פשוט תשאל אותה בטלפון הראשון, האם היא מעדיפה מקום פתוח או סגור.

ואין בעייה להביא שתייה ועוגיות - זה אחלה!

רק אל תשכח גם להביא כוסות חד"פ.

בהצלחה!

זה יכול לעזור ברגעי שקט מביכים שטבעי שיהיו או לסדר את המחשבות. 

לגבי האוכל-להביא משהו בקטנה, אבל משהו שרוב בנ"א אוהבים. לדוגמא, לי הביאו קולה, עכשיו, אני לא סובלת קולה, אבל הוא השקיע... ולא היה לי נעים, אז שתיתי ובאמת שסבלתי מאז עד סוף הפגישה, לכן אולי מים בטעמים יכולים לעשות את העבודה, גם מים, גם קצת מתוק. עוגיות אפשר לקנות במקומות שיש אותם בתפזורת, כמו מאפיות ואז תוכל לקנות גם מלוחות וגם מתוקות. וגם אפשר לשאול את הבחורה מה היא רוצה, אצלי לפני אחת הפגישות הוא שאל וזה היה מעולה, כי פגישה לפני לא נגעתי בכלום ממה שהוא הביא, וזה היה הכי טוב כי עניתי לו ברצינות והיה טוב לשנינו, גם מה שמקובל שהגבר מביא דברים ובייחוד לפגישה ראשונה אז זה לא מביך ואפילו מעיד על גבריות מסוימת

בהצלחה רבה. יה"ר שהקב"ה יאיר לכם את הדרך ויהיה טוב לשניכם!

אני נוהג להביא עוגיות לז ושתיה - עדיף שוקו  

סתם שאלה - ציינת שזה נשמע לך בעייתי קצת. למה? 

(ובלי קשר - לא הבנתי מה 'גברי' בלהביא עוגיות. זה סתם נחמדות, ומשום מה בחורות לא דואגות לזה, אז אני דואג לזה)

כשאומרים לך 'גבר' התמונה הראשונה שעולה לך לראש זה מישהו שמביא לך אוכל? 

אם זה היה הפוך היו אומרים שאני שובניסט... אני תוהה מה זה אומר...

אני אסביר, אמנם עם קצת סטיגמות אבל זה עוזר להסביר את דברי.

כשאומרים לי גבר, ממש לא עולה לי מה הוא מביא לאכול. אלא, כשכתבתי שהגבר מביא משהו לאכול זה מעיד על גבריות מסוימת מכיוון שטבעו של הגבר בעולם זה להוביל, ליצור ולכוון. (שוב, סטיגמה, אני יודעת, חכו עד סוף המשפט), כשהגבר לא מביא משהו לפגישה, וכבר היה על זה שרשור פה, זה מעיד בעיני על בעייתיות מסוימת, כן. בדיוק באותה המידה שבפגישה הוא כל הזמן ייתן לאישה את קבלת ההחלטות (לשבת/לא לשבת, לאן ללכת, מה לעשות), אני חושבת שיש מקום לאישה בקבלת ההחלטות! אבל זה קו דק בין זה לבין לא להוביל. ולכן, אני חושבת שגבר צריך לשלם על האיזה, כן, הוא צריך גם לדאוג לכיבוד, כן, לא הסטרי, משהו עד 20 שקלים זה מצוין.

ואין לי בעיה עם שובינסטים, בדיויק שאין לי בעיה עם פמיניזם, אני פשוט חושבת שכל אחד צריך לדעת את מקומות בכל נושא.

לא בא לך להחליט, ולא בא לך לדאוג לאוכל, ולכן יהיה לך מאד כיף אם הבחור יעשה את זה. 

זה בדיוק מה שכתבתי - שאני מודע לכך שבחורות לא דואגות לזה, אבל אני כנראה יותר מעוניין שתהיה אווירה נעימה, אז אני דואג לעניינים הללו בעצמי (אגב - עם הגיל זה התחיל לעלות לי על העצבים ואני נוטה יותר ויותר להיפגש בבתי קפה בפגישה הראשונה, כי חלאס). לא קשור בשום צורה שהיא ל'גבריות' או ל'הובלה'. זה לא שאני מסתכל על עצמי אחר כך וטופח לעצמי על השכם עם המחשבה "יצאתי גבר". 

