שרשור חדש
למה יהודים קוברים את מתיהם בירושלים?נולאית
בס"ד

איך יהודים שיודעים שירושלים היא עיר הקודש מסכימים שהיא תהיה בחלקה בית קברות? ולמה זה נראה לגיטימי גם לקבור יהודים כמה שיותר קרוב להר הבית?

הרי ירושלים היא עיר של קודש, אז איך אנחנו נותנים לעצמנו רשות לקבור את מתינו במקום של חיים של קדושה של טהרה?
איך אנחנו מעיזים?
ירושלין המקודשת היא רק זו המוקפת בחומה. זהובצאתי
מה שיצר את הר הזיתים- שקברו מחוץ לעיר המקודשת. לעתיד לבוא ירושלים תתפשט אבל אז גם המתים יקומו מקבריהם (ואת קברי הערבים נעיף עם דינאין)
אסור לקבור רק בעיר שנתקדשה [אבל חלק מהעיר שנתקדשה...אדם כל שהואאחרונה

לא מוקפת חומה בימינו].

בית הקברות בהר הזיתים ודאי מבחוץ.

אבל יש לדון לגבי בית הקברות סמבוסקי בהר ציון. נראה לי, שבכל מקרה לא קוברים שם כבר מאז מלחמת השחרור.

יש איסור הלכתי לקבור מתים בירושלים חוץ ממלכי בית דודימ''ל

 

אבל רק בירושלים שקודשה על פי המלך וע"פ נביא ובאורים ותומים ועל פי סנהדרין של שבעים ואחד זקנים וע"י קרבן.

 

ולא רק לקבור מתים, אלא הרבה דברים נאסרו בירושלים:

"ואלו דברים שנאמרו בירושלים:

אין מלינין בה את המת,

ואין מעבירין בתוכה עצמות אדם,

ואין משכירין בתוכה בתים,

ואין נותנין בתוכה מקום לגר תושב,

ואין מקיימין בה קברות חוץ מקברי בית דוד וקבר חולדה שהיו בה מימות נביאים הראשונים,

ואין נוטעין בה גנות ופרדסים,

ואינה נזרעת ואינה נחרשת שמא תסרח,

ואין מקיימין בה אילנות חוץ מגינת ורדים שהיתה שם מימות נביאים הראשונים,

ואין מקיימין בה אשפה מפני השרצים,

ואין מוציאין הימנה זיזין וגזוזטראות לר"ה מפני אהל הטומאה,

ואין עושין בה כבשונות מפני העשן,

ואין מגדלין בה תרנגולות מפני הקדשים, וכן לא יגדלו הכהנים תרנגולים בכל א"י מפני הטהרות,

ואין הבית נחלט בה, ואינו מטמא בנגעים,

ואינה נעשית עיר הנדחת, ואינה מביאה עגלה ערופה לפי שלא נתחלקה לשבטים"

 

שאלה על סדר התפילהשאג
נכון הסדר ב18 הוא שבח בקשה והודאה?
אז למה התפילה (היום) מתחיל ב"מודה אני"(=הודאה) ומסתיימת בקריאת שמע על המיטה(אשכנזים מזמור תהילים או ספרדים ברכה) או בעלינו לשבח (=שבח)
זה בדיוק הפוך! ?
תשובהעוד סתם אחד

לא כל פנייה לה' צריכה לכלול את כל המרכיבים. 'תפילה' = בקשת צרכים (למעשה משמעות השורש פל"ל היא משפט, דין, כאשר התפילה היא בקשה שנקבל את מה שמגיע לנו - ואם לא מגיע לנו, אז שנקבל בחסד), ובקשת צרכים צריכה להיעשות כאשר קודם לה שבח ולאחריה הודאה (ויש על זה משל של העבד שבא לבקש משהו מרבו וכו'). 

 

לעומת זאת, ה'יום' איננו תפילה. הוא פשוט יום. ובתחילתו ראוי להודות, ובסופו ראוי לשבח, ואין צורך בכל מרכיבי הטקס בכל שלב שלו. 

הבנתי. תודה רבה !שאגאחרונה


שאלה בלשנית-ערכית*בננית*
מדוע צורת הסתמי בעברית היא זכר?
ברור לי שהשפה העברית היא שפה אלוקית, ולכן יש לה משמעויות ערכיות.. יש שהבינו שהשפה מבטאת מהות, ולכן מנסים לשבש אותה עם תוספות נקבה כדי להביא לשוויון. בעיניי זו טעות, כי זה שיבוש מהותי בשפה.
לכאורה היה ניתן להשתמש בצורה נייטרלית כלשהי, אך זה לא כך.
למישהו יש הסבר מניח את הדעת?
השאלה מעסיקה אותי כבר הרבה זמן.

תודה
לא יודעצריך עיון
אבל צורת המספר הסתמי היא נקבה
נכון. גם זה מעניין*בננית*
בלשון הקודש הכללים האלו פחות תופסיםמושיקו

למשל שני הלוחות

 

במקום אחד כתוב לוחות ראשונות

במקום אחר לוחות ראשונים

 

עברית זה סתם עיוות של לה"ק

לא התכוונתי להתאמה בין מספרים לשמות עצם*בננית*

כי בשמות עצם זה בערך חצי חצי. יש שמות עצם בצורת זכר ויש בצורת נקבה.

 

שאלתי היא לגבי ביטויים מהתנ"ך עצמו.

לדוגמא בספר תהילים:

"צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה"

"... לראות היש משכיל דֹרש את אלהים"

לי די ברור שלא הכוונה רק לגברים, אלא לכלל המין האנושי.

 

ולמשל - צורת הרבים שמתייחסת גם לזכר וגם לנקבה היא זכר.

לא מסכימה בכללכתר הרימון
וזו השקפה חב''דית כנראה, לא היסטורית/לשונית...
על לה"ק/עבריתמושיקו
או על דקדוקי התורה?
על הראשון.כתר הרימון
אני גם לא אוהבת את ההפרדה הזאת.
העברית-בת-זמננו מבוססת ברובה על לשון המקרא.
הכול אותה שפה, ויש לה רבדים שונים. שפה לא נשארת אותה דבר לאורך אלפי שנים.
(אגב, כשיש חריגים בדקדוק בתורה, הפרשנים מתייחסים לכך.)
התכוונתי בתורה לא בלה'קמושיקו
שהיא מאוד מדויקת ושונה לחלוטין מהעברית של בן יהודה.
זה הגדרות שונות לדברים.
כר
כסת
חשמל
וכדו
מה זה ''העברית של בן יהודה''?כתר הרימון
בתכל'ס הוא חידש מילים בודדות בשפה.
עיקר מה שהוא עשה זה - להחזיר את העברית כשפת העם.
טוב, אני מבינה שיש מתנגדים לו כי הוא היה שומר-תורה-ומצוות-בינתיים, אבל אתה גם מתנגד לחילונים שמיישבים את הארץ?

(טוב, נראה לי שסטיתי... ואני גם לא חושבת שיש מה לנסות לשנות פה אחד לשני את ההשקפה...)

והתופעה הזאת נקראת ''חילון'', ואתה יכול להיות בעד ונגד, אבל זה לא קשור.
(אתה גם נגד הביטוי: ''התנהג כהלכה''? ונגד לקרוא למוסף עיתון בשם זה?)
בלי קשר למי הוא רק לפועלומושיקו
לשון הקודש יש אוצר שלם וביטויים משלה.
העברית שהוא יצר מבוססת על לשון הקודש עם שלל ביטויים משפות זרות וביטויים שהושאלו מלשון הקודש לדברים אחרים.

כמו שגרמנית זה לא אידיש.
כך לשון הקודש היא עברית.

למרות שהם מאוד דומות.

דוגמא:מה שנקרא בעברית חשמל. בלשון הקודש זה משהו שונה לגמרי ושמתרגמים לאנגלית מגלים את הפירוש האמיתי "כח אלקטרוני"
וכן בעוד הרבה ביטויים עכשווים

קשה להבין את ההבדל
פעם דיברתי עם חסיד סאטמר שגדל רק עם אידיש ולשון הקודש והיה מענין לשים לב להבדלים הדקים.

בקשר ללוחות, ביררתי את העניין -*בננית*
לוחות ראשונים זה בתורה, לוחות ראשונות זה בחז"ל.
שינויי מגדר בין השפה המקראית לשפת המשנה הם דבר נפוץ.
כאשר יש שינוי מגדר בתורה דורשים אותו. אין שרירותיות.
באופן עקרוניימ''ל

יש שני סוגים של שפות - שפה המחייבת מגדר בפועל (כמו עברית ושאר השפות השמיות), ושפות שלא מחייבות מגדר. יש גם ספות ביניים, שמאפשרות מגדריות או מחייבות חלקית.

יש חיסרון בחיוב המגדריות - חוסר דיוק ענייני במקרים מסוימים, ויש חיסרון באי חיוב המגדריות - חוסר הבנה והתייחסות כללית מדי גם במקרים בהם המגדר ידוע.

לשון הקודש במקורה היא מחייבת מגדר באופן כזה שלא מאפשר שימוש בלשון זכר לנקבה ומחייב סיומת Xן / Xנה. בלשון חז"ל פחות הקפידו על החיוב המגדרי (כמו על כללי דקדוק אחרים) וממילא התאפשר השימוש בלשון זכר גם לנקבה והוא הפך להיות אפילו יותר דומיננטי ממה שהוא היה לפני כן וחל אפילו על נשים, צורה זו הגיעה ללשון העברית של היום.

