שרשור חדש
קניית ספרי קודש - מישהו מכיר מקראות גדולות של ארטסקול?חלק מהחיים

קניית ספרי קודש - מישהו מכיר מקראות גדולות של ארטסקול?

אשמח לחוות דעת עליהן..

 

השבוע לפני 9 שנים

כשרויות של יין.מור ולבונה
אפשר הסבר מדוע יין שנפתח ע"י אדם שלא שומר תור ומצוות הופך ללא כשר?
האם יש הבדל בין יין לאלכוהול ובמידה וכן, ממה זה נובע?
ונראה לי להרחיבאריק מהדרום

הגדרת תינוק שנשבה ע"פ הרמב"ם הלכות ממרים ג, ג.

"אבל בני אותם הטועים, ובני בניהם, שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות, וגידלו אותם עליה- הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגויים, וגידלוהו הגויים על דתם, שהוא אנוס...

 

שו"ת "יהודה יעלה" חלק א, יורה דעה סימן נ:

"ומה גם כעת היום בזמנינו (הרב נפטר יהודה בן ישראל אסאד בשנת  1866) שהדור פרוץ מרובה- אין להרחיקם כל כך ולדחותם בשתי ידיים חלילה, שלא יתפקר טפי...שגם בעל נפש אין צריך להחמיר על עצמו מלשתות יין שנגעו בו מחללי שבתות כאלו שבזמן הזה, שלא העידו עליהם בפניהם בפני בית דין שחיללו בפני עשרה מישראל כנזכר לעייל..."

 

שו"ת "בניין ציון" החדשות סימן כג

"אבל לפושעי ישראל שבזמנינו- לא ידענא מה אדון בהם, אחר שבעוונותינו פשתה הבהרת לרוב, עד שברובם חילול שבת נעשה כהיתר...ולכן לעניות דעתי, המחמיר להחשיב נגיעת יין של הפושעים הללו לסתם יינם- תבוא עליו הברכה.

אכן גם למקילים יש להם על מה שיסמכו, אם לא שמבורר לנו שיודע דיני שבת, ומעיז פניו לחללו בפני עשרה מישראל יחד, שזה כמומר גמור, ונגיעת יינו אסור."

 

שבט הלוי חלק ב יו"ד סימן נ"א

"אשר שאל לעניין יין מבושל כל דהו אם יש לסמוך ע"ז שלא יאסר ע"י נגיעת יין של מחללי שבת בזה"ז...י"א דמחללי שבת בזמנינו קילא קצת כמש"כ בתשובת בניין ציון ח"ב ס' כג...אעפ"י שאין הסכמת רבותינו כקולא זאת של הבניין ציון ואין עסקיני כאן להכריע בזה, מכל מקום די בכל הנ"ל לאצטרופי להקל לעניין בישול כשיטת המחבר דדי שירתיח פעם אחת ויחול עליו שם בישול וכלשון הרשב"א דקבלת הגאונים תורה היא"

 

שו"ת "משנה הלכות" חלק ה סימן קעט

"הנה בתשובתי אחת כתבתי, דרוב הפוסקים סבירא להו, דמחללי שבת קודש בזמנינו דומין לתינוקות שנשבו..."

 

ילקוט יוסף קשו"ע הלכות יין נסך סעיף י

"ואמנם יש אומרים, שאם הוא מתפלל בשבת, ומקדש על היין בשבת, ואומר זכר למעשה בראשית, אף על פי שהוא מחלל שבת בפרהסיא - אינו מנסך את היין, ויש חולקים, והמקילים בזה- יש להם על מה שיסמוכו, ובפרט בדיעבד שעבר ומזג היין."

 

שו"ת "תשובות והנהגות" חלק ב סימן ת

"אבל אם טעם הדין שנאסר פיתו ויינו כדי שנתרחק ממנו, אם כן אפילו אינו אשם יש לאסור, כיוון שסוף כל סוך על ידי הקירוב עימו יבואו להתרחק מדרך התורה והמצוות, שהוא אינו שומרם, ואדרבה- עליו לגזור יותר מאשר מי שעובר ובמעל, כיוון שמתעטף בטלית שהוא אנוס...יש חשש יותר שילמדו מדרכיו, ומסוכן יותר...ולפי דרכנו, במחללי שבת בזמן הזה-קשה להקל ביינם מטעם שהם כאנוסים, דאדקבה ראי להחמיר בהם יותר...וכמדומני שכן המנהג הפשוט, לאסור אם נגע מחלל שבת בפרהסיא, ונזהרים מאוד מנגיעתו.

 

ספר "יין מלכות" פ"ג ו.

והמחלל שבת בפרהסיא בפני עשרה מישראל דינו כגוי גמור, אבל מ"מ אינו אוסר את היין במגעו בהנאה אלא בשתיה, וע"כ אם נגע ביין ע"י דבר אחר אינו אוסר את היין אפילו בשתיה, וכן "כחו" אינו אוסר את היין אפילו בשתיה...וכן אינו אוסר את היין, אם נגע ביין בשעה שהיה טרוד באחד מהטרדות המבוארות לקמן כגון מדידה הצלה וכדומה.

 

ספר "הכשרות" פרק יט סעיף סח

מחללי שבת בפרהסיה, המתקרבים לחיי תורה ומצוות, ועוסקים בלימודי היהדות לשם שמים ובכוונה כנה ואמיתית- שוב אין מגעם ביין אוסרו.

בכלל זה, אורחים שעדיין אינם שומרי כל המצוות, אך חוזרים ומתארחים, והולכים ומתחזקים בדרך האמת.

 

ותודה לספרי "צורבא מרבנן" ולאתר "עולמות".

עובדיה מענינת בקשר לדיני אבלות על שמעון פרסמושיקו

על פי  ההלכה בקביעות השנה .

השבעה פחות מ24 שעות

וה30 פחות משבוע..

לא נראה ליסביון
בקשר לשבעה - כי יש גם את יום ראשון, ערב ראש השנה...
יושבים ממוצ"ש עד חצות היוםמושיקו

לפני שבת לא יספיקו לשבת כמעט

עובדה מעניית בקשר לדיני אבלות על שמעון פרסימ''ל

הם לא חלים.

 

רמב"ם הלכות אבל פרק א:
"כָּל הַפּוֹרְשִׁין מִדַּרְכֵי צִבּוּר, וְהֵם הָאֲנָשִׁים שֶׁפָּרְקוּ עֹל הַמִּצְווֹת מֵעַל צַוָּארָם, וְאֵינָן נִכְלָלִין בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת וּכְבוֹד הַמּוֹעֲדוֹת וִישִׁיבַת בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, אֶלָּא הֲרֵי הֵם כָּךְ בְּנֵי חֹרִין לְעַצְמָן כִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת, וְכֵן הַמִּינִין וְהַמְּשֻׁמָּדִין וְהַמּוֹסְרִין - כָּל אֵלּוּ אֵין מִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶם, אֶלָּא אֲחֵיהֶם וּשְׁאָר קְרוֹבֵיהֶם לוֹבְשִׁין לְבָנִים וּמִתְעַטְּפִין לְבָנִים וְאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּשְׂמֵחִים שֶׁאָבְדוּ שׂוֹנְאָיו שֶׁלְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יי אֶשְׂנָא" (תהלים קלט,כא)."

שאלה שנשאלה אתמול בשיעורשפיפול
למה בתפילת ערבית של מוצאי יום כיפור מופיעה הברכה "סלח לנו אבינו כי חטאנו", הרי כל החטאים נמחלו בתפילת נעילה?
תשובה עילאהמושיקו

אחפש את הציטוט המדויק של המקור בהמשך

כמה תשובות:ימ''ל

א. לא כל החטאים נמחלים ביום כיפור.

ב. תשובה צריך לעשות כל החיים גם על חטאים שנמחלו, גם אם נסלח לנו - החטא נעשה (ראה ברמב"ם הלכות תשובה ב,ד וב-ז,ח).

ג. נוסח התפילה הוא נוסח אחיד לכן יש לברך ברכה זו גם אם התשובות הקודמות לא היו נכונות (כמו שביו"ט שני מתפללים ומברכים כמו ביו"ט למרות שברור שהוא לא באמת כזה).

 

כל אחת מהן נכונה בפני עצמה.

אולי אפשר להוסיףההוד וההדר

שיכול להיות שנעשה חטאים גם בין נעילה לערבית. 

