אוקי...
אני רוצה להעלות נושא לדיון:
צריך וחשוב לתרום לאחרים, אך מה עם העזרה באה על חשבון הרוחניות של האדם?
(לדג', קירוב רחוקים יכול לפעמים להזיק לנפש האדם, הוא נפתח למקומות/מראות/מעשים וכו' שאינם ראויים)
עדיף שהאדם ימשיך לעזור ולתת מעצמו לאחר, גם אם זה בא על חשבונו?
או שעל האדם קודם כל לדאוג לרוחניות שלו?
בס"ד
תחשבי שאת יכולה להגיד גם ההפך..שקירוב רחוקים יכולה אפילו להדביק את האדם יותר ב-ה'. מרב כל הקטע שהוא צריך לקרב הוא צריך ללמוד עוד ועוד לכן הוא מתקרב ל-ה'. אך את צודקת שלפעמים זה יכול אפילו לרחק..פתאום השאלות של החילוני יכולות להכשיל..ולהגיד וואלה..אולי זה..ואולי זה..
אבל הכל תלוי ברמה שלך כלפי ה'. ז"א אם יש לך את האמצעים והמניעים להגיד לעצמך שזה את ואף אחד לא ישנה את זה. אפילו לא דעה של איש חילוני שהרבה פעמים מבלבלת. ותאמיני לי יש אנשים שהרמה הרוחנית שלהם כל כך גדולה שהם עושים חסדים והם באים למקום של החילונים ומעלים אותם ביחד איתם. הרב שלנו (אם איני טועה) סיפר לנו פעם שהוא מכיר אדם שהיה ניכנס למקום של דיסקוטקים בלילה יחד עם חבר שלו והיה מנגן שם שירי נשמה ושירי קודש וזה היה משפיע על האנשים שהיו שם..וזה קירב..אף תארי לך שאותם אלה לא היו ברמה רוחנית הם היו יכולים לחטוא..לכי תדעי מה יש בדיסקוטקים..
לכן כמו שאמרתי, זה תלוי באיזה רמה רוחנית אתה..יש אדם שיחטא אם הוא יתרום לקרב רחוקים ויש כאלה שלא..אדם צריך להכיר את עצמו כדי לדעת.
בס"ד
אבל אם זה קשה לך אני אוסיף למטה *הטקסט כתוב בלשון נקבה אך מיועדים למין השני גם*
בס"ד
שלא שמת לב שהתשובה לא מיועדת לך. אז אל תעשה מזבוב פיל. וזה כלל לא משנה אם אני כותבת את ההודעה לאחרונה או לא.
זה בכלל לא דומה.אתה מביא דוגמאות לדברים שאין סיכוי כמעט שיקרו לעומת זאת השואל שאל שאלה נכונה!!
באמת דברים כאלה קורים שאתה בא לחזק ויוצא חלש!
זקוקים לתשובה עניינית
כמובן שחשוב מאוד שכל אחד יתרום, יעזור ויתן מעצמו לאחר, אבל חשוב מאוד גם לדאוג שלא יתקלקל מזה.
אז מה נעשה? לא נלך לעזור לאחרים כי יש חשש שנתקלקל? אז זהו שחייבים לעשות את זה, אז מה נעשה?
לכן בהתחלה שאדם עוד צעיר הוא צריך לבנות את עצמו, ללמוד כמה שיותר כדי שידע מה להשיב ומה לענות כששואלים אותו, אבל מה לעשות וכולנו בני אדם, וגם לאחר שלמדנו עדיין אנחנו יכולים לשמוע שאלה שאין לנו תשובה עליה, לכן צריך כל אחד לעשות לו רב וכשיש לו ספק כל שהוא, לא יאמר אני לא יודע ויתחיל להתקלקל או לכפור ח"ו, אלא ילך לרב שלו וישאל אותו, ואז אין חשש שח"ו יתקלקל.
לסיכום: צריך ללכת ולקרב רחוקים, אבל לפני זה בגיל צעיר ללמוד טוב כדי שנגדל נוכל לצאת וכבר לא יהיה חשש. וכמו כן תעשה לעצמך רב שכל ספק שיש לך תשאל אותו.
ובע"ה שלוחי מצווה לא יזוקו.
בס"ד.
בלשון צחות דרשו על "עז פנים לגהנם ובושת פנים לגן עדן"- עז פנים- מי שהוא עז פנים, שיש לו "עזות דקדושה", יש לו עמידה עצמית חזקה, הוא יכול לקרב רחוקים אפילו בגהנם. אבל מי שהוא "בושת פנים" מי שאין לו כ"כ עמידה חזקה, מי שעוד לא "סגור על עצמו"- הוא יכול "לקרב רחוקים" רק בגן עדן...
תכל'ס. הכלל בגמרא אומר:" אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך". ז"א שלא אומרים לאדם שיחטיא את עצמו בשביל לחזק מישהו אחר.
אלא מאי? שגם הכלל: "חלל עליו שבת אחת, בשביל שישמור שבתות הרבה", קיים. אומנם הוא נאמר על פיקוח נפש גשמי, אבל יש שבאו להוכיח ממנו גם על פיקוח נפש רוחני.
בדברים האלה אין כללים ברורים. ז"א, ברור שעל ההלכה- אסור לעבור. על ההלכה- חייבים לשמור. אבל אם זה לא "עבירות" אלא נזקים מסויימים לרוחניות של האדם- כאן מתחילה השאלה. והתשובה משתנה בין אדם לאדם. יש כאלה שכן ויש כאלה שלא. ויש גם את השאלה של הגיל והבניין הרוחני של האדם.
מסקנה: צריך לשאול רב שמכיר אותך...
אחד מאלף,
בוגר קורס שליחים של "מעייני הישועה"
שביניהם יש בד"כ ילדים
לפי הדרך שלך.אסור להכניס ילדים שעוד לא בנויים כמו שצריך לשליחות.
אז מה??רק כשאתה רווק תעשה שליחות וקירוב?
שקד- זה בדיוק מה שאת ענית לי..
בס"ד
בכל דבר יש את הצד של הסיכון, ואם האדם לא יסתכן הוא לא יתקדם בחיים!
וזה לא קשור לפגיעה רוחנית או גשמית - העיקרון הוא אותו הדבר!
תמיד לוקחים סיכון..!!
וגם שלוחי מצווה אינם ניזוקים - למדתי פעם שהם לא ניזוקים במובן הפנימי,הרוחני.
ה' רוצה שילדיו יתקרבו אליו אז הוא עוזר לאותו אדם שרוצה לעזור שלא ירד.
בס"ד
עדיף לא לנסות לעשות משהו שאתה יודע שאתה יכול ליפול בו וגם לא כל דבר מתאים לכולם..תשאירו את זה לאנשים שזה לא יכשיל אותם..~
וב"ה יש המון אנשים כאלה!! שיודעים לתת מעצמם..ולקרב בלי לפגוע בעצמם..
בס"ד
אם כל אחד יחכה עד שהוא יהיה בנוי בעצמו, אף אחד לא יצא.
בעיקרון כמעט כולם יכולים לצאת ולהפתח, השאלה איך עוישם את זה.
בד"כ להיפך, דווקא ההתמודדות עם דיעות אחרות מחזקת את שלך.