בכל אופן, היחס בתורה בכלל הוא שהגבר הוא הדומיננטי בחיי המשפחה הפרטית ובחיים הציבוריים. למה? - שלום לכולם .

 

מקווה שדייקתי ושזה עונה לך על השאלה, אולי @כתר הרימון תוכל להאיר את עיננו בנושא.

לא יודעת, והאמת שלא ממש מעסיק אותי...כתר הרימון
הרי צריך משהו, לא?
וזה נכון שבמספר סתמי זה נקבה
עברית היא תולדה של האכדיתשפיפול
ב אכדית כך היה נהוג.
פרובוקציה מיותרתעוד סתם אחד

עברית היא שפה שמית-מערבית, אכדית היא שפה שמית-מזרחית. העברית היא ממשפחת השפות הכנעניות, ואילו האכדית ממש לא. יש ביניהן הרבה משותף, אבל לדובר עברית לקרוא אכדית זה ממש לא כמו לקרוא כתובות כנעניות. 

 

מלבד זאת, צורת הסתמי באכדית היא בכלל ברבים (זכר). 

עוד אחד נפל ברשת *בננית*

לא נורא, להבא.

 

(לפחות החכמתי מתגובתו )

בעיקר בשביל זה...עוד סתם אחד

גם טרולים עשויים לשכנע כל מני קוראים אקראיים, ובסוגיות מסוימות (בעיקר כשהם כותבים עובדות לא נכונות, כשהן אינן מוכרות לציבור הרחב) כדאי לפחות להציג את המצב לאשורו (בניגוד למקרים שבהם הם כותבים דעות אישיות, ואז כל אחד רשאי לשפוט על פי מידת התבונה הביקורתית שלו את דעתם). 

קיבלתיצריך עיון
ועוד משהו -עוד סתם אחד

גוף שלישי (יחיד) באכדית משותף גם לזכר וגם לנקבה, כך שזה בטח לא קשור לאכדית... מלבד העובדה שהסתמי שם הוא בצורת הרבים (זכר), כפי שכתבתי בהודעתי הקודמת. 

אתה סטודנט לארכיאולוגיה, נכון?צריך עיון
אכן, אבלעוד סתם אחד

את המידע הזה אני דווקא יודע מלימודי אכדית בשל הצד של לימודי התנ"ך... (בארכאולוגיה כבר אין חובת שפה זרה עתיקה בימינו)

אם יש לך טענות נגד ניק מסויםימ''ל

 

נראה לי שיותר הגון ויעיל לפנות למנהלים ולדווח (במקרה הזה לי). כל עוד לא השתכנעתי שאכן מדובר בטרול (אחרי דיבור עם משה) אני נעתר לבקשתו למחוק תגובות כאלו שפוגעת בו (אגב, גם מאחורי טרול עומד אדם אמיתי שסה"כ מחפש תשומת לב ויחס, גם אם הוא מעצבן. גם בטרול אין צורך לפגוע. ואני לא אומר שזה המקרה).

 

אתה יכול לחלוק עליו בצורה עניינית או לפחות לא פוגענית כמו שעשה @עוד סתם אחד, אודה לך אם לא תעשה זאת שוב ע"מ שלא להטריח אותי (אשמח לשמוע את טענותיך בפרטי).

 

אם משה אומר שהוא לא טרול, אני לוקחת את דברי חזרה.*בננית*

מהיסטוריית עבר חשבתי שהוא טרול.

 

שפיפול - קבל את התנצלותי. ניתן למחוק.

ליתר דיוקימ''ל

 

הוא לא אמר שכן, רק שהוא לא יודע שזה כך.

מספיק מבחינתי כדי להשאיר ניק בחזקת כשרות כל עוד לא הוכח אחרת.

*בננית*

אשמח שתגובתי תיערך ל - "החכמתי".

פוגעני?בת 30

קצת מוגזם.

הניק שפיפול הוא פוגעני הרבה הרבה הרבה יותר מזה.

התגובה שנכתבה כאן היא הולמת לגמרי.

כןימ''ל
לא ראית את ההודעה אליה התייחסתי כי היא נמחקה (לגבי התגובה שכן התייחסת אליה - הכותבת עצמה חזרה בה מהטענות ובקשה לערוך אבל לא ערכתי כי מבחינה עקרונית אני לא עושה שימוש באפשרות הזאת למעט מקרי קיצון).

לגבי הניק שהזכרת - את מוזמנת לעיין פה בשרשור ואם יש לך מה לחדש לי אשמח לשמוע במסר.

תודה
אבל אין ספק שהכנענית דומה יותר לעברית.שפיפול

זה לא אומר שהאכדיץ לא קדמה לשתיהן.

 

יש גם ציר זמן , לא רק אורך ורוחב.

אני לא בטוח שאפשר לומר בוודאות את מה שאתה אומר כאןעוד סתם אחד

מה זה 'אכדית', ומה זה 'קדמה' לעברית ולכנענית? 

 

כמעט אין לנו תיעוד כתוב של אכדית קדומה, רק דברים ששרדו ממנה בטקסטים הספרותיים של הבבלית הקדומה. אז אנחנו לא באמת יכולים לדעת מה היתה בה צורת הסתמי. מה שיש בידינו זה בעיקר התפתחויות מאוחרות יותר של האכדית - הבבלית והאשורית (קדומות, תיכונות וחדשות). וכולן התפתחו במזרח באופן נפרד לגמרי. 

 

באותה מידה, אנחנו לא יודעים מה היה ב'עברית' / 'כנענית' הקדומה, פשוט כי אין לנו תיעוד. אין תיעוד = אי אפשר לדעת. כל מה שאפשר לדעת זה מאיזה ענף השפות האלה התפצלו במשפחת השפות הפרוטו-שמיות, וכאן בבירור יש הבחנה בין אכדית לכנענית ולעברית, וממילא הניסיון לטעון שאכדית 'קדמה לשתיהן' הוא בעייתי. 

אז אתה יכול לבוא ולטעון: כיוון שיש לי באכדית צורת סתמי של רבים זכר, ובעברית צורת סתמי של יחיד זכר - כנראה הצורה המקורית היתה של זכר; אבל אז זה לא קשור לאמירה 'כך זה היה באכדית', אלא שתי השפות התפתחו משורש משותף (וזה ברור); וחוץ מזה - אני חושב שעדיין תצטרך להסביר למה באכדית דאגו לשמור על צורת הזכר, למרות שיש צורה משותפת לזכר ולנקבה - ואז עדיין תצטרך לומר שבאותה שפה קדומה זה היה מאד מהותי שהסתמי הוא זכר, ואז תצטרך להסביר את זה (הווה אומר: אל תשאל את השאלה של פותחת השרשור על העברית, אלא על הפרוטו שמית). 

קודם כל , מה שאתה אומר, מקובלשפיפול

זו התייחסות רצינית.

השאלה שאני ממשיך לשאול היא מתי האכדית "התפצלה" ולדעתי ברור שהיא התפצלה לפני הכנענית.

התפצלה ממה?עוד סתם אחד

מרגע שהיא התפצלה מוגדר בכלל הענף הכנעני, אז אין כאן 'קדום' לענף הכנעני. 

 

בכל אופן, כיוון שאין לנו מידע על ה'סתמי' בשלב הפיצול, אז לא ניתן לומר בוודאות שהסיבה לסתמי הזכר בהופעות המאוחרות (באכדית - מעט אחרי הפיצול, ובעברית - הרבה אחרי הפיצול) נעוצה באותו גורם משותף קדמוני שממנו התפצלה האכדית מהענף המערבי. 

נו ובשפה הפרוטושמית, מה היה הסתמי?שפיפול

מישהו באמת יודע?

לכן המסקנה מה שאמרתי ועזוב כרגע את הדיכוטומיה בין המערבי למזרחי.

 

ישנה שפה קדומה שבה משתמשים בזכר.

אנחנו חלוקים מתודולוגיתעוד סתם אחד

ברור שאף אחד לא יודע מה היה בפרוטו-שמית, כיוון שבהגדרה הפרוטו-שמית היא לפני שיש לנו תיעוד. 

 

אבל אני חושב שההבדלים בין הסתמי באכדית לסתמי בעברית הם קשים להסבר כהתפתחות ליניארית, ואני לא חושב שזה קשור לשאלה כמה קדום התיעוד שיש לנו לעניין (קדמות לא אומרת השפעה! וכאמור, גם שאלת ה'קדמות' היא בעייתית, כיוון שאין לנו תיעוד של הענף המערבי מהתקופה הזאת - וברור שדיברו באיזושהי שפה גם במערב בתקופה הזאת...). כך שהטענה הזאת היא אפשרית, אבל רחוקה מלהיות מוכחת, ודורשת הסברים שטרם סיפקת (איך זה התפתח מזה מצורת הרבים לצורת היחיד, כאשר דווקא האספקט של זכר השתמר בשתי השפות, וכל זה כהתפתחות טבעית ומקרית, ולא מתוך בחירה מודעת בכך שהסתמי יהיה זכר). 

לפעמים גם לשון נקבה היא הסתמיתזדורובאחרונה

 

 

כגון "כזאת וכזאת"

 שמואל ב יז טו  ,    מלכים ב ה ד ,  מלכים ב ט יב 

 

ותמיד אפשר לתת הסבר בכיוון שרוצים , כגון שלנשים יש צורה מיוחדת לכבודן.

