שרשור חדש
מכירת חמץsaralepelman

במכירת חמץ יש את החידוש של שולחן ערוך הרב שהדגיש את החשיבות שיהיה ערב קבלן על המכירה בכדי לתת תוקף לפעולת מכירת החמץ ולא יראה ח"ו הערמה.

משמעות הערב קבלן שיש יהודי שמתחייב לקחת על עצמו את החוב עבור כלל החמץ של כל היהודים שגוי רכש

הנה קישור לאתר מכירת חמץ  hametz.co.il

 

מה ההבדל בין ״שמו של״ לבין ״חותמו של״ ?בן מערבא

 

מתוך נסיון להעמיק במדרש ידוע ועמוק. 

 

חז״ל אומרים ששמו של הקב״ה הוא ׳שלום׳ וגם אומרים כי חותמו הוא ׳אמת׳.  בהבנה שלי חתימה מתבצעת באמצעות השם. 

אז האם יש הבדל בין ״שמו של״ לבין ״חותמו של״ או שנאמר כי באמירה חותמו של הקב״ה אמת הכוונה היא שאמת היא שם נוסף שלו ?

 

נפקא מינה האם מותר לומר אמת בשירותים וכדומה, אבל כאמור לעיל לא זאת הנקודה שעניינה אותי מלכתחילה. 

נערךבתוך בני ישראל
עבר עריכה על ידי בתוך בני ישראל בתאריך י"א בשבט תשפ"א 14:37

שם זאת ההשפעה וההתגלמות בארץ, כמו אתה קדוש ושמך קדוש, ו זה יכול להיות חלקי, כשאתה כותב שם זה אות אחר אות, אבך גם ש זה שלום וגם של ושלו וגו', זה הכל בדרך,

חותם זה בבת אחת, אחדותי, ד' אחד, ו גם אמת, ברגע שמחולקת אפילו קצת זאת כבר לא אמת,

רב חיים מביא שההבדל בין בין שלום לאמת הוא שבשביל שלום אפשר ולפעמים צריך להתפשר, שמו של הקב"ה נמחה וגו, אבל בשביל אמת לא, כמו שאומר הרב כהנא ש99% אמת זה מאה אחוז שקר, כי, זה לא זה,

אצל בני אדם לא יכול להיות גם שלום וגם אמת, אנשי אמת מתפשרים על השלום, אנשי שלום מתפשרים על האמת, מכאן ההבדל בין הרב כהנא היד ושלום עכשיו, מה העיקר, רק אצל ד' זה יכול לבוא ביחד.

מעניין. צ״ע. מי זה הרב חיים ?בן מערבא


חותמו כמוsqepty
"חותמך ופתילך ומטך"- הכוונה טבעת חותם. בשל יהודה למשל היה מצויר אריה (לא זוכר איפה ראיתי ). אז החותם זה לאו דווקא השם. והתכוונו שבחותמו של הקב"ה חקוקה המילה אמת.

מצד שני זכור לי שכל מידה מ13 המידות היא שם של הקב"ה כגון "רחום" "חנון" וכו', ואחת המידות היא "ואמת".- אז אולי זה כן אחד משמותיו...

(בכל מקרה, ברור שהמדרש מדבר על משהו עליון ונשגב, וודאי לא כל רצונו זה לומר שאמת זה אחד משמותיו )
אני מניח שאם זה היה אחד משמותיובן מערבא

אז הפוסקים כבר היו מציינים שאסור לומר את המילה הזאת בשירותים. לא ? 

חותמו זה בשעת דין וזה לא רק ה' אלא כמו שהירושלמי בסנהדריןחסדי הים
פרק א' אומר:
"אימתי חותמו של הקב"ה אמת בשעה שנמלך בבית דין שלמעלן."
מקור מעניין. לא הכרתי. תודה.בן מערבא


נראה לי שחותםשום וחניכה

זה לאו דווקא השם, אלא מבוא לאישיות, סימן ורושם שמותיר החותֵם שמרמז על מה שקרוב לליבו ומוביל אליו.

כמו שמצאנו בגיטין (לו.): רב צייר כורא, ור' חנינא צייר חרותא, רב חסדא סמך וכו', ע"ש.

אמנם החותַם יכול להיות גם השם, אבל השם אז משמש כסימן.

תודה על ההארהבן מערבאאחרונה

צריך עוד לחשוב על זה. 

הלכות שחיטהגוזמבה

יש כאן מישהו שלמד הלכות שחיטה למעשה ממש? אשמח לטיפים והמלצות לספרים

אני מכיר מישהו שלמד, אם זה עוזר...תות"ח!

אבל הוא לא פה בפורומים...
יש לי את האימייל שלו...

...גוזמבהאחרונה


אממ יש לי שאלה:הממממממממ
על במדבר פרק יד(אחרי חטא המרגלים):
יא וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, עַד-אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה; וְעַד-אָנָה, לֹא-יַאֲמִינוּ בִי, בְּכֹל הָאֹתוֹת, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ. יב אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר, וְאוֹרִשֶׁנּוּ; וְאֶעֱשֶׂה, אֹתְךָ, לְגוֹי-גָּדוֹל וְעָצוּם, מִמֶּנּוּ. יג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-יְהוָה: וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם, כִּי-הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ אֶת-הָעָם הַזֶּה מִקִּרְבּוֹ. יד וְאָמְרוּ, אֶל-יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת, שָׁמְעוּ כִּי-אַתָּה יְהוָה, בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה: אֲשֶׁר-עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה יְהוָה, וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם, וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם, וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה. טו וְהֵמַתָּה אֶת-הָעָם הַזֶּה, כְּאִישׁ אֶחָד; וְאָמְרוּ, הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר-שָׁמְעוּ אֶת-שִׁמְעֲךָ, לֵאמֹר. טז מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת יְהוָה, לְהָבִיא אֶת-הָעָם הַזֶּה, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-נִשְׁבַּע לָהֶם; וַיִּשְׁחָטֵם, בַּמִּדְבָּר. יז וְעַתָּה, יִגְדַּל-נָא כֹּחַ אֲדֹנָי, כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, לֵאמֹר. יח יְהוָה, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב-חֶסֶד, נֹשֵׂא עָוֺן, וָפָשַׁע; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה--פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל-בָּנִים, עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים. יט סְלַח-נָא, לַעֲוֺן הָעָם הַזֶּה--כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ; וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה, מִמִּצְרַיִם וְעַד-הֵנָּה. כ וַיֹּאמֶר יְהוָה, סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ. כא וְאוּלָם, חַי-אָנִי: וְיִמָּלֵא כְבוֹד-יְהוָה, אֶת-כָּל-הָאָרֶץ.

מה בדיוק המשמעות של הדיאלוג? ה' רוצה להשמיד את עם ישראל ומשה משדל אותו שלא...איך זה שה' "משתכנע" ממשה?

מקווה שהשאלה ברורה..פשוט יש לי מבחן על זה.
כי משה אמר טיעונים טוביםשחר אורן

אני אנחש שכוונת השאלה היא יכול להיות שה' משנה את דעתו, הרי הוא אמור לחשוב מראש על כל הנימוקים? אם כן אז זו שאלה כללית הנוגעת לעוד מקומות (בנות צלופחד, פסח שני).

ועל תפילה בכללsomeone
כןהממממממממ
שניהם על אותו עיקרון אני חושבת

אז יש תשובה כללית גם כן?
אני מניח שיש, לי אין, אבל יש בפורום ב"ה אנשים חכמים.שחר אורן


התשובה אמורה להיות על פי פשט ומקורות כתובים?מבקש אמונה


לא חייב..הממממממממ
משה הוא כמו האבא של העם, וכשהוא מעורר בנפשו את הרצוןנוגע, לא נוגע
עבר עריכה על ידי נוגע, לא נוגע בתאריך י"א בשבט תשפ"א 18:46
שעם ישראל לא יושמד כי זה חילול ה', ומתפלל מתוך רצון זה, הוא מתעלה ומעלה את עם ישראל יחד איתו (בכח ולאו דווקא בפועל), למקום נפשי/אמוני בו הם ראויים שהתפילה תתקבל.
כלומר עצם זה שיש למשה אכפתיות אמיתית ומורגשת על חילול ה' (וממילא תפילה על זה) עושה אותנו ראויים להינצל.
זה לא שה' משתכנע או שמתחדש לו משהו מסויים, אלא זה השינוי שחל בנו (זה הסבר ידוע על התפילה).
תודה רבה!הממממממממ
תשובה ממש יפה..
👍🏻נוגע, לא נוגע
בבקשה
בפעם הקודמת - כלומר בחטא העגל, הקב"ה רמז למשה שיש פתחק"ש
כשאמר לו "הרף ממני ואשמידם וגו'", חז"ל אומרים שמשה הבין שהקב"ה רומז לו שיש פתח, שאם לא ירפה - תפילתו תתקבל.

