דבר שלא יכול להיות כי יהודי הוא קודש.

לעניות דעתי ומהחילונים שאני מכיר (פשוטי העם, לא ה"פוליטיקאים") - פשוט רוצים הוגנות, ומעצבן אותם לראות שהם מחוייבים במשהו שהחרדים לא מחוייבים. הם מחוייבים להתגייס - הם רוצים שגם החרדים יהיו מחוייבים בכך. הם לא חושבים בזה שצריך "לחנך" את החרדים.

אני לא יודע מה יש "יותר" - חילונים שמנסים לחנך חרדים, או חילונים (וגם דתיים לאומיים, כמובן, ברמה מסוימת) שרק רוצים שיוויון - ולדעתי קשה לדעת את זה.

בכל מקרה - מי שמנסה לחנך, התשובה אליו בפשטות יכולה להיות שהחרדים יכולים לחנך אותו ואת כל החילונים כמוהו להרבה פחות מקרי אונס, הרבה פחות לשון הרע, הרבה פחות גניבות, וכו' וכו' וכו'...

השב לרשע כרשעתו

הרי "גוף" לא יכול לחנך - אין בו נשמה. עומדים אנשים מאחורי אידיאולוגיות מסוימות - אז כוון אליהם, שיהיה אפשר לענות פרקטית. מי אתה מתכוון שמנסה לחנך?

בנוסף - מה ששלומי כתב, לעניות דעתי, לא כוון אל הצבא גרידא, לא כגוף ולא כאנשים, אלא ל"ציבור" שמנסה "לחנך" ציבור אחר...

כי המרחק בין המילה "חינוך" לבין מה שהחיל הזה עושה - הוא גדול מאוד מאוד. הוא לא באמת מתיימר "לחנך מחדש" את חיילי צה"ל. שכח מזה. ואני מדבר עם היכרות של בן משפחה קרוב מאוד שהיה שם.

אגב, אם כבר - אז אחרי המהפיכה שעשה הרב רונצקי בצבא, הלכה למעשה היום הרבנות הצבאית מכניסה הרבה יותר "ערכים" לחייל, מאשר חיל החינוך (ולכן הוא נלחם בה כל כך) - וגם היא, גם הרבנות, לא מתיימרת לחנך את החייל מחדש, ולא להחליט מה אדם צריך לעשות ומה לא.

וכמובן, בכל מקרה - חיל החינוך הוא לא זה שדורש לגייס את החרדים, וגם, ככל הנראה, גיוס החרדים בכלל לא יורגש בחיל החינוך, בשל העובדה שהם סטריליים כמעט לגמרי, אפילו "ימי החינוך" שלהם מוקדשים כמעט אך ורק ללימוד תורה ולימי עיון עם רבנים, בכוללים וכו' (וגם את זה אני אומר מחברים טובים מאוד שמשרתים במקומות החרדיים האלו) - אז בוודאי שגם חרדי שמתגייס, לא מתגייס כדי "להתחנך מחדש".

רוב החרדים שמתגייסים כיום הם או כאלו שנפלטו ממסגרות והרבנים מעדיפים לשלוח אותם למסגרת די סטרילית בצבא, כדי שיוכלו לעבוד לאחר מכן, או, להבדיל, בחורים צעירים שכבר התחתנו, ומעוניינים לשלב בעתיד גם עבודה וגם לימודים, והצבא זה פלטפורמה נוחה גם ללימוד מקצוע יעיל, גם ליציאה לשוק העבודה בגלל שחחרור החסם הצבאי שלא מאפשר לעבוד, וכו'... 

יש כמובן, גם חרדים שמתגייסים נטו מאידיאולוגיה ומרצון לשרת את העם - אני לא אומר שלא, יש גם כאלו. מספר מדוייק, קשה לדעת, ואפילו להעריך קשה - אבל בגלל שהאידיאולוגיה החרדית מוטמעת כל כך עמוק בחרדים מגיל 0, מספר אלו שמתגייסים נטו מאידיאולוגיה, ברור, לא גבוה כל כך... אבל זה לא נורא - כל עוד הם עושים את העבודה בצבא שאליה הלכו, על הצד הטוב ביותר - גם אם הם לא אידיאולוגים הכי גדולים, עדיין הם יעילים ותורמים, בין אם בשח"ר, בין אם בבינה בירוק ובין אם בנצח, ועוד מגוון מסגרות חרדיות בצבא.