הטומאה הינה תוצר ישירה של הסתלקות השכינה. כאשר הקדושה מסתלקתקוראים תורה

לדבר התורה המלא לחצו

"וילדה זכר וטמאה שבעת ימים  (י"ב, ב')

הטומאה הינה תוצר ישירה של הסתלקות השכינה. כאשר הקדושה מסתלקת מגיעה הטומאה ותופסת את מקומה, בדומה לטומאת המת שנובעת מהסתלקות הנשמה מהגוף.

על זה אמרו חכמינו בקשר ליולדת כי מפתח הלידה נתון בידיו של הקב"ה ואינו נתון לא, שליח כפי שנאמר "ויפתח אלוהים את רחמה". יוצא מכאן שבכל לידה יש השראה של קדושת ה' יתברך וממלא  כאשר מסתלקת קדושה העליונה מיד תופסת את מקומה טומאה. (הה"ק מקוצק זצ"ל)

"וראה הכהן את הנגע...וראהו הכהן וטימא אותו" (י"ג, ג')

לכאורה תמוהה כפילות הלשון בפרשת השבוע, מדוע הכתוב חוזר ומדגיש את נושא הראייה של הכהן את הנגע? משיב על כך הגאון רבי מאיר שמחה מדווינסק בספרו "משך חוכמה", לפי ההלכה אם אדם לקה בצרעת באחד מימי ה"רגל" (בפסח, בשבועת ובסוכות) – מניחים אותו לנפשו כל ימי הרגל ואין משביתים את שמחת החג שלו. כיוצא בכך חתן שנשא אישה, מניחים אותו לביתו כל שבעת ימי המשתה, כי התורה "דרכיה דרכי נועם" (משלי ג', י"ז)   על מקרים מסוג זה אומר רבי מאיר שמחה באה הכפילות בכתוב:

תחילה "וראה הכהן את הנגע" – שלב בו הכהן בודק אם יש סימני טומאה בנגע, אבל רגע לפני שיוציא גזר דין של "טמא" – עליו לקיים "וראהו הכהן". על הכהן לבדוק את האיש ואת הסיטואציה, את מצבו המשפחתי ואת המועד בשנה שמצויים בו ורק לאחר מכן עליו לפסוק טמא או טהור.

 

 

לדבר התורה המלא לחצו

 

 

שבת שלום!

יש למישהו את החוברת לדרך הקודש?יהודי

איפה אפשר להשיג אותה?

שאלה על פרקי אבותמבקש אמונה

בפרקי אבות מובאת משנה ידועה של אנטיגנוס איש סוכו  "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס" וכו' 

 

כמה משניות אח"כ,  ר' עובדיה מברטנורא מפרש על המשנה "חכמים הזהרו בדבריכם" וכו'  שלא לאמר דברים שיטעו בהם המינים.  ומביא דוגמא את דבריו של אנטיגנוס שטעו בהם צדוק ובייתוס...

 

אם כך... מדוע בכל זאת נכתבו דבריו של אנטיגנוס במשניות? והרי הם עלולים להטעות אנשים... 

למה לא עונים? מבקש אמונה

זו שאלה שבאמת לא מצאתי תשובה...

עונהימ''ל

 

קודם כל - הרמב"ם הביא את המקרה של אנטגנוס איש שוכו בתור דוגמא למשנה של "חכמים הזהרו בדבריכם", כנראה הוא המקור לברטנורא.

 

לשאלתך יש שתי תשובות:

 

א. כי סוף כל סוף אנטיגנס אמר את הדברים, וגם אם יש איזו שהיא דרך עקומה לפרש אותם ככפירה זו לא סיבה לא לכתוב אותם. חכם צריך מלכתחילה להיזהר בניסוח הדברים כדי שלא יוכלו לפרשם בצורה עקומה , כמו שהמשנה אומרת בשם אבטליון, אבל אחרי שנאמרו אז לא מבטלים את כל המאמר בגלל שהניסוח שלו לא זהיר מספיק. במשנה מובאות הרבה דעות שלא להלכה וגם כאלו שהגמרא מעמידה אותן בהבנות שונות ואפילו הפוכות מהפשט.

 

ב. הטעות שצדוק ובייתוס טעו בדברי אנטיגנס היא שהם הבינו מדבריו שאין עולם הבא ולכן התורה לא הוגנת ולא משתלמת. בטעות הזאת לא יכול ליפול מי שכבר למד את פרק חלק במסכת סנהדרין ולכן אין כאן חשש כזה (מסכת אבות היא המשך ישיר למסכת סהנדרין כמו שמבואר בהקדמת הרמב"ם למשנה).

 

אגב, הנוסח הנכון במשנה הוא לא 'אלא הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס' אלא "אלא הוו כעבדים המשמשים את הרבה על מנת שלא לקבל פרס", נוסח שכנראה שונה בכוונה כדי לרכך את ההבנה של צדוק ובייתוס שהנוסח המקורי יותר מתיישב איתה.

 

נ.ב. ראיתי את השאלה רק עכשיו, טוב שהקפצת.

תודה רבה.. הנחת את דעתי מבקש אמונהאחרונה


שלום לכולם לא נולדתי
לאחרונה עולות לי שאלות ותהיות...
תמיד האמנתי שהתורה מדריכה אותנו לתנאים הכי טובים בעבור כולם, גם לנשים- ואינה מפלה או פוגעת בהן. ובזמן האחרון אני נחשפת לדעות, לאנשים ולציטוטים שמערערים לי את זה. אני יותר מאשמח אם תוכלו לענות לי תשובות והסברים שיניחו את דעתי.
ראשית- העובדה כי איש יכול לשאת מספר נשים, ועוד יותר בכך שבמקרה חס וחלילה של בגידה, אם זה מצד האיש- עדיין אפשר להמשיך את הנישואים, אך אם מצד האישה- החבילה מתפרקת. למה?
2. שהאשה נמצאת תמיד בבעלות- האב או האיש. מה אני כלב שצריך ליווי והשגחה? סליחה על הבוטות, אך זו התחושה שקצת מתגנבת לליבי.
ודבר שלישי, שהוא אמנם פחות הלכתי, אבל זו תפיסה רווחת. שמעתי המון חיזוקים לצניעות, שרק בלבוש והתנהגות צנועים יתיחסו אלי ברצינות ובכובד ראש. האמת היא שאני לא מרגישה את זה כלל. אני מרגישה שההתייחסות אלי תלויה 99% באדם שעומד מולי ובבחירה שלו איך להתייחס אלי. היו לי המון מקרים ש... הבנתם. אני יודעת שזאת לא הלכה (רק טעם למצווה) אבל הוא באמת לא רלוונטי, ואולי כדאי שנמחק אותו מהלקסיקון.
תודה רבה למי שקרא\ה עד הלום
לכל אחד יש התפקיד שלו בעולםמושיקו

שאיתו הוא מביא את עצמו ואת העולם כולו לשלימות.

 

האשה נבראה מהגבר

לכן יש לו מחויבות אליה ולאידך יש לה מחויבות הדדית אילו.

 

לא מספיק האמונה אלא כדאי לעיין בתורה מה המחויבות של כל אחד ולראות איך הכל משתלב בצורה מופלאה.

 

למשל בצניעות חז"ל ידעו מה יכול למשוך עיניים של גבר ובהתאם לזאת עשו את הכללים.

זה שגבר מחויב ויכול לשמור את עצמו בכל מצב זה לא תמיד קל ליישום ולכן יש מחויבות הדדית משני הצדדים לשמור על כללים מסוימיים בשביל לעזור לשני הצדדים - וזה נקרא כללי יחוד צניעות וכו.

 

 

נ.ב.אף פעם לא הבנתי למה אשה מרגישה יותר בטוחה עם ליווי והשגחה של גבר במקומות מפחידים - דרום תל אביב למשל

 

 

 

 

מבינה ומסכימהלא נולדתי
אבל תכל'ס... למה 1, 2, 3 ?
זה בדיוק מה שכתבת- אני רוצה לראות איך ההלכות האלה משתלבות בצורה מופלאה.. ממה הן נובעות.
זה לא מספק אותי...
ולא הבנתי את הנ"ב- פשוט כי יש פחות סיכוי שמישהו יעז לתקוף אותך אם יש איתך בן... זה לא אומר שאני צריכה "מנהל" או מלווה, אני פשוט אשתמש בשכל הישר שלי ולא אסתובב שם.
שאלות חשובותימ''ל

התורה באמת מדריכה אותנו לתנאים הכי טובים לכולם - לפי האופי התכונות והייעודים שלו, מכאן נובע ההבדל בין גברים לנשים. מה שטוב לגבר זה לאו דווקא מה שטוב לאשה ולהיפך.

 

1. לגבי היחסים במשפחה - יש הבדל מהותי בין הגבר לאשה, לאשה יש צורך נפשי בדמות מגוננת שתדאג לה. זה לא אומר שהיא לא יכולה לדאוג לעצמה ושאין לה כוחות ויכולות לדאוג לעצמה, לעבוד, לפרנס וכו', מדובר על צורך נפשי לדמות שתגונן ותתמוך בזמנים קשים וגם ביומיום. לכן הצורך של האישה ומה שטוב לה הוא שיהיה לה בעל אחד שיהיה הדמות הזאת. לגבר אין צורך כזה (להיפך, הוא סובל כשהוא נתמך) ולכן אין בעיה שיהיו לו כמה נשים במידה והוא יכול להעניק לכולן את היחס והזכויות שמגיעות להן (ממילא זאת לא 'בגידה' אם הוא עם אשה אחרת בידיעת אשתו, כשלא בידיעתה אז זאת כן בגידה באמון אבל לא איסור הלכתי).

