שאלה בזוגיותללה2005

בעלי ואני נשואים מזה מספר שנים, ויש לנו ילד אחד. ההריון היה מאוד קשה ונזקקתי לתמיכה מרובה של בעלי וכן טיפול פסיכולוגי. גם לאחר ההריון היה לי דיכאון וקושי להסתגל להורות. כל זה כמובן דרש הרבה מהזוגיות. עם זאת, אני חייבת לציין שנשארה לי תחושת פגיעות מאוד מציקה. בעלי הוא איש טוב וירא שמיים-וגם אני- עם זאת, הוא מאוד מקפיד על תפילות במניין ועל לימוד יומי של גמרא בשיעור בו הוא משתתף. אני זוכרת תקופה שבה מאוד רציתי שבבוקר ישאר איתי ויתפלל בבית ולא ישאל אותי מה רצוני, אלא יבין-עכשיו קשה לאשתי במשך חודש, חודשיים, חצי שנה-וכו' והשותפות שלי היא להתפלל בבית בשמחה (לא כקדוש מעונה) ולהיות כאן, לעזור, ואפילו רק הנוכחות שלו עוזרת-ולהיות בטוחים שזה בסדר-שד' לא כועס עלינו וכד'.מה שהיה זה שכל בוקר מחדש הוא שאל אותי, או שבכיתי נורא כדי להראות כמה אני מסכנה ושלא ילך, וכשאני חושבת על זה אני מתמלאת כעס-למה אני צריכה להתחנן??? למה אי אפשר לתקופה בלתי מוגבלת-עד שרואים בבירור שאני חזקה יותר-פשוט להחליט שהוא מתפלל בבית !!!האם זה כלכך נורא??? האם זה חוסר אמונה???אני רוצה עוד ילדים, ויש עוד הרבה שיקולים, אבל זה אחד ממליון דברים שמציקים לי-אני לא מוכנה לחוש תחושת אשמה על כך שהוא לא מתפלל במניין "בגללי", אני לא מוכנה שהחטא הזה-במידה וזה חטא-ירבוץ עלי. בתקופת הריון כולי תפילות לריבונו של עולם, וגם ביומיום-ואני לא מוכנה לקחת את האחריות\אשמה לכך שהוא לא מתפלל במניין. אולי עדיף ילד אחד ודי ???

אוליeinyeush
כדאי ללכת לטיפול נטורפטי ולהקל על הדיכאון אחר לידה. בעצם כל הדיכאון נגרם בגלל שיש כמה מרכיבים חסרים בתקופת ההריון והלידה. ובטיפול משלימים אותם וזה עובד!
לא נראה לי שאת צריכה לשבש את כל סדר יומו של בעליך ובמיוחד אם הוא אדם שכלי הוא לא כ"כ יבין אותך וזה לא קשור לעבירה או לא (אמנם להתפלל במנין הוא קרוב לחיוב אבל בלי מנין זה לא עבירה). פשוט כדאי לשמור על הבית שפוי גם אחרי לידה.
ואם עשית הכל כדי להקל על המצב הרוח הקשה שלך ושום דבר לא עוזר אלא נוכחותו של בעליך אז יכול להיות שהוא צריך באמת להיות לידך...
אולי אסור ליפלפלתי
להתערב כאן ולומר את דעתי כי אני לא נשואה, אבל בכל זאת אגיד- ואם תרצו תקשיבו - ואם לא- תעברו הלאה.

עכשיו את המצב רוח מעפן וקשה. עובר עליך משו, ונראה לי שאפילו לך עצמך הוא לא ממש ברור. מה שכן, אם תסתכלי על זה מלמעלה או לחלופין תכנסי לנעליים של בעלך - זה בטוח יראה אחרת.
בשבילו להתפלל במנין זה חלק מסדר יום נורמלי. וצורך של שפיות. כמו שלך יש צרגים - ואת רוצה צומי, הקשבה, יחס וזה שהוא יהיה לידך ויעזור לך -גם הוא צריך איוורור, גם הוא צריך ללמוד, להתפלל במנין, לראות קצ תאנשים אחרים, קצ תמחוץ לבית ת- וכל זה - כדי שהבית ימשיך להחזיק מעמד.
אם צד אחד לא יתן מקום נשימה, חמצן לצד השני- איך בדיוק הבית אמור להחזיק בזמנים קשים?
לפי מה שאת כותבת הוא לא אדם רע או כזה שלא מתאמץ לעזור לך. אבל מה לעשות - גם הוא צד בענין, וזה שהוא עצמו לא ילד ולא עבר את הקושי הזה לא צריך לגרום לך לדרוש ממנו יותר ממה שהואיכול לעשות.. גם לראות את הצד השני סובל כ"כ זה קשה. נראה לי שגם לו המצב הזה לא קל.
מרחב מחיה לדעתי יתן יותר חמצן -ואיתו גם סבלנות, ובע"ה יהיה טוב.

ובאמת מה עם טיפולים משלימים כלשהם? אולי באמת זה יעזור? כמו שמעלי אמרו? יכול להיות שזה יפתור את הכל - חבל על הלב והצער..
*צרכיםפלפלתי
יש אפשרות שתצאו לאיזו חופשה?אני12345
וואו איך כתבת יפה-יישר-כוחאנונימי (פותח)
עם כאלה תובנות את בטח תמצאי את זיווגך מהר והיהיה לו הכי טוב שבעולם
המון בהצלחה.
למה הוא לא מבין לבד????יונה
שלום ללה.
דבר ראשון- אני מאחלת לך המון נחת ושמחה מהבן שלך (וגם מבעלך.. )


לגבי הבעיה של "להבין לבד" -זאת בעיה שמשותפת לכולנו- רווקות ונשואות (ונדמה לי שגם לגברים. בנים-,זה נכון או לא? )
לכולנו יש איזשהו דמיון כזה של "נפש תאומה". שהוא רק יעיף בי מבט אחד ויבין מיד מה אני חושבת ומה אני רוצה וכמובן,מיד ירוץ בשמחה למלא את כל משאלותי...
רווקות מחפשות (לשוא?) אביר מושלם כזה,ונשואות מתוסכלות מהבעל שלא עונה לציפיות.
קראתי פעם מישהו שהסביר שאנחנו רוצים מין תחליף לאמא,שמבינה את התינוק ןממלאת את צרכיו עוד בשלב שהוא עדיין לא מדבר.
כאן בדיוק המלכודת.
נניח שזה היה מציאותי,את באמת היית רוצה בעל קורא מחשבות?? אני חושבת שיש כמה מחשבות ורגשות שעדיף שישארו פרטיות שלך...
או,לפי התאוריה שהבאתי-
היית רוצה שבעלך יתיחס אלייך כמו תינוקת? שהוא יחליט למה את זקוקה ומה טוב בשבילך?
נראה לי שאלה שאלות רטוריות שהתשובה עליהן ברורה.

לכן, אין מה לכעוס שהוא לא מבין בעצמו איך מרגישה יולדת...
(אפילו היולדות עצמן שוכחות די מהר איך זה באמת -וטוב שכך,אחרת היה רק ילד אחד בכל משפחה...)
פשוט להסביר לו בצורה ברורה (וכמה שאפשר,נעימה) למה את זקוקה.
חשוב שתנסחי את הדברים בצורת בקשה ולא דרישה,ושתשתדלי להודות לו כשהוא נענה לבקשתך.כך תהיה לו הרבה יותר מוטיבציה לעזור לך,ולשניכם (שלושתכם,בעצם) יהיה הרבה יותר נעים.

ולשאלה האחרונה.
תאמיני או לא, הילד הראשון הכי קשה (מבחינה נפשית).
כל ילד נוסף יביא איתו עוד שמחה,תשאלי נשים ברוכות ילדים בסביבתך,אני בטוחה שהן יספרו לך על זה מנסיונן.
צריך כמובן, לתכנן ולהשיג עזרה מכסימלית (כולל טיפולים,יעוץ וכו') לקראת כל הריון ולידה,אבל לא לפחד מזה.
בטווח הרחוק, את רק תודי לעצמך ולקב"ה על כל ילד.

ועוד דבר אחד
בסוף ,אתם כן תבינו זה את זו כמעט בלי מילה,
אבל זה יבוא אחרי הרבה הרבה שנים של עבודה משותפת,בדיוק מהסגנון של מה שאת מתארת....
כאן מתאימה החתימה של אגם-כנרת:
"אין קיצורי דרך למקומות שבאמת כדאי להגיע אליהם"



ברכה והצלחה
ופסח שמח (כשר הוא בטוח יהיה...)