וזה מה שאמרתי. מהיכרות שלי לפחות, רוב מוחלט של החילונים לא רוצים שהחרדים יתגייסו כדי לחנך אותם מחדש, אלא בגלל היבט השיוויון, ושאם חילוני מחוייב להתגייס, מה פתאום שחרדי יהיה פטור.

זה רוב החילונים שאני מכיר ושדיברתי איתם או שמעתי אותם.

אתה מכיר מציאות אחרת? אתה מכיר שרוב החילוניים רוצים לגייס את החרדים לאו דווקא בגלל עיקרון השוויון אלא כי "חייבים לחנך את החרדים האלו"?

אני לא מכיר את זה אלא כמו שאמרתי, הפוך - ולכן כתבתי לשלומי מה שכתבתי.

לצעירים החרדים.

הצבא בנוי כמערכת ליצור ישראלי מסוג מסוים.

ולכן במסגרת הכללית היא לא מתחשבת באמונתו של האדם ומכבדת בהתאם  אלא כופה את האידאולגיה שלה גם אם זה מנוגד לתפסית עולמו של החייל.

בשורה התחתונה אחרי 3 שנים החייל יוצא אחרת ממה הוא נכנס גם רוחנית - לא רק פיזית.

נ.ב.מי שסובל מזה בעיקר הם בני הציונות הדתית, עם החרדים מפחדים להתחיל בקטעים האלו ורוב סיפורי שירת נשים וכדו' היו איתם

לבין מסגרות אחרות בצבא, כולל בנות דתיות שמתגייסות.

ואני אומר את זה הן מהיכרות עם חבר'ה שמשרתים ושירתו שם, והן משיחה עם מפקד לשעבר של הנח"ל החרדי, אדם דתי בעצמו, שסיפר לנו על המאמץ לעילא מן העיל ללכת לכיוון החרדים ולדאוג שלא יצטרכו לשנות כלום מאורחות חייהם, להיפך - המפקד אפילו פקד על המפקדים הנמוכים יותר כל מיני דברים כלפי המפקדים בינם לבין עצמם, שקשור לתפיסת עולמם של החרדים (למשל - בישיבות צוות של המפקדים כאשר דנו בינם לבין עצמם בנקודות הטעונות שיפור בחיילים, כדי לשפר את המצב בגדוד - הוא הנחה שאין בשום אופן לדון לגופו של אדם, ואין להגיד של של חייל כזה או אחר כאחד ש"עשה ככה וככה..החצוף הזה.." - כלומר, כל הדיונים יהיו סטריליים מלשון הרע וידונו בהם תיאורטית בלי השמות של החיילים הנוגעים לדבר. סתם דוגמה קטנה לכך שהנורמות הערכיות של החרדים באותם מקומות, מושלכות גם על המפקדים החילוניים שלהם, לעיתים.

חוק המדינה מחייב את החרדי בגיוס במטרה להגן על קיומנו

חוק התורה מחייב את היהודי החילוני בשמירת מצוות ומניעת חטאים ולימוד תורה כדי להגן על קיומנו

מדוע לדעתך חוק המדינה מחייב את החרדים ואילו חוק התורה לא מייב את החילונים??

לנו, היהודים המאמינים, אין שום ספק כלל כי העצמת והחלת תורה ומצוות על כלל היהודים החילונים יביא לישראל בטחון שלא היה לה מאז קומה.

מדוע אפה החילונים אינם נושאים בנטל זה?

אבל יש הבדל קטן בין חוק המדינה לחוק התורה.

את חוק התורה - תפקידו של אלוקים, וכן של בית דין סמוך במידה וישנו והמציאות מאפשרת - לאכוף. להזכירך, כבר 2000 שנה בערך אין לנו בית דין סמוך, אין לנו יכולת לאכוף את חוקי התורה.

לעומת זאת, את חוק המדינה, תפקידה של המדינה, לאכוף.

לכן, כאשר באים לחרדים, אומרים להם בפשטות שהם מחויבים בחוקי המדינה כמו כולם - וזה אכן תפקידה של המדינה לאכוף שיוויון.

לעומת זאת, אם אתה בא לחילוני, אתה מנסה לקרב אותו לתורה, אתה ממילא לא יכול לאיים עליו שאם לא ישמור שבת, לדוגמא, אתה תוציא אותו להורג.

