בדו"ח שהוא מפרסם היום מאשים מבקר המדינה את עיריית ירושלים שלא דאגה לשמר, ואף הרסה את המבנה הראשון של כנסת ישראל, בית פרומין.
בראשית דבריו מציין המבקר כי בהיות בית פרומין משכן הכנסת בשנים 1950-1966 ולאחר מכן שימש כמטה משרד התיירות, הרי שהוא נכלל ברשימת המבנים הראויים לשימור של עיריית ירושלים.
למרות זאת במהלך חודש פברואר 2002 החליטה ועדת מכרזים בין-משרדית שמינה החשב הכללי למכור את זכויות המדינה בנכס תמורת כעשרה מיליון ש"ח ליזם פרטי וביולי 2002 נחתם עמו חוזה לפיתוח הנכס. לפני פרסום המכרז קידמה הרשות לפיתוח ירושלים בוועדות התכנון תכנית מפורטת להשבחתו של המבנה עבור משרד האוצר.
ביוני 2002, לאחר פרסום הודעה על הפקדת תכנית ההשבחה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה , התעוררה התנגדות לתכנית מצד חברי כנסת ומצד המועצה לשימור מבנים ואתרים. כמה חברי כנסת יזמו ארבע הצעות חוק להבטחת שימורו המלא של המבנה ושחזורו כמו שהיה בעת ששימש משכן הכנסת. בד בבד עם הליך החקיקה ולבקשת יו"ר הכנסת דאז, חבר הכנסת ראובן ריבלין, החל משא ומתן בין משרד האוצר ובין היזם בנוגע לעתידו של הנכס.
בחודשים דצמבר 2007-מרס 2008 בדק משרד מבקר המדינה, על פי בקשתו של יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה דאז, חבר הכנסת זבולון אורלב, את התהליך שהוחלט בו למכור את בית פרומין, את הליכי התכנון להשבחת הנכס ואת הליכי המכרז למכירת זכויות המדינה בנכס.
בתום בדיקתו המקיפה קובע המבקר כי "אף שבית פרומין הוא מבנה בעל חשיבות היסטורית אשר נכלל ברשימת המבנים הראויים לשימור של עיריית ירושלים, לא פעלה העירייה מתוקף סמכותה להבטיח את שימורו בתכנית סטטוטורית כלשהיא. יתר על כן, בשנים ששימש המבנה את משרד התיירות נעשו בו שינויים פנימיים רבים, ובכללם חלוקה מחדש של האולם ששימש את מליאת הכנסת, ועקב כך כיום כמעט לא ניכר במבנה שהוא שימש לפנים משכן הכנסת".
יצוין כי תכנית ההשבחה שכאמור קודמה על ידי הרשות לפיתוח ירושלים כללה בין היתר הוראות שלפיהן ייהרס חלק ניכר מהמבנה וכמה מהחזיתות ישומרו וכן הוראות להגדלה ניכרת של השטח המותר לבנייה (עד כדי 1,000% בנייה בערך) ושל מספר הקומות המותר לבנייה (משלוש קומות ל-16 קומות).
המבקר כותב עוד כי "ברשימת השימור של העירייה לא נקבע, כנדרש בחוק, באיזו מידה אפשר לפתח את מגרש בית פרומין. עוד הועלה כי ועדת השימור של העירייה דרשה כי אולם מליאת הכנסת ששכן בקומת הקרקע, "ישוחזר במלואו" במרתף בלי שנתנה את הדעת לכך שלאולם המקורי היו חלל גבוה וקומת יציע שאי-אפשר לשחזר בקומת המרתף . ועדת השימור אישרה את התכנית, בלי שהבחינה שהשחזור שהוצע בה רחוק מלהיות שחזור מלא ואף שהציעה התכנית להרוס חלק ניכר מהמבנה הקיים".
המבקר מגלה ליקויים וחשד לתיאום אינטרסים גם בהליכים הכספיים סביב העברת זכויות הבניה במבנה לעמותת בצלאל. התברר כי בכוונת משרד האוצר לבצע עסקה עם עמותת בצלאל, ובה ינוידו זכויות בנייה ממתחם בצלאל שנועד לשימור למגרש בית פרומין (הנמצא בסמוך למתחם בצלאל) ותמורת זאת ישלם משרד האוצר לעמותת בצלאל כמיליון דולר. הצגת העסקה נועדה להביא לכך שהוועדה המקומית תמליץ לאשר את התכנית על אף אחוזי הבנייה החריגים אשר נקבעו בה, ואולם הועלה כי לעסקה לניוד זכויות בנייה לא היה בסיס בעובדות מכיוון שבמגרש בצלאל כבר מומשו כל זכויות הבנייה.
המבקר מדווח כי "התברר כי בשנים 2000-2002 בעת שמנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים דאז, מר אודי ניסן, יזם העברה של כמיליון דולר לבצלאל במסגרת הליכי התכנון להשבחת בית פרומין ותיווך בעניין זה בין משרד האוצר לבין בצלאל הוא שימש בהתנדבות חבר בוועד המנהל ובוועדת הכספים של עמותת בצלאל. אשר על כן מתעורר חשש ממשי כי פעל במצב של ניגוד עניינים מוסדי".
עוד "הועלה כי בעת שמתכנן המחוז דאז, האדריכל פסקואל ברויד, טיפל בתכנית 5946 הוא שימש בהתנדבות חבר בעמותת בצלאל כיוון שנמנה עם חבר הנאמנים של העמותה. הדבר מעורר חשש כי טיפולו בתכנית להשבחת בית פרומין שקבעה זכויות בנייה חריגות ושאישורה נכרך בהעברת כספים לבצלאל היה נגוע, לכאורה, בניגוד עניינים מוסדי".
לנוכח ליקויים אלה וליקויים נוספים מסכם המבקר את התייחסותו לפרשה בסדרת המלצות לממשלה "לשלב גורמים נוספים מלבד משרד האוצר בהחלטות על מכירת נכסים אלה כדי שתינתן הדעת לסוגים שונים של שיקולים בנוגע למכירת אותם נכסים, שכן סוגיית מכירתם של הנכסים אינה כלכלית גרידא ובצדה משמעויות ציבוריות נוספות".
"נוכח הליקויים בהליכי התכנון משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד הפנים לשקול לקבוע אמצעים שיבטיחו בקרה גדולה יותר על אישור תכניות הנוגעות למבנים בעלי ערך היסטורי או שנמצאו ראויים לשימור", כותב המבקר ומוסיף כי "נוכח הליקויים שנמצאו בעבודתה של ועדת המכרזים משרד מבקר המדינה מדגיש את החשיבות של שמירה קפדנית על הוראות חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 והוראות התכ"ם להבטחת המינהל התקין והשקיפות של עבודת ועדות המכרזים".
דוח המבקר:
חשש לניגוד אינטרסים בגביית מסי הרשויות
מאות בתי ספר עצמאיים ללא פיקוח
הפיקוח על הצימרים יצא לצימר
דרוש נוהל מחייב למשמעת עובדי ציבור
דרושה מדיניות לקביעת ועדות קרואות
ליקויים חמורים בחלוקת תקציבי הרשויות
זיכיון ההזנה הופעל שנתיים לפני האישור
גני משחקים – זירת סכנה של ממש