ככל שהתאריך של הבחירות מתקרב, כך גם עונת החיזורים מגיעה לשיאה. כל מפלגה מנסה לשים את ידה על השם שאם יצטרף לשורותיהם, הוא יכול לסחוף אל המפלגה מנדטים נוספים. במפלגות בהם יש פריימריז, דאג לעצמו כל יו"ר מפלגה לדאוג לעצמו שתהיה לו האפשרות לשריין את מי שהוא רוצה, וכך להכניס אותו לרשימה מבלי שהפריימריז יפגעו בסיכוייו. במפלגות בהם יו"ר המפלגה הוא זה שקובע את הרשימה, התהליך כמובן כבר הרבה יותר פשוט.
השם החם של הבחירות הקרובות, הוא ללא ספק שמו של בני גנץ. מי שהיה הרמטכ"ל ה-20 של צה"ל, ורק לאחרונה הסתיימה תקופת הצינון שלו, הוא הדמות הכי מחוזרת בחודשים האחרונים. אם רק תלחשו את שמו של גנץ על אוזנו של יאיר לפיד או על אוזניהם של אבי גבאי וציפי ליבני, מיד תרגישו בוודאי את תחושות התקווה שהם משדרים שגנץ יצטרף דווקא אליהם. בעזרתו, מקווים גם ביש עתיד וגם במחנה הציוני, אולי הם יצליחו לגבור על נתניהו, ואולי אפילו לעמוד בראשות הממשלה הבאה. אפשרות נוספת, וכנראה זאת שגם לבסוף תהיה, היא שגנץ יחליט להקים רשימה עצמאית ולרוץ איתה בבחירות הבאות.
בעבר היו קולות שאולי גנץ ילך בכלל לליכוד. הרי אף אחד לא באמת יודע האם גנץ הוא איש ימין או בכלל איש שמאל. כל המעמד המיוחד שלו מגיע אך ורק בגלל היותו איש ביטחון בעברו. לאף אחד בכלל לא משנה מהן עמדותיו הפוליטיות. לכן הוא יכול לבחור האם הוא רוצה ללכת עם לפיד או המחנ"צ או שהוא בכלל ילך לימין. לכן, גם האפשרות שילך לליכוד עמדה על הפרק, אלא שכשעלה הדיווח על כך, הגיב נתניהו שישנה תהום אידיאולוגית בינו לבין גנץ, ובכך השתיק נתניהו גם את הקולות האלו. גם הנאום שהאמה לאחרונה השרה מירי רגב, ועורר סערה גדולה לאחר שאמרה שהיא לא רוצה לראות אותו בתפקיד שר הביטחון ואף האשימה אותו במותו דניאל טרגרמן ז"ל, שנהרג מפגיעת פצמ"ר לאחר שגנץ אמר שאפשר לצאת ולטייל בדרום.
ביום רביעי בבוקר כל הערכות השתנו. מלשכת ראש הממשלה יצאה הודעה שעם כניסתו לתפקיד שר הביטחון, מקיים ראש הממשלה התייעצויות ביטחוניות ומקצועיות עם שרי הביטחון ורמטכ"לים לשעבר. בהמשך ההודעה פרטה הלשכה גם את רשימת השמות, בין היתר גם את שמו של גנץ. לכאורה מדובר בהודעה רגילה שאין בה שום דבר מיוחד, אבל לכולם ברור שהפגישה עם גנץ לא נסבה אך ורק סביב נושא הביטחון. נתניהו ניסה להבין בפגישה מה גנץ מתכנן לקראת הבחירות הבאות.
מבחינת נתניהו הכי טוב לו שגנץ ירוץ ברשימה נפרדת. האינטרס הברור הוא שאם גנץ ירוץ בנפרד, הוא אומנם לפי הסקרים ירד במספר המנדטים, אבל המפלגות שמולו ירדו כעוד יותר. בכך יורד הסיכוי שתהיה מפלגה שתתחרה ראש בראש עם נתניהו כפי שהוא מכיר ממערכות בחירות לא מעטות.
אבל לענ"ד יש סיבה נוספת בכך שנתניהו ירצה שגנץ ירוץ ברשימה נפרדת. כאמור נתניהו והליכוד יפגעו אם גנץ ירוץ, אבל אם הוא ירוץ לבד נתניהו יכול בקלות למזהר נזקים. נתניהו לא מסתיר את העובדה שמבחינתו הממשלה הבאה תהיה העתק-הדבק של הממשלה הנוכחית. הוא אומר את זה לא פעם ולא פעמיים שהוא רוצה לשמור על הקואליציה הנוכחית שלו גם אחרי מערכת הבחירות, מתי שזאת לא תהיה. במצב כזה תיק הביטחון נכון לעכשיו עדיין פנוי. לכן, במידה וגנץ אכן ירוץ ברשימה נפרדת, יגיד לו נתניהו תיק הביטחון שמור לך, לא משנה כמה מנדטים תקבל. בכך הרבה מצביעי ליכוד פוטנציאלים שחשבו להצביע גנץ, יצביעו בכל זאת לליכוד ביודעם שגנץ בכל מקרה יקבל את תיק הביטחון.
כך עשה נתניהו גם בבחירות הקודמות עם מפלגת 'כולנו'. לכל אורך מערכת הבחירות היה ברור שלא משנה איזה תוצאה יביא כחלון, הוא יקבל את תיק האוצר שהוא כל כך רצה ואיתו רץ כל מערכת הבחירות. משעשה כך נתניהו הוא שמר אצלו את כל המצביעים הפוטנציאלים שזכרו לכחלון לטובה את הורדת מחירי הסלולאר ופתיחת השוק לחופשיות. הרי כבר התיק שמור לו, אז כבר אין צורך להצביע לו, ואפשר להמשיך ולהצביע למפלגת הליכוד.
מי שמאוד מודאגים לקראת ההחלטה שיקבל גנץ הם השר בנט וח"כ החדש-ישן ליברמן. בנט רוצה מאוד תיק הביטחון, הוא גם מחזיק בשלל הבטחות מנתניהו שהתיק הזה סוף סוף בדרך אליו. יהיה לו קשה מאוד לראות את התיק הזה עובר שוב לידיים אחרות. ליברמן, שרק לפני שבועיים זרק את התיק חזרה לנתניהו לא מסתיר גם הוא את הרצון שלו לקבל את התיק גם בממשלה הבאה. כבר במסיבת העיתונאים שבה הודיעה על פרישתו אמר ליברמן שהוא מקווה להתחזק ולהגיע לתיק בממשלה הבאה ממקום חזק יותר.
בינתיים גנץ יושב על הגדר ושומר את הקלפים קרוב לחזה. הוא נהנה מכל החיזורים וההתעסקות סביבו. ככל שהשיח והתעניינות סביבו עולים, כך גם עולה כוחו לקראת הבחירות. לכן הוא לא ממהר להכריז לאן פניו מועדות, ושומר על דממה מוחלטת.


