מי אמר שהבנים?!אנונימי (פותח)

טוב, נראה לי שאני הולכת לעלות כאן שאלה עתיקת יומין, שאולי כבר נדונה פה בפורום, אבל בכל זאת...

אז מי אמר שהבנים?! מי אמר שהבנים תמיד צריכים לעשות את הצעד הראשון?!

אני אספר כאן מקרה שקרה לי ואשמח לשמוע מכם אם היה כדאי לי לנהוג אחרת:

המקרה הזה קרה לי פעמיים בסיטואציות שונות, ובשתיהן אני מרגישה פיספוס...

בפעם הראשונה נסעתי באוטובוס שנסע בו בחור חמוד שככל שיותר הבטתי בו, וניתחתי את התנהגותו ומראהו הרגשתי שהוא כלבבי.. אבל בזה זה נגמר.

בפעם השניה העלתי טרמפיסט שלצערי רק במבט לאחור (האסימון נפל לי אח"כ, במעין פלש-בק כזה) הבנתי שהוא מאוד מצא חן בעיניי..

בשני המקרים הנ"ל אני חושבת שמצאתי אדם עם פוטנציאל עצום לקשר רציני, אבל בזה זה נגמר..

השאלה היא- אם אני הייתי עושה צעד כלשהו, איך זה היה מתקבל?! ואני חייבת לציין שיש לי טראומה רצינית מעשיית צעד ראשון כי ברוב טימטומי בגיל הטיפש-עשרה עשיתי כזה דבר למישהו מהשבט שלי ויצאתי אבלה ברמות...

דבר שני- מה הייתם ממליצים לי לעשות בפעם הבאה שאני פוגשת מישהו שאני מרגישה שיש בו פוטנציאל להיות אביר חלומותיי?

אשמח לשמוע את דעתכם\עצתכם...

בתור בןאנונימי (פותח)
אני אומר לך שיש הרבה בנים שאפילו ישמחו שהבת תעשה את הצעד הראשון.. אני אומר את זה על עצמי!!!
כנ"לשם היה לי
גם אני מצטרף להנ"ל
מבינה אותך..אנונימי (פותח)
בס"ד
גם לי היו מקרים דומים
שכמובן..
לא עשיתי כלום..
(גם בבית הספר שאני מלמדת יש בחור שמוצא חן בעיני
אבל אני אומרת
שאם נראה לו הוא כבר יברר..
אבל זה שונה מהמקרים שלך
שהם מקרה שאחרי מעט זמן עובר..
ואצלי יש לבחור זמן לחשוב על זה ולהתחיל..
אני לא מתחילה כי אני מניחה שאם הוא ירצה זה יבוא ממנו
וכמובן מי רוצה לשמוע "לא נראה לי...")
אז בע"ה שהבחורים יתחילו להיות בחורים
ויאזרו אומץ..
לגבי הצעה בעתיד
את יכולה להתחיל לגשש
כביכול בשביל חברה
לראות אם הוא בכלל מעוניין..ואיזה סגנון הוא רוצה
ואם זה יהיה שייך
תעשי כמו בחור שעשה לחברה שלי
שדיבר כביכול על חבר להכיר לה
ובסוף זה היה הוא..
לא לומר כמובן שזה בשביל חברה
כמו שהוא אמר
אבל לגשש..אם יש לך אומץ- יישר כח!

שיהיה שבוע טוב
ובשורות טובות במהרה
ל  רחלי21moson
לגבי הבחור בבית הספר שאת מלמדת - יכול להיות שהוא מתבייש\חושש\ לא יודע איך לגשת\ חושב שאת לא מעוניינת ...
לדעתי חבל לפספס הזדמניות שאולי אח"כ שניכם תצטערו על כך.
לדעתי הדרך הכי טובה היא לגשש - כלומר לגשת אליו ולהתייעץ איתו בנושא מקצועי (אם למשל הוא מורה - לדבר על נושא מיקצועי שנראה לך משותף לשניכם) וכך גם את פותחת ערוץ תקשורת מולו (אולי הוא מתבייש) שיקל עליו לעשות את הצעד.
כמו שאת רואה כותבים פה בנים שאומרים שהם מתביישים אז קצת עזרה יכולה לעזור.
צודק אבל...אנונימי (פותח)
בס"ד
תודה רבה על התגובה..
הלוואי והייתי יכולה אבל כבר בגלל שהוא בערך בגילי
ואני לא עובדת קבועה בביה"ס (רק פעם בשבוע בעבודה מעשית מהמכללה)
אני לא אעז (לצ-ע-ר-י) לגשת אליו.....
באמת שכואב לי אבל אין מה לעשות אני ממש מתביישת...
רק מה שחשבתי אולי לבקש מחברה שלי שעובדת איתי
לעזור לי (היא בגילי, נשואה), או לגשת אליו
או לאיזו מורה לשאול עליו..
אני מתפללת לה' ינחה אותי בדרך הנכונה...
מקווה לבשר לכם בשורות טובות בעזרת ה'!!
ולשמוע מכם גם!!
כל טוב

לדעתי - דרך צד שלישי הכי טוב.moson
אם יש לך חברה זה יכול לעזור - כי זה ימנע את המבוכה שלך לגשת אליו וגם יכול להיות שיקל עליו. ודרך אגב מה שהצעתי היה לגשת אליו ולדבר איתו על נושא אחר - לפעמים מסתם שיחה דברים מתגלגלים או יכול להיות שסתם שיחה + חיוך יתן לו את האומץ לעשות את הצעד.
ובכל מקרה כשמנסים לפעמים מצליחים ולפעמים נכשלים כשלא עושים כלום אף פעם לא נכשלים אבל גם אף פעם לא מצליחים.

