קניית ספרי קודש - מישהו מכיר מקראות גדולות של ארטסקול?
אשמח לחוות דעת עליהן..
קניית ספרי קודש - מישהו מכיר מקראות גדולות של ארטסקול?
אשמח לחוות דעת עליהן..
הגדרת תינוק שנשבה ע"פ הרמב"ם הלכות ממרים ג, ג.
"אבל בני אותם הטועים, ובני בניהם, שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות, וגידלו אותם עליה- הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגויים, וגידלוהו הגויים על דתם, שהוא אנוס...
שו"ת "יהודה יעלה" חלק א, יורה דעה סימן נ:
"ומה גם כעת היום בזמנינו (הרב נפטר יהודה בן ישראל אסאד בשנת 1866) שהדור פרוץ מרובה- אין להרחיקם כל כך ולדחותם בשתי ידיים חלילה, שלא יתפקר טפי...שגם בעל נפש אין צריך להחמיר על עצמו מלשתות יין שנגעו בו מחללי שבתות כאלו שבזמן הזה, שלא העידו עליהם בפניהם בפני בית דין שחיללו בפני עשרה מישראל כנזכר לעייל..."
שו"ת "בניין ציון" החדשות סימן כג
"אבל לפושעי ישראל שבזמנינו- לא ידענא מה אדון בהם, אחר שבעוונותינו פשתה הבהרת לרוב, עד שברובם חילול שבת נעשה כהיתר...ולכן לעניות דעתי, המחמיר להחשיב נגיעת יין של הפושעים הללו לסתם יינם- תבוא עליו הברכה.
אכן גם למקילים יש להם על מה שיסמכו, אם לא שמבורר לנו שיודע דיני שבת, ומעיז פניו לחללו בפני עשרה מישראל יחד, שזה כמומר גמור, ונגיעת יינו אסור."
שבט הלוי חלק ב יו"ד סימן נ"א
"אשר שאל לעניין יין מבושל כל דהו אם יש לסמוך ע"ז שלא יאסר ע"י נגיעת יין של מחללי שבת בזה"ז...י"א דמחללי שבת בזמנינו קילא קצת כמש"כ בתשובת בניין ציון ח"ב ס' כג...אעפ"י שאין הסכמת רבותינו כקולא זאת של הבניין ציון ואין עסקיני כאן להכריע בזה, מכל מקום די בכל הנ"ל לאצטרופי להקל לעניין בישול כשיטת המחבר דדי שירתיח פעם אחת ויחול עליו שם בישול וכלשון הרשב"א דקבלת הגאונים תורה היא"
שו"ת "משנה הלכות" חלק ה סימן קעט
"הנה בתשובתי אחת כתבתי, דרוב הפוסקים סבירא להו, דמחללי שבת קודש בזמנינו דומין לתינוקות שנשבו..."
ילקוט יוסף קשו"ע הלכות יין נסך סעיף י
"ואמנם יש אומרים, שאם הוא מתפלל בשבת, ומקדש על היין בשבת, ואומר זכר למעשה בראשית, אף על פי שהוא מחלל שבת בפרהסיא - אינו מנסך את היין, ויש חולקים, והמקילים בזה- יש להם על מה שיסמוכו, ובפרט בדיעבד שעבר ומזג היין."
שו"ת "תשובות והנהגות" חלק ב סימן ת
"אבל אם טעם הדין שנאסר פיתו ויינו כדי שנתרחק ממנו, אם כן אפילו אינו אשם יש לאסור, כיוון שסוף כל סוך על ידי הקירוב עימו יבואו להתרחק מדרך התורה והמצוות, שהוא אינו שומרם, ואדרבה- עליו לגזור יותר מאשר מי שעובר ובמעל, כיוון שמתעטף בטלית שהוא אנוס...יש חשש יותר שילמדו מדרכיו, ומסוכן יותר...ולפי דרכנו, במחללי שבת בזמן הזה-קשה להקל ביינם מטעם שהם כאנוסים, דאדקבה ראי להחמיר בהם יותר...וכמדומני שכן המנהג הפשוט, לאסור אם נגע מחלל שבת בפרהסיא, ונזהרים מאוד מנגיעתו.