כמה מרגיע לפעמים לשמוע נשואיםאני12345
אז יש לי רק שאלהאני12345
תמיד כל הזמן בנישואין צריך להיות עם היד על הדופק שאני מקשיבה, שואלת את השאלות הנכונות כדי להבין את העולם השני?
מה יגרום לי להתחתן??
זה אפילו נשמע לא אמין..ופתאום גם לי לא ברור בכלל :הרי כל הזמן מדברים על כך שאת בסוף מתחתנת עם משהו שיש לו יכולת הקשבה, שהוא מתייחס אלייך וכד'.
אז זהו? אחרי הטבעת והלידה יש איזה אלצהיימר של נשואים??
ללה יקרהיהודית פוגל
קראתי מה שכתבת בתשומת לב מרובה. גם את התשובות שכתבו לך בפורום וכולן נכונות. יש עוד משהוא שאת צריכה לדעת: גברים רבים מרגישים שהצד הרוחני אצל הנשים הוא נזיל מאוד, כלומר, על כל דבר קטן כגדול "אז אל תלך עכשיו..." התפילה בציבור/השיעור וכו' לא עד כדי כך חשובים. כלומר נראה להם שהצרכים של האשה מאיימים על הצרכים הרוחניים שלהם.ואם הם יכנעו, בטווח הארוך הרוחניות תסבול, בעוד שמצבי הרוח בודאי ישתפרו ובטווח הארוך לא יזכרו. ממבט לאחור של הרבה שנות נישואים בליע"ה אני יכולה לאמר לך שזה בדיוק כך. אילו היה שומע לי לגמרי הרבה היה מפסיד ברוחניות באמת כתוצאה מהשינויים שלנו כנשים במצבי הרוח, רגישות יתר בכיינות ועוד. חישבי על כך! אבל מצד שני אם היה לוקח זמן ומסביר לך כמה כל סטיה ברוחנית יכולה להביא בעקבותיה ירידה של ממש, יתכן והיה לך יותר קל, כמו כן רצוי מאוד "לפצות" את האישה על היעדרויות מעין אלו. כל אישה והפיצוי שלה. מקוה שהבנת, אשמח להסביר יותר, מעניין לקרוא מה את חושבת על כך. חיזקי ואימצי.
אז ככהללה2005
ליונה ויהודית-אהבתי מאוד את מה שכתבתן, ואני כרגע בטיפול יעוץ חדש-מתוך תפילה כל יום וכל דקה לריבונו של עולם שאראה ישועות.אני בטוחה שילד ראשון זה הכי קשה, אבל עדיין כשאני חושבת על הריון ולידה-אני נכנסת למתח וחרדה- וכנראה שבורא עולם עוד רוצה שאנוח מעט...(בתקווה שזה ממש מעט ואתחזק ואכין את עצמי נפשית), עם זאת,אני חשה שיש לי איזו בעיה בתקשורת עם בעלי (וליתר כנות אומר שגם עם אחרים...), כי הוא מנסה ליעץ לי במקומות שהוא לא מבין בהם, וזה רק פוגע בי, כי בעצם בלי לשים לב הוא שולל את הרגשות שלי. לדוג':דיברתי איתו עכשיו, ואמרתי לו שאני אוהבת אותו-אז הוא אמר:אי אפשר לאהוב כשכועסים...ואז אני נכנסת למצב של-לך תוכיח...למה??? וזה כל הזמן חוזר.או למשל אמרתי לו שאני מאוד רוצה עוד ילדים ובוכה מעצב כי אני רגשית לא מסוגלת ועצוב לי. רק רציתי אמפתיה והשתתפות ואולי איזו מילה טובה.אז הוא התחיל לברר איתי את זה ולגרום לי לחוש שאני לא יודעת לבד...ולא לצפות לשלימות, וכד'. אני כבר לא רוצה את העצות שלו.אבל כן את ההקשבה והאמפתיה.ליהודית-נוכחתי לדעת שאני צריכה ללמוד לסמוך על עצמי לגבי הילד (פשוט לדעת שהוא לא בסכנה, ושיש לי את האינסטינקטים הנכונים לשמור עליו)ושמותר לטעות ולפשל ולהכשל-בעז"ד' מתוך תפילות אינספור-נעשה ונצליח.
ללהאנונימי (פותח)
אני פחות או יותר במצב שלך- תקופת אחרי הלידה של בני הבכור. היו לי הרבה דכאונות ופחדים לפני ואחרי הלידה. בנוסף, בעלי לא נמצא הרבה בבית, מה שמוסיף על כך הרבה...
נראה לי שלפני הכל חשוב להבין שזה נורמלי הדיכאון והבכי ושעם טיפול נכון והתייחסות נכונה זה עובר והכי טוב לדעתי זה גם לשתף את הבעל בזה. להבין- הוא לעולם לא יוכל להבין, אבל לפחות לדעת את העובדות, להשתתף בקושי שלך. אני חושבת שזה גם מתקשר לרצון שלך שבעלך יבין אותך בלי מילים. אני ממש מסכימה לגבי זה עם יונה ובאמת נראה לי שאין מה לעשות- צריך לאמר במילים... ובכלל באופן כללי להשתדל לשתף כמה שאפשר. אני חושבת שגם העניין שאת מספרת לבעלך על התחושות שלך והוא כאילו "פוסל" אותן זו נטיה גברית (אם תרצי יש ספר מצויין: "נשים מנגה וגברים ממאדים" שרשומים בו הרבה דברים חכמים) וגם לי זה היה קורה, ופשוט הסברתי לבעלי שלפעמים אני מספרת לו דברים לא בשביל שיפתור לי את הבעיה שיש לי או אפילו לא בשביל שיגיד משהו חכם, אלא רק בשביל שיקשיב לי ושזה מקל עלי לשתף אותו. בקשר לביטחון בטיפול בתינוק, זה נראה לי מאוד טבעי שבהתחלה יש חששות וחוסר ביטחון- הרי אף פעם לא גידלת ילד בעצמך ממש. (אנחנו ביום הראשון שחזרנו מבי"ח עם התינוק כל דקה החלפנו לו טיטול, האכלנו אותו, בקיצור- לא נתנו לו לנוח והוא היה ממש מסכן...) אבל כל אמא היא בהתחלה אמא מתחילה ולוקח זמן עד שצוברים ביטחון וניסיון וגם עד שמכירים קצת יותר את הילד שלך. מה שהכי חשוב זה באמת להתפלל על זה והמון... וגם אפשר לקרוא ספרים שקשורים לגידול ילדים (אני קראתי "הלוחשת לתינוקות" ולמדתי מזה המון!!) אני מקווה שאולי עזרתי קצת ולא סתם חפרתי...
דעתיעמית-טליה
הלא מנוסה, דעה ענייה..

שאסור לצפות שהם יבינו,למה?
כי הם לא מבינים!
לא משנה יוצאים חודש,שנה, 20 שנה
נדה!גורנישט!הם לא מבינים!
אז זכית בבעל ירא שמיים שחשוב לו תפילה במניין,אשרייך וטוב לך.
אבל את רוצה אותו קצת איתך,אז דברי איתו תגידו לי אם זה אפשרי
תגידי לו שאת צריכה אותו,שהנוכחות שלו עושה לך טוב יותר מכל פסיכולוגית אחרת.
תבקשי ממנו לשאול רב (כי בנים בהחלט חייבים במניין)אם מותר לו לזמן מה להתפלל בבית,להיות איתך יותר.

אבל הכי חשוב,לדבר על הכל.
כן זה הכלי הכי טוב לשלום בית.

דברי אליו הוא בעלך הוא רוצה לדעת מה עובר עלייך,אבל הוא לא ידע אם לא תגידי לו.
וכשהוא ידע ויבין מאמינה שהוא ימצא את דרך הישר כדי שיהיה לשניכם טוב.

בהצלחה,ותהיי חזקה.
גם לי נראה כך.אני12345
תנסו אולי..אייל!
תפילה לא מסתכמת רק בשחרית מנחה ערבית, אתם יכולים אולי לנסות שהוא ילך להתפלל בבוקר, מוקדם,במניין, יחזור הבייתה ויתפלל איתך!!מה שאת רוצה,או ממש תפילת שחרית שוב(שתצתרכו לשאול רב אם ואיך אפשר לעשות את זה) או תהילים ועל דבר אחר..
דבר שני, אני חושב שהוא צריך הרבה יותר ללכת ליעוץ מאשר את,יעוץ זה לא חייב להיות ללכת ליעוץ זוגי כזה שנשמע מפחיד כאילו ממש לא הולך לנו ואנחנו על סף קריסה, יעוץ זה לדבר עם אנשים שמבינים.. אני חושב שהוא פשוט צריך ללכת לרב שהוא מעריך ושמבין בזוגיות ולדבר איתו על נפש האישה..
בהצלחה..
גם זה נשמע טוב.אני12345
הכל טוב..
שמעיעדי - בן
א. אומר משהו קצת הלכתי שטעון עוד בירור אבל זה פחות או יותר הכיוון
מבחינה הלכתית לא כזה ברור שתפילה במנין היא חיוב
להתפלל ודאי חיוב - אף תפילה במניין היא מעלה (כך הסכמת הרבה מהפוסקים לא יודע אם כולם)

ב. גם אם נאמר שזה כן חיוב (מה שכבר אמרתי בא' שלא) אז את לא צריכה להרגיש רגשי אשמה וכד כי להועיל זה לא יועיל אלא יכול לגרום גם להפך ח"ו

ג. בעז"ה מאחל לך בזכות ראש החודש שהכל בעז"ה יסתדר על הצד הטוב ביותר

ולא היו ימים טובים לישראל כפסח ופורים (כן פסח ככה רש"י כותב במסכת תענית)

חודש טוב
עדי '
אז ככהאנונימי (פותח)
את אחרי לידה וההורמונים משתוללים והרגשות מתערבבים.

לא בריא לשבש את שיגרת חיי הבעל בנוסף לשיבוש שבמילא קיים בחיי המשפחה.

לגבי ההורות ילד ראשון זה הכי הכי קשה שבעולם , הפתרון ללמוד לקרוא הרבה בפרט שיש לך אינטרנט נגיש קראי הרבה על הורות ועל תינוקות כנסי לפורומים ותשוחחי עם הרבה נשים
אם אפשר לרדת הרבה לגינה ולטייל עם הקטן ולפגוש הרבה נשים ולשוחח זה יהיה לך מעולה.
נסי לא להפיל הכל על בעלך חפשי חברה הורים עוד מישהו שיתמוך בך רגשית.
עזבי אל תנסי עכשיו להגיע איתו לכל מיני תובנות. גם לו קשה וגם הוא מנסה לעזור ומרגיש שמסתבך.
האמת אם את רוצה לשמור על יציבות דווקא עדיף שתתני לו ללכת להתפלל במניןלא את לא צריכה להרגיש אשמה אבל באמת שזו שיגרה שלטובתךולטובת המשפחה כדאי לשמור עליה.
אל תתפסי לתפילת הבוקר תסתכלי על מכלול ולא על נקודות, כן אני יודעת שזה סופר קשה, ולכן זה לא הזמן לחשוב על עוד פעם הריון ולידה, עכשיו זה הזמן ללמוד על מה שיש.

כמה שיותר לצאת ולטייל להיפגש עם אנשים וללמוד על ההורות החדשה על התפתחות התינוק , את יכולה גם לקבל עזרה מטיפת חלב.
דרך אגב את מניקה? אם כן אז לגמרי דעי שזה אחת הסיבות להיותך מותשת פיזית ונפשית, אם כי הלידה כשלעצמה מספיקה לכך.

קבלי חיבוק חזק וגדול, וכל הכבוד לך שאת פה גולשת ומתייעצת
המון מזל טוב ובהצלחה.
אז ככה..אנונימי (פותח)
אני חושבת שאת לא צריכה לחכות שהוא יבין לבד שעכשיו זה מה שטוב לך,שזה מה שאת רוצה,איך הוא יבין?איך הוא ידע? אני אגיד לך משו,אני גם נשואה,התחתנתי לא מזמן,גם לי ממש ממש קשה ההסתגלות למציאות הזו,אני מטופלת אצל פסיכולודגית מדהימה,שכ"כ עוזרת לי,פשוט מלווה אותי,גם אני באתי אלי'ה בטענות כאלה,למה הוא לא מבין לבד?למה אני צריכה להרגיש ככה וככה? ואז הדענו למשו שהרבה הרבה מעבר,הגענו לזה שכשהייתי קטנה תמיד בבית גם אם הייתי בוחרת משו,לבסוף לא היו מתחשבים בדעה שלי,סתם לדוגמא-הייתי הולכת עם אבא לקנות משו,והייתי רוצה את הפריט הזה שהיה הכי יפה בעיני,אז אבא היה אומר בסדר,אבל לבסוף בוחר את מה שהוא רוצה,כך שדעתי הייתה מתבטלת,כך עם הזמן ניכנס לי בתת מודע שאני לא אומרת את הדעה שלי,לא אומרת מה אני מרגישה וחושבת,כי ממילא זה לא יזיז לאף אחד,ממילא זה לא יקרה.את לא!!אז כדי לאזן את המצב הזה לפי הרמבם צריך ללכת לקיצוניות השניה ואז הכל יתאזן,תמיד להגיד לו,לשאול אותו,ואז הכל יתאזן,אל תרגישי תחושת אשמה!!ממש לא!!זה לא צריך להיות ככה,תסבירי לו,תסבירי לו כל דבר,שאת צריכה אותו,שאת במצב לא כ"כ טוב,הוא בעלך!דברי איתו,זה רק יקרב יותר.לא כל פעם מחדש,פשוט תתפסי אותו לשיחה אחת.דברי איתו על הכל,ספרי לו מה את חושבת,שקשה לך להרגיש שאת צריכה להתחנן תמיד.אני בטוחה שהוא יבין.ואם הוא לא מתפלל במיניין בגלל המצב וזה לא חטא!!בכלל לא.בע"ה לאט לאט את תרגישי יותר טוב ואז בע"ה תביאו עוד ילדים בשימחה רבה!! ב"הצלחה ממש!
ממליצה עלאנונימי (פותח)
ספרים: התינוק והילד
עקרון הרצף
הלוחשת לתינוקות

לשים שירי ילדים ברקע אם יש מחשב או וידאו לשים את סדרת הביביבטהובן ביבימוצרט וכאלה

בניגוד למה שאמרו לך לדעתי את צריכה לרכז כוחותיך בלהתרגל לרך הנולד ברור שיש צורך לשוחח ולדבר אבל כשיהיה לך יותר קל עם התינוק תראי שדברים מסתדרים.