כשמדבירם לתינוק [ל ה ב ד י ל], מדברים איתו בשפה פשוטה ועושים 'קוצי מוצי', אבל זה לא מוריד מהרמה שלך.
לא צריך לחכות עד לגיל 25 וגם להתלבט. בטח שלא בגיל 12. אבל איזור גיל 15, אם פחות או יותר בחרת לך דרך לא נראה לי שזה יזיק כ"כ. מובן שאם את עושה את זה במסגרת קבועה, כדאי שיהיה לך יעוץ ממישהו מבוגר יותר באופן עקבי.
בס"ד.
יש כלל בהלכות בשר וחלב, שבשר שעסוק ב"לפלוט" לא "בולע". לא נכנס עכשיו לעומק הדין, אבל דורשים על זה שככה זה גם בקירוב. מי שטרוד לפלוט- להשפיע. לא יהיה מושפע. יכול להעיד על זה כל אדם שעסק בהפצות או בדברים דומים. כשאתה עסוק בלקרב, אתה לא משופע לרעה.
כמובן, צריך בשביל זה לשים לב למחשבות. אבל כשזה ככה- זה ככה.
בכל מקרה, צריך להיות בנויים מספיק. ולשאול רב. לא לעשות כלום בלי להתייעץ עם רבנים!
לקחת סיכון- מי אמר שתמיד צריך לקחת סיכון? איפה זה כתוב? לדעתי אסור לקחת סיכונים בדברים כ"כ חשובים...
ולגבי "דיבור עם תינוק". צריך לשים לב. "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה"- לא לקרב את התורה אליהם, להוריד את התרוה מרמתה אלא להעלות אותם לתורה. כמובן צריך לדבר דברים ברמתם, אבל חייבים לשים לב שלא יורדים... וד"ל.
אגב, כולנו התייחסנו לדוגמא. אבל זה דבר שלא קשור רק ל"הפצות". ילד בכיתה שמקלקל את כולם, חניך בסניף שמוריד ת'רמה. חבר רע וכו'...
בס"ד
בדוגמא עם התינוק. התכוונתי, למשל- יש המון דתיים שרואים סרטים, הולכים לקולנוע, וכו'- ואומרים ש"מה, אנחנו חרדים?!".... וההיפך, התכוונתי שאדם לא צריך להוריד מרמתו ומרמת התורה כדי להתחבר. יש כאלו שבטוחים שאם הם יגדלו זקן- לדוגמא דוגמית- בלי להכנס עכשיו לדיון- שימו לב לאיזה כיוון לקחתי את זה לפני שעולים עלי- אז חילונים ירתעו מהם- זה כ"כ מעוות לא לעשות משהו, רק בגלל שנראה לך שזה ירתיע אחרים! להיפך, זה רק גורם לחילונים לחשוב כמה הזרם הדת"ל מתרפס...
השאלה הראשונה שנשאלת כאן היא למה צריך לקרב רחוקים? התשובה הפשוטה היא לכך היא מצד ואהבת שכמו שאתה מאושר עם הדת ככה אתה רוצה שאחרים יהיו מאושרים. אבל בשביל זה אתה צריך להיות שלם עם העולם הרוחני שלך.
לפעמים קירוב רחוקים בא כתחליף לבנין אישי. כמצליחים לשכנע אחרים מחזקים את הבטחון העצמי, אבל הופכים להיות תלויים בויכוחים כדי להתחזק מתקשים להתמודד לבד.
השאלה היא לא פשוטה אבל צריך לבדוק טוב את הסיבה לרצון לקרב רחוקים. ולגבי אוהב את הברית ומקרבן לתורה. ידועה דרשתו של הרצי"ה שלא כתוב אוהב את הבריות כדי לקרבן לתורה אלא אוהבים וממילא יוצא קירוב לתורה. לכן צריך לשקול היטב מה קורה כשעושים זאת בצורה מלאכותית. וכדאי ללמוד את דרכי התשובה באורות התשובה של הרב קוק. הכיוון נוטה שם יותר לעבודה אישית שממילא מקרינה על הסביבה.
בקיצור, אני נוטה להעדיף בנין אישי על קירוב רחוקים אפילו עם מעט סיכון.
ביום שלישי כ"ד טבת (20.1) יעביר הרב גוטליב שליט"א סדרת שעורים בצפון הארץ
לוח הזמנים המשוער:
9:45- המכינה בישוב קשת.
11:30- הישיבה בחיספין.
16:00- בית הכנסת "הצדיק הלבן" בצפת.
כמו כן תתקיים מכירה של ספרי בעל הסולם ותלמידיו.
לפרטים נוספים: 057-7707002
ביום שלישי כ"ד טבת (20.1) יעביר הרב גוטליב שליט"א סדרת שעורים בצפון הארץ
לוח הזמנים המשוער:
9:45- המכינה בישוב קשת.
11:30- הישיבה בחיספין.
16:00- בית הכנסת "הצדיק הלבן" בצפת.
כמו כן תתקיים מכירה של ספרי בעל הסולם ותלמידיו.
לפרטים נוספים: 057-7707002
בס"ד.
התורה מספרת לנו על משה ואהרון. ה' מתגלה למשה בסנה ומצווה עליו לגאול את בני ישראל. משה אומר לה': הרי אני כבד פה וכבד לשון, ואיך אוכל לדבר עם פרעה? עונה לו ה' שאהרון יהיה ה"מתורגמן" שלו. הוא יביא את דבר ה' למשה אל כל העם ולפרעה. אהרון, ללא שום קנאה באחיו הצעיר שלוקח ממנו את ההנהגה, יוצא לקראת אחיו המדברה.
המדרש אומר שאם אהרון היה יודע שהתורה תספר לנו על זה שיצא לקראת אחיו, הוא היה יוצא לקראתו בתופים ובמחולות. מדרש זה הוא תמוה מאוד. האם כך פועל אהרון הכהן? הוא מחליט מה לעשות לפי "איך שזה יראה לתקשורת" ואם היה יודע שה' "יפרסם את זה בעיתון" ז"א, יכתוב את זה בתורה הוא היה יוצא לקראת משה בתופים ומחולות? אם זה האמת, שיעשה אותה בלי קשר. ואם זה מיותר, למה שיעשה אם ידע שהתורה תכתוב?
במדרש, מופיע העניין הזה גם לגבי בועז. בועז נתן לרות המואביה 6 שעורים. ואומר המדרש שאם בועז היה יודע שייכתב על כך במגילה, הוא היה מאכיל אותה ברבורים אבוסים. הקושייה שלנו שייכת גם כאן. האם כך פועל בועז?
אלא, שכשאהרון יצא לקראת אחיו, הוא ראה את המעשה שלו כמעשה בין אחים. כעדות לכך שאין בינהם קנאה. הוא לא ראה את המעשה שלו כמעשה שמבטיח את גאולתם של ישראל, נדמיין לעצמנו מה היה קורה אילולי אהרון ומשה היו פועלים במשותף, מה היה מתרחש אם היה פיצול בהנהגה וכל אחד מהם היה "מוציא את בני ישראל ממצרים", היציאה ממצרים לא הייתה יכולה להתבצע כשיש שני מנהיגים. ואם אהרון היה "תופס" שזה מה שהמעשה שלו מעיד, וודאי היה מעריך את מעשהו הרבה יותר.