מנין לך שכל החטאים נמחלו?אלעד


לדעתי השיעור הסתמך על העיקרון של "עיצומו של יום"שפיפול

ומכאן כאמור כל החטאים נמחלו

עיצומו של יום לא מכפר על כל החטאיםימ''ל

ראה בתחילת הלכות תשובה לרמב"ם.

קושיה מפורסמת של ליבוביץ'אריק מהדרום
לשיטתו התשובה שיום כיפור זה שטויות.
התשובה שלי היא שאנחנו לא מספיק מאמיניםliliאחרונה

בקלותה של התשובה,

וגם אדם שיצא מיום כיפור יום של תפילות ובקשות, שיר והודיה ל ה' גם הוא אולי אולי צריך לבקש סליחה על ניואנס קטן ועדין והוא- האמונה בכוחה של התשובה ובקלותה. וכבר מיד ביום כיפור אנחנו מבקשים סליחה אם תהליך התשובה היה צריך שיפור לתשובה גבוהה, מאהבת ה'.

 

לוח השנה הייחודי של הרב עובדיה מברטנורא לשנה א' שנת תוהוhillelskolnik

אני בעד. ממש ממש

מחר?פרח

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

שאלה קטנהדת"י

חז"ל כתבו כלל ידוע:
"ספק דאורייתא - לחומרא. ספק דרבנן - לקולא".
דהיינו, שכל ספק שיהיה לך במצוות דאורייתא - תמיד תחמיר ובגזרות דרבנן - אפשר להקל.
אך חז"ל הביאו לנו עוד כלל ידוע:
"ספק ברכות - להקל".
למה להוסיף ולכתוב את הכלל הזה? אי אפשר להבין אותו מהכלל הראשון?
הרי ברכות זה דרבנן (פרט ל"ברכת המזון" ויש מוסיפים "מעין שלוש").

אשמח לתשובה מחכימת פתי.

תשובהימ''לאחרונה

קודם כל - "ספק ברכות להקל" הוא לא כלל שמופיע בחז"ל ולכן אין כפילות בין הכללים.

[ואגב - גם 'חז"ל' הם לא גוף אחיד, אם חכם אחד אמר כלל אחד והשני אחר גם זו לא כפילות. רק במקרה שאותו תנא/אמורא היה אומר את שני הכללים אז היה אפשר לשאול "הא אמרה חדא זמנא"].

 

לגבי הכלל של "ספק ברכות להקל" יש מחלוקת אם הוא נלמד מהכלל של "ספק דרבנן לקולא" ואז אין חובה בברכה אבל יש אפשרות לברך, או שגם יש איסור לברך כי אז עוברים על "ספק דאורייתא לחומרא" של הזכרת שם ה' לשווא שלדעת הרמב"ם קיים גם בברכה שאינה צריכה.

בדיחה לכ' מוצאי שבתהעני ממעש
יש **טאי שרשם בסידור
טוב לעשות דבר עבירה לפני אמירת סליחות
דכתיב דובר שקרים לא יכון
שאלה:מעוז אסתר לנצח

בקווים של האוטובוסים מירושלים לבנימין והשומרון הנסיעה הקצרה ביותר - לחזמא - עולה 5.90.

לעומת זאת, נסיעות יותר ארוכות, לשער-בנימין\תחנת-הדלק\כוכב-יעקב וכו' עולות 3.00.

השאלה היא: מותר לעלות ולשלם 3.00 ואז לרדת בחזמא?

הרי שילמתי לנסיעה יותר ארוכה וירדתי לפני, אז חסכתי להם

 

בתומ"ר...

באפן פשוטהעני ממעש
אסור. וטעם ההפרש אאלט קשור ל'שטחים'. ויתרה מזו מצינו בטרפות, חותכה מכאן וחיה ומכאן ומתה.
לא, כי זה סבסוד מהמדינה בשביל אזורים מסוימיםארץ השוקולד
הכסף מגיע ממקום מסוים, למה שתהיי רשאית לגרום לפגיעה בממון הזולת?

וגם אם לא היו משלמים, למה שאגד תעבורה יפסידו עלייך?
אם יש תחנה בחזמאימ''ל

אז ההנחה שיש בשתלום על הקו הזה כוללת את כל התחנות וגם על דעת זה נתנו את הסבסוד, לכן נלענ"ד שאין שום בעיה להשתמש בקו הזה ולרדת בחזמא.

 

אבל אם אתה רוצה פסיקת הלכה אז תשאל את הרב שלך (ותכתוב גם לנו מה הוא אמר ).

לכל הקוים צפונית ירושלים יש תחנה בחזמאארץ השוקולד
כי זה עוזר לנוסעים, לא מדובר פה על חישוב של נוסעי חיזמא אם הם חכמים אז יצליחו לחסוך
מנין לך? מסובסד לזה ולא לזההעני ממעש


עובדהימ''ל
הסבסוד תופס לכל תחנות הקו, אם היו רוצים לסבסד רק תחנות מסוימות היו עושים את זה.
תשאל את אותו נהג כמה עולה לחיזמאארץ השוקולד
הוא לא יאמר 3...

הוא יאמר כמו נסיעה פנימית
אם היה ככה אז הייתי מסכים, זו לא השאלהימ''ל

כל מה שכתבתי הוא בהנחה שהסבסוד הוא על הקו כמו ששואל השאלה תיאר.

כדשוקולדהעני ממעש
קוי ת"א בהדיא, פחות עולה מאריאל מאשר מקסם. ושאלת נהג יכריע ודובר אמת בלבבו
למיטב זכרוני ע"פ הרב שמואל אליהוכהנא צדק!

ברגע שאתה משלם פחות ממה שהיית צריך זה לא נחשב גנבה כל עוד שלמת משהו.

ברור אבל שאסור...

הסיבה שעד לחיזמה זה יותר יקרקוד אבל פתוח
זה כי זה לא מסובסד.
נסיעה בתוך גבולות ירושלים עולה כמו כל נסיעה פנימית בירושלים, ונסיעה מחוץ ירושלים עולה יותר, כדי לעודד נסיעה באיוש המדינה ממנת את התחבורה ציבורית יותר, ועושה הנחה של 50% וכך זה יוצא יותר זול.

לכן זה שיורדים בחיזמה זה גזל מהתקציב לסיבסוד איוש ממשרד התחבורה. סיבה שנייה לאסור זה כי זה שקר.
ד"א אם מדובר בנוער אז אין הבדל במחיריםdavid7031


ואם מצד המדינה אין טעם כבר לסבסד אבל עסקני ההתישבות מכריחיםמושיקו

אותה?

אין כזה דברקוד אבל פתוח
אם רתה נכנס לפוליטקה, אז זה גזל ללמוד תורה ולקבל קיצבה מהמדינה, וזה גזל ללכת לתאטרון, וזה גזל ללכת למקווה או לביכנ"ס. אין לדבר סוף. יש חוק ודינא דמלכותא דינא.
זה מציאות.מושיקו
החברה אמרה לי במפורש..
אולי, אבל העסקנים מחייבים את המדינה גם לבנות כבישיםdavid7031

ובכל זאת איש במדינה לא חושב שאסור לנסוע בכביש

לא אמרתי שזה לא המציאותקוד אבל פתוח
אמרתי שאין לזה שום קשר כי ככה הכל עובד.... אם אתה נגד זה עסקנים ש"גונבים את המדינה" ואם אתה בעד זה "אנשים עם כח שנלחמים על הזכיות של כולנו".

מה ההבדל? מתי זה עסקנים ומתי זה סתם אנשים טובים עם קשרים מתאימים? בקיצור אני באמת לא מבין את הסברה שלך... אם אתה קפיטליסט שזה סבבה (אגב באיזה שהוא מקום גם אני) זה לא מתיר לך לגנוב כספי מיסים וזה בכלל דיון אחר שלא קשור לכאן.
במקרה הזה זה הפוךמשה

כל מערכת התחבורה הציבורית מסובסדת ודפוקה מהיסוד. הרעיון לא היה של המתיישבים (שמעדיפים בכלל רכבים פרטיים, בוודאי ראשי הציבור הזה) אלא של אנשים אחרים במערכת.

מי זה המדינה? ומה זה מכריחים?אדם כל שהואאחרונה

התקציבים במדינה לא מחולקים ע"י גוף ניטרלי ב100%.

