ראש הממשלה בנימין נתניהו מינה את ד"ר יחיאל לייטר, תושב אלון שבות, לשגריר ישראל בארצות הברית.
בעברו היה ראש המטה של נתניהו במשרד האוצר. כהונתו תחל עם השבעתו של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית.
ראש הממשלה נתניהו: "יחיאל לייטר הוא דיפלומט עתיר כישרונות, דובר רהוט, ובעל הבנה עמוקה בתרבות ובפוליטיקה האמריקנית. אני משוכנע שיחיאל ייצג את מדינת ישראל בצורה הטובה ביותר, ומאחל לו הצלחה בתפקידו".
ראש המועצה האזורית בנימין ויו"ר מועצת יש"ע, ישראל גנץ מסר "בשם כל בית מועצת יש"ע, אני מברך את חברנו ד"ר יחיאל לייטר, עם היבחרו לתפקיד שגריר מדינת ישראל בארצות הברית. ד"ר לייטר הקים את דסק חו"ל במועצת יש"ע בשנות התשעים ומאז משמש כשותף בכיר בפעילות ההסברה באנגלית על יהודה ושומרון. ד"ר לייטר, תושב גוש עציון כיום, הוא איש רב פעלים ועתיר זכויות, אשר שילם את המחיר הכבד מכל לפני כשנה עם נפילת בנו הגיבור, רס"ן משה לייטר הי"ד. אין ראוי ממנו לייצג את מדינת ישראל בארה"ב בתקופה היסטורית זו, ואנו מאחלים לו הצלחה רבה בשליחותו החשובה".
יו"ר מפלגת הציונות הדתית שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ בירך על המינוי וציין "קשה לחשוב על דמות מתאימה יותר לייצג את מדינת ישראל בארה"ב".
סמוטריץ' הוסיף "יחיאל הוא ציוני גאה שעוסק בכל שנותיו בבניין הארץ ובהסברת צדקת דרכו של המפעל הציוני בעולם. יחיאל, ששכל את בנו משה הי"ד במלחמה, הוא איש חזון והתיישבות, שנטוע עמוק בערכי הנצח של העם היהודי ובהאהבתו ומחויבותו למדינת ישראל. אדוני השגריר הנכנס, אין לי ספק שתישא גבוה ובגאון את שמה של מדינת ישראל בוושינגטון ובכל מקום. בהצלחה".
לייטר, אב שכול, איבד את בנו רס"ן במיל משה (ידידיה) לייטר מפקד פלגה ביחידת שלדג בקרב בצפון רצועת עזה. בנו שנפל השאיר אחריו אישה ושישה ילדים.
לייטר, אב לשמונה ילדים, עלה לישראל בשנת 1978 והצטרף לישיבת הסדר בקריית ארבע, בה למד עד 1984 והוסמך לרבנות.
בשנת 1984 נמנה עם ראשוני המתיישבים בשכונת אדמות ישי שבחברון עם משפחתו. בשנת 1986 הקים לייטר את "קרן חברון" ובין השנים 1989–1992 שימש כיו"ר ועד היישוב היהודי בחברון.
בשנת 1992 עבר עם משפחתו לעלי. באותה שנה הקים את "דסק חו"ל" של מועצת יש"ע ועמד בראשו בין השנים 1992–1996, בצמוד לשר התשתיות הלאומיות אריאל שרון. בשנים לאחר מכן שימש כיועץ ללימור לבנת והקים את קרן "One Israel Fund".
בראיון לערוץ 7 לפני מספר חודשים אמר לייטר כי התחושה שלו היא שהשיח הישראלי הולך וחוזר למקומות שהיה בו לפני הטבח הרצחני בשמחת תורה. "בימים האחרונים אנחנו במדרון חלקלק והשיח חזר להיות כמו שהיה לפני ה-7 באוקטובר. אנחנו חוזרים לימים השחורים של הקיטוב האינסופי בתוך המדינה".
"אני לא מציע שאף אחד יוותר על אידיאולוגיה שלו. השאלה היא איך מנהלים את הוויכוח. בשעת מלחמה מתנהל שיח במדיה החברתית שאינו שיח של אחים, אלא קצת שיח של אויבים, וזה חייב להיפסק. כל אחד שירסן את עצמו. לא שנצביע על הזולת ונאמר - אתה צריך להפסיק. כולם צריכים להירגע. כל אחד צריך לשאול את עצמו 'מה אני עושה כדי למתן את האווירה ולנהל שיח'. 80% מהמדינה מסכימים על כל ענייני הבסיס. יש קצוות שמושכים את הרוב לצדדים. עלינו לומר - אנחנו לא נימתח לצדדים ולא נהיה מוכנים לשיח שכל כולו נועד לפגוע בזולת. בואו ננהל את הוויכוח בצורה עניינית".
הוא הוסיף כי חוסר אחדות עלול לפגוע גם ביכולת לעמוד בפני לחצים בינלאומיים בכל הקשור לניהול המלחמה. "אנחנו יודעים לעמוד מול לחץ בינלאומי ועמדנו בו בעבר. כשאנחנו מאוחדים בתוכנו שום דבר לא יכול עלינו. כשאנחנו מתחילים להתפורר, לפגוע אחד בשני, הלחץ הבינלאומי יכול לעשות את שלו".
אחד השינויים שיביא לאחדות, לדעת לייטר, צריך להתחיל בכלי התקשורת. "בערוצי הטלוויזיה יש תחרות מי יאמר את המשפט הכי פוגעני וישסה יותר. לדעתי הם צריכים במקום לחמם את האווירה - לדאוג למתן אותה. שמעתי היום באחד הערוצים את אלעזר שטרן שהיה יכול לתקוף את הממשלה ולמרות שייכותו לאופוזיציה הוא בחר בדרך אחרת. מגיע לו שאפו על כך. אנחנו רואים חיילים שנכנסים למעגל, מברכים אחד את השני עם היד על הראש של החבר. בואו נעשה את אותו דבר. לא לבטל את האידיאולוגיה של השני אבל לייצר מנגנון כדי לנהל ויכוח תרבותי, ענייני, עממי ואמיתי".