מאמריו הנוקבים של העיתונאי והפובליציסט העצמאי מנחם רהט אודות גיוס חרדים ומעורבותם של החרדים בחברה הישראלית מעוררים לא פעם פולמוס בשל הניסוחים החריפים שבהם הוא תוקף את מנהיגי, פרנסי ועסקני המגזר החרדי.
רהט מתייחס בריאיון לערוץ 7 לביקורת המופנית כלפי מאמריו ולסיכוי שמאמריו יניבו שינוי של ממש, וכבר בפתח הדברים הוא מספר כי אמנם הוא מקבל ביקורות על דבריו, אך יותר מכך הוא מקבל תגובות שמחזקות את ידיו ומבקשות ממנו שלא ירפה מהנושא. לדבריו, כאשר הוא מחליט לעבור לנושא אחר, מגיבים רבים מבקרים אותו על כך.
רהט קובע כי עליו להמשיך בכתיבת המאמרים החריפים הללו "כדי להצביע על החרפה והבושה הזו, זה לא פחות מאשר לשלוח יד בתורת משה. אנשים מציגים את עצמם כמקיימים את התורה אבל פועלים בניגוד לצווי התורה ולצווי ההלכה וחוגגים וטוענים שהם שומרי תורה. אני לא רוצה להתבטא בחריפות, אבל יש כאן דת חדשה, דת שמחליטה מה היא רוצה לעשות ומה לא. התורה מצווה לשמור שבת ואיש לא יעלה על דעתו שלא נשמור שבת ביום שבת אלא ביום אחר. זה מה שקורה היום, לא בעניין השבת, אלא בעניין השירות להצלת עם ישראל".
רהט ממקד את דבריו באותם שאינם לומדים ואינם מתגייסים. לטעמו נכון לאפשר לעילויים להמשיך וללמוד, גם אם יהיה מספרם גדול, אך לאותם שתופסים טרמפ על לומדי התורה אין כל היתר להתבטל מלימוד וגם לא להתגייס לצבא. רהט קובע כי אין פוסק אחד מאז משה רבנו ועד החזון איש והרב שך שיתיר זאת. "הם בועטים בתורת משה, מרימים יד בתורת משה וטוענים שהם שומרי תורה ומצוות".
"האם יעלה על הדעת שמישהו יבוא ויאמר שמהיום לא מניחים תפילין כי לא מקבלים את המצווה הזו? יש כאן מצווה מפורשת מדאורייתא ומדרבנן אז מי אתה, כולל רבני הישיבות החרדיות, שתרים יד בתורת משה? אנחנו מכירים את דבריו של הרמב"ם על אותם שעושים את התורה קרדום לחפור בו. זה מה שהם עושים כשהם מתחמקים מכל חובה לאומית קיומית כשהם נשענים הישענות כוזבת על התורה".
על דבריו אלה אנחנו שואלים אודות המחזקים את ידיו מקרב הציונות הדתית, אלה שמשמיעים כיום קול שלא נשמע בציונות הדתית לפני עשור או שני עשורים, אז נראה היה שהציונות הדתית מוכנה לבלוע את המציאות הקיימת בשתיקה. "השתנה דבר חשוב מאוד. לפני עשור לא היינו במצב קיומי. היום ראשי הצבא מדברים על כך שחסרים להם חיילים ואנשים נקראים למילואים ל-200 ו-300 יום ויותר. אתמול שמענו גורם ממלכתי שמציין ש-41 אחוז מאנשי המילואים מדווחים שהתעסוקה שלהם נפגעה. כלומר שבאין חרדים מגייסים שוב ושוב את אותם מתגייסים, שגם מממנים במיסים שלהם את אותם חרדים שאינם מתגייסים. כלומר שגם מקדישים מזמנם ומכספם למענם וגם מסכנים את חייהם למענם. זו כפיות טובה שגם אותה התורה אוסרת, אבל הדת החדשה מחקה את כל זה. יש לה מצוות משלה, ואחת מהן היא שלא משרתים בצבא ישראל ולא הולכים להציל את עם ישראל כי בעורקינו זורם דם כחול".
אנחנו שואלים את רהט לדעתו אודות השינוי שמביא את גדולי התורה החרדים לשלול מכל וכל גיוס גם של מי שאינם לומדים, וזאת בעוד רבנים גדולים כדוגמת הרב שך קבעו כי למי שאינו לומד יש דין רודף כלפי אחיו שבישיבות. כיום רבנים אומרים שאת אותם שאינם לומדים בוודאי שאסור לשלוח לצבא פן יתקלקלו.
"זו טענה שיש לה משקל ואי אפשר להתעלם ממנה", אומר רהט ומוסיף כי את הבעיה הזו "אפשר לפתור על ידי הקמת גופים שיענו על כל הדרישות, מזון בהשגחת כל הבד"צים, שלא יימצאו בנות בטווח של קילומטרים ודרישות נוספות והכל ייעשה כפי שקיים בישיבה, רק שבמקום להחזיק בגמרא יחזיקו ברובה ויגנו על עם ישראל".