א. ממש לא אכפת לי לדאוג לאוכל, מה הקשר? הבאתי לא פעם לפגישות עוגיות שאפיתי (יותר השקעה אני חושבת מאשר לקנות), באותה המידה שאני חושבת שהבחור רוצה שהדייט יצליח, גם לי זה חשוב.

ב. אני רוצה להחליט, חשוב לי שנלך ולא נשב (המוח עובד אצלי טוב יותר בהליכה וכשאני בלחץ זה משחרר לי אינדרופינים שעוזרים להרגע, כמו אצל כל אחד מאיתנו) 

ג. אני פשוט ממש לא אוהבת בתי קפה, מרגיש מחנק, סגור לי בחוץ אז סגור לי משהו בנשמה. ככה אני מרגישה.

ד. אני חושבת שזה ממש תלוי בן אדם, יש אנשים שקל להם יותר להראות שהם מאורגנים על הדברים (כמו מקומות ואוכל) ויש אנשים שפחות. אני כן רואה בבחור את התכונות האלו כחשובות לי, לא באופן קיצוני, אבל כן חשוב לי שהבחור יזום וידע להתנהל באופן שייתן גם לי מקום וגם שידע להחליט. ממש לא בגלל שאין לי כח, להפך, הרבה פעמים אם היה מקובל אני הייתי רוצה להיות בחלק מהמקרים בצד של הגבר, כי אני אוהבת לדאוג לדברים, לארגן וגם לדאוג לאנשים שסביבי.

מצטערת אם לך זה נראה לא נכון, חבל לי. אבל אלו הם חייך ומעולה. ב"ה אנחנו אנשים שונים ומסתבר שגם נתחתן עם אנשים שונים שישכילו לקבל ולהכיל את השוני המבורך הזה.

אבל זה פשוט מגוחך בעיניי ש"הייתי רוצה להיות בחלק מהמקרים בצד של הגבר", אבל בגלל איזו תפיסה מוקדמת (ופרמיטיבית) של 'מה גברי' את לא עושה את זה בפועל. 

לא כל דבר צריך להיות מלחמת עולם ו'שאלה של השקפות שונות', אני באמת מנסה להבין מה זה אומר שלהביא עוגיות (או קציצות מטוגנות) זה 'גברי', אם בעצמך את מעידה עלייך שאת מביאה עוגיות שאפית. זה הכל. 

כפי שהבהרתי היטב - גם אני נוהג לעשות את זה, כך שככל הנראה אם היינו יוצאים לא היית שמה לב שיש איזשהו הבדל בתפיסות שלנו; אני פשוט לא מבין את השימוש במילה 'גברי' בהקשר הזה. זה הכל. זה בהחלט נעים יותר כשיש מישהו שתופס פיקוד (ולכן גם לא כולנו רצים לראשות הממשלה). אני פשוט לא מבין מה קשור ל'גברי'. 

עכשיו נקודת המחלוקת ברורה יותר? 

וחבל. זה אחלה נושא לדיון. אולי נפגשת עם משהי קיצונית בדברים האלו ולכן אתה מגיב ככה, לא יודעת. אבל אני כן רואה גבריות בגבר שדואג למקום ולכיבוד. ככה.

מדובר על טקטיקה ולא על גבריות. (קישור)

להגיד שזה 'גברי', זו הגדרה סובייקטיבית שלך.

שלא כל תכונה שאנחנו מעוניינים שתהיה בבן/ת-הזוג שלנו הופכת את זה לתכונה גברית/נשית (בהתאמה). 