בהצלחה.
אני עדיין..אייל!
חושב שהבעייה היא יותר בו מאשר בך. נכון, גם את צריכה להבין את החשיבות של תפילה במניין, אבל אני לא חושב שזאת הבעיה.
את בעצמיך כתבת שהוא מנסה לייעץ במקומות שהוא לא מבין, והכי גרוע, זה שכתבת שהוא שולל את הרגשות שלך!!!
נכון שכתבת שגם יש לך בעיות בתקשורת עם אחרים, אבל עדיין, אני חושב שהבעייה לא נעוצה בפתרון הקושי של,הריון,לידה,ראשונה,אני חושב שתמיד הבעיה הייתה קימת אבל עכשיו זה התפרץ, בגלל המצב המסובך.
את מנסה יותר מידי להאשים את עצמיך,את חושבת שהבעייה היא בך, אבל לא נראה לי, יכול להיות אולי שאת צריכה ללמוד לדבר יותר נכון כדי שיבינו אותך, אבל שוב, עדיין, אם בעליך שוללל את הרגשות שלך ולא מביו אותך, ובמיוחד בהתחשב בעובדה שהוא כן אדם ירא שמיים ומן הסתם הוא ממש מעריך ומנסה לכבד אותך, רק הבעייה שהוא פשוט לא יודע איך...
שניכם צריכים להתייעץ שניכם צריכים לדבר, את צריכה להגיד לו מה גורמות המילים שהוא אומר, ושבעצם הוא לא עוזר, הוא חייב ללכת, לשאול, לדבר, להתייעץ, ברוך ה' לא חסר היום רבנים שעוסקים בזוגיות,אפשר לדבר איתם אפילו בטלפון..
בהצלחה..
ונניח שאתה צודק. מה זה יעזור?אנונימי (פותח)
נניח שבעלה לא מספיק רגיש- היא לא יכולה לשנטות אותו, ולכן- הדבר היחיד שהיא צריכה זה עצה טובה איך להתמודד בשמחה ולחיות טוב (ואפשר) עם זה.
אם הוא לא מבין לבד- אז צריך להגיד לו בדיוק מה את רוצה!!! (וזה נכון בכל תחומי הזוגיות...)ולא לשקוע ברחמים על עצמי ש"אני צריכה להתחנן על כל דבר" (מוכר...)

ועוד משהו.
תופעה של דיכאון אחרי לידה מחלקת לכמה רמות:
עצבות אחרי לידה- שזה נמצא ברמות שונות אצל 90% מהיולדות.
ודיכאון אחרי לידה שקורה בערך אחת לחמישים נשים או פחות.
קורה יותר אצל נשים שאין להן תמיכה מסביב- אמא, חמות, אחות וכו'... (באמת איפה אמא שלך בכל הסיפור הזה? ).
וזה דבר שצריך לטפל בו!!! אפשר ללכת לרופאת נשים, ויש תרופות מצוינות שעובדות, ואין שום סיבה לסבול!!!
אני אישית מכירה את ד"ר בת שבע הרשקוביץ, דתיה, עדינה ועם ראש בריא. אבל בטוח שלעוד רופאים יש פתרונות טובים.

אפילו אם זה נראה לך לא קשור אליך, אולי תנסי בכל זאת?
אולי הכל הסתדר כבר?einyeush
למיצפטל1אייל!
אתה צודק במקרה שאם בעלה באמת לא רגיש, אז באמת היא צריכה לעשות מה שהיא יכולה
אבל, יכול להיות מאוד שזה לא שהוא לא רגיש אלא פשוט הוא לא יודע, הוא לא מודע, ופשוט צריך קצת הכוונה, שינוי תפיסה..
אין זוג לא מוצלח, יש זוג לא מודרך..
תודהללה2005אחרונה
היי, תודה על כל התגובות הנהדרות, ממש החכמתי, ולקחתי רעיונות. יש פה כמה אנשים עם הבנה מדהימה...בכל אופן, כבר התחלתי לשים לב יותר שבלי כוונה הוא שולל לי רגשות (ואני חייבת לציין שאולי זה גם קורה להיפך...בטעות, מתוך רצון לייעץ ולעזור ולפתור), והפתרון נמצא בשילוב של שינוי מצידו עם שינוי מצדי.ולא הכל הסתדר, אבל היי-בשביל זה אנחנו בעולם.בשורות טובות.
זוגות בלי ילדים שבחרו לקחת אשת יפת תואר יש כאן?אנונימיכלשהו

ברור מאליו.. כל זוג באשר הוא מתחיל את חיי הנישואיןפ.א.

כאשר האישה היא יפת תואר ועדיין אין להם ילדים

אהבתיארץ השוקולדאחרונה

האם מי שלקח אשת יפת תואר במלחמהנקדימון

צריך עכשיו להיות נקי לביתו שנה אחת?

מוזיקה בחתונה, אפשר בבקשה סדר?ארץ השוקולד

מה המחירים?

מה המשמעות של תזמורת/להקה/דיג'יי?

תועלת בכל אחד מהם?

להקותפצל"פ

ההרכב הבסיסי (4 נגנים וזמר) זה באזור 11-12 אלף לרוב

יש להקות טיפה יותר זולות, למשל אומרים שהראל טל או להקות שבהם הזמר הוא אחד מה4 נגנים, אבל צריך לבדוק שזה להקה שמתאימה לסגנון שלכם

בעיניי התועלת של להקה על דיג'יי זה שהנגינה חיה

זה לא איזה מחרוזת שנמצאת ביוטיוב כולם כבר מכירים יודעים בדיוק איך היא הולכת

היא גם מותאמת למה שקורה באולם ולריקודים

וכמובן זה שאתה יכול לבחור את השירים שאתה רוצה ובסגנון שאתה רוצה

דיג'יי בסוף לוקח שירים או מחרוזות שמישהו אחר הקליט ורק משחק איתם

ובעיניי זה מורגש שזה לא נגינה

אתה מגביל את עצמך לביצועים שכבר יצאו

ואין שום דבר אישי שלך

היתרון של דיג'יי זה כמובן המחיר

בסוף לשלם לאדם אחד במקום לחמישה זה הבדל משמעותי במחיר

הראל טל מבוקש מאד, עמוס מאוד ולכן סיכוי טוב שתפוסנפש חיה.

לנסות לשאול אותו אפשר תמיד

מענייןחושבת בקופסא

כשאנחנו בדקנו להקות לפני שנתיים המחירים היו סביב ה8,000₪ וזה גם מה שזכור לי ששלמנו.

קבלנו רשימת להקות שמסתובבת בין חברים. אולי אלו היו להקות זולות במיוחד?

היינו מרוצים מהלהקה שבחרנו, חוץ מפשאלה קטנה. סימנו באופציות בבחירת סגנון השירים גם "מחזורת שירי אלול", מסתבר הכוונה שלהם הייתה להתחיל מעגל שירי נשמה של 20 דקות רצוף בסוף הריקודים כשכולם כבר מזיעים ועייפים.

חוץ מהסיפור הזה, שזו בעיקר חוסר הבנה שלנו, הם לא נראו מתחילים או לא מנוסים, וראיתי אותם בעוד כמה וכמה חתונות מאז.

תודה על הפירוטארץ השוקולד

עוד נקודות שכדאי לדעת שלא בהכרח חושבים עליהם?

מעניין ממש הפערפצל"פ

אני מתלבט אם זה באמת הזמן שעבר

או סגנון להקות שונה

כי נגיד הניגון שבלב נחשבים להקה פחות אנרגטית וצעירה אז אולי זה קשור

כנראה זה לא אאוטינגחושבת בקופסא

הלהקה שלקחנו היא להקת "לב אבות". נראים לי מספיק "צעירים ואנרגטיים", לא חשבתי אף פעם למדוד לפי הקריטריון הזה. לא בדקתי את הגילאים של חברי הלהקה, נראו בסביבות גיל 30? לא כזה משנה לי.

אני יכולה גם לחפש את רשימת הלהקות שקיבלנו. כל הלהקות האלו הזה כנראה באותו סגנון גם מבחינת המחיר. שנתיים לא נראה לי מספיק כדי לעבור שינוי כזה קיצוני במחיר.

מוזר...פצל"פ

אין לי מושג

תודה על הפירוטארץ השוקולד

לא יודעת מחיר בכל אחד מהםמבולבלת מאדדדד

אני נתתי לך כבר את ההמלצה שלי

להקת הניגון שבלב זו הלהקה הכי זולה שמצאתי (ובפער), והיא ותיקה וטובה. לדעתי הם היו מעולים, והם לא שמים פלייליסט ביוטיוב אלא שרים.

מי שרוצה יותר פרטים אפשר בפרטי

תודהארץ השוקולד

אמת

אני לחתונה שלי הבאתי הרכב ב-7,000 ש"ח.ענבל

בס"ד

זמר שגם מנגן + שני נגנים ואיש הגברה. זה היה דרך מישהו (הזמר) שמרכיב בעצמו כל פעם, לא להקה מסודרת ממש. הוא כן עושה גם הרבה הופעות באולפנות ודברים דומים אז יש לו נגנים שהוא בקשר קבוע איתם, אבל בגדול הם עוד לא להקה מאורגנת עם שם. זה לא הפריע להם להיות מצוינים והיינו מאוד מאוד מרוצים ממנו. אם תרצה אשלח את המספר.

להקות מסודרות בד"כ יעלו 9,000-14,000 ש"ח (מניחה שיש יותר וכאמור - יש פחות, אבל זה הרוב). אישית אני לא רואה סיבה לקחת להקה יקרה אם אין מישהו מבני הזוג שחלם ספציפית על להקה מסוימת וזה מה שיעשה לו את החתונה.