כך הדבר, לגבי בועז. בועז ראה את נתינת השעורים לרות כחסד פרטי. הוא לא חשב שממעשה זה תצמח ישועה לישראל, שממעשה זה יוולד דוד מלך ישראל, מלך המשיח. ואם בועז היה מודע לכח העצום ולהשפעה הגורלית של החסד שעשה, היה מעריך את המעשה שלו הרבה יותר.
כמה פעמים קורים דברים כאלו. כוח עצום עומד בידינו. מעשה בעל השפעה גדולה אנחנו עומדים לבצע, ואין אנו מודעים לכך...
הגמרא במסכת חגיגה (דף י"ב ע"ב) אומרת: "אוי להם לבריות שרואות ואינן יודעות מה רואות, עומדות ואין יודעות על מה הן עומדות".
מסופר על אדם שעמד להתאבד. כבר התכונן נפשית, כתב מכתבים וצוואות וכרך את החבל סביב צווארו. ברגע האחרון, הוא מקבל SMS : "אחי, לא רואים אותך בזמן האחרון!", אותו "מתאבד פוטנציאלי" החליט ברגע האחרון, שאם יש בעולם אנשים שאוהבים אותו, אנשים שחושבים עליו, שווה לחיות. לחיים יש טעם. יש סיבה.
אולי הסיפור הזה הזוי, אבל יש בו הרבה מן האמת. לפעמים, במעשה אחד קטן. בהארת פנים לחבר, באמירת שלום, ביצירת קשר. אתה מחזק מאוד את אותו אדם שכ"כ זקוק למילה טובה...
וזה המסר שאני חושב שכולנו חייבים לקחת לחיים. דבר ראשון - להיות מודעים למה שאנחנו עושים. להכיר בערך עצמנו. אבל דבר שני, שהוא חשוב הרבה יותר- לשים לב למתרחש סביבנו. לחבר/ה במצוקה (ומצוקה זה גם סתם מצב רוח נאכס שהוא קם איתו בבוקר...), לאיש שפגשנו במקרה וזקוק להתייחסות, למילה טובה. לעידוד...
ונסיים בדברים בהם סיים הרמב"ן באגרתו: "וכאשר תקום מן הספר, תחפש באשר למדת, אם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו"...
פעם הייתי ממש דבקה בה' וממש התרחקתי. למה? למה כדי לחזור? כי אני רואה יותר ויותר שא"א בלי אמונה בה' . האם זה מלכתחילה ההתרחקות של שנים כדי לגדול בדברים אחרים ואז זה טוב אם חוזרים לה' יותר בנויים?
איך לא נופלים שוב ושוב? איך נהיים חזקים באמת? איך נהיים שמחים באמת? האם זה יכול לקרות למשהי בגילי המופלג( 28( להתחיל להיות בן אדם עם כללים נורמליים? איך מצליחים באמת?
מהצצה קלה-הפורום מאד יפה וברמה מכובדת!
לכל אחד יש ת'תקופות שבוא הוא יותר מקורב לד' ויש תקופות של התרחקות מסויימת..
זה יכול להיות לכולם כל אחד ברמה שונה,אבל זה טבעי.
באמת,מה שאותי מקרב זה פשוט לפתוח ת'עיניים ולראות איך ד' ממש משגיח עלינו!
(במיוחד בתקופה הזאת יש פול דוגמאות..)
ולהבין באמת שלא הכל מובן מאליו!!לא כזה ברור שאני קמה בבוקר ונושמת!חיה!מדברת!!
תמיד להסתכל על אנשים שאין להם מה שיש לך ולהודות לד',ותכלס זה מקרב..
זה יכול להביא להסתכלות שונה על החיים...
אל יאוש!
בצלב"א!!
תשוב תחייני- לא יודעת אם נקרא 'ספר מוסר', אבל שווה קריאה והפנמה בהחלט.
ב"ה
אדם שנמצא כל הזמן באותו מצב, וזה יכול להיות גם במצב רוחני גבוה מאוד, עלול לפול. אנחנו בתור יהודים צריכים תמיד לעלות, להוסיף עוד דברים.
במילילם אחרות כדי לא לפול צריך לקחת עוד "החלטות טובות" על עצמנו. זה לא חייב להיות משהוא גדול אלא אפילו הידור קטן.
את העניין הזה לומדים מצוויו של ה' לאברהם שאמר לו "לך לך". תמשיך הלאה, אל תסתפק במקום שאליו הגעת, תוסיף עוד.
לשאלתך איך להיות שמחים: ע"י התבוננות בבריאה. אני יודעת שזה נשמע דברים גבוהים וכו' אבל זה לא. פשוט להסתקל על תינוק שמתפתח, על נמלה ועוד ולראות איזה טוב ה' ואיך שה' משגיח על ברואיו.
לסיום:שמעתי פעם על אחד שחזר בתשובה מזה שהסתקל על דבורה. הוא התבונן בה והתחיל להבין שיש מי שדואג לכל. הבנה זו גורמת גם לשמחה.
ב"ה
אותו חוזר בתשובה הבין שיש בורא לעולם ואם הוא דואג לדבורה הזו לכל פרט ופרט ברור שהוא גם דואג לו. ואם ה' דואג לך, איזו סיבה יש שלא לשמוח?
בס"ד
המון פעמים אנשים ב"ה מאמינים, ואז נראה להם שהם הכי דוסים בעולם...
אבל אדם לא יכול להיות במצב אחד כל הזמן- או שהוא יורד או שהוא עולה.
אז לנסות כל פעם לקחת על עצמך משו קטן, באמת לא גדול- אבל לאט לאט תעלי עוד ועוד, ואז ממילא לא תרדי... (-:
דברים שיכולים לגרום לירידה, וכדאי להגמל מהם- שירים לועזיים, סרטים (חוץ אולי מ), בטלה...
עוד משו שממש מרומם זה להפיץ אור לאנשים אחרים... בד"כ כשאדם מלא במשהו והוא לא מוציא אותו לאחרים זה סתם חוסם אותו...
ונכון, זה לא פורום נוער וגיל ההתבגרות, אבל בא נקרא לזה שירשור של עיצות [ורצוי מעשיות, כי 'להיות תמיד בשמחה' ו'להתבונן בטבע' נשמע יפה, אבל זה גבוה מדי.] איך להתקרב אל ד' יתברך.
ב"ה
למה להסתכל על הטבע זה דבר גבוה? פשוט כשאת הולכת ורואה נוף מדהים ואומרת וואו זה דבר מיוחד תזכרי שה' עשה את כל זה. זה מה שנקרא התבוננות בבריאה. המושג נשמע גבוה אבל זה ממש לא.
אולי באמת להיות תמיד בשמחה זה קשה (יותר משזה גבוה). אני אישית לא עומדת בזה בכלל (משתדלת...) אבל זה שזה קשה זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לשאוף לזה ולחשוב על זה?!
לא , אל תהרגו אותי...
טוב , שלום לך "עולם הבא". 
"אמונה" -
זו הבעיה.
תראי , לא מכיר ולא יודע מה היית פעם אבל -
יש לי תחושה ש...לא ידעת את ה'.
ה' לא רוצה שתאמיני בו - הוא רוצה שתדעי אותו.
י-ד-י-ע-ת ה-' זו מה שאנחנו מחויבים בה!! > "וידעת היום והשבת אל לבבך" - לא כתוב והאמנת...
