אחרי שהפסיד בבחירות למארי לה פן, נשיא צרפת עמנואל מקרון ארגן בחופזה את 'ברית השמאל', שכוללת את מפלגת 'החזית העממית החדשה' שבראשה עומד ז'אן לוק מלנשון האנטישמי פרו-חמאסי.
אחרי הבחירות בבריטניה יכהן עכשיו ראש ממשלה תומך ישראל אבל, חמישה חברי לייבור תומכי חמאס נכנסו לפרלמנט. חבר הפרלמנט החדש שוקאט אדם למשל, אמר שבחירתו תשרת גם את תושבי עזה. הברית בין הדמוקרטים למוסלמים בארה"ב נחשפה לחלוטין אחרי השבעה באוקטובר.
אין הבדל גדול בין השמאל בישראל לשמאל בצרפת, בריטניה, ארה"ב, כי השמאל כאן לא רוצה להיות שונה מהשמאל שם. למה שירצה להיות שונה? יאיר גולן הקים את מפלגת הדמוקרטים החדשה בדיוק מהסיבה שאין הבדל בין השמאל כאן לשמאל שם. כמה סמלי שמפלגת השמאל הזאת נוסדה על חורבות המפלגה שהקימה את המדינה. מכיוון שאין הבדל בין השמאל שם לכאן, גולן מעדיף את מנסור עבאס מהאחים המוסלמים על סמוטריץ ובן גביר, שגרועים בעיניו יותר מסינוואר ונסראללה.
גם בני גנץ אמר רק לפני כשלושה שבועות שמוסדות השלטון כלומר הממשלה בראשות נתניהו, "מאיימת עלינו יותר מסינוואר ונסראללה". השמאל לא מגנה את ההשוואות בין סינוואר לנתניהו. השמאל חושב שדעתו של מיקי רוזנטל לגיטימית, ש"האיש הכי מסוכן למדינת ישראל לא מתחבא בחאן יונס ולא גר בטהראן, אלא מתגורר בירושלים". גם בנט ולפיד חושבים שקנאי מוסלמי עדיף על "קנאי" יהודי. ימין שמעדיף את עבאס על בן גביר, גם הוא שמאל.
הברית בין השמאל לאסלאם ככל שהיא קשורה בישראל מובילה רק לדבר אחד. גם אם השמאל הישראלי יכחיש, השנאה הפתולוגית שלו לימין, הדרישה שלו לשחרור חלק מהחטופים במחיר שחרור מאות "סינווארים", הפסקת המלחמה וחזרה למה שהיה עד הששה באוקטובר, מובילה למבול אל אקצה נוסף בדרך לחיסול ישראל והקמת מדינת פלסטיין יודנריין מהים עד הנהר.
הברית בין השמאל לאסלאם הולכת אחורה עד לנין, שהבטיח חופש דת לטורקמנים בניסיון לצרף גם את המוסלמים לשורות המהפכה. הטורקמנים נענו לקריאתו, והצטרפו לקומוניסטים במלחמה למען צדק חברתי, שיגיע רק אחרי שהפרולטריון ישתחרר מעריצות הקולוניאליסטים והאימפריאליסטים.
חסן אל-בנה מייסד 'האחים המוסלמים' זכה לפופולריות חסרת תקדים בגלל עמותות הצדקה שהקים בכל מקום וגם בגלל המאבק המזויין שלו באימפריאליזם הבריטי שהעניק את ארץ ישראל ליהודים. 'האחים המוסלמים' הם הגרסה האסלאמית של הקומוניסטים, שהפכו במאה ה-21 לפרוגרסיבים.
אין טעם לצפות מהשמאל שיבין את ההבדל בין צדק חברתי אסלאמי לצדק חברתי פרוגרסיבי; שיבין ש'צדק חברתי' זאת כותרת אחרת ל'חוות החיות'. גם אין טעם לדבר אל השמאל על האימפריאליזם האסלאמי, שהתפרק בגלל חולשתה של האימפריה העות'מנית ולא בגלל תיאוריות פוסט קולוניאליסטיות. אין טעם מפני שהאידאולוגיה הפרוגרסיבית החשיכה את מוחו של השמאל.
יש טעם רב, הכרח, אפילו בהילות לחשוף את הקשר הרעיוני העמוק בין השמאל לאסלאם, שמאיימים באופן ממשי על קיומה של מדינת ישראל. מי שחשף את הקשר הרעיוני הזה באופן הברור ביותר היה לא אחר מאשר אותו 'קרלוס', 'התן', איליץ' רמירס סנצ'ס, אחד הטרוריסטים האכזריים ביותר של המאה העשרים, שהתפאר בכך שרצח אלפיים בני אדם במאה פעולות טרור.
קרלוס התחיל את דרכו כטרוריסט לניניסט שפעל במסגרת 'החזית העממית לשחרור פלסטין' הקומוניסטי. פעולת הטרור הראשונה שלו ב- 1973 הייתה התנקשות באדוארד זיו, מנכ"ל מרקס אנד ספנסר. אחרי מצוד של שנים הוא נתפס ב-1994, נשפט הורשע ונכלא בצרפת, התאסלם, וכתב מהכלא את האופוס מאגנום שלו, 'האסלאם המהפכני' שיצא לאור ב-2003.
קרלוס שממשיך להירקב בכלא הצרפתי הוא גם טרוריסט וגם אינטלקטואל. לכן, למרות שמכונת הבינה המלאכותית תזהיר אתכם מפני הספר שלו, נדמה שאין ראוי מהפסיכופט הזה, שהגשים הלכה למעשה את תפיסת עולמו הפרוגרסו-אסלאמית, להסביר את פשר המשיכה של השמאל לאסלאם. הוא ראוי הרבה יותר מג'ודית באטלר ונועם חומסקי שנהנו ועדיין נהנית ממנעמי השלטון שאותו הם שונאים.
