לדעתי ממש לא! דווקא ממשלה של 61 יכולה להחזיק יותר טוב ולאורך יותר זמן ממשלה גדולה שאפשר להפיל אותה בקלות יותר....
חוץ מזה, הרצוג שתקף כל הזמן את הממשלה ואת בנימין נתניהו פתאום ייכנס לממשלה שאותה קילל כל הזמן??? לא מתאים!
לדעתי ממש לא! דווקא ממשלה של 61 יכולה להחזיק יותר טוב ולאורך יותר זמן ממשלה גדולה שאפשר להפיל אותה בקלות יותר....
חוץ מזה, הרצוג שתקף כל הזמן את הממשלה ואת בנימין נתניהו פתאום ייכנס לממשלה שאותה קילל כל הזמן??? לא מתאים!
דווקא נראה לי שלמרות כל האיומים- כולם יצטרפו כמו ילדים טובים וחמודים... (טוב... אולי לא כ"כ חמודים...) כי ביננו- מי ירצה להישאר באופוזיציה כשהסיעה שלו בחוץ?
נראה לך שבגלל כניסה לממשלה המחנה הציוני יתפרק? הם יהרסו לעצמם את כל הקריירה הפוליטית בתור מפלגה שמתמודדת לראשות הממשלה( לצערנו הרב!)
חוץ מזה- נתניהו לא רוצה את ליברמן בממשלתו אחרי כל ההכפשות. אני בהחלט חושב שהפירוד שלהם היה גם בגלל ביבי... הם לא מסכימים. בנושא עונש מוות למחבלים, החזרת גירוש מחבלים והריסת בתים שלהם ועוד לא חסר...
חושב בצדק שדרך תקיפת ביבי מימין כאופוזציה הוא יקבל יותר מנדטים פעם הבאה ,ובעתיד ינסה להיות ראש ממשלה.
כל זמן שביבי בזירה הם לא יכולים אפילו לחלום על חזרה לשלטון, ולכן הולכים על הראש שלו בכל הכח. זו הסיבה שמתלבטים בכל מה שקשור להצטרף לקואליציה, כי הציבור שלהם יבין (והוא כבר מבין) שביבי קיבל תעודת כשרות פוליטית.
מרדכיראש ממשלה תותח!
לא מסכים איתו בהכל, אבל אין ראש ממשלה טוב יותר ממנו.
השנה עומדים להכנס 6 דיינים בית הדין הגדול [מתוך 7]
ועומדים להכנס עוד 4 שופטים לבג''ץ [מתוך 9]
אנחנו צריכים את שקד במשפטים בדיוק עכשיו
עלינו להודות לתומכי השמאל שלא רואים זאת...
ולהתנגד לממשלת אחדות בכל הכוח
[מי שלא הבין ממשלת אחדות פירושה תיק המשפטים בשמאל]
עכשיו זה בדיוק הזמן לשנות את גוף המיעוט שבמשך שנים רדה במדינה
זה הזמן ואנחנו לא נוותר עליו
זוכרים את זה או אני או בוז'י וציפי? אם הם יצטרפו לממשלה- זה כנראה תהיה הקדנציה האחרונה של ביבי...
אני די מסכים איתו ברמה רעיונית אבל הוא די הפכפך לפעמים... (הייתה לו תכנית הסדר)
ושקד לא רוצה להביא לתקשורת את הצד הזה של הממשלה [האחדותית] שלא תקבל לגיטימציה
ד''א לא חידוש ששקד שותקת...
הפז של בנט ושל הבית היהודי להפוך למפלגת השלטון הימנית של ישראל - מהלך שכזה של ביבי יכול לשרת מאוד את האמירות של הבית היהודי - מה שיהיה על הבית היהודי לעשות זה לפרוש מיידית מהממשלה ולהתחיל לתקוף את ביבי ככל האפשר מימין תוך שהם מזכירים פעם אחר פעם למפקדי הליכוד את מה שביבי אמר אז לפני הבחירות שלא תהיה ממשלה עם המחנ"צ, ושראו איזה מדיניות שמאל יש עכשיו איתם וכו'...
במקביל גם העבודה תתפורר לפירורים בגלל המהלך הזה, והבחירות יתרחשו תוך כנשה עד שנה וחצי - ואז בנט והבית היהודי ימצבו את עצמם כאלטרנטיבה האמיתית לשלטון ימני אמיתי אל מול הבגידה של הליכוד בבוחריהם.
עם הרבה מאמץ ובנייה נכונה של קמפיין, יהיה ניתן להחליש את ביבי והליכוד משמעויתת, ולהעביר קהלים רבים מהליכוד ימינה אל הבית היהודי, ואולי אפילו מליברמן לבית היהודי - ובמקביל ייתכן שגם קהל ש"סי מסויים שאינו מהחרדיות הקלאסית, יבין שעשה שגיאה כשבחר במפלגה שמאלנית שאין לה בעיה להצטרף לשמאל כשצריך ויעבור גם לבית היהודי - בקיצור, יש מצב שמהלך כזה יזניק את הבית היהודי אל מעל ל20 מנדטים, ויפיל את הליכוד לקרשים (כן, יהיה צורך לתקוף חזיתית את הליכוד ולהציג את הצביעות שלהם בכל פה, מה לעשות...לעיתים זה נצרך לצורך הפיכה בשלטון) וכך הבית היודי תהיה המפלגה הכי גדולה בגוש, ומנגד העבודה תתפורר שוב לרסיסים בגלל ההליכה עם הליכוד, לבני שוב תחפש בית אחר וכן הלאה, ואז יהיה צורך לחפש איזה קואליציה בנט יוכל להרכיב מכל מה שיישאר.
נכון, זה הרבה דיבורים באוויר והמון אופטימיות, אבל זה בדיוק הקטע בפוליטיקה, להעיז, להאמין שהבלתי אפשרי אםפשרי, ולדעת לנצל מומנטום.
בנט יודע שמהבית היהודי לא מגיעים לראשות הממשלה, ולכן הוא מנסה להתמרכז, ולפלס דרך לאיחוד פוליטי עם הליכוד. על הדרך הוא יקריב את הראשים של תקומה.