החילונים יודעים שמבחינת הדת כולם מחויבים לשמור תורה ומצוות - הם לא עושים זאת, ותפקידו של ה', ושל הסנהדרין בבא העת, יהיה לדון בזה לשפוט ולאכוף. כעת, אנחנו בעיקר בקירוב לבבות כדי להשיב כמה שיותר טועים אל אבא שבשמיים.

עכשיו - שאלה אליך - ונניח שהחילונים אינם נושאים בנטל מסוים - האם זה מתיר לחרדים/דתיים לאומיים, לא לנשוא בנטל אחר? מה זה המחשבה הזאת? אם אח שלי לא שוטף את החדר זה נותן לי פטור משטיפת כלים? תשובה: לא! אני צריך לשטוף כלים כי זאת המטלה שלי, וזה שאח שלי לא שוטף את החדר - זה כבר ההורים ידאגו לו ויראו מה עושים. אני מחויב למלא את התפקיד שלי בלי קשר אם מישהו אחר מתרשל בתפקידו.

האם הציבור החרדי, וגם הציבור הדתי, לא חושבים שהם יכולים "לחנך" את הציבור החילוני? ושלמעשה הם "צריכים" לחנך אותו?

הרי מה זה כל תנועות החזרה בתשובה אם לא ניסיון לחנך מחדש אתמי שרחוק מתורה ומצוות ולההיר לו מה הדרך הנכונה לחיות בה? (בין אם דתית לאומית ובין אם חרדית).

האם כל חרדי/דתי לאומי לא חושב שצריך לקרב את כל היהודים לאביהם שבשמיים? האם ז-ה, לא נקרא מחשבה לחנך מחדש?

נקודה למחשבה...

המשוואה כאן לא סימטרית כלל ועיקר.

אגב, האמירה "כל חרדי/דתי לאומי חושב שצריך לקרב את כל היהודים לאביהם שבשמיים" ממש לא מדוייקת. האמירה הנכונה היא: "הקב"ה חושב שקהל יראיו צריכים לפעול לקרב את כל היהודים אליו".

ואתה סותר את עצמך כי משוואה מעצם טבעה היא משוואה - משהו ששווה בסופו של דבר. אתה אולי מדבר על משהו שהוא לא משוואה, כל דבר אחר- אבל אין כאן משוואה במובן ההגדרתי של המילה. אין דבר כזה "משוואה לא סימטרית". זה 0 באותו תרגיל.

אם שלומי חושב שיוהרה לנסות לחנך ציבור - אפשר להקשות עליו - האם אתה לא מנסה לחנך ציבור? אם יענה שהוא כן מנסה לחנך ציבור - יענה לו חילוני - אם אתה לא חושב שמצידך זאת יוהרה לחנך אותי החילוני, אתה לא יכול להבין שאני לא חושב שזאת יוהרה לנסות לחנך אותך/חרדי?

בכל מקרה - לא היה נראה ששלומי מדבר כמוך, ולכן אני מחכה עדיין לתשובתו שלו.

גם חילוני יכול להגיד שהם אוכלוסיה עם עבר ומורשת מפוארים - אחרי ככלות הכל, אותם החילוניים הם אלו שבפועל הקימו את המדינה אחרי 2000 שנים שלא הייתה קיימת - לא החרדים. אז גם המורשת הזאת, של הרצל, של ז'בוטינסקי, ושל כל "גדולי האומה" שהקימו את הציונות - גם החילוני המצוי יוכל להסתמך על זה. וזה לא משנה - שלומי כתב פה שזה יוהרה לנסות לחנך ציבור (קרא בסוף דבריו). שאלתי אותו מה הוא חושב על מקרה הפוך. משום מה יש לי הרושם שאתה לא הדובר הפרטי של שלומי, ולכן עם כל כמה שאתה חושב שאתה יכול לדברר אותו - תניח, תן לו לענות, הוא ילד גדול.

המדינה לא היתה קיימת מאז בריאת העולם. ועכשיו היא קמה לראשונה בהסטוריה.

היה קיים במדינה בימי שלטון דוד המלך. בימי שלטון שלמה. בימי שלטון מלכי יהודה וישראל.

שלטון יהודי היה קיים בימי בית שני, גם אם לעיתים היה מעט מגובל. היו גם מלכים מבית חשמונאי. היה הורדוס שאומנם יש מחלוקת אם גויר לגמרי, אבל בפועל, השלטון היה יהודי בגדול, גם אם לא הכי "Aווה שבעולם".

