בס"ד
היא נחשבת לאחת המועצות האזוריות הגדולות בישראל בכל הפרמטרים. שטחה עומד על כמיליון דונמים, יש בה כ 45 יישובים ומעל שישים אלף תושבים. על פי הנתונים האלו ברור שלא סתם מועצה אזורית מטה בנימין מעוררת עניין רב בהקשר של הבחירות המוניציפליות. במשך העשור האחרון עמד אבי רואה בראשות המועצה, לאחר שניצח בבחירות את עדי מינץ, אך בשנים לאחר שעזב לפני כשנה את ראשות מועצת יש"ע הוא החליט לפרוש לביתו ולא להתמודד לקדנציה נוספת.
על מקומו של רואה מתמודדים שניים: הראשון הוא סגנו של רואה במועצה, ישראל גנץ, תושב הישוב פסגות. השני הוא שילה אדלר, תושב בישוב עלי ועד לא מזמן מנכ"ל מועצת יש"ע. אפי שרון שרץ גם הוא לראשות המועצה פרש אתמול (שני) מהמרוץ והביע תמיכה באדלר. יחד איתם עלו עוד מספר שמות פוטנציאלים לריצה. המרכזי שבהם היה ח"כ מוטי יוגב ששקל לעזוב את תפקידו בכנסת ולהתמודד לראשות המועצה, אך לבסוף הודיע שהוא מתכוון להמשיך את העשייה הפרלמנטרית בכנסת ולא להתמודד בבחירות. שם מוכר נוסף הוא אביחי בוארון, מי שניהל את מטה המאבק של עמונה לפני כשנתיים וגם הוא התלבט רבות האם לרוץ, ובסוף החליט שלא. אליהם מצטרף גם קובי אלירז, המשמש כיועץ שר הביטחון לענייני יהודה ושומרון שהחליט שלא לרוץ בגלל החשיבות בתפקיד שבו הוא נמצא.
כמובן, מי שמגיע עם נתוני הפתיחה הכי טובים למרוץ הזה, הוא גנץ שמגיע מתפקידו כסגן ראש המועצה. אבל נדמה שאדלר עושה הכל על מנת לצמצם את היתרון של גנץ (שכפי שהובא בשבוע שעבר על הבחירות בגוש עציון, זה משהו שאפשרי). לאחרונה קיבל גנץ את תמיכתם של הרב קנייבסקי, והרב שלום כהן, דבר שיסייע לו לא מעט בישובים החרדים של המועצה אדם ותל ציון. לעומתו אדלר קיבל את תמיכתם של דמויות דומיננטיות בבנימין כמו מרים פרץ והרב עמיחי אליהו.
אחד הנושאים המרכזיים שעומדים על הפרק בבחירות האלו זה הנושא של הכבישים בבנימין. מצד אחד יש את תושבי מזרח בנימין שנתקעים בכל בוקר וערב בצומת אדם ובמקומות נוספים. אומנם הצומת בשלבי סיום לקראת פתיחת המנהרה שתקל באופן משמעותי על תנועת הרכבים, אבל כנראה שהוא לא יפתור את בעיית הפקקים לחלוטין ליורדים לכיוון מחסום חיזמא. ומהצד השני יש את תושבי מערב בנימין שיחד עם העיר מודיעין עלית מתנקזים לכביש צר שיוצר פקקים רבים. כל זה גרם לכך ששניים מתוך שלושת המתמודדים הפכו את בעיית הכבישים לאחד הנושאים המרכזים של הבחירות. הם הבינו שבסופו של דבר יותר חשוב לאזרח שהוא יוכל להגיע בזמן לעבודה בבוקר ולחזור בערב בשעה נורמאלית, יותר מאשר פיתוח המועצה ודברים נוספים.
עד כמה זה נושא מרכזי?
גם גנץ (שהיה ממונה מתוקף תפקידו כסגן המועצה על נושא פיתוח הכבישים) וגם אדלר מציגים בחוגי הבית פתרונות שונים לבעיית הכבישים בבנימין. חלק מהפתרונות הם לביצוע מיידי שיקלו על חיי התושבים, ואילו רעיונות אחרים לביצוע עתידי. לא מעט מתושבי המועצה מספרים שמה שגרם להם להחליט במי לבחור זה מי שהעניק להם את התוכנית הכי ריאלית מבחינתם לביצוע מהיר.
אחד הדברים היפים במערכת הבחירות הזאת היא 'אמנת היום שאחרי' עליה חתומים שני המתמודדים (ועליה היה חתום עד אתמול גם שרון). על פי האמנה מתחייבים המועמדים לנקות את שטחי המועצה מתעמולת הבחירות שהם עשו, מבלי להתייחס לתוצאות הבחירות. לכן, ביום שלאחר הבחירות יעבדו הפעילים של המטות השונים יום נוסף, הפעם בשביל להוריד את כל מה שהם תלו במהלך החודשים האחרונים.
אבל ביום שאחרי התושבים בעיקר מקווים לראות התחלה של יישום התוכניות הרבות שהם שמעו בחודשים האחרונים, שאמורות להקל באופן משמעותי על חייהם. עד אז תושבי בנימין יאלצו להמשיך להמתין בפקקים מידי יום ולקוות לרגע שבו משהו יצליח לשחרר אותם מזה. מה שבטוח זה שסיבוב שני לא יהיה בבנימין, מה שאומר שראש המועצה החדש יצטרך להוכיח את עצמו ממש בקרוב.
) אבל זה בהחלט חלום רחוק.
אני ראיתי זאת בעיתון המודפס אז):