ללכת על הראש של ביבי זה בסדר גמור, אבל רק מתוך הליכוד, כמו שעושים כמה אוהבי ביבי אחרים. זה לא מתוך הבית היהודי.
מבנט אל ביבי, התחזית שלו היתה 63-65 מנדטים לגוש הימין. בפועל הושגו 67 מנדטים (אחרי המנדטים של ישי שנזרקו לפח). ביבי חגג, אבל מוקדם מידי, כי ליברמן משך טקטית, ולבסוף נשאר בחוץ.
ביבי הצליח להרכיב ממשלה בעור שיניו שנסמכת על 61 מנדטים, מתוכם יש לו בקביעות 2 או שלושה מורדים, שמאיימים כל הזמן בהפלת הממשלה.
ממשלה שבמקום למשול עוסקת כל הזמן בהשרדות אין לה תכלית, וצריך לפזר אותה כמו את קודמתה.
אז לפני שביבי מפזר אותה הוא בוחן אפשרות לצרף את המחנ"צ, חרף המחיר הפוליטי הכבד. למעשה זו הפכה לברירת מחדל אחר שאפסו התקוות לצרף את ליברמן לקואליציה.
אם בנט כזה חכם ויש לו הצעה ריאלית אחרת, אז בבקשה שיציע אותה.
כמו שאני מכיר את בנט- אני מניח שהוא לא יפרוש מהממשלה גם אם יקחו להם את תיק המשפטים... לצערי!
מאפשר חלוקה מחדש של כל התיקים בממשלה. הסעיף הזה הוכנס להסכם מתוך הבנה שאם וכאשר המחנ"צ יצטרף לממשלה צריך לתת לו תיקים באיכות ובכמות יחסית למספר חבריו. לא מסתבר (וגם לא הוגן) שהמחנ"צ יצטרף לממשלה תמורת תיק החוץ ועוד שניים או שלושה שרים ללא תיק, או שרים לענייני כלום.
לדעתי כחלון יאלץ להפרד מהשיכון. בנט יאלץ להפרד מהמשפטים או מהחקלאות. דרעי יפרד מהפנים. בנוסף המחנ"צ יקבל את החוץ ואת הכלכלה. חמישה תיקים מהותיים ועוד שלושה תיקים זוטריים זה יפה והוגן.
אני מאד מקווה שלא תהיה ממשלת אחדות. לדעתי, ואני בכוונה מקצין- גם אם לא יהיה לבנט אף תיק- אין לו את האומץ לפרוש מהממשלה.
יכולה לעזור למפלגה לצמוח ולהפוך לאלטרנטיבה לליכוד - רק שהוא לא יכול סתם ככה לא להיות בממשלה בלי שום סיבה - אבל אם תיק המשפטים כל כך חשב ומשמעותי, ילקח מהבית היהודי, זה יהיה סיבה מספקת לצאת מהממשלה שגם אם תעמוד, תיפול תוך מקסימום שנה או שנה וחצי, ואז הבית היהודי בראשות בנט תוכל אולי להוות אלטרנטיבה כלשהיא לליכוד.
זוהי דעתי האישית. כמובן שלא אני ולא את, איננו בנט בעצמו ולכן יכולים רק לשער, ורק לחכות למציאות לראות מה יקרה... (לדעתי במילא במציאות המחנ"צ לא יצליחו להיכנס לממשלה. מקסימום ליברמן שזה סבבה לגמרי. שיהיה שוב שר החוץ ועוד איזה שר אחד יתנו לו...זה לא יפגע בבית היהודי, ולא יהפוך את הממשלה לשמאלנית יותר. כי הרי המצביעים שלו הצביעו על סמך אמירות ימניות כאלו ואחרות..כלומר הם מצביעים ימניים בגדול...
אני פשוט לא שומע שמשהו מדבר על זה בכלל!
קשה לתחזק קואליציה שנשענת על חודו של קול, ועל עושי צרות כל אחד בתורו. בגלל אותם עושי צרות הקואליציה כבר הפסידה בכמה הצבעות בכנסת, אמנם לא קריטיות, אבל די בהן כדי לקרוא תיגר על ראש הממשלה ולהציגו ככלי ריק.
אחד מהם הוא בוגי יעלון, שמתבטא בניגוד לדעת ראש הממשלה, מנקודת מוצא שאי אפשר להעיף אותו, כי הוא לשון מאזניים... כמו עוד 59 כמוהו.
החרדים עובדים קשה להכניס את בוז'י, ולא מסתירים את רצונם העז לראות את הבית היהודי מחוץ לקואליציה. הם רוצים שליטה מלאה במינוי דיינים ורבנים ערים משלהם, וזה לגיטימי מבחינה פוליטית.
מצד שני אי אפשר שלא לשים לב לחולשתו הפוליטית של בנט שלא מצליח לשכנע את ליברמן להצטרף לקואליציה.
לכאורה המשימה של החרדים קשה הרבה יותר. בעוד בנט צריך לשכנע את ליברמן בלבד, ויש לו ששה קולות נוספים בקואליציה (ולא צריך יותר). החרדים צריכים לשכנע 24 ח"כים.
גם לא החלק היותר ניצי בליכודשגם לו יש אינטרס ברור שליברמן יכנס.
אם כבר אתה מחלק משימות, המשימה של החרדים קלה הרבה יותר - במצבו בוז'י מוכן להיכנס לממשלה כמעט בכל תנאי, ואיתו יכנסו מספיק אופורטוניסטים מהעבודה.
ביבי אומר דבר פשוט לכאורה. עם הקואליציה של עכשו הוא לא יכול לנהל את המדינה. ניחא אם היתה לו סמכות להעיף מהכנסת ח"כ סורר ולהכניס במקומו אחר וצייתן. אבל זהו שאין לו סמכות, ובינתיים הוא נאלץ להשפיל את עצמו מידי יום.
וגם לי אישית לא נעים שמי שאמור להיות הדוברמן של מדינת ישראל, מול ידידים ואויבים בחוץ לארץ, הוא בעצם הפודל של ח"כ אמסלם.
