בס"ד

בכל תחום - מהיחס לעניינים רוחניים גדולים עד רמת תווי הפנים (כך שמעתי מפי בני חו"ל שמנוסים בעניין).

אמנם בכל אחד ואחד הדברים באים לידי ביטוי אחרת, ובמינונים שונים, כך שהשוואה של שני פרטים לא בהכרח תמצא את ההבדלים הללו.

(בניסוח אחר- יש הבדל מובהק בתוחלת אך הוא מוסווה על ידי סטיית תקן גדולה).

אבל במובן מסויים כן.

(אני ארחיב אולי מחר)

נכון להגיד גם שהשורש של גוי הוא רע?

מסתבר שקראתי את המילה בניקוד הלא נכון

כי מציון תצא תורה וכו'. למי? לעם ישראל שאמור לשבת בארץ ישראל?! כמובן  שהכוונה שתורה תצא אל העמים האחרים. ביתי בית תפילה לכל העמים. חביב אדם וכו' בעצם, עם ישראל שהוא ממלכת כוהנים וגוי קדוש, תפקידו להביא את האור לשאר העמים. כשם שהכהנים בתוך עם ישראל תפקידם לשרת את עם ישראל באמצעות התפקידים השונים שלהם כגון העלאת הקורבנות ואיבחון הנגעים. כך גם עם ישראל הוא הכלי שבאמצעותו הקב"ה מקרב את האדם אליו מכיוון שהוא , האדם, חביב עליו. חז"ל גם למדו למשל על איך שצריך לכבד את ההורים מהתנהגותו של גוי מסויים, שכיבד מאוד את אימו.

מאידך, הרבה גויים עשו לעם ישראל הרבה מאוד רע. לכן, זה מאוד טבעי שיהיה לנו יחס שלילי אליהם. יותר גרוע מכבדהו וחשדהו. יחס של כבדהו וחשדהו הוא יחס שנותנים למי שאין איתו נסיון רע מהעבר. אבל, מי שיש איתו נסיון רע מהעבר, לא רצוי שלא להרגיש כלפיו רגשות של נקם וכו'. אומנם, יש בעיה שאין לנו נסיון עם כל אינדיווידואל בפני עצמו, ואנחנו דנים אותו לפי הקבוצה שאליה הוא שייך. כלומר באופן סטראוטיפי. יש אומרים שזה לא הוגן. אבל, מה לעשות, אנחנו לא מלאכים וככה ה' ברא את האדם  כדי לגונן על הקבוצה שהוא שייך אליה וכדי שהקבוצה תשרוד ובסופו של דבר גם היחיד הזה ישרוד עם משפחתו כי הקבוצה,או השבט, או העם שהוא שייך אליו ילחמו בשבילו ויגנו עליו. מה שלא בסדר זה שחלקים בעם שלנו מפעילים את הכלים הללו כלפי יהודים אחרים. כי אחרי שגלינו מארצנו  כל עדה פיתחה מאפיינים משלה -- מעצם זה שהיא היתה לבדה במשך הרבה מאוד זמן.

.

אחרת - במקום לשלוח לבירורי יהדות ולעשות גיור לחומרא - היינו עושים את הבדיקה הזאת...

יש סיפור על צדיק אחד (שכחתי את שמו) שיום אחד נכנס אליו גוי לישיבה (בלבוש יהודי) שרצה לעקוב אחרי מה שמתנהל שם... 

ואותו צדיק נכנס לישיבה וראה את כולם לומדים, פתאום הוא ביקש שיוציאו אותו החוצה..

כששאלו אותו איך הוא ידע, הוא ענה שהוא ראה את כולם מתנדנדים בלימוד והוא מסתכל על הספר כמו גולם.

אם זה כולל אני לא יודע.

אז עכשיו אני אביא תורה של ר' נחמן בעניין שאומר שאפשר להבחין בין גוי ליהודי בתנאי מסויים (אולי מישהו כאן זכה להבין)

ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה כח

דַּע, שֶׁיֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת
כִּי יֵשׁ תּוֹרָה שֶׁלּא נִתְּנָה אֲפִילּוּ לִדְרשׁ
וְיֵשׁ תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לִדְרשׁ וְלא נִתְּנָה לִכְתּב
וְיֵשׁ שֶׁנִּתְּנָה לִכְתּב
וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .
'דְּבָרִים שֶׁבְּעַל פֶּה אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְאָמְרָם בִּכְתָב' וְכוּ'
וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַבְחִין וּלְהַכִּיר בֵּין הַתּוֹרוֹת
אֵיזֶהוּ נִתְּנָה לִכְתּב, וְאֵיזֶהוּ לא נִתְּנָה לִכְתּב
הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר אֶת אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי בֵּין הָאֻמּוֹת
וַאֲפִילּוּ אִם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עוֹמֵד בֵּין כַּמָּה אֻמּוֹת, יָכוֹל לְהַכִּירוֹ
וְסוֹד זֶה מְרֻמָּז בַּפָּסוּק: "אֶכְתָּב לוֹ רֻבֵּי תּוֹרָתִי כְּמוֹ זָר נֶחֱשָׁבוּ"
הַיְנוּ כְּשֶׁכּוֹתְבִין רֻבֵּי תּוֹרָתִי
הַיְנוּ רַב יוֹתֵר מֵהָרָאוּי דְּהַיְנוּ שֶׁכּוֹתְבִין מַה שֶּׁלּא נִתָּן לִכְתּב כַּנַּ"ל
אֲזַי "כְּמוֹ. זָר נֶחֱשָׁבוּ"
הַיְנוּ שֶׁאֵין יוּכַל לְהַכִּיר אֶת הַיִּשְׂרָאֵל
וּכְמוֹ זָר נֶחֱשָׁב אֶצְלוֹ, שֶׁנִּדְמֶה לוֹ לְזָר וּלְנָכְרִי
וְכֵן לְהֵפֶך, שֶׁיּוּכַל לִטְעוֹת עַל הַנָּכְרִי שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל
כִּי עִקָּר הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לָאֻמּוֹת
הוּא בִּבְחִינַת מַה שֶּׁלּא נִתָּן לִכְתּב, בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה
'שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִתְּנָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה
מֵחֲמַת שֶׁצָּפָה שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת וְיַעְתִּיקוּ הָאֻמּוֹת לְעַצְמָן תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב
עַל כֵּן נָתַן לָנוּ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה
שֶׁזֶּה אֵינָם יְכוֹלִים לְהַעְתִּיק, מֵחֲמַת שֶׁהוּא בְּעַל פֶּה'
נִמְצָא שֶׁעִקָּר הַהֶבְדֵּל וְהַיִּתְרוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַל הָאֻמּוֹת
הוּא בִּבְחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁלּא נִתַּן לִכְתּב
וְיֵשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל
חֵלֶק מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁלּא נִתַּן לִכְתּב
וְעַל כֵּן מִי שֶׁמַּכִּיר בֵּין הַתּוֹרוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לִכְתּב וְשֶׁלּא נִתְּנוּ לִכְתּב
הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר בֵּין יִשְׂרָאֵל לָאֻמּוֹת
כִּי זֶה עִקָּר הֶבְדֵּלָם כַּנַּ"ל

התיאוריה הקבלית גורסת שהיו נשמות "יהודיות" , שהייתה להן צורה מיוחדת.

היום זה כבר לא קיים.

ההבדל בין גויים ליהודים הוא ביורוקרטי.

יש אנשים שהרבנות הגדירה "יהודים" ויש כאלו שהגדירה "לא יהודים"

זו הגדרה לגמרי מלאכותית , אין מאחוריה שום דבר "רוחני".

אל תשליך את חוסר ההבדל שאתה רואה בסביבה שלך על כל עם ישראל.

יש הבדל שמים וארץ. ואני אומר את זה מהיכרות רבת שנים עם גויים מכל רחבי העולם

בסה"כ גויים יכולים להיות נחמדים מאוד, אנשים נעימים מאוד, וחלקם אפילו חסדי אומות העולם כפשוטו.

אבל בעומק יש פערים גדולים בין איך שיהודי מתנהג לבין איך שגוי מתנהג.

בגדול, גם אם כלפי חוץ זה נראה אותו הדבר, המניע הפנימי שונה. ה"למה?".

אנחנו לא נבין את דרכים בלי עיון מעמיק, והם לא יצליחו להבין את דרכנו גם באותה הדרך.

לגבי הנקודה שפתחתי איתה את התגובה, רגעי האמת, אפשר לשים לב לזה באותה צורה שבוחנים אנשים ביום יום.

למשל כשקורה משהו שלא נוח לאדם איתו (ביטול האגו), או כשאף אחד לא מסתכל.

יהודים מגיבים אחרת לגמרי מגויים.

