אביה גנוט, בת 22 מהיישוב צופים בשומרון שנרצחה בטבח במסיבה ברעים הובאה למנוחות.
גנוט היא הנרצחת החמישית מהשומרון. היא הותירה אחריה, הורים, שתי אחיות ואח. בהלוויה ספדו לה בין השאר האב אלעד, האם יפעת, האחיות אניעם ותהל, וסיני בן ה-10.
אביה ספד לה: "שבוע שעבר בבוקר, בשבת בשעה שאנחנו מתפללים, רוקדים עם התורה, בא רוע בדמות אדם ופגע בך. אני זוכר כמה אהבת את סבתא פנינה. שעברה את השואה במחנות הכי קשים, איזה כבוד נתת לה, וכמה היא הייתה חשובה לך. חשבנו שמראות השואה מאחורינו, סיפורי הפרעות כשהיינו בגלות, והמציאות הכתה בנו ובעם ישראל רק בגלל שיהודים אנחנו. מותך מות קדושים, ואבא מבטיח שעם ישראל ינקום את נקמתך ואת נקמת חברייך. אל נקמות ה', לא ננוח עד שהרוע יושמד לגמרי".
הוא הוסיף: "שרנו בבית הכנסת 'אל תירא ישראל אל תירא כי גור אריה הלא אתה', עת מלחמה הגיע ולמרות שקולנו קול יעקב, הגיע העת ללבוש את ידי עשיו. יד חופרת קבר, ויד נושאת אקדח. האריות של עם ישראל הלוחמים הטובים ביותר ממתינים לנקום את נקמת עמנו, נקמתך ונקמת חברייך".
'אל תירא ישראל', המשיך האב, "הלב שבור והרוח חזקה, התעללו בדמנו ומצאו את אחדותנו. אביה אהובה שלי ילדה שלי היום עומדים פה מלווים אותך כל סוגי האנשים בחברה הישראלית מכל הצבעים ומכל הדעות כולם עומדים יחד, איש אחד בלב אחד כדבוקה אחת, כולנו מאמינים שעם ישראל מאוחד. האויב לא בפנים אלא בחוץ. כמו שאת אהבת וחיברת, גם אנחנו נמשיך לאהוב, לאחד להילחם ולהגביר טוב".
אמה יפעת ספדה לה: "אביה שלי, נולדת בערב שבת של פסח, והלכת מאיתנו בשבת של שמיני עצרת שמחת תורה. נכנסת לעולם בשמחה של שבת, שרנו "לכה דודי" בחדר לידה, ויצאת ממנו בשמחה של תורה. תמיד אמרנו שיש לך נשמה גבוהה. את ההודעה על לכתך קיבלנו השבת, השבת שמתחילים מבראשית ואומרים לנו שהעולם נברא לנו מחדש בלעדייך, אנחנו לא רוצים להתחיל מבראשית בלעדייך".
היא הוסיפה: "עשרה קבין של יופי ירדו לעולם ותשעה מהן נטלה אביה, 22 וחצי שנה הייתי מתפעלת, מתבוננת בך בהשתאות. ולא רק בזה התברכת, אהובה שלי, ביופי פנימי ומיוחד בטוב, בחוכמה, ותבונה ובגרות. שגם בזה הייתי מתבוננת בך בהשתאות, איך ילדה, נערה, אישה כל כך צעירה מדברת איתי בכזאת בגרות שלקח לי 20 שנה ויותר להגיע אליה. התפעלתי מזה בכל שיחה שלנו".
עוד ספדה: "אנחנו צריכים להודות לך, שהנשמה שלך בחרה בנו להיות ההורים שלך. כל כך השתדלנו למלא את התפקיד הזה בצורה טובה ונכונה. לא תמיד הצלחנו, לפעמים נכשלנו ממש, את יודעת בכורה. סליחה יפה שלי, סליחה על הטעויות, על הפעמים שזה לא הספיק ולא ידענו איך. האמת שהשתדלנו. תודה ילדה שלי, תודה על הזמן איתך, שגידלת אותנו, את כולנו. ולימדת אותנו איך להשתפר. תודה על הפרגון האינסופי שלך".
אחותה אניעם ספדה לה: "לא להאמין שאנחנו כאן, קוברים את אחותנו הבכורה. לכולם יש הרבה מה להגיד, אבל דווקא לי יש מה לספר ולהגיד לך. קמתי בשבת, בשמחת תורה חולה מאוד, ועמדתי להתעלף. אומרים שאחים מרגישים. ומאז לא הפסקתי לדבר עליך להתחנן אליך שתחזרי. כל כך אהבתי את הזמן איתך. את הבדיחות שלנו על הפער ביננו. אך, מצד שני כל כך דומות. דאגת שהקשר ישמר למרות השוני בתפיסות, בדעות, באמונות. תודה רבה על מי שהיית עבורי, בנינו קשר עמוק של אחיות שמבינות אחת את השניה במבט".
