אל"מ במיל' פרופסור גבי סיבוני מתארח באולפן ערוץ 7 ומסביר איך לדעתו אמורה להמשיך הלחימה ברצועת עזה, המתיחות בגבול הצפון והמצב ביהודה ושומרון.
בפתח הריאיון מתייחס סיבוני לטענות של אנשי מילואים כי צה"ל למעשה נסוג ולא משיג הכרעה, "אנחנו מכריעים, אנחנו מנצחים, אנחנו מפרקים את החמאס בעודנו מדברים, זה קורה גם בצפון הרצועה, גם בדרום הרצועה ובחאן יונס".
"זה קורה, צה"ל פועל בהצלחה ובצורה מצוינת והמכונה של צה"ל פשוט מפרקת את החמאס בכל מקום שהיא נפגשת איתו".
"נכון שיש לנו צבא קטן ויש לנו הרבה איומים. יש לנו את יהודה ושומרון, יש לנו את הצפון, לכן צריך לנהל את משאבי הסד"כ. אי אפשר שמילואים כל הזמן מגוייסים ואי אפשר להחזיק את הסדירים, צריך כל הזמן לנהל את זה, לכן זה מנוהל. אין פה שינוי במטרות, צה"ל פועל בכל העוצמה שיש לו ומצליח".
חמאס הראה בתקופה האחרונה כי הצליח להחזיר במידה מסויימת את השליטה בחיים האזרחיים בצפון הרצועה. על כך ההתמודדות עם אותם מחבלי חמאס שקמו מחדש בצפון הרצועה אומר סיבוני, "או שהורגים אותם, או שמכניעים אותם".
"החמאס מוטמע מאוד עמוק באוכלוסייה בעזה. למעשה המלחמה איננה רק מול ארגון החמאס, זו מלחמה עממית. יש שם בעזה עם שלם שהחליט להילחם בנו וחלק גדול ממנו נלחם בנו בפועל. לכן זה מאוד קשה, מאוד מורכב, יש פה אתגר לא פשוט לכוחות צה"ל. לכן צה"ל הולך וחוזר לצפון הרצועה".
"בעזה, כמעט בכל בית יש נשק, יש איזה חמוש, כל גן ילדים יש בו אמצעי לחימה, תת קרקע עצום - לכן ייקח הרבה זמן לפרק את התשתית הזו מעל ומתחת לקרקע ולחסל את המחבלים שנשארו שם. לכן, מחבלים מנסים, אבל נחזור ונפגע בהם. לא צריך להתרגש מזה שהם נשארו בשטח, כנראה לא תפסנו אותם ברגע ההוא, אנחנו פשוט נלחם עד שנהרוג אותם".
בנוגע לשאלת היום שאחרי המלחמה אומר כי "המלחמה הזו לא תגמר לא מחר ולא מחרתיים. בוא נבין את סדרי הגודל. הדוגמה שאני יכול להבין היא מה שקרה באיו"ש אחרי חומת מגן ב-2002. 3 שנים הייתה מלחמה בארגוני הטרור באיו"ש, כשלמעשה רק בדיעבד הבנו שחיסלנו את הבעיה".
"אנחנו כבר יותר מ-20 שנה מחומת מגן ואנחנו נלחמים בטול כרם ובג'נין. בעזה זה יהיה דומה. אנחנו נלחם לא מעט זמן, שנים, כדי להביא את המצב לסיטואציה שאנחנו מכסחים את הדשא".
"יהיו ניסיונות כל הזמן להתעצם, לבנות ועוד פעם להיכנס לתת קרקע ואנחנו נפגע בהם. לפני שאנחנו מטפלים ביום שאחרי, בוא נטפל ביום הנוכחי ויש לנו הרבה מלחמה על הדרך".
על דבריו של ראש המוסד לשעבר שקרא להתנתקות מוחלטת מהרצועה כולל אספקת תשתיות אזרחיות כמו מים וחשמל אומר סיבוני כי הוא "לא חושב שניתן להתנתק בצורה כזו. קודם כל, צה"ל צריך להיות שם ביטחונית למשך שנים, צה"ל יהיה שם, אנחנו נמשיך להילחם שם עד שהדבר הזה ידוכא לגמרי. הדבר הזה יקח זמן".
"לגבי מה יקרה, איזו מערכת אזרחית תוכל לקום שם - צריך להבין, בגלל שחמאס מאוד מוטמע שם, כל מערכת אזרחית שתנסה לקום עכשיו או בשנים הקרובות, תהיה מטבע הדברים או נשלטת על ידי חמאס, או שחמאס יחסל אותה אם המערכת תנסה לאתגר את חמאס".
"זה מאות אלפי אנשים עם אורינטציה של חמאס. לכן אני מתקשה להבין איך (ישתלבו ברצועה) ארגונים בין לאומיים, שלא לדבר על הרעיון האווילי של הרשות הפלסטינית".
על הרעיון שברצועה תשלוט רשות פלסטינית מחודשת או אחרת אומר סיבוני כי "זה כמו שאומרים יש לי קורקינט, אני אעשה אותו אחרת והוא יהיה מרצדס, זה לא יקרה".
"כנראה ישראל תצטרך להילחם וכל הזמן שיש מלחמה חייבים לתת מענה הומניטרי בסיסי בזמן המלחמה. המלחמה תימשך עוד הרבה זמן. מענה בסיסי זה אוכל, מים ושירות רפואה בסיסי מאוד".
