שרשור חדש
על שמות ימי השבוע בשפה או האם פרסית היא מאמע לאשען האמיתית ?בן מערבא

על הפסוק "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות פרק כ פס' ח) נאמר במכילתא דרבי ישמעאל "רבי יצחק אומר: לא תהא מונה כדרך שאחרים מונין אלא תהא מונה לשם שבת".

והרמב"ן בפירוש שלו על אתר כותב: "ובמכילתא (מכיל' יתרו בחדש ז): רבי יצחק אומר: לא תהא מונה כדרך שהאחרים מונין , אלא תהא מונה לשם שבת. ופירושה: שהגוים מונין בימי השבוע לשם הימים עצמן , יקראו לכל יום שם בפני עצמו: או על שמות המשרתים כנוצרים, או שמות אחרים שיקראו להם; וישראל מונין כל הימים לשם שבת: אחד בשבת; שני בשבת; כי זו מן המצוה שנצטוינו בו לזכרו 

תמיד בכל יום. וזה פשוטו של מקרא".

 

כלומר לפי הרמב"ן בקריאת שמות לימות השבוע ביחס לשבת יש בזה מצוות עשה של זכור את יום השבת לקדשו, כמו שעושים לפני קריאת שיר של יום.

 

נצא למסע קטן בשפות העולם כדי להבין את דברי רבי יצחק "לא תהא מונה כדרך שאחרים מונין" ואת דברי הרמב"ן "יקראו לכל יום שם בפני עצמו או על שמות המשרתים". (ראיתי איכנשהו שהכוונה לכוכבים המשרתים לשעות)

 

נתחיל באנגלית. מלבד יום ראשון שהוא על שם השמש ויום שני שהוא על שם הירח שאר שמות ימות השבוע הם על שמם של אלים נורדיים ! מה מקור שמות השבוע בלועזית? חן

 

בשפות רבות אחרות שמות ימות השבוע הם על שם כוכבי הלכת: שמש, ירח, מאדים, כוכב, צדק, נוגה, שבתאי. 

למשל, mardi יום שלישי בצרפתית הוא על שם mars כוכב מאדים, mercredi יום רביעי בצרפתית הוא על שם mercury כוכב חמה,

jeudi יום חמישי בצרפתית הוא על שם jupiter כוכב צדק, vendredi יום שישי בצרפתית הוא על שם venus כוכב נגה, samedi יום שבת בצרפתית הוא על שם saturn כוכב שבתאי. 

 

הערבית לעומתן דומה לעברית, מונה את ימות השבוע באופן סידורי ראשון שני שלישי רביעי וכו'

ערבית/מדוברת/ימים וחודשים – ויקיספר 

מלבד יום שישי שנקרא يُومِ ٱلْجُمْعَة יוּמַ (א)לְגֻ'מְעַה דהיינו יום ההתכנסות.

 

מה המצב אצל מאמע לאשען ? זונטיק, מאנטיק, דינסטיק, מיטוואך, דאנערשטיק, פרייטיק, שאבעס.

 

זונטיק (ראשון) ומונטיק (שני) הם על שם השמש והירח, ואילו מיטוואך (רביעי) הכוונה אמצע השבוע. שאבעס אינה צריכה לפנים.

אבל מה בנוגע לדינסטיק, דאנערשטיק ופרייטיק ? גם אלה על שמות אלים מהמיתולוגיה הצפונית ! למשל, פרייטיק הוא על שם אלת היופי והאהבה Freya ׁ(בדומה ל- friday האנגלי). גוועלד!

 

נסתכל עתה בטבלה המעניינת הבאה: Names of the days of the week - Wikipedia

 

מהטבלה הזאת רואים שהשפה היחידה בעלת התבנית X בשבת כשמות ימות השבוע היא פרסית ! (ואולי גם ארמנית!)

ימות השבוע בפרסית באים בתבנית של X شنبه (شنبه = שבת) כאשר במקום X מציבים את המספרים 1,2,3,4,5, כלומר אחד בשבת, שני בשבת, שלישי בשבת, רביעי בשבת, חמישי בשבת (יום שישי הוא חריג ונקרא ג'ומעה בדומה לערבית, סביר לשער שמדובר בחדירה של הערבית לפרסית), וכזכור לדעת הרמב"ן יש בזה מצוות עשה של זכור את יום השבת לקדשו. 

 

נשאלת אם כן השאלה, האם היידיש שבה ימות השבוע הם על שם אלילים של עבודה זרה מהמיתולוגיות היא מאמע לאשען או דווקא הפרסית שבה ימות השבוע נמנים ביחס ליום השבת ומקיימים בכך מצוות עשה של זכור את יום השבת לקדשו היא מאמע לאשען האמיתית ? 

עזרה בזיהוי רבנים בתמונהdodi_li

שלום רב לכם

ברשותי שתי תמונות של רבנים מהדור הזה אך למרבית צערי איני יודע את זהותם.

אשמח מאוד אם אוכל לקבל עזרה בדבר.

 

 

 

 

דוד

 

 

סקר-חוני המעגל פינות
מי באמת נוהג את הילכות בית הכיסא?
פרט לאילו הלכות אתה מתכווןימ''ל

יש הלכות שונות מתחומים שונים שקשורות לבית הכסא.

יד שמאל בלי האמה.חוני המעגל פינות
אז לאימ''ל

חשבתי שאתה מתכוון להלכות אחרות.

אני.עברי אנכי

אבל הרב דוד יוסף בהלכה ברורה כתב שאם זה מפריע וקשה או בשעת צורך, משו כזה אפשר להקל לעשות כרגיל

אם כברימ''ל

שאלה מעניינת (והטרלה נפלאה) זה מי מקיים את ההלכה לא לקנח בדבר שהאור שולטת בו.

זה כתוב בשו'ע?חוני המעגל פינות
אני צריך לחזור על ההלכות שוב...
על מנת לקיים כמובן...ק"ש
ע.י.צ'יאל

א. הרמ"א אומר שנהגו לא להקפיד על זה.

ב. אם החשש הוא משום כשפים אולי לא שייך בימינו.

ג. ראיתי במשנ"ב דרשו, לא זוכר בשם מי, שכיוון שזורקים את הנייר למים זה לא נחשב שהאור שולטת בו.

כן, לאשכנזים יש על מה לסמוךימ''ל


ע.י.צ'יאל

בשביל מה הסקר הזה טוב?

אני בדיוק עושה חברת סטראטאפ לאנשים שנוהגים כךחוני המעגל פינות
ורוצה לראות את גודל השוק.


נו. אתה יודע...
שוק השומרי תורה ומצוות...
ע.י.צ'יאל

וברצינות?

בוודאיק"ש
חוץ ממה שהפוסקים כתבו שלא חוששים לו,כפי שצויין
תסתכל בפסקי תשובות אם אני לא טועה מובא שם שכבר לא צריך555555

ביד שמאל( נראלי שהטעם זה יד שמאל היה בגלל שהיד תתלכלך ואז יש את התפילין וכו') ולכן נראלי שכבר בטל הטעם הנ''ל...

 

אם בטל הטעם בטלה התקנה?חוני המעגל פינות
לא יודע בכללי אבל במקרה הנ"ל יש שאומרים שכן.. למרות555555
שיש עוד כמה טעמים ללמה צריך לקנח ביד ימין ולא בשמאל...

וכן עוד טעם להיתר(בערך אותו טעם) הוא שביד ימין יוכל לקנח יותר טוב..(למרות שאחרי כמה זמן שמקנחים בשמאל כבר מתרגלים וזה הופך להיות כמעט כמו בימין..)
ע.י.צ'יאלאחרונה

אני כמעט בטוח שלא.

אבל הוא כן מקל באמה אם זה נקוי טוב יותר.

שאלהמבשר שלום
אני בחור.
כשאני שומע אנשים לומדים על הלכות נשים (נדה וכו')אני ממש משתגע.
לא חושב שכל הבית המדרש צריך לדעת מה כבודו לומד,וכמו שברחוב אף אחד לא מדבר על זה,ככה בבית מדרש צריך ללמוד בשקט.
הגיוני לבקש אם אפשר שילמד בשקט,או להעיר שזה לא אמור להיות ככה..
או שאולי אני בכלל טועה וזה חלק מהתורה,ובשביל זה בית מדרש נועד..
תודה רבה
תורתנו תורת חיים המקיפה את כל התחומיםגושניק מצוי
ועלינו ללומדה.
ישנו סיפור בגמרא על רב כהנא שנכנס לחדר המיטות של רב לראות כיצד הוא משמש עם אשתו וכאשר נתפס בחדר של רבו אמר לו ש"תורה היא וללמוד אני צריך"
מסכיםמבשר שלום
אניחלילה לא מתכוון להגיד לא ללמוד.
הציבוריות היא זו שמפריעה לי..
אפשר ללמוד בשקט..
לדעתיימ''ל

אתה צריך להשתדל לעבוד על זה שזה לא ישגע אותך.

לשמור על טהרת המחשבה, להתייחס אל זה כלימוד תורה (כן, זה חלק מהתורה) בלי שזה יביא אותך להרהורים לא טובים או מבוכה.

אמממבשר שלום
חשבתי שזה קשור לזה שאני רווק..
כנראה אתה צודק
אז לענ''ד לאימ''ל
כלומר גם, זה אולי יותר קשה, אבל גם רווק יכול וצריך לשמור על טהרת המחשבה אפילו כשהוא מתעסק בהלכות האלו.
מסכים ממשחידוש

בלי קשר לשאלה אם ומה זה גורם לשומעים, מצד עצם העניין ראוי שזה לא יהיה בקולי קולות. לא כי זה רע, פשוט יש דברים שכך יותר מתאים לגביהם. עניין מהותי.

לא מסכיםנחשון מהרחברון
דברי כאש נאום ה' מה אש אינה מקבלת טומאה כך דברי תורה אינן מקבלים טומאה.

לימוד בקול הוא חלק מדרכי קניין תורה.
בבית מדרש לומדים בקול (יש מקומות שהעירו לי שלמדתי בקול... אבל זה בגלל שהרעשתי... ייקים...)