והשלטון היהודי, לאחר חורבן בית שני - נעלם מהארץ למשך כאלפיים שנים, עד לקום המדינה, אז הוקם מחדש שלטון יהודי על ארץ ישראל.

תקרא לזה ולזה איך שאתה רוצה - שלטון יהודי על הארץ לא היה אלפיים שנים וכעת קם מחדש גם אם אתה ממש לא רוצה להאמין שזה שלטון יהודי.

אם קריטי לך לשמוע תשובה מפורטת - אז תשאל אותם.

העניין הוא שכאן המטרה היא רק לתקוף, לא באמת לשמוע - לא בטוח שאתה, אבל הרבה מכאן ככה - אז אני פשוט מפנה ברצינות לרבנים. אם באמת קריטי למישהו לשמוע מה יהודי במדינה, שיתקשר לרב שרקי, לרב דרוקמן, לרב צפניה דרורי, לרב אבינר, או לרב טאו - וישאל אותם מה שלטון יהודי במדינה.

לרב צבי יהודה קוק כבר אי אפשר לצערנו להתקשר - אבל ברוך ה' יש לנו כאן מתלמידיו...אז תשאלו אותם

עלי תמיד אפשר לזלזל וכו' וכו' - לכן, תפנה למקור הלכתי, למי שהקדיש את חייו למען לימוד תורת ארץ ישראל, באמת הרבה יותר ממני - ואני לא אומר את זה סתם, זה באמת. אני = כלום.

אם מישהו רוצה ללמוד בעומק את תורת ארץ ישראל וללמוד על השלטון היהודי - שידבר עם רב שזוהי דרכו ואלו חייו. אני לעולם לא אצליח להסביר טוב כמו הרבנים, גם אם זה נשמע כמו התחמקות. 

היו באלפיים השנים האחרונות מדינות יהודיות - ממלכת כוזר וממלכת ח'ימייר, שתיהן היו כנראה ממלכות דתיות. כנראה היו עוד דברים יותר קטנים.

התנועה הציונית הגיעה אחרי שהיתה תשתית בסיסית להתיישבות ולפיתוח בארץ (תשתית שנבנתה בעמל וכנראה גם בהרבה דם, ע"י תלמידי הגר"א). היו מהתנועה הציונית אנשים שהתייאשו וחזרו לחו"ל. כמה היו חוזרים לחו"ל אם לא היתה גם התשתית הבסיסית הזאת?

ועוד נקודה - בניגוד למה שרגילים לומר (שהכל באשמת הדתיים שלא רצו לעלות לארץ) מרגע שהתנועה הציונית נעשתה הרוב בארץ (כנראה לפני פחות ממאה שנה), היא לא איפשרה לדתיים, ובכלל לאנשי מפלגות אחרות, לעלות לארץ בכמות שתשנה את המאזן הפוליטי. אם היא היתה מאפשרת, אולי המצב היה שונה, ומי שהיה מקים מדינה היו אנשים אחרים.

זה מעבר לדיון על מורשת מפוארת או מכוערת, וגדולי האומה או קטני האומה

הוא גם יכול להסביר את זה ברמה של ללמד מישהו אחר לעומק. מה לעשות? לא בורכתי בכישרון הזה, סורי...

מה גם שאני יודע שמה שמישהו ישמע ממני, לא יהיה כמו שהוא ישמע את זה מרב כזה או אחר, שיוכל הן לפרט ון לענות על "התקלות" מכוונות, הרבה יותר בקלות ממני.

תקרא לזה התחמקות או איך שאתה רוצה. לא משנה לי...

ממגוון סיבות והבנות שלי בנוגע לדיונים כאן. ולכן, באלגנטיות, אמרתי לך שאם זה ב-א-מ-ת מעניין אותך, אתה מוזמן לפנות לרב ולשאול אותו.

מי שרק מנסה "להתקיל" את הצד השני, לא באמת מעניינת אותו התשובה - אז למה שאטריח את זמני עליו? ומי שזה באמת מעניין אותו והוא רוצה תשובה - עדיף שילמד את זה מרב ולא ישמע את זה בצורה לא מסודרת ולא מספיק טובה, ממני. כן, אני מודה, אני עדיין לא ברמה של "ללמד", אניתקוע עדיין ב"ללמוד". ולא יודע איך להעביר את מה שלמדתי לאחרים. לכן בכללי אני גם אוהב יותר לימוד לבד מלימוד בחברותא, כי קשה לי ללמוד בחברותא, לי אישית...