יש אנשים שונים עם עמדות שונות ואינטרסים שונים. חלק נמצאים בעמדה ישירה בקבלת החלטות, וחלקם מפעילים לחצים כאלה ואחרים מבחוץ [או מעמדות כח אחרות, בחלקים אחרים של המערכת]..

 

מכל מכלול השיקולים והלחצים יוצא בסופו של דבר התקציב. לפעמים הלחצים מובילים למשהו מאוזן יותר ולפעמים פחות.

 

אני תמיד מתכנן ליסוע עד תחנת דלק ומתחרט ויורד בחיזמאמושיקו

למדתי מאגד תעבורה  שהיא גבתה תקופה ארוכה תעריף לא נכון עד שהכריחו אותה להוריד אותו.

 

ובכל מקרה אם נכנסים לדקויות התחנה של חיזמא היא בקו שאחרי העמדות בידוק  ששם על פי החוק היבש המחיר הוא 50%.

 

 

 

יש לי שאלה:הולם במיוחד
שאלה שאלתית בעניין לצאת עם כיסוי ראש מהחדר ייחוד:
עשיתי בירורים על העניין לראות מי מתירים ולמה וכו'.

התבאסתי לגלות שכמעט כמעט כולם מסבירים שמצד הדין הפשוט- ברור שהאישה חייבת בכיסוי ראש אחרי החופה, שהם כבר נשואים.

אלא שלא נהגו כך, ויש כל מיני תירוצים (ולא סיבות) :
שזה יצער את האישה,
שכיסוי ראש זו לא ערווה חמורה כ''כ,
שהם לא באמת נשואים עד שהבעל מביא אותה לביתו,
שההינומה מספיקה.
נראה לי שזהו.

בעצם יש:
א- סיבות למה זה לא נורא ולא חמור,
אבל אם מדובר בהלכה (ומדובר בהלכה; כיסוי ראש זה דאורייתא)- זה אולי סיבות לדון לכף זכות מי שעשתה כך, אבל בטח לא סיבות לבטל הלכה לכתחילה.

ב- סיבות למה הם לא נשואים,
אלא שאם הם לא נשואים אז איך זה שהם נותנים ידיים אחרי החופה? אם מחליטים שהחופה מספיקה ומותר להם לגעת כי הם נשואים, אז מה הסברא להפריד בין נגיעה לכיסוי ראש?

ג- עוד שתי סיבות שקצת יותר הניחו את דעתי שמצאתי:
הרב יעקב אריאל מסביר שהחתונה היא תהליך, והם לא נשואים בנקודת זמן ספציפית פתאום, אלא כל ערב החתונה הוא חלק מהנישואין. ורק בסופו האישה חייבת בכיסוי ראש, אבל כבר אחרי הקידושין הם נחשבים נשואים. (אבל עדיין מוזר לומר שיש זמן שלעניין נגיעה הם נשואים, ולעניין כיסוי ראש היא רווקה..)
הרב שרלו מסביר שכיסוי ראש הוא בכלל לא מדיני צניעות. זו מצווה שנלמדת מפרשת סוטה, והמצווה היא שאישה נשואה תשים כיסוי ראש מהיום שאחרי החתונה. בכלל אין מצווה לשים ביות החתונה, זה שגוי ומוטעה ומוציא לעז על אלו שלא עשו כן.
(אבל זה קצת מוזר, חשבתי שברור שכיסוי ראש זה עניין של צניעות. כך נראה לי מסבירים הרבה אחרונים.)

ותהיתי האם יש עוד הסברים איך זה שמעולם לא נהגו כך, ואיך אפשר לעשות הפרדה בין כיסוי ראש לנגיעה, שלכאורה הם תלויים אחד בשני.

סליחה על כל הפירוט בהתחלה, לא בא לי לשמוע שוב ושוב מה שכבר שמעתי..

תודה לצולחים
יפה אמרתשפיפול

like

עזרה דחופה!!אמממ עזרה!!
"קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת"

שאלות:
- מצד אחד הוא אומר שהוא קרוב לכל קוראיו, מצד שני הוא אומר שרק לכל אשר יקראוהו באמת.
היה בעצם צריך לומר "קרוב ה' לכל אשר יקראוהו באמת"
מה פשר הכפילות הסותרת הזאת?
- מה פרוש "קרוב"? 1. הרי ה' נמצא בכל הארץ, אם ככה איך יתכן שהוא לא קרוב? 2. הוא הרי לא תמיד נותן מענה לכל קוראיו באמת, אז מה הפרוש?

אני צריכה שאלות נוספות בדחיפות!!
ותשובות לשאלות שנשאלו למעלה עם מקור. בלי מקור זה לא עוזר לי...
תשובההעני ממעש

נראה שאת בבירורים עם עצמך/ חברות

 

שאלות יפות 

 

עם תשובות שאינם תמיד על רגל אחת

ועוד יותר קשה לתת מקור נקודתי-

זה פילוסופיה 

 

יש לך מורה לתושב"ע/ יועצת/ מדריכה שאת יכולה לדבר ולברר אתה?

זה עדיין רלוונטי?מעוףאחרונה
תביעת קצבה מביטוח לאומיאנונימי (פותח)
אני כנראה זכאי לקצבה מביטוח לאומי בגין כמה אחוזי נכות אבל אני לא רוצה להגיש את הטסים כי זה מרגיש לי שאני נוטל.מן הצדקה.

עכשיו אלול ועולות לי מחשבות האם זו מידת חסידות להמשיך לא ליטול מן הביטוח הלאומי בבחינת "כל היכול ליטול ואינו נוטל" וכו' או שזו חסידות שוטה שאין בה ממש ואני אף עלול ליצן את הדין על מה שהייתי ראוי לאכול ולא אכלתי.
בט''ל זה לא צדקה, זה פונזימשה
נצל כל עוד אפשר.
אהבתי!!!יש נחת
ממש פונזי.כמו הפנסיות.
אם יש סיכוי קל שאתה צריך את זה תיקחארץ השוקולד
אם לא, יתכן שאכן יש כאן מידת חסידות.

בכל מקרה, שכוייח על עצם השאלה
לקחת מהביטוח הלאומיתקוות עולמים

במידה ואתה אדם הגון וישר באופן כללי, זו מצווה מן הגדולות והמובחרות, עלה והצלח.

הם עסק כלכליהעני ממעש
(ואם תרצה תן לצדקה
רק הערה- ביטוח לאומי הוא בעל ממד של צדקהארץ השוקולד
יש מחלוקת בין פוסקי זמננו האם ביטוח לאומי יכול להיחשב כמעשר כספים, כי הכסף נועד לנזקקים. (אם אני לא טועה, הרב שטרנברוך אומר שזה תופס)
יש פה כספי ציבור וצדקה, לא לזלזל בהם כל כך...

מאידך, אם באמת זה אמור להגיע אליך ויש תועלת לעצם הסיבה שמזכה אותך בכך, אתה יכול לקחת.
וואו, ממש צדיק!לא נולדתי
אבל תזכור שמי שחוקק את החוק קבע שמי שיש לו אחוזי נכות כמוך, ראוי שיקבל כסף. אם כך- תסמוך עליהם, הם לא מחלקים סתם.
ממש לא מידת חסידותקוד אבל פתוח
תחשוב על זה ככה: אם היה לך הכנסה קבועה של 2,000 שח. הייתה תורם אותם לביטוח לאומי? אני חושב שזה יותר מידת עצלות...
יש פער קל בין משכורת לקצבהארץ השוקולד
לי יש הוראה מהרב שלי שמאז גוש קטיףכהנא צדק!

כל כסף שאני יכול לקחת מהמדינה (אפילו בקומבינות)- לקחת.

נשמעת כמו הוראה מתוך יאוש מהמדינה...ארץ השוקולד
לא נראה לי שיש משהו אחר שם...

דבריו נובעים מתוך גישה למדינה, עליה אני חלוק אבל זה לא הפורום לדון בכך. אבל ברור שמי שחולק על רבך בהתייחסות למדינה, יחלוק על הגישה לכספי הציבור
לא נכון הרב שלי הוא אחד מתלמידי הרב צבי יהודהכהנא צדק!

והגישה שלו למדינה בדיוק כמו של הרב צבי יהודה.

אה ושכחתי משהו חשוב! הוא אמר את זה למגורשים!  מי שמגורש- כמה שהוא יכול- ייקח מהמדינה.