 

2. האשה לא נמצאת תמיד בבעלות - היא ברשות אביה עד גיל 12 (לא 18 כמו החוק היום), ואחרי זה היא ברשות עצמה. כשהאישה נשואה אז היא ברשות בעלה שידאג לה כנ"ל אבל היא ממש לא בבעלותו. לצורך העניין יש חובות וזכויות הדדיות לבעל ולאשה וגם מבחינת הרכוש אין לבעל זכות עקרונית יותר מהאישה (זה תלוי בהתניה מראש, היא יכולה להחליט שמה שהיא מרוויחה שייך לה ואז הבעל לא חייב לה את התנאים הכלכליים שהוא חייב בדרך כלל).

 

3. לבוש צנוע ומכובד מכבד את האדם - בין גבר ובין אשה אבל אצל אישה שמתלבשת באי-צניעות מה שגורם לחוסר כבוד זה לא עצם הלבוש שלה אלא העובדה שהיא בוחרת בגוף שלה בתור מה שייצג אותה והגורם ליחס אליה. כשאישה מתלבשת בחוסר צניעות היא בעצם מנסה להחפיץ את עצמה ולהסית את תשומת הלב מהאישיות שלה אל הגוף שלה, מה שמראה שכנראה אין לה מה להתגאות במי שהיא באמת. מכאן נובע חוסר הכבוד.

 

מקווה שעניתי לך על השאלות.

אנסה גםבת 30

א. באופן כללי- תמיד יש אנשים עם דעות אחרות- קיצוניות פחות או יותר, נכונות ולא נכונות, ולא צריך להתרגש מכל מה ששומעים או רואים. את צריכה לבחור לך את הדרך והכיוון וללכת בו.

ב. נכון שמהתורה גבר יכול לשאת כמה נשים, אבל עובדה שכבר מאות שנים מכירים בעובדה זה לא כ"כ מוצלח, ולכן יש חרם דרבינו גרשום, שהיום הרבנות החלה אותו גם על הספרדים. בעומק- גם אם גבר יכול טכנית להתחתן עם יותר מאחת, הרי שקשר עמוק, אישי, שכולל עבודה פנימית, תיקון מידות וחיבור חזק ונצחי- יכול להיות רק בין איש לאישה אחת.

מצד מבנה הנפש- אני לא חושבת שאישה יכולה להתקשר ליותר מאיש אחד, זה יגורם לה לפיזור הנפש. וגבר- כנראה שכן (אני לא יודעת כי אני לא גבר)

 

ג. האישה לא בבעלות. האישה בשייכות. היום יש מציאות חדשה שמעולם לא היתה בהסטוריה- נשים בנות 18, 20, 30 חיות לבד, עובדות, ועצמאיות לגמרי. ובכל זאת- הזיקה של רווקות היא לבית שלהן- לאבא ואמא, ואחרי שמתחתנות- הזיקה שלהן היא לבית החדש- לבעל שלהן. תביני שלפחות עד הדור החדש שלנו- ובעצם גם בדור שלנו- אישה היא יצור פגיע יותר מאשר גבר. אין מה לעשות, זה פשוט ככה. אישה צריכה יותר שמירה.

 

ד. לגבי הצניעות- הסיבה הבסיסית לכך שצריך להתלבש בצניעות היא אותה סיבה שבגללה צריך לשמור שבת- כי זו ההלכה.

איך יתיחסו אלייך- זה בוודאי תלוי בך ובעומד מולך, אבל בגדול- בטח תסכימי שאישה שלבושה לא בצניעות- העומד מולה יתקשה להתייחס אליה בענייניות כל הזמן. ואילו כאשר אישה כן לבושה בצניעות אז אין ,"הסחות דעת" כאלה.

ואם את לא מסכימה עם זה אז כנראה שאת קצת תמימה...

אמירה איומה, במחילה.*בננית*
ייתכן שאתה מתבטא כך מכיוון שהקריטריונים שלך למעמד שונים מן התורה.

למשל, האם חיוב גדול יותר במצוות מעיד על גדלות?
לא בהכרח. הוא פשוט מעיד על שוני בין המבנים הנפשיים ולכן שוני בדרך החיים.

יש תחומים בהם האיש גדול מן האישה ויש תחומים בהם האישה גדולה מהאיש. במהות, בהסתכלות כוללת, הם שווים במעמדם.

ודרך אגב, גם אם אתה צודק, הניסוח הזה לא מוצלח במיוחד.
אז בוא שלב אחד אחורה.*בננית*

תגדיר 'נחיתות'.

מכל הבחינות?!*בננית*

אם כן, טעות חמורה בידך.

וביהדות מי שלמטה יותר בשורשו יותר נעלהמושיקו
וזה יתגלה בשלימות בגאולה.

מי שחי גאולה יכול לחיות את זה עכשיו
לא הכי מנחם לא נולדתי
זה כמו שאומרים שמי שיש לו נפילות גדולות זה אומר שהוא גדול ויש לו כוחות גדולים... אולי אני טועה אבל עדיף להיות טוב מעפן מאשר רע גדול.
שטות.בת 30


בשביל לקבל תשובות אמיתיות - "ראשית חכמה יראת ה'" ז"אסוג'וק

הלך רוח של הכנעה לדבר ה' ורק אח"כ נסיון להבין, כיוון שהמציאויות החולפות שאנו מכירים אינם האמת כמו שדעת התורה היא האמת הנצחית ואם משהו לא מסתדר לנו בהבנה המצומצמת שלנו בפיסת אינטלקט שלנו, זה לא אומר שיש שאלה, אלא רק שפיסת אינטלקט עדיין לא הבינה

נכון אבל..לא נולדתי
מאד מסכימה עם מה שאמרת
אך זה לא סותר את זה שאפשר לשאול שאלות.
במיוחד אם הן מאד מפריעות לי... מה לעשות, אני לא רובוט שעובד את ה' ולפעמים עולות שאלות, שלא צריך להתעלם מהן!
והשאלות הן באמת ממקום של הכנעה לפני ה', אבל רצון להבין- כי כל מה שאמרתי למעלה לא מסתדר לי עם ההגיון והמוסר. ולכן אני שואלת.
תודה
מעניין אותי, נניח שאכן היחס לנשים מפלהלשם שבו ואחלמה
נניח שה׳ לימד אותנו בתורה שאשה פחותה מגבר.
ושאכן זו הסיבה לכל מה שכתבת,
מה תחשבי אז?
זה ישנה לך את היחס לתורה? לבורא?
א. אני מאמינה שלאלא נולדתי
ב. ביחס לבורא ולתורה חס ושלום, אבל אולי זה יגרום לי להיות יותר "פמיניסטית" בגבולות ההלכה.. או אולי להיות פחות דתיה בקטע החברתי (פחות חלק מהחברה דתית וכזה)
אבל אני פשוט לא מצליחה לדמיין מצב כזה, אני בטוחה שה' הוא האמת המוחלטת הטובה המושלמת, אז זה חייב להיות שהחוקים שהוא נתן לי יהיו הוגנים ומוסריים. ואני יודעת שאישה היא ממש לא פחותה מגבר. ואל תנסו להוכיח לי שלא, זה לא ילך...
מסקנה- התורה חייבת להיות שוויונית. עכשיו צריך שיראו לי איך זה בא לידי ביטוי, איך זה מסתדר
אני ממש לא מביע את דעתילשם שבו ואחלמה
יכול להיות שהתורה לגמרי שיוויונית,

אבל לפני שמבררים עניין תורני,
חשוב לשים לב באיזה גישה מבררים.

האם לא יכול להיות שמה שבענייך הוגן ומוסרי,
בעיני ה׳ זה לא הוגן ולא מוסרי?
אולי בעיני ה׳ מה שהוגן ומוסרי
זה שהנשים הם סוג ב׳?

אני מנסה לדמיין שיצליחו להוכיח לי
שאני שולי לגמרי בבריאה וכל תפקידי
זה לשרת ולשפר את איכות חייו של אדם אחד שנקרא צדיק הדור (יש שיטה כזאת),

ולמעשה ה׳ לא משגיח עלי באופן פרטי,
ולא אכפת לו ממני, אלא רק מהצדיק,

אני חושב,
שלמרות שזה היה לי מאוד קשה,
הייתי מקבל את זה בהכנעה
ומשתדל בכל ליבי לקיים את מה שה׳ ברא אותי בשבילו.
כי בסופו של דבר הוא ברא אותי,
ואין לי מטרה אחרת מלבד לרצות אותו ולעשות רצונו,

אז גם כאן,

האם המטרה שלך זה לגלות שמה שאת חושבת שהוא האמת, גםמהתורה חושבת ככה,
(וזו דרך מאוד לא אמיתית לחפש את האמת)

או שהמטרה שלך,
זה פשוט לגלות מה האמת.
אחרי זה כבר נראה איך אני מצליח לשאוף ולחיות לפיה.