באותה דרך הוא מבין גם כאן, שגם כשיש גזירה, יש מקום לתפילה שתשנה את הגזירה. לא כי ח"ו הקב"ה מושפע רגשית. אלא כי הקב"ה עצמו קבע שתפילה פועלת ומעלה את המתפלל ואת אותם שמתפללים עליהם למקום יותר גבוה, שבו לא נגזרה הגזירה.
לפי דעתי עדיין זה לא מסביר עד הסוף...תות"ח!אחרונה

משום שגם אם זו גזירה עדיין אין טיעונים נגד הקב"ה שפתאום יהיה שינוי...
אפשר להגיד, אך זה עדיין קצת קשה...
או שאפשר לשלב את זה עם "הנסתרות לה' א-לוקינו" או, לפי דעתי, אפשר להגיד שהקב"ה לא באמת רצה להשמיד את עם ישראל אלא רצה לנסות את משה רבינו ולראות האם הוא נלחם על עם ישראל ומנסה להציל אותם או שלא, ואפשר להגיד שאולי זה גם קשור לעם ישראל האם הוא ראוי להצלה, שאם יש מישהו מעם ישראל ברמה רוחנית גבוהה שלא חטא והוא אינו מוותר על עם ישראל, זה גם אומר משהו על עם ישראל עצמו...
מקווה שהיה מובן, אשמח להארות/הערות, אם יש...

שתי שאלות על קריעת סוףנוגע, לא נוגע
1. מפשט הפסוקים, משה היטה את ידו על הים, ואז באה רוח מאוד חזקה ועל ידה נבקע הים.
איך האנשים לא עפו מעוצמת הרוח?
2. למה הסדר בפסוק הוא "וישם את הים לחרבה ויבקעו המים" ולא הפוך- ויבקעו המים וישם את הים לחרבה?

הרמבן מסביר שיד ה קרעה ולא ע"י הרוח. הרוח לא הייתה חזקה ככ, ומטרתה הייתה רק לרמות את המצרים שיחשבו שהרוח קרעה ולא ה' וירדו לים ויטבעו. ואעפ שרוח לא קורעת ים, המצרים מרוב תאוותם להרע לעם ישראל לא שתו ליבם גם לזאת.
לפי ההסבר הזה יש תירוץ לשאלה הראשונה אבל לא לשניה (לפי הפשט. ולא לפי הדרש שנבקעו כל מים שבעולם וזה הכוונה בויבקעו המים).

הספורנו מסביר שרוח הקדים הקפיאה את טיט קרקע הים- שמה אותו לחרבה. ואז ויבקעו המים- בנטיית יד משה.
בעצם יש הפסקה בין תחילת הפסוק לסופו.
בדבריו יש תירוץ לשאלה השניה אבל לא לראשונה.
כזכורניsomeone
שע"פ האו"ח מתורצים שניהם. עיין בפירושו.
הסתכלתינוגע, לא נוגע
אני חושב שקצת קשה לומר ש"לחרבה" הכוונה שהמים העמוקים שבים קפאו.
וראיתו מ"קפאו תהומות בלב ים" אינה מוכרחת לענד (מי אמר שתהומות זה מי הים העמוקים ולא תהומות ממש שהיו בים מתחת לקרקעית).
1. כנראה ענני הכבוד הגנו עליהם או שהרוח היה ממוקד בים.חסדי הים
2. הפסוק כותב קודם את מה שממוקד לים סוף שזה "וישם את הים לחרבה" והביטוי הכללי של "ויבקעו המים" שזה כללי על כל מים שבעולם כותבים את זה אחר כך.
1. בסוף עמ"י הגיעו לים והרוח הייתה צריכה להשפיע גם עליהםנוגע, לא נוגעאחרונה
לגבי ענני הכבוד (שהיו מכל הצדדים)- לפי"ז אין צורך לעשות פעולה מיוחדת כדי שהמים ישובו על מצרים. זה אמור לקרות אוטומטית כי ענני הכבוד חוסמים גם את הרוח ואם כן המים שמאחורי העננים בצדדים אמורים לחזור למקומם (לעם ישראל היו ענני כבוד גם מהצד שהגנו עליהם מפני זה).

2. לדעתך המדרש הזה הוא הפשט של הפסוק?

האם הלכתית מותר שבראש מפלגה דתית תעמוד אשה?אוהב אי והעם 2
אני לא קראתי לכנסת מושב לצים יה משמיצן כרוני.אוהב אי והעם 2
היכן קבורים בניו של יעקב ובניו של יוסף? (חוץ מיוסף כמובן)אוהב אי והעם 2
ברחבי הארץ. בנימין בכפר סבא. ראובן בראשלצ. חפש ברשתסוג'וק
אז גם את העצמות שלהם העלו?אוהב אי והעם 2
ומי זיהה את הקברים שלהם?מישהו כל שהוא
זה האר"י או מישהו גדול אחר
או מסורת של משרד התיירות?
אומרים שאת רוב הקבריםהודעה

בעיקר בצפון גם האר"י הקדוש גילה..
יש קברים מסויימים שנראה היו להם סיפורים, אבל לא בטוחה לגביי השבטים

באמת שאלה טובהבן מכיר
לפי הפשט במצרים
כשאני הייתי ילד לימדו אותי רש"י על הפסוק "והעליתם את עצמתיחסדי הים
מזה אתכם"- "למדנו שאף עצמות כל השבטים העלו עמהם שנאמר: אִתְּכֶם."
כשגדלתי ראיתי שזה מבוסס על חז"ל.

לא יודעים בדיוק איפה הקבר שלהם, אבל זה בארץ ישראל.
אז ככהekselion

בנימין קבור בכניסה הצפונית של כפר סבא 

שמעון קבור יחסית קרוב אליו מרחק 10 דקות נסיעה צפונה ליד כביש 6

יהודה קבור באור יהודה

 

שמעתי כמה על תאוריה ייחוס נוסף לשמעון ראובן לוי ודינה שקבורים בהר ארבל

חוץ מזה אני לא יודע

 

כמדומני שהאר"י לא אימת את הקברים שציינתי

תודהאוהב אי והעם 2אחרונה
רוצה להזמין כל מיני ספרים...חלאססס

 

יש אופצייה יותר זולה ומומלצת מדברי שיר אולי?

כן המדף היהודי..פצלשית~


המדף היהודי זול ספרי ספרית עם ישראל ואברמוביץנחשון מהרחברון


אוצר הספרים, לרוב זו החנות האינטרנטית הכי זולה.אוא"ר


עכשיו זה חודש הספר היהודיילדה של אבאאחרונה

ויש באתר שלהם כל מיני מבצעים.

 

כדאי לבדוק אם יש שם את מה שאת מחפשת..

 

יש לך 90 שניות בשביל עם ישראל?גדול הדור א'

אהוביה סנדק יקירנו שנהרג במרדף משטרתי אחריו 
השוטרים ניגחו את הרכב-מעצבן אותך
אבל עוד יותר מעצבן הטיוח 
של משטרת ישראל 
אז עם ישראל מפגין
ואתה, כן אתה שיושב בבית והנושא בוער בך,
אבל אתה לא הולך להפגין מכל מיני סיבות
אבל עכשיו עלינו לזכור להפגין זה עוזר
אבל עלינו לזכור ששום שר כזה הוא אחר קבוע
עלינו לזכור למי אנו מתפללים שלוש פעמים ביום
ואומרים
הָשִׁיבָה שׁופְטֵינוּ כְּבָרִאשׁונָה. וְיועֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגון וַאֲנָחָה.

וּמְלוךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה ה' לְבַדְּךָ 

בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט 
ה' הוא המלך הוא מחליט  על הכל
אז עכשיו 
"כולם מעוררים את פמליה של מעלה"
בקריאת פרק תהילים 
זה באמת בוער בך

 

לקריאת תהילים- לחץ כאן

ללימוד משניות- ​לחץ כאן ‏

לכניסה לאתר לע"נ אהוביה סנדק ז"ל (כל העדכונים על אהוביה סנדק, לימוד משניות וקריאת תהילים לעילוי נשמתו)- ​לחץ כאן

 

נ. ב. אם אפשר נא להפיץ ברשתות החברתיות

המצרים היו מכניסים בתור לבנה לבניין את התינוקות-מה המקור?nk

זכור לי שאם היה חסר למצרים לבנה לבניין הם היו מכניסים את ילדי בני ישראל במקום לבנה. מישהו יודע מה המקור?