אני מגורש. (הרב אמר את זה למגורשים, לא לכלל ישראל)כהנא צדק!


אבל גם רב שסובר ככה עשוי לסבור שהביטוח לאומילשם שבו ואחלמה
איננו כספי מדינה אלא קופת צדקה
ואני מכיר מי שסובר שמס הכנסה הם שודדים ותציל מה שאתה יכול אבל ביטוח לאומי זה קופת צדקה ואסור לרמות.
זה לא קופת צדקה. כל בן אדם שמקבל משכורת מפריש מהכסף לביטוחכהנא צדק!

לאומי

אני לא מבין בזה כלום רק אני אומר שגם אם רב מתירלשם שבו ואחלמה
לך לקחת כסף מהמדינה זה לא אומר שהוא יתיר לקחת מביטוח לאומי, וכתבתי שאני מכיר רב שיש לו גישה חרדית מאוד ביחס למדינה ובכל זאת אוסר לאומי את הביטוח לאומי.
אוסר לאומי?קוד אבל פתוח
לא מובן מה שאמרת.
לרמות?
א זה ברור זה שהמדינה היא אתחלת דגאולה או לא לא משנה את העובדה שיש איסור דאורייתא לגנוב.
ב זה לא הדיון. הדיון הוא במידה וכן יש זכאות
כן, לרמות, והתייחסתי לדברילשם שבו ואחלמה
הרב @כהנא צדק! שמדבר על קומבינות.
ואלו שמתירים ״לגנוב״ סוברים שהמדינה היא השודדת וה״גניבה״ ממנה זה רק להציל מעט ממה ששייך לנו.
הרב דוב ליאור, הרב רבינוביץ' והרב שרקי סוברים שזו קופת צדקה.אריק מהדרום
אז הם צריכים לעבור קורס בכלכלהמשה

בלי לזלזל בהם לרגע מבחינה תורנית (אני עפר לרגליהם בנושא הזה), אני כמעט בטוח שהם לא מכירים את הטבלאות של ביטוח לאומי, הן כמויות הרמאים, הן כמויות הערבים שניזונים מהקופה הזו בגלל אורח החיים שונה ומבנה הכנסות אחר והן בגלל שפשוט בט"ל פשוט שודד את הצעירים בשביל הזקנים.

אה. בסדר. טעיתי. אבל בכל אופן הרב שלי סובר שלקחת כמה שאפשרכהנא צדק!

מהמדינה ומהביטוח הלאומי

מס הכנסה הם במידה רבה שודדים, ובט"ל עוד יותרמשה

זה לא אומר שהייתי מחליט שמותר לגנוב אותם, אבל בגדול - על ירבעם שרצה לשדוד בערך 10% התנ"ך התבטא במילים חריפות.

 

בט"ל לבד לוקח בערך את הסכום הזה, ומס הכנסה עד 50% (חצי!) מיגיעתו של אדם.

ואני רוצה להזכיר שדין עדיין חייב לתת לירבעםארץ השוקולד
וברור שהמדינה צדיקים קצת יותר ממנו;)
ממש לא ברורלשם שבו ואחלמה
אתה משלם להם?אמא ל6 מקסימים
ביטוח לאומי זה כמו כל ביטוח, אתה משלם להם באופן קבוע, וכשמגיע לך לקבל מהביטוח, אתה מקבל.
גם חופשת לידה ככה, וגם דמי אבטלה ועוד.
לא נראה לי שמישהו חשב לוותר על דמי לידה...
אם אתה משלם את חובך, אתה מבוטח ומגיע לך ביטוח על נכות.
זה מגיע בזכות, ולא בחסד.
למה לא לקחת? זה לא כספי צדקה שזה או אתה או עני מרוד! אתה לא לוקח על חשבון אף אחד אחר, אל תדאג
אם על פי דינא דמלכותאאסטרו
מגיע לך אז ברור שמותר. הייתי מעיין במסילת ישרים בפרקי החסידות. אני חושב שמשם תקבל תשובה מדויקת .
בהצלחה!
לא מבין הרבהיש נחת
במידת חסידות למיניה
לא מבין הרבה במידת חסידותיש נחת
לסוגיה ושריגיה,אבל עם הבט"ל יצא לי להתעסק כעצמאי ועצתי לך אמונה שתיקח מהם כל מה שאפשר וכשר בבחינת "להציל מידם".אתה נשמע כתלמיד ישיבה אך שתצא לעולם ולעבודה תגלה שהם די סוחטים אותך לא תמיד בצדק...
לא בקטע פילפולי- אבל תיקח!!כמו צמח בר
א) זה לא בדיוק צדקה.. זה ביטוח... אתה משלם כל חודש סכום קטן כדי שאם תצטרך אותו ביום מן הימים- יפצו אותך. (בדיוק כמו ביטוח לרכב.. לא היית שוקל לא לקחת פיצויים, נכון?)
ב) הביטוח לאומי לא משחרר בקלות אחוזי נכות ומלגות.. אם קיבלת מהם-ככל הנראה מגיע לך! זה כסף שלך!! מגיע לך כדין!!
ג) למה להיות צדיק בעניין הזה? כל הכנסה נוספת היא מבורכת. תקיח ותכניס ישר לתוכנית חיסכון אם אתה לא צריך עכשיו-תצטרךאת זה למשכנתא/לרכב/להוצאות על לימודים/הוצאות מחיה. זה יקל עליך את החיים מאוד בהמשך.
^^^לא נולדתי
ואם אתה ממש רוצה תתרום את הכסף לאיזו ישיבה\ נזקקים
מה זה עוזר לתרום?ארץ השוקולד
ואם כבר, תתרום לאלו מאותו סגנון שצריכים, בבחינת "הותירו, הותירו להם" (אם אספו צדקה ונשאר כסף מיותר, נותנים לאותה מטרה). לכן, לתת לישיבה בטוח לא שייך...
ביטוח לאומי זה לא סיוע סוציאלי, זה סתם שודמשה

הם לוקחים מאיתנו כסף כדי בעיקר כאילו לממן לנו קצבת זקנה אחר כך, אבל בפועל אין להם כסף לשלם את זה.

הם נותנים קצבאות לנזקקים ולמילואימיניקיםארץ השוקולד
לדוגמא
ה"נזקקים" אצלם זה די בלוףמשה


אני לא ראיתי את ההגדרה של מי נזקקארץ השוקולד
כנראה שאתה בקי...
בעיקר ענייני עוני יחסי לסוגיומשה

כלומר אם אתה גר בדירה שלא שלך (למשל של ההורים) עם משכורת נמוכה או בלעדיה אתה עני

אם אתה עובד בשחור אתה עני

אם אתה גר בוילת ענק בכפר ערבי בלי תב"ע וטופס 4 (ולכן גם פטור מלשלם ארנונה), אבל מרוויח שכר מינימום אתה עני

 

אם את התגרשת כי התחשק לך, את עניה

 

ועוד כאלה.

 

אין שם בכלל הגדרות של עוני במובן ההלכתי אצלם. בעיקר אנשים שמכירים את החוקים ויודעים להשתחל לתוכם.

זה לא בעיה בביטוח הלאומיארץ השוקולד
אלא בעיה באותם הרמאים...
לא. הבעיה בבסיס של הכלי הגזלני הזהמשהאחרונה

ששודד את האדם העובד עבור הבטלן. הרמאים זה רק השועל שנכנס בפרצה.

מישהו פה קושר תכלת חינוך או גר"א?אנונימי (פותח)

שאלה לי אליכם: אחרי שעושים חוליה - שלוש כריכות, מסיימים אותה איכשהו (לדוג' להכניס את השמש לכריכה האחרונה), או שפשוט כורכים מעליה את החוליה הבאה וזה מה שמחזיק אותה? ואם כן מסיימים - איך? מקווה שהייתי ברור מספיק... תודה רבה!

פשוט כורכים מעליהצריך עיון
אבל שמעתי ממישהו שהוא עושה כריכות כמו קשירת רמב"ם
אפשר להשתמש בחתימה שלך? היא מהממת!אנונימי (3)
מאנונימי כי יש אנשים שעלו עליי ולא בא לי שידעו שאני משתמשת בניק |נבוך|
כן, גם אני העתקתי מאיפושהוצריך עיון
פשוט כורכים מעלארץ השוקולד
בכל מקרה יש גם סרטונים עם הדרכות ביו טיוב
עושים 3 כריכות לבן ומכניסים את השמש של הלבן מתחת לשמש שלכהנא צדק!אחרונה

התכלת וכורכים עוד 3 כריכות של תכלת ועוד פעם,

מכניסים את השמש של התכלת מתחת לשמש הלבן וחוזר חלילה.