נכון...לא נולדתי
צודק בהחלט.
צריך המון ענווה.
אבל אני עדיין לא בשלב של קבלת טענה כזו (שהנשים פחותות לפי התורה) גם אם היא נכונה.
כי מבחינתי היא סותרת מאד את ההגיון הפנימי שלי. וכן, הבסיס לתורה זה מוסר פנימי, הוא בסיסי וטבוע בנו מיום היוולדנו, לא משנה היכן נולדנו, ואילו יראת ה'- היא בחירה.
אז אי אפשר לדרוש מבנאדם להאמין במשהו שנוגד למוסר הפנימי שלו.
מקווה שהבינו את דברי כי יצא לי מסורבל..
אי אפשר? לספר לך על מישהו שקיבל ציווי לשחוט את בנו?לשם שבו ואחלמה

בוודאי שאנחנו נדרשים להאמין אפילו כשזה מנוגד למוסר הפנימי שלנו. 

השאלה אם אנחנו מוכנים להכנע לזה? 

האם האמונה שלנו קודמת לעצם החיים שלנו,

או שאנחנו מאמינים בתנאי ש...?

 

לא מעט פעמים לאורך הדורות 

יהודים עמדו במצב שהם צריכים להקריב את החיים שלהם

של הילדים שלהם

של האשה שלהם

בשביל האמונה. 

 

אבל מצד שני, זה באמת קשה, ואני לא שופט את מי שבוחרת להעדיף את המוסר הפנימי שלה על פני מוסר התורה. 

 

רק אל תשלי את עצמך לחשוב שהבסיס לתורה זה מוסר פנימי

כי זה לא

הבסיס לתורה זה המוסר של הקב"ה

המוסר הפנימי האנושי יכול לטעות

ויכול להטעות

ומשתנה מאדם לאדם. 

 

 

צודק לא נולדתי
בגלל זה כתבתי שאני לא בשלב הזה.
זאת כן שאיפה,
אבל כרגע, אני לא ברמה אמונית גבוהה כמו אברהם אבינו
אז אני צריכה חיזוקים לשאלות שעולות לי. למרות שזה לא לכתחילה.
מוסר אלוהי מול מוסר אנושיימ''ל

יש דיון מאד עמוק ומהותי לגבי מהות המוסר עצמו, אם המוסר הוא דבר אמיתי העומד בפני עצמו והוא בעצם תכונה שטבועה באדם מטבעו או שהוא רק מוסכמה חברתית.

יש שטענו שאין בכלל מוסר טבעי והוכיחו זאת בכך שיש הבדלים מוסריים בין תרבויות שונות (כמו קניבליזם למשל). כנגדם טענו שרב ככל העניינים המוסריים הבסיסיים מוסכמים על רוב בני האדם (רצח, גניבה גילוי עריות וכו') ואפילו אצל בעלי חיים אפשר למצוא התנהגויות הנובעות מ'מוסר' [לדוגמה: בע"ח עדריים/להקתיים כמו זאבים לרוב דואגים לפצועים ולחולים שלהם. בכמה מחקרים (אם יהיה צורך אפרט) הוכח שקופים מסוגלים להבין כשנעשה להם עוול ואפילו שהם מראים חמלה ושיהיה לאחר טוב כשלהם זה לא מזיק] ולכן ברור שיש מוסר טבעי וממילא מסוים ולא משתנה.

 

הרמב"ם מתייחס לזה במורה נבוכים (לגבי חטא עץ הדעת) והוא מסביר שיש אמת ושקר ויש טוב ורע (= מגונה ונאה), האמת והשקר הם מוחלטים אבל הטוב והרע הם רק תוצר של החטא. לכן אדם וחווה היו ערומים - דבר רע ומגונה, כי לא שייך בזה אמת ושקר ולא היה קיים טוב ורע.

 

מצד שני - לכאורה לפי דברי הרמב"ם בעצם רצח, גניבה, ניאוף וכו' הם מצד עצמם מעשים לגיטימיים שאין איתם שום בעייה? האם אפשר לומר שאין בכלל מוסר טבעי ושכל תחושות ההרחקה מעוול שאדם מרגיש (בין השאר אפליה לא מוצדקת...) הן שקר?

 

לענ"ד מוכרחים לומר שה' הוא שטבע בנו את המוסר (ע"פ פירוש הרמב"ם הנ"ל כעונש על חטא עץ הדעת) ולכן המוסר שהוא טבע הוא ע"פ רצונו. זאת אומרת שהמוסר נטבע באדם, ואפילו בחיות במידת מה, כסוג של אינסטינקט שמדריך אותנו איך נכון להתנהל בחברה ע"מ לקיים את הייעוד שה' ייעד אותנו ליישב את העולם. לכן רצח גניבה וג"ע הם לא טיבעיים לאדם ומגונים בעייניו, לכן טבעי לו להתחתן וללדת ילדים, לכן יש רגש של ערבות הדדית אפילו בין בע"ח. הכל טבוע בנו מאת ה' כדי לכוון למטרה של קיום העולם.

 

לכן לא יכול להיות שהתורה תסתור את המוסר הטבעי כי שניהם ניתנו מה' ושניהם מכוונים לאותה המטרה. כמובן שהאדם יכול לעוות את המוסר הטבעי אבל בבסיסו הוא נכון כמו שאמר שלמה המלך "לבד ראה זאת מצאתי אשר עשה האלוהים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים".

כן, אבל כמו שאמרת הוא יכול להתעוותלשם שבו ואחלמה
נושא היחס לנשים עבר כל כך הרסה שינויים שבהחלט יכול להיות שאיבדנו את התחושה הטבעית לגביו (ויכול גם להיות שלהיפך, עכשיו אנחנו יותר מכוונים נכון לגביו,
הנקודה היא שאי אפשר כבר לסמוך על התחושה הטבעית לגביו)
מותר לשאול מה הביסוס לדעתך?צריך עיון
הרי אתה בעצמך אמרת שמהרמבם נראה הפוך, וגם בסברה נראה לי שמה שאתה מכנה מוסר טבעי זה תוצאה של חינוך ולא של אינסטינקט
בוודאיימ''ל

 

מבוססת על הרמב"ם הנ"ל:

א. הוא מדגיש שם שהמוסר (=ידיעת הטוב והרע) נטבע באדם אחרי החטא, משמע שהמוסר הוא תכונה שנטבעה באדם ולכן הוא מוכרח להיות מסוים.

ב. קשה לומר אחרת כמו שהקשיתי: "מצד שני - לכאורה לפי דברי הרמב"ם בעצם רצח, גניבה, ניאוף וכו' הם מצד עצמם מעשים לגיטימיים שאין איתם שום בעייה? האם אפשר לומר שאין בכלל מוסר טבעי ושכל תחושות ההרחקה מעוול שאדם מרגיש (בין השאר אפליה לא מוצדקת...) הן שקר?". וכן קשה מההוכחות המציאותיות שהזכרתי על מציאות מוסר טבעי.

 

ובנוסף על הפסוק שהזכרתי "לבד ראה זאת מצאתי אשר עשה האלוהים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים".

 

השינויים במוסר (הניואנסים בפרטים) הם תוצאה של חינוך חברתי, אבל נראה לי ברור שהבסיס הוא טבעי.

מה אתה אומר בעצם?צריך עיון
שעצם השאיפה לטוב מוטבעת באדם, והשאלה היא איך להגדיר אותו?
זה נשמע לי הרבה יותר הגיוני, אבל גם זה לא ברור לי לגמרי
לא בדיוק אבל בערךימ''ל

 

מה שאמרתי זה שהמוסר הוא תכונה שמוטבעת באדם, לא רק השאיפה לטוב באופן כללי.

 

לצורך העניין 'מוסר' כולל למשל:

זכות לקניין (ולכן לא מוסרי לגנוב למשל).

ערך חיי אדם (ולכן לא מוסרי לרצוח ומוסרי להציל אחרים ממוות).

חמלה (ולכן לא מוסרי להתעלל באחרים ומוסרי לעזור ולתמוך בהם).

הגינות (ולכן לא מוסרי להפלות בין אנשים שונים ללא סיבה מצדקת).

 

מקווה שהייתי מובן...

 

בנוסף לכל מה שכבר ענו לךנולאית
בס"ד

ביהדות יש דבר מאוד יפה, שזה ערך לימוד תחרה, שאלה ותהייה.

וידוע כבר, שאם קוראים פסוקים או ציטוטים אקראיים מהתורה או מחוכמת חז"ל אפשר לא להבין אותם.
לכן יושבים ולומדים עם אדם בקי, ירא שמיים ולומדים לאט לאט שלב אחר שלב דעת תורה ופרשנים ואז אפשר להבין באיזה הקשר כל הלכה או פסיקה נאמרה ולרדת לסוף דעתם.

זה לא חוכמה להביא ציטוט אקראי בלי להבין את המקור ובלי ידע כללי.
אנשים שבאמת רוצים לדעת ולהבין לא נתפסים לפסוק אקראי, אלא הם יושבים ולומדים וכך היסודות נבנים ונלמדים ועד שמגיעים לפסוקים או ציטוטים שיכולים להישמע 'בעייתים' לאנשים בלי ידע מקדים, יכולים להתפרש בצורה הנכונה שלהם לאנשים שכבר למדו והבינו מאיפה הפירוש והמשפט הזה הגיע והבינו למה התורה וחז"ל התכוונו בפסוקים או בפירושים או בהלכות שהם קבעו.

