גרשון הכהן
גרשון הכהןצילום: אלעזר ריגר

סוגית גיוס החרדים שבה למרכז תשומת הלב, אבל אתה גם שאלת הנכונות והמוכנות של צה"ל לקלוט אלפי בחורי ישיבה, אם אלה יחליטו או יוכרחו לעזוב את עולם הישיבות ולהתגייס לצה"ל.

על השאלה הזו שוחחנו עם האלוף במיל' גרשון הכהן המשוכנע שהצבא ערוך לאתגר.

"הצבא אמור להיות ערוך להרבה דברים מפתיעים, והוא בטח יודע להכיל את הדבר ולבצע את המשימה. יש לצה"ל יש הרבה ניסיון, גם הנח"ל החרדי, גם מסלול בצנחנים ובגבעתי, גם מסלול שחר כחול שהאלוף שקדי הקים כמפקד חיל האוויר ועשה גדולות ונצורות. צה"ל זקוק לציבור הזה וברור היום יותר מתמיד שצריך לבנות עוד רזרבה של יחידות והמשאב הזה של חרדים חיוני מאי פעם", אומר האלוף במיל' הכהן.

לשאלתנו אם מדובר ביכולות מיידיות או שהדבר צריך להתפרס על פני תקופה ארוכה, משיב הכהן ואומר כי "אפשר לעשות את זה מיידית. הרגישויות מוכרות וצה"ל יודע לתת את התנאים ההכרחיים. כל אחד שעשה את המסלול הזה יוכל להעיד על כך".

על הטענה לפיה מסלול 'נצח יהודה' כולל בתוכו מעט מאוד מצעירי המגזר החרדי והרבה יותר חרד"לים ונוער גבעות, הוא משיב וקובע כי "גם בנצח יהודה יש חרדים אמיתיים". זאת לבד מהמסלולים בחטיבות החי"ר ומסגרות דומות. "בצה"ל מכירים את הרגישויות ויודעים לעשות זאת. זה שגם אחרים תופסים טרמפ על המסלול הזה, זה עניין אחר, אבל היעד קיים בצה"ל וההכרח וצו השעה הם המנוע לכל מהלך של הסתגלות לתנאים הנדרשים האלה".

בדבריו מצדד הכהן מאוד ברעיון הקמתן של ישיבות חרדיות על הגבול שתלמידיהן מוכשרים לאחוז בנשק על פי הצורך המבצעי ובשאר הזמן ילמדו תורה. הוא מזכיר כי הרעיון לקוח מתקדים ישיבת הגולן שקיבלה טנקים שהוצבו לבוחריה. רפול הוא שהוביל את המהלך בהסכמתו של ראש הישיבה, הרב שוגרמן.

עוד הוא מציין כי למעשה הרעיון מתבסס על מתווה הנח"ל. "אחת השאלות הגדולות לגבי חיל מצב, אם צה,ל צריך להחזיק הרבה חיילים בגבול במצב שגרה, הוא החשש שייקלעו לשיעמום ולכן מגיע רעיון הנח"ל. כאן ילמדו בישיבה במקום לגדל עגבניות וכשקורה משהו בהפתעה יש מיידית מאתיים חיילים עם נשק וציוד איתם והם יכולים לתפוס עמדות ומוצבים מוכנים. זה רעיון פשוט, יעיל מאוד וכל הצדדים ייהנו ממנו. הם ילמדו תורה באופן שגרתי ובחירום הם יהיו מיידית במקום".

לעומת זאת את מסגרות השירות הלאומי מתקשה הכהן לקבל כחלק מהאופציות שיוצעו למגזר החרדי, שכן אם תינתן אפשרות שכזו לא ניתן יהיה למנוע אותה מכל צעיר דתי או חרדי שיחפוץ לצאת לשנות שירות לאומי אזרחי במקום שירות צבאי. הוא מציין בדבריו כי התנגד להצעה עוד כשהועלתה על ידי בני גנץ והרב שי פירון מאחר והתקדים הגרמני מלמד ש" אחד הדברים שהאיצו את חיסול חובת הגיוס הוא הבחירה בערוץ השירות הלאומי. בג"ץ לא יוכל למנוע מבחור תל אביבי לבחור בערוץ הזה. השירות הצבאי הוא מעל הכול".