סנהדרין קא ב___אחרונה

"מיכה שנתמכמך בבניין" בפירוש הראשון ברש"י שם ("כדמפרש באגדה").

פת הבאה בכיסניןadvfb

האם צריך לברך על דגני בוקר עם חלב המוציא ובהמ"ז מדין פת הבאה בכיסנין?

אשמח למקורות.

 

לכאורה נראה שיש פתח גדול שכן

הסתפקתי בזה בעברצ'יאל

ואמרו לי בשם הרב נבנצל שעל בייגלה (hard pretzels) לא מברכים, כי אין לזה תואר לחם. נראה לי פשוט שדגני בוקר זה עוד פחות.

ימ"ל כבר שיתף את מה שכתבתי בעבר, אז אנסה לפרט מה שמעתי בעבראוא"ר

הרב יעקב אריאל והרב אליעזר מלמד אמרו שקובעים על זה סעודה וצריך ליטול ידיים. אמנם הם חלקו מהי הכמות של 'קביעת סעודה' הרב יעקב אריאל פסק שלא כהמשנ"ב שכבר אם אכל 4 ביצים חשיב קביעת סעודה (והמשנ"ב רק כתב דעה זו לחומרא, שיש לחשוש לה, אך לא להלכה) והרב אליעזר פסק כהמשנ"ב.

 

הרב ליאור והרב יוסף צבי רימון פסקו שלא ליטול על זה ידיים, הרב ליאור אמר שאין לזה 'צוריתא דנהמא'.

לא לגמרי ברור לי מה הכוונה 'צוריתא דנהמא', זה מושג די נזיל ונתון לפירוש עצמאי... אם למישהו ידוע הגדרה ברורה, אני אשמח לשמוע.

 

נ.ב.

שאלתי בעבר הרבה מאוד רבנים על זה לצערי אני לא זוכר את כולם...

בנוסף, את כל הנ"ל שמעתי לפני כמה שנים, אז יכולים להיות טעויות.

לא הבנתי את הניסוח. 'מדין' או 'למרות'?שום וחניכה


==חידוש

בתלמוד כתוב שלחם שנימוח ברכתו המוציא רק אם יש לו 'תורתיא דנהמא' - תואר מראית הלחם (רש'י).

זה באמת לא הגדרה חותכת אבל די ברור מה הכוונה. דגני בוקר או חטיפי ביגלה - לכאורה לא עונים על הגדרה זו.

אלא שלאב רור האם הגדרה זו נצרכת גם לשם דין קביעות סעודה, ולהבנתי בזה תלויה מחלוקת האחרונים

נראה לי שלא, כי כמעט אף אחד לא אוכל את זה בצורה של סעודה,חסדי הים
אלא כטעימה לתת לו כח לצאת לעבוד או ללמוד, והוא יותר קובע את סעודתו בצהריים ובערב ובפרט לדעת השבולי הלקט והאשכול ודעת הגר"א בשולחן ערוך שצריך סעודה עם כמות גדולה יותר מבד"כ אוכלים בדגני בוקר.
תודה לכל העונים!advfbאחרונה

נראה לי שדין פת הבאה בכיסנין הוא אחד הדינים עם הכי הרבה מחלוקות הלכתיות...

מעלת לימוד סדר קדשיםדנון

אפשר מקורות לזו המעלה?

ומדוע אם כך 'אתם' לא משקיעים זמנכם בלימוד סדר קדשים?

יש בהקדמת ליקוטי הלכותטיפות של אור

מדף ד ואילך

 

למה אני לא משקיע בלימוד סדר קדשים? (מעבר לדף יומי)

כי יש הרבה דברים חשובים בחיים. כל אחד צריך לבחור את המלחמה שלו

דבר ראשון אשריך שאתה לומד קדשים. דבר שני כי באמת יש הרבהלעבדך
דברים שצריך ללמוד.
מוסר. אמונה. גמרא בעיון. ללמוד תוספות כמו שצריך. ללמוד ראשונים אחרונים.. הלכה. טור בית יוסף שולחן ערוך. משניות. דף יומי.. דרשו.. יש המון מה ללמוד ואי אפשר להספיק הכול אז כל אחד מנסה לבחור לעצמו מה שהוא יכול מסוגל וחפץ.

וכנראה שלמרות המעלה של קדשים בשל בזמן המצומצם מעדיפים את מועד שיחסית קל או את נשים ונזיקין שלומדים בישיבות.
זה לא מה ששאלתי..דנון

אני שאלתי שאת הלימוד גמרא והמשנה שכבר אתם לומדים תלמדו בקדשים במקום בשאר סדרים (משניות, דף יומי, ראשונים ואחרונים)

כי אין דרך נכונה אחתטיפות של אור
לכמעט כל נושא אפשר למצוא סיבות למה לעסוק דווקא בו. אפשר גם למצוא מעלות בלהקיף כמה שיותר נושאים, ולא להצטמצם בנושא אחד

לכן כל אחד מוצא את הנישה שמושכת אותו
יש שני מקורות ידועיםultracrepidam

ההקדמה של החפץ חיים לספר "אסיפת זקנים"

יש התייחסות מסוימת לזה בתפארת ישראל (מהר"ל)

ובאופן כללי במפרשים על אגדתא על האמירה "חכמה זה סדר קדשים"

 

ואם החלטת שאני לא משקיע בזה, אז אולי אתה גם יודע למה

כמו אבא שלידנון
עבר עריכה על ידי דנון בתאריך י"ד בשבט תשפ"א 14:28

אבל מתרגלים

מהר"ל נתיב התורה אנבוכי הדור


"לשכנו תדרשו ובאת שמה". הנה כמה מקורות:חסדי הים
"אמר לו כבר תקנתי להם סדר קרבנות כל זמן שקוראין בהן מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן ומוחל אני על כל עונותיהם" (מגילה לא ע"ב)

"ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי... אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן אלו תלמידי חכמים העוסקים בתורה בכל מקום מעלה אני עליהן כאילו מקטירין ומגישין לשמי (עיין רש"י בבא מציעא קיד ע"א שזה נאמר על סדר קדשים)... לעולם זאת על ישראל א"ר גידל אמר רב זה מזבח בנוי ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן ורבי יוחנן אמר אלו תלמידי חכמים העסוקין בהלכות עבודה מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש בימיהם אמר ריש לקיש מאי דכתיב (ויקרא ז, לז) זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה מנחה חטאת ואשם... רבי יצחק מאי דכתיב (ויקרא ו, יח) זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת וכל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם." (מנחות קי ע"א)

"דקדק לומר העוסקים ולא הלומדים או הקוראים, אלא ביגיעה ועמל להעלות הלכה על מתכונתה" (הרב קוק בהסכמה האדר"ת ללקוטי הלכות).

"וכן אמר [רב] שמואל בר אבא: אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: אף על פי שבית המקדש עתיד ליחרב והקורבנות בטלין, לא תשכחו עצמכם לסדר הקורבנות, אלא היזהרו לקרות בהן ולשנות בהן.ואם תעסקו בהן, אני מעלה עליכם כאלו בקורבנות אתם עוסקים... אמר לו הקדוש ברוך ליחזקאל: ובשביל שבני נתונים בגולה, יהא בנין ביתי בטל?! אמר לו הקדוש ברוך הוא, גדול קרייתה בתורה כבנינה. לך אמור להם, ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה. ובשכר קרייתה שיתעסקו לקרות בה, אני מעלה עליהם כאלו הם עוסקין בבניין הבית." (תנחומא צו, יד)

"מפני מה מתחילין בתינוקות בקרבנות? כדי שידעו סדרי הקרבנות וכל העבודות, כדנ שתבוא גאולה בימיהן ויעלו ויקריבו כסדר." (מדרש הגדול ויקרא ו, ב)

הקדמת הסמ"ג למצוות עשה:
"ויש מהמון עם שאומרין מה לנו ולמצות סדר קדשים קל וחומר למצות סדר זרעים ולמצות סדר טהרות ולדברים שאין נוהגין בזמן הזה אל יאמר אדם כן כי המצות אשר צוה אדון העולם יש לידע יסודותיהם אף על פי שאינם צריכין עתה כי על כל המצות נצטוינו ולמדתם אותם ."