כך שכל פעם להביא ציטוט או אימרה או הלכה או פסוק מהתנ"ך ולהתרעם עליו זה טיפשי לגמרי.
את רוצה סאמת להבין איך ולמה?
לכי למדרשה ותלמדי יסודות ופרשנים לכי עם מישהי שכבר מבינה ויודעת ותלמדי גמרא ותראי איך מגיעים למסקנות, ותנסי לקבל תמונה יותר רחבה על פסוק או ציטוט שאת מתרעמת עליו.

כי כל פעם להתעצבן מפסוק שאת לא מכירה ולא יודעת את ההקשר וההיגיון שמאוחרי זה, זה מגוחך.

אם את באמת רוצה להבין ולא רק בשביל להתלהם, לכי ללמוד.
יש כל כך הרבה מסלולי לימוד ומגוון עצום(ואיכותי) של מקומות שאת יכולה באמת לקבל תשובות ולהבין את דעת תורה.
וכמובן שחשוב שהמקום הזה יהיה ממקום של כבוד והערכה לדת ולא ממקום של להראות כמ היהדות היא בזויה וחשוכה.
(כמו ההבדל בין ללמוד תניא עם 'מתנגד' ללמוד תניא עם חסיד)
אז בדיוק- אני שואלת כדי להבין בעומקלא נולדתי
ואני לא רואה בעיה בלברר את זה כאן. לא חובה לברר שאלות בשנה שלמה של מדרשה, אפשר לשאול רבנים שאני מכירה, בנות תלמידות חכמות, וגם פה... אני מבררת באמת ולא כופרת ומתעצבנת סתם.
תודה
מעלת האשה השלמה תתגלה באחרית הימיםסוג'וק

לקראת האלף השביעי המקביל ל"מלכות" כמו האשה שהיא "מלכות"

בינתיים יש תחליפים זולים יותר ופחות, או סתם חוסר הבנה

התורה יודעת לתקן את עצמהשפיפולאחרונה

אם היום תשאלי רב רציני, לא איזה מטורלל, איזו שאלה נניח בכשרות, הוא לא יפתח לך את ספר ויקרא ויצטט לך מתוך פרשת "שמיני".

ישנה ספרות הלכתית חדשה ומתחדשת והפוסקים יודעים לעשות הצלבה בין מגוון של דעות שמופיעות במקורות שונים.

 

נושא הנישואים המונוגמיים לא היה קיים בתקופת המקרא , אבל בימי הביניים הגיע רבינו גרשום "מאור הגולה" והחליט שאין יותר מצב של גבר שנושא מספר נשים.

 

ככה זה, התורה מתפתחת.

 

העניין הזה של הבעלות של הבעל או האב, אין לו משמעות הלכתית אמיתית. בימים קדומים היה האב יכול להשיא את ביתו כשהיא קטנה, כלומר כשהיא בת פחות מ12 , ואז היא יכולה לצאת מהנישואים האלו בלי גט.

לכל המנגנון הזה של "מיאון" אין שום חשיבות היום ואשה עומדת ברשות עצמה באופן מוחלט , גם מבחינה הלכתית.

 

לגבי "הצניעות" , כאן אני יכול להרגיע אותך. גם בתקופות קדומות זו לא הייתה דרך התורה.

מדובר בעיקר על כל מיני אמונות תפלות שמקורן הוא השפעות מהאיסלם והנצרות הקתולית.

 

 

ללא עזרת סוסים בקיום מצווהקוראים תורה

לקריאת דבר התורה המלא 

 

ללא עזרת סוסים בקיום מצווה

הגאון רבי ייבי מאוסראה זצ"ל עשה את דרכו אל עבר באר המים על מנת לקיים את מצוות שאיבת מים שלנו לצורך אפיית מצות כמצוות חג הפסח. הצדיק היה רכוב על עגלה נאה הרתומה לסוסים אבירים. בדרכו הבחין בגאון בעל ה"מאיר נתיבים", צועד בצידי הדרך אל עבר אותה הבאר שהרי גם הוא רצה לקיים את אותה המצווה. עצר רבי ייבי את העגלה והזמין אתו להצטרף איליו סרב הצדיק לעלות לעגלה באומרו "מצווה יקרה כזו שמזדמנת לי אחת לשנה, חפץ אני לקיימה בכל רמ"ח איברי ושס"ה גידיי, ובטח שלא ארצה לחלוק במצווה זו עם סוסיך.

לקריאת דבר התורה המלא

הרגע הזהימ''ל

שאתה קולט שכנראה אמורים לחגוג אצלכם פורים בט"ו ולא בי"ד ואתה לא יודע מה לעשות עם זה... עצוב 

מה אתה מסתבך? תעשה לפי מה שהרוב עושים..המלך!!!!
אם הייתי עושה לפי מה שהרוב עושיםימ''ל

הייתי ערבי (או חילוני).

 

בקיצור - אני לא מהאלה שעושים דברים רק "כי כולם עושים", זה פשוט לא נראה לי נכון...

הרוב= מי שנכנס למספורהעני ממעש


גם וגם...צבי-ליזציה
גם וגם עושים כשיש ספק ואין ליימ''ל


וודאי לך שצריך לעשות בט"ו?צריך עיון
הייתי חוגג פעמייםconet
נוסע לקרובים ביד' במקום שחוגגים רגיל
וחוזר לבית לטו' ונההה שוב

שנאמר בשיר המפורסם "ומדוע לא יחול פורים פעמיים בשבוע..."
מה השתנה?גוונא

ועל מה העצבות?

מה נשתנה זה של פסח ימ''ל

א. עברתי לכאן השנה ורק עכשיו התוודעתי להיסטוריה והארכאולוגיה האזוריות.

 

ב. כי קשה ומבאס לחגוג בט"ו כשכולם חוגגים בי"ד (לקרוא לבד, להתחיל להסביר למה אתה נותן משלוח מנות, לשתות לבד וכו').

הרמבםהעני ממעש

בהל' שמיטה-

יש לו עניין דומה

ע"ש

 

(תיקון טעות- שמיטה ויובל)

אתה מדבר על חישוב שנות השמיטה?ימ''ל

כי אם כן אני מבין לאיפה אתה חותר וזה עניין אחר לגמרי.

 

ופעם הבאה תשתדל להיות יותר ספציפי יש בהלכות שמיטה ויובל יש מעל 200 הלכות...

סמכתי שתדע- וצדקתי.העני ממעש


עניין אחר כנ"לימ''ל

אם כבר אז זו ראייה לשיטתי שאין ללכת אחרי הרוב. ע"ש.

נוסעים למקום אחר לסוף השבוע...עוד סתם אחד


^ זה פתרון אפשרי.אלעזר300

לעניין... שמעתי שקיים הבדל בין קריאת מגילה, שמוגדרת מצווה דרבנן, לבין שלש המצוות האחרות, שהאופי שלהן הוא של קבלה ומנהג של העם.

את המצוות שתלויות בקבלה ומנהג, ובכן, נראה לי שלא שייך, ואפילו קצת מוזר, לעשות בזמן אחר ממנהג כל אנשי המקום שלך. אפשר ורצוי לנסות לשכנע אותם, או את המרא דאתרא, בדעתך... אבל בינתיים נראה לי שלא שייך.

קריאת מגילה - יתכן שכדאי לקרוא לעצמך גם בטו'.

מחילה, רק עכשיו ראיתיימ''לאחרונה

 

לא מכיר חילוק ברמת החיוב בין קריאת מגילה לשאר מצוות היום שדווקא בניגוד לקריאה כתובות במגילה עצמה במפורש, אשמח לראות מקור לכך.

לכל בני התורה עומדי ויושבי בעת המדרשמושיקו
: 🎭למה צמים בתענית אסתרה?
כי אסתר שאלה את מרדכי איך לקבל יחס מהמלך אחשוורוש, והוא אמר לה "צומי" והיא טעתה ולא הבינה את התשובה.
ועל טעויות משלמים...
🎭 למה קוראים למגילה מגילת אסתר ולא מגילת מרדכי או מגילת אחשורוש?
ללמדכם שאישה , מכל סיפור עושה מגילה !!!
🎭 "אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה"
הגאון ר' אייזל חריף היה אומר : זה שאשה תוכל לשמור סוד. זה הנס הכי גדול של פורים.