"במקום שבעלי תשובה עומדים.."פפריקה--

יש למישהו אולי הסבר כל שהוא למה השימוש בביטוי  "במקום" ולא "במצב" וכד'..?

 

זקוקה להרחבה בכל מה שקשור למקום.

 

תודה!

 

ואשמח אם תפנו אותי לעוד פורום למדנים שיוכל לעזור לי .

פחות או יותרחוני המעגל פינות
אמשול לך משל
היו היה אדם שלא אכל שבוע
ולפתע נקראה בדרכו פת חרבה אך אכילה
מיד קפץ לעברה ואכלה בתיאבון רב
הרגיש אותו אדם הטעם הפת טעמים גדולים וערבים לחיך
לאחר שגמר הפת נזכר שקודם חודש היה נוהג מדי יום להסב במסעדות משובחות
אך טעם הפת היבשה ערבה לחיכו עוד יותר מן הבשרים המשובחים שנהג לאכול שם
והנמשל ברור
אדם שיום יום עובד את ה' יתברך הרי דומה הוא לאוכל סעודות פאר בזמן שובע
ואילו אדם שנמנע זמן רב מלעבוד את בוראו ולפתע התעורר הרי דומה הוא לאוכל פת חרבה בזמן רעב
ומכאן יתברר שברור שסעודות הפאר עריבות מהפת החריבה אך ההבדל בנייהם המקום
ועל זה נאמר במקום שבעלי תשובה אין צדיקים גמורים עומדים (או משהו דומה)
תודה. משל יפה. מן הסתם אשתמש בהקשר אחרפפריקה--

שוב אחדד את השאלה

 

מדוע משתמשים במונח "מקום". מה יש במקום שנותן את המשמעות המיוחדת לעניין החזרה בתשובה לעומת הצדיקים?

 

 

לכן לכאורה יש להבין את מהות המילה מקוםחוני המעגל פינות
לכאורה על פי המשל איננו יודעים בדיוק מה זה
אבל אנו יודעים שאין פרושו דרגה
(שהרי על פיו דרגת הצדיק גבוהה)
בפשטותקוד אבל פתוח
הכי הכי פשט שאני הקטן מבין, זה מדבר עם מקום בעולם הבא, ולא מצב כי הם באותו מצב כמו צדיק גמור, רק שהתהליך שהם עשו שונה, כלומר הם באותו מצב והגיעו בדרך שונה, ולכן המקום שלהם שונה.
וצריך להבין מה זה מקום(יכול להיות שזה כן מקום בעולם הבא כמו שכתבתי למעלה ויכול להיות שלא)
אני גם כן אנסהתקוות עולמים

אני בעד. ממש ממש

מחר?פרח

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

וואו ממש חזק אהבתי שכוייח עצוםחוני המעגל פינות
"מקום" הוא לשון "קיום".לך דומיה תהילה

זה חוזר אצל המהר"ל כמה פעמים.

 

כלומר, המציאות בה מתקיימים בעלי התשובה היא מעין מציאות מקבילה למציאות של הצדיקים הגמורים, במדרגה הרבה יותר גבוהה.

 

(אבל באופן יותר פשוט, "מצב" בהקשר הנפשי זו מילה יותר עכשווית, לא יודע אם חז"ל השתמשו בה...)

מקום הכוונהחן הכתב

כלא רק במצב שבו הוא נמצא, אלא ב"מקום" שהוא נמצא, כלומר עם כל מה שעבר עליו עד עכשיו וכל התנאים שהביאו אותו לידי כך...  

כי בעלי תשובה עומדים במקוםשפיפול

הם לא זזים , הם לא מתפתחים, הם תקועים.

לעומתם הצדיקים, כמעיין המתגבר.

 

הרמב"ם במורה נבוכים מסביר שפירוש המילה מקוםיהודי

הוא מעלה-מדרגה-ערך. כמו "אין לך דבר שאין לו מקום".

אבל זה הפוך לגמרי מפשט הגמרא?לך דומיה תהילה


דורש התייחסות מעמיקה ומפורטתשפיפול

אבל בקיצור ובקיצוץ נענה כי עניין התשובה אינו באמת מעשי ולכן הב"ת למעשים חיים באשליות ולכן לא מתקדמים.

כמו שכתובשפיפול

הפוך בה והפוך בה דכולי בה

מקום=דרגהסביוןאחרונה
והרי ברור שמי שהיה צדיק כל חייו הוא במדרגה גבוהה יותר ממי שהתחיל להיות צדיק רק לפני יומיים? אלא שיש בחינות שונות. ולדעתי הבחינה המדוברת כאן היא כזו:
בעל תשובה טעם טעם חטא. הוא יודע עד כמה החטא מתוק ומפתה, ובכל זאת מתגבר בכוחות אדירים. אבל הצדיק מעיקרו שלא טעם טעם חטא, לא מתפתה אליו בכלל. אז מצד אחד הצדיק יותר גדול, שהרי הסיכוי שיחטא נמוך יותר. אבל מצד שני, דווקא בעל התשובה נמצא במדרגה גבוהה יותר, שהרי יש לו כוח סבל גדול יותר.
לפי ההסבר הזה, בניגוד למשל של יהיה בסדר, המדרגה של "בעל תשובה" נשארת לכל החיים. ולדעתי זה מתאים יותר למציאות - אפשר לראות בעיניים שאופי של בעל תשובה נשאר איתו גם אחרי שנים.
ואביא משל שמתאים להסבר שלי (אינני זוכר ממי שמעתיו): משל למלך שנתן לשנים מעבדיו בקבוק יין משובח מאוד לכל אחד מהם, וציווה עליהם להחזיר לו אותו בשלמותו לאחר חודש, בלי לשתות אף טיפה. הראשון עשה כמצוותו, והשני החזיר את הבקבוק כשהוא חסר מעט. שאל אותו המלך: למה? ענה לו: כל יום הסתכלתי על הבקבוק בתאווה וממש רציתי לשתות את היין, אבל חזקה עלי מצוות המלך. עד שבאחד הימים לא הצלחתי להתאפק ושתיתי כוסית, והיין היה טעים מאין כמוהו. אבל אח"כ היו לי ייסורי מצפון כל כך גדולים, שמאז לא שתיתי אפילו לגימה. נתן המלך לראשון מלאנתלפים זהובים על שקיים את מצוותו, ולשני עוד יותר מלאנתלפים. שאל אותו הראשון: למה נתת לו יותר? ענה המלך: כי הוא ידע עד כמה היין הזה טעים, והתאווה שלו היתה הרבה יותר גדולה, ובכל זאת הצליח להתגבר!

מה שחשוב לזכור כאן, ובמיוחד עם המשל הזה, שזה רק מבחינה אחת. ודאי שיש הרבה בחינות שמדרגת הצדיק גבוהה יותר.
משלים על תפילה בחודש אלול...אנונימי (פותח)
יש למישהו משלים מיוחדים?
חייבת עזרהאנונימי (פותח)
לאחרונה ממש נחלשה לי האמונה.חייבת עזרה..אני חושבת שבין הסיבות העקריות שאני דתיה זה בגלל בריאות הנפש שלי.להיות רחוקה מהדת גורם לי להרגיש שאין לחיים שלי משמעות ושבאמת אין לי מה לעשות כאן.חיים מבאסים.היהדות גורמת לי שלווה ורוגע נפשי .פשוט כך.חיים עם משמעות.צד שני אני בן אדם יותר מדי עם שכל שחושב.ראיתי השבוע תוכנית של רפואה ואחד מהמתמחים אמר שם שאין כזה דבר נפש ולחיים אין משמעות ושהכל גלים במח.ואמרתי לעצמי ששום טענה שאני אגיד היא לא תעמוד מול הטענה שלו כי באמת בטח הכל גלים במח.זה ככ הבהיל אותי.הכניס אותי לחרדות ולספק בקיום של אלוקים.איך אני אבוא עם האמונה שלי כשהוא אומר לי שמחקרית זה גלים במח?חייבת לציין שמאז אני לא שקטה.אשמח לעזרה.לחיזוק אמיתי עם הוכחות כאלה ואחרות שלא תמיד המחקר צודק ושזה חארטה.מפחדת.
יקרה! כאחת שלומדת ועוסקת במדע כבר עשר שנים...חיפושית אדומה

וגם למדה אמונה לא מעט, שתדעי שמה שהוא אומר לא צריך להזיז לך כהוא זה את האמונה.

