פורום בית המדרש (עמוד 130)

כי יום הכיפורים מכפר.

הבעיה רק בבן אדם לחברו.

העיצה שלעניות דעתי הכי חשובה זה שיהיה לך קשר קבוע עם רב שאתה מכיר ומתחבר אליו

שידריך אותך לאורך הדרך יד ביד.

ב"ה זכיתי להכיר כמה אנשים שעברו ועוברים תהליך של חזרה בתשובה,

המכנה המשותף לכולם הוא שהתהליך הזה דורש סוג של פרידה מהחברה הקודמת

החברים שהם גדלו איתם, יצאו איתם, תמיד היו איתם..

בהקשר הזה מה שיכול ממש לעזור, זה ליצור חברה אלטרנטיבית-

בין אם זה להתחבר לאנשים לא חילוניים, ובין אם זה להתחבר לאנשים שעוברים תהליך כמוך..

אם יש לך זמן להקדיש ללימוד- מומלץ בחום ממש על מכון מאיר בירושלים, ואם זה לא אפשרי,

יש ישיבה ברמת גן שאני מאמין שתשמח ללוות אותך..

בהצלחה רבה רבה!

כי בין המחזירים בתשובה ישנם הרבה רשעים , מנוולים ושקרנים שמחפשים בדיוק אנשים כמוך כדי להשתלט להם על החיים ולצערי אני מכיר עשרות רבות של מיקרים של אנשים שרצו לחזור בתשובה ונפלו בפח גדול.

מה שאני ממליץ לך , זה לקחת קורסים של יהדות באוניברסיטה, שם נותנים מידע מאוזן ותוכל להרחיב את אופקיד ביהדות בדרך זו.

מעבר לזה, אני מציע לך ליצור קשר עם ארגון "בית הלל" שזה ארגון רבנים שנחשב להיות מאוזן ונורמטיבי וואני מקווה שיוכלו לססיע לך שם.

זה האתר שלהם

http://www.beithillel.org.il/

בהצלחה ושוב , להזהר להזהר ושוב להזהר, ישנם המוני חלאות בתעשיית התשובה.

קורסים באוניברסיטה?

אני הייתי בכמה וכמה כאלה.

לא לומדים שם את היהדות, לומדים על היהדות. ממקום רחוק, מתנשא ובלי שמץ לב.

ולדורדור- בהצלחה! סבלנות, לימוד, מציאת מקום שיתן לך גם מענה חברתי או קהילתי, וליווי של רב או דמות תורנית שאתה מתחבר אליה. ותפילות לה' שיעזור לך למצוא את מקומך הנכון והאמיתי במרחב הגדול הזה שנקרא "העולם הדתי..".

קשה אין מה לומר... 

תעשה בדיוק הפוך.

של ישיבת תורת החיים.

יש להם הדרכה מאוד מאוזנת וטובה. ויש גם מסלול לחוזרים בתשובה בתחילת דרכם. מתוך היכרות אישית עם חלק מהצוות שם, אני ממליץ מאוד.

ראה כאן פרטים.

1. תהליך של תשובה זה תהליך ארוך, מדהים, מעניין, משמעותי, קשה, מעייף וכו'- זה המון עבודה, שלדעתי שווה כל רגע,
אבל צריך לעבוד כדי להתקדם.

2. מבחינת אדם חילוני העולם הדתי הוא מאוד אחיד, מן גוש כזה של "דתיים", כשלמעשה העולם הדתי הוא מאוד מאוד

רב גוני, יש המון שיטות וגישות, צורות התייחסות, הדרכות וכו'... לכן אתה צריך לבחור למה אתה מתחבר יותר, איפה

הלב שלך נמצא יותר. כל זרם ושיטה בטוחים שהדרך שלהם הכי טובה- וכמעט כולם באמת טובים ומעולים, השאלה

היא האם הדרך מתאימה לך.

3. אחת הדרכים למצוא לעצמך שיוך היא על פי אדם שאתה מעריך ונקשר אליו- בד"כ זה יתן לך נקודת התחלה טובה,

לאיזה כיוון ללכת, ודמות להתייעץ וללמוד ממנה.