אפשר לראות כל מיני "ניסויים חברתיים" שנעשו בעולם שהוציאו את האנשים ברחוב מכוערים ביותר מבפנים, ומצד שני כאלה שעשו אותם גם כאן בארץ שביניהם רק בודדים "ביישו את הפירמה" (לא מדובר על גזל בסגנון יצאת צדיק של חיים הכט, כי בענייני כספים יש יצר הרע יותר גדול).

ברור שיש יהודים בעייתיים (מכמה סיבות), וברור שיש גויים שהם אנשים טובים מאוד.

אבל בזמנים של מסירות נפש, הנקודה היהודית מתנוצצת הרבה יותר חזק

אבל גם אם נניח ש"מיין קאמפף", שהוא ודומיו המקור לדבריך, הוא מקור אמין, הרי שזה שייך אך ורק במחוזות אשכנז.

אבל כידוע מ"יין קאמפף" אינו מקור אמין, לא מחקרית, לא תורנית ובוודאי לא מוסרית.

הזאת, אלא שהעניין הממוני הוא עניין תרבותי ונקודתי ולא שייך ליהדות וכדומה.

לגבי הגמרא עצמה, בוודאי שרוב הגנבים לא גונבים משום מורא מלכות, ועם ישראל ניחן בעזות ("עזים שבאומות ישראל"), לכן הגיוני שדווקא היהודים יהיו כך.

למרות שצריך לעיין שם, מה שכתבתי היה מהמותן.

אבל שים לב למשל בהווה, בארץ ישראל, כשמורא המלכות בענייני גזל הוא לא כזה נפוץ, מי רוב הגנבים, הרוצחים וכו' (ביחס למספרת באוכלוסיה)?

ולמרות שבענייני "ביזנס" יש הרבה שראו שדווקא ההפך הוא הנכון, כאן כבר יש את העניין של כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו וכל זה...

בכל אופן, כתבתי להוציא מליבם של צדוקים, ועל כן החריפות

קודם הוא היה בטוח שאתה קורא נלהב של ספרות קלוקלת גרמנית, ואחר כך הוא נאלץ לאכול את הכובע כשלימדו אותו קצת תלמוד.
כמה אלימות ובוטות.

ואני הבעיה? אשריך שצידדת בפיצול של שפיפול .

ולגבי הגמרא, אענה לך, כי יצאת קצת עם הארץ. הדיון שם בגמרא היה לכל הדעות רק על בבל, ולפי המראה של הסוגיה רק על פומבדיתא.

שזאת בדיוק הטענה שלי, אין שום שורש יהודי בזה.

כל קורא עם דעת יראה שלא הייתי מעורב בדיון, ולכן כל פרשנות שלך לגביי כאן היא לא תקפה - אני לא חלק מהדיון בכלל.
אתה אכן הבעיה - בעיה בהתנהגות.

וקיימת בעצמך מתעבר על ריב לא לו.

יש לך בעיית attitude קשה.

לא די שאתה תוקף את כל מי שזז, כנראה בגלל בעיה רגשית כלשהי, אתה עוד מאשים במומך אחרים.

עשה לי טובה, טפל בעצמך לפני הפעם הבאה שתגיב לי.

אתה יודע, מותר לאנשים לפי החוק לעיין באתרי רשת, כולל נניח בדיון הזה. מר שארקי פירסם כאן כמה דברים מעניינים, אז קראתי אותם, מה שאתה מכנה "מתעבר על ריב". תאר לעצמך, בניגוד גמור למתקפה המכוערת שלך, דווקא לא קפצתי להגיב לכל הודעה כאן. בעצם אני מניח שלא ברור לך איך אפשר.

מי שיוזם כל הזמן תקיפות הוא אתה.

למשל כאן, "כמה אלימות ובוטות".

ועוד דוגמאות לתגובות המלאות בדרך ארץ ואין בהם משום הבוטות והאלימות...

למשל: התלבטתי רבות איך לענות לך כך שתסכים להקשיב. - צעירים מעל עשרים

למשל: נשמע כמו שלב חדש בדרך לפונדמנטליזם פנאטי בסגנון אפגניסטן. - לקראת נישואין וזוגיות

למשל: רק כי אי אפשר להשאיר דבר כזה ללא תגובה. - חיסכון השקעה וצריכה

וזה מהסתכלות של דקה בכרטיס האישי שלך

ואז אתה כותב דברים כאלה...