החפץ חיים מרחיב על חשיבות לימוד קדשים בקונטרס 'תורה אור' שמובא כהקדמה ל'אסיפת זקנים'.
בס"ד אני מנסה להשקיע כמה זמן שאפשרחסדי הים
יפה תבורךדנוןאחרונה


טוב, לאחר גירוש מנוג"השחר אורן

@בן מכיר מה הבעיה לגעת באישה נידה (נגיעה שאינה של חיבה)?

יש מחלוקת האם זה איסור דאור'בן מכיר

שנגזר מ"לא תקרבו לגלות ערווה" או איסור חכמים

אפשר מקור?שחר אורן


מוזמן לעין במקורות שמביאים שםבן מכיר

נגיעה שלא דרך תאווה | שאל את הרב | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

הרמב"ם שמביאים שם הוא קריטי לסוגיה והוא בהלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה ו

תודה רבה.שחר אורןאחרונה


שרשור חידו"ת וחיזוקים לט"ו בשבט. שתפו בפנינים 🍒סוג'וק

כתוב בספר ה"לבוש" (לפני מאות שנים) שבט"ו בשבט יש שמחה!

 

עניין חשוב הוא שע"י קביעת לוח השנה בידי ישראל, משתנה הטבע בעולם וזה עצמו דבר גדול ושמחה לישראל המקדשים את הזמנים ואת הטבע.

 

----

 

עוד חודש פורים, הארת הנס כבר מתעוררת.


קדושת הארץ , שכינתה ופירותיה , גדולים אפילו מהנס הגלוי המתגלה בחו"ל כפי שכתוב בספרים הקדושים שקדושת פירות הארץ גדולה אפילו מה"מן" הנסי שירד משמיים

 

בכל אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם א"י יש עניינים מיוחדים ורמזים גדולים וגם הלכות שנלמדות בגמרא מהפירות עצמם.

 

-----

 

כתוב במדרש פרשתנו "בשלח" שמטרת קבלת התורה במדבר היא גם כדי שילמדו איך מתנהגים בארמון המלך בא"י

וילמדו מצוות התלויות בארץ שהיא חצר המלך ופירותיה פירות גן עדן 

מבחני הרבנותלעבדך
א. למה לומדים בית יוסף מג"א ולא ביאור הלכה לפי התכנית החדשה? מה מטרת השינוי?
ב. מה ההבדל בין מי שעבר מבחן ברבנות בשבת *לפוסק* בהלכות שבת.. האם שניהם יכולים לפסוק בשאלות חדשות?
שאלה כואבת -כי זה מה שהרב הראשי רוצהק"ש
בגדול, גם זה שויתרו על לימוד ביאור הלכה וגם זה שויתרו על לימוד עיון בסימנים המרכזיים (בישול, מוקצה, מלאכות וכו') - מאוד משונה.

לגבי שאלות חדשות - תלוי מה זה בדיוק שאלה חדשה. בגדול, כל אדם עניו, יבין שבמקום שדורש דימוי מילתא למילתא, מעבר לשאלות הרגילות - צריך לפנות, או לפחות לקבל הסכמה של גדולי הפוסקים. הנוב"י כתב זאת כמה פעמים ומובא בפת"ש בהלכות נידה, על דברים שהוא לא מרחיב עליהם - כי הם לא מסורים לכל רב ומורה הוראה.
מה הכוונה ויתרו על לימוד עיון בבישול ומוקצהלעבדך
מה היה קודם לכך? @ק"ש
והיום עדיין לומדים בית יוסף. (האם לפני כן היה חייב להכיר את הגמ' והראשונים בפנים.??)
עד לפני שנתיים היו סימנים שמוגדרים כ'עיון'ק"ש
לא היתה שאלה בנוסח "מה דעת הרשב"א בסוגיא?", אבל בהחלט היה צריך להכיר בהן מבפנים את סוגיות הגמ' המרכזית וגם את המו"מ בנושאים הללו בכל הדורות, כולל בפוסקי דורינו. בוודאי ט"ז, הערות של רע"א ועוד על הדף - גם אם לא נכנסו למשנ"ב, מי שרצה להצטיין, היה חייב לשבת על כל ביאורי הגר"א.

כמובן, היה אי אפשר לצפות שנבחן יכיר בפנים כל שו"ת שהוא - אבל בהחלט בשאלה על פלטה - נבחן היה חייב לדעת שיש שלוש שיטות מרכזיות בפוסקים היום ואת עיקרי הצדדים לכאן ולכאן וההשלכות שלהם. כנ"ל בשאלה על דוד שמש או מוקצה בחיות מחמד.

היום בפשטות, נבחן יכול לענות שלדעתו פלטה היא ..., ולענות רק לפי זה. לא יוכלו לטעון כלפיו שהתשובה חסרה - כי מה שלא כתוב במשנ"ב לא בחומר. לא יוכלו לטעון כלפיו שאין לו סברא ישרה - כי יש שיטה כזאת בפוסקים.
ועוד דברק"ש
עצם זה שהיה צריך לדעת בבקיאות את כל כרך ג' של המשנ"ב מכריכה לכריכה, כולל הערות מהבה"ט ושע"ת שלא נכנסו, כולל באורי הלכה (שמידי פעם מבארים נוסעים יסודיים, שכלל לא הוזכרו/הוזכרו בקיצור נמרץ בטור-ב"י-שו"ע ונו"כ) העלתה מאוד את הידע בכל הלכות שבת, למרות שבסימנים שאינם 'ליבה', לא נדרש לדעת טור, ב"י ומג"א.
עוד שאלה.לעבדך
האם רמת הבקיאות הנצרכת היא גם לזכור באיזה דף במסכת נכתב הדין ובאיזה סעיף קטן במשנה ברורה נכתב הדין. ובאיזה ד"ה התוס' או בביאור הלכה כתבו?

איך אפשר לזכור??
(אמנם אני לא מתכנן לגשת אך אבל זה מטורף..)
לא.ק"ש
אם אתה זוכר נכון את הדין ומה שמוזכר בפוסקים - זה מספיק.
תודה רבה על התשובותלעבדךאחרונה
למה חרדים מחרימים את קהתי ושטיינזלץ?ניק כמעט בלי ראש

יש סיבה אמיתית והגיונית, או רק בגלל שהם מזרוחניקים / חב"דניקים?

כי זה חדש.מי האיש? הח"ח!

וחדש אסור מן התורה בהשקפה החרדית.
מבחינתם מהדורה היא לא רק טיפוגרפיה אלא גם פרשנות.
ואין רבותא מבחינתם שרק במקרה ההבנה ההשקפתית הזו הופיעה דווקא אחרי שהודפסו מהדורות וילנא ומשפחת ראם ובכך העבירה את הההדרה הספציפית הזו קאנוניזציה.
מובן שההבנה ההשקפתית הזו לא עומדת במבחן המימון הכספי במקרה שוטנשטיין.

לא נכוןהָיוֹ הָיָה
עבר עריכה על ידי נשמה כללית בתאריך ה' בשבט תשפ"א 11:34

את קהתי לא החרימו, (@ניק כמעט בלי ראש!)

וההתנגדות לשטיינזלץ היא בגלל ההוספות שלו, למיניהן ולסוגיהן.

מבלי להיכנס אם זה מוצדק או לא - אבל היו כאן סיבות רלוונטיות בלי קשר ל"חדש"

והסיבות האלו לא קיימות אצל שוטנשטיין.

 

יש בערך מליארד ושלוש מאות אלף דברים שאני לא מסכים עם הרב שך,

אבל להוציא עליו שם רע כל כך גדול - שויתר על עמדות לפי כסף, ולחם באנשים שלא היה להם מימון, - זה לא.

סטופ.

אני חוזר בי מהשורה התחתונה בענייני הכסף, ומקבל שזה לא שייך.מי האיש? הח"ח!

עדיין צריך לזכור שזה המקרה הגדול של השפעה אמריקאית - מאוד מאוד מאוד משופעת כסף, ושהגיעה אפילו למוזרויות כגון יחסי ציבור של שחקן כדורסל אפריקאי אמריקאי סלבריטאי מקליפורניה, ולא פחות מאשר בעניין לימוד ישיבתי של התלמוד הבבלי - על החרדיות הישראלית, שבוודאי לא עושה שום שימוש אחר ביום יום בתוצרי ארטסקרול של אחינו האורתודוכסיים מעבר לים.
ולא ברור לי מה ההבדל בין מה שבעצמך תיארת - "ההוספות... למיניהן ולסוגיהן", למה שאני עצמי ציינתי - העיקרון של "חדש אסור".
מה היתה הטענה, שהרב הביא דברי מחשבה אסורים?
שהוא ערך את הדפים מחדש כדי לייצר אקרוסטיכון כפרני?
או שהוא בעצם קיומו היווה את הפשע הנורא מכולם, של ליובאוויטשער שמעז ללמד גמרא את הליטאים?