בכנסת הקודמת כשביבי נקלע לסיטואציה דומה הוא לא היסס להעיף את לפיד ולבני, וללכת לבחירות. עם התפרסם התוצאות נראה היה על פניו שקיבלנו משהו יותר טוב, אבל מתברר שלא. התרגיל המבריק הזה התאים חד פעמית, ולא עוד, ולא הולכים לבחירות מידי שנה וחצי או שנתיים.
ולכן, שתי האפשרויות המעשיות להרחיב את הממשלה הן באמצעות צירוף בוז'י או ליברמן. החרדים רוצים את בוז'י. בנט רוצה את ליברמן. מסתבר שהחרדים הם משכנעים טובים יותר.
הייתי רוצה שבנט יצהיר שתמורת ממשלת ימין הוא מוכן לשלם כך וכך, ולו כמצוות אנשים מלומדה. הסיכוי שיגיד את זה הוא כמו למצוא "דבר אחר" במטבח של הרב הראשי.
וכל עוד שום ח"כ מהקואליציה לא יפיל את התקציב כולו - ושני התרחישים האלו לא סבירים כל כך - אזי לא משנה מה יקרה וכמה חוקים יפלו, הקואליציה תישאר.
סמוטריץ', נגוסה, חזן, וכל היתר - גם אם לא תמיד אוהבים כל החלטה של הממשלה - לא ירימו אצבע בעד אי אמון וככל הנראה גם לא יעיזו להפיל את התקציב - בטח כאשר נתניהו יהיה חכם מספיק כדי "לשמן" כל מפלגה וכל בעל אינטרס מספיק בתחומים שחשובים לו, ככה שהפלת התקציב תפגע גם בדברים שחשובים לו...
נתניהו הוא גאון פוליטי ויודע לשחק על הדברים שקריטיים לאנשים - נוכחנו לדעת את זה בבחירות האחרונות...
משא ומתן עם הערבים, אולי יהיה, אבל תוצאות לא תהיינה, לא בגלל בוז'י, אלא בגלל הרוצח אבו מאזן ומרעיו שידאגו שלא יהיה הסכם.
ולכן ביבי לא חושש מהפקדת המשא ומתן בידי בוז'י כפי שלא חשש להפקיד אותו בידי לבני.
שנשאר על הגב של כולם...
מקווה שלא הרבה יתפתו ללכת אחרי מצג השווא הזה.
כך אומר פתגם אידישאי עתיק, ונותר לתהות כאן אם ליברמן הוא הגנב או החבל.
נתניהו וליברמן נפגשים לצורך הפרוטוקול, כי לשניהם חשוב לומר לבוחריהם: ניסיתי, אבל לא הולך... ובניסוח דיפלומטי יותר: היתה פגישה ברוח טובה, והצדדים החליטו להפגש שוב.
לב אמיץהוא יאמר לו: הזמנת אותי לפגישה לצרכים טקטיים, כדי להוריד את המחיר שהציב בוז'י תמורת הצטרפותו. נתניהו ישיב לו: יהיה אשר יהיה אני נחוש בדעתי להרחיב את הממשלה. הפנמתי שהמחיר אותו עלי לשלם הוא אידיאולוגי, ואותו אני הולך לשלם לאחד משניכם, זה שיתגמש איתי על המחיר.
----------------------------------
ולמה אני הקטן- פסימי, כי תחושת הבטן שלי אומרת שנתניהו מבכר את בוז'י המוכה והמרוסן על פני ליברמן ההפכפך שנמצא באופוריה לאור הסקרים האחרונים המחמיאים לו.
ויעדיף לשכב על הרצפה תמורת עשרים וארבע אצבעות.
המחנ"צ מתפרק לחתיכות, כולם נגד בוז'י- מה שאומר שלא תהיה אלטרנטיבה חזקה נגד ביבי בקדנציה הבאה!
ביבי מציע לליברמן את תיק הביטחון (במקום בוגי- שזה מצוין!) וקידום חוק עונש מוות למחבלים- שזה מצוין!
אני מרוצה מאד את מה שקורה פה...
אהבתי... ובכל זאת- אם הוא ייכנס לממשלה זה יהיה גם קת ניצחון של בוז'י. יהיה קצת יותר טון לשמאלנים.
ליברמן אמר לא להצעה של ביבי להכנס לממשלה! הוצע לו תיק הביטחון!!!!!!
אני מאוד מקווה שריסוק היריב הפוליטי הוא הסיבה היחידה לאחדות. משום מה קשה לי להאמין.
רק צריך לשים לב שבנט לא יצמח מזה על חשבון ביבי ויהפוך לראש ממשלה...
בפעם הבאה ש @איתן גיל, חוזר על הקשקוש של 'רק אנטנות', תראו לו את הדו"ח המשמח הזה.
לצטט מדו"ח של שלום אך שוא זה כמו לקרוא מהפרוטוקולים של זקני ציון. מטרתם להלך אימים על ארגונים עויינים בחו"ל שגונבים להם את "הגדה המערבית" ומנשלים "פלסטינים צדיקים" מזכויותיהם.
האמת חייבת להאמר שדיויד פרידמן דחף פרוייקטים בכל הכח, ומייק האקבי דוחף עוד יותר.
כך או כך מספר בעזה, וכבר כתבתי כאן לא אחת ולא שתיים שמלקחת קרדיט על עשיה של אחרים אף אחד עוד לא מת.
אני לא בטוח שהימין ירכיב את הממשלה הבאה, אבל אם סמוטריץ' ירצה לנכס לעצמו משהו ממשי, מוטב שילך לתחבורה או לשיכון וכיוצא בהם.
יש בארץ עשרות מוסדות לחולי נפש. רק תבחר.
וכדאי ללכת לטיפול מקצועי באובססיה.