: נשים רבות הקוראות מגילה לעצמן או לחברותיהן עלולות להכשל באיסורים חמורים בשל חוסר ידע בסיסי של הלכות פורים וקריאת מגילה. על כן ליקטנו מעט מזער מהלכות שכל בת ישראל כשרה חייבת לידע. והוא רחום תכפר עוון
הלכות קריאת מגילה
א. לכתחילה אין לדבר בשעת קריאת המגילה, אך לנשים שקשה להן לשבת חצי שעה ולא לדבר, יש על מה לסמוך משום פיקוח נפש.
ב. יש לשמוע כל מילה מן המגילה ולכן כשמרעישות הנשים במילה אחשורוש יש להפסיק מעט כדי שיכלו את זעמן.
ג. את המילים "וְכָל הַנָּשִׁים יִתְּנוּ יְקָר לְבַעְלֵיהֶן לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן" יש לקרוא במנגינה של איכה.
ד. כל הציבור קוראות בקול את הפסוקים: "וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּיַד הַסָּרִיסִים וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ"; "וַיַּעֲבֹר מָרְדֳּכָי וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר"; "בַּיּוֹם הַהוּא נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אֶת בֵּית הָמָן".
ה. ראוי לתת אזהרת טריגר לפני קריאת הפסוק: "וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס".
ו. יש המדלגות על המילים: "כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר" מחשש להסגברה.
ז. אחרי המילים "וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ מַה לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה" נהגו להפסיק בשתיקה ארוכה כדי לתת לו להבין בעצמו לבד מה אסתר רצתה.
ח. בשחרית יש למשמש בתפילין במילים "כִּי רַבָּה הִיא".
ט. בקצת קהילות כשמגיעה הקוראת לפסוק "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר", מגביהה קולה ביותר במילה הייתה.
מהלכות היום
א. חיילות בצבא פטורות מקריאת מגילה, אך יש מן הפוסקים האומרים כי אותן המחלקות קפה בצבא חייבות בקריאה מפני שאף הן היו באותו הנס.
ב. על הפושטת יד בפורים אין שואלים אחריה ונותנים לה לק בכל צבע שתחפוץ.
ג. נשים משכילות בעלות תואר אקדמי, אין ראוי שישתכרו בפורים שכר שווה כמו גברים.
ד. גם בפורים חלים כל האיסורים בתורה ולכן יש לשים לב שגם נשים המתחפשות לא תחבושנה כיסוי ראש מלא או תלבש חצאית, משום חוקות הגויים.
חחחסוג'וקאחרונה


מישהו יודע איפה אני יכול למצוא את פירוש "יוסף לקח" על המגילהשאג
בכתב רגיל (לא רש"י) ולא צילום?
פרשת השבוע - ויקרא+זכורימ''ל

מוזמנים להעלות דברי תורה, שאלות ותובנות כרוח ה' הטובה עליכם...

האם צריך למחות את זכרו של עמלק או לא לשכוחdavid7031


השאלה היא האם אין סתירה בין הציווי למחיית הזכר לציווי לזכור?ימ''ל

כי שניהם כתובים: "מחו תמחה את זכר עמלק... לא תשכח" וכן "זכור את אשר עשה לך עמלק...".

ממ...עוד סתם אחד

כבר בפסוק מספר שמות יש 'סתירה מיניה וביה', כיוון שכתוב שצריך למחות את זכר עמלק (אגב - מחה תמחה, ולא מחו תמחה), והוא מסיים ב"לא תשכח". 

 

אני חושב ש'זכרו' זה במובן הפיזי - שלא תהיה אומה עם שם עמלק עליה (איך שלא תגדיר את המושג הזה, בין אם צאצאי עמלקים ממש ובין אם ממשיכי דרכם). ואסור 'לשכוח' להם את החטא ההיסטורי שלהם, וחובה למחות אותם. וזה מתחבר ישירות לפסוק מספר דברים, שמצווה לזכור את אותו פשע היסטורי - וזה גם אחרי שתמחה כבר את כל עמלק שהיו ושיכולים להיות אי-פעם (כמו שאנחנו זוכרים את יציאת מצרים עד היום, כי יש לזה ערך עצמאי גם להיותנו אומה; אפילו אם אין לזה נפקא מינה מעשית, עצם הזכרון הוא חשוב; וזאת בניגוד לתיאוריות פוסט-מודרניות העוסקות ב'שכחה' כמוקד מכונן של זהות אישית וכו' בלה בלה בלה). 

מסכים חלקיתימ''ל

אני מסכים עם ההבנה שלך שלמחות את זכרו זה לא אומר דווקא במובן המילולי אלא שהכוונה לזכר ממשי. אבל בנוסף אני חושב שהציוויים לזכור ולא לשכוח מתייחסים לציווי להכרית את עמלק ולא למעשה עמלק בפני עצמו (וזה שכתוב "זכור את אשר עשה" הוא לצורך ההמשך "והיה בהניח ה'..."). הנפקא מינה היא שעל פי הפשט ברגע שעמלק נמחה ממילא בטלה המצווה לזכור כמו המצווה למחות.

ולשון הרמב"ם בספר המצוות: "שצונו לזכור מה שעשה לנו עמלק מהקדימו להרע לנו ושנאמר זה בכל עת ועת ונעורר הנפשות במאמרים להלחם בו ונזרז העם לשנוא אותו עד שלא תשכח המצוה ולא תחלש שנאתו ותחסר מן הנפשות עם אורך הזמן".

 

כמובן שיש עניין לזכור את מעשה עמלק ולכן הוא גם נכתב בתורה לדורות, אבל מצוות הזיכרון מדאורייתא תלויה לענ"ד במצוות המחיה כנ"ל.

אני לא חושב שזו הבנה הכרחית ברמב"םעוד סתם אחדאחרונה

"עד שלא תשכח" = "כך שלא תשכח" (כמו "עד דלא ידע" בפירוש המקובל, ברוח ימי הפורים: קיים את המעשה שצווית עליו עד ש- = כך שתגיע למצב ש-), ולא הגבלה של הדין. כך לעניות הבנתי ברמב"ם. 

 

אני חושב ש"זכור את אשר עשה" קשור ל"והיה בהניח ה'" באופן הפוך: לא ש"זכור" הוא הגדרה של הדין, אלא שהוא מוביל ממילא: מי שזוכר, וניתנת לו ההזדמנות - ממילא גם מוחה בהמשך את זכר עמלק. אבל זה לא שהא בהא תליא. ולכן ברמב"ם יש מספר היבטים של המצווה: (1) צוונו לזכור, (2) ושנאמר זה בכל עת, וממילא גם (3) נעורר הנפשות במאמרים להלחם בו (כשזה רלוונטי). אבל גם אם 3 לא רלוונטי - 1+2 אינם בטלים. 

"כיצד מרקדין לפני הכלה"?כמעין הנובע
אז שמעתי כמה פירושים לזה ושהיה ויכוח על משפט זה בגמרא.

הסבירו לי הכל במעורפל ולא הבנתי מה הקשר בין הוויכוח לבין הציטוט ולמה בכלל דנו על זה.
נשמע כי זה נושא כה פשוט ושולי- אז מדוע חכמים ראו בזה חשיבות להיכתב בגמרא?

מישהו יוכל לישב את דעתי?
הסברימ''ל

השאלה בגמרא "כיצד מרקדין לפני הכלה". הכוונה בשאלה היא - מה בדיוק לשיר כשמשמחים את החתן והכלה (נהגו לשיר את המעלות של הכלה כדי לשמח את החתן בבחירה שלו בה): האם את המעלות האמיתיות שלה, או שמותר להגזים ואף לשקר לצורך שמחת חתן וכלה.

"בית שמאי אומרים: 'כלה כמות שהיא'" - לדעת ב"ש משבחים במה שיש בה ולא מגזימים שנאמר בתורה "מדבר שקר תרחק".

"בית הילל אומרים: 'כלה נאה וחסודה'" - לדעתם צריך לשבח אותה גם בדברים שאין בה מבחינה אובייקטיבית ו'שקר' כזה הוא מותר כדי לשמח את החתן.

 

ובפן היותר עמוק:

לכאורה דעת בית הלל לא מובנת: קודם כל הם לא עונים על שאלת בית שמאי שהביאו ראייה מהפסוק "מדבר שקר תרחק". ובנוסף, לא מובן איך לשקר לחתן תורם לשמחה שלו, הרי הוא בעצמו רואה שזה לא אמת ולהזכיר את זה רק יצער אותו.

אבל בעצם בית הילל לא באמת אומרים לשקר אלא לחזק את ההסתכלות החיובית של החתן על הכלה. כי גם אם מבחינה אובייקטיבית היא לא 'נאה' או חכמה וכו' היא יכולה להיות נאה וחכמה בעיניו (כמו שחז"ל אמרו במקום אחר "חן אשה על בעלה" אפילו שינה נאה אובייקטיבית). וזאת בעצם כוונת בית הילל - לא להגיד לחתן מה שאת/ה חושבים על הכלה כדעת ב"ש, אלא לחזק את מה שהוא חושב עליה.

תודה רבה!כמעין הנובעאחרונה
ממש הסברת טוב והבנתי במה היה חוסר הדיוק בהסברים שקיבלתי..

תודה!
זכויות יוצרים- כרזהננררייהה

היי. 

יש לי עבודה בתושבע בנושא זכויות יוצרים... מי שיכול לתת לי רעיון לכרזה מקורית בנושא אני ממש ישמח.

תודה

לא ברור מה אתה מבקשימ''לאחרונה

אתה רוצה להכין כרזה?

או שאתה מחפש כרזה על זכויות יוצרים (כזו - 20160315042428.png למשל)?

יש סרטון של שיעור תורה בנושא צניעות לבת (חיצונית\פנימית)הכל מאת ה'
מפי רב/רבנית דתי/דתית לאומית.(סליחה על ההגדרה,סתם באלי לשמוע מהם)
אשמח שתעזרו, תודה ואשרייכם.
ואם אפשר לשלוח קישורים,תבורכו!
ניראלי שפה רלוונטי - אם פורום לא שייך עמכם הסליחה.
שיעור של הרב שמואל טלימ''ל

בנושא צניעות והיחס בין גברים לנשים - כאן.

הכוונה היא:לא צניעות בין גברים לנשיםהכל מאת ה'אחרונה
הלכות,שיעור בנושא צניעות האישה,משהו מחזק.
השיעור של הרב שמואל טל יותר לנשואות לדעתי.
תודה בכלזאת!
מכירים את השיעור אונליין של פורטל הדף היומי? מומלץ?צריך עיון
https://daf-yomi.com/content.aspx?PageId=298

אני מתכוון לנסות את זה הערב בע"ה
מכיר את השיעורים המוקלטיםימ''לאחרונה

מאד אהבתי את השיעורים של הרב בנימין מילצקי (מועברים גם ברדיו קול חי ב-5 בבוקר). את האונליין לא זכיתי להכיר.