אני אשמח שתצרי איתי קשר בפרטי. יש לי המון מה לענות לו ולך

ושתדעי שמי שלומד את המדע לעומק, האמונה שלו רק גדלה!!!

ועוד משהו זה שבכללי תדעי שרפואה זה אחד המדעים הכי לא מדוייקים שרב שם הנסתר על הגלוי, אז תמיד תעמידי בספק דברים שרופאים אומרים...

זה מהצד של המדע.

ו

מהצד של האמונה - האמונה בקב"ה כבורא העולם היא הרבה יותר עמוקה ומורכבת מאיך שזה נראה שאת תופסת אותה.

אין ספק שצריך ללמוד לעומק מה משמעות האמונה היהודית, מה הגישות השונות, ואיך כל אחת מהן "מסתדרת" עם הגילויים המדעיים. 

ותשמחי שהשאלה הזאת עלתה לך כי היא מכריחה אותך ללמוד ולהעמיק שזה עונג בפני עצמו, מלבד זה שזה יבסס לך הרבה יותר את כל קיום המצוות.

 

מחכה שתצרי קשר!

שאלה ליצריך עיון
מכירים את המנהג לנשק את התפילין בתחילת ברכת יוצר אור? יודעים אולי מה העניין שלו?
אבא שלי אמר לי איזה משהו על זהשאג
נראה לי שהעניין הוא לא לשכוח את התפילין (עבר זמן מאז שהונחו אז להיזכר בהם)
זהו? ציפיתי למשהו קצת יותר מהותיצריך עיון
(מישהו אמר לי שספרדים מנשקים רק את התפילה של היד, זה בכלל מוזר)
ממה שאני יודעשאג


החיוב לזכור את התפילין הוא חיוב גמורלשם שבו ואחלמה
ואסור להסיח את הדעת מהתפילין ככה שזה מאוד מהותי
למשמש, דינד דגמ.העני ממעש
לא שאלתי למה למשמש, שאלתי למה דווקא ביוצר אורצריך עיון
עי' תשובה למטההעני ממעש


מצאתי תשובה באתר ישיבה-אדם כל שהוא
למיטב זכרוניוחי בהםאחרונה
עבר עריכה על ידי וחי בהם בתאריך ח' באלול תשע"ו 09:27
לפי הקבלה, בברכת יוצר אור היא בעולם הבריאה, והתפילין של יד הם כנגד עולם הבריאה. כך גם ממשמשים בתפילין של ראש בסוף גאל ישראל ממש לפני תחילת העמידה, כי העמידה היא בעולם האצילות, ותש"ר הם כנגד עולם האצילות. אבל זה עדיין נדמה לי כספר החתום...
אם תרצה להעמיק, אאל"ט זה נמצא בבן איש חי שנה א' פרשות וירא חיי שרה
ביאורו של הרב אבינר למסילת ישריםעדיהסדרניק

היי,

 

אני מעוניין ללמוד את הספר מסילת ישרים ושמעתי שלרב אבינר יש ביאור  לזה. מישהו שקרא את זה יכול להמליץ (או לא) על הביאור (אני חוזר בתשובה).  או לחילופין לצלם לי דף מהספר כדי שאראה את צורת הביאור? 

 

תודה חברים

מישהו??עדיהסדרניק
עבר עריכה על ידי עדיהסדרניק בתאריך ב' באלול תשע"ו 15:37


ממליצה לך להיכנס לאחת מהחנויות של דברי שירשפרינצה
בתח"מ בירושלים ולבקש לראות- מאמינה שיש להם
אני חושבת שיש גם אפשרות להזמין באינטרנט

לא מכירה את הספר הספציפי הזה אבל מאוד אוהבת ללמוד מהספרים של הרב אבינר.

בהצלחה
בעקרון זה יותר שיעורים של הרב אבינר על מסלי"שdavid7031

קצת כמו אמונת עיתנו על עין אי"ה.

יותר שיעור מוסר של ב אבינר על סדר המסל"יש

אבל אני מאוד נהנתי מזה

תשובהעדיהסדרניק
אתה יכול לפרט יותר? אני קצת חדש בזה. זה לא ביאור על הספר בלבד?
אני חושבת שהוא מתכוון שזה לא פירוש מילה במילה של הספרשפרינצה
אלא שיעורים שהרב אמר על הספר

הבנתי נכון?
שפרינצה, הבנת נכוןdavid7031

ועדיהסדרניק, המחשב טוען שאתה שאלת אתי בשבת ב23:51

אכן, אך שלחתי מחו"לעדיהסדרניק

ניו יורק ליתר דיוק, ככה שהשעה אצלנו הייתה 16:51.

 

ותודה

כבר התחלתי לחשושdavid7031אחרונה


שאלה הלכתית שעלתה לי במקלחת... 😳בדרך אל האושר
נניח ויש שירותים ואמבטיה יחד, התפניתי ומיד נכנסתי להתקלח, כשאני יוצאת אני צריכה לברך אשר יצר או שעבר יותר מידי זמן..?
מברכים אשר יצר אחרי המקלחתארץ השוקולד
יש דעות שעדיף לכתחילה לומר "אשר יצר" בתוך חצי שעה, אבל אם לא אמרת בתוך הזמן הזה תאמרי אחר כך.
72 דק'.נחמיה17
עבר עריכה על ידי נחמיה17 בתאריך כ"ז באב תשע"ו 21:20

מח' כמה בדיוק, אבל כך ענה הגרש"ח אבינר.

צריך לומר אשר יצר מאחרי שמתפנים עד שמרגישים שצריך שובלשם שבו ואחלמה
להתפנות
(כך כתב במשנה ברורה סימן ז' סעיף קטן א' בשם שערי תשובה)אדם כל שהוא


וואו, תודה!בדרך אל האושר
תשובה מפניני הלכהרפאל61

מומלץ מאוד להוריד את האפליקציה של פניני הלכה - יש שם חיפוש שפותר הרבה מאוד שאלות - משהו מצוין.

אפשר לחפש בחנות של גוגל "פניני הלכה השלם" או פשוט להוריד מכאן: 

https://play.google.com/store/apps/details?id=com.rafraph.pnineyHalachaHashalem

 

להלן התשובה:

לדעת שו"ע ז, ג, משמע שיכול לברך כל היום, ויותר מזה, שאם שכח וכבר התפנה פעם שנייה, יברך פעמיים 'אשר יצר'. ובזה רוה"פ חולקים עליו, שאין מברכים פעמיים 'אשר יצר'. אבל כל עוד לא נצרך להתפנות שוב, ישלים את ברכתו. ואם כבר התעורר להתפנות שוב, יברך 'אשר יצר' לאחר שיתפנה בשנית (מ"א, מ"ב ז, ו, וכך דעת כל הפוסקים האשכנזים ומקצת הפוסקים הספרדים). ולדעת החיד"א ובא"ח ויצא יב, רק עד חצי שעה יכול לברך. וליחו"ד ד, ה, עד 72 דקות יכול לברך. וספרדי ששכח לברך עד שעברו 72 דקות, אם יברך כדעת השו"ע, לא הפסיד.

לכתחי' לצאת ולברך מידהעני ממעש
צריכה לברך עד חצי שעה.כהנא צדק!


אחרי זה אני לא זוכר אם מברכים, אבל למיטב זכרוני- כןכהנא צדק!אחרונה


מישהו יכול להמליץ לי על ביאורים טובים למסילת ישרים?עדיהסדרניק


ממליץ קודם כל על "סדר ויכוח"ימ''ל

שזו גירסא נוספת ומורחבת יותר של המסילת ישרים שהרמח"ל כתב בעצמו (וגם מודפסת מתוך כתב ידו). מהשוואה ביניהם אפשר להבין וללמוד הרבה.

המשךעדיהסדרניק

הספר הנ"ל כולל בתוכו את הנוסח המקורי של מסילת ישרים?

תלוי בהוצאהימ''ל

אני ממליץ על מכון אופק, יש להם ספר עם שתי הנוסחאות והפניות לקטעים המקבילים מאחד לשני.