בהצלחה ושבוע טוב.
נכוןצופיה20
את ממש צודקת גם לי זה קרה כמה פעמים ורציתי לעשות את הצעד
אבל שוב איך שהבנים רואים את זה זה שונה..
גם בתור בןאנונימי (פותח)
גם לרוב הבנים לא קל "להתחיל" עם מישהי לא מוכרת..
חוצמזה, זה רק רושם חיצוני של כמה דקות בודדות! אני הייתי מתפדח בכלל לחשוב על זה..
אגב, שכחתי לומר...אנונימי (פותח)
שאני בתור בת ש-ו-נ-א-ת!!! שבנים מנסים להתחיל. ודווקא בגלל זה בסופו של דבר אני מסרבת.. אז אולי גם אצל הבנים מהטעם שלי זה אותו הדבר? אוף לעזאזל.. ככה לא נכיר לעולם......
2 דבריםעדי - בן
בתור בן באמת לא יודע איך הייתי מגיב אם מישהי היתה ככה "נופלת" עלי
משום מקום
ואולי זה קשור להמשך הדברים

אני אישית לא מנסה ככה אפילו אע"פ שכמה פעמים אולי
זה כן היה נראה מתאים (נראה גריידא)
כי :
מראה חיצוני נטו לא מעיד על כלום
לא על תכונות, מידות רמה דתית .. בקיצור כלום
מה גם שבחורה תורנית לא כל כך יודע איך תגיב לדבר כזה

אז תמיד עדיף לחפש גורם שלישי מגשר או משהו בסיגנון
גם בצניעות של העניין וגם למזער נזקים

ועדייןאנונימי (פותח)
ועדיין אם את ממש רוצה להכיר אותו תוכלי לבקש ממנו עזרה כדי לראות איך הוא מגיב ולפחות לשמוע את קולו.. זה יתן לך טיפ-טיפה מידע נחוץ ואולי גם תירוץ לשוחח איתו.
שתזכי להתחתן בקרוב!!
מסכימה ומזדהה עם כל מילה.מה ידידות
לדעתי כן.אנונימי (פותח)
שברור שהיה לי על סמך מה לקבוע שהבחור בכל מקרה מתאים למה שאני מחפשת...

ואני אפרט:

במקרה הראשון- מרגע שראיתי אותו הוא היה נראה כתלוש מחלומותיי הורודים ביותר, מה שנקרא- נדלקתי.. וככל שיותר היבטתי בו וראיתי את התנהגותו- נדלקתי יותר.. (ואח"כ כמו סתומה התיישבתי במושב סמוך אליו, מרוב שהייתי מרותקת.. ובסוף קלטתי שזה משהו שאני שונאת שעושים לי, אז למה לעזאזאל אני עושה את זה..)
וכישרדנו הוא שאל איך מגיעים למקום מסויים ואני כמובן התנדבתי להסביר...
ואני חייבת לציין שזה ממש ממש נדיר שככה אני נדלקת.. גם אני חושבת שבד"כ זה רדוד ושיטחי, אבל בשני הפעמים זה פשוט היה משהו אחר, שא"א לפספס..

במקרה השני- הוא פשוט ישב באוטו עם אמפי באוזניים ולמד משניות או משהו.. זה דבר ראשון שמצא חן בעיניי (והקטע הוא שהוא לא היה נראה דוס כבד כמו שאני בכלל לא אוהבת, הוא היה בדיוק הטיפוס שלי..) ובכלל הוא הקרין מן משהו כזה..

ובשני המקרים הללו יש מכנה משותף בין שני הבחורים, שזה כנראה מה שמצא חן בעיניי וזה מה שאני צריכה לחפש בעתיד (אם אני לא אמצא אחד מהם..) וזה, בנים להקשיב היטב!!!- אי ניסיון בעשיית פוזות על המין השני!!!!! וגם הבנים הטובים ביותר נופלים בזה... והיו עוד דברים משותפים, אבל זה כבר לא רלוונטי לגביכם.....
היה לי משהו כזה בעברמשה
לא העזתי להשאיר טלפון (למרות שמאוד רציתי) אבל השארתי כמה מילים על עצמי כדי שתוכל למצוא אותי אחר כך בגוגל.
והיא מצאה...