בעבר דיג'יי היה יותר זול מלהקות, גם היום יש דיג'יי שהם יותר זולים, אבל יש גם כאלה שכבר מגיעים לעלות של להקה. אישית אני יותר אוהבת להקות, עושה מבחינתי אווירה טובה יותר. דיג'יי זה יותר אפקטים ופלייליסט, לא שירה חיה ו"נקייה". יש כאלה שזה לא אכפת להם ויש כאלה שגם מעדיפים את זה. בעיניי זה יותר אווירת מסיבה מאווירת חתונה, אבל יש כאלה שאוהבים את זה.

אם זה לא באמת החלק שהכי חשוב לכם אז הייתי הולכת על משהו זול יחסית, כמובן מומלץ, שמכיר גם חתונות של הציבור הדתי (בעיניי קריטי, בטח אם זה דיג'יי) ושאתם מרגישים שמבין יחסית את הראש שלכם ואת הלך הרוח.

תודה על הפירוטארץ השוקולד

זהו, מנסים להבין גם מה רצוי מבחינתנו מהאופי גם

להקה עדיפה בהרבה על DJפשוט אני..

קחו להקה שראיתם בחתונה של חברים ואהבתם, זה כל הסיפור. לא צריך לעשות דרמה, אף אחד לא יזכור כלום בבוקר שאחרי.

היתרון של להקה: חיים ונושמים את העולם, מלווים את אשתך בכסא כלה, מלווים בחופה, יש משהו סוחף בלראות את הזמר משתגע על הבמה בהרקדה.

יתרון של DJ: אתה נהנה מעשרות זמרים בערב אחד ולא רק זמר אחד,

וכל אחד מהזמרים האלה הרבה הרבה יותר טוב מהזמר של הלהקה (הם ממלאים אצטדיונים במאות שקלים לכרטיס, הוא צריך לעבוד בעשרות/מאות חתונות בשביל להרוויח מה שהם עושים בערב אחד...).

ועדיין כאמור אני מעדיף להקה.

תודה!ארץ השוקולד

אהבתי את ההערה של לא לעשות מזה סיפור

כמובן הכוונה הייתה ל*אולם*פשוט אני..

האולם לא זוכרים ואת הלהקה כן?ארץ השוקולד

באולם יש סיפור מעבר ללהקה מההיבט הכספי, זה הפרשים של עשרות אלפי שקלים, בלהקות הפער קטן בהרבה

לא לא, התכוונתי לשגיאת כתיב שהייתה לי בטעותפשוט אני..

כתבתי שהם חיים ונושמים את העולם,

התכוונתי לאולם

אחלה, תודה על ההבהרהארץ השוקולד

בקשר להערהפשוט אני..

בכמה חתונות היית בעשר השנים האחרונות?

בכמה מתוכן זכרת את הלהקה שבוע אחרי החתונה?

בסוף זה ערב אחד ולא כדאי להשתגע ממנו. אנחנו סגרנו אולם וצלם ולהקה וכל מה שצריך בכמה שעות ספורות, לא ייחסנו לזה חשיבות.

והחתונה הייתה מהממת ומרגשת וטעימה ושמחה

מה התועלת?שבורת,לב

התועלת היא מה אתם אוהבים.

דיג'יי אדר לפאיר או martin garixx

ואולי עדיף כמה חברים שמנגנים בשקט ונעימי.

יש אינספור סגנונות

הכל הכל תלוי בכם, מה טוב לכם.

אני ממליץ בחום על להקהאביעד מילוא

היתרונות שזו נגינה חיה, ואוטנטי. מצד המחיר יש לך תווך מחירים גדול, יש להקות שלוקחות 4000 (להקות פחות מוכרות בדרך כלל) ויש להקות שלוקחות יותר. אישית אני ממליץ על אהללה גם מצד הנגינה שהם מנגנים יפה ושווים לכל נפש וגם מצד המחיר שהוא מחיר סביר בשוק היום.

אנחנו לפני 12.5 שנים שילמנו 6,500יעל מהדרום

לק"י

אבל היתה להקה טובה. לא יודעת כמה מוכרת.

זמר וחמישה נגנים. זה גם חלק מהמחיר נראה לי....

וגם אני מעדיפה להקה, זה יותר חי כזהיעל מהדרום

תודה!ארץ השוקולדאחרונה

הגיוני

תודה רבה!ארץ השוקולד

בגדולמקפיצים נטושים

אנחנו התחתנו בשנה האחרונה ושילמנו 6,500 על להקה טובה ואיכותית,

איך עשינו את זה?

זו הייתה החתונה הראשונה שהם ניגנו.... אבל אכן הם היו טובים, וביררנו והחלטנו שהם טובים לנו.

לא כולם כמונו.

המחיר הרגיל הוא בכיף 11-12 אלף, וזה ממש מתייקר כל הזמן (מי שלקחנו לוקח לחתונה שבוע הבא 8000)

יש כן כמה להקות (טובות מקצעויות ומנוסות!) שלוקחות פחות מעשרת אלפים, יכול לציין את אזמרה ואת נכספה.

בסוף זה גם מאוד תלוי בסגנון, במה מחפשים, וכמה ועל מה רוצים להשקיע את הכסף.

טבלת השדכניםראובן255

אהלן לכולם מישהו מכיר במקרה שדכן שנמצא ברשימת השדכנים שיש פה?

או מכיר קבוצות לצעירים באזור פתח תקווה?

מחפש בשבילי בחור רווק בן 27

בטבלת השדכנים כאן יש קישוריםברוקולי
כן ראיתי אבל השאלה היאראובן255

עד כמה זה באמת מעודכן (אולי יש כאלה שכבר לא עוסקים בזה)

מה הסגנון שלך?אשר ברא

ולפי זה ננסה לחשוב על שדכנים פעילים..

בעקרוןראובן255

אני מגדיר את עצמי דתי לאומי אבל אני מחובר לכל העולמות של המגזרים בין אם זה חרדים ובים אם זה חילוניים

אין לי הגדרה ספציפית

אולי יותר נכון דתי על הרצף אבל שנוטה יותר לדתי לאומי תורני

אני מקרה אבוד אני יודע קצת מסובך

אתה יכול לתאר מוסדות מסויימים שאתה קשור אליהם?חושבת בקופסא

אחד הדברים שעזרו לי בדרךארץ השוקולדאחרונה

היה להגדיר, אלו ערכים חשובים לי, אלו מצוות אני מחפש להחמיר בהם, אלו אני מקל בהם. כנ"ל תפיסתית, במה אני שמרן, במה אני פתוח.

הבנתי לא רק לחפש מישהי שגם שמרנית וגם פתוחה, אלא שיש דמיון בדברים הללו, אין לנו הסכמה בכל דבר, אבל יש הסכמה בלא מעט והגישה הבסיסית דומה מאוד.

נושא חרוש ולעוס אבל אשמח לעזרתכםמאוהבת אחת

טיפים לשמירת נגיעה בתקופת האירוסין

אנחנו חודשיים לפני חתונה וקשה לנו מאד לשמור נגיעה (אנחנו שומרים ותמיד שמרנו)

עצות להימנע מייחוד נחמדות אבל לא נותנות מענה לחלוטין כי הכוונה בשמירת נגיעה היא גם במגע בקטנה כמו להחזיק ידיים ויש הרבה סיטואציות שזה יכול לקרות גם ברחוב.

וואואביעד מילוא

א' אשרייך על ההתמודדות וזה לא קל.

ב' הייתי מציע באינטרקציה בינכם שיהיה איזה מרחק ביטחון מרחק שבו נוח ללכת ולהרגיש קרובים אבל לא קרוב מידיי שיוביל אתכם לסיטואציות כאלה. אשריכם על ההתמודדות מקווה שיעבור מהר

בהחלט!נחלת

קשהחושבת בקופסא

בזמנו בררנו האם מאורסים צריכים לשמור על ההרחקות של תקופת הנידה, אבל אין לזה התיחסות מפורשת. לדעתי מי שרוצה לקחת את זה, גם אם באופן חלקי, זה יכול לעזור.

בגדול בעיקר לא להעביר מיד ליד, לא לשבת על ספה אחת, לא לאכול מקערה משותפת. את בטח לומדת את זה עכשיו בהדרכת כלות.

מה שהכי יכול לחזק ברגעים האלו זו החלטה המשותפת, כדי שגם אם צד אחד יישבר, שירגיש שהצד השני לא יזרום איתו.

ואולי לשמור ייחוד יותר "חמור" אני אקרא לזה, לא סתם ללכת ברחוב אלא לשבת במקומות ציבורים עם אנשים במרחק שהם כמעט יכולים לשמוע את השיחה שלכם? סתם הצעה שעלתה לי עכשיו, אני לא יודעת עד כמה זה ישים.

זו תקופה קשה, אבל היא עוברת. עוד מעט תוכלו להקים את הבית שלכם והכל יהיה מותר בקדושה וטהרה.

ממש ממש!נחלת

ללא לשבת לבד בגן ציבורי, שבילים בודדים וכו'.

איזה שכר גדול תקבלו על עצמכם.. אשריכם!

זה סיוט! פשוט לעבור את התקופה הזאתצדיק יסוד עלום

האירוסין מכל הבחינות אבל בעיקר מהבחינה של המגע היתה לי קשה אימים. שווה מאוד מאוד להחזיק מבט ארוך ולזכור שהטוב מגיע במלואו ובצורה משמחת אחרי החתונה

בהצלחהקדם

"גיבורי כח עושי דברו". זה באמת קשה! אפשר להפגש פחות, אפשר להסיח ית הדעת ולהיות עסוקים בדברים אחרים, וחוץ מזה בגישה כללית- להחליט שזה לא אופציה, כמו מצוות אחרות שברור לכם, כמו למשל אם שכחו להדליק מזגן לשבת ונורא חם, אני מניחה שלא תתלבטו אם להדליק אותו בשבת. לכן זה לא יכול לקרות, לא ברחוב ולא בבית, כי זה לא התלבטות... זה גם עוזר אחרי החתונה. מזל טוב! וברוך ה' שיש לכם את ההתמודדות הזו!

מסכימה מסכימה. ואולי עוזר גם לקרואנחלת

על הסיבה לשמור על זה (אפילו בצורה עמוקה בספרים או מאמרים הדנים על זה). הח"ח

אומר שאם אדם מתקשה במצווה מסויימת (לא רק לשון הרע), כשהוא מתחיל ללמוד עליה,

זה מאוד מועיל לו.

מה שלי עזר בתקופה של האירוסיןמבולבלת מאדדדד

חברה שלי התחתנה קצת אחרי שהתארסתי. וראיתי אותה בסוף החופה שהיא ובעלה נותנים ידיים, ורואים את ההתרגשות של פעם ראשונה, וזה נתן לי כוח. לראות בעיניים את התוצאות של זה.