ההבדל בין הרחוב לבין בית המדרש הוא ההבדל בין הרחוב לחדר של רופא נשים. גם שם שואלים בקול שאלות שברחוב לא שואלים.

ללמוד בקול זה לא 'בקולי קולות' זה דרך הלימוד.


..חידוש

בחדר של רופא נשים, שומע מי שצריך לשמוע... לא הבנתי מה הדימוי שרצית לבטא. והציטוט שבראש דבריך אינו נוגע לדבריי.

אבל לא נתווכח, כנראה עניין של תחושה אישית.. אני מקווה שכשלמדת עם מדריך החתנים שלך זה לא היה בבית המדרש ובקול כמו שאתה לומד בבא קמא

אני לומד עכשיו נידהנחשון מהרחברון
לומדים בקול. בבית המדרש.
אני חושב שהתחושה הלא נוחה נובעת מתוך תפיסה שזה לא בסדר לעסוק בזה בפומבי.

אני תופס אחרת.
את ההלכות אכן למדנו בבית המדרש. את המקום האישי למדנו בבית...
יש נצי"ב נפלאכי בשמחה תצאו.

על ענייני קרי וזיבה.

"(ב) ואמרתם אלהם. כבר נתבאר בריש הספר לשון ואמרת אליהם שהוא הלכות המקובלות בפרשה, והנה לא מצינו בכל פרשיות שבתורה זה הלשון ואמרתם אליהם, רק דברו אל בני ישראל לאמר, שביאורו שגם אהרן ידבר אותו הפרשה בעל פה בזה הלשון שאמר משה, אבל ואמרתם אליהם, שהוא הלכות ומשניות אינו מן הצורך לכתוב שילמוד אהרן עם ישראל, שהרי כל המשניות ותורה שבע"פ חובה על כל רב ללמוד עם תלמידיו, וא"כ למאי כתיב בזו הפרשה ואמרתם אליהם, אלא כלפי שקשה לדבר בעניני זיבה וקרי שהוא באברי הזרע שמתפעלים במחשבה, והיינו סבורים שיותר טוב למעט הדבור והלמוד בהם, ורק משה הוא מוכרח ללמד לישראל הקבלות שיש לו בע"פ, שלא יאבדו מישראל, אבל אחר שכבר למדם שוב אין המצוה להגות בהם כמצות ת"ת שהמה למצוה אפילו בלי תועלת למעשה ולזכירה, מש"ה כתיב בפרשה זו ואמרתם אליהם, שגם אהרן ילמוד עם ישראל אחר שכבר למד משה בסדר המשנה כמנהגו, וה"ה כל רב לתלמידיו, ומשום שבאמת בלמוד התורה אין יוצא רע והיא אילת אהבים ויעלת חן:"

 

צריך גם טאקט, בלי שום קשר,

אבל נראה לי לומדים כמו שלומדים.

כשיצא לי לדבר על הלכות נדה באוטובוס,

מבטיח שכל מי שלא היה צריך להבין - לא הבין,

ואפ"ה, ת"ח חשוב דיבר איתי על ענייני חציצה בשקט מופתי ברכבת פעם,

ולא נראה לי שמישהו מהצד היה מבין על מה דברנו.

 

קיצור, זה נראה לי יותר עניין של נפשות וטאקט מאשר של אמת אבסולוטית.

כל התורה שמותיו של הקב"המושיקו

שמסתכלים  עליה כך שומעים הקב"ה

 

לא דברים אחרים

לא יודע מה איתך אני כשאני אומר משו אוטומטית אני מדמיין אותוחוני המעגל פינות
ובוא תנסה לדמיין את סוגיית נפלה מן הגג ולראות בה את הקבה



אאכ הקבה שלך הוא...
איך עוד לא חסמו אותך...חידוש


למען האמת גם אני לא...חוני המעגל פינות
אז מוטב שתחסום את עצמך.חידוש


עושה לך רע בעין לראות אנשים שחושבים אחרת?חוני המעגל פינות
לא שאני שופט או משו. אתה פשוט צריך להיות כנה ביחס לרגשות שלך...
לכאורה אפשר גם וגםחוני המעגל פינות
להיות כנה זה תקין לשונית, לא?
לעזאזל המלוקקים שקבעו מה קורקט ומה לא.חוני המעגל פינות
כל עוד מבינים אותי מבחינתי זה מספיק.
זה מה שקורה שלא לומדים חסידותמושיקו

לומדים את התורה כמו בהמה...

 

מספיק ללמוד כמה פרקי תניא בודדים להבין את הגיחוך שבדבריך...

 

 

 

 

כל הרבנים הליטאים/ספרדים/לא חסידים לומדים תורה כמו בהמות?ימ''ל
הנפש הבהמית שלהם מתבשמתחוני המעגל פינות
וכיוון שהם עידנו אותה זה לעובר לנפש האלוקית!

כמובן דרך חג'ת נה'י

אני לא מאמין שכתבתי את זה
הנפש הבהמית שלהם מתבשמתחוני המעגל פינות
וכיוון שהם עידנו אותה זה לעובר לנפש האלוקית!

כמובן דרך חג'ת נה'י

אני לא מאמין שכתבתי את זה
א.הגר"א אומר שבשביל לפסוק דין לאמיתתו חייבים ללמוד פנימיותמושיקואחרונה

התורה.

 

ב.הכוונה היתה שמי שלומד בלי פנימיות התורה או לכה"פ מוסר, הגישה שלו בלימוד התורה מאוד מגושמת ויכולה לגרום שלא יבין כראוי את הדברים.[הלשון בהמה היא מנפש הבהמית והניסוח היה בהתאם לשואל וד"ל]. 

זה מה שקורה כשאתה בטוח שאתה רואה את אלוקים בבית בושתחוני המעגל פינות
אתה נכנס.




אבל אין ספק שזה מאוד הפתיע אותי שחבדניק במקום לענות על השאלה אומר 'בוא אני אמסיין אותך במקורות שעדין נתונים במחלוקת'
זה מה שקורה כשאתה בטוח שאתה רואה את אלוקים בבית בושתחוני המעגל פינות
אתה נכנס.




אבל אין ספק שזה מאוד הפתיע אותי שחבדניק במקום לענות על השאלה אומר 'בוא אני אמסיין אותך ותלך ללמוד חסידות'
אני באמת תוהה לעצמי מתי היגיון וחסידות נפגשים?
האם מישהו מכיר מפות אינטרנטיות כדוגמת "אטלס דעת מקרא"?פריפריאלי

האם מישהו מכיר מפות אינטרנטיות כדוגמת "אטלס דעת מקרא" (או את הספר עצמו - באינטרנט), בהם ניתן להיעזר בלימוד התנך?

קשה להאמין שיש דבר כזהאריק מהדרום

זה מאות מחקרים שנאספו לספר אחד עם זכויות יוצרים, תן גם לחוקרים יראי שמים להתפרנס למה לחפש הכל בחינם? תקנה.

מה שכתב חידוש, וגם באתר של מכללת הרצוגעברי אנכי

המפה שם מצויינת

מצאתי כל מיני מפות עזר ללימוד תנ"ך בגוגלק"שאחרונה
לימוד תוספותיראה אל
אחיי ורעיי.
למדתי בישיבה שלוש שנים. וב"ה התקדמתי שם יפה מאוד בגמרא. האמת שאני לא כזה חזק בגמרא אבל שמח ומשתדל ללמוד כפי כוחי גם כעת בצבא.
בישיבה היה לי קשה ללמוד תוספות לבד אם כי מידי פעם ראיתי ברכה ב"ה אך יחד עם חברותא היה הלימוד דבר לא בשמיים. אך כעת כשאני בצבא לבד זה נראה ככ רחוק..
יש למשהו עצה אך ניתן ולו מעט להצליח לשוב ולהשתפר בלימוד התוספות. ?
אני יודע שהמהרשא והמהרם והתוספות ראש עוסקים רבות בתוספות. אבל לרוב ישלי גמרא ללא הספרים הללו. ואני גם שואל אם יש כלי שאינו העזקות'בספרי עזר קדומים(כפי שצויין) או מודרניים(מי מנוחות. תוספות המבואר..)
הגיע הזמן ללמוד לשבור ת'ראש.. זה יבנה אותך מאודנאור97
וחוצמזה:
1. לדעת טוב את הגמ' לפני שניגשים לתוס'.
2. כשתוס' מביא גמ' ממקום אחר לפתוח אותה.
3. לא לומדים תוס' ב"בקיאות". כלומר חושבים ומתבוננים טוב על קושיית התוס' כדי להבין אותה לעומק. משחזרים את המהלך של הגמ' ואיך נכנסת לתוכו קושיית התוס. זה מה שיקדם אותך הכי מהר.
4. אחרי כל זה- זה פשוט עניין של הרגל. מתרגלים לזה שהתוס' לא כותב הכל במפורש ואז זה הרבה יותר זורם.

כל הכבוד לך על המאמץ והרצון להתקדם גם כשאתה בצבא. לא פשוט אבל משתלם. "תורה שלמדתי באף היא שעמדה לי".
^^דעתן מתחיל

תגובה יפה

הספר "כלים ללימוד התוספות" של הרב פרלמוטרtvrui


פירוש הרב שטיינזלץאריק מהדרום
אפילו לא פירוש, הוא מפסק וזה המחסום העיקרי.
ב.ג.ל.אורות מאופל
א. כדאי לעבור במהלך לימוד סוגיה קודם כל על התוספותים שנוגעים לעצם הסוגיה, ואחכ לעבור למרחיבים.
ב. כמו שנאמר כאן, להבין תוס, לא לקרוא. יש שאלה- מה הנחות היסוד של השאלה ביחס לסוגיה? הן מוכרחות? רש"י מסכים איתן? יש תירוץ- מה השתנה בתירוץ לגבי הנחות היסוד? ממה בהכרח חזרנו ומה נשאר למסקנה? איך מהלך הגמרא מתיישב עם השאלה ואיך עם התשובה?
ג. אם יש לך, לפעמים דרך שאר הראשונים (ריטב"א, רשב"א, תוס' רא"ש) קל יותר לרדת לדברי תוס'.