אין ויכוח שהאסלאם והשמאל נלחמים בקולוניאליזם ובאימפריאליזם המערבי, הלבן. ארה"ב נתפסת כאימפריה גם בעיני השמאל וגם בעיני האסלאם. מתקפת הטרור של 9/11, אומר קרלוס, הייתה "התקפה מדויקת שכוונה אל ליבה של האימפריה האמריקאית". אל קעאידה, הוא מסביר, היא תנועה פוליטית שנלחמת בסדר העולמי הנאו-ליברלי שמנסה להשתלט על כל העולם. האסלאם באמצעות אוונגרד הטרור שלו נלחם למען מטרה נאצלת – שחרור מעריצותה של האימפריה האמריקאית, שישראל חלק ממנה. איזה שמאלן שמכבד את עצמו לא ירצה להצטרף למלחמת האסלאם באימפריה מרושעת?
האסלאם הפוליטי, ממשיך קרלוס, נהנה מפירות שני הכישלונות הגדולים של המערב – מדינת הלאום החילונית והמדינה הפוסט-קולוניאלית, שנגדן הוא נלחם בהצלחה ספקטקולרית, ויעידו על כך קריסתם של מגדלי התאומים. קרלוס, אגב, חשב שהנשיא אובמה אוהד את האסלאם. לכן ביקש ממנו שיסייע למצוא את "אחיו לנשק" ברונו בְּרֵגֶה. את המכתב שלו לנשיא אובמה הוא סיים ב"כמו שסבך היה אומר זאת, אדוני הנשיא, אללהו אכבר".
חסן אל-בנה מייסד 'האחים המוסלמים', מסביר קרלוס, נלחם למען הפועלים שבנו את תעלת סואץ עבור האימפריה הבריטית. את סייד קוטב שבא אחרי אל-בנה הוא מכנה "לנין של האסלאם" כי, לנין רצה אינטרנציונל קומוניסטי, וקוטב אינטרנציונל של 'האחים המוסלמים'.
"האסלאם המהפכני", הוא ממשיך להסביר את פשר המשיכה של השמאל לאסלאם, משתמש ב"טקטיקות ואסטרטגיות (שנלקחו) מהקאנון המרקסיסטי: אוונגרד, אנטי-אימפריאליזם, טרור מהפכני, וצדק עממי ... האנשים האלה (אל-בנה, קוטב, בן לאדן) לקחו את ספר ההדרכה של מרקס, והזריקו לתוכו טרמינולוגיה קוראנית ... מבחינה פוליטית, חיזבאללה ... הוא חיקוי אותנטי של האנטי-נאורות אירופית ... החברה האזרחית המוסלמית מילאה את הוואקום שנוצר בגלל הכישלון של המדינה (המודרנית) ... 'הקורבן' הפך לסוכן של שינוי" וכיו"ב הרבה.
מה שקרלוס אומר במלים אחרות זה, שארגונים כמו אל קעאידה, חמאס, חיזבאללה הם הגרסה האסלאמית של הפרוגרס. שקרלוס מדייק לגמרי אפשר ללמוד מנועם חומסקי אוהד חיזבאללה ומג'ודית באטלר אוהדת חמאס.
המוסלמים, ממשיך קרלוס את ההשוואה שלו בין הפרוגרס לאסלאם, הם ההמונים או, "הברברים החדשים", ביטוי חיובי שנכנס לשיח הפרוגרסיבי דרך הספר 'אימפריה' שכתבו הנאו-מרקסיסטים דויד הארדט ואנטוניו נגרי. ההמון הזה, אומר קרלוס, הוכיח עצמו ככוח פוליטי רב עוצמה, שנראה באופן הברור ביותר בהתנגדות האסלאמית לאימפריה האמריקאית, ולישראל גרורתה.
בעיניו של קרלוס לפחות, השמאל לא ממלא את תפקידו ההיסטורי, למוטט את האימפריה ולשחרר את ההמונים המדוכאים. תפקידו של השמאל, אומר קרלוס, הוא לחשוב על תיאוריות פוסט-מודרניות חדשות, שמשוחררות מהאתוס המרקסיסטי; תיאוריות שאינן אורתודוכסיות, נוסטלגיות או אפוקליפטיות. כדי שזה יקרה, אומר הפסיכופט הפרוגרסו-אסלאמי הזה, השמאל צריך ללמוד מהאוונגרד/טרור האסלאמי, מאנשים כמו בן לאדן איימן א-זוואהירי ודומיהם.
כל המניפסט המפלצתי הזה שכתב ארכי-טרוריסט רוצח המונים יסביר למי שמחפש הסברים מדוע פרוגרסיבית מובילה כמו ג'ודית באטלר אמרה ב- 2006, שלוש שנים אחרי ש'האסלאם המהפכני' יצא לאור, שהיא רואה בחמאס וחיזבאללה "תנועות חברתיות פרוגרסיביות ... שהן חלק מהשמאל הגלובלי". המניפסט הזה גם מסביר מדוע הפרוגרסיבים כאן, יאיר גולן ויאיר לפיד ונפתלי בנט ואביגדור ליברמן וגם גנץ, חושבים ש'האחים המוסלמים', מנסור עבאס, זה סבבה אבל הציונות הדתית, סמוטריץ, זה בכלל סכנה לקיומה של מדינת ישראל.