בסופו של דבר זה נפל קצת אחרי הפגישה הראשונה, אבל אני לא מתחרט לרגע.
לא יודעת זה ידוע שבנים צריכים להתחיל?בדולח
או שזאת דעה מוקדמת (:
האמת היא שהרב אבינר שליט"אאני..
אומר שהיום לגיטמי לחלוטין שגם בנות יזמו.
אני פניתי פעם לבחור שגם התנהגותו וגם יופיו מצאו חןקומפית
בעיניי, וכנראה שהוא לא היה מעוניין, אבל האמת שזה לא ממש שינה לי כי אני פשוט הרגשתי ממש טוב עם עצמי שעשיתי משהו בנידון... לקחתי בחשבון שהוא לא ירצה, אבל היה לי חשוב לעשות את הצעד הזה כי לא רציתי ששנים אחר כך אני אגיד, יו למה לא ניסיתי, איזה פספוס וכו'...
בקיצור, לדעתי, אם מישהו נראה לך טוב ומתאים, תנסי, סך הכל לא נראה לי שיש מה להפסיד אא"כ חס וחלילה הוא טיפוס רע - ומזה צריך להיזהר מאד...
בהצלחה!
וכאן נשאלת השאלה....אנונימי (פותח)
איך בדיוק מתחילים?! (כמה שאני שונאת את המושג הזה!!)כי הדבר האחרון שמתחשק לי בפני אותו בחור זה לצאת אבלה... וזה מתכון בדוק להצטייר כאחת כזו...

אז למישהו יש רעיון?
(בנים- תכתבו איך כן היה מוצא חן בעינכם סיטואציה שהבחורה מתחילה, ז"א איך בדיוק היא אמורה לעשות את זה ואתם תאהבו..)
לדעתי, פשוט להיות ישירים...קומפית
מה הבעיה לשאול אם הוא פנוי ואם כן, האם הוא מעוניין?
אם זה נורא מפדח אותך, תנסי את השיטה של: "החברה שלי רוצה לדעת האם..."
בהצלחה!
ואם תצאי אבלה. מה יקרה?משה
שום דבר.
אם הוא הזיווג שלך הוא יגיע,ברור שתעשי הישתדלות-מתנחל גאה.
בע"ה ית'!

וניראה לי א.לא צנוע.ב.הבחור ירתע....
מקווה שעזרתי! ‎
למה ירתע? אני לא בטוח שזה לא צנוע.עמישב
אין צורך להיות לא בטוחאני..
אין בזה שום חוסר צניעות.


וכן, יש בנים שכן יתרעו. בנים שאוחזים בדעה שזה לא צנוע. אני מקווה שאין הרבה כאלה..
יום טובאנונימי (פותח)
אני חושש לגשת למישהי,זה נובע בעיקר מן העובדה שאני מגמגם,

אבל תמיד יש לי מחשבה כזאת שמישהי תראה אותי ותפנה אלי,
לבנתיים זה נשאר בתור מחשבה אבל אף פעם זה לא קרה לי,
ואולי טוב שכך כי לא היה לי מושג איך הייתי מגיב לכזה דבר
אני בכלל לא חושבת זה לא צנועאי''ה
פשוט אני סתם הייתי מתפדחת...
אני מכירה זוג שהתחתן עם טרמפיסטיתאנונימי (פותח)
כנראה שלקחה טלפון לפני שירדה.אני לא הייתי מעיזה.
גם בעיני מצא חן איזה טרמפיסט לפני שנים...פתאום נזכרתי ידעתי מאיזה ישוב הוא לפי הטרמפ אם זה היה כ"כ חשוב לי אז הייתי מבררת. ואם לא זה לא פספוס כי רווח והצלה יבוא לנו ממקום אחר ואכן ב"ה הגיע. מספיק קשה הדרך המקובלת..דייטים אז לחפש עוד דרך? בכל מקרה בהצלחה
בואי אני יסביר לך איך זה עובד:אנונימי (פותח)
לפעמים עלול לצאת מצב שלגבר יש בטחון עצמי מופרז, כלומר אין לו בעיה להתחיל איתך, אבל הוא חושב לעצמו, מה יהיה , איך תגיב, שלא תחשוב עלי שאני יהיר מדי ומתחיל עם כל מי ששואלת אותי מה השעה..
לכן מה אכפת לך לנסות? אם הגבר יראה שאת מתעניינת ואפילו במעט, תאמיני לי, ואני גבר, אפילו גבר גבר, הוא יקפוץ על המציאה ויפתח איתך בשיחה בלי שום בעיה ואפילו הוא יוביל את השיחה כך שאת לא צריכה לדאוג.
ותחשבו על זה.
זה בעיהאנונימי (פותח)
כי נראה לי שמי שהוא באמת משתדל להיות צדיק לא יאהב את זה שפונים אליו והוא יסרב רק מעצם העובדה שמישהי פנתה אליו. בת שפונה מיוזמתה למישהו רוב הפעמים תחשב בעיניו כמישהי חסרת צניעות וככה זה לא ילך..
אני אפתור לך את הבעיהאנונימי (פותח)
תלוי איך את מגדירה פנייה, אני לא אומר שהבחורה צריכה לשאול אותו ישר, מתי אפשר לבוא את ההורים!
אלא שתדבר , רק לדבר, וזה לגבר מספיק תאמיני לי.
אם זה בטרמפ, אפשר לשאול אותו : נו חיכית הרבה זמן.. וכו'. וזה יזרום אל דאגה.
אם זה בעבודה, אין בעיה כי הכי טוב לשלוח חברה או חבר לברר.