כי - לכל אמא ערבייה ערביה יש יותר אמונה מאשר לי , לך ולכולם.
היא , בלי היסוסים שולחת את הילדים על "קידוש ה'" על עבודת ה' שלה להיות "שהידים"..
אנחנו? ווא ווא אפילו מצוות פשוטות אנחנו לא מקיימים...
לא ביקשו ממך שתאמיני בה'. בקשו ממך שתדעי את ה'.
מה ההבדל? בין שמיים לארץ.
אם יש לי אמונה בה' אז..
אם כן - מה אני מעל הגויים בפועל? הרי גם הם מקימים את המצוות שחונכו בהם...ואפילו לפעמים יותר טוב ממני...
אלא - ש....ההבדל בינינו - הדרך שלי אמת - שלהם - לא!
מי אמר?
זו...ה "אמונה" שדברו עליה חכמים - זו ידיעת ה'. לדעת שהיהדות אמת.
לדעת בברור ע"י שאלות , תשובות , הוכחות , בירורים , בדיקות ש...
יש ה'...
הוא אוהב אותי...
התורה אמת...
יש לי מטרה בעולם...
הוא משגיח על העולם...
כל מה שקורה זה לטובתי...
ו - אז...שאני אהיה בדאגה?!? למה? הרי יש לי על מי לבטוח.
יש לי אבא אוהב שיכול לעשות הכל בעולם. אוהב אותי ועושה את הדברים לטובתי.
ה-כ-ל לטובתי גם אם זה לא נראה כך!
את כל הדברים הללו - את היהדות - אנו צריכים ל-ד-ע-ת שזו האמת!
אחרי זה? הדרך לאושר קצרה!
אחרי שנדע שזו האמת הדרך לשמחה - הנה , תראי כמה קצרה -
אמונה > בטחון בה' > שמחה!!
את , כולה בת 28. מה עשית מזה סיפור? "יש הקונה עולמו בשעה אחת" - גך אמרו חכמים -
אם שעה מספיקה - אלפי שעות לא?
נפלת , את נופלת , את תפלי - למה? כי...זה דרכו של העולם!
שיש קשיים - לטובתינו - בכדי שנוכל להתפתח ולהתגדל יותר טוב!!
מטרתינו היא לקפוץ מעל המכשולים האלה - וגם אם לפעמים נופלים - לא נורא -
תמיד אפשר לקום מחדש!!
זה תהליך חשוב מאוד בחיים. תהליך שמי שעובר אותו וכמה שיותר מוקדם - נהנה יותר מהחיים.
אכפתי לחיים. החיים מחייכים אליו. הכל אצלו בסבבה...
אל תאמיני לי שהתהליך הזה מביא לשמחה - תבדקי אותו אם הוא מביא לשמחה!
אם כן - אני מאוד שמח לשמוע. תהני...
אם לא - כנראה שלא בדקת כ"כ טוב... [כי...מה אני אעשה? זה ה"הוראות יצרן" שנתן לי "היצרן" של
העולם...תהפכי אותם - אולי קראת אותם הפוך...קיצר , תבדקי אותם שוב...]
מקוה שקצת עזרתי.
המון בהצלחה!!
בס"ד.
אבל עברתי (די בריפרוף) על השפ"א של מקץ ולא מצאתי את הדברים הנ"ל.
אבל, זה בכל זאת נושא שיש הרבה מה לדון עליו.
אם מאחדים עובדי ה' עם אנשים שהם לא עובדי ה',
זה הניצחון??
התכלית היא לא שכולם יעבדו את ה'?!
בס"ד.
הערך של חיבור ואחדות בתוך עם ישראל, ברור לכולם. אבל השאלה היא עד כמה צריך להיות חיבור בין ה"רשעים" לבין ה"צדיקים".
מקורות לעיון ומחשבה:
1)ארבעת המינים. צדיקים בינוניים ורשעים.
2)"טבע האדם להיות נמשך אחרי חבריו" (הרמב"ם הלכות דעות)
3)ציבור= צדיקים בינוניים ורשעים..
4)הרמב"ם שכותב שצריך לחבור לצדיקים, ובאין ברירה יברח למערות.
טוב, יש עוד המון...
אחדות של כל עמ"י, אבל כשכולם במצב של עובדי ה' לא?
אי אפשר לשאוף למצב בו כולם יכירו את ה'?
זה יקרה רק בעתיד לבוא? אז מתי העתיד הזה יבוא כבר???
כולם צריכים להכיר את ה'.
עם ישראל צריך להיות אור - לגויים!
הוי אומר שלעתיד לבוא כולם יכירו את ה'.
ישעיה מדבר על זה בהרחבה...
יהיה מצב של "לא ישא גוי אל גוי חרב"
כולם יעלו לארץ ישראל...
מתי זה יהיה?
לא יודע. אנחנו מחכים לזה...
בשורות טובות!
בס"ד.
להתחבר ל"רשעים" או להיפרד?!
"אח.." ברוך הבא!
אני חושב שצריך להתחבר לרשעים ולנסות להחזיר אותם בתשובה.
אמנם זה קשה ויש סקנות בדבר אבל צריך לבוא מתוך אמונה חזקה ולהשפיע. זה גם מטרתם של הגרעינים הדתים - שרבנו הרב צבי יהודה דחף להקימם.
בס"ד עמי"ש חי וקיים!
שאם אתה מתחבר לבנאדם שהוא "רשע" (ח"ו) ומנסה להתקרב אליו ולהעלות אותו מהנקודה בו הוא נמצא אל המה שבאמת נכון- עשית את מה שהיית צריך לעשות. החוכמה היא לא להתבדל בקטע הזה, כי מה בעצם התיקון פה, אנחנו שואפים שכולם יהיו "צדיקים" לא? יש את הפרט ואת הכלל..פה נכנס הקטע שע"י הירידה ש"הצדיק" יורד אל ה"רשע" ומעלה אותו..כך נוסף עוד "צדיק" לעם.. (שיעור היסטוריה השפיע עליי..)
ויש כאלה טוענים, מה פתאום..אם אתה תתחבר אל ה"רשע" אתה יכול להדמות כמוהו בדיוק. להתנהג כמוהו. הגיוני שהוא ישפיע עליך לרעה..
אבל אני לא חושבת שכדאי להשאיר ככה את המצב, אני לא חושבת שצריך להבדל מהם, (ואני מדברת על 'עובדי ה' ועל ..נקרא להם 'אלו שעדיין לא עובדי ה') אלא להפך! צריך לקרב אותם!!
בס"ד.
הם רק היו כיוונים לפיתוח המחשבה...
גם בלי לדעת את הקשר שלך לרב טל, הייתי מזהה את הדברים שכתבת כמשיקים לשיטת "תורת החיים"....
אני יכול להביא מקורות הפוכים. אני לא זוכר את הספוק במדויק אבל זה בערך ככה "הלוא פרוס לרעב לחמך, ותן לצמא מימיך, כי תראה ערום וכיסתו ומבשרך על תתעלם" כותבים על זה שזה מדובר על דאגה רוחנית. "מבשרך על תתעלם" - מופיע אחרון.
וגם מבחינה פרקטית, אי אפשר לקרב כשאתה בא ל"גיחות" מבחוץ.
נחנו כולנו בני איש אחד נחנו...
אם כבר הזכירו פה את הנושא,
אז...