לגופם של דברים - אם אינך רוצה לסמוך על שלום עכשיו, צא בעצמך לסיור. תראה את הכבישים הסלולים והנסללים, את החוות הפרושות לאורך הדרכים, את צפון השומרון שעשרים שנה מאז שהליכוד החריב, כמעט לא היה אפשר לדרוך בו והיום ישובים בנויים ונבנים, תשאל את כל העוסקים במלאכה, בזכות מי הדחיפה לכל המהפך.
תתפלא לגלות שוודאי שיש שותפים רבים, אבל כולם - מקיצוני הגבעות שכבר שנים לא מצביעים בבחירות ועד ליברלי גוש עציון שמצביעים שמאל (ולא יצביעו לחרד"לי, יתהפך העולם) - יסכימו שעיקר הקרדיט על המהפך הוא לבצלאל ואנשיו.
ארץ בנימין יתומה כי בצלאל רצח מטאפורית ופוליטית את ההורים שלה.
חאן אל אחמר מצפצפת עליו (לפי שלום אך שוא היא פונתה).
תחנות בידוק נמצאות על כביש 443 ולא 10-15 ק"מ צפונה.
גבעת זאב לא מוכרזת עיר ואם בישראל.
מרכז אקדמי במורדות הר שמואל- אין.
רצף בנוי בין מודיעין לירושלים- אין.
סיפורים וקשקושים, וטפיחות שכם עצמיות- יש, מכאן עד קדומים וחזרה.
נ.ב. "התמונה" של בצלאל היתה דחקה נקודתית, שזמנה עבר.
משום מה אתה לא מתפדח לשקר, גם בדברים שכל מי שלא עיוור, רואה שהם קשקוש.
כמות החוות בבנימין - עצומה. אין שום השוואה בין נסיעה בכביש אלון לפני שלוש וחצי שנים, לנסיעה בו היום.
בבנימין הוקמו כמה ישובים חדשים והוכרו רבים אחרים ששנים חיכו להכרה.
בשבילך, ידיעה מהיום:
מועצת בנימין נערכת להקמת היישוב החדש "נאות הרים" | ערוץ 7
כביש 60, בבנימין (כמו בכל שאר המקטעים שלו) עובר הרחבה עצומה וגם כביש הטבעת שלפני שנה וחצי קיטרת עליו - נסלל.
גבעת זאב בהליכי הכרזה שלוקחים זמן.
תשאל את יוסי (שאין לי שום מחלוקת על כך שהוא בולדוזר של עשיה ויש לו הרבה זכויות), בזכות מה ומי הוא מצליח לקדם בקדנציה הזאת, דברים רבים מאוד שלא הצליח בקודמות.
הבדיחה המגוכחת, שביזת רק אותך, החזיקה בתור תמונת הפרופיל שלך, שבועות ארוכים. בדיוק כמו ש'תמונת הפרופיל' המטאפורית של בן כספית/פלג/רביד ודומיהם, היא קריקטורה מעוותת של נתניהו.
סמוטריץ' ולהקת המעודדות שלו לא מכירים אגדות חז"ל, או שחושבים שכולנו מטומטמים.
התמונה הוסרה היום, כי היום העלית אותה לסדר (ואל תגיד שאני לא מחשיב את ההגיגים שלך).
לא אומר שלום למלך - גם זו אגדת חז"ל.
כמה אתה יכול להיות פתאטי. כל מה שהוא יעשה או לא יעשה - אתה תפרש לרע. ואחרי זה תצפה שנתייחס לאובססיה שלך ברצינות.
אתה חופר וחופר על כמה הוא לא עושה, ואז כשמאלצים אותך להכיר בעובדות, אתה מצטט ציטוט שכולנו מכירים מהגן, שהמשמעות שכנראה אתה רוצה לדחוף אליה, זה שרע שהוא בונה את ארץ ישראל.
אז ברכות על הצטרפותך ל'שלום עכשיו', אתה מוזמן, כמוהם, לשמח את עם ישראל בפרסום בניית ארץ ישראל ודחיקת האויב ממנה.
כך או כך, מספר קילומטרים של כביש שנסללו ביו"ש (לשיטתם) מגיע לכדי שליש ממספר קילומטרים של מנהרות בעזה תחתית, וכבר כתבתי כאן, וכו'.
ואוסיף: במצב אידיאלי, כל כפר ישמעאלי צריך להיות מוקף בארבעה כבישים כדי למנוע התפשטות וגניבת קרקעות, ומי שצפוף לו יתכבד לארוז, ולעבור לסוריה או לעירק.
בכל הכבוד, אנטנות יכולות להיות תשתית מעולה לעירוב שבת, ואין לזלזל, אבל לא בשביל לסמן לאויב מי הוא בעל הבית האמיתי על האדמות.
בס"ד
הכרזתו בשבוע שעבר של חגי לובר על כניסתו לחיים הפוליטיים, החזירה בשבוע האחרון לקדמת הבמה רעיון שתמיד מתגלגל טוב על הלשון: ממשלת אחדות. המחשבה סביב הרעיון הזה היא מאוד פשוטה מאוד: החברה הישראלית קרועה, הפוליטיקה משוסעת, והפתרון הוא ממשלה שתאגד את כולם סביב שולחן אחד. אלא שכמעט בכל פעם שהרעיון הזה עולה, כדאי לעצור ולשאול שאלה אחת פשוטה: האם ממשלות אחדות באמת הועילו למדינת ישראל, או שמא הן בעיקר יצרו ממשלות שלא הצליחו להכריע בשום סוגיה משמעותית?