4. אי אפשר לחזור בתשובה באמת בלי ליווי רבני צמוד והדרכה! כל מי שחושב אחרת, יעשה נזקים לעצמו או לסובבים

אותו. צריך לזכור שהתורה מחייבת גם כיבוד אב ואם, כיבוד הזולת, מסירות, קידוש ה' ועוד כהנה וכהנה דוגמאות, אז

לא תמיד פשוט להצליח לאזן הכל- אבל אם יש מדריך זה הופך להיות יותר אפשרי.

5. ללמוד, ללמוד, ללמוד. יש הרבה מה, וזה תענוג גדול.

6. המון בהצלחה, ותדע, יהיו קשיים, לפעמים עצומים. זה ילווה אותך כל החיים, זה לא עוד פרט שולי, אבל זה גם

כוח עצום בחיים! רק תזכור שאתה אף פעם לא לבד, תמיד רבש"ע לצידך, מחכה לך וגאה בך, גם כשאתה נופל.

המלא אמור להיות מעל זה 

אחד הרבנים החשובים בכתבי הרב זצ"ל המליץ לחבר שלי ללמוד את אגרות הראיה על הסדר בתור התחלה ע"מ להתרגל לסגנון וללמוד איך להתחיל. בהצלחה!

בגדול, רמת הקושי של הפסקאות בתוך כל ספר לא אחידה, וגם לא נראה לי שיש ממש ספר שכל אחד קרא ומכיר.

הרוב מכירים פסקאות מסויימות, וכן רעיונות מספרי הרב קוק דרך שיעורים ששמעו וספרים של רבנים בני זמננו שמביאים מדבריו.

הכי פשוט זה להתחיל ממאמרי הראיה, (אבל לא ללמוד את כל המאמרים), יש מאמרים שהם קלים יחסית להבנה, וגם אגרות הראיה, (אבל לא על הסדר אלא אגרות מסוימות שהם גם בסיסיות מבחינת התוכן..)

יצא לאחרונה הספר "מוסר אביך" עם פירוש של הרב חגי לונדין, אולי גם יכול להיות טוב בשבילך..

מאמרים קלים ובסיסיים במאמרי הראיה:

לתקופת המעבר

לשני בתי בתי ישראל

פרק בהלכות ציבור

הישיבה המרכזית העולמית

להוסיף אומץ

מסע המחנות

בעקבא דמשיחא

על במותנו חללים

המספד בירושלים

כל המאמרים על גדולי ישראל (עמ' 105-133)

על בחירת נשים

דרשה בחנוכת בית הת"ת ברחובות

שופרות

נחמת ישראל

נאום בפתיחת המכללה העברית בירושלים

ממעמקי הקודש

קריאות גדולות

גילוי דעת ע"ד הבגידה הלאומית

קריאת הקודש (ליסוד הישיבה)

מאורי ואישי ישראל (371-396)

על דבר הספרות

למקדש מעט

על אמיתת חכמת הקבלה וקדושתה

בלנ'ד בפעם אחרת אכתוב על אגרות קלות ובסיסיות..

יישר כח, ובהצלחה רבה!

אם תרצי לבנתיים, יש לי הרבה מכתבי הרב קוק במחשב..

למה אתה צריך חוות דעת של רבנים אלו או אחרים?

אתה מרגיש שהסמארטפון עושה לך לא טוב. למה שההרגשה שלך לא תהיה נכונה?

ואם לרב X יש סמארטפון אז זה אומר שהוא לא מבזבז זמן? או שזה אומר שאתה גם צריך?

או אולי זה אומר שזה בסדר שזה לוקח אותך למקום של חוסר חשיבה- מקום שאתה מרגיש שהוא לא בסדר?

בקיצור- אם אתה לא מרגיש טוב אם זה אז לא, וזהו. חלאס.

גם לנו אין. אפילו משחקים אני מוחקת מהנייד הרגיל כדי שאני לא אתפתה לבזבז עליהם זמן.

ואגב- גם אם יש "אישור" תורני למכשיר זה או אחר מצד רבנים מסוימים- זה לא אומר שאין בזה בעיה עקרונית של "דור המסכים", בעיות תקשורת, בזבוז זמן, שטחיות ועוד בעיות שנוצרות בעקבות השימוש המוגזם במסך.

אבל מבחינה מעשית זה עלול להוביל למצב מסוכן של טשטוש האמת הפנימית והיושר הפנימי הטבעי של האדם.