יגדיל תורה ויאדיר
המלצה-יויו222

לפני שניגשים לתוספות, לעבור על הגמרא כמה פעמים, לפחות ארבע! רק אחרי שמהלך הגמרא עם רש"י בהיר לך, ושגור על לשונך-גש לתוספות והוא יראה אחרת..

אם תוספות קשה לך אתה יכול ללמוד ראשמחפש אמת

בד"כ לא מחסיר מדברי התוספות כלום וגם מוסיף הניסוח הרבה יותר ברור

הדרך הפשוטה ביותר (כמעט רמאות)אגמון החולהאחרונה

תלמד תוספות עם "ביאורי התוספות" של מתיבתא במשך חודשיים, לפחות עמוד (רצוי דף) ביום.

משם תבין את הדרך שבה התוס' נוקטים לאורך כל הדרך ותוכל לרכוש דרך להבנת המילים והלוגיקה בהמשך. זה לא מבטיח שלא יהיו בעיות בהבנת הרעיונות.

היי, חפשתי פורום שו''ת ולא מצאתי אז אני שואלת אתכם.פילונית
לאחרונה ממש נראלי שהתורה שלנו פשוט לא מוסרית בכלל.
ואני אתן כמה דוגמאות-
1. מישהו חילל שבת, אשכרה מת בלי לחשוב פעמיים באכזריות. עכשיו הבנתי שבת זה וואו והכל, אבל הבן אדם אשכרה מת! דמיינו עכשיו את כל מי שלא שומר שבת מת בסקילה.. קצת מזעזע לא?

2. הקטע הזה שלפי התורה מותר שיהיה לגבר כמה נשים. אומנם בימינו זה לא תופס (למרות ששמעתי שלבבא סאלי זצ''ל היו 4 נשים) זה מגעיל ומזלזל שיהיה למישהו אחד כמה נשים.

3. גילוי עריות =מוות. אתם יודעים כמה גילוי עריות יש היום? אני בכלל לא בעד זה. אבל. תחשבו שנייה גילוי עריות מה זה? זה שני אנשים עם הגוף שלהם, מי אתם שתתערבו? ותעשט עונש מוות על זה? זה הם עם עצמם זה יוצר להם הנאה זה אולי לא חכם במיוחד אבל זה לא סיבה לעשות על זה עונש מוות. זה כמו שיהיה כלל שמי שלא מקבל 100 במבחנים עונש מוות. כאילו מה? זה אולי לא מעשה חכם אבל זה כיף להם ומי אנחנו שנהרוג אותם על זה?


4. גם הלהטב, התורה מכירה בהם. אומנם לא מכילה אותם אבל יש כזה דבר. ואם כל הכבוד ה' ברא אותם ככה. שוב, אולי אנחנו לא רגילים לזה אבל מה קרה שהם צריכים למות על נטיות שונות משלך? אז מה אתם רוצים שהם ילכו נגד האמת שלהם, ויתחתנו אם מישהי שהם לא אוהבים והם יהיו בעל זבל, אבא זבל וכו' או במקרה הרע שהם יתאבדו בסוף כי לא נותנים להם להיות מאושרים בדרך שלהם.


סליחה על הניסוח הכפירתי שלי, אשמח לתשובה שלא תשאיר לי שאלה.
אכן. זו הייתה הצעה חברית ולא חיוב. עלית על הנקודהחוני המעגל פינות
האם מותר לעמוד בצפירה?אלילימי

למעשה נחלקו בכך הפוסקים, עיינו בקישור: קדושים

לגבי חוקות הגויים-אין שום מדינה שיש לה צפירה כדי לבטא זיכרוןחוני המעגל פינות
לפי ויקיפדיה - יש.אדם כל שהוא

מעט, אבל בעבר היו יותר, ויש מדינות עם דקת דומיה בלי צפירה.

קונספציה שגויה. אין דבר כזה "עומדים בצפירה"אגמון החולהאחרונה

עומדים בדקת דומיה, שעקב ההרחבה שלה למדינה כולה, מסומלת ע"י צפירה.

כפי שמפורט בחוק יום הזכרון לחללי מערכות ישראל התשכ"ג:

"ביום הזכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות בהן תשבות כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים; הדגלים על הבניינים הציבוריים יורדו לחצי התורן".

הצפירה עצמה כלל לא מוזכרת בחוק.

 

והנה, דקת דומיה נוהגת היום בעולם כולו באירועי אבלות וזכרון. והמדינה שלנו לקחה אותה, כמו את רוב החוקים שלה, מקודמתה בתפקיד - המנדט הבריטי. שם היתה נהוגה "2 דקות דומיה" באופן קבע מתחילת המאה ה-20.

Two-minute silence - Wikipedia

 

אם כן, לשיטת רבים מהראשונים כבר מדובר במנהג גויים.

אבל לשיטת המהרי"ק שהאיסור של בחוקותיהם הוא רק בדבר שאין בו טעם ולכן יש חשש שמנהג עבודה זרה הוא זה, יש לברר את שרש המנהג.

בדקתי וחקרתי היטב, והנה, לדעות כמה ההיסטוריונים, סברה אחת לקיום דקת דומיה הוא דקת תפילה הנוצרית .במאה הנוכחית שונה לדקת דומיה בשל "פוליטיקלי קורקט" וחשש מהתערבות דת בתכנים אזרחיים. אם כן, לכל הפחות חשש קיים, וגם להמהרי"ק יש פה איסור של חוקותיהם.

שאלה מטרידהאהרון הגבר

ידוע שבנימין בנו של יעקב אבינו מת בעטיו של נחש היינו לא חטא מעולם, ואני שואלת כיצד ייתכן שדווקא הזרע שלו, שבט בנימין חטא בעוון הנורא של פילגש בגבעה?

 

אם היה מדובר במאורע שקרה כיום (הנהגת ה' נסתרת)- שויין. אבל מדובר בתקופה בה כל עניין השכר והעונש היה נורא גלוי וברור.

הזה שכרו?

היסוד הכי משמעותי בבריאהנאור97
הוא שיש בחירה חופשית. כל השאר תלוי באלהים. הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים.
לכן המקסימום שה' יכול לעשות זה להציל אדם מלחטוא בזכות אבותיו באופן שהוא ימנע ממנו לעבור במקום עבירה וכדו'. אבל אדם שרוצה לחטוא, זו בחירתו החופשית וה' לא ימנע ממנו (מה שכן, ה' אולי ימנע את הרע בגלל זכויותיו של הקורבן), כמו במקרה של פילגש בגבעה שבני בנימין רצו לעשות רע, לאנוס ולהתעלל.
לא הבנתי בכלל את השאלהאריק מהדרום

ילדים של אדם הראשון, אברהם, יצחק, משה, דוד, חיזקיהו, חטאו, מה אתה מתפלא על ניני ניניו של יעקב אבינו? מה אין בחירה חופשית? מה קשורה התקופה? בכל תקופה חטאו ללא יוצא מן הכלל ועם כל היחוסים שבעולם, יש בחירה חופשית, בוקר טוב ומועדים לשמחה.

השאלה ההרבה יותר מטרידה זה עצם הסיפור...חוני המעגל פינות
א. איך היא מתה מחוסר שינה פלוס אונס? אנשים לא מתים מזה...
ב. הבתים של אז לא היו גדולים למדי ואם היא הייתה דופקת בדלת בעלה היה מתעורר ומכניס אותה, ממה נפשך-אם היא לא דפקה-היא מטומטמת, אם היא כן דפקה-הוא דפוק שהוא לא מתעורר מדפיקות ליד האוזן.
ג. בחייאת זומזום אונסים את אישתך ואתה ישן?!
ד. אחרי שהוכחת כמה אתה אוהב את אישתך מה היה לך לחוץ ככ לשלם ככ הרבה כסף על משלוחי אחמ לכל חלקי הארץ בזמן קצר כדי שהבשר לא ירקב. אז תובלה היה דבר יקר.
ה. ביזוי המת. איך?!
ו. אתה בתור נשיא שבט זבולון קיבלת חלק גופה עם מעטפה מצורפת. מה אכפת לך?! על זה תשלח אנשים למות? על אישה אחת שאף אחד לא מכיר ימותו חמישים משלך?! לפחות ברמת התיכנון. בפועל זה יצא הרבה יותר מכל האוכלוסיה שהייתה בארץ אבל נזניח כרגע תיאוריות מדעיות.
ז. החלטת לצאת למלחמה כי החלטת שזה כמו עיר נידחת-זה עיר ספר. לידה יש כפר של גויים. חוזלש. יהדות וזה...
ח. נגמרו המכות. ובדיוק חיסלנו את מי שהיה לו שכל ולא בא למלחמה ועדין יש לנו יום רווקים סיני בנימיני-תסבירו לי איזה חולה נפש יסכים שהבת שלו תתקרב למגיני אנסים שבדיוק רצחו לו אח/בן דוד/חבר לנשק?
ט. הותרו שבטים לבוא זה בזה-מתי היה אסור?!
י. בהנחה שהכל מפוברק לא יכלו להשקיע שישמע קצת אמין?
א. לא כתוב שמתה מזהאריק מהדרום
יתכן שהיתה מעולפת או חסרת הכרבה כשביתרו אותה.
ב. היא נפלה על הדלת.
ג.קודם כל פילגש, לא אישתו ואכן שחיתות מוסרית, כנראה אחת מנקודות השפל של כל תקופת התנ"ך.
ד. לא בהכרח שמיהר, יתכן ששימר את הבשר במלח או במעטפת עור, ומי הוכיח שאהב אותה? מה אהבה קשורה? זו היתה הפילגש שלו.
ה. ביזוי המת? פחחח...אונס קבוצתי, רצח, מלחמת אחים, שבועה להחרים שבט מישראל והפרת שבועה, איך? מה שחסר קצת עבודה זרה ואז השאלה שלך היתה בכלל קורעת מצחוק.
ו. העם החליט לצאת למלחמה נגד עוולה מוסרית, אתה בתור חוני אל תתערב.
ז. אז מה? יש עוד הרבה דברים בוערים על השולחן.
יהדות בגובה החלציים וזה.
ט. כשהחרימו אותם.
י.לך תראה קצת משחקי הכס או משהו, אתה מעייף אותי.
א. מקורי...חוני המעגל פינות
אונס מול רצח. אה! בואו נפתור בעוד רצח! אנשים חכמים סהכ.