ספר "יין מלכות" פ"ג ו.
והמחלל שבת בפרהסיא בפני עשרה מישראל דינו כגוי גמור, אבל מ"מ אינו אוסר את היין במגעו בהנאה אלא בשתיה, וע"כ אם נגע ביין ע"י דבר אחר אינו אוסר את היין אפילו בשתיה, וכן "כחו" אינו אוסר את היין אפילו בשתיה...וכן אינו אוסר את היין, אם נגע ביין בשעה שהיה טרוד באחד מהטרדות המבוארות לקמן כגון מדידה הצלה וכדומה.
ספר "הכשרות" פרק יט סעיף סח
מחללי שבת בפרהסיה, המתקרבים לחיי תורה ומצוות, ועוסקים בלימודי היהדות לשם שמים ובכוונה כנה ואמיתית- שוב אין מגעם ביין אוסרו.
בכלל זה, אורחים שעדיין אינם שומרי כל המצוות, אך חוזרים ומתארחים, והולכים ומתחזקים בדרך האמת.
ותודה לספרי "צורבא מרבנן" ולאתר "עולמות".
על פי ההלכה בקביעות השנה .
השבעה פחות מ24 שעות
וה30 פחות משבוע..
לפני שבת לא יספיקו לשבת כמעט
הם לא חלים.
רמב"ם הלכות אבל פרק א:
"כָּל הַפּוֹרְשִׁין מִדַּרְכֵי צִבּוּר, וְהֵם הָאֲנָשִׁים שֶׁפָּרְקוּ עֹל הַמִּצְווֹת מֵעַל צַוָּארָם, וְאֵינָן נִכְלָלִין בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת וּכְבוֹד הַמּוֹעֲדוֹת וִישִׁיבַת בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, אֶלָּא הֲרֵי הֵם כָּךְ בְּנֵי חֹרִין לְעַצְמָן כִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת, וְכֵן הַמִּינִין וְהַמְּשֻׁמָּדִין וְהַמּוֹסְרִין - כָּל אֵלּוּ אֵין מִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶם, אֶלָּא אֲחֵיהֶם וּשְׁאָר קְרוֹבֵיהֶם לוֹבְשִׁין לְבָנִים וּמִתְעַטְּפִין לְבָנִים וְאוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּשְׂמֵחִים שֶׁאָבְדוּ שׂוֹנְאָיו שֶׁלְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ יי אֶשְׂנָא" (תהלים קלט,כא)."
אחפש את הציטוט המדויק של המקור בהמשך
א. לא כל החטאים נמחלים ביום כיפור.
ב. תשובה צריך לעשות כל החיים גם על חטאים שנמחלו, גם אם נסלח לנו - החטא נעשה (ראה ברמב"ם הלכות תשובה ב,ד וב-ז,ח).
ג. נוסח התפילה הוא נוסח אחיד לכן יש לברך ברכה זו גם אם התשובות הקודמות לא היו נכונות (כמו שביו"ט שני מתפללים ומברכים כמו ביו"ט למרות שברור שהוא לא באמת כזה).
כל אחת מהן נכונה בפני עצמה.
שיכול להיות שנעשה חטאים גם בין נעילה לערבית.
ומכאן כאמור כל החטאים נמחלו
ראה בתחילת הלכות תשובה לרמב"ם.
בקלותה של התשובה,
וגם אדם שיצא מיום כיפור יום של תפילות ובקשות, שיר והודיה ל ה' גם הוא אולי אולי צריך לבקש סליחה על ניואנס קטן ועדין והוא- האמונה בכוחה של התשובה ובקלותה. וכבר מיד ביום כיפור אנחנו מבקשים סליחה אם תהליך התשובה היה צריך שיפור לתשובה גבוהה, מאהבת ה'.
אני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
חז"ל כתבו כלל ידוע:
"ספק דאורייתא - לחומרא. ספק דרבנן - לקולא".