למה אני קוראת לזה מסוכן? ע"ע כל המקרים שקרו בעבר הקרוב והרחוק שבהם אמון יתר ברב גרם לאסון, במקום שבו היושר הפנימי והביקורת הטבעית היו אמורים לעצור את מה שקרה.

עוד דבר:

 הרצון האלוקי לא בא לידי ביטוי רק בהלכה. הרצון האלוקי מתגלה גם בלב האדם. אני לא ממציאה את זה וזה לא סיסמה.

ברור שהלב יודע להגיד לנו הרבה פעמים מה נכון ומה לא נכון לנו- בלי קשר לקריטריונים חיצוניים או להלכות.

אז ברור שבעניינים הלכתיים "שחור לבן"- כמו כשרות שהזכרת, הלכות שבת, טהרת המשפחה, זמני תפילה וכד'- אין ענין של תחושת הלב מה נכון או לא. יש הלכה, יש השתלשלות של פסיקה וכל אחד פוסק ע"פ מסורת אבותיו ורבותיו.

אין על זה עוררין.

אבל יש הרבה שטחים "אפורים"- כמו הסמארטפונים האלה למשל, וכמו עוד נושאים שהם גם תלויי תרבות או תלויי דברים אחרים, שבהם יש הרבה מקום ללב לומר את שלו.

אתה בעצמך הצגת סתירה בין מה שאתה מרגיש כלפי מציאות של סמארטפון אצלך לבין מה ש(אולי) ההלכה.

ומה, אם תמצא שיש הרבה רבנים שמתירים כך וכך לגבי הסמארטפון, אז זה אומר שההרגשה הפנימית שלך, שנובעת מיושר פנימי וביקורת טבעית בריאה- היא לא נכונה? ממש לא. חס ושלום לבטל ככה את מה שהלב אומר.

"לב יודע מרת נפשו" וכל אדם מרגיש, כל עוד הוא לא התקלקל, מה נכון לא ומה לא.

לכן אני חושבת שבענין כזה זהבכלל לא משנה מה יגיד רב זה או אחר. זה משנה רק מה אתה מרגיש.

ורצון הקב"ה הוא, לענ"ד, שתעשה מה שישר בעיניך ולא מה שעקום בעיניך אבל הודבק לו תוית של "כשר".

כי לצערינו הרב יש היום הרבה הרבה דברים שהם "כשרים" כדת וכדין אבל הם עקומים לגמרי.

(סתם שאלה- בגלל שיש מי שמתיר ללבוש פאה אז אני אלך עם פאה למרות שכל ההרגשה הפנימית שלי היא נגד זה לגמרי? בגלל שעל ממתקים מסוימים יש הכשר אני אתן לילדות שלי לאכול למרות שהם מלאים ברעלים תעשייתיים? וכו' וכו'...)

שרב שמחזיק סמארטפון, יגיד לך שכדאי להחזיק סמארטפון גם אם זה לוקח אותך למקום של חוסר חשיבה ובזבוז זמן?

יכול להיות שאותו רב מצליח לעשות שימוש יעיל בסמארטפון, והוא לא גורר אותו למקום של בזבוז זמן אלא מביא לו תועלת, אבל אתה הרי אומר שאצלך זה לא ככה.

בקשר לסכנה הרוחנית, יש הרבה דעות בקשר לבעיות שבזה, וכל אחד צריך לפעול בהתאם להוראת רבו ומוסד הלימודים שלו. אבל בקשר להתמכרות למסך ובזבוז הזמן, הרכבת הזו כבר מזמן עזבה את התחנה. כולם מכורים היום למחשב, לטלוויזיה, לסמארטפון, לטאבלט או לכל סוג אחר של טכנולוגיה. ככה העולם מתנהל ביום. וגם אם יש אנשים שעדיין שייכים (בגיל או בנפש) לדור הישן ולא מכורים כל כך, הם הולכים ונעלמים, והילדים שלהם והחברים שלהם כבר נולדים עם אייפון ביד. אפשר להתווכח כמה שרוצים אם זה טוב או רע, אבל כיום זו כבר המציאות שאי אפשר לשנות אותה

ואם לא תעשה עם זה משהו זה יקהה ולא ירגש אותך כבר..