לצורך העניין, כבר כתבתי פה בפורום כמה פעמים, שאני מתעניין בבחורה שלומדת גמרא. האם זה הופך את התכונה הזאת ל'נשית'? נראה לי שרוב המשתתפים בפורום לא יענו בחיוב לשאלה הזאת. האם זה הופך את התכונה הזאת ל'נשית' בעיניי? ממש לא. אני לומד גמרא, ולא חושב שאני אשה. אני גם מודע לכך שלאורך ההיסטוריה יותר גברים למדו גמרא מנשים. אני פשוט חושב שזו עניין שקוף מבחינה מגדרית. 

אני כן חושב שהסמנטיקה (בייחוד בעניינים האלה) היא עניין מהותי (וזו תגובה גם ל-@הפי, שאני בטוח שמעולם לא התווכחה על שאלות של הגדרות...). 

אילו דברים כן היית יכול להגדיר כ'נשיים', ואילו כ'גבריים'.

כנראה שהייתי משתמש בביטויים הללו באופן דסקרפטיבי: כיצד אני מניח שבפועל גברים ונשים מתנהגים באשר הם (כפי ששאלתי את 'עליו' האם זה חלק מהדימוי שלה כשאומרים לה על מישהו שהוא 'גבר'; כמובן ש'באשר הם' הכוונה היא לממוצע בזמן ספציפי, ולא ל'טבע האדם'), ולא במובן נורמטיבי כלשהו. 

ממילא מה שאני רוצה שיהיה בבת הזוג שלי - לא בהכרח ייתפס בעיניי כתכונה 'נשית', וגם לא כל תכונה 'נשית' אני מעוניין שתהיה בבת הזוג שלי (לדוגמה: אם מקבלים את הסטיגמה שנשים רכלניות יותר, אז אני לא בטוח שאני רוצה אישה 'נשית' באופן הזה. לא יודע אם הסטיגמה הזאת נכונה ולא מעוניין להיכנס לדיון הזה כרגע). 

כי אני לא מבין באיזה עולם 'ואי איזה ויכוח מיותר' נחשב לתגובה עניינית, ואילו 'אם זה לא מעניין אותך אז תתעסקי במשהו אחר ואל תתערבי' זו תגובה לא עניינית.

את מוזמנת לשבר את אזניי כיצד את היית עונה לתגובה כזו שהיתה נאמרת לך, ואז אולי אוכל לדעת איך את מגדירה 'תשובה עניינית' כדי שאוכל לענות לך. 

ולא אמירה כללית על הדיון, כי היא פשוט לא נכונה. 

ב. אני אמרתי את דעתי, כשהצד השני אמר את דעתו. יש דרך אחרת לנהל דיון? 

צר לי לומר לך, אבל הדעות שלי מבוססות על מה שאני מכיר, בדיוק כמו שהדעות של @עליו מבוססות על מה שהיא מכירה (והיא אף כתבה את זה במפורש; וראי גם כאן: ווא...דברי הוצאו מהקשרם ולא הובנו! - לקראת נישואין וזוגיות ותספרי כמה פעלים בהטיות של גוף ראשון מופיעות בהודעה), וכמו שאני בטוח שהדעות שלך מבוססות על מה שאת מכירה. אז אין לי מושג קלוש מה את רוצה דווקא ממני. 

הדוגמאות שהבאתי ממה שאני מכיר נועדו להעביר את הנקודה, שהיא כללית ולא פרטית - אין משהו 'גברי' או 'נשי' בתכונות ש*פלוני* (מישהו באופן כללי, באשר הוא) מעוניין שתהיינה בבן/ת-הזוג שלו. הן בסה"כ תיאור של מה שהוא מעוניין בו. 

אמירה מספיק כללית בשבילך עכשיו? עכשיו הדיון לא מיותר, ואפשר להמשיך לדון בו ותוכלי להתייחס לתוכן ולא למלים ספציפיות שנכתבו באחת הטענות? (או, במלים אחרות - להיות עניינית?). 