אולי לחפש מקורות ללמוד מהם את המעלה של זה, יעזור לכם. תלוי בסגנון שלכם.

יש משהו שאני אומרת לפעמים, זה אולי יישמע לחלק כמו כפירה, אבל זה לא. כתוב שה' לא נותן לאדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו. אבל את יודעת מה זה אומר לעמוד בו? אני לא. כי זה לא בהכרח להצליח בלי ליפול. מי שנפל, אחרי שעשה את כל המאמצים לא ליפול- זה לא עליו. מה שעליו זה לקום משם. הכי חשוב זה שאם יש נפילות, לא להגיד "זהו אז הכל אבוד" ולהמשיך ככה. צריך לנסות להשתפר כל הזמן. תזכרי שבשביל זה יש לנו את האופציה לעשות תשובה

מזל טוב! המון הצלחה!

שה' לא נותן לאדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו 🌹פ.א.

זה גם מה שהייתי שומע בשיחות בישיבה!

גם השואה?אריק מהדרום

לא. רק בהקשרים של התמודדות צעירים בגיל ההתבגרותפ.א.

עובדה שיש אנשים רבים שנשארו דתייםנחלת

גם אחרי השואה. אני לא חושבת שהייתי עומדת בנסיון הזה,

במקרה הטוב, היו צריכים לאשפז אותי.....אבל מי שהיתה לו

כנראה אמונה בדם, חזקה, יצוקה בו לחלוטין, עמד בנסיון

הזה. אפילו בכבוד.

אז לפני "ה' לא נותן נסיון שאי אפשר לעמוד בו" - צריך להתחזק מאוד ב....ה'. בבטחון המלא בו.

אבל זה באמת ככה. ולבקש ממנו, השם, עזור לינחלת

לא מרגישה שיכולה לעמוד בנסיון הזה. הרי כתוב שלולאי השם עוזרו, אף אדם לא היה יכול לעמוד בנסיון. לא?

לגמרי נכון!נחלת

לקצר תקופת אירוסיןשבורת,לב

לסבול פחות

ממש כך. אחרי האירושין, לנסות להקדים את הנישואיןנחלת

ככל האפשר מהר. מלבד במגזרים בהם לא נפגשים הרבה, חסידויות וכו'.

לפני הכל - תגידי תודה על מה שיש לך.משה

שאר הדברים כתבו פה מעליי.

בנוסף למה שכתבו, קנס כספי נכבדנוגע, לא נוגע

כדי להיזהר ממשהו באופן האולטימטיבי, צריך חיבור לערך, המחשה לשכר שמקבלים על שמירתו, יצירת גדרים, אבל צריך גם משהו קיומי בסיסי מרתיע.

כמו שיש יראת הרוממות ואהבת ה' ויראת חטא, אבל יש גם רשת בטחון של יראת העונש.

רעיון מצויין. וזה לגבי כל קושי במשהו.נחלת

ולאו דווקא קנס כספי או עונש. אפשר לתגמלנחלת

גם בצורה חיובית כל אחד בפני עצמו וגם ביחד. איזה צ'ופר נחמד ושווה.

הלוואי שגזר היה מועיל לנו כמו מקל..נוגע, לא נוגע

למרות שבתכלס כאן זה אותו דבר כי עם הכסף שלא תפסיד אם לא תיכשל, תוכל לקנות דברים..

ממה שראיתי זה לא עוזרשבורת,לב

לא הייתי סומכת על זה

לכל דבר יש מחיר, תרתי משמע..נוגע, לא נוגעאחרונה

מזל טוב! בלת"קהשקט הזה

לשמור על דיני הרחקות כמו זוג נשוי.

במיוחד מה שסביב המגע- לא להעביר מיד ליד, לא לגעת באמצעות חפץ, לא לגעת בבגד

להתחתן ובן אדם לחברוהפי

אם אתה מכבד את האישה מולך אתה לא תיגע בה

אני חושבתרקאני

שכמה שפחות לדבר על זה

לא להתעלם

אבל לא להגיד משפטים כמו "הלוואי הייתי יכולה לחבק אותך עכשיו"

בחור הסדר אמר לי את זההפי

האמת שהייתי די בהלם באותו רגע, ואחר כך אפילו אמרתי לו איזה מזל שאתה לא יכול 😅

וגם חשוב לי לדייק שזה ממש לא היה דייט מתקדם או קשר שכבר נבנה בו משהו עמוק. בסופו של דבר שנינו הורדנו את השידוך: הוא בגלל שאני לא מתלבשת כמו שהוא היה רוצה חצאית הרבה אחרי הברך, ואני בגלל שהרגשתי שהדיבור והמעשים שלו פשוט לא מדויקים לי.

זה אחד הדברים שלמדתי עם הזמן שלא תמיד מה שרב אומר או מה שנחשב הכי דוס של הישיבה, בהכרח מתיישר עם המידות והערכים שנכונים לי. אולי בחורה אחרת הייתה יכולה להחליק או להכיל משפטים כאלה ועל פניו לצאת עם עילוי, אבל אצלי זה פשוט לא עובר בגרון.

יש בחורים שהם בחורי ישיבה אבל הדיבור שלהם לא עדין לי

מזעזע שיש בחור כזההסטורי

אני חושבת שבדייטיםרקאני

זה ממש לא לעניין להגיד כזה משפט

אחרי שמאורסים זה כבר אחרת

לא כדאי בכלל אבל הגיוני שהקשר יהיה מספיק קרוב כדי לדבר ככה...

שומרים נגיעהshindov

כי ככה מחליטים. ואם לא עומדים בהחלטות, אז יש טלפון. ונפגשים רק לצורך גדול. לא לבד. הכי טוב לא להיפגש... אז לא תהיה שום בעיה. בקיצור צריך להחליט לשמור ולעמוד בהחלטה. ולדעת שאלקים רואה הכל. בשביל מה לריב איתו. הוא לא מרשה לגעת.

לא להיפגש במשך חודשים עד החתונה?חושבת בקופסא

לא נשמע ריאלי, אולי במקרה מאוד מאוד קיצוני. ממש לא הייתי מגדירה את זה כ"הכי טוב".

אז להחליט ולעמוד בהחלטה.shindov

אם לא אז לא נפגשים. כמו שעושים במקומות אחרים. מומלץ כאשר אין מוצא אחר.

התוצאה האינסופית מהימנעות ממעשה שליליNachman Wilhelm

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו?ץ

ואוו צרות של עשירים. תגידו תודה שמצאתם.אדם פרו+

ותשמרו נגיעה.

אם תיפול תרגישו כל כך רע.

שלא עמדתם בסטנדרטים של הקב"ה.

עוד לפני ההתחלה.

כי בנתיים מה שיש ביניכם הוא כלום מבחינה

הלכתית. ואתם סתם שני בני אתם.

שאין ביניהם קשר נישואין.

וידוע שאשה בלא כתובה אסורה אפילו לבעלה.

כנידה.

אז אין מה לגעת.

סתם יעשה לכם הרגשה רעה שברעות.

לעמוד מתחת לחופה אחרי שנגעתם.

זה לעמוד שם בתור זוג חלש הכל פחות עוצמתי.

הבנה שאנחנו כנראה חלשים ולא נצליח אולי

לשמור הרחקה מנידה גם אחרי חתונה.

טעם לפגם בכל האירוע.

ואני מדבר על ההרגשה שלכם.

בלי קשר לקב"ה

שיכול למחול. ויכול לא.

יש לו גם שיטות לתת עונש גם לאחר הרבה שנים.

לא כדאי בכלל לבדוק. (הכנסתי את המשפט הזה

בשביל יראת העונש, לפעמים זה מה שהכי עובד על הנפש במצבים כאלה)

ואפשר לראות בחדשות דוגמאות.

מבחינתי המניע המרכזי הוא הכאב שיגרום לכם

המצפון. כי בחיים נגיעה באשה שהיא בחזקת נידה.

לא היה ולא יהיה חפיף מבחינה הלכתית.

וחבל מאוד להתחיל חיים משותפים בכזו הרגשה לייטית. אנחנו לא באנו לעמוד בסטנדרטים של הקב"ה ועם ישראל.

אשמח לשמוע את דעתכםאשר ברא

לא ידעתי איפה עדיף לכתוב, אבל נראה לי שייך יותר לכאן..

קיבלתי הצעת עבודה מאוד מיוחדת ואידיאליסטית, ממש כאילו כל התפילות שלי התרכזו להצעת עבודה הזאת-

זה ממש הגשמת החלום הכי גדול שלי.

תעסוקה שמתאימה ליכולות והקישורים שלי, תורנית מאוד, תפקיד ניהולי וכו'..

ועכשיו נכנסת הדילמה,

העבודה הזאת בעיניי חייבת להיות כשאני נשואה- אחרת זה להיות "חצי" ממש כפשוטו. ממש.

זה משהו (קצת קשה מבלי לכתוב מה זה), אבל באמת משהו שאני אהיה חייבת בו את בעלי, לא יודעת אם בהכרח מבחינת ניהול הדבר הזה אבל יותר מהבחינה שאני לא לבד בזה.. כי זה באמת משהו מאוד גדול.

נקודה שנייה היא עניין הגיל, מרגיש לי שזה "צעיר מידי" על הנייר-

בטח אם אני אחליט ללכת על זה גם כשאני עדיין לא נשואה..

נראה לי שזה יכול מאוד להבהיל משודך ואז מגיעה תהיה נוספת,

שאם זה יבהיל משודך אולי שוב ניתקל בבעיה שאני "עוצמתית מידי" וכן האלה.

מצד האמת יש לי בערך חצי שנה להחליט אם אני רוצה ללכת על זה או לא,

ככה שיכולה בזמן הזה להכיר את בעלי ולהתחתן..

וגם עולה לי עוד שאלה,

האם זה נכון שהאישה תעבוד בעבודה כזאת בשנה ראשונה של נישואין? או כשהרצון שלי זה שבעלי ילמד תורה וכו'..

האם העבודה הזו מתאימה לזהות האידיאלית שלך?intuscrepidam

אם כן, לכי על זה, זה יבנה אותך, וכשתפגשי את בעלך הוא יפגוש אותך כשמימשת את הפוטנציאל שלך.

קשה להבין את ההקשר המלא, אבל בסופו של דבר זה הכל עניין של סדרי עדיפויות. זה לא משנה אם את לומדת רפואה ובקושי יש לך זמן, השאלה מה החלק החשוב מבחינתך. על גבי זה כמובן שצריך תקשורת בריאה…

"עוצמתית מידי" סיקרנת אותישנונימי

לפי דעתי יש כשל בהיגיון של בני האדם,

בכל עבודה תהיה ככל שתהיה, אם זה שכיר כמו רה"מ, רמטכ"ל, שופט או בעל עסק מקטן ועד גדול, משרת אנשים, נושא באחריות קשוב לצרכנים וממלא את רצונותיהם (יש גם עבודות יוצאות מהכלל כמו משקיעים, חלפנים או מהמרים), המקום היציב יחסית בו הם נמצאים הגיעו אחרי שנים של עבודה קשה מאוד וצבירת מוניטין (אמינות).

