בס"ד
במדרשה הסמוכה לישיבה שלי התארחו השבת ישיבת בעלז-חיפה. בערב שבת, בתום הטיש של הישיבה שלי עלה ראש הישיבה שלי אל עבר המדרשה כשחלק מהתלמידים מלווים אותו מכיוון שראש הישיבה שלהם ביקש את זה כבר ביום שישי שהרב שלי יעלה אליהם.
איך שאנחנו מגיעים לשם ונכנסים אז 200 בחורים לבושים בחליפות שחורות ומגבעות כשבראשם הר"מים שלהם וראש הישיבה נעמדים בשביל רב שלראשו יש כיפה סרוגה. ראש הישיבה שלי נכנס ומתיישב על יד ראש הישיבה שלהם כשבינתיים אחד התלמידים מנהל את הקנייה של מי יעשה זימון (הקונה העביר את זה לאחד הר"מים) ומי ירים לו את הכוס קידוש.
בתום המכירה, רגע לפני ברכת המזון, משתיקים את האולם וראש הישיבה שלי מתחיל להעביר להם שיעור קצר שבמהלכו הרב הכניס את החשיבות של ארץ ישראל מצד אחד, ואת חשיבות לימוד התורה מצד שני (דבר שאצל הרב שלנו ב"ה זה לא רק נאה דורש אלא גם נאה מקיים), כמו כן דיבר הרב על חשיבות האחדות בניינו וכמה אנו צריכים להיות מאוחדים בשביל להלחם על הדברים החשובים לנו וכו'.
הדרשה הקצרה נגמרה והם ברכו ברכת המזון. בתום ברכת המזון רוב בחורי הישיבה הלכו אל עבר ראש הישיבה שלי על מנת לשמוע עוד. לאחר שראש הישיבה שלי הלך הם פנו אלינו, הבחורים שהתלוונו אל הרב, אם שאלות והתעניינות וסתם לשמוע אותנו. וכך נפתחו להן שיחות ארוכות לתוך הלילה.
השאלה הראשית של רוב הח'ברה שהיו סביבי הייתה אם אנחנו לא מפחדים? הסברתי להם שבירושלים היו יותר פיגועים מפה והמצב שם יותר מפחיד ומסוכן (אם כי הוספתי שגם בירושלים אסור לנו להראות שאנחנו מפחדים, אלא אנו צריכים ללכת בראש מורם ולהראות להם שאנו בעלי הבית). לאחר מכן הם שאלו אותי מה ההבדל בין הציבורים ואני אמרתי להם את מה שאני מאמין בו: שהתורה וארץ ישראל זה דבר אחד שבא ביחד בתור חבילה אחת. והתורה לא שווה במלואה אם אין את א"י (כל המצוות התלויות בארץ וכו') וא"י לא שווה במלואה אם אין תורה. ולכן צריך לאחד בין הדברים ולשלב בין שניהם. וב"ה זה אפשרי ויש כיום הרבה מאוד אנשים המשלבים מצד אחד את התורה ללא פשרות ומצד שני את ארץ ישראל, והבאתי להם גם דוגמאות לכך.
הם מצידם סיפרו לי שאצלם בבעלז אז עד גיל 20 הם יושבים ולומדים תורה, מתחתנים, ואז לאט לאט ובהדרגתיות יוצאים לחיים (הם סיפרו לי שגם אצלם מתגייסים ויש כאלה שהאדמו"ר שולח אותם לצבא). אמרתי להם שכך זה גם בציבור הדתי לאומי. רוב הבחורים בד"כ עושים לפחות מסלול הסדר, שזה גם אומר שלפחות עד גלי 20 יושבים ומלומדים וגדלים בתורה ואז יוצאים לצבא, חוזרים לעוד תקופה לישיבה ומשם יוצאים לחיים. כמובן שיש גם כאלה שלא מתגייסים ונשארים ללמוד תורה, כמו הרב דוב ליאור שליט"א שהרצי"ה זצוק"ל הורה לרב לא להתגייס. וגם כיום יש בחורים שעמלים בתורה וגם הם נשארים עוד בישיבה (לדוגמה אצלי בישיבה היה משהו שהתגייס בשיעור י"ב, ועד אז הוא ישב ולמד וכיום הוא יודע את רוב הש"ס והרבה מאוד מהשו"ע. ובצבא הוא כבר למעלה משמנה ועושה שם חייל ואף קיבל אות הצטיינות וכו').
כמובן שגם דיברנו גם על פוליטיקה ועל המצב הביטחוני ועל המו"מ ועל עוד הרבה נושאים שעלו במהלך אותה השיחה. והם גילו שאנחנו כלל לא רחוקים מהם והם לא רחוקים מאתנו. נכון התגלו כמה וכמה חילוקי דעות בכל מיני נושאים, אבל בכללי יש לנו אינטרסים משותפים ויש לנו כל אחד הרבה מה ללמוד מהשני. ובכלל הייתה שיחה נעימה ונחמדה מאוד שעשתה הרבה טוב (רק דבר אחד הרגיז אותי, כשאחד מהם הסביר לחבר שלו שזה הגיוני שיש חילוקי דעות כמו שאנחנו חסידים והוא [ז"א אני, לפחות כך הבנתי עד שהוא תיקם את עצמו שהוא דיבר על ה"הוא" הכללי] ליטאי. אז שאלתי אותו "למי בדיוק קרא ליטאי?????" |צאצא של המגיד| 
).
ואם בהודעה הקודמת כתבתי על פעילותם הברוכה של יוסי דגן ודוידי בן-ציון, אז השבת פגשתי שם גם את מי שעושה את אותה הפעילות, מהצד החרדי. גם דם מדובר בבחור, לא נראה לי שהוא יותר מבוגר מגיל 30, שהוא מביא את כל הקבוצות האלה והוא זה שמכיר להם את המציאות שהם לא מכירים (ועל דרך זה גם אותנו על המציאות שאנחנו לא מכירים אצלם). לאחר שפרגנתי לו על עבודת הקודש(!!!) שהוא עושה אז הוא סיפר לי את החזון שלו שלהביא עוד ועוד חרדים לפה שיכירו את השומרון ואת האזור המדהים הזה (כלשונו). כמו כן הוא סיפר לי שנשארו לו רק עוד 2 ישיבות של חסידות בעלז בארץ שעדיין לא ביקרו כאן, וגם אותם הוא מתכוון להביא בקרוב. כך מביאים לידי אחדות! כך מחברים בין המגזרים! בזכות צדיקים שעושים עבודת קודש ומחברים בין החרדים לדתיים לאומיים! כך אנחנו זוכים להכיר אותם והם אותנו וכך מגיעה האחדות! על ידי אהבה ואחווה ו'שבת אחים גם יחד' כך מגיעה החיבור בין המגזרים, חיבור שיעזור לשנינו גם בשמירה על התורה וגם בשמירה על הארץ וכמובן בקרוב ביאתו של משיח צדקנו, במהרה בימינו. אמן.