(וראי הודעתך כאן: אני בת אבל באלי להגיד משו .. 30 ס"מ זה יחסית הרבה - לקראת נישואין וזוגיות - שנכתבה מתוך נקודת המבט שלך וממה שאת מכירה, כבסיס לאמירות כלליות. אולי את לא יודעת לנהל דיון, אז אין טעם לנהל את הדיון הזה)

תודה. 

שהיא חושבת שאני שמ** אנוכי ומתנשא. ייתכן (וסביר) שזה נכון, אבל לא כ"כ הבנתי איפה היא ראתה את זה בהודעותיי כאן ומה היא רוצה מחיי. שיהיה לה לבריאות. 

אני אביא לך דוגמה: 

בדיון שהתנהל על עליית אחוזי הגירושין והרווקות המאוחרת, הרבה אנשים הביאו אמירות כלליות כלשהן, ואז באה אישה גרושה וסיפרה את החוויה האישית שלה מהגירושין, ואת ההיכרות שלה עם גרושות אחרות. היא אמרה אמירות קונקרטיות, ולא דיברה באמירות אפריוריות. הדוגמה האישית שלה קידמה את הדיון הרבה מעבר, כי היא היתה מקרה פרטי שממנו ניתן להתחיל לנסוות להשליך על הדיון הכללי. 

האם את חושבת שזה אומר שהיא לא יודעת לנהל דיון? אינני מבין למה מקרה פרטי שאני מעורב בו ומכיר אותו באופן אישי יהיה נחות יותר מכל מקרה פרטי אחר; להיפך - לגבי המקרה הפרטי שלי אני מכיר את הפרטים היטב ויכול להעיד מיד ראשונה. 

דוגמה נוספת: ראי את הודעתי בדיון הזה: ניסיון להסבר - לקראת נישואין וזוגיות. התבססתי שם על מחקר כללי שבדק הרבה תופעות של אנשים פרטיים כדי להגיע למסקנה פרטית. לצורך העניין, אם הייתי אחד המשתתפים במחקר, והייתי כותב את זה בגוף ראשון ("במחקר שהשתתפתי בו, בדקו וכו'... ואכן גם אני וכו') - האם זה היה מוריד מערך הטענה שלי, כי התבססתי על משהו שחוויתי מיד ראשונה? תמהני. 

אין לי מושג מה ההבדל בין מה שכתבתי בשרשור הזה לבין הדרך שבה מתנהל כל דיון (אמירה כללית שאמורה להיות מגובה בנתונים קונקרטיים). אז בחייאת, תסבירי את זה לפני שאת מתקיפה אותי. 

לצורה הלגמרי עניינית שבה הגבת כאן: די תפסיקו להתחיל עם בנים - לקראת נישואין וזוגיות

ואז גם הסברת את עצמך בצורה שמאד מעודדת לפתוח דיון - כאן: לא יודעת זה הזוי ומוזר... - לקראת נישואין וזוגיות

"מנסה להשכין שלום.." - ומה שאת עושה בפועל זה לכפות את דעתך,

                                   לגייס תומכים בזה שאת מראה שאת כביכול איתם,

                                   ועל הדרך לרמוס את מי שאת לא מסכימה איתו.

תאמיני לי שאת לא רוצה לחזור לתפקידים המסורתיים של 'גבר' ו'אשה'..

כי אם כן, כל העסק כאן יהיה הרבה יותר פשוט..

ולהגיד לגבר שהוא לא יודע מה זה להיות גבר???

זה כמו להגיד לבחורה בפרצוף שהיא מכוערת!

לכל מגדר יש את הדברים שפוגעים בו,

ואני חושב שאם את מצפה מגבר שאמר לאשה 'מכוערת' - שיתנצל,

כך גם את צריכה לנהוג במקרה שלנו..

ולהגיד לגבר שהוא לא קולט מה זה להיות גבר - מעשה פוגע!

שאין בינו ולהשכין שלום שום קשר!

וכתבתי לך מפורשות, זה כמו להגיד לבת בפרצוף שהיא מכוערת..

את צריכה שאני אסביר לך למה זה פוגע?