הדוגמה המפורסמת ביותר היא ממשלת האחדות של יצחק שמיר ושמעון פרס שכיהנה באמצע שנות השמונים. אי אפשר להתעלם מכך שהממשלה הזאת רשמה הישגים חשובים, ובראשם תוכנית הייצוב הכלכלית שהצליחה לבלום את האינפלציה שהשתוללה באותה תקופה. גם הסכם הרוטציה הוכיח שאפשר לנהל שותפות בין יריבים פוליטיים מרים. ובכל זאת, רוב שנות כהונתה התאפיינו במאבקים בלתי פוסקים, בווטו הדדי ובקושי לקדם מהלכים משמעותיים בנושאים המדיניים והפוליטיים, משום שכל צד חשש להעניק הישג משמעותי ליריבו. דוגמה לכך היה הסכם לונדון הסודי שחתם פרס ב-1987 וטורפד על ידי שמיר
עשרות שנים לאחר מכן חזרה ישראל לאותה נוסחה עם ממשלת נתניהו-גנץ. גם אז היו נסיבות חריגות: משבר פוליטי מתמשך לצד מגפת הקורונה שהשתוללה ברחבי העולם. גם אז דובר על "שעת חירום" שמחייבת אחדות, אלא שבפועל הממשלה הפכה במהירות לזירת התכתשות. חוסר האמון בין הצדדים ליווה כמעט כל החלטה, התקציב לא עבר, הסכמים הופרו, והרוטציה כלל לא יצאה אל הפועל. במקום יציבות, קיבלה ישראל עוד מערכת בחירות תוך זמן קצר.
גם הממשלה הקודמת, ממשלת בנט-לפיד, הוצגה כממשלת הסכמות. תומכיה טענו שהיא מוכיחה שאפשר לחבר ימין (בנט, סער וליברמן), מרכז, שמאל ואף מפלגה ערבית סביב אינטרס משותף. אלא שבפועל הכנסת כמעט והייתה משותקת לחלוטין. כמעט כל סוגיה נפיצה הוצאה מהמשחק מראש. שינויים במערכת המשפט, סוגיות מדיניות וביטחוניות, דת ומדינה ונושאים נוספים הונחו בצד כדי לא לפרק את הקואליציה מתוך אמירה שעוסקים רק בנושאים שכולם מסכימים עליהם.
בפועל זה היה בעיקר הסכמה סביב רק נושא אחד - רק לא ביבי. התוצאה הייתה ממשלה שעסקה בעיקר במה שאפשר להסכים עליו, ופחות במה שהמדינה באמת נדרשה להכריע בו. גם הממשלה הזאת, שמלכתחילה נשענה על רוב דחוק בכנסת, לא הצליחה להחזיק מעמד. הרוטציה אומנם יצאה אל הפועל, אבל כל כהונת לפיד בתפקיד, מיומה הראשון, היה כראש ממשלת מעבר וכל ההשלכות שנוגעות לכך.
וזו בדיוק הבעיה בממשלות אחדות. הן נשמעות נפלא בסיסמאות, משום שאיש אינו מתנגד לאחדות. עם זאת צריך לזכור שממשלה היא אינה מועצת פיוס וגם אינה סדנת הידברות. תפקידה של ממשלה הוא למשול, לקבל החלטות, לקבע מדיניות ולהכריע גם בסוגיות שמעוררות מחלוקת. כאשר מראש יש תחומים שאסור לגעת בהם מחשש שהשותפות תתפרק, הציבור אמנם מקבל שקט פוליטי זמני, אבל משלם עליו בשיתוק מדיני, חברתי או כלכלי.
כמובן שזה לא אומר שממשלה צריכה לדרוס מחצית העם או את כל מי שלא מסכים איתה. במדינה דמוקרטית ראוי שהרוב ינהג באחריות, יקשיב גם לצד השני ויחפש הסכמות רחבות ככל האפשר בנושאים העומדים על הפרק. אבל יש הבדל גדול בין הקשבה לבין ויתור מראש על היכולת למשול. הכרעה היא לא מילה גסה, והיא חלק בלתי נפרד מהמשמעות של קבלת אמון הציבור בבחירות. האופציה של אחדות צריכה להישמר למקרה שאין אפשרות להקים ממשלה אחרי הבחירות כי אף צד לא הצליח להשיג את 61 המנדטים הרצויים, אבל בטח שלא להפוך את זה להפוך את זה לכרטיס סחיטה עוד לפני הבחירות, בניגוד לדעת הרוב.
ויש גם נקודה נוספת שכדאי לחשוב עליה דווקא בימים שבהם קמות עוד ועוד מסגרות פוליטיות חדשות כמו היוזמה של חגי לובר, תנועת "נקראים לדגל" שאליהם הצטרף בסוף השבוע האחרון גם יולי אדלשטיין לאחר פרישתו מהליכוד. לפני שמפלגות קטנות דורשות לכפות ולסחוט ממשלת אחדות על מדינה שלמה, אולי כדאי שיביטו קודם פנימה. אם גופים הקרובים מאוד זה לזה אידאולוגית אינם מצליחים להתאחד בינם לבין עצמם, קשה לקבל מהם שיעורים על אחדות לאומית. אחדות היא ערך חשוב, אבל היא מתחילה קודם כל ביכולת לחבר את הקרובים - ורק אחר כך לנסות לחבר את הרחוקים.
נקודות קודמות:
• https://www.inn.co.il/forum/t1437080#1747098
אחרי שהוא "יכפה על הליכוד ואייזנקוט לשבת ביחד", הוא גם יכפה על משובטי אהרון ברק שאחד מתשעת השופטים שימונו בקדנציה הקרובה, יהיה ביטון או בקשי? או שרק הממשלה לא יכולה להיות "ממשלת חצי העם" ובג"ץ (בתמיכת אייזנקוט או כל אחד אחר, ש'המחיר' לישיבתו בממשלה יהיה 0 שינויים במערכת המשפט) יכול להמשיך לנהל את המדינה כרצונו?
בכלל, מה יעשו חגי לובר, הרב קלמנזון ואחרים, שכאבם באמת גדול מנשוא, אבל מעולם לא היו בתוך הביצה הפוליטית, כשביום שאחרי הקמת הממשלה, כל ממשלה, יתברר שאין באמת שום דרך אפקטיבית לגייס את החרדים? מה הם יעשו כשהפוליטיקאים הכושלים שיגויסו בשמם יטענו ש"התברר שההבטחות שהבטחנו סותרות" (כן, איילת שקר, אני מדבר אלייך, נוכלת), כש"התברר שאי אפשר להכריח פוליטיקאים לשבת ביחד", או כש"התברר, שהמקסימום שאפשר לעשות בנושא גיוס החרדים, זה להחזיר את המס על החד פעמי"?