דהיינו, שכל ספק שיהיה לך במצוות דאורייתא - תמיד תחמיר ובגזרות דרבנן - אפשר להקל.
אך חז"ל הביאו לנו עוד כלל ידוע:
"ספק ברכות - להקל".
למה להוסיף ולכתוב את הכלל הזה? אי אפשר להבין אותו מהכלל הראשון?
הרי ברכות זה דרבנן (פרט ל"ברכת המזון" ויש מוסיפים "מעין שלוש").
אשמח לתשובה מחכימת פתי.
קודם כל - "ספק ברכות להקל" הוא לא כלל שמופיע בחז"ל ולכן אין כפילות בין הכללים.
[ואגב - גם 'חז"ל' הם לא גוף אחיד, אם חכם אחד אמר כלל אחד והשני אחר גם זו לא כפילות. רק במקרה שאותו תנא/אמורא היה אומר את שני הכללים אז היה אפשר לשאול "הא אמרה חדא זמנא"].
לגבי הכלל של "ספק ברכות להקל" יש מחלוקת אם הוא נלמד מהכלל של "ספק דרבנן לקולא" ואז אין חובה בברכה אבל יש אפשרות לברך, או שגם יש איסור לברך כי אז עוברים על "ספק דאורייתא לחומרא" של הזכרת שם ה' לשווא שלדעת הרמב"ם קיים גם בברכה שאינה צריכה.
בקווים של האוטובוסים מירושלים לבנימין והשומרון הנסיעה הקצרה ביותר - לחזמא - עולה 5.90.
לעומת זאת, נסיעות יותר ארוכות, לשער-בנימין\תחנת-הדלק\כוכב-יעקב וכו' עולות 3.00.
השאלה היא: מותר לעלות ולשלם 3.00 ואז לרדת בחזמא?
הרי שילמתי לנסיעה יותר ארוכה וירדתי לפני, אז חסכתי להם
בתומ"ר...
אז ההנחה שיש בשתלום על הקו הזה כוללת את כל התחנות וגם על דעת זה נתנו את הסבסוד, לכן נלענ"ד שאין שום בעיה להשתמש בקו הזה ולרדת בחזמא.
אבל אם אתה רוצה פסיקת הלכה אז תשאל את הרב שלך (ותכתוב גם לנו מה הוא אמר
).
כל מה שכתבתי הוא בהנחה שהסבסוד הוא על הקו כמו ששואל השאלה תיאר.
ברגע שאתה משלם פחות ממה שהיית צריך זה לא נחשב גנבה כל עוד שלמת משהו.
ברור אבל שאסור...
אותה?
ובכל זאת איש במדינה לא חושב שאסור לנסוע בכביש
כל מערכת התחבורה הציבורית מסובסדת ודפוקה מהיסוד. הרעיון לא היה של המתיישבים (שמעדיפים בכלל רכבים פרטיים, בוודאי ראשי הציבור הזה) אלא של אנשים אחרים במערכת.
התקציבים במדינה לא מחולקים ע"י גוף ניטרלי ב100%.
יש אנשים שונים עם עמדות שונות ואינטרסים שונים. חלק נמצאים בעמדה ישירה בקבלת החלטות, וחלקם מפעילים לחצים כאלה ואחרים מבחוץ [או מעמדות כח אחרות, בחלקים אחרים של המערכת]..
מכל מכלול השיקולים והלחצים יוצא בסופו של דבר התקציב. לפעמים הלחצים מובילים למשהו מאוזן יותר ולפעמים פחות.
למדתי מאגד תעבורה שהיא גבתה תקופה ארוכה תעריף לא נכון עד שהכריחו אותה להוריד אותו.
ובכל מקרה אם נכנסים לדקויות התחנה של חיזמא היא בקו שאחרי העמדות בידוק ששם על פי החוק היבש המחיר הוא 50%.