ובלי קשר, משום מה אחרי כל הודעה שאת שואלת את 'הפי' אם את צודקת,

משום מה אני רואה את המילה 'לא'..

אותו הדבר אני אגיד לך שאת לא מבינה למה אני מתכוון כשאני אומר לבת שהיא מכוערת..

אני הבנתי כאן מספר דברים ורק עליהם דיברתי:

1. אמרת לגבר שהוא לא קולט מה זה להיות גבר.

    כלומר אמרת דבר פוגע (וזה ממש לא היה נשמע שאת כתבת בצחוק).

    שוב פעם: כמו שאת מן-הסתם תיפגעי כשאומר לך שאת מכוערת (וזה לא יהיה משנה מה הוא ההקשר)

    כך את אל תגידי לגבר שהוא לא מבין/קולט מה זה להיות גבר - אין יותר מדי מה להתווכח על זה..

    זה לא קשור לכוונה או להקשר, פשוט תפסיקי לפגוע בהם!

    גם אם זאת הדעה של 'הפי', את לא צריכה להגיד את זה..

2. שאלת את 'הפי' אם את צודקת, וכל פעם קיבלת 'לא'.

    אין יותר מדי מה להבין כאן..

יש מישהו שאת רוצה שאבקש ממנו סליחה?

אשמח שתגידי לי גם על מה..

אז למה צריך לבקש סליחה?

האמת הופתעתי..

הייתי ממש בטוחה שזה "לסבר" ! אז החלטתי לבדוק.

מתוך אתר האקדמיה ללשון - 

על הפסוק המתאר את ירידת אלוהים מהר סיני ואת ההר העשן ככבשן רש"י אומר שנאמר כִּבְשָׁן כדי "לשבר את האוזן מה שהיא יכולה לשמוע". כלומר, לשבר את המחסום שהוא האוזן ולהבקיע דרך אל השכל. נראה שהביטוי 'לשבר את האוזן' לא היה ברור די הצורך, ובלשון ימינו שינו אותו לביטוי 'לסבר את האוזן' – לעשות את הדברים סבירים, מובנים.

אז תודה 

וסליחה על הניצלוש התלוש 

גם אני בדקתי באתר האקדמיה לפני שרשמתי  

היה מעיד על זה שהוא מסודר ומאורגן. 

זה ממש מקובל להביא כיבוד קל לפגישה. בד"כ הולכים ואז מתיישבים ואז מוציאים את אותו. לא מעמידים אותה במרכז הפארק ומושיטים לה את החבילה לקול תרועות ההמון

או שוקולד, או פירות, תלוי מה היא אוהבת. (תלוי גם מה אתה אוהב, כמובן, אבל הדגש הוא עליה. אפשר אפילו לשאול אותה לפני הפגישה - זה רק יחבב אותך בעיניה.)

כמו שענו לך רק אני יוסף טיפ קטן - 

תשאל אותה מה היא רוצה. ותגיד לה שאתה מעדיף בחוץ.

כמעט 100% שהאי תגיד סבבה. 

(: 

באמת פעם מישהי אמרה לי את זה (שהיא חשבה בפגישה הראשונה שאני קמצן פחד)

אבל נראה לי לגביה ספציפי שזה היה בגלל שלא הלכנו לבית קפה. 

אין אפקט קיצוני יותר אם לא מביאים כלום? 

ולראות לפי הסביבה מה כדאי...

אם אין באיזור מסעדות כשרות תביאו שתיה מיץ תפוזים\ ענבים\ מים ותמצאו מקום נחמד

אם אתם בת"א אשדוד חיפה אפשר בחוף הים. אם זה בתקופה כזאת חמה תביאו אולי גלידה

יש אפשרות לשלב בין טיול נחמד ואח"כ להיכנס לכוס קפה. זה גם נחמד, לא נכנסים כמו לפגישת עסקים, האווירה בניכם קצת יותר חמימה ונעימה (בהנחה שזה זורם)

תביאו את הלב לדייטים זה הכי חשוב

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.