אבל בגדול, עד כמה שאני יודע, לא נראה לי שהבן זוג דופק בדלת יום בהיר אחד, ויאלללה לחופה. או שכן?

צריך להזיז דברים.

הזיווג קשה כקריעת ים סוף, נכון,אבל, בקריעת ים סוף, כמה שהיה נס, והמים בקעו, ונהיו כחומה, וכו', אסור לשכוח שמשה בכל זאת, היה צריך לעשות פעולה כלשהי (נטה את ידו על המים) .

אז יאללה להתחיל לזוז.
צד שלישי יכול לחסוך 'פאדיחות' , אם זה רלוונטיavishalomf
במצב מזדמן, כמו טרמפ/אוטובוס וכו' בד"כ זה לא אפשרי. לדעתי לא אסון לנסות, אם ניתן לפתוח בשיחה, אם לא וצריך הרבה אומץ לזה - להשאיר טל'.
פעם השארתי מס' לאחת בתירוץ כלשהו, אך היא לא התקשרה
לא צריך לחשוש משום דרך שאינה מדי פרועה.
בחורים בהחלט מתביישים לפעמים, ובכלל -אבינעם 7

צריך לדעת, למה מחפשים בן (או בת) זוג? לשם שמיים??
אז קדימה!

הוסכם בלא מעט קולות שגם יוזמה מצד הבחורה היא בסדר.

הוא נראה צדיק מדי??
יש לי לא מעט חברים "צדיקים" שיש להם סיפורים מדהימים איך נשותיהם (לעתיד) בחרו אותם מרום עזרת הנשים... וזה עבד.

אז אני מחזק אותך ואת כולן. בפעם הבאה - אל תשארי עם ספיקות מכרסמים.
נכון, באמת, פחות מביך דרך צד שלישי, כמו למשל לברר איפה הוא לומד (אפילו בטרמפ, תוך כדי) וליצור קשר עם השדכנית הישיבתית שתעזור לברר וליצור את הקשר. ומנסיון - זה עובד!

וגם מה שמביך - אז מה. מי שמתבייש - מתייבש ונשאר לבד (וזה עצוב)..

בהצלחה ושמחה!!
לקשתיהודית פוגל
אני חושבת שבפעם הבאה שזה יקרה אימרי לו בפשטות: הייתי שמחה להכיר אותך, אני יודעת שזה אולי לא אתי ולא מתאים לקוד ההתנהגותי המקובל, אבל אני קצת הרפתקנית ולא רוצה להחמיץ שום הזדמנות, אם זה לא מתאים לך שכח מהענין. ככה, בנחמדות ובאומץ, מה יש לך להפסיד? אני מאוד אוהבת קצת שובבות ומקוריות ולא כובד וחששות. ב ה צ ל ח ה!
פניה לצד שלישיאנונימי (פותח)
אני מכירה זוג שהבחורה הכירה אותו באוניברסיטה ופנתה לצד שלישי שיכיר בינהם, הפניה התקבלה ברצון והיום הם חיים באושר רב. דרך אגב כשאני נפגשתי עם בעלי,לאחר תקופה מסוימת אני העליתי את רעיון הנישואים, אם לא הייתי מעלה זו היינו יכולים לצאת עוד המון זמן סתם (כי הוא טיפוס כזה) אז אל חשש..
דוגרי אין מה להתביישאנונימי (פותח)
דוגרי אין לך מה להתבייש הרי לפחות במקרה של הטרמפ הוא הרי אפילו לא מכיר אותך ככה שבמידה ויסרב זה אפילו לא פדיחה(אני אפילו שאני קצת בייניש מתחיל לפעמים)
לי לא היתה בעיה לעמוד בצד המותחל,החסרון היחיד הואאליסף ט
שאין לך מושג אם את לא מונעת רק ע"י מראה חיצוני,סה"כ את לא יודעת עליו כלום.
2 דברים...1234567890
א. פעמיים קרה לי שחייל (דתי) העביר לי פתק עם פרטיו באוטובוס.. על אחד אפילו ביררתי. הדבר הזה גרם לי למבוכה (פעם זה קרה ליד חברות שהסתלבטו עליי אח"כ..) ולדחיה מאותו בחור. גם אם הוא היה נראה לי מתאים זה עושה רושם של בחור שמסתכל על החיצוניות, וזה גם תיסכל אותי,( אולי יש בנות שמבינות למה, קשה לי להסביר).
ב. המון פעמים הבחורים שאנו רואות בהם פוטנציאל הם... תפוסים! (מאורסים ונשואים). פשוט הנוכחות הנשית שלידו מטפחת אותו מבחינה פנימית וחיצונית, כך שברור שהוא מוצא חן, ולנו הבנות שבשונה מהבנים רואים אם אנחנו תפוסות (כיסוי ראש..) נשאר רק לברר, לגלות שהוא תפוס.. ולהמשיך הלאה.