כגודל האחריות, ההתחייבות והמאמץ מגיע גם הכסף בהתאם להוצאות - וכשאנשים רואים אדם מצליח,

חוקרים על כבודו, המדינה מגיעה לגבות ממנו כסף, אנשים מנצלים, מבקשים עזרה, ועוד...

אין דבר כזה עוצמתית - אנחנו חיים בחברה ואחד תלוי בשני.

ועל הקרקע, כמה את חושבת להרוויח?

כירושלמים ההוצאות גדולות -

ולרוב מי שמרוויח טוב - לוקח משכנתא או מימון לרכב ונעשה בעל חוב.

בסוף אדם עובד כל ימיו בשביל להגיע לדירה ואז הוא כבר זקן (כמעט כמו שכירות) [יש הבדלי מחיר בין ירושלים ליו"ש וכו']

לכן המילה "עוצמתית" היא ממש לא נכונה.

בדרך כלל אישה רגילה שבעלה עובד קשה,

היא בסוף תגיעה תמיד בדרישה לקבל חצי ממה שבעלה הזיע. [והאם ההפך גם עובד?]

ואם כבר ברסלב...

ההצלחה היא מאת ה',

מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם,

בטחי בה' ולא בכוחי ועוצם ידי.

ונעשה מה שצריך לעשות למען עם ישראל.

מאחל לך הצלחה גדולה -

בעולם הזה ולעולם הבא בל נשכח.

לסיום:

לכי על זה!

את בעצם שואלת מה עושים כשתתכן התנגשותנוגע, לא נוגע
עבר עריכה על ידי נוגע, לא נוגע בתאריך ד' באלול תשפ"ו 18:50

בין שני דברים שנאמר במפורש שהם משמיים - זיווג וריש גרגותא...

אז פחות נראה שזה יפגע בך אם העבודה באמת מתאימה לך ותצליחי ותועילי בה.

יותר מסתבר שה' יעזור לך עם מה שנצרך כדי להצליח בשליחות, ובכלל זה להתחתן (וככל שאת מחוברת יותר לשליחות, זה נותן יותר מקום לברכה לחול).

ולגבי האם נכון שאישה תעבוד בעבודה כזאת בשנה ראשונה - אם סדרי העדיפויות ברורים (מה שעצם ההתלבטות מעידה עליו שכן), אז גם אם יש פחות כמות של זמן זוגי, אפשר להשלים באיכות.

עבודה אידאליסטית גם בונה את הבית סביב דבר גדול ששותפים אליו וזה מחבר מאוד (כל עוד יש איזון כמובן), אז השאלה היא רק האם גם הצד השני ירגיש ככה, וזו בעצם אותה תהייה של ה"עוצמתית מדי".

תלוי מה סדר העדיפויות שלךארץ השוקולד

ועם מוכנות שתתחילי את העבודה גם אם לא תמצאי את בעלך עד ההתחלה.

אנחנו מאחלים שתמצאי, אבל אין הבטחה שתמצאי ותתחתני תוך חצי שנה.

כמה העבודה הזו אינטנסיבית, מה המחיר שאת מוכנה לשלם מבחינת זמן וכד' לטובת העבודה הזו?

בהצלחה רבה!!!

>>ברוקולי

נשמע שאם קיבלו אותך לעבודה, זה אומר שמבחינת מי שמכיר את התפקיד ואת הדרישות שלו, עצם התפקיד לא מחייב בהכרח להיות נשואה.

ולכן הייתי מנסה רגע להפריד בין השאלה האם התפקיד מחייב בעל, לבין התחושה שלך שאת לא רוצה להחזיק דבר כל כך גדול לבד.

אם הצורך הוא בעוגן, בשותפות, במישהו לחשוב ולשתף איתו - שווה לבדוק האם אפשר לייצר את זה גם בתוך מרחב העבודה או מחוצה לו: דמות שמלווה אותך, אדם שאת סומכת עליו, מישהו שאפשר לשתף ולהתייעץ איתו לאורך הדרך. זה כמובן לא מחליף בעל, אבל גם בעל לא בהכרח אמור להיות העוגן המקצועי היחיד שלך.

כמו שכתבו לך, הייתי שואלת גם שאלות מאוד פרקטיות של סדרי עדיפויות: מה יקרה כשהעבודה והחיפוש יתנגשו? מה יעלה על מה? האם התפקיד משאיר לך בפועל זמן, פניות וכוחות להכיר ולהשקיע בקשר? ובהמשך- האם הוא מאפשר את סוג הבית שאת רוצה לבנות ואת המקום שאת רוצה לתת ללימוד התורה של בעלך?

את מכירה את עצמך ותדעי האם תוכלי להחזיק את שני הדברים יחד. בסוף את צריכה לעשות את ההשתדלות שלך לזיווג, אבל חלק מההשתדלות בחיים הוא גם לא לעצור אותם עד שהזיווג יגיע, ולהמשיך להתקדם ולממש כוחות שהקב"ה נתן לך.

ולגבי החשש שזה יבהיל משודך בעיניי לא נכון לקבל החלטת חיים משמעותית לפי משודך שעוד לא פגשת. כן נכון לחשוב האם החיים שאת בונה משאירים מקום אמיתי לאדם נוסף להיכנס אליהם.

ויש לך חצי שנה, שזה דווקא מאפשר לא להכריע מתוך לחץ. לקבל החלטות נכונות עבורך גם בזוגיות וגם בקריירה, ולא לבנות אותן סביב דד־ליין של "אולי עד אז אתחתן" לכאן או לכאן.

בהצלחה

אם המעסיק חושב שאת מתאימה לזהמשה

והשכר ראוי

את בתסמונת המתחזה. תקראי בגוגל.

מסכימההמקורית

באופן כלליאריק מהדרום

הייתי ממליץ להתרחק מעבודות "אידאליסטיות".

בתור מי שעבד בלא מעט כאלה בעבר הן מאכזבות ממש, לא משלמות מספיק (כי השכר שלך הוא בעולם הבא בכלל, אנחנו עושים לך טובה שאנחנו מעסיקים אותך, את רוצה גם להתפרנס?) במיוחד אם משלמים לך מכספי תרומות הכל מחושב על החור של הגרוש וכל רצון להעלאה יגרור התנגדות מצד המצפון, בסוף כשאת תצטרכי כסף עבור רווחת משפחתך שתגדל בעז"ה ותיווצר דרישה למעונות ושאר דברים שילדים צריכים תגלי שהרבה חברות שלך התקדמו בחיים במשרות אמיתיות ולא משרות צעצוע אידאליסטי ותרגישי פספוס.

וזו מנקודת מבטי כמי שעבד בעבר בכמה עמותות וחש תחושה מרה שעבדו עלי אנשים טובים ואידאליסטים אבל לא מנהלים טובים.

אני לא חושב שהם עבדו עליךמשה

הם באמת האמינו בזה. וזה כמובן נכון שמקומות כאלה מוגבלים באופן בסיסי עקב כמות התרומות שהם יכולים לגייס. נשמע גם שהמעסיק העתידי שלה סיפר לה דברים נפלאים על העבודה הזו כדי שתרצה לקחת אותה והיא בתורה הפכה אותה ל"גדול עליה".

קצת קשה לענות בלי לדעת במה מדוברהסטורי

אבל בכל זאת:

א. קצת חבל 'להפיל' על בעלך התיאורתי, צפיות שלא בטוח שיתממשו. יש בני זוג שהם ממש השותף והנושא עם בן הזוג באידיאלים ובמשימות ויש בני זוג שהשותפות שלהם היא בזה שהוא בעל טוב/היא אשה טובה ויש בית נעים לחזור אליו, אבל בכלל לא בראש של להיות מעורבים בעבודה/התנדבות של בן הזוג.

בקריית משה תמיד דיברו על שתי דמויות של רבניות - הרבנית אליהו לאוי"ט, שהיא בעצמה 'רבנית' - הובילה כנסים, קיבלה נשים, נתנה ברכות. לעומת זאת היתה את הדמות של הרבנית שפירא זצ"ל, שתפקיד 'הרבנית' שלה היה לשמור על הרב ולסלק אותנו התלמידים כש"כבר מאוחר והרב עוד לא אכל!!!".

אינך יודעת איזה דמות תהיה לבעלך ומה יתאים לו, לא כדאי לתקוע את עצמך בגלל זה.

ב. לא כהבטחה, אבל אולי דווקא לקבל עבודה כזאת, יזרז אצלך משהו (מכיר סיפור אמיתי כזה, אבל מידי אווטינג).

התיאור שלך הזכיר לי את הרבניות קניבסקי ושטיינמןנקדימון

הרבנית בת-שבע קנייבסקי ז"ל הייתה מקבלת קהל נשים ומברכת ומייעצת וכדומה, ואילו הרבנית תמר שטיינמן ז"ל הייתה פשוט אשת הרב ודאגה שיוכל להתמסר לעבודה התורנית שלו.

כך לפחות זה מה שידוע לי על הרבנית שטיינמן ז"ל.

אני יכול להגיד רק לגבי העוצמתיתPaslash

שבעיני זה קשקוש. תעבדי במה שמתאים לך ומי שזה מוזר לו - שיחפש אשה אחרת. אפילו אם תהיי מתנקשת של יוסי מוסלי יהיו גברים שירצו להכנס איתך לזוגיות.

לדעתי זה דווקא ממש מוסיףקפה שחור חזק

זה שלאשה יש עבודה משמעותית וחיים מלאים בזכות עצמה.

..שפלות רוחאחרונה

אם זה ממש בגדר חלום אז לא צריכה להיות פה שאלה בכלל..וזה חד משמעית כן, ואם זה לא כן חד משמעי, אז או שזה לא בהכרח הגשמת חלום, או שיש חלום יותר גדול שאליו את מכוונת.

בהתחלה קראתי ודילגתי על המילה "בעיניי" ואז בפעם השניה המח שלי קלט אותה, האם את *חייבת* את בעלך בעבודה הזו, או שאת ממש רוצה ותשמחי שהוא יהיה שם? זה שני דברים שונים.

לגבי העוצמתית, זה קצת מצחיק אבל בתור אחד שלא מחפש אישה עוצמתית וכו, יצאתי עם אחת כזו שהייתה ממש כריזמטית ומובילה וכו, אבל איתי כאילו הכל נעלם לה והרגשתי שהיא ממש אישה וזה גם לא היה בכח לא אמרתי לה כלום פשוט בטבע שלה היא מאוד כריזמטית ולא יודע איך היא פשוט לבד עשתה סוויץ ולא הרגשתי טיפת כריזמה ממנה או טיפה של אני חזקה(ואני אומר את זה לחיוב לא לשלילה), אז אין לי עצה רק מאיר פה נקודה שזה אפשרי מאוד.