ב. אז הנפילה אמורה להשמיע רעש כלשהו או לפחות שאחרי שהיא נופלת שתדפוק

ו. מי זה העם? אוסף של שבטים מתורבתים לפחות תיאורי העם.
למה שראש שבט יקריב את האנשים שלו על זה?! הרבה יותר סביר שיחשוב שהבחור דפוק על כל הראש הראיה נתח בשר על השולחן שבמקרה הטוב שניים הרגו את אישתו והוא הכליל את כל הכפר ובמקרה הרע הוא בעצמו רצח אותה ומשום מה רוצה לראות גם את שבט בנימין מתים. איזה שפוי ישתף אם ההזוי הנל פעולה?!
כמה זה אמין מאחד עד אפס?

ז. מדובר על החלטה לאומית נגד הדת. איפה כל כהני הדת שידפקו על השולחן כשבמקום זה הם מבזים את החושן ומביאים אותו לשדה הקרב?! התורה הספיקה להשתנות מאז? *ספויילר*

ט. על זה חג?! על זה שהחרימו את שבט בנימין ואז התירו אותו?! רוצה לעשות חג שואה על זה שרצחו יהודים ואז הפסיקו?!

י. מה איבדתי שם? אגב, אם אתה עייף יש לי סדרה מרתקת להתרעננות...
אתה אומר שהכל מפוברק?היא שיחתי
נו ניחא. אם כי פשוט לי שאין זה כך.
השאלה העיקרית היא, כמו בכל דבר בתנ''ך. מה אנחנו לומדים מזה
אני רומז את זה בעיקר בשביל שיהיה מעניין...חוני המעגל פינותאחרונה
בגדר נכסס. פת הבאה בכיסניןנחשון מהרחברון
@היא שיחתי. @ק"ש @נאור97 @תייגו מי שרלוונטי.

לא היה לי כוח לשרשר בצמ''ע.

כתוב בגמ' על הרבה דברים שהם ראויים לכסיסה. בשר חי, אורז חי, דגן חי, קמח ועוד.

לכאורה פשט הלשון נכסס הוא נאכל מעט, כנשנוש. לא עיקר האוכל. לא משהו שאוכלים כדי לשבוע. משהו שאוכלים ממנו מעט.

הראשונים והאחרונים לא כתבו את המילה 'פריך' הם כתבו נכסס
כשאני יודע שהשאלה למשל או דג אינם פריכים.מדוע הם נקראים 'נכסס'? כי הם אכילה מועטת בהגדרה.

על כן גם בפת הבאה בכיסנין.
אני לא צריך לחפש פריכות כמו קרקר אלא משהו שנוצר לנישנוש.

לכן למשל הבורקס שדיברתם עליו שם, הוא נכסס גם אם הוא לא קשה
נכון. פשוט הרבה פעמים דברים קשיםנאור97
נאכלים מעט מעט. ולכן משתמשים במילה נכסס כשם מושאל לדברים קשים. כך נראה לי.
אבל הדיון אם בורקס קשה או לא אינו רלוונטי...נחשון מהרחברון
אתה נכנס פה לשאלה הם ג' הגדרים הם סימן או סיבההיא שיחתי
למ''ד שהם סיבה, אולי יש גם גדר של נאכל לתאבון, אבל הוא לא הפרמטר המרכזי.ועובדה שהביאו כמעט כל הפוסקין את ג' הגדרים.
את הדעות הבאתי בסיכום שכתבתי
לצערי אין לי כרגע זמן לסכמם פה. אולי בהמשך.
לא. ממש זה לא השאלה.נחשון מהרחברון
השאלה היא מה המשמעות של מה שהגדירו הפוסקים 'נכסס'

מה הפירוש המילולי. וממילא גם אם זה סימן וגם אם זה סיבה - יש לדעת מה זה.
ובין אם זה סימן ובין אם זה סיבה - לדעתי והבנתי נכסס הכוונה דבר שנאפה ע''מ להיאכל מעט.

אם אתה טוען שנכסס זה פריך כקרקר או מצת מכונה תסביר לי איך בשר נכסס
@היא שיחתי
תסתכל הדוגמאות של הפוסקים לנכססהיא שיחתי
זה שגם לבשר יש משמעות של נכסס לא רלוונטית פה לענ''ד.
מילה אחת יכולה לשמש ל2 משמעויות דומות
ראיתי. לא מוץשמע כפי שאמרתנחשון מהרחברון
אשמח ליתר הרחבה ופירוט של דבריךהיא שיחתי
אתה אומר שכל דבר שנאכל לא לשביעה, הוא נכסס? א''כ, מה המשמעות של ממולא ונילוש?

לא מספיק הבנתי אותך.
אני לא יודע איך הגעת מהדוגמאות להגדרה שלך...אדם כל שהוא

אני מבין למה אתה מערער על הזיהוי של נכסס עם פריך, אבל האם המשותף של הדוגמאות שהבאת זו אכילה מועטת? האם מצאת לשון כסיסה לגבי דברים שנאכלים באופן נורמלי, אבל בכמות קטנה?

פת הבאה בכיסניןנחשון מהרחברון
ולפי איך שאני מבין את פת הבאה בכיסנין - נכסס הכוונה היא שזה דבר שיוצר לכסוס.ותמיד התיישב לי בראש שזה לנשנש.

ואז הגיעו כל הנכססים האחרים. ועזרו לי
אי אפשר לומר שבשר או דגים נוצרו לנישנושאניוהוא
הם 'חזי' לכוסנחשון מהרחברון
ב"י:ברגוע

"והערוך (שם) פירש עוד בשם רבינו האי שפת הבאה בכיסנין הם כעכין והיא פת בין מתובלת ובין שאינה מתובלת שעושים אותה כעכין יבשים וכוססין אותם בבית המשתה ושלא בבית המשתה ומנהג בני אדם שאוכלים ממנו קימעא וכשאכל רב הונא הרבה אמר רב נחמן עדי כפנא זה רעב ולרעבונו אכל לשבוע ממנה ולא בתורת כיסנין וצריך לברך אחריה וראיה לדברי הגאון וכל לחם צידם יבש היה נקודים (יהושע ט ה) תרגומו וכל לחם זוודהון יביש הוה כיסנין עכ"ל"

דווקא מכאן ראיה לשיטתינחשון מהרחברון
א ומנהג בני אדם לאכול ממנו קמעא.
ב לפי ההסבר הנפוץ בתרגום 'יבש היה נקודים' בכיסנין היה צריך לתרגם את המילה יבש. לא אל המילה 'נקודים'

ג אכל לשבוע ממנה ולא בצורת כיסנין - משמע הכיסנין הוא דרך האכילה ולא גדר במרקם המאפה
ע.י.צ'יאל

ואיך תסביר את התרגום אם כיסנין זה אכילה מועטת?

המפרשים על אתרנחשון מהרחברון
מסבירים מנומר ומנוקד. וזה מה שטענתי שהכוונה מאפים קטנים לנשנו'.
אמנם הרדקור/רלב''ג שם (אינני זוכר בוודאות) כן מתייחסים למשהו שמתפורר מהיובש.

אבל רוב המפרשים לא ככה ...
איך 'מאכלים קטנים לנשנוש', יכולים להתאים להקשר ביהושע?אדם כל שהוא

שם לחם הנקודים אמור להראות שהם הגיעו מדרך ארוכה - " זה לחמנו חם הצטידנו אתו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם ועתה הנה יבש והיה נקדים".

ע.י.צ'יאל

לא שאלתי על הפסוק, שאלתי על התרגום.

איך המילה כיסנין נכנסת אם משמעותה אכילה מועטת?

לא. כיסנין זה דבר שנאכל מועט.נחשון מהרחברון
שנשארו חתיכות קטנות של לחם שהם כסנין.
כביסה משמעה אכילה מועטת. כיסנין משמעו דבר שאוכלים ממנו מעט, דבר קטן.
ע.י.צ'יאל

כלומר: 'היה נקודים' - 'הוה כיסנין' - 'נשארו פירורים'?

לא.נחשון מהרחברון
התייבש והתפורר לחתיכות קטנות.
המשמעות המעשית היא היובש. המשמעות המילולית היא חתיכות קטנות
ע.י.צ'יאל

מערוך השולחן משמע שהפריכות היא הרלוונטית.

אני מבין אחרת.נחשון מהרחברון
ע.י.צ'יאל

אחרת בלשון ערוך השולחן? איך?

א. שאריות קטנות של לחם זה לא סימן לדרך רחוקה...אדם כל שהוא

לוקחים לחם לפי אורך הדרך, ולכן גם בדרך ארוכה וגם בדרך קצרה, סביר שיישאר רק קצת לחם.

ב. לפי דבריך, הם היו לפחות צריכים לומר שהם לקחו כמות גדולה של לחם, ולא רק שהוא היה חם.

עיין תגובתי לצ'יאלנחשון מהרחברון
ע.י.צ'יאל

אבל ערוך השולחן מסביר שזה בגלל שהם קשים.

ע.י.צ'יאל

אבל הדוגמאות של הפוסקים הם כן דברים פריכים.

אין פה בכלל שאלה, פשוט חוסר עיוןאגמון החולה

איך אפשר לכתוב "הראשונים והאחרונים לא כתבו את המילה 'פריך' הם כתבו נכסס" כשבשו"ע וב"י הלשון היא "כעכים יבשים וכוססין אותן".  שזוהי דעת רבינו האי המובאת בערוך שממנו מקור הדין.

מה הקשר?נחשון מהרחברון
יבשים זה תיאור מצב. הוא כתב גם 'כעכים'. זה אומר שמה שהוא לא כעך הוא לא פת הבאה בכיסנין?
אין חולק שהוא כתב יבשים. השאלה היא מה הגדר שהניח
גם נכססין זהו תיאור מצבאגמון החולה

אולי כל דברים הנכססין הן פהב"ב?

אולי כל הכעכים הם פהב"ב?

אולי כל היבשים הם פהב"ב?