ואנחנו אמורים להסכים!אתה הדובר שלי

אם טעונים שזה תלוי בראש הממשלה אז גם כהרברט סמואל היה הנציב העליון זה היה שלטון יהודי.

אני מאזן את @ותן טל...

אחר מאיך שנוסחה.

היא נוסחה באופן שבו כאילו "זאת יוהרה לחנך ציבור".

נניח לרגע שהוא טוען כמוך (וכמובן, אני עדיין מחכה לתשובתו שלו - תשובות של אחרים זה סתם לקטע, אבל אני שאלתי אותו ספציפית בנושא, על מה שה-ו-א כתב...) - אזי הוא היה צריך פחות או יותר להתנסח ככה: לחילונים אסור לנסות לחנך את שומרי המצוות, זאת יוהרה גדולה! לעומת זאת לשומרי המצוות, החרדים והדתיים, מותר לחנך מחדש את החילונים ולסבור מה הם צריכים להיות ובמה הם צריכים לאחוז ולעשות, וזה כלל וכלל לא יוהרה".

זה הגדרה שיכולים אנשים להתווכח עליה - אבל לפחות יש בה היגיון פנימי שבתוך הטענה עצמה. לעומת זאת כאשר הוא כותב ש"זאת יוהרה לנסות לחנך ציבור", באופן כללי, ונניח שהוא סובר כמו שאמרת, שיוהרה זה רק לכיוון צד אחד - אז זה יוצר סתירה מהותית בדבריו, כי בדברים שכתב בצורה מפורשת, לא מוזכר החילוק הזה.

כלומר, גם בתי ספר יהודיים חילוניים חייבים ללמד אחוז מסויים של שעות תנ"ך. סתם לידיעתך...ככה שזה כבר סותר במידת מה את מה שכתבת.

נמשיך - אתה טענת את הטענה שלך בנוגע לצבא. האם בצבא החילונים מנסים לכפות משהו על המיעוט שאין למיעוט כוח למנוע אותו ושלא מוטל גם על הרוב? הרי בסופו של יום, החילוני המצוי לא רוצה להכניס את החרדי לצבא כדי שם להעביר לו סדרת חינוך. רוב הסיכויים שגם לא יפגוש אותו במהלך רוב השירות שלו - החרדים הם די מבודדים בצבא, מסיבות מובנות.

אז לא הבנתי למה אתה מתכוון - אתה אמרת שיוהרה לנסות לחנך ציבור, ומי הם בכלל שיחשבו שהם יכולים לחנך - זה עניין תיאורטי רעיוני, לא ירידה לפרטים הטכניים של איך לעשות את זה.

האם אתה מסכים עם זה שכמו שלחרדים ולדתיים מותר לנסות להשפיע על הציבור החילוני להתקרב לה', ככה גם לחילונים מותר לנסות להשפיע על הציבור החרדי להתקרב למדינה ולהיות יותר שותפים למדינה? ברמה התיאורטית אני מדבר ובלי קשר ל"כפייה"?

הצבא הוא לא כלי חינוך והסברה, וכבר בן גוריון הבין שכור ההיתוך שניסה להקים לא הצליח. אף אחד לא חושב שהצבא הוא מקום שבו תהפוך אדם מחרדי לחילוני או לציוני גדול. ככה אני סבור לפחות.

וכמובן, כמו שכתבתי למעלה-  רוב החילונים שאני מכיר לא מונעים מהרצון לחנך את החרדים אלא מעיקרון השיוויון.

העובדה שהם אינם מאמינים בכך אינה מעלה ואינה מורידה. זה חוק התורה שהם מדירים עצמם ממנו והמחייב כל מי שנולד לאם יהודייה או התגייר כהלכה.

חוק זה - נוצר מהמחוקק העליון בורא העולם - ואין עליון ממנו.

מדוע הם משתמטים מנשיאה בנטל המוטל עליהם על ידי תורתו של בורא העולם?

לא אתה. זה לרוב, לא מסמכותך. אתה יכול לקרב, אבל לדון אותם בעצמך - רחוק מאוד. ובטח כשאין בית דין סמוך, וגם אם היה - אז בית הדין היה יכוללדון אותם, לא אתה.