למה מכסים את העיניים בקריאת שמע? ומה המקור ההלכתי לזה?
תודה מראש...
בס"ד עמי"ש חי וקיים! ידיד-יה
אני חושבת ש:
# אולי בגלל שאנחנו מקבלים עלינו עול מלכות שמיים אנחנו צריכים להתרכז, ואם אנחנו נהיה עם פקוחות אז יכול להיות דברים שיסיחו את דעותינו..
# להגיד את "שמע" זה קבלת עול שמיים נכון? אז למה אנחנו מכסים בעצם את העניים? זה כמו תינוק, שנולד יש לו כל מיני ריפלקסים לכיוון העניים והוא מסתיר אותם והוא כמובן עושה את זה בתמימות..הוא תמים לכן אנחנו צריכים לקבל עול מלכות שמיים בתמימות..שזה הדבר הכי טהור בעצם..
המקור..אין לי מושג=]
מי שמפריע לו הכיסוי עינים, יכול גם בלי - רק חייבים עינים עצומות
וראיתי רבנים שעושים את זה.
"אמר ליה רב לרבי חייא: לא חזינא ליה לרבי דמקבל עליה מלכות שמים
אמר ליה: בר פחתי! בשעה שמעביר ידיו על פניו מקבל עליו עול מלכות שמים."
מכאן הפוסקים מבייאם ראיה שטוב להעביר את היד על עינו בשעת ק"ש כדי לעורר הכוונה
יש גם שנוהגים לעשות צורת שם שד"י (כמונו מנהג תימן, 3 אצבעות כאות שי"ן האגדול כאות דל"ת והזרת כאות יו"ד
וע"ע שו"ע המקוצר לרב רצאבי ח"א בהכות קרית שמע שלו שם (- וככה הוא כותב קרית שמע עיין שם טעמו))
ביקשתי מאלוקים כח,
ואלוקים הערים עלי קשיים כדי שאהיה חזק.
ביקשתי מאלוקים חוכמה,
והוא נתן לי בעיות לפתור.
ביקשתי מאלוקים שפע,
והוא נתן לי שרירי המוח להפעיל.
ביקשתי מאלוקים אומץ,
ואלוקים העמיד אותי בפני סכנות כדי שאתגבר עליהם.
ביקשתי מאלוקים אהבה,
והוא הפגיש אותי עם אנשים בצרה כדי שאעזור להם.
ביקשתי מאלוקים טובות,
ואלוקים נתן לי הזדמנויות.
אף דבר שביקשתי מאלוקים לא קיבלתי-
ובכל זאת קיבלתי כל מה שאני צריך!!
לא תמיד אנו מבינים את דרכו של עולם,
לא תמיד אנו מבינים את הלך מחשבתו של הבורא,
אנחנו מתפללים ומבקשים בקשות-
ולפעמיים נדמה לנו שהם לא מתגשמות..
אך כאן מתגלה טעותנו,
הקב"ה בגדולתו מנתב את חיינו בצורה הטובה והנכונה ביותר,
איננו רואים זאת תמיד,
אך כאן חייבת לפרוץ האמונה שלנו..שהכול מאיתו יתברך..
שנזכה לעבוד את הקב"ה מתוך אמונה שלמה!
בס"ד
קטע פשוט יפה ונכון בהחלט!
טוב שהפצת אותו! - זה באמת מה שצריך לעשות עם קטעים כאלו..!!
קישור למאמר- פרשת שמות על פי הקבלה
http://thilim2help.co.il/site/krov/ כנסו דחוף!! תקראו פרק לרפואת קצין צנחנים שנפצע קשה [והתחתן רק לפני שבועיים] אל תהיו אדישים ....ולהעביר הלאהה!!
כמו כן תוכלו לפתוח אתר תהילים משלכם לרפואה פרנסה וכדומה ולשלוח לחברים ומקירים הכל ברישום קל ופשוט תזכו למצוות!
כל מי שיש לו בעיה עם השם,במקום להתלונן-תתחילו להציע שמות..!!!(אגב,לי אישית זה לא מפריע אני חושבת שהשם במקום..)
ערב טוב..
בס"ד.
מה דעתכם, ההפגנות בכל העולם נגד ישראל, הם חילול ה' או שלא?
מקורות לדיון לדוגמא:
1) "גדול קידוש ה' מחילול ה'" (ז"א שכשיש מצב בו יש גם חילול ה' וגם קידוש ה', הקידוש ה' הוא יותר "גדול")
2) "למה יאמרו העמים איה אלוקיהם", "למה יאמרו מצרים ברעה הוציאם להרוג אותם... שוב מחרון אפיך" וכו'.
לפי דעתי, ההפגנות האלו בעקרון נגד ישראל שסוף-סוף הזיזה את עצמה ויצאה למבצע בעזה- זה לא נוגע לה'- לחילול ה' או לקידוש ה'.. לפי דעתי זה לא קשור.
קידוש ה' זה כל הניסים שיש כאן! אתם יודעים כמה ניסים? הניסים פה זה הקידוש ה' הכי גדול שיכול להיות!!
לומר שזהו חילול ה', זוהי ראיה קצרת מועד.
אכן, בטווח הקצר ישראל מתבזה בעמים. אז מה? מטרתנו היא להגיע למצב של "וראו כל הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". בראיה לטווח רחוק, האמת מנצחת.
חוץ מזה, זה כמו להגיד שזה לא טוב להתפלל בצבא. חילול ה', שכל החבר'ה מנקים את השירותים ואתה מתפלל לך בצד.
זו טענה משוללת יסוד, לדעתי.
בברכה,
עוזיה.
בס"ד
זה רק עוד נסיון לראות אם נחלש (כמו רוב הפעמים - לצערי!)
בס"ד.
עם ישראל מוצג בעולם באור שלילי! וראינו שהסברא הזאת כן קיימת "למה יאמרו..."...
~~דעתי, בל"נ, בסוף!~~
בס"ד
האם זה לא חילול ד' שבני הסגולה של הקב"ה נחנקים כבר ממטח הקטיושות שרוצח את החיים שלהם?
האם זה לא חילול ד' שהעם שחזק כלביא שותק בפחדנות כששועל אחד נודניק ממשיך וממשיך להציק לו?
יצא לנו בדיוק לדבר על זה היום בהסטוריה. אם נביט על התפתחות האנטישמיות: בעת העתיקה זה היה כי היהודים לא עבדו אלילים, בימי הביניים כי הם לא היו נוצרים/מוסלמים, ובעת החדשה- וופס! כי הם זנחו את הדת שלהם, והחלו להיטמע בקרב הגויים! ככה שוואלה, מה שלא נעשה- הם שונאים אותנו! נשמור על הדת שלנו- ניראה מוזרים בעינהם. ננסה להיות כמוהם- ניראה מעתיקנים בעיניהם.
נראה לי שקידוש ד' הכי הכי גדול הוא שאנחנו הולכים בדרך שלנו.
לאורך כל ההסטוריה, ראינו לטווח קצר כמה כל העולם כועס עלינו כי אנחנו הולכים רק בדרכנו [כשהלכנו..], אבל לטווח ארוך ראו כמה טוב יצא מזה.
כילו.. קידוש ה' לאומר גם שאתה מת שיש רק האלוהים אחד!!!
וגם חזרה בתשובה...
זה כמו שערבים צעקים "אללה הוא עכבר" ניראה לי כתבים את זה ככה!!
