היועצת המשפטית לממשלה הודיעה לראש הממשלה בעקבות פסיקת בג"ץ כי הוא מצוי בניגוד עניינים ולא יכול לקדם מינוי של ראש שב"כ חדש.
"בית המשפט קבע שראש הממשלה פעל במצב של ניגוד עניינים. לכן עליו להמנע מכל פעולה הנוגעת למינוי ראש שב"כ חדש עד לגיבוש הנחיות משפטיות שיבטיחו את תקינות ההליך. הנחיות יגובשו בימים הקרובים", טענה גלי בהרב מיארה.
מוקדם יותר קבע בג"ץ בהחלטה שפרסם כי החלטת הממשלה לסיים את כהונתו של ראש השב"כ רונן בר התקבלה בהליך לא תקין ובניגוד לדין.
בנוסף נכתב בהחלטה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו עמד בניגוד עניינים נוכח החקירות בעניינם של מקורביו במסגרת פרשת "קטארגייט" וכי החלטת הפיטורין התקבלה ללא תשתית עובדתית וכן מבלי שהתקיים שימוע כדין.
עם זאת, נוכח הודעת ראש השב"כ על כוונתו לסיים את כהונתו, נקבע כי בנסיבות העניין אין צורך במתן צעד מעשי.
השופט סולברג קבע בדעת מיעוט כי קיים מתח מובנה בין כפיפות השב"כ למרות הממשלה וחובתו לממש את מדיניותה - לבין חובת השירות לפעול "באורח ממלכתי" בלבד.
סולברג כתב כי לא נכון היה להכריע בסוגיה: "אין זה נדרש ואין זה נכון להכריע בהן, ואף לא להרחיב בדברים על אודותיהן. כך בכלל, בהתאם לכללי המשפט הציבורי - וכך ביתר שאת בהליך הנוכחי, אשר פורט על מחלוקות עמוקות בחברה הישראלית.
גם כאשר מנסים לגרור אותנו, השופטים, לזירה הציבורית והפוליטית – כל עוד אין צורך מעשי-מיידי בהכרעתנו, אל לנו להיענות לכך. זאת, נוכח עקרון הפרדת הרשויות, כמו גם חשיבות אמון הציבור בבית המשפט. בעת הזו, בהביטנו נכוֹחה אל פני המציאות הישראלית, עקרונות אלה הם שצריכים לעמוד לנגד עינינו כל העת, ולהנחות את דרכנו; בל נסור מהם ימין ושמאל", הוסיף סולברג.