שיהיו בשורות טובות, שיתבטלו מחשבות שונאינו.
שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא.
בתור בחור רווקאנונימי (פותח)
כל האלה שמדברות
אולי תזמו כבר?
אני עברתי למעלה מ40 יוזמות שלי ולא הצלחתי
אולי יוזמה של משהי אחת תצליח?
ותחשבו על זה...
יכול להיותאנונימי (פותח)אחרונה
תמיד היה לי בראש שהבנים צריכים לעשות את הצעד הראשון וכו..
אבל בזמן האחרון גיליתי כמה הבנים מתביישים,ולכן ניסיתי אני לעשות את הצעד הראשון אבל לא תמיד זה הולך.
אני יודעת כמה זה מתסכל לצאת כל כך הרבה פעמים ולא למצוא את האחד.
אני אומרת לכולם אל תתייאשו כל דבר בעיתו ובזמן בע"ה כל אחד ימצא את זווגו.
אל תהי צדיק הרבה או שזו דרך ארץ בסיסית?פתחתי ניקק

כשנושקים ל30 ויש כל מיני מחסומים מלהתחיל לצאת, ופונים לטיפול ועדיין לא עוזר..

תמיד יש את העצה הככ פשוטה (שנאמרה לי גם לפני 5,6,7 שנים) פשוט תצא לדייט אחד.

כך אומרים רבים ומוסיפים להצעה כל מיני ניסוחים זהים או קרובים - אתה לא אמור וצריך לחשוב על חתונה, זה רק דייט.. אתה לא מתחייב לאף אחת. עד שלא תנסה דייט אחד אתה לא תצא מהלוף הזה. אין הבדל בין לנסות דייט בגיל 20 ללנסות בגיל 30.  הרבה התחילו ככה. תמיד יש סיכוי קטן שאולי מכח הדייט תופתע לטובה ואולי המחשבות על מסוגלות לחתונה ישתנו..


ואני , שרחוק שנות אור מלהיות במקום רוחני טוב... מרגיש בכל זאת מין תחושה לא נעימה שיש צד שני בתמונה - ולא באלי לעשות צעד שייתכן ויהיה משמעותי על חשבון הזמן והכוחות שלה..


לא יודע אם זו עצת היצר או שאולי לפחות בזה אני צודק?

תהיה כנה ותתן לבחורה להחליטאני:)))))

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

כדי לצאת לדייט צריך חשק וסקרנות מינימלייםadvfb

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

 

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

 

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

 

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

תצא לדייט. אין בכלל שאלה.קעלעברימבאר
זה ייפתח לך המון.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

אם אתה בן 30 ואתה לא רוצהארץ השוקולד

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

לעיתים זה פשוט פחד לקפוץ למים.קעלעברימבאר

פחד שחולף ברגע שקופצים

כעת שמתי לב שצריך קצת לדייק את הניסוחפתחתי ניקק

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

..שפלות רוח

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

אכן הבהרתי בתגובה נוספת שזה לא בגלל זהפתחתי ניקק
וממש תודה על ההשקעה בהודעה.
לא נפשים פעם ראשונה כדי להתחתן.יהודי שואף לטובאחרונה

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאוודחדווית

חברה הכי טובה שלי מתחתנת

ואני כבר לא יכולה 

אני עדיין רווקה נכון לרגע זה..

אני לא יודעת מה הולך להיות אחרי החתונה שלה

עד כמה הקשר ישתנה

האם אני עדיין ירגיש קרובה אליה? או שכבר לא יהיה לנו את הביחד שלנו?

אולי כדאי פשוט לעזוב את החברות כי זה יהיה מידיי כואב??

האם היא עדיין צריכה אותי אחרי החתונה ? עדיין אני חשובה לה? היא עדיין חושבת עלי? 

איך זה מרגיש מהצד השני ,מהצד של מי שמתחתנת?
אני מרגישה אבודה לגמרי בעניין

 

 

 

מה פתאום אל תעזבי.Shandy
עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:55

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן


 

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת


 

 

וןאן את נשמעת ממש מיוחדתתפוחית 1
תודה לה'.Shandy

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

למה נראה לך? כאילו תודה אבל איך את רואה את זה?חדווית
וכן גם אותי זה הפחיד. אבל לא וויתרתי.Shandy

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

עוד שאלה בענייןחדווית

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.


אז ככהShandy

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)


 

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל


 

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

 

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

 

 

חברות כמוך זה מתנהרקאני

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

 

תודה. הן מתנה בשבילי גם אז אני לא מוותרת🥰Shandy
זה באמת קשה וכואבתפוחית 1

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

>>ברוקולי

 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

לעזוב את החברות? כי טוב לה?הפי

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

 

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא הקנאהחדווית

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

קשר אמור להיות הדדיהפי

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

 

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

מובן כל כךלא יודעתת

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

תדעי לך שזה הכי מובן בעולם!!advfb

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

נכוןחדווית

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

הרבה תפילותadvfb

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

נכון.Shandyאחרונה
איך מעוררים רצון להתחתן?Shandy

יש רצון לזוגיות ואהבה זה טבוע בבנו מאז ומתמיד ואצל בנות רואים את זה כבר מגיל 12 אנחנו חולמות על חתונה ועל הבעל

מעבירות בראש שמות ומשוות מה הכי מתחרז ואיזה שם משפחה היא מקווה בחיים לא לקבל🤣😂

קיצר אנחנו גדלים עם זה ושמגיע הרגע לצאת אז בכלל הרגש בשמיים וכו

יש כאלה שפשוט הרצון הזה מודחק להם הצידה בגלל עבודה ולימודים זה לא שהם לא רוצים פשוט כרגע לא מתאים.