מרבים באהבת חינם - נוער וגיל ההתבגרות

ממש נאה דורש נאה מקיים

בכל אופן, מבחינתי אתה לא קיים.

לא מכבודי לדון עם אנשים שמחפשים לריב עם אנשים, ועוד מחפשים שכר כפנחס.

ולא חייבים לחטט בכרטיסים.
ובאמת כדאי להרבות באהבת חינם.

אולי בזכות החודש תצליח לעשות תשובה.

בהצלחה מעומקא דליבא

אני עם עט ביד, בדיוק רושם!

נסי פעם הבאה לדבר עם 2 ילדים בלי לדעת מה הרקע הדתי שלהם.

תראי, כשאת עורכת מחקר את צריכה לבודד את המשפתנה שאותו את רוצה לבדוק.

למשל, נניח שהועלתה טענה שככל שמידת הנעליים של האנשים גדולה יותר, הם חכמים יותר. כדי לבדוק את זה את צריכה להביא קבוצה של אנשים ששווים בכל הפרמטרים, לבד ממידת הנעליים שלהם, ולבדוק את רמת המשכל שלהם.

כדי לבדוק האם ילד יהודי שונה מגוי בעצם מהותו (בצורה שניתנת לבדיקה כמובן), תצטרכי להוציא מהמשוואה הבדלים של תרבות, סביבה ועוד אלף גורמים אחרים.

אם תמצאי 2 ילדים שגדלו במשפחות דומות (מאותו עם, כי אחרת זה ישפיע) וכו וכו, ועדיין תוכלי לדעת מי מבינהם היהודי, נוכל לדבר.

לגמרי ע"פ חיצוניות ובלי שום שאלות והיכרות...

(זה לא באמת קצת)

יש יהודים שנראים יותר דומים לאירופאים/ערבים מליהודים... ולא לחינם.

למרות שמבחינת הגזע אנחנו שייכים לאותו הענף בגדול

אז לא לזה התכוונתי... זה יותר דומה למה שנכתב פה

אני חושבת... - בית המדרש

פשוט א הבנתי את ה מהתגובה שלך פה למעלה.

ובכן אני, כמה מפתיע, לא מסכימה

יצא לי לטפל בכמה ילדים מדהימים שלא שייכים לעם שלנו. לא הרגשתי בהבדל מיוחד.

זאת רק סיבה לכך שאני לא חושבת שיש.

נשאר במחלוקת

אלא פשוט דעה שיש לכל אחד מאיתנו ואין דרך להפריך או לבסס אותה.

בימים שאני קצת פחות רשע אני יכול לזהות אם אדם יהודי או לא לפי תמונה בדיוק של בערך 80%.

בשאר הימים אני לא מבדיל בין עצמי לבין גוי

אני לא בטוחה שזאת הוכחה אמפירית

אבל עשינו על זה שרשור ענקי עם ראיות מדעיות מוצקות (מחקרים ממקורות מחקריים ולא עיתונים בלבד) על כך שאפשר לפי הפרצוף לזהות תכונות אופי של אנשים.

לא רואה סיבה שאת היהדות לא יהיה אפשר לזהות גם.

נורא הגיוני שניתן יהיה לזהות תכונות, כי הן מתבטאות בתנועות שרירים, שבסופו של דבר הופכות לחלק מהבעת הפנים שלנו.

אם אתה יהודי זה לא אומר שאתה נוטה לכווץ את השפתיים יותר או לצמצם את העיניים יותר (מן הסתם)

ויופי שאתה מדבר על עצמך בלשון רבים תמיד אפקטיבי.

איך לא למדת מעולם את מעלת הנפש היהודית?!??!?!?!?!?!

ולא מדובר בזיהוי תנועות שרירים (Microex‎pressions בלע"ז), אלא דרך תמונות סטילס שלא תלויות בהבעות הפנים של האדם. למה שלא תלכי לקרוא שם במקום ליצור את הדיון מחדש? הוא היה ארוך ומתיש. זה נקרא בלע"ז Physiognomy...

לכן כל מה שכתבת על צורת השפתיים וכדומה לא שייך כלל וכלל.

זה השרשור

לבנות שאלה שמעניינת אותי

זאת התגובה עם המחקרים וכו' תוכלי לסבוב סביבה לראות את הדיון האמפירי לגבי זה

אני מכיר את הדברים האלה מזמן... מוסיף קישורים - לקראת נישואין וזוגיות

נ.ב,

ברור שאכתוב על עצמי בלשון רבים כשאני בשיגעון גדלות שכזה

שאלוקים יעזור לי.