like
נראה שאת בבירורים עם עצמך/ חברות
שאלות יפות
עם תשובות שאינם תמיד על רגל אחת
ועוד יותר קשה לתת מקור נקודתי-
זה פילוסופיה
יש לך מורה לתושב"ע/ יועצת/ מדריכה שאת יכולה לדבר ולברר אתה?
במידה ואתה אדם הגון וישר באופן כללי, זו מצווה מן הגדולות והמובחרות, עלה והצלח.

כל כסף שאני יכול לקחת מהמדינה (אפילו בקומבינות)- לקחת.
והגישה שלו למדינה בדיוק כמו של הרב צבי יהודה.
אה ושכחתי משהו חשוב! הוא אמר את זה למגורשים! מי שמגורש- כמה שהוא יכול- ייקח מהמדינה.
לאומי
בלי לזלזל בהם לרגע מבחינה תורנית (אני עפר לרגליהם בנושא הזה), אני כמעט בטוח שהם לא מכירים את הטבלאות של ביטוח לאומי, הן כמויות הרמאים, הן כמויות הערבים שניזונים מהקופה הזו בגלל אורח החיים שונה ומבנה הכנסות אחר והן בגלל שפשוט בט"ל פשוט שודד את הצעירים בשביל הזקנים.
מהמדינה ומהביטוח הלאומי
זה לא אומר שהייתי מחליט שמותר לגנוב אותם, אבל בגדול - על ירבעם שרצה לשדוד בערך 10% התנ"ך התבטא במילים חריפות.
בט"ל לבד לוקח בערך את הסכום הזה, ומס הכנסה עד 50% (חצי!) מיגיעתו של אדם.

הם לוקחים מאיתנו כסף כדי בעיקר כאילו לממן לנו קצבת זקנה אחר כך, אבל בפועל אין להם כסף לשלם את זה.
כלומר אם אתה גר בדירה שלא שלך (למשל של ההורים) עם משכורת נמוכה או בלעדיה אתה עני
אם אתה עובד בשחור אתה עני
אם אתה גר בוילת ענק בכפר ערבי בלי תב"ע וטופס 4 (ולכן גם פטור מלשלם ארנונה), אבל מרוויח שכר מינימום אתה עני
אם את התגרשת כי התחשק לך, את עניה
ועוד כאלה.
אין שם בכלל הגדרות של עוני במובן ההלכתי אצלם. בעיקר אנשים שמכירים את החוקים ויודעים להשתחל לתוכם.
ששודד את האדם העובד עבור הבטלן. הרמאים זה רק השועל שנכנס בפרצה.
התכלת וכורכים עוד 3 כריכות של תכלת ועוד פעם,
מכניסים את השמש של התכלת מתחת לשמש הלבן וחוזר חלילה.
יש למישהו אולי הסבר כל שהוא למה השימוש בביטוי "במקום" ולא "במצב" וכד'..?
זקוקה להרחבה בכל מה שקשור למקום.
תודה!
ואשמח אם תפנו אותי לעוד פורום למדנים שיוכל לעזור לי .
שוב אחדד את השאלה
מדוע משתמשים במונח "מקום". מה יש במקום שנותן את המשמעות המיוחדת לעניין החזרה בתשובה לעומת הצדיקים?
אני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
זה חוזר אצל המהר"ל כמה פעמים.
כלומר, המציאות בה מתקיימים בעלי התשובה היא מעין מציאות מקבילה למציאות של הצדיקים הגמורים, במדרגה הרבה יותר גבוהה.
(אבל באופן יותר פשוט, "מצב" בהקשר הנפשי זו מילה יותר עכשווית, לא יודע אם חז"ל השתמשו בה...)
כלא רק במצב שבו הוא נמצא, אלא ב"מקום" שהוא נמצא, כלומר עם כל מה שעבר עליו עד עכשיו וכל התנאים שהביאו אותו לידי כך...
הם לא זזים , הם לא מתפתחים, הם תקועים.
לעומתם הצדיקים, כמעיין המתגבר.

הוא מעלה-מדרגה-ערך. כמו "אין לך דבר שאין לו מקום".