יש כאלה שזה מפחיד אותם ומלחיץ וחושבים שהם לא בשלים אבל עדין הם רוצים.

אבל מה עם כאלה שפשוט לא מרגישים את זה

הם לא מפחדים. הם לא דוחקים. הם אפילו מנסים.

הם יוצאים. אבל זה לא מתקדם כי הם גילו שאין בהם רצון לזה...

איך מעוררים רצון להתחתן אצל מישהו

הם הכי שמחים שאחרים סוגרים ווארט אלא שרוקדים הכי הרבה ועושים הכי שמח בחתונות של אחרים

אבל לא מצליחים לדמיין את עצמם בשלהם...


 

לשלוח אותם למאמן.ת לחתונה זה רעיון שישבו עליו אבל מה עוד

איך אפשר לעודד לרצות את זה.

ו

לא קראתי תגובותלאחדשה

טבע האדם זה רצון לחיות בזוגיות.
זוגיות אצל דוסים - הרבה פעמים זה הפך הטבע.
חוסר רצון יכול לשבת על משהו מהסקאלה של הדחקה-טראומה.
יש משהו שחוסם.
יש ייצורים לא זוגיים, האחוז שלהם מינורי.. הם בד"כ טיפוסים שכלתניים ועם סיבות שכלתניות אפשר ל"שכנע" אותם, רק לדאוג שלא יתחתנו עם בן זוג שחולם על קשר ואהבה וזוגיות אקטיבית ומתפתחת
כל השאר- טיפול.
טיפול זה לא רק למי שמרגיש שמשהו לאבסדר...

תלישותאמה לעם קדוש

לקח לי זמן להבין 

להפנים

שוב

שאפשר להיות בין אנשים

ועדיין להיות בודדה.


 

לקח לי זמן להגדיר לעצמי מחדש-

אני לא פה ולא שם

כבר לא בחברת הצעירים הסוערים

ועוד לא עם אלה היושבים זוגות זוגות


 

ויודעת

אני מוקפת אהבה

באמת.


 

משפחה

חברות

לימודים


 

ועדיין

אתה, איפה אתה?


 

מחכה לך בסוף כל יום

כשהחושך יורד

וכולם מתכנסים איש אל ביתו.

מחכה לשתף אותך איזה דיבור שדיבר אליי הלב שלי היום.


 

מחכה לחגים של יחד

לשבתות של נחת.

בלי לחפש איפה להתארח או לבשל לעצמי, שוב.


 

מחכה לדעת שיש מי שרואה אותי ושמח בי,

ככה.

בדיוק כמו שאני.


 

מחכה לך

אולי היום תדפוק על מפתני?

אמן! את מוכנה לפתוח לו?אני:)))))
רק שיבואאמה לעם קדוש
אמן אמן אמן!advfbאחרונה
"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"יהודי שואף לטוב

קיבלת הצעה, נשמע מעולה. בירורים, כמה דברים טובים. באמת, מעניין לפגוש את זו שכל הטוב הזה מסופר עליה. מעריך אותה עוד לפני היכרות ראשונית. טלפון, וואלה, היא בראש טוב, זורמת עם המקום שתמצא, לא מתוך ביישנות אלא מתוך בגרות וכבוד. כיף.

השקעת. מצאת מקום, מזג אויר שיבש, התאמצת ומצאת מקום אחר, קרוב לה אבל לא בין החברות. מקום נוח בלי חשש ייחוד. נסעת שעה. היה נהדר.

איכשהו היא הצליחה לפתוח שיחה זורמת בלי היכרות בסיסית, רק אחרי שעה היא ביקשה לשמוע פרטים בסיסיים, כי היא באמת לא שמעה כלום. פשוט דיברתם. וזה לא כי סתם קשקשתם. גם, אבל גם היה דייט 'עיון'. תחושות, מניעים, הגדרות חדשות שגילית על עצמך, והיא הצליחה לנתב אותך אליהן בטוב טעם ודעת. היא גם שיתפה וסיפרה. היא באמת מעניינת, ומוציאה ממך את המיטב. הרגשת אמיתי וחופשי.

אחרי שעתיים היא אומרת שהיא צריכה להתחיל לזוז. היא לא מתחמקת, יש לה לו"ז, דיברתם על זה כבר. פשוט לא שמת לב שעברו שעתיים. איך עברו? היה כ"כ כיף, הזמן עבר מהר. לא חותכים מיד. מתחילים להתקפל וממשיכים בשיחה עד הרכב. נפרדים לשלום ומסכמים לדבר בבוקר למחרת.

בדרך עוצר בצד. מחשבות. היה כיף. ממש. אף פעם לא היה לך ככה. היא מעניינת. עושה רשימה. מה מסקרן אותך, מה עוד רוצה לשאול אותה, מה עוד רוצה לשמוע או לשתף. מה אפשר לשפר בהתנהלות, איזה מקום יתאים לפגישה שנקבע מחר בטלפון. להגיע מוכן.

מגיע. חבר טוב מתעניין. משתף בשמחה.