כדי שלא תוכלי לערוך ויזכר הדבר לדראון עולם

🍌🍌🍌🍌🍌

נעשה את זה כשנהיה פחות עייפים.

זה המון מידע.

הראש חודש עושה לי מצב רוח טוב...

לילה טוב

זכותו של כל אדם לנצלול ו/או לנטבוע בשלווה

funny bunny

די, תגובה אחרונה בלי נדר להיום.

היה על זה שרשור שהרחבנו בו בראיות ורעיונות

תקראו את סיפרו של הרב אביחיל זצ"ל. הוא חקר את זה. הוא גילה שהטליבאן הם בני שבט שנקרא "אפרידים". האפרידים הללו הם בני שבט אפרים האבוד. בשנת 1948 פגש נציג ישראל באו"ם את נציג אפגניסטאן. באפגניסטאן יש כל מיני שבטים. אחד מהם הוא האפרידים. הנציג ההוא שוחח עם נציג ישראל ומסתבר שהוא ידע שמוצא בני שבטו הוא מישראל ושהם בני שבט אפרים. הוא סיפר שעד לפני כמה מאות שנים [אולי יותר מאלף] , שמרו האפרידים על המסורת שלהם , הם ידעו שהם בני ישראל ושהם משבט אפרים והיו להם כל מיני מנהגים של בני ישראל. ואז היתה שם מלחמה. מצד אחד, נלחמו שם המוסלמים, שהיו חדשים בשטח ובעולם, והיו מלאי עזוז ואש קודש, וגם איזה שבט או קבוצה של שבטים פאגאנים, כלומר עובדי אלילים. האפרידים ראו שהם לא יכולים לעמוד לא נגד אלה ולא נגד אלה. בטח לא נגד שני הצדדים גם יחד. אז הם היו צריכים לבחור אם ללכת עם המוסלמים או ללכת עם עובדי האלילים. אז הם בחרו במוסלמים כי הדת של המוסלמים היתה יותר קרובה לדת של בני ישראל, כלומר לדת שלהם עצמם [אמונה באל אחד וכו']. אבל המוסלמים היו קנאים ולכן הם, האפרידים, נאלצו להסתיר את דתם המקורית. אז הוחלט שרק המנהיג שלהם יידע את עיקרי דתם. למנהיג הזה היה תליון על הצוואר שבתוכו היה כתוב "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" בכתב עברי עתיק. לפי דברי הרב אביחיל, יש להם כל מיני מנהגים שאכן מצביעים על מוצאם האמיתי. יש אפילו מנהגים שהיהודים כבר לא נוהגים כמו ייבום. הם גם נוהגים לשתות יין ביום ששי אחרי שקיעת החמה [משהו שהוא אסור בתכלית האיסור לפי חוקי האיסלאם שהם כל כך קנאים לו !] . "הבן יקיר לי אפרים... כי מידי דברי בו, זכור אזכרנו עוד..."   יהי רצון שהקב"ה יחזיר את כל נדחי ישראל.

מקווה מאוד שזו קונספירציה

ויש תאוריה שמוצאם העתיק הוא יהודי.

אני לא רואה פה שום "טעות מבדחת" ומוחה על כבוד ת"ח.

יש פה אולי אי דיוק לשוני, ולא יותר

ותזהר בכבוד הרבנים שאתה מדבר עליהם, חתיכת חצוף.

וזה נכון גם לאחרי גיור.

וכמו שכתבו פה, בוודאי שיש חסידי אומות העולם!

ההבדל מתחיל מהכלל, מנשמת הכלל, עובר גם אל נשמת הפרט, משפיע על המידות (רחמנים, ביישנים, גומלי חסדים) וכו'.

אם אדם מתאמץ חלילה לפעול נגד מהות נשמתו - אולי יהיה יותר קשה להבחין.

וכבר אמרה הגמרא, "מה בין פושעי ישראל לנביאי אומות העולם"..

וריקנים שבך מלאים מצוות כרימון.

כמה שיהודי יותר נאמן לנשמתו, עפ"י הדרכתה של תורה - כך יותר קל להבחין. וכמה שהמבחין יותר גדול - יבחין גם מתחת לערמות של אפר..

ויש גם צדדים אנושיים משותפים.

לא סותר שגם גוי יכול לחפש משמעות. למה לא.

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…

אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)

הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמי

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.

אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בהצלחה!

לספור את העומר 49 יום