 

בהצלחה!

דף היומי - מסכת קידושין דפים ב'-ח' ימ''ל
עבר עריכה על ידי ימ''ל בתאריך ד' באדר ב תשע"ו 05:43

מוזמנים להעלות שאלות, קושיות ותובנות כרוח ה' הטובה עליכם...

 

שאלה לפתיחה: "האשה נקנית בשלש דרכים...", מה הכוונה 'נקנית'? האם האישה היא בעצם רכוש של הבעל כמו שפחה לצורך העניין? האם הוא יכול לעשות בה כרצונו או למכור אותה? מה לדעתכם אותו קניין האמור במשנה (מומלץ לעיין במאירי על הדף ד"ה 'אמר המאירי')?

 

 

בהצלחה בלימוד ויה"ר שנזכה להתחיל ספרים ומסכתות רבים ולסיימם.

עזרה בדבר תורה לשבת הקרובהחסויה55
אני אומרת דבר תורה קצר בשבת הקרובה בסעודה שלישית,
זה בנושא פורים שמחה ועדיף באווירת החסידות ברסלב וחב"ד....
למישהו יש אולי משהו להפנות אותי אליו? רעיונות מעניינים?
אשמח לכל עזרה אפשרית מפני שאני לחוצה בזמן
תודה תודה תודה!!!!!
אולי יעזורuser93אחרונה

בס"ד

 

זהו כל עניין "מגילת אסתר" - לגלות את ההסתרה, לכן נקראה דווקא "מגילת אסתר" ולא "מגילת מרדכי" או "מגילת שושן" וכדומה, מכיוון שהמילים "מגילת אסתר", הן מלשון שמגלה את ההסתרה, לגלות את אור ה', אור האמונה, ולהפנים ולהתבונן בנס באופן שמשפיע על כל אורח החיים, ועל ידי זה, למעשה, מגלים שכל החיים הם נס אחד גדול. לכן, את הנס הזה של פורים, המגלה לנו את הניסים הגדולים שיש בכל יום ויום, מצווים אנו לזכור יותר מכל הניסים, ומזה מובן גם חיוב גודל הזכירה שנצטווינו לזכור, ומה גודל הנס של פורים.
 
עתה מובן מדוע רבינו רבי נחמן מברסלב זיע"א אמר, שבכל עת שהוא עושה איזה דבר מופת יש לו ייסורים אחר כך, ובכל פעם שהוא עושה איזה מופת הוא מבקש אחר כך מהשם יתברך שישתכח הדבר. זאת, משום שזה לא העיקר אצל רבינו, אלא העיקר אצל רבינו הקדוש הוא לקרב את עם ישראל לאביהם שבשמים, לקיום התורה באמת, ורק זהו המופת והנס האמיתי הגדול ביותר.

 

למאמר המלא:

http://www.breslev.co.il/articles/%D7%9C%D7%90_%D7%9B%D7%9C_%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D.aspx?id=8285&language=hebrew

 

כיצד זכה איש פשוט להיות המחותן של הרש"ש....קוראים תורה

לדבר התורה המלא לפרשת פקודי הכנסו

 

המחותן של רש"ש...

מסופר על הרש"ש שהיה ידוע כבעל צדקה וחסדים גדול מאוד, היו לו מפעלי צדקה וגמילות חסדים מרובים. באחת הפעמים בהן אדם כלשהו החזיר לו את חובו היה עסוק הרש"ש בלימודו בו התמיד, כך נוצר מצב שלא שם לב לכך שאותו האדם החזיר לו את סכום הכסף אך הרש"ש הקדוש לא היה מודע לכך. הרש"ש הניח את הכסף בתוך הגמרא והמשיך בלימודיו. לאחר כמה ימים עת עשה הרש"ש חישובים, גילה הוא שאותו היהודי לא החזיר לו את חובו. שלח איליו הרש"ש שליח ע"מ שיברר את פשר אי התשלום, אך האדם עמד על שלו שהוא החזיר לרש"ש את מלא הכסף.  לאחר ששמעו תושבי העיר כי היהודי ערער על הרש"ש באומרו שפרע את חובו, בזו לו כולם ולא עסקו איתו בעסקי מסחר יותר. לאחר זמן מה עזב האיש את העיר מרוב צער ועוגמת נפש.

לאחר כמה שנים, שב הרש"ש ללמוד באותה הגמרא שבה למד כשהיהודי החזיר לו את הכסף, ולפתע הבחין בכסף שהיה מונח בין לדפים. מייד נחרד הרש"ש ונסע לאותה העיר בה גר כעת אות היהודי לבקש את סליחתו. אותו היהודי שהיה שרוי בצער ובכאב לב גדול מאז אותו המקרה לא היה מוכן לסלוח עד לאחר שהרש"ש הבטיחו שיחתנו את ילדיהם. כך כולם יראו בטעות ויבינו שיהודי – אדם כשר הוא. וכך היה.

 

שבת שלום!

קוראים תורה - www.torahreading.org.il

התייעצות לגבי לימוד תורהגברת נהדרת

ב"ה !

זקוקים  לעזרה למצוא ישיבה/כולל אברכים שמתאים כלכלית לבעלי משפחות..

שמקבלים בו מילגה סבירה להתקיים.. למעלה מ2000 שח.. 

תודה!!!

 

באיזה איזור?בת 30


יש את הכולל בכוכב השחר...מתקדם...אחרונה
יש לי חברים שמבסוטים שם...
מקום קטן, פתוח מאוד, ומלגה מעל השכר דירה...
מקווה שתואם את הגדרות הפורוםבצל-אל

כתבתי באחד הימים האחרונים, מתוך תחושה חזקה שאנחנו נמצאים בשלב חדש בתהליך הגאולה. אשמח לתגובות או שאלות.

שלום לך דודי

כבר המון זמן שאני מחכה לכתוב לך את זה. בודקת את עצמי כל הזמן שאני באמת ראויה לכתוב, לך בכלל ואת זה בפרט. אני רוצה שכשתקרא את זה לא תצחק עלי ולא תזלזל. רוצה לדעת שאתה באמת מאמין. מאמין בי וביכלתי לחיות את הכוחות שנטעת בי. מאמין שאני יכולה להתנער מהעפר, לקום וללבוש בגדי תפארתי. לקום ולרקוד, לחולל לצלילי הנגינה שלך, הרכה ומלטפת כל כך. אני רוצה לדעת שכשתקרא אתה רק תעמוד ותשתוק, תקשיב לקול השקט והזועק שלי, שאט אט, ביישן ונחוש הולך לו מסוף העולם ועד סופו, מתיימר להשיב לקול שלך ומנסה לומר את מה שאני כל כך רוצה כבר לכתוב. אתה בטח כבר סקרן מהו אותו דבר, ואני חוששת לאכזב אותך אחרי כל כך הרבה הקדמות.

העניין הוא ש- אני אוהבת אותך.... הצלחתי. אני צריכה לעכל שכתבתי לך את המילים הנוראות האלו. אתה בטח לא מבין מה אני עושה סיפור ממילים נדושות כאלו. כשאני חושבת על זה, הרי את האהבה הזו טבעת בי אתה בעצמך בכלל. נראה לי שעיקר הסיפור הטמון במילים שכתבתי, הוא שסוף סוף אני היא זו שמכירה בהן. הרי כבר שנים שאתה מחזר אחרי בלי סוף, אוהב אותי ומזכיר את זה בכל הזדמנות, ואני, אני מעולם לא הצלחתי להרגיש שאני באמת אוהבת אותך. ההתנהגות שלי כלפיך מעולם לא הייתה תואמת התנהגות של רעיה אוהבת. החזרתי לך תמיד רעה תחת טובה ואפר תחת פאר. נראה לי שפשוט השתכנעתי. השתכנעתי שאני אשה רעה, שאני לא יודעת להחזיר אהבה, שעדיף לך שאמשיך להתפלש בעפר ולהסתתר ממך, שעדיף לסתום את אזני מלשמוע את שירי האהבה שלך. אולי קיוויתי באיזשהו מקום שתמצא אותי למרות הכל ותכריח אותי להכיר באהבתך ולהתקשט לכבודך. תכננתי להשאר כך עוד זמן רב, אבל אני כותבת לך עכשיו כי מיציתי. נמאס לי ממשחק המחבואים הזה איתך. נמאס לי מהשקיעה ברחמים עצמיים ובהענשה עצמית. החלטתי להשיב לך כגמולך ולשיר את השיר שלי. אתה כבר יודע שקולי ערב ומראי נאווה, אבל אני רוצה להופיע בפניך, להראות ולהשמיע לך שגם אני מודעת לתכונות הנפלאות שנתת לי. אודה לך מאד אם תשלח אלי שליח עם הזמנה אליך, הזמנה לבית שלך, במועד קרוב ככל האפשר שבו תוכל לשמוע, לטעום, לראות ולחוש את אהבתי

                                                                                          שלך        רעיה 

יפה ומצמררחלילית אלט
לדעתי תעלי את זה לפרוזה
ניסתיבצל-אלאחרונה

בפרוזה התייחסו למקצועיות הטקסט. כאן אני מנסה להביא את התוכן. שמח שצמרר..