אחרי שעה הודעה. מחילה שזה בהודעה, יש עיסוקים. לא מתאים לי. תודה.

מה עכשיו. איך מתקדמים.

אבל זו היא.

איך רודפים.

קודם כל לעזוב. נגיב עוד כמה שעות. נעכל ונחשוב.

הודעה קצרה. תודה על המאמץ, אם יש משהו להעיר או להאיר אשמח.

נהנתי מההשקעה, היה מקום מעולה. היה כיף. יכולת להיות יותר מתעניין.

את צודקת. אני רגיל להיות בעמדה של מדובב. פתאום שיחה פעילה. זה כיף, הייתי קצת בשוק, בעמדה של מספק תשובות. האמת שגם כתבתי לעצמי כבר בדרך אחרי שנפרדנו.

מעריכה מאד. לא מתאים לי.

מקבל. תודה על הכל.

אבל איך ממשיכים?

לילה קשה. קצר מאד.

למחרת, השדכן, דמות מוערכת, קרוב משפחה שלה, פונה ואומר שדיבר איתו, לדעתו לא הצגתי את עצמי נכון. מדברים קצת. נשמע שהיא נתפסה על נקודה לא מהותית. חבל.

לא מבקש. הוא אומר בעצמו שהוא לא מתייאש.

עוד יום שהיא בראש. עוד לילה. הרי הוא מטפל בזה. זה יכול לחזור.

למחרת הוא אומר שהוא מרים ידיים.

להרים גם?

אבל זו היא!

מישהו שואל אם פנוי.

לא יודע.

אני פנוי?

אין מישהי שטוענת בעלות..

אבל אני ממש לא פנוי.

שבוע שהיא מפריעה בתפילות ובלימוד. בעשייה יש קצת מנוחה ממנה. משתדל לסלק אותה, לפעמים גם מצליח. ואני לא בטוח שאני רוצה בכלל לסלק. להפנים כבר. היה ונגמר. מה נגמר? מי נגמר. אני.

הצעה אחרת. נשמע טוב, באה מ3 כיוונים במקביל, בלי תיאום. דמויות שמכירות אותי.

בירורים, שוב, נשמע מעולה.

אבל אני פנוי?

בסדר, ננסה. אין הרבה חשק, קשה לחשוב על להיפגש ככה. אבל חייב להמשיך.

באסה. היא לא רוצה.

מזל. היא לא רוצה.

הצעה נוספת. בירורים. שומע דברים טובים. אבל הכל טפל. איך אפשר להתחיל ככה? בינתיים לא.


וזו רק פגישה אחת. מה עוברים אנשים.

ירחם ה'.


"אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מקיש עליהם אחת עד שהיא פוקעת, ומה הוא בודק קנקנים יפים, שאפלו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו נשבר, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא את הצדיקים" (בראשית רבה לד, ב)

"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"

וואו. איזה דבר זהנקדימון

הכתיבה מכניסה אותנו ממש פנימה.

אין לי עצות טובות לתת, אבל מזדהה

אבל שלא תהיה טעות - היא עושה נכון.מי האיש? הח"ח!

וצריך שתקבל שהיא עושה נכון. ובהגיע הרגע, והוא יגיע, גם אתה כך תעשה וזה נכון.
איבחת גרזן. מכה אחת. מאצ'טה. בלי נקיפות המצפון המיותרות. וזה הנכון.

מסכים, זה כואב מאודארץ השוקולד

אבל אם צד אחד חושב שנכון להיפרד אז כנראה נכון להיפרד וצריך להיות ברור שנפרדים.

אפשר לקחת תקופה לחשוב בנושא גם, אבל כאשר מחליטים להיפרד הפרידה ברורה.

איזו תגובה מתוקה.נחלת
כואב מאודאנימה

אבל בלתי נמנע

איפה שיש סיכוי יש סיכון, וכשפותחים את הלב לאהבה נכנסים למצב פגיע.



בעזרת ה' הזמן יעבור והכאב ישכח והמסע שלך ימשיך למקומות חדשים וטובים.



לא חושבת שלזה התכוונת, אבל המסר העיקרי שאני לוקחת ממה שכתבת זה שתמיד עדיף לשקף את הרגשות והכוונות שלי ולא לטייח בחביבות. אם לא נחמד לי לא להיות נחמדה וזורמת במיוחד

בזמן האחרון קרה לי יותר מידי, היום הייתה לי הברקהintuscrepidam
עבר עריכה על ידי intuscrepidam בתאריך ט' בסיוון תשפ"ו 2:38

אבל אני כנראה לא אתעמק בה מספיק עד שבת.

אבל אני אשלח לך הודעה בפרטי מעניין אותי לשמוע אותך על הנושא.

בינתיים, כמה חכם ותורני אתה לדעתך?