המשךעדיהסדרניק
האם יש שם רעיונות שלא מופיעים במסילת ישרים עצמה? האם הספר כולל ביאור טוב?
יש גם קצת אבל הוא בעיקר הרחבה של המסילת ישרים בסדר הפרקיםימ''לאחרונה

או יותר נכון - סדר הפרקים הוא תמצות של סדר הויכוח (כך טוענים). אין שם ביאור של ממש אלא הערות של המהדיר.

מישהו יכול לענות לי על זהסר מהחינוך

יש חמש אנשים שזכו שיהיה עליהם פרשה שלימה נח,יתרו,קרח,בלק ופנחס. נח יתרו ופנחס אנחנו מבינים למה הם זכו בלק זכה בגלל שהוא היה אמיתי והוא הראה את השנאה שלו לישראל כלפי חוץ אז הוא זכה אבל קורח לא היה שום דבר שהוא זכה אז למה יש עליו פרשה? אשמח אם תענו לי בהקדם

להראות שהתורה שייכת גם לרשעים?שאג
ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר חוקילשם שבו ואחלמה
לא נראה לי שקורח ענה על ההגדרות של רשע בפרק הזהשאג
אבל אתה צודק

אולי יותר שנועדה גם למי שמפקפק בהנהגה/בנביא
הוא עזר לאהרון הכהן לקבל כ"ד מתנות כהונהתקוות עולמים


ואי תודה איזה תשובותסר מהחינוך

אבא שלי רב בית כנסת ולא היה יכול לענות לי אני הולך להגיד לו את זה הוא ישמח תודה רבה אשריכם צדיקים שכוייח תעשו חייל

איך אבא שלי התלהבסר מהחינוך


לעתיד לבואחן הכתב

הטענה של קרח ביסודה היא טובה שלעתיד לבוא באמת כולם קדושים ובתוכם ה' , אבל זה יהיה כשמלאה הארץ דעה את ה', אבל קרח הקדים את זמנו. 

קודם, נהוג לשאול רבנים ולא אנשים שאומרים מהפופיק. וגם...נחמיה17

אני בעד. ממש ממש

מחר?פרח

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

מה שאמרתי הוא מהרב קוקחן הכתב


גם מה שאני אמרתי.נחמיה17

זה לא סותר שמעת וורט שמקורו במרן הרב קוק ונתקעת....

מה שאומרים פה זה מצויןסר מהחינוך

ואני לא חושב שעם התלמידי חכמים פה צריך ללכת לרב

 

אני מקווה שלא כתבת את זה ברצינות..יהודי

כי "גדול שימושה יותר מלימודה" ושימוש ת"ח זה לא מסתכם בשאלה בפורום.

אתה צודק אבל תסכים איתי שמה שאומרים פה מצויןסר מהחינוך


לא קראתי את כל מה שאומרים פה,יהודי אחרונה

[ואגלה לך בסוד, לפעמים אומרים פה דברים לא נכונים..]

 

יש הבדל גדול בין "מה שאומרים פה מצוין" לבין "אני לא חושב שעם הת"ח פה צריך ללכת לרב"

סליחה על הנפילה, זה הפריע לי

אני תוהה אם לשלם שחור זה גזללשם שבו ואחלמה
הרי מן הסתם העובד לא מוחל על הזכויות שלו
מצד שני אם יקפידו על זה לא יתאפשר להעסיק ביביסטריות
השאלה לאיזה חוק יש תוקף על פי ההלכה, היא מורכבת..אדם כל שהוא

ואחת הקריטריונים, האם זה חוק שנאכף בפועל.

 

יש סעיפים, שמבחינה מעשית אין להם שום משמעות. לא יוגש עליהם כתב אישום. [ואם יוגש, סביר שיהיה זיכוי בטענת הגנה מן הצדק].

כאן זה קצת שונה, כי אם באמת אפשר להגיש תביעה והיא תתקבל, אז זה אומר שהמדינה מצידה מאפשרת את הזכות הזו לכל מי שתובע אותה, רק שמעטים, אם בכלל, תובעים.

 

יש כאן גם שאלה אחרת, על זכויות שהחוק מעניק, כאשר מבחינת החוק אין תוקף לויתור עליהם, והעובד ויתר, האם לחוק יש תוקף הלכתי מול ויתור מפורש של העובד.

כמדומני, שיש מחלוקת בשאלה הזו.

[כאן מדובר גם על חוקים שנאכפים, ומוגשות עליהם תביעות לבתי משפט, לפעמים גם תביעות לדין תורה].

 

תהיהכוחות שמימיים
תפילות בודדות בכוונה או הרבה תפילות ללא כוונה
(בלי כוונה..)
מה עדיף ,מה רצוי ? גם לפני השם יתברך וגם לנו לעבודת השם.
(בהנחה שהאידיאל להתפלל הרבה ועם הרבה כוונה 📖 )


אשמח לכמה שיותר פירוט ומקורות ,וגם הגיגים.
תודה לעונים !

הרבה תפילות. להשתדל לכוון בקטע אחר כל פעםמושיקו
בשלחן ערוך כתוב -"טוב מעט תחנונים בכוונה, מהרבות בלא כוונה"אדם כל שהוא

(אורח חיים א ד).

יש להעיר, שלא ברור מהשאלה האם הכוונה לתפילות החובה, או לתפילות נוספות. נראה שהשלחן ערוך מדבר על תחנונים מעבר למה שחייבים.

[הדיון לגבי תפילות חובה בלי כוונה הוא דיון שונה לגמרי].

אשמח לשמוע לכאן ולכאן ,גם בתפילות החובה וגם נוספותכוחות שמימיים
תודה על המקורות !

מפורש בשולחן ערוךמקורות

אורח חיים באחד הסעיפים הראשונים (סימן א סעיף ד) טוב מעט בכוונה מהרבות בלא כוונה.

ובאמת ראה שם משנה ברורה וכדומה שזה רק ברשות. בתפילות חובה עדיף להתפלל את כולן ולהשתדל לכוון כמה שיכול

 

תודה רבה !כוחות שמימיים
שמונעשרה כוונה לפחות בברכהה ראשונההנפש חיה.
או אם לא כיוון אז
יכון במודים.

כך שמעתי מרב מסויים.
העיקר הכוונהmatan

בשו"ע מובא בפירוש "טוב מעט בכוונה" בענייני תפילה.

אבל מצד שני- מספרים ששאלו פעם רב אם עדיף מעט בכוונה מאשר הרבה שלא בכוונה- למה להגיד את כל פסוקי

דזימרה, שיגידו רק מזמור שיר חנוכת הבית, אשרי ואת הברכות. ענה להם אותו רב- שאם יעשו ככה, גם את המעט לא יעשו בכוונה.

אז צריך להיות זהירים.

תפילה ללא כוונה כגוף ללא נשמהnany
הרבה.. "אחרי המעשים נמשכים הלבבות"~moriya~
שמעתי פעם שזו הכוונה.
בוודאי שתפילות בודדות בכוונהלשם שבו ואחלמה
תפילה ללא כוונה לא רק שאין לה ערך (אלא אם היא חובה) אלא שגם יש בה נזק,
תפילה ללא כוונה מקשה על התפילה הבאה להיות בכוונה,
תחשבי,
מלבד תפילות שהן חובה גמורה,
מה הטעם לעמוד מול ה׳ ולמלמל טקסט ללא כוונה? איזה משמעות יש לזה?!
בדיוק זה! לעמוד מול השם. זה כל הערך!מאמע צאדיקה


לעמוד מול ה׳ ולשתוק זה בוודאי נפלאלשם שבו ואחלמה
אבל למלמל סתם זה מיותר
אולימאמע צאדיקה

אבל למלמל את המילים שאנשי כנסת הגדולה תיקנו לומר- אני מניחה שיש למילים האלו כוח... שאפילו רק מילמול שלהן פועל משהוא, והוא לא סתם מיותר

 

 

אז זהו שאני חושב שיש לזה השפעה שליליתלשם שבו ואחלמה
לא בגלל המילים אלא מעצם זה שאומרים מילים בלי להתכוון - זה מקשה אחר כך להתכוון
תפילות חובה - כשמן כן הןטוביה2
תפילות רשות - עדיף מעט ובכוונה
דבר שהועיל לי לתפילות יותר בכוונה זו תקופה שהייתי מתפלל קבוע בבית כנסת שלקח המון זמן עד חזרת הש"ץ וכאשר ידעתי שבכול מצב אני כאן עוד זמן - אז זה נתן לי חוסר דחיפות והמון נחת בתפילה. מה שמביא לכוונה

נ.ב. צריך לזכור שאשכנזים פוסקים שלא מתפללים נדבה סתם - אפילו אם יש תוספת כוונה)
לאיזה מהמצוות אתה מתכוון?מאמע צאדיקה

אתה מתכוון למצוות תפילה או למצוות עבודה שבלב? 