יומגניב!!!
ככה כותבים.
ומשום-מה זה לא נראה לי.. ממתי יש לנו מצוות שמקורם בשטויות הערבים??
אסור לך לשוות בין השניים ואני מזועזעת מעצם ההשוואה!!
נדמה לי שהמקור לאמירת שמע ישראל בשעת המוות זה בגלל שגם לפני שהאדם עומד למות ולצאת מהעולם, הוא מודה בזה שה' אחד..
בס"ד
שבשעה שסרקו את בשרו במסרקות של ברזל הוא אמר שמע ישראל ויצאה נשמתו באחד?..
[אני לא ממציאה, נכון? |מקווה|]
בס"ד.
אם אני זוכר נכון, יעקב אבינו היה הראשון שבשעת מיתתו נאמרה קריאת שמע ע"י השבטים.
אבל לא כל דבר שכתוב בתורה אנחנו עושים (נשמע נורא אבל אני מתכוון שלא כל שמישהו עשה זה מצווה).
ולגבי רבי עקיבא כתוב שאותה שעה היה זמן קריאת שמע זה לא קשור דווקא למוות.
בס"ד.
בשעת מיתתו של אדם, הוא אומר את הדברים החשובים באמת. נפרד ממשפחתו וכו'. אדם שחי למען מטרה, גם מותו הוא למען אותה מטרה נעלה. להבדיל אלף אלפי הבדלות, סאדם חוסיין ימח שמו, בשעת מיתתו צעק: אנחנו נשחרר את פלסטין. את תמצית חייו, הוא "פורק" על המשפט הזה, המהווה את סיכום ותימצות מטרתו בעולם. להבדיל, היהודי בעת מותו, יודע להקדיש את הרגע הזה, לומר. "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד". זה כל מטרתי בעולם. לייחד את שמו של ה' בעולם.
הסבר נוסף שניתן לומר, א"פ הרקע ההיסטורי של המשפט (מותו של יעקב),כשראה יעקב שנעלמה ממנו רוח הקודש, חשש שיש פסול בזרעו. אמרו לו בניו: שמע ישראל (אבינו) ה' (הוא) אלוקינו (אנחנו מאמינים שהוא) אחד. כל אדם בשעת פטירתו, שעה שבה הכל נסגר, אין יותר אפשרות לתקן, אין יותר אפשרות לשנות. הנר נכבה וכבר אי אפשר לתקן, בשעה זו הוא מגלה דעתו, "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד".
ניתן להסביר עוד הסברים נוספים על דרך הדברים שהבאתי.
עלתה לנו פעם שאלה באולפנא, אם זה לא סוג של צביעות ביום כיפור להיות רחוקים כ"כ מהחומר ומהגשמיות, עד כדי העניין שלא אוכלים ולא שותים ביום כיפור, הפעולות הגשמיות הבסיסיות ביותר של האדם.
מה אנחנו רוצים להראות בזה בעצם???
הרי הקב"ה, שיודע כל מחשבות אדם מכיר היטב את רמתנו הרוחנית, אז למה? על מי אנחנו עובדים בעצם?
והתשובה: כל השנה, אנחנו עמוק בגשמיות ובחומר, אך ביום כיפור, יוצא ה"אני הפנימי" שלנו, היהודי האמיתי שבכל אחד ואחד מאיתנו, ובעצם, כל השנה אנחנו לא אנחנו באמת, ופעם אחת בשנה, אנחנו מתחברים לייעודינו האמיתי.
כך גם שניה לפני שהאדם נפטר מן העולם, הוא מתחבר למי שהוא באמת, מתנתק מכל דבר גשמי אפשרי, ופשוט מתחבר לעצמו וייעודו.
המלכת והכרת ה' בעולם.
"שמע ישראל, ה' אלוקינו ה' אחד"
בעזהי"ת
"בכל לבבך ובכל מאודך", ומפרשים את "בכל מאודך"- אפילו בשעה שעומדים עליך ונוטלים את נשמתך.
מכאן מקור המנהג, ולומדים את זה מרבי עקיבא.
למרות שרבי עקיבא לא התכוון..
ויכול להיות שמשם עלה הרעיון ומישהו אחר נתן החליט להמשיך.
להכיר בזה שה' הוא אחד ויחיד דווקא ברגעים האחרונים..וגם כמו שסימי אמרה,שהאדם מתחבר ל"אני" האמיתי שלו ברגעים האחרונים האלה.
אני מחפש מקור שאומר למי שעומד להיפטר להגיד את זה.
בס"ד.
אני לא מכיר את הציטוט שהבאת, אני אחפש בל"נ...
אבל יש כמה דומים.
"אם נחרבנו ונחרב העולם עימנו בגלל שנאת חינם. נבנה ויבנה העולם עמנו בגלל אהבת חינם". (הרב קוק)
ויש את הגמרא:" לעולם יראה אדם את עצמו חציו זכאי וחציו חייב, חטא חטא אחד, או עשה מצווה אחת, הכריע את הכף" (בערך. ממש בערך...)
ויש גם משהו דומה במסילת ישרים, אבל אני לא זוכר בע"פ...
בס"ד.
מצאתי את המקור ממסילת ישרים (פרק א')...
"כי אם האדם נמשך אחר העולם ומתרחק מבוראו, הנה הוא מתקלקל ומקלקל העולם עימו. ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו... הוא מתעלה והעולם מתעלה עימו"
"שמונה קבצים" כרך א' - סעיף תנ"ד.
"כל מה שהאדם מתגדל, מתגדל העולם כולו עמו".
בס"ד
מה אתם חושבים/יודעים? מותר ללמוד גמרא?
אנשים רגילים, בני-נוער או רק אנשים מקובלים?
וגמרא לבנות? אני רוצה ללמוד גמרא. מותר לי או שאני אסתפק בשיעורי התורה המשעממים שבאולפנא?
צריך לדון בסברותאחד מאלףבאמת ולא מה שמותר או אסור..?!
לפי דעתי..תמצאי איזה רב שלפיו תלכי מעתה והלאה..כל השאלות שלך תעשו על פי מה שהוא אומר..כי אחרת יום אחד את יכולה ללכת ככה ויום אחד ללכת אחרת..פשוט תמצאי את האיזון..את הרב שלא משנה מה הוא אומר-את תלכי אחריו וגם אם זה לא לפי הרצונות שלך..
בס"ד.
"עשה לך רב והסתלק מן הספק". רב אחד ולא אלף כאלו... אומנם מותר לייחד לכל עניין ועניין, אבל אסור לזגזג וללכת לפי מה שנוח...
"כידוע בנות שרוצות ללמוד לשמה, יש להן על כך שכר"
מצווה זה משהו עם שכר ,לא?
חוצמיזה, גם אם אני רוצה להתחיל ללמוד, בתכל'ס, איך אני מתחילה לעשות את זה?
אני עושה ככה ומסכמת לעצמי נקודות תוך כדי...
אצלינו באולפנה עושים בשביעית בגרות בגמרא. וכששאלנו שאלות הרב הסביר שלא לימדו את הנשים גמרא כדי שלא יהיו ערמומיות. וכיוון שכיום לומדים כל כך הרבה מעבר, לימודי הגמרא לא יזיקו [כי ערמומית אם את רוצה להיות את לא חייבת את הגמרא בשביל זה...]