ואם נולדת עם תכונות אופי של מנהיגות וכו, אל תילחמי בזה השם יתברך יודע מה הוא עושה תדברי איתו שיכוון אותך ויראה לך את הדרך.

לגבי השאלה האחרונה, בתפיסה שלי לא נכון בכלל שהאישה תעבוד בעבודה תובענית באופן כללי, כל שכן בשנה הראשונה לנישואין, וכנ"ל הגבר אבל אצלו זה יהיה יותר "בסדר" כי בסוף הוא מתחייב לפרנס, ולכן אם העבודה אכן תובענית תחשבי מראש אם לך באופן אישי זה מתאים..אם תשאלי אותנו לכל אחד תהיה תשובה שונה ככל הנראה השאלה היא מה את מרגישה שנכון לך כי בסוף נולדנו עם התשובות והפתרונות לכל הנסיונות והקשיים שנחווה בחיים רק צריך לגלות אותם בהצלחה🙏

*שואל בשביל חבר* איפה יש מקומות לדייטיםאדם פרו+

איפה יש מומלצים לדייטים באיזור ירושלים.

תודה לכל העונים.

מה שעולה לי כרגעאשר ברא

ירושלים-

גן הורדים, גן סאקר, הרובע

טחנת רוח, פארק טדי, קבר שמואל הנביא (יש שם את השמורת טבע 'נבי סמואל'), טיילת ארמון הנציב.

ביער ירושלים יש אחלה מקומות לשבת אם יורדים בתחנה של הר הרצל והולכים לכיוון יד ושם.

בגוש יש את עו"ז וגאון

ויותר לכיוון בנימין יש את מצפה דני.

גם באזור בית שמש יש מקומות..

איזה סגנון?ארץ השוקולד

מקום להסתובב?

לאכול?

לשתות קפה?

לעשות יצירה יחד?

ללכת למוזיאון/הרצאה יחד?

תודהאדם פרו+

מחפשים מקום נוח ושקט לשבת וגם לשתות קפה, לדוגמה באזור טחנת הרוח, האם יש שם אכן עגלת קפה ועד מתי היא פתוחה? בנוסף, זכור לי שיש קבוצת ווטסאפ למקומות מומלצים, מישהו יודע על זה משהו?

יש בית קפה בגן הבוטניארץ השוקולד

יש עגלת קפה בטיילת בארמון הנציב.

ממילא בירושלים/ הרובע / קפה קפה או קפה גרג בסנטר 1נפש חיה.

( קפה קפה יש גם בבית שמש לדעתי )

אני רואה עכשיו שכתבת אזור ירושלים ולא רק ירושליםארץ השוקולדאחרונה

יש עגלת קפה ליד מחלף בית חורון על 443,

יש בית קפה בקניון עזריאלי מודיעין.

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (או גם פחות קטנים) ושימושיים (חשוב) לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

כבלים ומתאמים ?משה

מאוורר USB, כל מיני שטויות כאלה שיש להן שימוש,

לך תעמוד בפינה עם הפנים אל הקיראריק מהדרום

ותחשוב טוב על מה שכתבת.

משה

ובלבד שבקיר הזה יש שקע חשמל

תודהdn5754

כל מיני אביזרים למטבחעלמא22

כלי ששת, תבניות, פיירקס, ספלים, וכו'

תיק איפור

מחזיקי מפתחות

נרות ריחניים

מסגרת לתמונה

תודהdn5754

מלח ופלפל ברוקולי

תודהdn5754

למה לא לשאול את הכלה מה חסר להםהפי

היום הכל זול מערבל מיקרו .. מכונת קפה

לא יודעת מה איתך אבל מקציף חלב היה משמח אותי יותר ממכסה וסיר

ולא קונים לבד מתאגדים כמה ..

נניח אנחנו 5 חברות הצלחנו לקנות אחלה מיקסר שהיא רצתה

ובזמן אחר קניתי עם עוד חבר'ה מיקרו או טוסטר או מיחם לשבת ב"ה הייתי בהרבה שבע ברכות שבתות חינות וחתונות ( לחתונה מביאה כסף לא מתנה)

רעיונות יפים, אהבתיארץ השוקולדאחרונה

רק הערה על החתונה, זה עניין תרבותי, אני הייתי מעדיף מתנה בפער.

וכך גם נהגנו עם החברים הקרובים, מתנה ולא כסף.

ואגב, אין צורך במתנות וכסף על חתונה, שבת שבע ברכות, אירוסין וכד', אין סיבה שניתן הון על כל חתונה של חבר וחברה, מתנה יפה לאחד האירועים (לכל חבר/ה כמובן) זה מקסים ומספיק

יש לי יותר היסטוריה עם מאמנותמישהי719

מאשר עם בחורים

🤦‍♀️

איך?advfb

חוסר הצעות מן הסתםבחור עצוב

או קשרים שפשוט לא עוברים פגישה ראשונה.

מאמנות זה טריקימשה

לפעמים אנחנו מגיעים אליהן (או אליהם) כדי לסמן שעשינו משהו. בלי קשר למה שקורה באמת בעולם.

או שהן פשוט חסרות תועלתבחור עצוב

תלוי למימשה

יש הרבה אנשים שמאמן בשבילם יהיה חסר תועלת. כן. אגב לא רק לחתונה.

כואבארץ השוקולד

תוהה אם זה אומר שיש טעות בדרך

לענ"דאשר ברא

כל מאמנת מביאה את הנקודות שלה וחלקן חוזרות על אותם הדברים.. כל צעד ומאמץ מהכיוון שלנו באמת מקדם.

אבל צריך לזכור שאף מאמן או מאמנת לא מחליפים אותי, הכוונה- אם יש לי פחד עמוק, או משהו כלשהו שתוקע אותי, האחראיות היא עליי לעבוד על זה, להשתחרר, להשליך, לקבל.

מאמנת טובה תדע איך לקדם אותי בזה, אבל העבודה היא עליי.

ולא תמיד בפנים אנחנו מספיק רוצים לעבוד על הנקודה שתוקעת אותנו (לפעמים אנחנו אפילו לא מודעים לזה!), אבל זה קורה.

אני חושבת שצריך להיות עם מישהי שבאמת רואה אותך ועוזרת לך לפתח ולהגדיל את הביטחון העצמי שלך, שמעודדת אותך לעבוד ובלי קשר לכמה כסף יצא לה מזה.. מישהי שאת מתחברת אליה ומוכנה להשליך את עצמך למסע אמיתי של בירור הנקודה התוקעת.

וחוץ מכל זה, לא יודעת אם באמת נגעתי וזה שייך..

אני חושבת שאת אלופה, שאת נמצאת בכלל במקום שמתייעץ.

לפי מה שתיארתנקדימון

אני פתאום לא מבין מה בעצם מיוחד במאמנים לחתונה? בעצם אגם צריך אימון אישי באופן כללי (או יותר מזה?), בלי קשר לחתונה...?

וודאי שאדם צריךאשר ברא

הרבה אנשים עוברים כל מיני דברים מאוד קשים בחיים שלהם ומגיעים לחיי נישואין בלי שהם עברו תהליך אחד של עיבוד וחושבים שהנישואין יפתרו הכל.

מאמנים ופסיכולוגים זה חשוב, זה עובד.. אכל צריך רצון של האדם, במיוחד בכל האימונים למינהם שגם בינהם יש הרבה שרלנטנים.

היום כל מי שעושה קורס של חמישה חודשים קורא לעצמו מאמן ומטפל.

לא ממש הבנתי (או שלא התכוונת לענות לי?)נקדימון

מה שאני אומר זה שנשמע שאם אדם צריך להתמודד עם בעיות של תקיעות או קשיים כאלה ואחרים אז הוא צריך פשוט איש מקצוע. מה הדבר המיוחד במאמן ל"חתונה"? מה הייחודיות של המאמנות האלה? מה ההסמכה הקלינית שלהן?

נכון, זה מה שאני אומרתאשר ברא

שאם יש לאדם תקיעות או משהו הוא צריך איש מקצוע..

שהן מתעסקות יותר בעניין של חתונה ופחות בדברים גדולים של טיפול נפשי, כמו ליווי כזה.. של עצות וכו'.. ככה מהחוויה שלי.

לרובן אין הסמכה קלינית (של פסיכולוגית/עוס), בדרך כלל קורס אימון לחתונה

מאמנים זה כללי, אכן בכללי לתקיעות וקושי וכומרגול

אין להם הסמכה קלינית רשמית (קורסים כאלו ואחרים, אבל למשל אין רישיון - זאת בניגוד לעו"ס ופסיכולוג)

מה מיוחד במאמנת "לחתונה"? שזה התחום שהיא בחרה להתעסק איתו.

קצת כמו שיש פסיכולוגים שמתעסקים בעיקר בחרדות. או בעיקר באובדן ואבל. כזה…

*אסייג- הואיל ולמאמנים אין רישיון כלשהו, ולכן גם אין פיקוח. כמו גם העובדה שלרוב הבסיס הלימודי-הכשרתי שלהם מצומצם משל עוסים קליניים או פסיכולוגיים - מומלץ שבמקרים של קושי יותר "רציני"- ללכת לאיש מקצוע עם תואר שני טיפולי. (נניח - דיכאון- ללכת לאיש מקצוע מוסמך. תקיעות בחיים וקושי בקבלת החלטות- הייתי מוכנה ללכת למאמנת)

אני לא מבין מה זה אומרנקדימון

מומחה לחרדה מטפל בבעיות חרדה, מומחה לאובססיביות מטפל באובססיות, מומחה לטראומות מטפל בפוסט-טראומות, וכו. המשותף זה שהוא פותר את הבעיה שנתנה לו את שמו...

אבל מה זה מומחה לחתונה? מה הבעיה שהוא מטפל בה שלא מצריכה התמקצעות קלינית?

אני באמת שואל

קודם כל מומחה לא בהכרח *פותר*מרגול

נגיד מומחה לדימנציה, מומחה סכרת

מה כן עושה מומחה? מטפל באותו תחום או עוסק בו (נגיד היסטוריון מומחה בית שני)

מאמן לחתונה זה מאמן שבוחר להתעסק בתחום חתונה, וזה אומר שהאנשים אותם הוא יאמן יבואו לרוב בגלל קושי/תקיעות מול נושא החתונה.

לא הייתי אצל כזו בעצמי, אבל למשל: מישהי שמרגישה שקשה לה להביע את עצמה בדייטים ראשונים, מישהי שמפחדת להמשיך כשזה נהיה רציני אז חותכת, מישהי שמרגישה שנמשכת דווקא לבחורים שלא מתאימים לעולם הערכים שלה.

למשל…

כן. הכי חשוב זה הרצון. ולהיות אמיתים עם עצמנונחלת

האם אנו באמת רוצים? אולי נדמה לנו שכן שמאוד קשה לנו עם עצמנו ויחד עם זאת, הרצון עטוף בכל כך

הרבה פחדים וחרדות ו"אל תיגעו בי" ו"מי את/ה שתיגע בי, בנפש הכי מפוחדת ושבירה שלי"....

