יש כאן שאיפה לאינסוף, ושאיפה הסתברותית ל1. אין אין סוף, ואין 1. וככל שהמרחק בין האירועים קטן, וככל שהסיבוכיות גדלה (שני נתונים שונים)- ככה השאיפה היא חלשה יותר. עד כאן מבחינה מתמטית.
(בתקוה שאתה מכיר את המושגים המתמטיים ואיך הם עובדים)
ב'- אני טוען שבשביל שייווצר שעון לא מספיקות התנגשויות, צריך תנאים כימיים מסוימים מאד. אני מפקפק בקיומם. כמובן, אתה יכול לומר שביקום היפותטי מסוים, גם היוצרות שעון יכולה להיות תהליך אקראי, בהינתן התנאים. יופי, ובארץ השדים אפשר לעוף באויר (אולי. אני לא באמת מבין בשדים...)
ג'- לאור העובדה שבכל הסתברות צריך תנאים מסוימים, כמו שאמרנו בסעיף לעיל, אני טוען שהסתברות בנושא דידן רלוונטית רק באירועים שאנחנו יכולים לדגום אותם סטטיסטית, והם יעבדו לנצח- כמו חוק טבע. (למשל בהטלת מטבע ברמה העקרונית יש קביעות סטטיסטית. בבחירה אקראית של אדם מתוך אלף, יש הסתברות קבועה של אחד מאלף לכל אחד. בקן של דבורים, לפחות ברמה המוכרת לנו, יש ממוצע של דבורים בקן, עם סטיית תקן מוגבלת ומוגדרת, כשמתוכן יש ממוצע מכל סוג של דבורים, וגם לזה יש סטיית תקן מוגבלת.)
אך יש דברים שלא ניתן לדגום אותם סטטיסטית, ואין שום הבטחה לגבי ההתמדה שלהם, ולכן אי אפשר לומר שאנחנו שקיימים התנאים לתהליכים מסויימים, כיון שאותם תהליכים דורשים תנאים שהמציאות שלהם עצמם אינה קבועה.
ולכן בשורה התחתונה:
א'- זה לא נכון מבחינה מתמטית לומר שבהינתן זמן מתמשך עד אין סוף אז תוצאה מסוימת מוכרחת. זה נכון שההסתברות להתרחשותה שואפת ל1. (או אם תרצה- ההסתברות לאי התרחשותה שואפת ל0)
ב'- אני טוען, לגבי שעון באופן ספציפי, שלענ"ד אין שום ראיה שקיימים בטבע התנאים להיווצרותו באופן טבעי. לא רק שאין ראיה, גם נדמה לי שהם כלל לא קיימים. כמובן, אני לא יודע הכל על העולם, ולכן אתה יכול לבקש שנשאיר את זה בספק ורק נטען שהסבירות היא אפסית. (ונצרף את ההסתברות להיווצרות התנאים ופשוט נוריד את הסבירות המתמטית למספר נמוך יותר)
ג'-אני טוען שהכלל שאמרנו בא', הוא רק לגבי פונקציות שעובדות באופן שיטתי וקבוע (כשכמובן, גם דבר שקורה אחת לאלף שנה, או בהסתברות של אחת לאלף שנה, ייחשב כקבוע, בתנאי שזה ככה באופן קבוע, ולא כל פעם מסיבות אחרות שאין שום הכרח שזה יחזור על עצמו). ולכן בדברים שדורשים תנאים שאינם טבעיים שגרתיים כמו גלים על חוף הים, לא בהכרח שהכלל שאמרנו בא' רלוונטי.
(ההבדל בין ב' לג' הוא שבב' אני מתייחס לדברים שהתנאים שלהם לדעתי לא מתקיימים כלל, ובג' לדברים שיתכן שבדרך מקרה התנאים שלהם יתקיימו אבל לא באופן מתמיד מספיק בשביל להפוך את משפט הקוף המקליד לרלוונטי. אם פעם אחת במקרה הקוף שלי הצליח להתגנב ולרשום כמה עמודים במקלדת שלי, זה לא אומר שתוך אין סוף שנים יגיע הקוף שיצליח לכתוב כמה עמודים משייקספיר לפני שיתפסו אותו. אלא אם תוכיח שלא משנה כמה העולם ישתנה ואיזה מערכות הגנה יהיו וכו', תמיד, אחת לכמה זמן, יהיה קוף שיתגנב ויצליח לכתוב כמה עמודים)
(וכמובן, שכל האמור לעיל, הוא בהינתן אין סוף זמן... אמנם חמש מיליארד שנה זה לא מעט, אבל עדין רחוק מאין סוף.)