ייש"כ.הָיוֹ הָיָה

לגבי כל השאר - יש מכתבים של הרב שך ב"מכתבים ומאמרים" שלו, ותראה שם.

מעשה רב שאין בעיה ללמוד עם שטיינזלץsimple man
ושחרדים לא מחרימים אותו
#פאדיחות של שטיסל
באחד הפרקיםמישהו איתי
( נראלי בעונה 2) רואים במשרד של שולם פניני הלכה..

וואלה לא מתאים להם ליפול ככה
את משניות קהתי ראיתי בכמה בתי מדרש חרדיים.אדם כל שהוא


קהתי לא כולם מחרימים. זה פירוש כל כך מצויין שאין פירושחסדי הים
(לפחות בינתיים) שמתקרב אליו.
שוטנשטיין הוא פירוש יותר טוב משטיינזלץ. לפחות בהסבר של הגמרא עצמה.
שמעתי שהרב קנייבסקי אמר שאסור ללמוד עם קהתיניק כמעט בלי ראש
והרב שך אמר עוד לפני שהיה שוטנשטיין שאסור ללמוד בשטיינזלץ.
אני לא חושב שהוא אמר שאסור, אלא שלא טובהָיוֹ הָיָה

וזה נכון, שלא כדאי להתרגל לאינסטנט, ללמוד הכל בהגשה.. גמרא עם ניקוד...

 

אגבל להחרים לא מחרימים, לא את קהתי ולא את שוטנשטיין, הרב שך החרים את שטיינזלץ וזה מהסיבות שרשמתי

מוזר..הָיוֹ הָיָה

במחשבה שניה, ממתי זה?

אם מהשנים האחרונות - בטח בכלל לא ראה מה זה...

ואם מלפני"כ - צ"ל () שזה כי זה "מזרוחניק"..

מה ההבדל בין השנים האחרונות ללפני כן?ניק כמעט בלי ראש

ההתכתבות בפורום בקישור ששלחתי הייתה ב-2018, אבל אולי הרב קנייבסקי כתב את זה לפני כן...

שבשנים האחרונות הוא ניזון אך ורק ממקורות מאוד מסויימיםהָיוֹ הָיָה

צ"ע

עכ"פ נראה שהמנהג בציבור אחרת..אדם כל שהוא

ואפשר גם לראות בתשובות באתרים די חרדים שזו הגישה-

מה לומדים לעילוי נשמת נפטר | דין - שאל את הרב

 

לימוד משניות עם פירוש קהתי

 

אלה לא אתרים חרדייםניק כמעט בלי ראש

"דין" הוא אתר של מכון התורה והארץ של הרב יעקב אריאל.

וגם "הידברות" הוא לא אתר חרדי רגיל...

 

לכאורה הרבנים (הליטאים. לא מזרחים כמו הידברות) אוסרים ללמוד בקהתי, אבל באמת נראה שיש הרבה בציבור החרדי שכן לומדים איתו...

לא חרדים רגילים, אבל חרדים..אדם כל שהוא

אתה מתבלבל בין 'למעשה', לבין 'דין'.

דין הם חרדים, אפילו אשכנזים. [להבנתי יש להם נטייה פתוחה יותר, אהל הם שייכים לגופים מוכרים ולגיטימיים בציבור החרדי]. 

נכון... התבלבלתי.ניק כמעט בלי ראש

 מוזר שהרב קנייבסקי אמר שאסור ובכל זאת לומדים...

 

אבל.. מוזר.. - בית המדרש

יש דברים שמקובל בציבור החרדי שלגיטימי שיש לגביהן דעות שונותאדם כל שהוא

נניח, דעתו של הרב קנייבסקי על גילוח, בעקבות דעת החזו"א, ידועה. אבל מבחינת הציבור הליטאי, המעמד של גדול הדור שקיבל הרב קנייבסקי, לא יכריע את המחלוקת הישנה הזו, וכל אחד ממשיך כפי שנהגו בחוג שאליו הוא משתייך.

הרב קנייבסקי שווה רק לפוליטיקה... הָיוֹ הָיָה

מי שקצת מכיר את הציבור החרדי - יודע שזה כ"כ כ"כ לא מוזר...

אני מניח שאתה מתכוון..אדם כל שהוא

שהרב קנייבסקי כפוסק עליון זה רק כשזה משמש לפוליטיקה.

 

הרב קנייבסקי הוא כבר עשרות שנים דמות נערצת בציבור החרדי, ובפרט הבני ברקי, הרבה לפני שהיה לו קשר ממשי לפוליטיקה. המונים פנו אליו לשאלות וברכות, [ומילאו מהן (מהשאלות, לא מהתשובות..) ספרים] , וספרי 'דרך אמונה' נמצאים בשימוש רב בקרב לומדי המצוות התלויות בארץ. 

אני מתכוון לסמכות שמכריעה.הָיוֹ הָיָה

ההא הוא שנים, וגם משמש בתור אוצר החכמה מהלך

אבל לשמוע לו - רק בפוליטיקה.

אז שיאמרו. אני כותב בזוית ראייה שלי. קהתי הוא ממש מצוייןחסדי הים
כי הוא מאסף את השיטות השונות בצורה ברורה.
לא תמיד צריך להתעמק בכל מה שמביא, אם המטרה זה גירסה אבל הוא ממש מבאר את המשנה באופן עקיף ומדוייק.

הבעיה בשטיינזלץ בראייה שלי שבמקומות שונים הוא מדי שטחי, אפילו למי שרוצה לרכוש רק בקיאות, אבל בכללי הוא גם טוב.
אני לא מבין למה הורדת את המילה "הרב"??יוני קדוש


כי התייחסתי לספרים ולא לרבניםניק כמעט בלי ראש

לא אומרים "משניות הרב קהתי" או "פירוש הרב שטיינזלץ", אלא "משניות קהתי" ו"פירוש שטיינזלץ".

כמובן שאם הייתי כותב עליהם, הייתי כותב את המילה "רב".

מעשה רב מהבבא סאלי..שמיים וארץ 1אחרונה

מה שאני מבין, מבחינת טענות ענייניות - פירוש הרב שטיינזלץ זה לא צורת הדף. גם מבחינת מסורת, וגם יתכן שמקשה לדעת ללמוד באופן עצמאי. בעבר באמת היו שהחרימו את הספרים, וכתבו נגדו דברים קשים.. אבל הוא הלך לרבי מלובביץ', והוא חיזק אותו שימשיך ולא יתייחס. שמעתי את זה בראיון שעשו איתו.
היום נראה שגם מי שלא לא משתמש, אבל לא ברמה של להחרים.
פירוש הרב קהתי, גם חרדים משתמשים. אולי יש מקומות יותר שמרנים שלא, או בישיבות, בשביל העמל תורה, אבל הם לא מחרימים אותו, לפי מה שידוע לי.

סיפור מעניין שקראתי השבוע - בסידרת 'אביהם של ישראל' - סיפורים על הבבא סאלי מפי הרב אליהו. - שהבבא סאלי היה לומד המון משנה. והוא היה לומד עם פירוש קהתי...
(בכללי הבבא סאלי הסתיר את גדלותו בתורה.) בכל אופן, מישהו שאל אותו - מה הרב לומד עם זה? אז הוא ענה לו - קהתי הוא אדם דתי?.. אז אני יכול ללמוד בזה.. והסביר לו שזה פירוש מצויין, שיש בו את כל השיטות בצורה בהירה וכו'.

אפשר הסבר מה הדעות לגבי אבקת חלב נוכרי?מבקש אמונה

יש הרבה חטיפים שיש בהם את זה..

ואני לא אוכל, כי הרבה נזהרים מזה, אבל עוד לא יודע מה הדעות בעניין.

 

אשמח אם מישהו שלמד את הדעות יעלה אותם לכאן

תודה רבה!מבקש אמונה


סיכום קצרצרארץ השוקולד
הגמרא אומרת שאסור לאכול חלב שחלבו נכרי שמא יערב שם חלב לא כשר, אבל מתירה במקרה שיהודי משגיח (או יכול לראות) או שאין בעיר חיות לא כשרות.