ואולי...הגאון הביא הלכה שלמה שהיא פירושו לדברי הגמרא, ולא "גדר" בצורת חידה כאשר עלינו להחליט מה במילות הגאון יש להשמיט ומה לקבוע לכלל במסמרות.

כי הגדר כבר קיים - דבר מאפה עיסה שלא נהגו העולם לקבוע עליו סעודה. הדבר שנחלקו בו אינו בגדר אלא במציאות ובפרטים.

נכוןנחשון מהרחברון
אז לשיטתך רק כעך, יבש, נכסס הוא פת הבאה בכיסנין לדעת רב האי גאון. אבל ביסקוויט או קרקר (שאינם כעך, שהוא עגול) אינם פה''ב.?

וודאי שהוא תיאר מציאות. ולנו נשאר לברור ממה שאמר מה היה ה'גדר' ומה היה תיאור. האם היבש הוא תיאור שאינו מחייב או דווקא הנכסס. או דווקא הכעך.
אתה רוצה לומר שכעך ויבש - סימן, ואילו נכסס - סיבהאגמון החולהאחרונה

שהיא בעצם זהה למה שכתב לאחר מכן "ומנהג בני אדם שאוכלים ממנו קימעא קימעא".

ולדעתי לא כן אלא כולם סימנים (ולא באמת משנה אם כעך הוא עגול, הרי בלי אוטומציה לא היו מאפים בעלי זויות כקרקרים משושים) והסיפא זוהי הסיבה. ובשו"ע נפסקו הסימנים ולא הסיבות, כי הסיבות משתנות עם דורות ומנהגות והסימנים נפסקו מכיון שנפקו מפומיה דקמאי ואי אפשר לבטלם אלא עם ראיה הפכית (למשל, דוגמא טובה היא המצות רקיקין - שהחלו אינשי לקבוע עליהם סעודות ופסק מהם שם פהב"ב)

אמנם כבר עברנו את שבת זכור.בנט האח!

אבל יש לי שאלה על קריאת זכור. האשכנזים מקפידים לחזור על זכר וזיכר. ולכאורה, לשם מה?
אנחנו אף פעם לא מקפידים על הדיוק הזה, ולמה פה כן?

ואם כבר מקפידים, הרי יש עוד צירה בקריאה הזו, ועליהם לא מקפידים, אז למה פה כן?

 

אשמח לתשובות

בהגיה אשכנזית צירי זה צייריי וסגול זה כמו הרגילעברי אנכי

אז משתדלים לבטא את הצייריי הזה

..לילה כיום יאיר~
מקפידים כי אפשר להתבלבל (כמו שהתבלבל יואב בן צרויה אאל"ט) ולחשוב שצריך למחות את זכר (ולא נקבה) של עמלק

כשחוזרים על הפסוק הזה מקפידים גם על שאר הציירה
בעקרון החזרה נצרכת למינאור97
שקורא בהגייה אשכנזית שבה יש הבדל בין צירה לסגול.
מי שקורא בכל מקרה בהגיה עברית לא אמור לחזור. אלו שחוזרים פשוט משמרים מנהג עבר בסיטואציה שכבר אין הגיון לשמר אותו.
כדברי לילה יום. שינוי משמעות. ולכן רק צירה הזה.העני ממעש
אז אולי באמת מי שקורא בזכור, צריך להקפיד על כל הצירי בפסוקיםבנט האח!

אני לא זוכר שדברים כאלה קרו, ולכן תמהתי.

השנה בישיבה שלי לא חזרו, ואח"כ הוציאו שוב ס"ת כדי לחזור ולקרוא עם צירי וסגול בפס' הזה, וזה היה לי ממש מוזר..

אין הכי נמיכי בשמחה תצאו.אחרונה

אין בזה שום סברה מעבר לכבוד המשנה ברורה.

 

אישית, אני קורא גם בהברה ליטאית,

ואז אני קורא 'זייכר... לא תשכח',

וחוזר וקורא 'זכר... לא תשכח'.

גם, מכבוד המשנה ברורה בלבד,

כי לא מצאתי שום סברה טובה אחרת..

(זה רק גר"א, וגם בו יש סתירה,

ועדות של ר' חים מוולוז'ין שאמר בצירי כמו כולם,

והעדות בכלל על זכר בסגול באשרי ולא בזכור).

2 דבריםשחר אורן

א. (בבקשה לא לפתוח דיון בנושא) מישהו יודע מה המקור לזה שהנזיר אומר שלא רשב"י כתב את הזוהר?

ב. מה אתם אומרים על אכילת חמץ מכור? (זה כן לדיון).

לגבי חמץ מכורהדרכה
אם מדובר א. בחמץ גמור, ב. שעבר עליו הפסח בודאות, ג. שברור לי לחלוטין שבעליו לא מכרו אותו במכירה גמורה, אז לא אוכל ממנו לאחר הפסח. בכל מקרה אחר, (רוב מוחלט של המקרים) לא רואה צורך להחמיר.
מה הפירוש של תנאי ג'?אדם כל שהוא

באיזה מצב זה ברור לך לחלוטין?

ב.ימ''ל

אע''פ שאני לא סומך על המכירה אני קונה חמץ מכור (או 'מכור') שכן עליו לענ''ד לא חלה גזירת חמץ שעבר עליו הפסח.

א.דעתן מתחיל
עבר עריכה על ידי דעתן מתחיל בתאריך כ"ד בניסן תשע"ט 10:08
עבר עריכה על ידי דעתן מתחיל בתאריך כ"ד בניסן תשע"ט 10:07
עבר עריכה על ידי דעתן מתחיל בתאריך כ"ד בניסן תשע"ט 10:03

חלק מההוצאות של אגרות הראי"ה ד בנספח. וזה לא מדויק שרשב"י לא כתב בכלל או שמי שכתב לא הסתמך על תורתו. ויש גם אזכור ביומנו של הרב הנזיר, אבל לא חושב שהוא הודפס. ובאותה נשימה כדאי להסתכל באגרת תרכ"ו של הראי"ה.

יש בקול הנבואה סקירה על הדיון בנושא.אדם כל שהוא

הספר כרגע לא לפני ואיני יכול לציין מקור מדוייק, אבל נראה לי שאפשר למצוא את זה די בקלות ע"פ התוכן.

אני מניח שאתה מתכווןדעתן מתחיל
לפרק שבחלק הראשון, החכמה הפנימית, ח. ספר הזהר (עמ' קמו). אבל שם דווקא הוא כותב שספר הזהר הוא של הרשב"י.
יכול להיות שהתכוונת להערה שם (כז) שם יש סקירה קצרה. אבל אני לא יודע מי כתב את ההערות.
ההערות בקול הנבואה הן גם של הרב הנזיר.אדם כל שהוא
עבר עריכה על ידי אדם כל שהוא בתאריך כ"ד בניסן תשע"ט 15:27

[והתכוונתי רק להפנות לשם, מתוך הנחה שהדברים מועילים למי שמתעניין בדעתו של הרב הנזיר בנושא, לא לכתוב מה בדיוק נאמר שם, והאם זה תואם את מה שהוזכר כאן בשמו]

א.כי בשמחה תצאו.אחרונה

הרב שרקי הראה לנו פעם צילום איגרת של הרב זצ"ל לרב הנזיר,

בה כתוב שהשיטה העיקרית היא כמו המטפחת ספרים (יעב"ץ),

שהמון מקומות בזוהר רשב"י לא כתב (כמה מאות).

 

אגב, הרב טאו טוען שהאיגרת מזויפת.

 

עד כאן הידוע לי בנושא.

חייב לשתות יין בפסח או אפשר מיץ ענבים?הולך בטל


לכתחילה יין כי דווקא יין משמח ומסמל חירות.נאור97
אם קשה, אפשר לערב חצי יין חצי מיץ ענבים.
אם גם זה קשה, לערב כמות קטנה יותר של יין. כמה שאפשר.
אם לא יכול לשתות יין בכלל ישתה רק מיץ ענבים.
(סיכום מהספר של הרב אופיר מלכה).
תאמת שגם מיץ ענבים מגעיל בשביליהולך בטל

שנה שעברה כמעט הקאתי

אבא שלי שותה הרבה יין בדכעברי אנכי

וכשהוא שותה הרב תירוש הוא רוצה להקיא

 

זה לא מחייב

 

 

יש יינות עם אלכוהול מתוקים

מרים

מעט אלכוהול

אפשר לערבב

 

תבדוק.

 

במקרה הכי גרוע, תקח יין לבן ותערבב אותו ביין אדום (עדיף לשים את היין האדום קודם כדי לצאת ממחלוקת צביעה במשקים)

ככה שצבע היין לא יהיה חוור, אבל הטעם השולט יהיה של היין הלב.

אז במצב כזהנאור97
שאתה ממש לא יכול נראה שאתה פטור. תבדוק את זה.
אתה לא יכול לחסום את חוש הריח וחוש הטעם לשתי שניות כשאתה שותה (מבין למה כוונתי, נכון)? אח"כ הטעם שישאר לך בפה יהיה חלש וסביל.
אוקי תודההולך בטל


ע.י.צ'יאל

שו"ע או"ח תעב י

מי שאינו שותה יין, מפני שמזיקו או שונאו, צריך לדחוק עצמו ולשתות לקיים מצות ארבע כוסות:

ע.י.צ'יאל

אני חושב שאתה לא צודק. רק אם זה מוביל לממש חולי של לשכב במיטה פטורים.

לא חושב שמי שיכול להקיאנאור97
מוגדר רק כ"שונאו" של היין אלא יותר מזה.
בכל אופן לא פסקתי. אמרתי לו מה נראה לי ושיבדוק.
ולקשור ראשן מפסח ועד עצרת?נחשון מהרחברון
זה יותר מלהקיא לדעתי וגם שם אנס את עצמו לשתות.
רק מי שממש יהיה חולה פטור לגמרי...
זה שונה. פה זה עניין של כבוד הבריותנאור97
אם אכן יש חשש סביר שיקיא.
קשה לי לקבל את הסברא הזונחשון מהרחברון
למה? כי זה לא כבוד הבריות אונאור97
כי לא יתירו דבר כזה משום כבוד הבריות?