אבל בקיצור ובקיצוץ נענה כי עניין התשובה אינו באמת מעשי ולכן הב"ת למעשים חיים באשליות ולכן לא מתקדמים.
הפוך בה והפוך בה דכולי בה
וגם למדה אמונה לא מעט, שתדעי שמה שהוא אומר לא צריך להזיז לך כהוא זה את האמונה.
אני אשמח שתצרי איתי קשר בפרטי. יש לי המון מה לענות לו ולך 
ושתדעי שמי שלומד את המדע לעומק, האמונה שלו רק גדלה!!!
ועוד משהו זה שבכללי תדעי שרפואה זה אחד המדעים הכי לא מדוייקים שרב שם הנסתר על הגלוי, אז תמיד תעמידי בספק דברים שרופאים אומרים...
זה מהצד של המדע.
ו
מהצד של האמונה - האמונה בקב"ה כבורא העולם היא הרבה יותר עמוקה ומורכבת מאיך שזה נראה שאת תופסת אותה.
אין ספק שצריך ללמוד לעומק מה משמעות האמונה היהודית, מה הגישות השונות, ואיך כל אחת מהן "מסתדרת" עם הגילויים המדעיים.
ותשמחי שהשאלה הזאת עלתה לך כי היא מכריחה אותך ללמוד ולהעמיק שזה עונג בפני עצמו, מלבד זה שזה יבסס לך הרבה יותר את כל קיום המצוות.
מחכה שתצרי קשר!
היי,
אני מעוניין ללמוד את הספר מסילת ישרים ושמעתי שלרב אבינר יש ביאור לזה. מישהו שקרא את זה יכול להמליץ (או לא) על הביאור (אני חוזר בתשובה). או לחילופין לצלם לי דף מהספר כדי שאראה את צורת הביאור?
תודה חברים
קצת כמו אמונת עיתנו על עין אי"ה.
יותר שיעור מוסר של ב אבינר על סדר המסל"יש
אבל אני מאוד נהנתי מזה
ועדיהסדרניק, המחשב טוען שאתה שאלת אתי בשבת ב23:51
ניו יורק ליתר דיוק, ככה שהשעה אצלנו הייתה 16:51.
ותודה
מח' כמה בדיוק, אבל כך ענה הגרש"ח אבינר.
מומלץ מאוד להוריד את האפליקציה של פניני הלכה - יש שם חיפוש שפותר הרבה מאוד שאלות - משהו מצוין.
אפשר לחפש בחנות של גוגל "פניני הלכה השלם" או פשוט להוריד מכאן:
https://play.google.com/store/apps/details?id=com.rafraph.pnineyHalachaHashalem
להלן התשובה:
לדעת שו"ע ז, ג, משמע שיכול לברך כל היום, ויותר מזה, שאם שכח וכבר התפנה פעם שנייה, יברך פעמיים 'אשר יצר'. ובזה רוה"פ חולקים עליו, שאין מברכים פעמיים 'אשר יצר'. אבל כל עוד לא נצרך להתפנות שוב, ישלים את ברכתו. ואם כבר התעורר להתפנות שוב, יברך 'אשר יצר' לאחר שיתפנה בשנית (מ"א, מ"ב ז, ו, וכך דעת כל הפוסקים האשכנזים ומקצת הפוסקים הספרדים). ולדעת החיד"א ובא"ח ויצא יב, רק עד חצי שעה יכול לברך. וליחו"ד ד, ה, עד 72 דקות יכול לברך. וספרדי ששכח לברך עד שעברו 72 דקות, אם יברך כדעת השו"ע, לא הפסיד.
שזו גירסא נוספת ומורחבת יותר של המסילת ישרים שהרמח"ל כתב בעצמו (וגם מודפסת מתוך כתב ידו). מהשוואה ביניהם אפשר להבין וללמוד הרבה.
הספר הנ"ל כולל בתוכו את הנוסח המקורי של מסילת ישרים?
אני ממליץ על מכון אופק, יש להם ספר עם שתי הנוסחאות והפניות לקטעים המקבילים מאחד לשני.