לדבריו לפני שנתיים כשהרעיון קודם ניתן היה לשער שהוא נכון כי הצבא טען שאינו זקוק למספר רב כל כך של חיילים. לעומת זאת כיום ברור הצורך במספר רב של לוחמים ואף של רזרבות, כפי שמתברר גם במערכה הרוסית מול אוקראינה. ההצלחה הרוסית נובעת מכך שלצבא הרוסי יש משאבים גדולים הרבה יותר. "מי שחשב שצה"ל לא זקוק לכולם לומד עכשיו מהמלחמה שהוא טעה. צה"ל זקוק לכמה שיותר לוחמים וגם לרזרבה גדולה, כי אנחנו לפני איום אזורי. מבחינה זו משהו מהותי ביותר השתנה בשבעה באוקטובר".

האם החברה הדתית מפנימה את הצורך הזה, או שהתחושה שם היא שגם אם יש צורך תתמודד אתו החברה הכללית לבדה ותסתדר? "אנחנו לא מסתדרים. זה עניין של חיים ומוות. בעניין הזה הם מתעלמים ממורשת הרמב"ם שקבע איך נראית מלחמת מצווה, הם מתעלמים מהוויית החיים שמחייבת להגן, כולל לא תעמוד על דם רעך, והדיבור ששמענו שאלה שאינם בישיבה זקוקים להגנה ואלה שבישיבה לא זקוקים להגנה כי התורה מגנא ומצלא, מה הם עושים עם ספר יהושע שנלחם? את הארץ כובשים בחרב. חטא המרגלים הוא הגדול ביותר ועליו כתוב בדבר הזה אינכם מאמינים בו, בלשון הווה מתמשך. הם חוטאים בחטא האיום ביותר שאין לו כפרה. את הארץ יורשים בחרב ובחרב מגנים על יהודים ועל כבודם. זו המציאות הבסיסית שעליה חיים יהודים מאז יהושע בן נון".

עוד שאלנו את הכהן אודות האמירה החוזרת ונשמעת לגיוס בהסכמה ולא בכפייה, אולי דווקא הכפייה תניב תוצאות שכן בחברה החרדית לא יהיה מי שיטען נגד המתגייס שאולץ להתגייס, מה שיאפשר לו להצטרף לצה"ל מבלי לחשוש ללחץ חברתי וטענות ששינה את תפיסת עולמו וכיוצא באלה. "כמו כן דבר בתחום האדם, אין אמת אחת. זה גם וגם", אומר האלוף במיל' הכהן. "סוג מסוים של כפייה וחוק הוא דבר הכרחי, אבל צריך לזכור שרוב החיילים הנפלאים שלנו שמתגייסים מגיעים במסירות נפש ורצון חיובי. בכוח החוק אפשר להביא אדם לשלם מיסים, אבל בכפייה אי אפשר להביא אדם לשוחות הלוחמים ולגרום לו לנצח. לזה דרושה מסירות נפש גדולה וזה לא בא מכפייה".

ומה לגבי הבחור שאינו חרדי, תושב גבעתיים וחיפה שיתכן ומעדיף לצאת לטיול או להיכנס לאקדמיה ולא להתגייס? מדוע עליו כן מופעלת כפייה? "מי שלא רוצה באמת להתגייס לא מתגייס", אומר הכהן. "זה שילוב של כוח הכפייה והחובה שכולם שותפים לה בדבקות רבה, וכדאי לראות בבקו"ם את ההורים שמגיעים עם ילדיהם בהתרגשות. זו מסירות נפש וקידוש שם שמים שעם ישראל עושה אותם. החרדים לא שותפים לה. בעיניי מה שעם ישראל עבור בחודשים האחרונים גדול יותר מקריעת ים סוף ומי שלא יהיה שותף לזה לא יהיה שותף לעם ישראל בעתיד. אנחנו לא מוותרים עליהם. עם ישראל בתהליכי גאולה ובגאולה הזו יהיו בעל כורחם גם החרדים".