התירו דברים יותר חמורים משום כבוד הבריות. וכ"ש פה שכן יקיים את המצווה רק באופן אחר.
כי כבוד הבריות שהתירונחשון מהרחברון
התירו במקומות מאד ספציפיים ולא כמשהו שאפשר ללמוד ממנו מדבר לדבר. התירו טלטול מוקצה מחמת כבוד הבריות. באבנים לניגוב (שי''ב) שום פוסק לא הוסיף להתיר מוקצה משום כבוד הבריות בנושא אחר.

מה שהתירו התירו.
כבוד הבריות זה היתר שצריך זהירות עצומה לדעתנחשון מהרחברון
מתי להשתמש בו ומתי לא.

זה לא פיתרון קסם

אגב. למשל בכלאיים דרבנן לא מתירים בגלל כבוד הבריות וצריך להוריד בגדים אף בשוק
לעומת זאת ציצית פסולה שיש איסור דאורייתא ללכת איתה ברה''ר מותר להמשיך משום כבוד הבריות ואפילו טלית גדול שאין בה בעיה של כבוד הבריות - התירו משום לא פלוג.

א''א לצרף את זה לבד...
1. הראשונים והאחרונים לא הבינו ככה. הם הוסיפונאור97
היתרים שלא כתובים בגמ'. כגון השהית נקבים עד שימצא מקום צנוע ועוד (או"ח צב).
2. לגבי מוקצה דווקא כן יש היתרים נוספים כגון גרף של רעי. מת המוטל בחמה או ביזיון אחר (ומחלוקת האם בכהג צריך כיכר או תינוק).
לכן לא שכיח עוד משהו שהיה "צריך" להתירו משום כבוד הבריות.
3. בכלאיים דרבנן לא צריך להוריד (יו"ד ש"ג).
4. יש מחלוקת ראשונים האם התירו אפילו איסורי דאורייתא בשב ואל תעשה מפני כבוד הבריות (בניגוד לציצית שזה בקום עשה).

צריך לשים לב שפה זה אפילו לא איסור דרבנן זו מצווה דרבנן. וכ"ש שבסוף כן יקיים אותה ע"י חמר מדינה.
ע.י.צ'יאל

אמר ששנה שעברה כמעט הקיא. זה רחוק מהמצב שאתה מתאר.

וזה לא תמיד מגיע לכבוד הבריות (אפשר להקיא בשירותים וכו').

ולא יהא גרוע ממזיקו?

1. לא הבנתי למה רחוק.נאור97
2. לענ"ד כבוד הבריות זה גם כלפי האדם עצמו כשהוא לבד (כך נראה לי מההיתר לטלטל אבנים לבית הכסא (שיב)).

לכן אולי זה קל יותר ממזיקו.

אני לא פוסק כמובן. אני דן. כבר אמרתי לו שיבדוק.
ע.י.צ'יאל

1. כי הוא לא אמר שבכל פעם שהוא שותה הוא מקיא, אלא ששנה שעברה, פעם אחת, הוא כמעט הקיא, שזה לפעמים ביטוי כללי לתחושת גועל.

2. יש הבדל. להקיא בדר"כ לא מגיע לכזאת רמה של חוסר כבוד.

1. בד"כ הוא פשוטנאור97
לא שותה יין. חוץ מפסח.
ובגלל זה כתבתי "חשש סביר" שיקיא.
הבנתי ממנו שזה כפשוטו.
2. מה שלמדתי משם זה את העיקרון שכבוד הבריות זה גם כשהאדם לבד.

לגבי אם להקיא נקרא כבוד הבריות ולא סתם סבל (באופן שהאדם לבד), אפשר לדון.
לדעתי הגיוני מאוד שכן. אדם מרגיש גועל לא קטן כשהוא מקיא, זה לא סתם סבל.
ופה שיש יותר סיבה להקל כי הוא יקיים את המצווה בחמר מדינה
ע.י.צ'יאל

1. אז מיץ ענבים?

הוא כתב שזה גם מגעיל אותונאור97
ההודעה השלישית בשרשור.
אתה לא עוקב...
ע.י.צ'יאל

מגעיל לא מועיל. אפ' אם שונאו או מזיק לו.

נראה לי שאפשר גם מיץ ענבים, אך מקורות מפתיעיםארץ השוקולד
כי הוא נקרא בלשון חז"ל "יין מגיתו"

דברי הרב מלמד בפניני הלכה
"ואף שבדיעבד יוצאים ידי חובה במיץ ענבים, צריך לדעת שכאשר תקנו חכמים לשתות ארבע כוסות, לא העלו בדעתם שישתו מיץ ענבים, כי לא היתה בימיהם אפשרות לשמר מיץ ענבים מעת הבציר בסתיו עד חג הפסח בלא שיחמיץ. וגם מי שהיין לא היה טעים לו או ששתייתו גרמה לו כאבי ראש, היה חייב לשתות ארבע כוסות. וכן מסופר על רבי יהודה בר' אלעאי שהיה צריך לכרוך סודר על ראשו מפסח עד חג השבועות, מחמת כאב הראש שנגרם משתיית ארבע כוסות. ורק מי שהיין גרם לו לחלות וליפול למשכב, היה פטור מהמצווה (נדרים מט, ב. שו"ע תעב, י; מ"ב לה). הרי שכוונת חכמים בתקנתם היתה שנאמר את ההגדה ונספר ביציאת מצרים מתוך שתייה של יין משמח, והשותה מיץ ענבים אינו מקיים את המצווה כפי שתיקנוה חכמים. אמנם כיוון שיש לנו כיום מיץ ענבים, מי שסובל מהיין, כגון שהוא גורם לו כאבי ראש, רשאי לצאת ידי חובתו במיץ ענבים."
https://ph.yhb.org.il/04-16-07/

הלכה יומית בשם הרב עובדיה:
"מיץ ענבים
מי שקשה לו לשתות יין בליל הסדר, רשאי לשתות "מיץ ענבים", ויוצא בו ידי חובת שתיית ארבע כוסות. והמחמיר לקחת יין דוקא, או לערב יין עם מיץ ענבים, תבוא עליו ברכה. וכן היה מייעץ רבינו הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל, לערב עם היין מיץ ענבים, שבזה לפי שיטתו, יוצאים ידי חובה לכל הדעות."

סדר ליל פסח – "קדש" : הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל
אתר מדהיםנאור97
תודה
כדאי לפרסם גם למשפחה ולחברים כדי שכולם יהנו...אלילימי


עוד משהו שהתחדש לינאור97
עבר עריכה על ידי פסידונית בתאריך י"א בניסן תשע"ט 17:13

מי שלא יכול לשתות יין בכלל וגם לא מיץ ענבים, יכול לצאת י"ח בחמר מדינה (מ"ב תע"ב ס"ק ל"ז).
חמר מדינה- מיץ תפוזים או אשכוליות טבעי (הרב אוירבך והרב אלישיב). ולפי הספרדים צריך שחמר מדינה יהיה משכר קצת ולכן יוסיף למיץ מעט עראק או אלכוהול וכדו' (חזו"ע).

איך וויסקי בפסח?צריך עיון
א וויסקי בפסח זה חמץ גמורבטח התכוונת אלכוהול כלשהו אחרנחשון מהרחברון
ב כדי להתיר חמר מדינה ולא יין זה צריך להיות מצב שיש איסור רפואי לשתות יין או מיץ ענבים. לא סתם קשה/לא אוהב/עושה כאב ראש/כאב בטן
א. כן צודקים..נאור97
הדוגמא שהייתה שם זה עראק או אלכוהול.
יישר כח. לא מצליח לערוך.
ב. אני יודע. חושב שמצב שאדם כמעט הקיא כמו שהוא תיאר (באחת התגובות) חמור מהדוגמאות שהבאת. לא חושב שאדם צריך להתבזות. כבוד הבריות. בכל אופן שיבדוק עםמפוסק מוסמך כמו שאמרתי לו לפני.
אפשר לתייג את ראשי בית המדרש שיערכוארץ השוקולד
תודהנאור97
יש מחלוקת האם זה חמץ גמורגושניק מצויאחרונה
האם זה נחשב חמץ גמור מדאורייתא או זעת חמץ(תערובת חמץ שעבורה מדרבנן) השאלה נוגעת לדרך שבה מופק הוויסקי.
כמדומני שרוב הפוסקים אומרים שזה תערובת חמץ אבל לאחרונה ראיתי שהגרז"ן גולדברג והרב רבינוביץ מחמירים לומר שזה חמץ גמור כך שיש לך על מי לסמוך
עריכהנאור97
@ימ''ל
@פסידונית
תשנו בבקשה בהודעה הקודמת שלי (הכותרת שלה "עוד משהו שהתחדש לי") את המילה ויסקי ל"עראק או אלכוהול"
תודה
אז תערכו את התגובות שלנו גםנחשון מהרחברון
שלא נצא אהבלים
נראה לי מספיק מובן מההקשר שנערך פה תיקוןפסידונית


אוףנחשון מהרחברון
אנשים לא מבינים צחוקים


זה היה בצחוק!
מישנו יודע מתי מתחיל המנין של תפילת ההלל החגיגית מחר בחברון?פריפריאלי

תודה

כדאי שתשאל גם בצמ"ענאור97
אאל''ט 5 וחצינחשון מהרחברוןאחרונה
שירות לאומיעד עלות השחר

לא יודעת אם זה קשור לפורום הזה.. אבל מישהו\י יודעים במקרה אם הרב יעקב יוסף התיר או אסר על שירות לאומי לבנות?