ובקשר לקבלה--> אם מעניינת אותך תורת הסוד את מוזמנת ללמוד חסידות...
שאלה:
האם נשים מותרות ללמוד את חכמת הקבלה, והאם נשים שלומדות עם מכנסיים האם זו הדרך בלימוד חכמת הקבלה?
מה אומרים לאישה שמתחברת ללימוד הקבלה אבל ביחס לקיום המצוות הכל נשאר רדוד?
תשובה:
קבלה כשמה כן היא, יש לקבלה מפי איש מוסמך באוירה של קדושה.
יש קטעים בקבלה שאיש לא יכול ללמד אישה.
מכנסים אינם לבוש הולם אישה בכלל וק"ו לא למי שמעונינת לעסוק בפנימיות התורה.
אני התכוונתי קבלה ל-2 המינים לאו דווקא נשים (ולמען האמת- אני לא בקטע של קבלה.. זה סתם עיניין אותי=])..
תודה בכל אופן
כתבתי תגובה בקשר למקורות שהבאת על גמרא לנשים..
שוב פעם, יישר-כח
בעניין לימוד הגמ' לנשים- שוב, גם זה מותר אך השאלה היא מה נכון. אני לא חושב שמה שיספק אותך זו הגמרא. מה עניינה של הגמרא? עיון פנימי. עפ"י רוב, נלמדת הגמרא בצורה תיאורתית ולא למעשה. אומנם העיון הפנימי (פחות השיכלי והמתמטי) מתאים לנפש האשה, אך ודאי שהלימוד התיאורטי אינו חלק ממנה כלל ועיקר. אחת היכולות העדיפות של נשים על פני הגברים היא לתרגם דברים למעשה (מי שרוצה עפ"י הקבלה זה מוסבר ע"י הגדרת האישה במידת המלכות. ואכהמ"ל, מי שרוצה- במסר"ש). הלימוד הגמרתי, שעל פי רוב עובד בצורה מתמטית ותיאורטית לא שייך לנפש האשה. לעומת זאת החסידות מאוד מאוד מתאימה. היא רגשית, עובדת על פי הלב. מקפידה על פי רוב להוריד את הדברים למעשה. והעיקר- היא לימוד נשמתי. הנשמה היא דבר שמאוד חשוב לאשה לפתח ולגלות (למעוניינים- ספירת הבינה. ואכהמ"ל, וכנ"ל).
על כן המלצתי לך, בשביל נשמתך ונפשך (לא שאינך יכולה טכנית) היא
להתעסק במה שבאמת יפתח אותך, מה שבאמת יעשה לך טוב על הלב והנשמה.
אני לא בא להגיד מאיפה בא לך הרצון ללמוד גמרא, אך לצערי
פעמים רבות נשים
שרוצות ללמוד גמרא, הן משתמשות בה כקרדום לחפור בה. הן
משתמשות בה כחלק
מהאמירה שמבטאת מעל לכל את נחיתותן: "גם אנחנו יכולות".
אשה שמבינה שאין
לה חשיבות, צריכה להוכיח את זה בעצמה. לעומתה, זו שמכירה
בערכה האמיתי
אינה צריכה להוכיח כלום ולהודיע לעולם על גודלה ותפארתה (זה
די דומה, להבדיל, לנסראללה ימ"ש, שכל היום רק פותח את הפה על יכולותיו ומאיים. תכל'ס
הוא משקשק מפחד. זוה גם דומה לגאוותן. אדם שהוא מלא מצד עצמו לא צריך להתגאות, שהרי הוא מכיר בערכו. לעומתו האדם החסר צריך לנפח את עצמו כדי שהוא ירגיש מלא ובעל ערך. וכן על זו הדרך).
כך היא דעתי. אני יודע שרבים מגדולי ישראל הסכימו ומסכימים
עם מה שאמרתי (או ליתר דיוק אני מביא מדבריהם...).
והמבינה תבין ותוסיף לקח.
לגבי קבלה - למי שהוא לא ממש ת"ח רציני - יכול ללמוד פירוש על הזוהר הנקרא 'מתוק מדבש' או תניא ושאר ספרי חסידות, או 'לגרוס' תיקוני זוהר וכו' - אבל לא ספרי קבלה עמוקים (כמובן רק בנים).
לגבי גמרא לבנות - בנות צריכות ללמוד הלכות, אמונה, דברים המתאימים להם בחסידות, מוסר, ועוד דברים חשובים אך גמרא זה לבנים.
אם מישהי בדרגה כ"כ גבוהה ונזהרת בכל מה שאישה צריכה להיזהר (צניעות בעיקר, וכן חינוך הילדים, הקפדה על כשרות האוכל מחרקים וכדו' ושאר דברים שמיוחדים בעיקר לאישה) והיא באמת משהו מיוחד מאד - אולי כן יכולה ללמוד גמרא, אך ודאי לא סתם כך.
בס"ד
[קודם כל- קבלה אסור בכלל, וגם לא לכל הבנים מותר ורצוי. גמרא- יש שמתירים ויש שאוסרים. אבל בואי נסתכל על זה מהצד היותר רוחני שלנו]
קודם כל, יצא לך פעם ללמוד גמרא? גמרא זה חפירות, וזה חישובים, וזה סבלנות- וזה חשיבה יצירתית, וזה חשיבה ריאלית. בת זה לא ממש זה... בת אוהבת לחפור אבל בקצב שלה, בת אוהבת לשאול שאלות אבל לא ממש קשורות... לבת קשה ללמוד גמרא. לבנים זה גם לא קליל, אבל לבנות זה פי כמה. נכון, יש את היוצאות דופן, אבל לרוב זה שיא הקשה. לא בגלל שח"ו הן מפגרות או משו כזה [הרי ידוע שיש לנו בינה יתרה (;], אלא שזה פשוט לא אנחנו.
לבת רצוי יותר להתעסק עם דברים רכים, דברים עדינים. בת צריכה לדעת את ההלכות הנוגעות אליה, ומותר לה גם ללמוד עוד. רוצה להעשיר את עצמך? למה לא להעשיר את עצמך בדברים רוחניים שיועילו גם לך? את ממש אוהבת חשיבה ריאלית? לכי ללמוד אלגברה.. (:
יש המון היבטים על לימוד גמרא לנשים מבחינת ההלכה, אבל תחשבי עם עצמך- יש הבדלים טבעיים בין הבת לבן, והגמרא מבחינה נפשית מיועדת לבנים ממש.
ראשית אציין כי אני מקבל את דעתך שבנות לא צריכות ללמוד גמרא, אף כי אני חולק עלייך מכל וכל.
לא רציתי להכנס לדיון, כי נמאס לי מהנושא הזה, אך משפט שאמרת הקפיץ אותי:
את ממש אוהבת חשיבה ריאלית? לכי ללמוד אלגברה..
איפה נשמע כדבר הזה? את מבינה מה את אומרת?
משמעות הדבר היא, שבת ישראל תלמד פיזיקה, תעשה תואר ראשון במתמטיקה, תואר שני באלקטרואופטיקה, אבל בגמרא, שהיא אחד מעמודי התווך עליהם עומד עם ישראל, היא לא תדע אפילו מילה?
איך את מסוגלת לומר, ש"אם את רוצה חשיבה ריאלית תלמדי אלגברה"??