אין היום שמאל ציוני ואין היתכנות לממשלה רחבה.
זה שדדי שמחי אמר עליו שבצבא הוא היה הסגן של בן-גביר (ושמעתי עליו עוד דברים טובים דומים מעוד כיוונים)
גולן הוא שמאל. מי שמאשים את צה"ל בהריגת תינוקות כתחביב, לא עושה זאת סתם בתור תעמולת בחירות, אלא הוא באמת חושב כך.
באזרחות הם מתגלים במלוא שמאלניותם (שאותה ירצו לממש כשיעלו לשטלון).
כשעשרים שנה קודם במבצע אנטבה, עומר בר לב, פיצץ את המטוסים החונים של צבא אוגנדה 'ליתר ביטחון', הוא בהחלט עשה כראוי, אבל בלי פקודה.
אבל אצלנו טוהר הנשק הוא ביטוי לגיטימי למרות שנשק הוא הדבר הטמא ביותר עלי אדמות.
כי מי שרוצה באמת אחדות צריך להציע שכולם, אבל כולם יתלכדו תחת שתי מפלגות, כדי שתמיד יהיו בחירות ותשמר הדמוקרטיה, ולהראות דוגמה אישית.
ספציפית לגבי לובר, זה פייגלין נוסף תחת שם אחר. אם חלילה יכנס לכנסת הוא יתישב על משבצת הסחיטה באיומים...
רבני המגזר לא עובדים אצלי, כמובן, ועדיין אני מצפה לאמירה נחרצת מהם נגד רסיסי מפלגות שיקוששו במקרה הטוב כמה אלפי קולות. כל אחת.
בכיר השב"כ בדרגה המקבילה ל תא"ל/אלוף , מיכה קובי ,הממונה על כל חקירות השבכ, מספר בקישור המצ"ב:
1.ב 1983 נתפסו⚓️🚧 כל אנשי החמאס שהיה בהקמה (בשם אחר),ושוחררו 🎪🎪זמן קצר אחכ, מדובר בסינוואר, הניה, בשיח‘ אחמד יאסין, ח'ליל אל חיא וכל 530 בעלי התפקידים בזרוע הצבאית.
הם שוחררו על ידי רבין ,בעסקת ג'יבריל הראשונה,
🎪 ומאז הופקרו על ידי השבכ וכל הגורמים ,בניגוד לדעתו של מ.קובי ,
וכך עד שנת 1989- חמש, שש שנים שבהם היו ללא מעקב והשגחה והמשיכו להתחמש,
⚔️הצטיידו באלפי טונות של נשק, בעיקר דרך מצרים, וגניבת נשק מבסיסים.
לאחר חטיפת החיילים סעדון וסספורטס הי"ד , *נעצרו שוב* ב 89' ,כשעמדו לבצע פלישה בנוסח 7.10 .
2🗽🗽. הוא לא מפרט זאת, אך די מהר *שוחררו שוב*,
והמשיכו לחזק את הארגון ולגייס לוחמים וכספים וכו.
יאסין חוסל ב 2004, וסינואר כידוע רק במלחמה הנוכחית.
🛎🔥אוכל לפרט משהו ניסי, מיסטי על חיסול יאסין, אם תבקשו.
3.יורם כהן, ש רץ כיום 🧭בתקווה להנהיג את המדינה, היה ראש שב"כ כושל ,שהתעקש לשחרר את יחיא סינוואר.
הוא התמנה בתמורה לכך שגונן 🛟 ושמר בתפקידו כסגן ,על ראש השבכ י.ד. שהיה צפוי לאישום/ים על עבירת/ות מוסר וערכים.(דקה13)
4. י.פרי ,(ראש השב"כ לשעבר) שכותב על עצמו שלחם כצנחן ונפצע בלבנון- לא שירת כלל בצהל,
ואף היה בקשרים אישיים 🎠עם דחלאן ו ג'בריל רג'וב,
אשר-למי שעוקב- אנשי היחידות שהקים רג'וב ברש"פ השתתפו עם ⚡️⚡️הנוח'בות בפשיטת (7.10) שבת שמחת תורה, ובמעשי הזוועה.יש סרטי הוכחות לכך בראיונות נצ"מ וייס.
5. כרמי גילון ,ארגמן, דיסקין ועוד- עשו הכל כדי להפיל את הממשלה.
6. מזכיר לנו שתחת הנהגת השב‘כ של יורם כהן שוחררו סינוואר הידוע כמנהיג אכזר וכורת ראשים, עם עוד כאלף מחבלים.
7. בניגוד לדברי נצ"מ וייס על הפקרת המודיעין מעזה בשנים שקדמו לטבח :
🕌🌟היה מידע וידיעות זהב לאורך כל התקופה. "ידענו כל על כל נביחה של כלב" .
8. 🌪🧭"בערב הטבח *ידעו שעומדת לפרוץ מלחמה* ולא עשו כלום"(דקה 10:15)
הראיון גם כאן:
אין מחלוקת שרוטמן מדייק באמירתו. מצד שני מצופה ממשפטן מכובד שיגדיר את גבולות הגזרה של בג"ץ באמצעות חקיקה בכנסת שלא תותיר לבג"ץ רשות לחרוג ממנה כהוא זה
ולגופו של עניין, כל החוקים של הכנסת והחלטות הממשלה שלא באו טוב לאופוזיצה, בוטלו בבג"ץ מתוקף פרשנות מדומה שהם ניכסו לעצמם.
הכנסת היתה חייבת לתקן את החוק באופן שלא יותיר מקום לספק מה מותר לכבודם ומה אסור.
וזה לא נעשה.
ועכשו הרכבת כבר עזבה את הרציף
ובפועל ביטל את המינוי של עו"ד רביליו.
לו ישמעו בקולי, הכנסת ה- 25 לא תחזור להצביע בעניין זה, והנימוק יהיה בשל לוח הזמנים הצפוף עד ליציאתה לפגרת בחירות.
רביליו צריך להכנס ביום ראשון למשרד, תחת ליווי משטרתי וראש הממשלה צריך להבהיר בקולו, שהורה לשב"כ (שחלק מהגדרת תפקידו בחוק, הוא להגן על הדמוקרטיה הישראלית) למנוע כל הפרעה לרביליו.