לא בקיאדעתן מתחיל
אבל נראה שאסר. חשש לפרסם זאת בחייו ולכן פרסם כחלק מהצוואה.
אפשר לשאול מה זה משנה?
...עד עלות השחר

בעיקרון אני מתכננת בעז"ה לעשות שירות שנה הבאה, אבל אם הוא אוסר יכול להיות שאבטל.. לא יודעת עדיין

הוא הפוסק ההלכתי שלך?דעתן מתחיל
אם כן, אין לי מה לומר. אם לא בדיוק, אני לא חושב שנכון לבטל שליחות חשובה כזו בגלל זה.
מקווה שיהיו החלטות אמיתיות מכוונות לרצון ה' יתברך. בהצלחה
מסובך קצתעד עלות השחר

בעז"ה אני אמורה להתחיל לצאת עוד מעט עם בחור שהולך לפי הפסיקות של הרב יעקב יוסף.. ואם הרב לא מתיר, במידה ונחליט שכן אז בתור נשואה לו כנראה שלא אוכל להיות בת שירות .. רק לא הצלחתי להבין אם הוא אוסר או לא

השתדלתי לדייקדעתן מתחיל

כתבתי "אם לא בדיוק". וזה מתאים בדיוק לכאן.

אבל אני לא יודע אם את רוצה לשמוע את דעתי, אז לא אכתוב אם לא תרצי. במידה וכן, אשמח לפרט.

 

ולשאלה המקורית, הוא לא "אוסר" כי כבר נפטר, ולא בדיוק אסר כי לא אסר בחייו. בצוואה שלו הוא ביקש לפרסם שלדעתו אסור, למרות שמעולם לא אמר זאת בחייו. בפשט, נראה שאסר שירות לאומי לבנות.

אשמח לשמוע את דעתך..עד עלות השחר


אנסה להסבירדעתן מתחיל
חוויתי בעבר משהו דומה. החלטה חשובה לחיים שאותה תליתי בזאת שאיתה יצאתי. היום אני מבין שזו טעות. יכול לפרט יותר באישי אם זה חשוב לך.
אנחנו צריכים לחיות את חיינו כמו שאנחנו מבינים שנכון עד שהחלטנו סופית שאנחנו מתחתנים עם בן הזוג. אחרת תחיי כל פעם ע"פ מה יאמר מי שאיתו אולי תצאי, ואלו חיים לא נכונים לדעתי. לא ככה אדם בונה את עצמו נכון.
הרי מראש, לצאת זה לבדוק. אף אחד לא יודע אם תחליטו שכן. וגם אם כן, הרי החיים המשותפים מתחילים אחרי החתונה, אולי אחרי האירוסין, לא לפני.
אני מבין את הרצון. קראתי את השרשור עליו. וגם אני רציתי. אבל אני חושב שזו טעות.

את הבירור האם לעשות שירות רק את יכולה לעשות וההחלטה בידייך. אבל צריך לעשות בירור אמיתי. יכול להיות שבאמת לא נכון לך ללכת לשירות, אבל ממה שקראתי בינתיים את חושבת שכן ורק בגלל דעת רבו של הבחור לא. ויותר, אפילו הבחור לא בטוח מהי דעת רבו משמע שהסוגיה לא גבוהה בסדר העדיפויות. אם כך המצב, אני חושב שנכון להחליט את ההחלטה שלך בעצמך, אחרת תתחרטי על הפספוס כל חייך. גם אם תתחתני איתו, ובטח אם לא.

וגם פרקטיקה. פגישות לוקחות זמן. ועד חתונה לוקח עוד הרבה זמן. כך שלא צריך להישאר לך הרבה זמן בשירות במידה וכן, וגם אז תמיד אפשר לנסות עם סיכויים גבוהים לצאת מהשירות כנשואה. תקני אותי אם אני טועה.

סיכומון; צריך לשקול אם לעשות או לא, אבל זה שיקול לא נכון לדעתי, ופוגע.
מקווה שלא כתבתי משהו לא במקום.
אני פשוט לא רוצה לדפוק את המקום של השירות ולעזוב באמצעעד עלות השחר

סגרתי במקום הספציפי הזה כי זה קרוב אליו לישיבה, בעיקרון רציתי בכלל מדרשה במקום אחר.. לכן אם מעכשיו אני יודעת שאם ב"ה נתחתן אצטרך לעזוב את השירות באמצע השנה נראה לי שכבר עדיף לבטל עכשיו ושימצאו מחליפה.. ואז גם אם נחליט שלא אני אוכל להיות במדרשה שרציתי בהתחלה ולהשלים את השירות אח"כ..

לא הצעתי לך מה להחליטדעתן מתחיל
אמרתי שאני מבין מאיפה נובע השיקול הזה, ואני מבין שקשה רגשית להתעלם ממנו. אבל זה מה שנכון לדעתי. לא נכון להחליט החלטות על שיקולים רגשיים של "אם".
לדעתי, תבררי מה חשוב *לך* בחיים. מה הכי נכון לך לעשות. מה רצון ה' ממך. ולכי על זה.
אם ובע"ה תחליטו להתחתן, אז יכנס השיקול הזה. כרגע הוא לא שיקול נכון לדעתי. השיקול הזה יכול לפגוע בך מאוד.
אוקי. תודה רבה!עד עלות השחר


שיהיו החלטות טובותדעתן מתחילאחרונה

(ולא משנה מה תחליטי, ממליץ להגיע לשם באמת ולא כברירת מחדל)

המ. אפשר פשוט לשאול את הבחור שאת יוצאת איתו..עברי אנכי

אמ

 

ציטוט מויקישיבה:

 

בלווייתו אמר המקובל, הרב יעקב עדס שבצוואתו ביקש להכריז שהוא מתנגד לשירות לאומי לבנות וכן שאין לפנות לבית המשפט בנוגע להפליית בנות ספרדיות בסמינרים.

 

 

בילקוט יוסף גם אסר שם..

..עד עלות השחר

אבל גם הוא לא בדיוק יודע למה הוא התכוון.. אנחנו מנסים לברר

את מכירה את הדעה של הרב שמואל אליהו בנושא?עברי אנכי

אני אישית מאוד אוהב אותה.

מאוד התחברתי אליה.

ממליץ.

 

 

ובלי קשר,

קראתי גם פעם את הרב מלמד שאומר שגם להתחתן זה סוג של לעזור לעם ישראל

ואם היא רוצה להיות אחות או רופאה או חינוך מיוחד, דברים כאלה.. אז עדיף כבר שתתחיל בלימודים עכשיו - כי זה שירות יותר טוב לעם ולמדינה.

מכירה ומתחברתעד עלות השחר

ובוודאי שלהקים בית לה' זה השירות לאומי הכי טוב לעמ"י אבל רציתי לעשות שירות בלי קשר.. קצת קשה לי לראות את עצמי מתחילה ללמוד לתואר פתאום(ועוד אפילו לא התחלנו לצאת, אני לא יודעת מה נחליט בסוף..) זה אומר כבר להתחיל לחשוב איזה כיוון אני רוצה וכו' ואני עוד לא סיימתי בגרויות.. אם הבחור לא היה בתמונה אז כנראה שבכלל לא הייתי חושבת לוותר על השירות

המ. אם עוד לא התחלתם לצאת זה נראלי אחרת..עברי אנכי

והזמן לוחץ לסגור שירות.. אני מבין.

 

בואי נעשה את זה ככה. הרי גם הבחור לא ממש יודע ולא ממש מחזיק בדעה בעניין.

תתיחסי לזה כמו שאת חושבת כרגע, וגם אם בע"ה הוא יהיה האחד אז הוא לא ממש נגד

 

אם שניכם באותה דעה (כמו שכתבתי בהודעה הקודמת) תשקלי את הדברים ככה.

מתוך הבנה שאולי את מתחתנת בקרוב ואז עדיף לוותר

ומנגד שאת לא מרגישה בוגרת

ולחשוב מה את רוצה שהחתן שלך יחשוב בנושא

 

תנסי להכניס בשכלול את כל הדברים

תחשבי מה מתאים לך

מבחינתו הוא מעדיף שלא אבל אין לו בעיה עם זהעד עלות השחר

רק שאולי יכולה להיות פה בעיה הלכתית אם הרב אוסר כי אם ב"ה נתחתן אז גם אני צריכה ללכת לפי הפסיקות שלו...לא בגלל הדעה האישית של הבחור

מישהי יודע על אפליקציה של תנך שגםרציתי לשאול
יש קריאה? שמע?
הרהורי הלב..ה' רצה
אז למה באמת ככ משמעותי כל פירור של חמץ?
הרעיון הכללי מובן וברוור אך בפועל-למה הילכות החג כאלה נוקשות ? הקרצופים הכי קטנים והחחמרות במאכלים (לפתית וכדומה)דברים שלא קרובים ללהיות חמץ...
מה העיניין בעצם?
יישמע שוביניסטי, אבל לדעתי הסטורית ומציאותית נכוןארץ השוקולד
הלכה שהופקדו עליה נשים, החמירו בה מעל ומעבר (לדעתי כי הן לא היו בקיאות בהלכה.)

ומעבר לכך, חומרת כרת, שכבר גרם לאי רציונליות טוטלית, כי כבר התרלקנו משם ממש...

לא איש של "מחשבה" ככה שאני לא מחפש הסברים רעיוניים מדי לעניין, מחילה
ע.י.צ'יאל

החומרה היתרה בפסח היא בגלל שחמץ לא בטל אפילו באלף.

כולי האי ועדיין...ארץ השוקולד
רבנו הארי כתב שמי שנזהר מחמץ אפילו ממה שמותר ובטל לפניעברי אנכי

וכו וכו וכו

 

כמה שיותר להיזהר מובטח לו שיינצל מחטא

סבבהנחשון מהרחברון
מומלץ. אבל למה מלכלוך? ולמה לנקות עד כדי כך דברים שאפילו לא משתמשים בהם בפסח?
אה. אמא אומרת שאם כבר מנקים. אז *מנקים*עברי אנכי


זה כבר לא קשור לאר''י זלנחשון מהרחברון
זה מה שזה מסמלמושיקו

חמץ זה גאווה

 

פירור גאווה גם יכול להזיק.

 

לכן בפסח מנקים את הלב מחמץ ומתחילים לברר את המידות עד שבשבועות הקורבן עצמו חמ.

 

פרקטית  - כדאי לבדוק הלכתית איך צריך לנקות, מצד אחד  יש מנהג נשים שהוא דבר חשוב מצד שני חבל עבוד קשה על דבר שלא צריך...