או יותר נכון - סדר הפרקים הוא תמצות של סדר הויכוח (כך טוענים). אין שם ביאור של ממש אלא הערות של המהדיר.
יש חמש אנשים שזכו שיהיה עליהם פרשה שלימה נח,יתרו,קרח,בלק ופנחס. נח יתרו ופנחס אנחנו מבינים למה הם זכו בלק זכה בגלל שהוא היה אמיתי והוא הראה את השנאה שלו לישראל כלפי חוץ אז הוא זכה אבל קורח לא היה שום דבר שהוא זכה אז למה יש עליו פרשה? אשמח אם תענו לי בהקדם
אבא שלי רב בית כנסת ולא היה יכול לענות לי אני הולך להגיד לו את זה הוא ישמח תודה רבה אשריכם צדיקים שכוייח תעשו חייל
הטענה של קרח ביסודה היא טובה שלעתיד לבוא באמת כולם קדושים ובתוכם ה' , אבל זה יהיה כשמלאה הארץ דעה את ה', אבל קרח הקדים את זמנו.
אני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
זה לא סותר שמעת וורט שמקורו במרן הרב קוק ונתקעת....
ואני לא חושב שעם התלמידי חכמים פה צריך ללכת לרב
כי "גדול שימושה יותר מלימודה" ושימוש ת"ח זה לא מסתכם בשאלה בפורום.
[ואגלה לך בסוד, לפעמים אומרים פה דברים לא נכונים..]
יש הבדל גדול בין "מה שאומרים פה מצוין" לבין "אני לא חושב שעם הת"ח פה צריך ללכת לרב"
סליחה על הנפילה, זה הפריע לי
ואחת הקריטריונים, האם זה חוק שנאכף בפועל.
יש סעיפים, שמבחינה מעשית אין להם שום משמעות. לא יוגש עליהם כתב אישום. [ואם יוגש, סביר שיהיה זיכוי בטענת הגנה מן הצדק].
כאן זה קצת שונה, כי אם באמת אפשר להגיש תביעה והיא תתקבל, אז זה אומר שהמדינה מצידה מאפשרת את הזכות הזו לכל מי שתובע אותה, רק שמעטים, אם בכלל, תובעים.
יש כאן גם שאלה אחרת, על זכויות שהחוק מעניק, כאשר מבחינת החוק אין תוקף לויתור עליהם, והעובד ויתר, האם לחוק יש תוקף הלכתי מול ויתור מפורש של העובד.
כמדומני, שיש מחלוקת בשאלה הזו.
[כאן מדובר גם על חוקים שנאכפים, ומוגשות עליהם תביעות לבתי משפט, לפעמים גם תביעות לדין תורה].
(אורח חיים א ד).
יש להעיר, שלא ברור מהשאלה האם הכוונה לתפילות החובה, או לתפילות נוספות. נראה שהשלחן ערוך מדבר על תחנונים מעבר למה שחייבים.
[הדיון לגבי תפילות חובה בלי כוונה הוא דיון שונה לגמרי].
אורח חיים באחד הסעיפים הראשונים (סימן א סעיף ד) טוב מעט בכוונה מהרבות בלא כוונה.
ובאמת ראה שם משנה ברורה וכדומה שזה רק ברשות. בתפילות חובה עדיף להתפלל את כולן ולהשתדל לכוון כמה שיכול
בשו"ע מובא בפירוש "טוב מעט בכוונה" בענייני תפילה.
אבל מצד שני- מספרים ששאלו פעם רב אם עדיף מעט בכוונה מאשר הרבה שלא בכוונה- למה להגיד את כל פסוקי
דזימרה, שיגידו רק מזמור שיר חנוכת הבית, אשרי ואת הברכות. ענה להם אותו רב- שאם יעשו ככה, גם את המעט לא יעשו בכוונה.
אז צריך להיות זהירים.
אבל למלמל את המילים שאנשי כנסת הגדולה תיקנו לומר- אני מניחה שיש למילים האלו כוח... שאפילו רק מילמול שלהן פועל משהוא, והוא לא סתם מיותר
אתה מתכוון למצוות תפילה או למצוות עבודה שבלב?