אבל תזכור שה' גם נתן הוראות כגון "דינא דמלכותא דינא", ואם מחשיבים את השלטון כשלטון יהודי שיש לו אפילו סמכויות מסוימות של מלך אז בכלל - ולכן, כאשר השלטון קובע כללים שכל הציבור צריך לעמוד בהם - לא הגיוני שרק החילונים יעמדו בזה והחרדים ישתמטו (אני מדבר כאילו בתור "החילוני" שיודע תורה...). ולם צריכים להיות שותפים למדינה. החילוני לא מבקש מהחרדי שגר בברוקלין להתגייס. מחרדי שגר בבני ברק - כן. הגיוני, כאשר החילוני עושה אותו הדבר...

אני באמת בדעה שגם כאן וגם כאן הכל חייב להיעשות בהידברות ומתוך רצון טוב, וללא לחיצה חזק חזק על השני כי אז זה לא יביא לשום מטרה מיוחלת.

רוב החיים שלי אני לא בא לחרדים וצועק עליהם :  "אתם חייבים להתגייס! בושה וחרפה שכולם מתגייסים ואתם לא!", וכנ"ל, אני גם ברוב החיים שלי לא בא וצועק על חילונים על כך שהם חייבים לשמור תורה ומצוות וכוכ' וכו'.

אני בעיקר עושה את זה בדיונים מקומיים כמו כאן או בדיונים עם חברים, וכו', או באופן פרטני אחד על אחד בדיון עם מישהו. את זה שאני סובר שכל יהודי צריך לשמור תורה ומצוות, מי שחשוב לי שידע את זה, יודע את זה, ואף ניהלתי על זה דיונים עם חילונים שונים, כל גבול הכופרים. אבל אני ממש לא חושב שאם אני כל הזמן אצעק את זה ואחצין את זה - זה יעזור לאיזה שהוא חילוני להתקרב לדת...

דבר נוסף, כמה שזה ישמע גאוותני - למען האמת, מהחרדים אני מצפה ליותר מאשר מהחילונים, ולכן גם "נוח" יותר לצפות מהם שימלאו בצורה שלמה יותר את מצוות ה'. חילונים - הדרך שלהם ארוכה מאוד, אז כן מנסים לקרב וכו', אבל להם אפילו את הבסיס אין. לחרדים - יש את הבסיס והרבה מאוד טוב, ולכן כואב לי שהם לא מוכנים לקבל גם את המדרגה הזאת של שותפות עם כלל ישראל, בתוך המדינה שלהם שמגינה עליהם ומעניקה להם כל כך הרבה, בתוך השלטון היהודי הראשון מזה אלפיים שנים שכיום אפילו לדעות החרדים הכמעט הכי קיצוניים, זה בסדר שהיא קמה כי שלושת השבועות כבר התבטלו מזמן.

לשאר להיות טובים לישראל. תמיד יש חריגים.

גם בגרמניה בשואה היו חסידי אומות העולם.

גם אצל הכנענים היה איוב.

אסור שהעובדה שהיה אחד כזה, תסמא את עיננו מלראות שכלל הערבים המוסלמים שונאים אותנו, מתחנכים על שנאתנו ומחכים לג'יהאד הגדול שבו ישמידו אותנו.

לא נשכח לרגע על שם מי הם קוראים כיכרות, את הפוסטרים של מי תולים בבתי הספר, את מי הם מעריכים ובדרכו של מי האיממים מאינדונזיה ועד ארה"ב מדריכים ללכת.

ממליץ מאוד לעקוב אחרי צבי יחזקאלי, שמביא מידי פעם 'פנינים' מדרשה בפני אלפי אנשים במסגד במיאמי/פריז/לונדון. את ההמונים שצועקים "ח'ייבר ח'ייבר יא יהוד" - ומכריזים בלי להתבלבל את מה הם רוצים לשחזר.

… שזה מקרה. השם לא גרם שדווקא מוסלמי ערבי יעשה את את זה ואל לנו ללמוד מזה כלום.

דרך אגב אם רק 50 אחוז מערביי ארץ ישראל יחליטו לנהוג כמו אותם טרוריסטים לא היה עוזר שום שב"כ או מוסד או משמר הגבול או משטרה. הזחיחות שלכם מדאיגה.

מה החשבון של הקב"ה, איני יודע.

אני כן יודע שלאדם יש בחירה והדת המוסלמית בחרה להיות דת של חרב "דין מוחמד בסייף". אני יודע שהם מחנכים שהפרמטר למוסר זה מעשיו של הנביא ומלמדים איך הנביא הורה וישב לראות איך חתנו עלי שוחט בידיו שבע מאות יהודים אחד אחרי השני.