אני מאוד מסכימה. לפעמים יש ממש רתיעה מהטיפולנחלת

ואלפי תירוצים למה לא ללכת וכו'...

אולי זה הזמן לשנות אסטרטגיה?ברוקולי

איזה אסטרטגיה אחרת יש?מישהי719

>>ברוקולי

לשנות סגנון טיפולי

לשנות את החיפוש

לשנות את דרכי החיפוש

לדייק את הרצון..

לתת מנוחה לטיפול

אולי כדאי להתייעץ עם אנשים שמכירים אותך במציאות ואת הסיפור שלך

נכון.נחלת

מצד חוסר הצעותהתלמיד העייףאחרונה

אני לא יודע אם מה שכתבת זה מצד חוסר הצעות או מצד קשרים שלא מחזיקים יותר מדי מפגישה ראשונה או שנייה

אני יודע מעצמי שאני חווה גם את זה וגם את זה, גם יש חוסר הצעות לפעמים להצעה לוקחת להגיע חודשיים וגם אם יש זה מחזיק אולי שלוש פגישות, אני אחלק את זה לשני חלקים

א. קשרים שלא מחזיקים

בבין הזמנים האחרון אחרי שיצאתי עם מספר לא קטן של בחורות שחתכו ממני מה שעשיתי זה היה לשבת עם השדכן שאני בעיקר "עובד" איתו והוא מציע לי את ההצעות ולשאול אותו האם יש משהו לתקן, ובאמת נוכחתי לדעת שאין פשוט אין, אז לאחר מכן מה שעשיתי היה להסתכל פנימה לכל קשר שלא עבר פגישה ראשונה או שנייה לא להסתכל על זה באופן כללי ולהגיד יצאתי עם איקס בחורות כולן חתכו אז אני סליחה על המילה אני דפוק, לפעמים קשרים נופלים על טכני לא משהו מהותי בעייתי אצלי אלא יותר הצד השכלי לדוג' רמה רוחנית למרות שבבירורים היא נשמעת צדיקה פיצוצים בפגישות מרגיש שאין יראת שמיים (לצערי יצא לי לצאת עם בחורות שלא בירכו על מה שהוגש לפניהם, נעזוב בצד שבסוף הן חתכו), ואם כבר בסוגריים הזכרתי את העניין הזה של פרידות, לפעמים זה רק מוסיף על הקושי שרוב הקשרים נחתכו מהצד השני ומעלה את השאלות לגבי עצמך, אבל כמו שכתבתי הרבה פעמים כאשר קשר נחתך עוד בתחילתו זה על דברים טכנים לא משהו דפוק בנו אנחנו באים לפגישה כמי שאנחנו אין סיבה להיות מי שאנחנו לא בסוף הפגישות האלו הן מובילות לדבר אחד חיים משותפים יחד כל החיים לכתחילה, המיוחדות שיש בחתונה על פי התורה הקדושה שנרקמת כאן ברית בין בני הזוג, לכן כאשר בחורה חותכת אני אומר לעצמי אוקיי זה מי שאני זה מה שאני היה נעים להכיר, ואם היא לא רצתה אותי אז היא לא רצתה אותי כמי שאני כמה שאני, לקח לי זמן האמת להבין את זה... אך כמובן מצד שני אדם צריך להיות מודע לעצמו ולהבין שלפעמים יכול להיות שבאמת יש בעיה מסוימת שחוזרת על עצמה. (לפעמים זה יכול להיות גם דברים פשוטים שאני לא מבין למה בישיבות או לפחות אצלי בישיבה צריך להגיד לבחור שיוצא לפגישה להשים בושם להריח טוב)

ב. חוסר הצעות - אמונה

אני אתחיל לכתוב כאן קודם כל אמונה ויתקשר גם למה שכתבתי מקודם, הקב"ה זן ומפרנס לכל, הקב"ה שם את שמו בשידוכים (עי' גמרא מו"ק יח: היטב), השדכנים החברים שמציעים הם רק צינור שפע מאלוקים, בסופו של דבר כאשר יגיע הזמן הנכון והמדויק ביותר תגיע הצעה מאת ה' ותרד לכאן מטה ותתגלה דרך מישהו אם זה שדכן חבר מורה רב וכו', וגם אם ההצעה הזאת לא צלחה אפילו את הבירורים צריך לחיות באמונה תמימה מאת ה' שזה היה צריך לקרות וזה עוד שלב במסע ובדרך, וכמובן כאשר יגיע הזמן "הנצו הרימונים" להצעה שבעז"ה תכירי בה את בן זוגך, הקב"ה יביא את זה בזמן הנכון והמדוייק ביותר לא לפני ולא אחרי, מסופר על הרב ש"ך זיע"א כמדומני שפעם הוא קידש בחתונה וכאשר הגיע החתן להשים את הטבעת היא נפלה מידו וחזר הדבר שוב שוב ושוב והקהל התחילו לרנן אולי משמים רומזים לבטל את החתונה ח"ו, אמר להם הרב ש"ך הסיבה שנפלה הטבעת כי עדיין לא הגיע זמנם להתחתן והינה כעת הגיע זמנם, אני יודע זה מאוד קשה לפעמים להבין את זה כי כל כך כבר רוצים להיות שם כל כך כבר רוצים להתחתן להקים בית נאמן בישראל מי כמוני יודע את זה אחרי מסע החיים שלי אבל צריך להיות תמים עם ה' ולחיות באמונה תמימה שכאשר זה יגיע בע"ה זה יגיע בצורה הכי מדוייקת שיש בעולם, וכל מה שעוברים בדרך זה לטובתנו (ואם נסתכל פנימה אחרי תקופה של שידוכים נראה את השינויים שחלו, אצלי לדוג' זה בטחון ואמונה בה' וכו')

אוסיף שפעם חבר שלי אמר לי שלפעמים הצד השני חותך רק כי "זה לא הרגיש" לו שזה זה, זה מאת ה' יתברך כדי שבסוף נמצא את הבן זוג הנכון...

ג. חוסר הצעות - הסתכלות פנימה

אחותי פעם אמרה לי שדייטים זה לא רשימת מכולת, אין מה לעשות את הבחור/ה שאנחנו רוצים לא נמצא בדיוק אף פעם, זה נכון גם כאשר נפגשים עם מישהי ורואים שוואלה יש בה הרבה דברים טובים באמת היא באמת אדם טוב ונשמה טובה אבל מה נעשה יש לה חצי טאצ' ואני רוצה מאוד מישהי שיש לה נוקיה, לענ"ד חייבים להסתכל פנימה ולהבין האם זה באמת משהו מהותי עבורי שבעבורו אני מוכן להוריד שידוך, זה ממש דיני נפשות!!

אבל אני כאן מדבר על חוסר הצעות, לפעמים צריך לבדוק האם מה שאמרנו לשדכן שזה קריטי לנו מאוד מאוד מאוד, אולי אחרי תקופה להתחיל לחשוב זה באמת קריטי לי? עכשיו ברור יש דברים שבלעדיהם אין מה לדבר אפילו ולא צריך לוותר על מאומה לפעמים כי הכל קריטי אבל אחת לכמה זמן אולי כדאי לשקלל את הדברים זה כנגד זה, לי לדוג' אמרתי לשדכן שאני קריטי לי מישהי שהולכת עם גרביים (לא משנה כרגע למה) ואחרי כמה זמן הבנתי וואלה נכון זה קריטי וכו' וכו' וכו' אבל מה נעשה שידוכים זה לא רשימת מכולת ואולי כדאי להזיז את זה לעדיפות ואם יש בחורה שהיא מתאימה לי אבל היא הולכת בלי גרביים, אני מוכן לשמוע על ההצעה הזאת, זה צעד ראשון שאני עשיתי אחרי תקופה של חודשים בחוסר הצעות.

דבר נוסף, השדכנים האם השדכנים שנרשמת אליהם יכולים "לספק" את מה שאת רוצה? עולם השדכנים הוא עולם כל כך מגוון ומסוגנן יש שדכנים שמתעסקים בעיקר בציבור החרדל"י ויש שדכנים שמתעסקים בעיקר בציבור הלייטי וכו', הרבה שדכנים שנרשמתי אליהם לא הציעו הצעה אחת כי הם פשוט לא מתעסקים עם מה שאני מחפש אז מה שעשיתי מלבד השדכן העיקרי שאיתו אני עובד ומשתדל לדבר איתו יותר נרשמתי לעוד כמה שדכנים שניראלי שהם מתעסקים בסגנון שלי...

והתשובה הקלאסית איך לא, להרחיב מעגלים, החברים החברות יודעים שאת מחפשת? מורות מהעבר יודעות? אני חושב שזה ממש חובה בבחינת השתדלות כלפי שמיא כמו שהזכרתי ממקודם האדם הוא מחויב לייצר לעצמו את צינורות השפע, ולכן כל מי שאת חושבת שיכול לעזור לך תפני אליו! (ממש הסוגי' הקלאסית של בטחון והשתדלות שהרבה יש לדבר בה)

ונחתום באמונה

לפעמים עשינו הכל באמת הכל הרחבנו מעגלים נרשמנו לכל השדכנים שקיימים בכל הרשימות שיש בעולם הצטרפנו לקבוצות של כרטיסיות (שאגב לענ"ד לא מועיל ולא יעיל ואכמ"ל) כל החברים המשפחה המורים העבר אפילו האב בית של בית הספר היסודי יודע שאנחנו מחפשים ועדיין אין כלום, צריך לזכור מה שדוד המלך נעים זמירות ישראל אומר בתהילים, "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי? עזרי מעם ה' עושה שמיים וארץ" לא סתם הרב החיד"א כותב שסגולה לזיווג הגון להגיד מזמור זה אחרי יהיו לרצון וכו' הראשון בתפילת שמו"ע מדוע? כי בכך מתחזקים באמונה בה', שבסוף העזרי, הבן זוג שלי יגיע ממי? מה' שהוא עושה שמיים וארץ, בך ה' בטחתי בך ה' חסיתי, שבסופו של תהליך יגיע הבן זוג הכי מדויק בשבילנו, וכמובן איך אפשר לסיים בלי דברי הגמרא במסכת ברכות ח. לזאת יתפלל חסיד לעת מצוא אומרת הגמרא לעת מצוא זו אישה שנאמר מצא אישה מצא טוב ויפק רצון מה', כמה חשובה התפילה הן לבחורים הן לבחורות לא להתייאש לעולם מהתפילה להמשיך להתפלל לדבוק בו ב"ה.

ויהי רצון שאת הדרך לבניית הבית נעשה את זה מתוך אמונה תמימה ב"ה ונזכה למצוא כל אחד ואחת את זיווגו הראוי לו משורש נשמתו.

אולי יעניין אותך