הדרישה הזו מהצבא אינה מגיעה, לטעמו של רהט, מצידם של רבני המגזר החרדי משום שהם ככל הנראה חוששים מלחץ ציבורי כזה או אחר. עם זאת הוא מציין כי ישנם רבנים במגזר החרדי שמתחילים להבין שהמציאות הנוכחית לא תוכל להימשך, "שלא ניתן להיות עלוקה על גב עם ישראל. ישנם רבנים שמתחילים להבין את זה. התהליכים האלה גוזלים זמן אבל המלחמה לא מתחשבת בתהליכים הללו ושוב צריך לגייס מילואימניקים שלא יימצאו בליל הסדר ליד שולחן הסדר של המשפחה, לצערינו משפחות מתפרקות כי נשים כבר קורסות תחת העול הכבד הזה, ובכל זה אני מאשים את החברה החרדית שלא מתחילה לתת דעתה על הנזק הרב שהם גורמים לתורה. זה הרי חילול שם שמים נורא ואיום שעליו יום כיפור אינו מכפר. על חילול שם שמים אין כפרה בעולם הזה ובעולם הבא".
על מה שהתרחש מאז ראשית המלחמה, כאשר אז נדמה היה שהנה צעירים חרדים מחליטים לעשות מעשה ולהתגייס, אך התופעה הזו התפוגגה, אומר רהט כי יתכן והסיבה להתפוגגות הזו היא התמשכות המלחמה, ועם זאת הוא מדגיש כי גם היום יש צעירים חרדים הראויים להערכה והצדעה, כאלה שבוחרים לעשות מעשה ולשנות את דרכם. עוד הוא מספר על חתונה חרדית שלאחר אירוע השר גולדקנופף הופסקה בה שירת 'בשלטון הכופרים' על ידי בעל השמחה ובמקומה החלה שירת התקווה ו'אחינו כל בית ישראל'.
"מדובר באנשים שמבינים שבלי מדינת ישראל אין קיום לעם היהודי. לא כמו הרב לנדוי, שכבודו במקומו מונח, אבל טען ששלטון ערבי לא יהיה רע כאן. הרי ראינו איך נראה שלטון ערבי בשבעה באוקטובר. ערפו רצחו ואנסו, גרוע יותר מהשלטון הנאצי. לזה אנחנו חותרים?", אומר רהט ומוסיף כי ישנם בציבור החרדי שמכירים בתרומתה של מדינת ישראל לקיום היהודי, ומספר על חיילים שגילו שאדם חרדי שילם עבורם במסעדה וכיוצא באלה.
עוד שאלנו את רהט האם מאמרים חריפים, כדוגמת מאמריו שלו, יביאו מישהו מהציבור החרדי להחלטה לשנות את עמדתו עד כדי גיוס לצה"ל, ורהט משיב בשלילה. לדבריו, המאמרים אינם מכוונים כלל לציבור החרדי שלו יש את רבניו ואין סיכוי שישנה את אורחותיו. את מאמריו הוא מפרסם בבימות ציוניות דתיות במכוון, משום שלטעמו יש מי בציבור הדתי לאומי שאותו הוא מגדיר כתמים הרואה בציבור החרדי את דמות היהודי האותנטי שיש להתכופף בפניו ולשבח את אורחותיו. בעיני רהט, היפך הוא הנכון, "הציבור היהודי האותנטי הוא הציבור הציוני דתי שלמרות כל הקשיים ממשיך לשרת פעם אחר פעם במילואים ומוכן למסור את נפשו ולהקריב את חייו".
"אני לא משלה את עצמי שאפילו חרדי אחד שמסרב ללכת לצבא יקרא מאמר שניים או שלושה וייקח קיטבג ויתגייס", אומר רהט ואנחנו שואלים האם מאמרים שכאלה לא ירחיקו את מי שכבר החליט להתגייס ובעקבות מאמר חריף שכזה יחשוב שאם זה מה שחושבים על הציבור החרדי הרי שאין מקומו בשורות הצבא.
רהט משיב ומזכיר כי בציבור החרדי טוענים שעד שפורסמו מאמרים חריפים ונשמעו אמירות חריפות הייתה התגייסות שקטה וכעת היא מופסקת, אך לדבריו מדובר ב"טענת הבל כזב וסרק", כהגדרתו. לדבריו גם לפני ההתבטאויות הללו כמעט ולא היו מתגייסים.
עוד שאלנו את רהט אם הוא עצמו פוגש חרדים שדבריו מכעיסים אותם והוא משיב בחיוב ומספר: "גם בבית הכנסת שלי יש כמה חרדים שמנסים להסביר לי שאני טועה. הם אומרים שנכון שיש צבא, אבל למה החרדים צריכים ללכת, ואני אומר שנכון שצריך ללמוד תורה, אבל האם יכול להיות ש-120,000 איש משתמטים מהצבא בשם התורה? הרי זה לעשות את התורה קרדום לחפור בו. אני חוזר, אין לי טענה לעילויים שלומדים מצאת החמה ועד צאת הנשמה, אבל הם מהווים מיעוט. אני נפגש עם אנשים חרדים אבל הם לא משכנעים אותי וגם אני לא מצליח לשכנע אותם. אולי זה דו שיח של חרשים, אבל אני מרגיש סוג של שליחות באמירת האמת וההתרעה. רומסים כאן את תורת משה ואת ההלכה. כולנו כפופים לתורת משה ולא נוכל להרשות לעצמנו ביטול מצוות כי למישהו לא נוח בזה".