אני יודע ששום דבר מהזוועות של שמחת תורה, של מעלה עקרבים, של תרפ"ט, הם לא המציאו בדור הזה - הכל מוחמד ואנשיו כבר עשו.

העובדה שיש אחד שהתעורר אצלו רצון לצדק ויושר - בהחלט מעלה אותו על נס ויהיה לו גם חלק לעולם הבא, יחד עם כל מצילי היהודים בכל הדורות. אבל אסור להתבלבל מהיחיד ולחשוב שזה הכלל כשהכלל מחנך להפך.

לפרט אם לזרום עם מה שהכלל עושה, וגם בחירה של כל הפרטים האם למשוך את הכלל לכיוון אחר מהמגמה הטבעית שלו. אבל זה שהאסלאם הוא דת של חרב ושל מידת הדין וזה שהערבים המציאו אותה, ושעמים מסוימים אימצו אותה. זה ברוב המקים קשור לנטיה טבעית סוציולוגית שה' הטביע בעמים בעזרת גורמים טבעיים, וכמובן לפרטים יש יכולת להשפיע על גורל הכלל, במיוחד על אורך התהליך ועל כמה תופעות כואבות יתלוו אליו.

בעם ישראל לפרט בבחירתו החפשית, יש יכולת יותר להשפיע על גורל הכלל , מאשר אצל האומות. אבל גם באומות יש

אולי ה' סיבב ככה בתור קריאה לערבים ולמוסלמים לדעת שאפשר גם אחרת. מקרה שנועד לעורר אותם לתשובה

… כדאי לעודד את זה מהצד שלנו?

לא. אני מבין, ברגע שהקיצוניות תדעך יהיה לנו בעיה נצטרך להתפשר. הרי החמס הוא נכס.

יש זרם גדול של פרשנים מוסלמים שתומכים במדינת ישראל בשם האסלאם, כי כתוב בקוראן שארץ ישראל היא הארץ אשר *כתב* הבורא לבני ישראל. ובדרך כלל לפי האסלאם כשכתוב "כתב" הכוונה נשבע לנצח.

הרב שרקי נפגש עם אנשים כאלה בדובאי, והוא מקווה שהזרם שתומך בישראל יגדל באסלאם , במגמה עתידית שיצמח זרם באסלאם שייטען שעם ישראל הוא עם האלוקים הנבחר והתורה תקיפה ליהודים, שזה תחילת תיקון האסלאם שבן השפחה יודה שיצחק הוא בן הגבירה והמוביל, כמו שאומרים חזל "ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו" שנתן ישמעאל קדימות ליצחק, ומכאן שישמעאל עשה תשובה בסוף. או כמו שאומר הכוזרי שעיקר בעית האסלאם היא שהם לא מתפללים לכיוון ירושלים.

יחד עם זאת אסור להיות שאננים, ולדעת שאנו במלחמת דת מול רוב האסלאם שרוצים להשמיד את ישראל, ולהלחם נגדם מלחמת חרמה

ולבני הפילגשים וגו'. ולישמעאל לא אמר הכתוב שנתן לו מתנות ושלחו כי לפי מה שכתבנו (לעיל ט"ז ה') כי ישמעאל משפט קנייה יש בו ליצחק משולח ועומד הוא. ויש יום לאל איום משפט יעשה ויכיר נקנה לקוניו.

בסוף בני השפחה יכירו שהזכות שלהם היא לשרת אותנו, כמו שישמעאל עצמו בפטירת אברהם עשה תשבה. בנתיים אולי אותו אחד שעצר את המחבל, הוא מהיחידים שמקדימים את זמנם.

שהמעצמות יתמכו כלכלית בעם ישראל, מכיוון שעם ישראל הוא קטן ואף פעם לא יהיה בעל עצמה כלכלית של המעצמות, וטובה הכלכלית של עם ישראל היא טובת העולם כולו.  וזה כמו שהאומן מסייע חמרית לתינוק כי התינוק חלש מדי חמרית. "והיו מלכים אמניך ושרותיהם מניקותיך, אפים ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו".

לא יודע כמה הערבים יכולים לתמוך כלכלית בישראל,מאחר ואין להם כסף חוץ ממדינות הנפט.

