חברי כנסת המזוהים עם המחנה הלאומי יגיעו הערב (ראשון) לגבעת הראל יתחייבו כי בכל ממשלה שתוקם יעמדו על כך שהסדרת ההתיישבות הצעירה תיכלל בקווי היסוד של הממשלה.
באתר ביקב גבעות בבנימין בו ייחתם המסמך הוקם מיצג עם נוסח ההתחייבות לפעול למען הסדרת ההתיישבות הצעירה עליו יחתמו חברי הכנסת.
פורום ההתיישבות הצעירה הזמין חברי כנסת המזוהים עם הימין להגיע לאירוע ורבים מהם אישרו את הגעתם, ביניהם גם אמיתי פורת ויום טוב כלפון מימינה.
מי שלא אישר את בואו הוא ח"כ מתן כהנא מהמחנה הממלכתי. בסביבתו אמרו שכהנא לא יוכל להשתתף באירוע בשל אילוצי לו"ז.
שר הביטחון בני גנץ שמוביל את "המחנה הממלכתי" בבחירות לכנסת ה-25, אמר בראיון לעיתון "ידיעות אחרונות" כי אם יתמנה לראש ממשלה, בכוונתו מתכוון לטפל בסוגייה הפלסטינית. "אני דוגל בצמצום הסכסוך, מניעת מדינה דו־לאומית ויצירת מציאות קבע של שתי ישויות. זה גם בידיים שלנו''.
גנץ פירט את הצעדים: ''לצמצם את החיכוך, לפתח את הכלכלה, לנהל מגעים מדיניים בסיוע מדינות האזור; להגיע לפורמט שמקובל. ההיתכנות להסכם מדיני רחוקה. כך שצריך לעשות צעדים מתוך דיאלוג בתוכנו - ועם שכנינו. המתח הגדול בינינו לבין הפלסטינים נמצא בשטחי C. בין תשעה ל־13 מחלפים יפתרו את בעיית החיכוך. אפשר לגייס לצורך כך את הקהילה הבינלאומית".
גנץ רואה את עצמו כאיש מרכז וטוען כי “מפלגות השמאל מוכרות אשליה שאין לה היתכנות מעשית, שלפיה 'אנחנו כאן והם שם'. האנשים המשיחיים מימין, לעומת זאת, יכולים לדרדר אותנו למדינה דו־לאומית וגם, חלילה, למדינת הלכה. ולכן, אנשים במרכז הפוליטי הם אלה שיוכלו להתמודד עם כל המורכבות. זה מה שאני מציע. לנצל את הסכמי אברהם כדי לקדם את היחסים עם הפלסטינים''.
"אני לא רואה היתכנות להסדר קבע מדיני בטווח הזמן הנראה לעין. לא שאני לא רוצה. אני לא רואה. אבל אני לא מוכן שהזמן שיעבור – יסכן את מדינת ישראל לכיוון המדינה האחת והדו־לאומית. ולכן, רשמנו לעצמנו את המאמץ לצמצום הסכסוך, להגדלת המשילות לרשות. שכן ככל שתהיה חזקה יותר כך חמאס וארגונים רדיקליים אחרים יהיו חלשים יותר. החלופה לרשות היא גורמים רדיקליים. צמצום הסכסוך נשען על תהליכים כלכליים, תשתיות, דיאלוג אסטרטגי שמשמש צוהר מדיני. אני מקווה שנוכל להגיע לפתרון של ‘זה נהנה וזה לא חסר’".
מה העקרונות של הסדר כזה, נשאל גנץ והשיב: "עליונות ביטחונית. זה אינטרס פלסטיני. ללא עליונות שלנו, כוחות זרים יפגעו בפלסטינים. בצד האזרחי, הרשות עושה את עבודה בצורה סבירה. הכלכלות משולבות. סוג של כלים שלובים".
לשאלה אם הוא תומך בהקמת מדינה פלסטינית ענה גנץ: "אני נמצא במקום שבו בגין ורבין נפגשו. לשניהם היה משהו דומה. לא מדינה. פחות ממדינה".
ומה עם המאחזים שחלקם הוגדרו כלא חוקיים? "לפי העקרונות שלי, אף אחד לא נעלם. נבנה מחלפים. לא ייראו חייל ישראלי. נקים אזורי תעשייה. פעילות להגנת הסביבה שמשרתת אותם ואותנו, בתחומי מים וביוב. חופש יציאה משטחי הרשות, גם אם מפוקח. אנחנו בעד התקדמות ולא נסיגה. הפלסטינים צריכים לפעול נגד קיני הטרור שפוגעים במשילות שלהם. ויש מה לעשות בדרך".
"אני נגד האחזויות בלתי חוקיות. אם מישהו התיישב במכולה, נוציא אותו. אבל בנוגע להתיישבות הצעירה, אלה יישובים שצריכים לספק להם מה שנדרש. אני לא רואה התפנות של יישובים. אפשר להגיע להסדר קבע בדיאלוג".
לדברי גנץ, "ההיגיון של תוכנית טראמפ נעוץ בכך שהיא הסתכלה למציאות בעיניים. אי־אפשר לפנות. ממעוף הציפור – האמריקאים הבינו שהישראלים פה כדי להישאר, והפלסטינים פה כדי להישאר. כך שיש צורך בפיתוח כולל. זו ההצעה".