נחלקו הפוסקים האם ניתן לסמוך על דרישה חוקית שלא יערבו דברים אחרים אם לא כתוב ברכיבים, ויש שהתירו להסתמך על זה:
1. הרב פיינשטיין (יורה דעה ג סימן סג אם אני זוכר נכון) כי השגחה ממשלתית טובה כמו השגחת יהודי לדעתו. להבנת הרב פיינשטיין העניין הוא שהגוי יפחד לערבב חלב לא כשר אם יהודי יכול לתפוס אותו, ולכן אכיפה במדינות כיום יעזור באותה מידה.
2. החזון איש (יורה דעה סימן מא אם אני זוכר נכון), השגחה ממשלתית גורמת לכך שלא משתלם, ולכן זה נחשב כאינו בעירו.
3. הרב יוסף משאש (שו"ת מים חיים חלק ב סימן קי אם אני זוכר נכון) מטעם זהה לרב פיינשטיין ממה שזכור לי.
הou נותן הכשר לחלב נוכרי במדינות מערביות בעקבות הרב פיינשטיין.

היו שסברו שחלב נוכרי אסור, אבל לא גזרו על אבקה ולכן אבקת חלב מותרת:
1. הרב צבי פסח פרנק.
2. הרב דב ליאור.
הרבנות בהשגחה שלה (לא מהדרין קיבלה את דעת הרב פרנק ולכן בהכשר רגיל של הרבנות יתכן אבקת חלב ולא חלב, אבל במהדרין לא נותנים הכשר לאבקת חלב גם)

עם זאת, היו שלא קיבלו את ההיתרים הללו ובכללם הרב מרדכי אליהו אם זכרוני אינו מטעני.

צד נוסף שהרב וייטמן העלה, אבל אני לא יודע אם יש פוסקים שחששו לכך הוא חשש ספציפי על אבקת חלב. (אבל אני לא זוכר מה בדיוק נאמר במאמרו בתחומין)
תודה רבה. אגב שאלה לגבי הרב פיינשטייןמבקש אמונה

אני רואה שהרב משה פיינשטיין כתב שאם יש חברה של חלב ישראל,

במקרה כזה להשתמש בחלב נוכרי זה רק בשעת הדחק.

 

השאלה היא, מה לגבי מוצר מסויים שמייצרים אותו רק עם אבקת חלב נוכרי שהוא לא הכרחי

(אבל לכאורה הרי גם חלב בעצמו לא כזה הכרחי.. נראה לי ככה)

 

 

רוב הדברים הם א. חלבנחשון מהרחברון
נכון. שאני מבין שזה אפילו יותר קלמבקש אמונה

אבל בכל זאת, לפי מה שהבנתי דנים בדעה שלו לגבי חלב נוכרי ומקישים ממנה לאבקת חלב.

 

רק התחלתי לקרוא את המקורות שבן מכיר הביא פה

אז אני לא מונח בעניין עוד.  

הסברה להקל בא. חלבנחשון מהרחברון
היא לא הבברה של הרב פיינשטין
היא סברה אחרת של פנים חדשות באו לכאן ולא על זה נגזרה הגזירה ואין גזירה בכלל.
לכן גם אם זה יהיה ממדינה לא מפוקחת זה יהיה מותר.
אבל הבנתי שהחזון איש והרב מרדכי אליהו לא סמכו על זהמבקש אמונה

זאת אומרת מבחינתם זה חלב. 

לפחות לדעת החזון איש.. את דעת הרב מרדכי אליהו אני בספק אם הבנתי נכון

אכן הם חלקו. אבל שאלת לדעת המתיריםנחשון מהרחברון


אה לא. עניין אותי דווקא אם נאמר שזה אכן חלבמבקש אמונה

מה תהיה דעתו של הרב פיינשטיין 

במקרה של מוצר שאין להשיג אלא רק חלב נוכרי או אבקת חלב נוכרי.

האם זה שעת הדחק ואז כאילו נאמר שהוא מצטרף למתירים בכל מקרה..?

 

(אולי הוא אמר את דעתו ואני סתם מתפלפל פה?)

העניין הוא בגדול, לדעת כמה דעות יש להקלמבקש אמונה


נכון שהחזון איש חלק על דעת הרב פרנק שיש הבדל בין אבקה לחלבארץ השוקולד
אבל הוא התיר גם וגם אם יש פיקוח ממשלתי. (דבר שהוא סבר שיש כאן בארץ בזמנו לכאורה)
בארץ - כל הדברים. אין בארץ מוצרים עם חלב נכרי ניגרק"ש
ככל הזכור לי גם במוצרים מיובאים - הרבנות לא מאשרת.

בחו"ל בהחלט יש וגם יהודים הנחשבים 'חרדים' שותים חלב נכרי בהסתמך על שיטת ה'איגרות משה' ופוסקים רבים נוספים.
אכן, בארץ הרבנות מאשרת רק אבקת חלבארץ השוקולד
ובהכשר הרגיל. (כתוב גם ליד ההכשר אם יש אבקת חלב)
אם זה מהדרין אז בטוח אין אבקת חלב.
אם אין את אותו מוצר בלי חלב נוכרי, אז ברור שזה נחשב שאיןארץ השוקולד
חברה של חלב ישראל.

בכל מקרה, הרב פיינשטיין הוא לא היחיד שהתיר.

בנוסף, כפי שהעירו פה נכון, קשה למצוא בארץ משהו שהוא חלב נוכרי ולא מקסימום אבקת שהרב פרנק התיר אבקה.
הציץ אליעזר טען שצריכים להכניס את זה ל'מהדרין'ק"ש
כיוון שהרב פראנק התיר.
מעניין. המהדרין זה לא לדעת כולם?מבקש אמונה


ודאי שלאחמדת66

בהנחה וזו לא א. חלב טהורה, אלא היא מעורבת במוצר יש הרבה סיבות להקל.

תמיד חשבתי שמהדרין זה בלי להקל אלא שיהיה הכי חלק שישמבקש אמונה


זה אף פעם לא לדעת כולםק"ש
בכשרות יש אין ספור מחלוקות. בשאלות 'ישנות' משתדלים לצאת ידי כמה שיותר שיטות. בשאלות 'חדשות', בעיקר תלוי מה דעת הפוסקים היום.

הוא כמו רבים אחרים, סבר שאבקה מותרת לגמרי. כיוון שהרב אליהו סבר שזה אסור לגמרי - הפשרה היתה המקובל היום, שמכניסים בהכשר רגיל, תוך ציון העניין.

הרב יעקב אריאל טען, שהוא אולי לא יכניס את זה למהדרין, בגלל שהמחלוקת כבר קיימת. אבל מי שאוכל כשרות שאינה למהדרין, סומך על שיטות מקלות ודחוקות בהרבה בשאלות רבות, וממילא מגוכך שבגלל הכיתוב על האריזות, אנשים הפכו את זה (ואת הג'לטין) לשני האיסורים החמורים ביותר.

לגבי מהדרין באופן כללי - פעם מישהו שאל את הרב יעקב אריאל, האם העוף שהוא נותן לו הכשר למהדרין, הוא 'באמת למהדרין'. הרב אריאל ענה לו, שכשרות העוף בימינו, תלויה בבערך שלוש מאות שאלות שעומדות במחלוקת, שיגיד לו מה השאלה שמטרידה אותו והוא יענה לו איך הם פוסקים...
כדאי לדייקבן מכיר
שמירה של יהודי מועילה גם כש היהודי בא והולך
הארה לגבי שיטת הרב פיינשטייןשמיים וארץ 1אחרונה

שלום. אני חדש בפורום..
יישר כח על הסיכום.
אני רק מיסב את תשומת הלב שהרב פיינשטיין בתשובתו שבה הוא מתיר חלב, הוא כותב שודאי לא לסמוך על זה לכתחילה. אלא שקשה להשיג חלב אחר, וזה המציאות שהיתה בחו"ל.
ושם מציין שבביתו לא סמכו על כך בכל זאת. וכך ענה גם בתשובה לישיבה ששאלו אותו על כך, שלא יסמכו על זה ויחמירו. שכל ירא ה' יחמיר בזה. (חלב. לא אבקה.)
לגבי אבקה - שמעתי מהרב משה כץ (כושרות), שמי שסומך על אבקה זה משהו אחד. אבל יש לשים לב שלפעמים ברכיבים יש "מי גבינה" וכדומה, שזה לא אבקה.. ואת זה הרב פרנק והרב ליאור לא מתירים.
לא הבנתי לגמרי. כי אם כך, למה הרבנות מאשרת. אבל כך הוא אמר. אם למישהו יש על כך מידע נוסף, אשמח לדעת. 

שלא תצא חלילה תקלהיוסי כץ

הגאון האדיר רכב ישראל ופרשיו הרב משה פיינשטיין כתב את פסקו לבני ארה"ב ששם קונסים במיליונים פלוס כלא הרבה שנים מי שמחליף מחלב פרה לחלב אחר וכן מי שמערב חומר אחר בחלב והוא כתב שזה בדוחק!!!

