבועה בלבבות האנשים. למקום בו אין עוד צער ומכאוב. למקום בו אאמין שיהיה יותר טוב. למקום בו אנשים יפסיקו לספר לשון הרע. ליום בו תגיע כבר

הגאולה.

(נכתב מלבי בעקבות כמה סיפורים של חברים וקרובי משפחה שביטלו אירוסין/התגרשו אחרי כמה חודשים)

שושיאדיתאחרונה

עצוב...

אולי יעניין אותך