ממה נפשך, אם יש הבדלים בין בת לבן, ולבנות לא מתאים ריאלי, אז אל תלמדי לא גמרא ולא אלגברה. אבל להעדיף את החול על הקודש? היום, כשבנות לומדות את כל המקצועות שבעולם, דוקא מגמרא נדיר את רגליהן?
בברכה,
עוזיה.
בס"ד.
אני דווקא מסכים עם חלקים מסויימים מדבריה. יש הבדל מהותי בין הנפש של אישה לנפש של איש. ואם כל הכבוד והערכה לאלגברה, זה שונה לחלוטין מגמרא. אני חושב שתור אחד שלמד גמרא אתה יכול להבין את העיקרון, הידוע גם מפסק חז"ל שאישה לא יכולה להעיד ולשפוט.
את דעתי בנושא אכתוב בל"נ באריכות ובהסבר, מחר...
הדעה שהיא הביעה לגיטימית לחלוטין, אבל המשפט שהיא אמרה - מעוות לחלוטין, וזעזע אותי עמוקות.
דבר נוסף - מי החליט שגמרא זה ריאלי? אני לומד מידי יום מספר שעות גמרא. חלק זה באמת דיונים חצי משפטיים, והרבה אחרים - דרשות איך נלמדים דברים.
האיסור על אישה להעיד הוא שונה. הוא נובע מחשיבה, הגורסת כי רוב הנשים לא בנויות לעמוד בלחץ כמו גברים. עדים כידוע, נחקרים שתי וערב בתנאי לחץ על ידי עורכי דין ממולחים. התורה הבינה שלא כל אישה בנויה לעמוד בלחץ כזה, והחליטה לא לחייבה להעיד. מכאן ועד איסור ללמוד גמרא הדרך רחוקה.
מלבד זאת, לא ענית על הקושיה שהעלתי.
בברכה,
עוזיה.
בס"ד
עוזיה- לא הבנת נכון. יאפ, יש הבדל ענק בין גמרא לאלגברה. ולגבי לימודים גבוהים לבנות במקצועות כאלו- זה כבר דיון בפני עצמו. אבל כן, בבי"ס בדיעבד בימנו עדיף שהיא תלמד אלגברה ברמה כזו גבוה, מאשר גמרא. למה? כי יש הבדל בין גמרא לאלגברה. אני לא יודעת איך להסביר את זה ממש בכתב... אבל זה פשוט שונה לגמרי.
לאשה יש צורת מחשבה שונה לגמרי משל גבר.. הגמרא מיועדת לגברים לא סתם כי עשו הגרלה וזה מה שיצא! כי הנשמה של אשה היא שונה- היא יותר רוחנית כזו, הי אלא אחת שתתפלפל. ובנוסף גמרא שצריך המון ניתוחים וכו', ואשה ממש תלך לפי הרגש.
ענת, מה הקשר? אוך. להיפך, פיזיקה זה אחד ה-דברים שמחזק ת'אמונה... אלגברה- רק לראות באיזה סדר העולם מצוי, זה משו עצום פשוט!! זה שמלמדים את זה בצורה לא הכי טובה בבתי"ס, לא אומר שהמקצוע עצמו לא בסדר.]
ויש הבדל בין ללמוד לבד גמרא לבין ללמוד ברצינות כמו ביניש.
ושוב, אני מזכירה שיש מקרים יוצאי דופן, ויש מסכתות שבנות כן יכולות להתמודד איתן, וכיו"ב. אבל בגדול, זו ^^ דעתי.
בצלב"א.
גם אותי המשפט הזה הקפיץ!
חוץ מזה שאני חושבת שאלגברה != (שונה) גמרא! מכל הבחינות.
גמרא זה הרבה יותר מעניין וחופר מאלגברה (ומדעים מדוייקים בכלל). גמרא זה הרבה יותר יהודי.
במתמטיקה ופיזיקה לומדים ממש שטויות (עם תעודות) שאיזה גוי אחד המציא [לדוג', מס' מרוכבים: מישו המציא שיש שורש למספר (1-), וסימן את השורש באות i (מלשון imagination= דמיון).ועל סמך הבסיס הזה בנה תילי- תילים של תאוריות עם נוסחאות והכל.]
אתם קולטים את הענין?? מישו המציא שטות, ואנחנו צריכים ללמוד את החפירות עליה!!!
גמרא זה אנחנו, זה השורשים שלנו!! מתימטיקה זה השורשים של פיתגורס ודומיו.
[טוב, נו, כנראה שיש כאלו שחשים קרבה משפחתית לפיתגרוס ;)]
על החתום
ענת
בוגרת מגמת פיזיקה 5 יח"ל, מתימטיקה 5 יח"ל
חובבת גמרא (לבד-שוטנשטיין , עם חברותא- שטיינזלץ בד"כ.)
אם לא עושים מזבוב פיל - אין פיל...
את רוצה ללמוד גמרא- תלמדי... אל תתחילי לחפור לפני שבכלל פתחת את הגמרא...
ואם את מרגישה שיש עם זה בעיה--> כנראה אצלך זה באמת לא מתאים...
בס"ד לה"ו
אני לא חושבת שמתאים לבת ללמוד גמרא. כי בתוך הגמרא יש סוגיות מעמיקות וממילה אחת או ממשפט אפשר לדבר שעות ולהתפלפל עליו המון זמן. לבנים יש את העומק הזה, לשבת להתפלפל, להחכים ללמוד..ומה לעשות..הבנות לא ניחנו בזה, בנות לא יכולות להעמיק בגמרא. נקודה. אין לנו את הכח הזה להבין, וזה יכול להיות קלות ראש, כי נשים יכולות להבין בצורה רדודה את הכתוב..
אוקי, והינה איזה עוד משהו שאני חושבת שהוא קשור:
בתלמוד ירושלמי במסכת סוטה פרק ג הלכה ד':
* מטרונה שאלה את רבי אליעזר: מפני מה חטא אחד במעשה העגל והן מתים בה שלש מיתות? -אמר לה: אין חכמתה של אשה אלא בפלך, דכתיב "וכל אשה חכמת לב בידיה טוו". אמר לו הורקנוס בנו: בשביל שלא להשיבה דבר אחד מן התורה איבדת ממני שלש מאות כור מעשר בכל שנה? אמר לו: יישרפו דברי תורה ואל יימסרו לנשים.
חותמים על העצומה לחזור לגוש קטיף
ההתנתקות נכשלה, צה"ל בעזה, חוזרים לגוש קטיף
חותמים כעת על העצומה הלוהטת ברשת לחזור לגוש קטיף
חתום עכשיו
http://www.atzuma.co.il/petition/wintroub/1/
מי שיכתוב בעצומה מס' פלאפון שלו יקבל חינם את הסרט לעולם לא עוד על גוש קטיף
העבר את העצומה לכל רשימת התפוצה שברשותך. המטרה עד סוף השבוע 10 אלפים חתימות
מי שמעביר לכל רשימת התפוצה את העצומה נכנס אוטומטית להגרלה על מוצרי גוש קטיף -שלחת לרשימת התפוצה
כתוב לנו במייל ואתה נכנס להגרלה
sh770h@gmail.com
להתפלל דחוף לרפואת אהרון יהושוע בן חיה שושנה שנפצע קשה במלחמה אתמול בלילה. גויס למלחמה יום אחרי החתונה שלו.