ובהמשך ספרו כותב שחלב נכרי מטמטם את הנפש!!!

מקור לטענה בהמשך ספרו? ומוזמן להראות היכן הוא מתנה בכלאארץ השוקולד
ושוב, החזון איש התיר פה
איך לפתח סבלנות ללמוד 6 שעות ברצף?דנון

או איך לפתח בכללי סבלנות..

הכי כדאי שתלמד בהדרגההולך בטל


לסגור טלפוןסוג'וק


יש הרבה אספקטים לשאלה הזאת, אבל אתן עצה שיכולה להועיל:שום וחניכה

בכל יום, כשאתה בא ללמוד אל תתחם את הלימוד לפי שעות, אלא לפי פרוייקט, והשעות יבוא מאליהן.

לדוגמא, אם זה לימוד גמרא, אל תציב לעצמך יעד של וכך וכך שעות, אלא של כך וכך דפים וכד' באופן שאתה משער שזה ימלא את שיעור הזמן הרצוי. וכך בכל יום.

היתרון בזה הוא כפול: קודם כל זה הרבה יותר מדרבן בן אדם להשלים משימה מוגדרת מאשר 'למרוח' משימה בזמן מוגדר. יותר קל לאדם לומר לעצמו: אוקיי, למדתי דף אחד ונותרו לי עוד שניים, מאשר: למדתי שעה ונותרו לי עוד שעתיים.

ועוד יתרון - שלאחר שיושלם היעד, זה יתן לו אמון בעצמו ורוח גבית ליום והפרוייקט הבאים.

עצה יפה ואהבתי אותהארץ השוקולד
לא בא לסתור את שאר העצות, אבל אני מתחבר לעצה הזו
מאוד מסכים (אם כי יש אנשים שיש בעיה הפוכה שהם כל הזמןחסדי הים
מעיינים ופותחים עוד מקורות והם צריכים להגביל את עצמם בזמן)
זה טוב למי שתורתו אומנותו...אוהב א"י והעם 1אחרונה

....מי שעסוק בהבלי העולם הגשמי חייב לקבוע עיתים לתורה. הווה אומר זמן התחלה וזמן סיום הלימוד.

לדוגמא אנו לומדים מסכת זבחים וזה בלתי אפשרי לסיים סוגיה שלמה בפעם אחת.

אין לי עצות, רק אומר שאם חמש שעות אתה מצליחק"ש
או אפילו שלוש ברצף אמיתי - זה הרבה מאוד מאוד.

כדאי גם לזכור את הערת הנצי"ב, שעילוי אמיתי זה לא זה שלומד שש עשרה שעות ביממה, אלא זה שלומד שישים דקות בשעה
תודה!דנון


להכיר את עומק התורה, את השפעת לימודה... יש ספרים בנושאנבוכי הדור

לי אישית מאוד עזר...

לקבוע הספקים שאסור לעבור (לדוג' - אני לא הולך לישון עד שסיימתי...)
אשריך! בהצלחה ממש!

תודה חבר יקר מעניןדנון

מזכיר את מה שכתב אחיו של הגאון מווילנא בסוף ספרו מעלות התורה שאמר שצריך לקרוא את ספרו כל חודש

פששששששששש נו בכבודנבוכי הדור


ממליץ לקבל בלי נדר (עדיף הלכתית)ארץ השוקולד
אני לא הייתי חכם מספיק לקבל הנהגה מסוימת בלי נדר בעברארץ השוקולד
והגעתי לסיטואציה מביכה קצת עם התרת נדרים.

אז אולי ברור לך, יש אנשים כמוני שלא היה ברור להם
אני גם הייתי חסר ניסיון פעם...נבוכי הדור

נהגתי משהו 3 פעמים, לא אמרתי בלי נדר, אבל אני מאוד שמח על זה... גרם לי להקפיד הרבה יותר...

נדרים סייג לפרישות..דנון


אני לא מצליח לקבל החלטה מה מברכים על חמוציות?!בסדר גמור

ראיתי מי שכתב לברך העץ וראיתי מי שכתב לברך אדמה ושניהם לשיטת הספרדים. מה עושים??

 

עדיף לברך אדמה כי בכל מקרה העץ יוצא מהאדמההולך בטל

או שתשאל את הרב שלך 

בפשט מה שאני זוכרנחשון מהרחברון
הסברא לברך אדמה היא כיוון שזה שיח בר שלא מגודל לשם פרי ולכן הוא פחות בחשיבותו. כיום מגדלים מסחרי וא''א להגיד ככה.
בגדרים למה נחשב "עץ" לעניין הברכה, נראה שזה דווקא עומד...בסדר גמור


נכוןנחשון מהרחברון
ולמרות זאת המשנב ועוד פוסקים כתבו אדמה בגלל שזה פרי קטן שגדל רק בר. השתנתה המציאות ולכן חלק כתבו לברך עץ כמו עיקר הדין
אתה צריך לפתור את החמוציות בברכה כלשהי,שפרינצא בוזגלו

לכן כשיש ספק איזו ברכה צריך, מברכים העץ על משהו שהוא וודאי פרי, מכוונים לפתור גם את החמוציות.
מברכים האדמה על משהו שהוא וודאי ירק, ומכוונים לפתור גם את החמוציות.

אבל אני רוצה לאכול לבד בדר"כבסדר גמור


אבל בשביל שלא להיכנס לספקות- זו השיטה הכי יעילה.שפרינצא בוזגלו

אלא אם כן יש לך מספיק ידע הלכתי שיכול להתיר את הספק.

העץ. הפוסקים כותבים בס' ר"ג שמברכים העץ גם על עץ נמוךחסדי היםאחרונה
ויש בזה את כל הסימנים של עץ, כי זה נשאר כל השנה כולה ולא מתייבש ומוציא פירות.
איך נראים חוטים הנמשכים מהבצק?שחר אורן

והאם יכול להיות שיש בצקים שבהם זה לא קורה גם לפני האפייה?

יש את זה בעיקר בבצקים דלילים ועביםנחשון מהרחברון
אני אופה הרבה ואם יש פחות מ3-3ורבע גוסות מים לקילו קמח אין חוטים בשום שלב.
תכין בצק עם 3 וחצי-4 כוסות נוזלים לקילו ותראה לבד חוטים
תודה, ובבצקים שאין בהם חוטים, איך אפשר לדעת אם זה אפוי?שחר אורן


קרימת פניםנחשון מהרחברון
כלומר?שחר אורן


שהצד החיצוני התייבש קצת וקיבל קרוםנחשון מהרחברון
רואים את זה די בקלות. פעם באה שבצק נכנס לתנור באיזור שלך תסתכל
סבבה, תודה.שחר אורןאחרונה


שאלה שמעניינת אותי כבר הרבה זמן:12..
עד כמה ההלכה תלויה בהשקפה?
דוג' להמחשת השאלה -
האם ליהודי חרדי יהיה דין אחר מיהודי דת"ל למשל לעניין העלמת מס או גזל מהמדינה (החילונית וכו..) ?

תודה לעונים!
ברמה מסוימת היא חייבת להיותשחר אורן

כי ההשקפה היא הרבה פעמים כלי להבנת המציאות, ורק אחרי שמבינים את המציאות יכולים להחליט מה ההלכה לגביה.

חוץ מזה שיש הבדלי השקפה בנוגע לדרך פסיקת ההלכה (מטא הלכה) שגם הם משמעותיים.

אני מבינה את ההיגיון בדבריך12..
אבל אם מבינים מי מרכיבים את הישות הזאת שנקראת מדינה-רוב יהודי,
איך אפשר לא לאסור גזל? (אם יש מי שלא אוסרים..)
האמת שלא מובן לי גם מגויים.. קו"ו יהודים.
לא הבנתי את השאלה...נבוכי הדור


אשאל שאלה יותר בסיסית12..
האם לפי ההשקפה החרדית מותר לדוג' לעבוד בשחור, להעלים מיסים או שלא?
לצורך העניין,, למי שאומר דינא דמלכותא דינא גם בארץ ישראלנבוכי הדור

(רמב"ם, רשב"ם) אז הם יהיו חייבים גם במיסים בארץ... (זה תלוי מה ההלכה לגבי זה. אין גזל גוי, אבל בגלל שהממשלה ישראלית וכולם כנראה יהודים שם, אסור גם להם להעלים מס...)