מצוות תפילה יש לה גדר מחייב , ויש לה גם רמת בסיס של כוונה מחייבת. 

מצוות עבודה שבלב- טוב, זה בלב, אי אפשר להגדיר... קראתי בספר שטוב להתרגל שכל אנחה על קושי - מכוונים אותה אל השם, ואז זה סוג של תפילה

מאמע ,כתבת לי בלשון זכר !😡כוחות שמימיים
מחול לך כוחות שמימיים
ותודה
תשובה..שואף למעלה
השאלה מנוסחת בצורה כזאת שיש לך בחירה בין מעט תפילות בכוונה לבין הרבה בלי כוונה, אך לדעתי זו טעות, מפני שאלו דברים שבאים ביחד. אני מציע שתקפידי על התפילות גם כשאת לא יכולה לכוון, יש לכך חשיבות גדולה מאוד וזה מעיד על רצינות ועקביות. לתוך התפילות האלו תנסי להכניס את הרגש והלב ביחד עם כוונה שכלית, ואם לא הצלחת לכוון אז זה לא נורא העיקר שאת על המסלול. תחשבי על כך שאם את דוגלת בתפילה רק כשאת מכוונת את אומרת לה' יתברך: "אני אפגוש אותך לעיתים רחוקות, כרגע זה לא מסתדר לי". אני רואה את העמל, היגיעה והעקביות כבסיס שעליו אפשר לבנות בניין מחשבתי רחב שישמש אותנו בעת התפילה.
כוונה בתפילהיהלום שבכתר

לא לשכוח לכוון את פירושי שמות ה' השונות. אדנות, י-ה-ו-ה - היה הווה ויהיה, מידת הרחמים. אלוקות - תקיף, בעל היכולות ובעל הכוחות כולו, מידת הדין. קל - כנ"ל, ושמידת הרחמים מתגברת על מידת הדין. יש מקורות שמסבירות יותר במפורט (פעם שמעתי שבספר יסוד ושורש העבודה, אבל אני לא מכירה את הספר בעצמי). 

תודה לכולםכוחות שמימיים
בקריאת התגובות וההודעה הפותחת ראיתי שהתהיה נראית רדודה למדי
רק לציין שהתהיה אינה נובעת ממקום רדוד אלא ממקום עמוק יותר
ובעקבות קושי מסויים.


זהו.

תודה לכל מי שהגיב וענה ,
לשם שבו ואחלמה - איששת את אשר היה על לבי
בנוגע לתפילות החובה רציתי לשאול ולחדד ,מה העניין להתפלל את תפילת החובה אם יש קושי ? אינני שואלת מבחינה הלכתית אלא מבחינה מהותית.

שואף למעלה -תודה על התגובה המעמיקה , אציין שיש קושי ספציפי ,ולא חלילה ניתוק מהשם או אמירה שאיני רוצה לפגוש אותו .
יש דבר נפלא בעקביות ובזה אני מסכימה.






ברור לי..שואף למעלה
הבנתי את העניין, רשמת שזה לא המצב האידיאלי. כתבתי את זה בדיוק לימים האלו שאין כח ויכולת לכוון (ימים של חוסר חשק) - צריך גם בימים אלו להשאר על הגלגל גם אם לא מכוונים.
בעניין תפילות חובהmatan

כשעוסקים בתפילה צריך להבין את מהותה ואת סיבתה- למה אנחנו מתפללים, מתוך הבנה של התפילה נוכל

להבין את שאר היחסים שבתוך המערכת הזו.

 

אז פה מגיעה חקירה גדולה בעניין התפילה ומשמעותה.

אין דרך טובה יותר מלימוד עצמי, כי רק הוא בסופו של דבר ישב על ליבך באמת.

אם את רוצה אני יכול להרחיב את העניין, על פי הבנתי מלימודי.

 

בראשי פרקים-

התפילה היא תמידית בנשמה והיא מופיעה את עולם הרגש של האדם.

התפילה הקבועה ע"פ לשון חכמים היא מכוונת את עולם הרגש של האדם ומיישרת אותו,

זה מה שנקרא עבודה שבלב- עבודה שנעשית בלב(הלב הוא החומר של העבודה).

ולכן יש צורך בתפילה קבועה גם אם הרגש לא שם כרגע.

 

לא הבנתי איך דבריך הובילו אותך למסקלשם שבו ואחלמה
שבסוף דבריך
המעלה של התפילה שאתה מדבר עליה (בשם הרב קוק מן הסתם) היא רק כשהתפילה היא בכוונה
לא בהכרחmatan

התפילה היא תמידית זה הרב קוק בהקדמה לעולת ראי"ה- את התפילה הזו אנו רוצים לחשוף.

תפילה על פי הרב קוק היא עבודה שבלב- במשמעות של עבודה שפועלת על הלב,

הפעולה שהיא עושה היא חשיפה של התפילה הפנימית של הנשמה.

גם אם האדם כרגע מתקשה בלחוש את התפילה הפנימית הזו- היא קיימת, וגם אם הוא מתפלל בלי כוונה,

אז התפילה שלו חושפת את הרובד הפנימי הזה.

 

התפילה כעבודה שבלב- מיישרת את עולם הרגש של האדם, במיוחד על פי נוסח החכמים- ולכן גם אם

לא מכוונים בדיוק בתפילה- הפעולה של יישור עולם הרגש, פועלת את פעולתה.

 

כמובן שככל שתגדל הכוונה כך תגדל ההשפעה בשני המישורים(שהם אחד- חשיפת התפילה הפנימית,

ויישור עולם הרגש)- אבל גם ללא כוונה יש השפעה חיובית כזו.

 

ושוב- הדברים בראשי פרקים, צריך ללמוד בפנים ולעבור תהליך עצמי בשביל לדעת אותם באמת....

כן בהכרחלשם שבו ואחלמה
העבודה שבתפילה היא לכוון,
אם אתה מתפלל בלי כוונה אתה רק מתרחק מיישור הלב ורק מתרחק מתפילת הנשמה,

מה שחושף את התפילה הפנימית של הנשמה זה התפילה בכוונה,
אדם שמתפלל בכוונה לאט לאט מתקרב לתפילה הפנימית שבו
נכון שהעבודה היא לכווןmatan

אבל התפילה עצמה, גם בלא כוונה היא בעלת ערך, במיוחד על פי נוסח חכמים,

עצם אמירת לשון חכמים כבר פועלת את פעולתה, אם בכוונה מועטת, מעט אם בכוונה רבה- הרבה.

גם ללא שום כוונה, יש פעולה לתפילה בלשון חכמים- כגוף בלא נשמה, אבל זה לא שום דבר.

אתה קבעת שתפילה ללא כוונה פוגעת ביושר הלבבי של האדם, אני מבין אחרת את מה שלמדתי.

שוב- הדברים נאמרים בראשי פרקים.

 

 

תודה רבה על הדברים היפים !! עושה חשק להתפלל..כוחות שמימיים
בגלל שהתפילה עצמה פועלת לרכך את הקושי הזה...מאמע צאדיקה


עצם קיום החובה הוא דבר בעל ערך עצום מכמה סיבותלשם שבו ואחלמה
קודם כל זה מבטא הכנעה לה׳
דבר נוסף, אם זאת החובה אז זה אומר שיש לזה ערך נוסף מלבד הערך שמובן בשכל שלנו, ויצכן שהערך הזה לא תלוי בכוונה.
קיום החובה הוא חשוב גם כי אי קיום החובה זו עברה
גם יש על זה שכר
עדיף מעט בכוונה מאשר הרבה ללא כוונהyagel

כל עוד זה לא עובר על ההלכה של החיוב שלך. ככה הרב שלי אמר..

לכוון בעיקר ב מגן אבות והשיבה שופטינו. ע"פ ההלכה אין חובהכהנא צדק!אחרונה

לכווון בכל התפילה אלא בברכה ראשונה של עמידה, ופסוק ראשון ושני של ק"ש,