"את זה ניתן באמצעות גורמים בינלאומיים ופיקוח צה"ל. אנחנו לא מחויבים לשום דבר בזמן מלחמה. בזמן מלחמה, מענה הומניטרי בסיסי שלאכולוסייה יהיה מענה המוניטרי, זה הכול כדי לא להשאיר משבר הומניטרי".
בנוגע למצב ביו"ש אומר סיבוני כי "הצבא פועל, יש מלחמה ביהודה ושומרון, זו מלחמה, אם לא הייתה לנו מלחמה בעזה, היינו אומרים שיש מלחמה ענקית ביו"ש".
"צה"ל פועל ביהודה ושומרון פעולה מרשימה ונכנס כל הזמן לערים. זו עבודה לא פשוטה. אותה רשות שלא משתלטת על יהודה ושומרון רוצים להביא אותה לעזה".
"הסיפור ביהודה ושומרון הוא סיפור מאוד מורכב ונפיץ, זה מבעבע וצה"ל מנהל את זה".
בנוגע לשיתוף הפעולה בין ישראל לרשות הפלסטינית אומר סיבוני כי "טוב שיש לנו מין שיתוף פעולה כזה, אבל אני מזכיר שהרשות הפלסטינית לא גינתה את הפיגועים של ה-7 באוקטובר, יתרה מזו, בכירים שלה אומרים שחמאס הוא חלק מובנה מהרשות הפלסטינית ובכל ציר שיהיה החמאס יהיה חלק ממנו. מבחינתו חמאס הוא הארגון הכי קרוב לנאצים שיש".
"אני מזכיר לכולנו שלרשות הפלסטינית יש כוחות חמושים שלא רק עוסקים בסדר כמו בהסכם השלום, אלא כוחות קומנדו שמאומנים על ידי האמריקאים, אומנו על יד האמריקאים ולמה הם מתאמנים? בשביל מה צריך כוחות קומנדו לאכיפת סדר? ראיתי גם תמונות של כוחות קומנדו פלסטינים מתאמנים בעיראק עם מצנחי רחיפה. אז איזה סדר עושים לחוק עם מצנחי רחיפה? לכן הרשות הפלסטינית היא רשות מושחתת, תומכת טרור ויום אחד נצטרך להגיע חשבון איתה".
"יכול להיות שהמודל שנעשה בעזה, אחרי המלחמה, המודל יהיה מבוזר של שליטה אזרחית מבוזרת, אולי תתאים גם ליהודה ושומרון, אבל כרגע אין לתת שום אמון ברשות הזו".
על המתיחות בחזית הצפון ועל האפשרות לסיום אותה ללא כניסה קרקעית אומר סיבוני, "בצפון המצב הוא מורכב והוא מחייב מענה דו שלבי. קודם כל ישראל לא תוכל להשלים לאורך זמן עם ההתחמשות של חיזבאללה ועם האיום שחיזבאללה מהווה. אנחנו למדנו שעניין ההרתעה מול האויבים האלה כנראה לא כל כך עובד".
"אנחנו נצטרך יום אחד לתת מענה גדול בלבנון כדי לסלק את האיום הגדול. כרגע יש לנו בעיה בדרום לבנון. יש לנו יישובים שהתושבים מחוץ לבתים שלהם. למעשה רצועת הביטחון שהייתה רצועה קדמית ליישובים שלנו, הפכה להיות רצועה אחורית".
סיבוני אומר על האפשרות של הגעה להסדר מדיני עם לבנון כי הוא לא נותן לדבר סיכוי גבוה, "בכל מקרה, לכל סיכום שיגיעו - 1. לישראל אסור לוותר על שום דבר. להחזיר אותם צפונה לקו 1901 שהוא לא רק על דרום לבנון, הוא על כל לבנון. אבל בוא נניח שאנחנו נדבר עד הליטני ונגיד שזה מה שנשיג את זה עכשיו. לא לוותר בשום דבר שנקרא יישובים, יש כל מיני נקודות חיכוך כמו הכפר עג'ר, הרי אנחנו מכירים את חיזבאללה. מייד הוא יאתגר, גם אם יגיעו לסיכום, גם אם יזוזו אחורה".
"ביום שיגמר המו"מ להסדר מדיני עם לבנון חיזבאללה יחזיר אנשים לרום המדינה. לכן כנראה שלא נימלט מלהחזיק רצועת ביטחון בדרום לבנון. אני לא רואה איך זה קורה אחרת אלא אם אנחנו רוצים להתאבד".
"התושבים שלנו זקוקים וזכאים לביטחון וכנראה לא תהיה ברירה אלא להחזיק כוחות צה"ל מעבר לגבול כדי לוודא שכוחות חיזבאללה לא מתקרבים, גם לא במסווה. הדבר הזה הוא מציאות שאנחנו צריכים להסתכל עליה בפנים".
לסיום אומר כי "את התושבים אנחנו חייבים להחזיר לצפון, לכן אני לא מבין איך אנחנו מחזירים את התושבים שלנו לצפון כמו שהיה קודם, בלי נוכחות מעבר לגבול הבינלאומי שאי אפשר הרי לסמוך על כוחות האו"ם וצבא לבנון. חיזבאללה גם עכשיו הוא מאתגר אותם. לכן, אני מתקשה לראות איך סידור כזה יקרה. זה יאותגר מייד אם יהיה הסכם".