17 כזה, קצת לפה קצת לשם.יהודי שואף לטוב
לא יודע איך יוצאים מזהשפלות רוח
אצלי זאת הייתה תקופה מאוד מאוד ארוכה(הרבה הרבה מעל שבוע) ועד היום יש מחשבות פה ושם, כשאני מתעסק בזה זה כואב, וכשאני בעשיה לשם עשיה זה לא פותר כלום כי אחרי שהעשיה נגמרת אז הכל חוזר, אבל שמתי לב שכשאני בעשיה לדבר גדול יותר ובנוסף מכניס המון חיוביות והמון מחשבות טובות על עצמי ועל איפה שאני רוצה להגיע וממש מדמיין את עצמי שם ורואה את זה ברור כשמש, זה מעין ניצחון קטן שעוד לא הגיע אבל זה מאוד עוזר ממליץ בחום לנסות.
אהבה, קודם כל לעצמי. כי אם אין אני לי מי לינחלת

גם לא היא. אני בלי קשר אהוב, חשוב, מתוק....

ווואי. רק להגיד שקראתי בנשימה אחתאמה לעם קדוש

הצלחת ממש להעביר אותי דרך הסיפור.

כואב.

מתפללת שתמצא כח להמשיך במסע, ובקרוב למצוא.

כל כך אמיתי. קצת (הרבה?) כואב. מוכר. עובר. תבוא זונחלת

שלך וזה יהיה פתאום כל כך שלך. וכל כך ברור. ישועת השם...

הכתיבה... מרגישים ממש את הלב.אשר ברא
וואו באמת קשוח!ארץזיתשמןודבשאחרונה

כתבת יפה- הלא נעלה וירשנו אותה. בסוף זה יבוא.

ואתה לא צריך להתפשר על מישהי שרוצה אותך ומקבלת אותך כמו שאתה, טוב שזה קרה מוקדם. היא כנראה לא בשבילך

עוד אחתאנונימיכלשהו

משחק לרווקים מבוגרים המבוסס על “20 שאלות”,
רק שבפועל צריך שתיים. כי כולם כבר מכירים את כולן.


איך משחקים:
מקריאים כרטיס משודכת:
“בת 31, עמוקה, שמחה, מחפשת בית של תורה, אוהבת אנשים ותהליכים.”


מותר לשאול עד שתי שאלות.
למשל:
“זאת ההיא שכתבה ‘לא שטחית’ חמש פעמים בכרטיס?”
“זו לא זאת ש’זורמת’ אבל רק על בוגר ישיבה גבוהה, גבוה, קליל, עמוק ומצחיק?”


מטרת המשחק:
לזהות מי המשודכת לפני שנגמרות שתי השאלות.
 

איך מנצחים:

אין מנצחים כאן.

 

נמאס לי לגור אצל ההורים אבל אני לא יודע איפה ישאולי1

דירות שותפים לחבר'ה בוגרי ישיבות גבוהות.. מישהו יש המלצה?

למה חשוב לך לגור עם בוגרי ישיבה גבוהה?פשוט אני..

אני לא יודע בדיוק בן כמה אתה ומה אתה עושה בימים אלה,

אבל בגדול בדירת שותפים אתה לא מחפש אהבה גדולה וחיבור נשמות, אלא אנשים סבבה ולא בלתי נסבלים...

אם במקרה הם יהפכו להיות חברים שלך, זה בונוס נחמד אבל לא חובה.

 

 

אני מחפש משהו שכן יתן כיוון יותר חברותיאולי1
בקרית משה אני יודעת על כמה דירותברוקוליאחרונה
לבבות נשבריםש.א.צ

בס"ד

לבבות נשברים, חלומות מתנפצים, אותיות פורחות באוויר

דיבורים, סיפורים, קשרים עמוקים, מתנפצים כגלים על הסלעים המשוננים.

דמיונות, הרפתקאות, חוויות משותפות הולכות לאיבוד. 

גלגלים מפונצ'רים, מפרשים מרוקנים. חבילות טישו ריקות. לילות לבנים. עיינים אדומות.

תחושת נבגדות. אי אמון באדם. הוצאות כספיות שהלכו סתם. אין עתיד. על העבר עדיף שלא לחשוב.

קרח מכאן ומכאן. אבוד. אין תקוות. לא הועילו הפשרות.

כל ההדרכות, כל המחשבות, שעות של דיבורים והתיעצויות. האם לא היה כאן משהו אמיתי?
ובאמת כבר חשבתי שמצאתי את בת זוגי! הקרקע כבר הייתה יציבה. הכל היה מוכן. הייתכן שהכל פתאום נגמר? ככה סתם? מדוע? האם אינני טוב? נחיתה קשה על רצפה קרה. הלב מסרב להאמין. כל רגע נראה פתאום נצח נצחים. עדיף כבר לישון לנצח. לא לראות אור יום. להתחפר עמוק בתוך המגנן והמסתור. אולי יום אחד תציץ אלי עוד קרן שמש שתתן  תקווה למציאות קצת אחרת. למקום בו אמון ושלווה נפגשים למקום בו השמחה טבועה בלבבות האנשים. למקום בו אין עוד צער ומכאוב. למקום בו אאמין שיהיה יותר טוב. למקום בו אנשים יפסיקו לספר לשון הרע. ליום בו תגיע כבר

הגאולה.

(נכתב מלבי בעקבות כמה סיפורים של חברים וקרובי משפחה שביטלו אירוסין/התגרשו אחרי כמה חודשים)

שושיאדיתאחרונה

עצוב...

אולי יעניין אותך