 

 

אבל עם חמץ זה גאווה, למה מותר חמץ כל השנה?הגיגים בע"מ


כי בחיים הנורמליים חשוב גם לפעמים גאווהארץ השוקולד
אז למה בפסח כל גרגר מזיק?הגיגים בע"מ


לפי הוורט: כי לפעמים צריך להזכיר לעצמנו מי אנחנו באמתארץ השוקולד
ולא צריך לבנות חלומות שווא תמיד עם גאווה.

אבל כעיקרון הוורט מוזר גם לי וכבר נהגו לומר "אין מקשין על הוורט"
אבל העיר לי חבר "הבעיה היא כשהוורט מקשה עלינו"
גאווה זו מידה שצריכים להשתמש בה במינון הנכון - ויגבה ליבו..מושיקו

בדרכי השם.

 

והזמן של הבדיקה והעבודה עליה זה פסח וספירת העומר

דיני קטניות יש הרבה דברים לא ברוריםהיא שיחתי
בפשטות החומרות של קטניות פשוט לפי המנהג ולא לפי דיני 'ספק ספיקא' ו'ביטול ברוב' וכו.
מצד שני וודאי שיש דברים שהם 'כמעט' מופרכים שמחמירים בהם.
אם כי גם בהם תמצא מי שאוסר. .
מפורש ברמ"א שאם נפלו קטניות לתבשיל - התבשיל מותרק"ש
המ"ב מעיר שכל עוד שזה לא רוב - שאז התבשיל הוא של קטניות.
(אם רואים את הקטניות להדיא לא אוכלים אותם)
אני יודע. זה מה שכתבתי.היא שיחתי
נראה לי שענית בכותרתדעתן מתחיל

אם אתה שואל הלכתית, ההלכות באמת לא כאלו מחמירות אלא אנחנו.

רעיונית, זה בדיוק הכותרת, הרהורי הלב. החמץ מסמל את הרע שבנו. את הרע שאנחנו רוצים להוציא ולשרוף ולא רק את מה שאנחנו מחויבים בו אלא כמה שרק אפשר. וחלק מהפירורים הקטנים האלו הם הם הרהורי הלב. העבירות הקטנות שהרבה פעמים הן אפילו לא עבירות אלא הרהורים בעלמא. גם אותן אנחנו רוצים לנקות מהלב ולהשאיר אותו כמה שיותר טהור לקראת החג הקדוש.

למען האמתהמדלג

בס"ד

 

הרב אבינר אומר שלרוב החומרות בימינו אין טעם כלל וכלל , ולעיתים זה עושה יותר נזק מתועלת (כגון שלום בית וכו')

 

אגב, אכן חמץ לא בטל אפילו באלף וזהו איסור כרת .  אבל איסור זה נאמר על אכילה לכן באמת יש להחמיר בכל מה שקשור במטבח, אך לגבי "בל יראה ובל ימצא" לא נאמר כן , אלא האיסור הוא בפירור כזית לפחות שראוי למאכל כלב.   כך דברי הרב אבינר.

 

יצא לי לקרוא את המאמר שלו לפני שבועיים , מאוד ממליץ. (נקרא ניקיון הבית לפסח - הרב אבינר או משהו כזה).

זה אכן מאמר יפה של הרב אבינרארץ השוקולד
נהניתי ממנו כשקראתי אותו לפני שנים
ב.ג.ל.אורות מאופלאחרונה
יש לי תחושה שמהתור למאפייה במוצאי החג לא ייעדר אף דרשן שכילה חמתו בימי החג על חמצי הלב ושאור שבעיסה...

ניתן לראות מהסוגיות שרבנן הקפידו בכל מיני הקפדות על כך שהחמץ יתאדה לחלוטין בחג. יש בדיקה, ושריפה, וביטול, והפקעה דרבנן, והפקר לא מועיל בחמץ לביעור, ולא בטל בשיעור, ועוד ועוד. מתוך כך ניתן להבין את הביסוס ההלכתי לחשש.
בנוסף ניתן להבחין שיש מצוות מסוימות מאוד שבהן נהוג בכל בית ישראל מדורי דורות להקפיד ולהחמיר, כדוגמא גם בנר חנוכה, שכל בית בישראל נוהג כמהדרין מן המהדרין. יש שמוצאים טעמים למה דווקא מצוות אלה, אך גם בלעדיהם, עצם התורשה הלאומית ההיסטורית מחייבת כבוד למנהגים האלה.

בנוסף יש להוסיף שכשהדברים מביאים לידי קילקולים גדולים, כציטוטי הרב אבינר שהובאו, יש לשקלל את העניין מחדש.

כמובן שכל הנ"ל מיוסד על אי הבנתי ועל אי היותי רב או דמות תורנית מכל סוג שהוא, ולכן אם יש לך דמות כזאת, פנה אליה.

מועדים לשמחה.
לאשתאבא בגופא דמלכאושמתי כדכד..

לאשתאבא בגופא דמלכא

 

הערגה אל מה שמעבר למילים,

אל מה שדלות שפתותינו ומזלג

בינת הבנתנו אינם יכולים 

לבטא ולהבין-לשם אנו שואפים

 

אל השלימות הרדיקלית,המוחלטת,

האינסופית.אליה אנו חותרים

להשאב בגוף המלך

ב.ג.ל.אורות מאופלאחרונה
כיוון שנקטת בביטוי מדויק בכותרת, ראיתי לנכון להעיר על הבילבול השורר בתוכן עצמו.
א. תוכן הדיבור נגמר בספירות נמוכות בהרבה מאינסוף, ודאי ממה שממעל לו.
ב. אין כל קשר בין גבול הדיבור לגבול הבינה.
ג. לא הבנתי משמעות 'בינת הבנתנו' ולא 'בינתנו' או 'הבנתנו'.
ד. השאיפה גבוהה מהדיבור ונמוכה מגופא דמלכא.
ה. רדיקליות, מוחלטות, ואינסופיות הן כינויים למעלות שונות בתכלית, ולא הבנתי את החיבור.
ו. להשתאב*
ביטול חמץשחר אורן

איך עובד העניין של ביטול חמץ?

איך אני יכול לבוא ולהגיד על משהו שהוא משהו אחר. (גם אם אני אגיד על הכסא שאני יושב עליו שהוא מכונית הוא לא יתחיל לסוע)

גזירת הכתוב.הדרכה
אגב ביטול בפה לא מספיק וצריך לבטל גם ובעיקר בלב
כלומר?שחר אורן


כלומר:הדרכה
שכונת הכתוב "תשביתו שאור מבתיכם", כתרגומו " תבטלון חמירא" כפי שמסרו לנו חז"ל שזהו הביטול שהתורה קבעה שבמחשבה ובדיבור כאילו ביער את החמץ ועשהו כעפר.
,,חידוש

חמץ מבוטל הוא עדיין חמץ -אסור כמובן לאכול אותו - אבל לא עוברים עליו בבל יראה כי התורה אסרה דוקא שיהיה לך חמץ שאתה רוצה אותו ולא חמץ שהבהרת שמבחניתך הוא עפר. ומלבד זאת יש שיטה שהביטול הוא הפקר, ואז זה בכלל לא שלך

תשובהשחר אורן

אם אני לא רוצה משהו כי אמרו לי שאני צריך לא לרצות אותו זה נחשב? (הרב שלי אמר שאם כשאני נכנס לבניין בשבת והאור נדלק זה לא נחשב פס"ר דלא ניחא ליה אע"פ שמאוד הייתי רוצה לא לחלל שבת). 

 

זו גזירת הכתוב אך ורק בנוגע לחמץ בפסח.הדרכה
ליתר דיוק רק לעניין איסור בל ייראה ובל יימצא כמו שחידוש כתב
לא אומרים שהוא משהו אחרימ''ל
אומרים מה הוא נחשב בשבילך.
אם בשבילך הוא חסר ערך והפקר אז בשבילך הוא חסר ערך, לא משנה כמה הערך האובייקטיבי שלו.
מדין הפקר.יוסי לאחרונה

הר"ן בתחילת פסחים מסביר שאמנם ב'הפקר' צריך שמישהו אחר יזכה כדי שזה יצא מרשותי. אך בחמץ הדין שונה כיון ש"שני דברים אינם ברשותו של אדם ועשאם הכתוב כאילו הם ברשותו: חמץ ובור ברשות הרבים". כלומר, באמת החמץ אינו של האדם בפסח כיון שהוא באיסור (לכן המקדש בחמץ- אינם קידושין כי החמץ לא שלו). אך הכתוב עשאו כאילו הוא ברשותו והוא צריך לגלות דעתו שאינו חפץ בו. לכן מספיק ביטול בחמץ. זו שיטת הר"ן.

השחרור העליוןושמתי כדכד..

השחרור העליון

 

הבשר..אוי הבשר,כמה צרות מעולל החסר,

רק רעב יודע,לא שבע.רק צמא,לא רוויה

ממעמקי הוויתי פורצת בצעקה הנשמה

רוצה לדבוק בשלימות,לצאת מהמוגבלות.

רק אתה, ד',המזור.רק בך ובתורתך נדבק,

רק אתה,ד',רופא כל בשר

הסבר ל"אבן מאסו הבונים הייתה לראש פינה"?לללללל
מישהו יכול להסביר מי זה הבונים? ומה המשפט בכללי אומר?
בונים של בניין, פועליםימ''ל
המשפט אומר - האבן שבסוף הבניין, כשכבר נמאס לפועלים לראות אבנים, היא הכי חשובה בפינה העליונה של הבניין.
איך הבנת את זה מהמשפט? איפה זה כתוב?לללללל
השפה הספרותית-שירית משחקת באותיות שימוש.מי האיש? הח"ח!אחרונה

זו צורת התהלים, בדומה ל"מקימי מעפר דל" [מקים מעפר דל] "להושיבי עם נדיבים" [להושיב{ו} עם נדיבים]. במקרה הזה, בשפתנו המדוברת היינו אומרים "האבן שמאסו הבונים - היתה לראש פינה", דימוי שמזכיר את הפסוקים לעיל. ההלל עניינו היפוך הגורל, כשם שבני ישראל זכו לצאת בן רגע מעומק העבדות לשיא החירות. גם האבן המושלכת, שבנאים כלל לא חפצו לשלבה באבני הבניין, הופכת בן רגע לאבן הראשה של הבניין כולו.