@איתן גיל, כל עוד שבליכוד נשבעים אמונים לשמוע לכל גחמה לא חוקית של בג"ץ, כל ההצעות שלך לשינויי חוקים - הם פול-גז בניוטרל.
ביום שבליכוד, בממשלה ובעיקר - ראש הממשלה בקולו - יבהירו שאנחנו מחוייבים *לחוק* ולא לבג"ץ ולכן כשבג"ץ יפסוק נגד החוק, הפסיקה לא תעניין אותנו - אז יהיה טעם להעביר את החוקים שאתה מציע.
והמערכת מחזיקה אותם בגרון לשון נקיה.
משפט נתניהו הוכיח, גם למי שהתעקש לא לדעת זאת קודם - שהמערכת גם לא בוחלת בשום עבירה על החוק, תוך ידיעה שאף אחד מהם לא יתן את הדין. פשוט מדהים, חוקרים עלו לדוכן העדים והעידו שהם והממונים עליהם עברו על החוק בהליכי החקירה, שוב ושוב, בידעה מוחלטת - נגד אף אחד מהם לא נפתח הליך פלילי או אפילו משמעתי.
אגב, גם מנדנבליט עצמו הוקלט מודה ש"שי ניצן מחזיק אותו בגרון". בעצם כך הוא הפך מיועץ שנטען שהוכנס כדי להגן על נתניהו, לדווקאי, שבזמן שראש הממשלה נמצא בביקור מדיני מהותי בחו"ל, בהול להגיש נגדו כתב אישום שהיום רואים כמה היה רשלני.
אגב, אחת הסיבות שאני יותר ויותר מעריך את נתניהו (לצד ביקורת שעדיין קיימת) - היא שיותר מרמזו לו, שתמורת 'מעשה שרון' של 'מהלך מדיני אמיץ' - יאתרגו אותו היטב. הוא סירב, למרות הרדיפה המשפטית העבריינית נגדו, נגד משפחתו ונגד כל סובביו.
אבל עדיין, הוא לא העז להבהיר שגבול הציות לבג"ץ הוא בפסיקה ע"פ החוק ולא על פי מה שבא להם.
לפי פסיקת בג"ץ יכולה היועמשית המפוטרת להוציא את ראש הממשלה לנבצרות בכל רגע נתון לפני כינון הממשלה הבאה.
אם נתניהו יעשה שרירים היא תראה לו את הדלת החוצה, והשותפים שלו סמוטריץ' ושות' יצייצו בטוויטר כמה דברי הבל כאילו באמת איכפת להם.
נותר לקוות שנתניהו אכן יצליח להרכיב את הממשלה הבאה עם הרכב חברי כנסת ראוי, מה שלא נראה ריאלי לעת עתה.
אם סולומון וסופר הבנטיסטים יהיו בכנסת הבאה, נתניהו יכול להתחיל כבר מעכשו לכתוב את זכרונותיו.
פסיקת בג"ץ בעניין הנבצרות אינה חוקית, בדיוק כמו פסיקת בג"ץ בנושא הרשות השניה, בדיוק כמו הפסיקה שמונעת את פיטורי מיארה. נתניהו שנים עיכב כל נסיון מימין לצמצם את גזילת הסמכויות של החונטה, בתקווה שיניחו לו - לא עזר לו.
הדבר היחיד שיעזור למדינת ישראל ובכלל זה לנתניהו עצמו מול עריצות בג"ץ - זה להפסיק להכיר בסמכויות שהם גזולו. כל עוד שנתניהו מסרב לזה, הוא גם אוכל את הדגים המסריחים, גם לוקה, גם משלם וגם עלול להיות מגורש מהתפקיד.
לא עמדו על רגליהם האחוריות בדרישה לקבל את תיקי המשפטים והתחבורה, במקום תיק האנטנות ומשרד יבוא גויות מסוממות מאוקראינה וגלילותיה.
משרד הקליטה דווקא עבר שדרוג יפה מלדאוג באמת רק לעולים ממדינות דוברות שפות סלאביות לעולים ממקומות אחרים.
@איתן גיל, העובדות הן גם אופציה.
אחרי שנים שהליכוד הפקיר את משרד הקליטה, להבאת מצביעי ליברמן, שרובם המוחלט גויים וחלק לא קטן מהם לוקחים את האזרחות וממשיכים עם דרכון ישראלי הלאה בחו"ל -
אפיר סופר שאתה כל כך הרבה מתגולל עליו, דווקא שינה מדיניות ומשקיע הרבה יותר בהבאת יהודים מארצות השפע.
מעבר לכך, לא יודע מה נתפסת לאנטנות - חוץ ממך, כולם מימין ומשמאל (יהללך זר - ראה את הפרסומים ההסטריים של 'שלום אך שווא'), מודים שבצלאל עשה מהפכה, שההפכה מגמה ביש"ע.
היה מאבק של משרד החוץ שרצה "הסכם בליטרלי", כלומר שאנחנו נכיר ברשיונות הצרפתיים והם יכירו בשלנו. (למעשה זה טוב ליורדים בעיקר).
בסוף החליטו פה סוף סוף פשוט להכיר ברשיון נהיגה צרפתי. וזהו.
השכר פה לא נמוך. אבל אם משפחה לא יכולה לעבוד כמה חודשים זה יכול ממש לערער אותה כלכלית עם עלויות המעבר.
עכשיו מדברים על זה שיכירו להם במקצועות והם יעשו את המבחנים (למשל לרפואה) בחו"ל. כלומר יגיעו לארץ עם תעודה ישראלית חוקית.
שנאספו בידי האמריקאים, בגינם הם הצטרפו למלחמה נגד אירן.
ולא לנוכל מרעננה, שהחלטת החמאס לתקוף בשמחת תורה התקבלה במשמרת שלו.
וגם לא לרמטכ"ל בדימוס הכושל ביותר אחרי הרצי, שבהוראתו פורק הצבא, והוצא מכלל מבצעיות. או ברקורד הנוסף שלו: הרמטכ"ל הגיבור על אלאור אזריה.