"החברות הכי טובות. היית עבורי ברגעים הכי קשים, הצלחת לעשות לי סדר במחשבות. למדתי ממך מה זאת אמת פשוטה. משפחתיות ונאמנות לעצמך. אביה, יש מלחמה ואנחנו עמדנו בחזית, גם את נרצחת על קידוש השם, על קדושתה של ארץ ישראל. עומדים פה איתנו יחד כל עם ישראל, חילונים דתיים חרדים, מקטנים ועד גדולים. אביה, את עסקת בקירוב לבבות בחייך ועד רגעיך האחרונים בעולם הזה. מבקשת ממך שתשלחי לנו כוחות מלמעלה. ותמשיכי ללוות אותי מלמעלה כמו שתמיד עשית. אוהבת אותך אחותי אהבת אמת, יהי זכרך ברוך", סיימה האחות אניעם.
האחות תהל בת ה-18 סיפרה על השבוע הקשה שעברה המשפחה בגלל חוסר הידיעה על גורלה: "אחותי הגדולה, השבוע האחרון היה השבוע הכי קשה שהיה לי בחיים. נסענו לחפש אותך בלב המלחמה, נסענו לזהות אותך בכל בתי החולים עשו למענך 135 הפרשות חלה וקראו לפחות 22 ספרי תהילים, הדליקו נרות, ערב לימוד תורה והרבה תקווה. היתה לי הזכות לגדול כאחות הקטנה ושאת היית מודל הערצה שלי".
יוסי דגן ראש מועצת שומרון ספד לה: "בת השומרון, בת צופים בת נאמנה לעם ישראל. פרי הילולים של ארץ ישראל, מלאה בשמחת חיים מלאה באור וטוב. נפלת בידי אויב רצחני ומרושע רק בגלל היותך יהודיה בארץ ישראל. אביה היקרה והאהובה שלנו, נפלת במערכה כבדה, במערכה כבדה בה נרצחו כל כך רבים: אזרחים, אזרחיות, ניצולי שואה, תינוקות, חיילים, אנשי כוחות הביטחון. כולנו כל העם בזעזוע, אבל אנחנו לא נשברים. אנחנו עם עתיק, אנחנו עם עם שורשים. אנחנו יהודים, ואלוהים איתנו, ואלוהים אמר לנו לגור בארץ ישראל ולבנות אותה. ואלוהים גם הבטיח שאנחנו ננצח, למרות שזה קשה".
"אנחנו מוצאים בעצמנו כוחות כולנו, יחד איתכם המשפחה היקרה ואהובה. כוחות של אחדות ואהבה, אהבה לעם שלנו, אהבה לארץ ישראל שלנו, אהבה ליסודות הקיום של העם הזה שאי אפשר לנצח אותו. אלו השורשים שינקת כאן בבית הורייך, אלו שורשים עליהם צמחת בשומרון בצופים בבית חם ומלא אור ואהבה".
דגן פנה למשפחה: "אלעד ויפעת, כל בני המשפחה היקרים והאהובים אתם חלק ממשפחת השומרון. אנחנו עם ישראל בוחרים בחיים, והאויבים הרצחנים שמולנו בוחרים במוות. אנחנו בוחרים באור והם בוחרים בחושך, אנחנו בוחרים ביצירה והם בוחרים בחידלון. הם נטועים בעבר ואנחנו העתיד, עם ישראל ינצח את הברברים האלה. מדינת ישראל, עם כל הקושי, אנחנו נתאחד העם כולו יתאחד ונהרוס את ארגוני הטרור עלובי הנפש הללו. עוטף עזה, הנגב, השומרון וכל מקום במדינת ישראל ייבנו ויפרחו".
לסיום אמר: "אביה הקדושה שלנו, תעלי לפני כיסא הכבוד, בבקשה למשפחה אהובה שלך. תבקשי על היישוב, צופים על ההתיישבות בשומרון, על עוטף עזה, על הצפון, על כל מקום בארץ ישראל ועל כל עם ישראל דפקי שם חזק על השולחן, אנחנו בטוחים שאת עושה את זה. שהקדוש ברוך הוא ישלח אור ושמחה ואהבה למשפחה היקרה שלך ולכל עם ישראל ברגע הקשה הזה. ואנחנו אחיות ואחים יקרים נרים את הראש ביחד עם המשפחה האהובה והיקרה הזו, ועם ישראל ינצח, תהיה נשמתך הטהורה והקדושה צרורה בצרור החיים".