כשהתכוונתי שיכרו שהם בן השפחה, הכוונה שיבינו מי מוביל את העולם מבחינה רוחנית - עם ישראל. ושהם מקסימום תפקידם זה להפיץ את המונותאיזם של ישראל בעולם, בחינת "דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים".

(ואגב מבחינה משפטית לא נראה שישמעאל הוא העבד של יצחק מאחר שהוא בן האדון אברהם ולא עבד לאברהם. כשם שבני בלהה וזלפה לא עבדים של בני הגבירות)

ממש כמו הפליט הסורי מאוסטרליה.

חסר משמעות באופן מוחלט.

מה שהופך את התגובה מרובת המילים שלך למיותרת. כשהמוסלמים האלה יהיו בכמות והשפעה כמו אוונגליסטים, תחזור לדבר איתנו.

דרכם היו מיעוט. וראוי לטפח כאלה. כל תנועה מתחילה מקומץ.

שלא תהיה טעות. למרות שהרב שרקי נפגש עם האלה מדובאי, הוא בעד לכסח את כל אויבי ישראל המוסלמים ומבין שהמלחמה היא דתית. זה לא סותר בד בבד לעשות את זה, שזה לא ניסיון פשרה שמאלני-ליברלי נוסח "שיח בן דתי" של רבנים ליברלים או רפורמים (לעיתים גם רבנים גדולים משתתפים בזה בצדק מפני דרכי שלום, בדיעבד), אלא העלאת המימד הלאומי-אוניברסלי של עם ישראל כעם הנבחר עם האלוקים, שעניינו בין השאר להיות אור לגוים. גם הרב טאו תומך ברב שרקי בתנועתו של בני נוח

בחסדי שמים ובהשתדלות של הרבה אנשים בהנהגת ראש הממשלה - רוב הטילים הושמדו על הקרקע וגם אלו שכן נורו- רובם יורטו באוויר.

אגב גם במבצע מדהים של צה"ל בהוראת ראש הממשלה - לפני שנה תוך 72 שעות, הושמד כל הנשק הכבד של סוריה, זה שעשרות שנים הפחידו אותנו איתו. זאת אחרי שבמהלך השנה שלפני צה"ל בהכוונת הממשלה חיסל את ארסנל הטילים שחיזבאללה בנה עשרות שנים.

באקדמיה, בתעשיית ההייטק, בתחומי מו"פ (מחקר ופיתוח) - כאן אכן תקציבים גדולים וכסף רב מהווים פוטנציאל ליותר חוקרים מבריקים, ליותר סטארטאפים ופיתוח המצאות בתחומים שונים שיתורגמו בהמשך לחברות מצליחות - את הפירות נראה בעוד שנים.  

 בפוליטיקה, אני צריך את ההצלחה עכשיו. לא בעוד 5-10-15 שנים.  איך הכסף הגדול יביא לי לבחירות הקרובות את המועמדים המתאימים להובלת המגזר הדתי לאומי על זרמיו וגווניו, מועמדים שיהיו מוכרים ועם ניסיון ועשייה ציבורית מוכחת כדי שהציבור הדתי לאומי יזכה לנבחרת מנצחת בבחירות שיתבטא בכוח פוליטי בכנסת?

מי הם המועמדים הכריזמטיים שלנו, הכוכבים הפוליטיים המקבילים לבנימין נתניהו, אריה דרעי, בני גנץ, יאיר לפיד, יאיר גולן, בציבורים האחרים? מי מהם הגיע לאן שהגיע בגלל כסף גדול ולא בזכות כישוריו האישיים שהביאו אותו לעמדת הנהגה?

אני לצערי לא מכיר. 

ביבי מתנהל *בדיוק* לפי התפיסה השמאלנית שאומרת - 

יש בעזה מיליון-2 חפים מפשע, אנשים ממש טובים.

למרבה הצער קבוצה טרוריסטית איכשהו השתלטה עליהם.

בגלל 7.10 ישראל נאלצה בלית ברירה לצאת למלחמה וחבל על כל הרוג ופצוע "לא מעורב".

עכשיו שחמאס כמעט נעקר אז ישראל כמובן תעזור לעזתים, האנשים הטובים והאיכותיים, להשתקם חזרה.

כי נראה שלא.

מדובר פה על דרישה אמריקאית, לא על מה שישראל עושה או מבצעת, אז אין פה הוכחה לכלום על נתניהו.

אפשר לנסות ללחוץ שלא יקרה אם באמת אכפת לך.