לא נגעתי בשאלה הזו ספציפית.שחר אורן


יש הלכה שמשתנה לפי מציאות ויש סייגים בהלכהנבוכי הדור

שנשארים תמיד אותו דבר, לא משנה מה...
אמנם, באמת השקפת עולם תשפיע על הלכות כמו א"י וכו', אבל הלכות כמו בשר וחלב, פחות שייך השקפת עולם (: דרך ההסתכלות של אדם על העולם)

וודאי שגם שם יש משמעות להשקפת עולםdavid7031

אני אמנם לא מכיר (הרבה) מחלוקות בענייני בשר וחלב שנוגעות לשאלת היחס לציונות, אבל השאלה, נניח, עד כמה סומכים על מדענים היא שאלה השקפתית שמשפיעה על הרבה שאלות הלכתיות (החל מטריפות, דרך בליעה בכלים, ועד דג עם בשר).

...ניק כמעט בלי ראש

בקשר להשקפה, אני לא יודע...

 

אבל נראה לי שלדעת כולם אסור להעלים מס בגלל דד"ד.

יש מחלוקת ראשונים בדברמבצע מטבוליזם
שיטת התוס' (בעוונות איני זוכר איפה) אומר שטעם דד"ד הוא משום שהארץ שייכת למלך ולכן הוא יכול להרשות לנו להיות בארצו בתנאי שנעלה מס. ממילא מסיק התוספות שבא"י אין דד"ד
..ניק כמעט בלי ראש
זה כתוב בר"ן וברשב"א בנדרים כ"ח. לא בתוספות...

אבל הלכה לא כמותם...
להיפך ההשקפה תלויה בהלכהadvfb

באופן גלוי הנגזרת ההשקפתית נובעת מההלכתית.

אחרי שאנחנו יודעים מה ההלכה אנחנו יכולים להבין מה היא אומרת לנו. איך היא משקיפה על העולם סביבנו.

 

העלמת מס או גזל תלויה בשימוש בכלים הלכתיים טהורים שנמצאים במקורות - משנה, גמרא, ראשונים, אחרונים.

מבחינת נורמה יכול להיות שבציבור שפחות רואה ערך בממלכתיות הוא לא מקפיד על זה על אף שהנושא הוא הלכתי לגמרי.

קיצר, זה עניין של נורמות בציבור החרדי/ציוני דתי/חילוני ולא בהלכה. חרדי שמעלים מס הוא כמו חילוני שמעלים מס. לשניהם לא אכפת מה ההלכה אומרת. 

במקרה הזה לאאהבתישראלתנצח(:

כתבת בעצמך 'גזל' אסור לגזול בכללי גם ממדינה שאינך מאמין בה...

אולי לטענתו זה לא גזליוסי כץאחרונה

אולי מהשקפתיו זה להציל מן הארי...

 

ברור שכןמבצע מטבוליזם
פסיקת ההלכה היא דבר דינמי. לא תמיד הדין חד משמעי, ולכן הפוסק לפעמים יקל ולפעמים יחמיר לפי העניין. ופה נכנס המושג שעת הדחק וכד'. כל פוסק לפי השקפת עולמו יגדיר שעת הדחק בצורה שונה.
דוגמא נוספת- עלייה להר הבית. פוסק שלפי השקפת עולמו אין עניין לעלות יביא ספקות לאסור. פוסק שלושב שכדאי יכנס לספיקות וינסה לפשוט ולהתיר.
ברורמישהו כל שהוא
תראה איך בכל הסוגיות שקשורות למדינה יש הבדל חד בפסיקות
וכן בעוד דברים ככל שקבוצה היא 'שמרנית' יותר היא מחמירה יותר בדיני צניעות ,ותקשורת.
גם בתוך החרדים יש הבדל בין חסדים לליטאים לחרדים-מודרנים
היא מאוד תלויה בהשקפה, לא רק בהבדלים בין דתי לאומי לחרדיחסדי הים
אלא במלא תחומים, כמו היחס למקום הקבלה בהלכה, היחס להקל לציבור או להחמיר, היחס למנהג בהלכה, עד כמה המקום המרכזי של השולחן ערוך והרמ"א, עד כמה ניתן לחלוק על הדורות לפנינו, מי נחשב גאון וגדול לענין ההלכה, מה המקום של ממצאים מדעיים בהלכה ועוד ועוד.

אלו לא רק תחומים מטא-הלכתיים אלא הם תלויים בהשקפת הפוסק.
זו שאלה מדויקת ממשדעתן מתחיל

עונה בשם עצמי בלבד: הרבה.

בהלכה 'היבשה' יש לפעמים הרבה 'מרחב משחק' שה' יתברך השאיר לנו. פעמים רבות הפסיקה הסופית חייבת להיות מבוססת על מה שנקרא 'רוח ההלכה' או הכיוון אליו שואף הפוסק. לאורך הדורות ראינו לא מעט פסיקות שסיבתן לא היתה הלכתית טהורה, אלא כדי להגן על ערך חשוב נוסף.

אישית, לפני שאני לומד סוגיה לעומק, אני משתדל לברר לאן מכוון רצון ה' בסוגיה הזו. כך אני מאמין שנכון לי ללמוד את דרך ה'. ע"פ הכלים שהבורא נתן לי וע"פ היהדות כולה אני משתדל להציב כיוון כללי לסוגיה, ומתוך כך ללמוד לעומק. פעמים וע"י ההלכה אגלה שטעיתי בכיוון, אך לרוב הכיוון יהיה אמיתי ונכון, ומשפיע קריטי על המסקנות.

יש בי תחושה שהרבה מהצורך להקל או להחמיר תמיד, תלוי בחוסר הכיוון ההשקפתי. כי פסיקה לענ"ד מתבצעת לרוב בהחלטה מסוימת מתוך מכלול אפשרויות, ולשם כך נראה לי שצריך כיוון יהודי מסוים.

אידאל ומציאותמ"ב
באידאל השאיפה היא שההלכה ובאופן יותר רחב ההשקפות והחיים יוכוונו לפי התורה. ז"א שבתאוריה אם כולם היו יושבים בחדרים סגורים ולומדים את התורה לעומק ההכרעות שהיו יוצאות היו שוות.
במציאות ב"ה זה לא כך.
יש השפעה של המציאות על ההבנה בתורה ועל המסקנות ממנה ( שוב, לא רק ההלכתיות גם הרעיונות והמוסר היוצא מהתורה).
יש כאלו שיגידו שהמצב הזה של ההשפעה הוא לא תקין (בעיקר גישות יותר" שמרניות") והאידאל הוא כתיאור הקודם. ויש שיאמרו דווקא שכל ה' ברא את עולמו ועל מנת כן נתן לנו את תורתו.
כך למשל הצבעה של נשים לכנסת. עפ"י חסידי השיטה הראשונה. המצב שיש לנו היום אינו תקין. כי התורה מגלה לנו את המציאות הנכונה והמציאות הנכונה היא שאישה אינה אמורה לעשות דברים מעין אלו. ולכן ראוי לשנות את המצב כיום.
עפ"י הגישה השנייה לעומת זאת. במציאות שלפני מאה שנים אכן היה לא ראוי שנשים יתעסקו בדברים מעין אלו. כיום אבל המציאות והתורה מדריכות אותנו שראוי ואף מצווה שנשים יצביעו. המציאות מציבה כיום שאלות אחרות של נשים בתפקידי הנהגה רבניים למשל. שם כרגע נראה שההכרעה התורנית עפ"י המציאות הקיימת היא שעדיף שלא. לא כי בהכרח לא מתאים להן, אלא כי במציאות ובנתונים הקיימים כיום פחות מתאים. ואולי מחר במציאות דומה אבל מעט שונה יחשב אפילו מצווה.
אז ככה (נערך ע"פ שיחה מפי תלמידויוסי כץ

לא כתוב בתורה לאכול עם הכשר כתוב לאכול כשר!!!!!

אז ככה ! ההלכה היא קובעת וההשקפה היא בעצם השבלונה הנתיב בו יהודי דתי הולך כלומר נתיב 1 לאשכנזי 2 ספרדים וכו

וממילא מה שכתב החזו"א שמותר לגנוב מהמדינה מכיון שעדיף שילך לכיס שלך מאשר שילך לטאטרונים ותח"צ בשבת ותשלום ללהטב וכיוצ"ב  ממילא ההשפקה לתלמידיו היא שמכיון שזה ההשקפה אז אין דין גזל!!! (שיחה מתלמידו)

אז כאן בעצם רואים שיש הלכה דין תורה שאסור לגנוב ופה מרנא החזו"א הסביר שזה להציל ולא גזל. וכן בכל מקום הבדיקה היא מה כתוב ומה צריך לעשות כמו שבהכשר כל אחד שואל את רבו מה לאכול. עכל