על פעילות קרן היסוד מול קהילות יהודיות בעולם ועל יחס הקהילות לישראל בתקופת המלחמה מספר בראיון לערוץ 7 יו"ר קרן היסוד העולמי, סאם (שמואל) גרונדוורג.
בראשית הדברים מספר גרונדוורג בתמצית את סיפורה של קרן היסוד שאולי מעט פחות מוכרת לציבור הישראלי: "קרן היסוד היא אחת מארבעת המוסדות הלאומיים של המדינה שהיו מעורבים בהקמת המדינה. אחרי שקמו הסתדרות הציונית העולמית והקק"ל קמנו בשנת 1920 ואחרינו גם המוסד האחרון בארבעה, שהוא הסוכנות היהודית".
הקרן פועלת לגיוס כספים ומשאבים בקהילות יהודיות בעולם למעט ארה"ב ובנוסף בקרב קהילות נוצריות של ידידי ישראל בעולם. הקרן פועלת בכ-45 מדינות ו"מאז השבעה באוקטובר יש התגייסות חסרת תקדים לטובת מדינת ישראל. "רואים את זה גם בתוצאות איסוף הכספים וגם בחיזוק הזהות היהודית והחיבור לקהילות, מה שצריך להישמר גם בתקופות שגרה".
גרונדוורג מציין כי יתכנו הבדלים כאלה ואחרים ברמת התמיכה וההזדהות אך ניתן לקבוע כמעט באופן גורף כי התופעה חורזת את כלל הקהילות היהודיות ללא הבדלים בין אורתודוקסים, רפורמים וכיוצא באלה. בדבירו מציין גרונדוורג כי "לפני השבעה באוקטובר זו הייתה שנה של קושי בגיוס כספים בגלל הרפורמה המשפטית והקרע בעם, מה שגרם לכמה תורמים לקחת צעד אחורה, כי כשיש דברים כאהל זה מבהיל אותם. כל זה נעלם אחרי השבעה באוקטובר והחלה התגייסות שנמשכת עד היום".
"בכל שנת 23' גייסנו יותר מ-220 מיליון דולר, שנה קודם לכן המספר היה סביב 185 מיליון דולר. קמפיין החירום מאז השבעה באוקטובר מדבר על 153 מיליון דולר", אומר גרונדוורג ומעיר כי "צריך להודות שזה בא על חשבון הקמפיין הרגיל".
על היעד של הכספים הוא מספר: "אנחנו גוף מגייס ולא גוף מבצע. השותף האסטרטגי העיקרי שלנו הוא הסוכנות היהודית. מעל שלושים אחוז מהגיוס שלנו הולך לסוכנות היהודית לפעילות כמו קרן נפגעי טרור, נוער במצוקה, עולים חדשים ועוד. שאר הכסף מגיע לרשויות מקומיות בצפון ובדרום, הרבה הולך לבתי חולים, שיקום רכישת ציוד רפואי ופרויקטים שונים בתחומי הטראומה".
לשאלתנו מציין גרונדוורג את אתגר האנטישמיות שגורם לקהילות רבות להעדיף הקצאה של משאבים וסכומים לא מבוטלים להתמודדות עם התופעות שאנשיהן פוגשים בקהילות עצמם, ואכן כספים עוברים לאבטחת בתי כנסת, מוסדות חינוך וכיוצא באלה לצד אתגרים של הסברה נגד אנטישמיות ודה לגיטימציה. העובדה הזו מעצימה את משמעות התרומה היהודית לקמפיין החירום, תרומה שנעשית בהיקפים גדולים על אף הצורך הקיים בקהילות עצמן.
האם הכספים שנתרמים מגיעים למטרות מבוקשות על ידי התורם? האם הכסף "צבוע" למגמה מסוימת? "בכל העולם הפינלנטרופי המגמה היא יותר לאפשר לתרום ליעד את הכסף מראש. לעומת זאת מבחינת מי שמגייס את הכספים יש עדיפות לכסף שלא יהיה צבוע", אומר גרונדוורג המספר כי בעוד בימי ראשית המדינה התורמים היו מעבירים את הכספים וסומכים על הגוף המתרים שיידע לנתב אותו למקומות הנכונים, הרי שכיום המגמה אחרת. "חלק מהתפקיד שלנו ושל הצוות המקצועי שלנו והשליחים שלנו ברחבי העולם הוא להסביר לציבור התורמים את מה שאנחנו עושים ואת גבולות הגזרה, ומתוך זה לתת להם אפשרות לייעד את התרומה לתחום מסוים".
הקרן תורמת בין השאר גם לעולם העלייה היהודית. בהקשר זה מציין גרונדוורג כי "בשנת 2022, בגלל המלחמה באוקראינה, היה היקף עליה חסר תקדים לעומת 25 השנים האחרונות. הממוצע היה 75,00 עולים כשהממוצע השנתי קודם לכן היה סביב ה-30-35 אלף מכל העולם". כעת המציאות מעט מורכבת. בעוד ניתן היה לשער שהאנטישמיות תוביל לעלייה בהיקפי העלייה, מצב המלחמה החוסר הוודאות בארץ מאט את קצב העולים. המספרים הם ש"נכון לסוף אוגוסט 24' הם קצת יותר מ-23 אלף עולים. זה יפה", הוא מדגיש ומספר כי כעת הפעילות מתמקדת בהיערכות להמשך מתוך ציפייה למספרים גבוהים של עליה בשנים שאחרי המלחמה, ולשם כך קיימת היערכות רבה במשרדים הרלוונטיים, יבן השאר גם בהכנת קהילות עולים בדרום ובצפון בהובלת הסוכנות היהודית.