ידי שני המופקרים שהזכרת מגואלות בדם 2000 בנינו ובנותינו ששוכבים מתחת ללוחות שיש.
בפעם הראשונה שהוא העליל שנתניהו לא התכונן, לא היה מידע מספיק רלוונטי בידי הציבור, אז בנט יכל לדמיין ש'תסמכו עלי, אני יודע'.
אחרי שראינו את עומק החדירה המודיעינית של כוחותינו, לכל המערכות באירן, הפיליטית, הצבאית, המדעית, התעשיה, הפיתוח - עומק כזה לא נבנה בשבועיים וגם לא בשלוש שנים. רק מטומטם גמור, ממשיך לקנות את הצ'יזבטים של בנט.


שסה"כ צודק בחלק גדול מהביקורות שלו, וגם אני ואחרים כתבנו אותן כאן בפורום - אבל העיוות אצלו זו הזכוכית מגדלת על 'ביבי'. הכל ביבי, הכל תלוי בביבי. כל מה שהתקדמנו התרחש לבד, כל מה שלא השלמנו זה כי 'ביבי', בלי שום הבנה למורכבות, ללחצים פנימיים ובין לאומיים. הכל מתחיל 'לפני חמש עשרה שנה', תוך התעלמות מוחלטת מכך שנתניהו בקדנציה השניה קיבל מאולמרט את הירושה של רצועת עזה בידי חמאס ובקדנציה הראשונה את אוסלו והרש"פ.
היום יצא הבנט מן השק:
אז טוב, לטענתו בנט לא קיבל אף החלטה שמאלנית. לא יודע מה זה החלטה שמאלנית, אני יודע שלנתניהו יש עלה תאנה של זה שכל החלטה שלו היתה לפי המלצות מערכת הביטחון. זה לא הרבה יותר מעלה תאנה, כי מנהיג אמור להיות עם אצבע על הדופק - אבל בנט לעומתו במשל 'נופך בערוותו המגולה' והתגאה שהכניס פועלים-מרגלים *נגד המלצת גורמי הביטחון*.
הוא גם טוען שנתניהו *משום מה* לא סיים את העבודה במלחמה. הוא רק 'שוכח' שהיו מאגרי נשק לשעת חירום, שמדינת ישראל החזיקה סגורים ומוכנים 48 שנה ממסקנות וועדת ארגנט. אבל ברגע האמת הם לא היו, ואנסבכר יודע טוב מאוד שהם לא היו, בגלל שבנט הסכים לבקשת ביידן למסור אותם לאוקרינה. ממילא היינו תלויים כל הלחימה בטובות של ביידן.
אפשר להמשיך לפרק את הפוסט שלו לגורמים ולהראות איך לשיטתו, כל מה שכן התרחש, זה לא בזכות נתניהו, אבל כל מה שלא 100% זה רק באשמת נתניהו.
רק הערה אחרונה שעל אנסבכר להבהיר: כשהוא טוען שעל בנט להתחייב שלא ישב עם ערבים, הוא גם דורש שבנט יחתום על זה בשידור חי בערוץ 20 ז"ל?
הליגה של הציפיות: מה אומרת לנו האובססיה סביב נתניהו?
ישנו מושג סוציולוגי מוכר בשם "גזענות של ציפיות נמוכות" – מצב שבו פוטרים אדם מאחריות פשוט כי לא מאמינים שהוא מסוגלים ליותר. זה תופס אותנו בהרבה תחומים בחיים, וזה מרגיז, אבל יש לזה גם צד שני, חושף במיוחד: דרך רף הציפיות, אנחנו יכולים לדעת בדיוק מי נתפס בעיני הציבור כמשכמו ומעלה, ומי נהנה מהנחות סלב.
הדוגמה המובהקת ביותר לכך התחדדה באירועי ה-7 באוקטובר, והיא מציגה באור אבסורדי במיוחד את הפער ביחס בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין שר הביטחון דאז, יואב גלנט.
בבוקר ההוא, שר הביטחון גלנט – שהגנת המדינה היא משרדו היחיד ואחריותו הישירה – היה ער לחלוטין ועסק ברכיבה על אופניים. באופן מדהים, כמעט אף אחד בשיח הציבורי לא שאל אותו את השאלות המתבקשות: כיצד שר ביטחון שנמצא בעירנות מלאה, לפני שהוא עולה על האופניים, לא מרים טלפון פשוט לחמ"ל כדי לוודא שהגזרות שקטות? התירוץ של רכיבת הבוקר התקבל בשתיקה. הציפיות ממנו, כך נראה, היו נמוכות מלכתחילה.
מנגד, ניצב ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבאותן שעות מוקדמות בכלל ישן. על כתפיו של נתניהו מונחת אחריות על ניהול המדינה כולה, על עשרות משרדיה, ומשרד הביטחון אינו נמצא תחת סמכותו הישירה. למרות זאת, החיצים כולם הופנו וממשיכים להיות מופנים אליו.
וכאן נחשף האבסורד במלוא עוצומו: הציבור והתקשורת באים בטענות לנתניהו על הזמן שבו הוא ישן, בעוד שהם פוטרים מאחריות את שר הביטחון שהיה ער לחלוטין ורכב על אופניים.
הסטנדרט הכפול הזה אולי מתסכל, אך הוא טומן בחובו הודאה מרומזת של המבקרים: כולם מבינים שנתניהו משחק בליגה אחרת. הציפייה מנתניהו בזמן שינה גבוהה יותר מהציפייה מגלנט בזמן עירנות. האובססיה הזו מוכיחה שגם מתנגדיו הגדולים ביותר רואים רק בו את המנהיג הריבוני והאמיתי של המדינה.
איזה אינטרס יש לו?
המשרד לביטחון לאומי?
הקישור מוביל לאתר הממשלתי הרשמי. לא לאיזה גורם אמצע. אז מה האינטרס אם לא כלכלי?
למשטרה / שב"ס או פרסומות אחרות