הבעיה באינטרנט ובסמארטפון בכלל זה לא הגלישה למקומות בעייתיים אלא ההתמכרות. תחשוב על עצמיך האם אתה יכול להסתדר בלי המכשיר יום אחד ? אני מאמין שכן אבל תהיה בלחץ כל היום מי שלח וואטסאפ ומה נסגר עם ההוא ומה קורה שם וכדו'

בנוסף , קורה לך לא פעם שאתה מסתכל אחורה ואומר :" איזה בזבוז זמן ! סתם שרפתי 3 שעות ! " ואז אתה גם מרגיש דפוק עם עצמך מה שמוביל לעצבות ואז אתה מעביר עוד זמן ברשת.

לדעתי מספיק מחשב בבית שמחובר לרשת ולא צריך בנוסף עוד מכשיר צמוד. חבל על הזמן.

צריכים סמארטפון שיהיה בנוי ישירות מהקופסה אך ורק לצרכים טובים ולשם שמיים.

בינתיים, צריכים להוסיף אור.

אני לכשעצמי פתחתי אתר משלי, ראה חתימה.

לצערינו ישנם הרבה רבנים שנכשלים בזה וממציאים איסורים , כמו איסור סמרטפון וכן הלאה.

ויש כאלו שמתירים גם בכללי 

תלוי מי הרב שלך ולפי מי אתה הולך..

בכל החסידןיות כך נהוג.

בחב"ד , בויז'ניץ, בבעלז , בסאטמר , בגור, בקוצק , זה מנהג שנוהגים החסידים עד היום.

אם הרבי מגור יעבור דירה מחר, אז בראש השנה החסידים ינסעו לדירה החדשה.

אין שום דבר מיוחד בעליה לרגל לאומן, גם חסידי ברסלב נוהגים כמו שנוהגים בכל החסידויות מאז הבעל שם טוב.

אין מקום בכלל לדיון וויכוח.

מקור הבלבולים , הויכוחים והדעות המשונות , הם באנשים שלא מבינים בחסידות ולא יודעים מה חסידים עשו מאז ומעולם.

אז מי שלא רוצה להיות חסיד , שלא ינהג כמנהגי החסידים ולא יבלבל במוח

קודם כל, במאה ה18 לא היו רפורמים. התנועה התחילה בסביבות שנת 1817, כלומר לפני מאתיים שנה.

באותה תקופה, הייתה לרפורמים אג'נדה מוגדרת שהיא לשנות את היהדות באופן כזה שתהיה דומה לאומות הנאורות של אירופה.

זה גם היה רלוונטי אז, כי אחרי אלף שנים של אנטישמיות החלו האירופאים להעניק ליהודים זכויות אזרחיות שונות וחירויות שנמנעו מהם עד אז.

הרפורמים עשו שינויים בסדרי התפילה ובמבנה בית הכנסת אבל עד שנת 1841 הם הקפידו לעשות שינויים במסגרת ההלכה . לדוגמא , בבית הכנסת היו מנגנים בעוגב בשבת אבל המנגנים היו גויים , מה שבהחלט מותר הלכתית.

רק בתחילת שנות הארבעים של המאה ה19 התנתקו הרפורמים מההלכה בצורה מוחלטת. הפסיקו לשמור שבת, הפסיקו לאכול כשר וכן הלאה.

לרפורמים בימינו כבר אין את אותה אג'נדה שהייתה פעם. הם לא רוצים להדמות לאירופאים או למישהו. מה שישנו היום , זה קהילות רפורמיות, שכל אחת קובעת את סדרי התפילה המועדפים עליה.

אמנם קיימים "סידורים רפורמיים" אבל הם לא ממש מחייבים , וכל קהילה יכולה להדפיס סידורים משלה , וזה מה שהם עושים הרבה פעמים.

זה בערך המבנה של היהדות הרפורמית היום, רשת של קהילות , שמבצעות תפילות משותפות שאין להן מחוייבות זו לזו , אבל יש להן היזון הדדי ויחסי קשר וקרבה. 

לפי מה שטוענים היהודים הרפורמים חלק גדול מפעילותם נועדה לשמר את הזהות היהודית ,כפי שהם מבינים אותה.

אני לא רואה דימיון רב ליהדות הארתודוקסית , חוץ מעצם העובדה שהרפורמים נוטים לקיים תפילות בשבת וקריאה בתורה.

שנזכה לקיים..