מצוות תפילה יש לה גדר מחייב , ויש לה גם רמת בסיס של כוונה מחייבת.
מצוות עבודה שבלב- טוב, זה בלב, אי אפשר להגדיר... קראתי בספר שטוב להתרגל שכל אנחה על קושי - מכוונים אותה אל השם, ואז זה סוג של תפילה

מאמע צאדיקה
כוחות שמימייםלא לשכוח לכוון את פירושי שמות ה' השונות. אדנות, י-ה-ו-ה - היה הווה ויהיה, מידת הרחמים. אלוקות - תקיף, בעל היכולות ובעל הכוחות כולו, מידת הדין. קל - כנ"ל, ושמידת הרחמים מתגברת על מידת הדין. יש מקורות שמסבירות יותר במפורט (פעם שמעתי שבספר יסוד ושורש העבודה, אבל אני לא מכירה את הספר בעצמי).
כשעוסקים בתפילה צריך להבין את מהותה ואת סיבתה- למה אנחנו מתפללים, מתוך הבנה של התפילה נוכל
להבין את שאר היחסים שבתוך המערכת הזו.
אז פה מגיעה חקירה גדולה בעניין התפילה ומשמעותה.
אין דרך טובה יותר מלימוד עצמי, כי רק הוא בסופו של דבר ישב על ליבך באמת.
אם את רוצה אני יכול להרחיב את העניין, על פי הבנתי מלימודי.
בראשי פרקים-
התפילה היא תמידית בנשמה והיא מופיעה את עולם הרגש של האדם.
התפילה הקבועה ע"פ לשון חכמים היא מכוונת את עולם הרגש של האדם ומיישרת אותו,
זה מה שנקרא עבודה שבלב- עבודה שנעשית בלב(הלב הוא החומר של העבודה).
ולכן יש צורך בתפילה קבועה גם אם הרגש לא שם כרגע.
התפילה היא תמידית זה הרב קוק בהקדמה לעולת ראי"ה- את התפילה הזו אנו רוצים לחשוף.
תפילה על פי הרב קוק היא עבודה שבלב- במשמעות של עבודה שפועלת על הלב,
הפעולה שהיא עושה היא חשיפה של התפילה הפנימית של הנשמה.
גם אם האדם כרגע מתקשה בלחוש את התפילה הפנימית הזו- היא קיימת, וגם אם הוא מתפלל בלי כוונה,
אז התפילה שלו חושפת את הרובד הפנימי הזה.
התפילה כעבודה שבלב- מיישרת את עולם הרגש של האדם, במיוחד על פי נוסח החכמים- ולכן גם אם
לא מכוונים בדיוק בתפילה- הפעולה של יישור עולם הרגש, פועלת את פעולתה.
כמובן שככל שתגדל הכוונה כך תגדל ההשפעה בשני המישורים(שהם אחד- חשיפת התפילה הפנימית,
ויישור עולם הרגש)- אבל גם ללא כוונה יש השפעה חיובית כזו.
ושוב- הדברים בראשי פרקים, צריך ללמוד בפנים ולעבור תהליך עצמי בשביל לדעת אותם באמת....
אבל התפילה עצמה, גם בלא כוונה היא בעלת ערך, במיוחד על פי נוסח חכמים,
עצם אמירת לשון חכמים כבר פועלת את פעולתה, אם בכוונה מועטת, מעט אם בכוונה רבה- הרבה.
גם ללא שום כוונה, יש פעולה לתפילה בלשון חכמים- כגוף בלא נשמה, אבל זה לא שום דבר.
אתה קבעת שתפילה ללא כוונה פוגעת ביושר הלבבי של האדם, אני מבין אחרת את מה שלמדתי.
שוב- הדברים נאמרים בראשי פרקים.
כל עוד זה לא עובר על ההלכה של החיוב שלך. ככה הרב שלי אמר..
לכווון בכל התפילה אלא בברכה ראשונה של עמידה, ופסוק ראשון ושני של ק"ש,