כעת לראשונה בעיקר בגלל בן גביר .. אני שואל האם יכול להיות שהיה אפשר כבר לפני כמה חודשים לבצע את אותה עסקה שיש כיום והסיבה שזה לא קרה היא לא מפני הסיבות הכתובות מעלה, אלא מפני שבן גביר וכו איימו על נתניהו שלא תיהיה לו ממשלה?!
דרישת חמאס מאז העסקה הראשונה הייתה הפסקת הלחימה ונסיגה מוחלטת של כוחות צה"ל מהרצועה.
הם מעולם לא שינו את דעתם, היו מיליון ספינים ו"נשלחה משלחת לקהיר" "ארה"ב הציעו הצעה" "מחכים לתשובת חמאס" אבל הכל היה זיבול מוח אחד גדול שתמיד הסתכם בכך שחמאס רוצים את הפסקת הלחימה ונסיגה מוחלטת של צה"ל. לא היו שום "קשיים" או "בעיות". זה פשוט היה בלוף.
העסקה הנוכחית, לפחות בשלב הראשון שלה, מאפשרת את חידוש הלחימה לאחר זמן, וכמו שאנחנו רואים, צה"ל עדיין נמצא ברצועה.
זה לא אומר שזאת עסקה טובה, פשוט זה מה שהשתנה.
אני לא חושב שביבי רצה לעשות עסקה שכוללת את סיום הלחימה, גם עם עוצמה יהודית ייצרו ספינים סביב זה, אבל איני יודע מה באמת התרחש בחדרי חדרים.
שום דבר לא השתנה מבחינת השותפים בקואליציה. אם הוא היה פורש לפני כמה חודשים אז היינו בדיוק באותו מצב קואליציוני כמו היום, מה שלא מפריע כרגע ליציבות הממשלה.
מה שהשתנה זה הלחץ האמריקאי, וכנראה גם המצב של החמאס.
מזכיר הממשלה אמר בקולו שזאת ההצעה הישראלית מאז מאי ובכל שלב שחמאס היה מסכים היא היתה יוצאת לפועל. כשזה עלה, כולנו ניסנו להשלות את עצמינו, שזה לא באמת ונתניהו אומר לביידן את מה שהוא רוצה לשמוע כשברור שחמאס יסרב.
ואז הגיע טראמפ ואיים על החמאס, שאם החטופים לא יחזרו יפתחו עליהם שערי הגיהנום. במקום לנצל את המומנטום - הן של הדברים של טראמפ והן של כל השינויים שבדם ובדמעות יצרנו כאן - החלשת חיזבאלה והוצאתו מהמשוואה, נפילת אסד, ההבהרה שבכוחינו לתקוף באירן ועוד - ראש הממשלה דרש את אותו דבר.
אצל טראמפ אין p.c. את מה שנתניהו ביקש - הוא יקבל. היה מבקש יותר, היה מקבל יותר, אבל הוא אפילו לא ביקש.
העיקר לביביסטים יש את מי להאשים...
הם ידאגו שזה תמיד ישאר מעורפל או מוסתר לגמרי:
תת גונדר בטי להט בכירת השב"ס שהכירה לעומק את סינואר מעריכה בקישור שלהלן שסיכמו איתו שיפלוש ויכבוש אולי 2 יישובים, מה גם שמדובר על ישובים של השמאל אנשי שלומם,
וגם חכ טלי גוטליב רומזת רמזים עבים על זה, ומסכימה שהחליטו לתת לו 2 יישובים.
ולהט אומרת שלהערכתה זאת הסיבה להסתרת המרגל הסודי, שהעביר לאחים לנשק, שהעבירו לסינואר מידע מפורט על המבצעים לשחרור החטופים שרובם הגדול היו אז בשיפאא ,
כך גם מנעו את שחרור החטופים ,
כדי להראות שממשלת נתניהו נכשלת וכדי שלא לוותר על התסביך האוסלואידי שלהם:
אז למה לא להאמין שיש עוד דברים שלחישתו הארוכה של הנחש מטפלת בהם במסתרים? עד שלא יהיו ראיות ברורות אנחנו לא נדע, ולכן כנראה לא נדע לעולם. אבל שום דבר כבר לא מופרך.
אני כן חושב שהייתה בגידה מבפנים. יותר מידי סיפורים שמצטרפים יחד לכדי מסה מחשידה.
אני לא חושב שמישהו "סחר" עם סינוואר לגבי זה, אבל אני כן חושב שיש מיש שהעלימו עין בזדון מתוך ידיעה שיהיו השלכות חמורות.
אני מעריך שנתניהו לא יחזיר אותו לממשלה ויוביל לבחירות בקיץ.
כאשר הוא עצמו לא יתמודד לקדנציה שביעית.
השלתי את עצמי שיום אחד אחרי השבעתו, טראמפ יסגור את הברז לחמאס, וחמאס יקום בחצות הלילה ויתחנן לחטופים קומו צאו מתוך עמי.
אבל טראמפ חכם יותר, וגילה שמחצית מהקואליציה של נתניהו, האמונית, עשויה מאקדחי צעצוע.
טראמפ על עסקת חטופים: "אם לא תושג עסקה, יהיו הרבה צרות"
נשיא ארה"ב הנבחר התייחס בראיון לעסקת החטופים: אני מבין שהיתה לחיצת יד ואולי זה יקרה עד סוף השבוע. זה חייב לקרות. גורם בחמאס: ביום הראשון ישוחררו 3 חטופים.
ערוץ 7
מיומנו של פסימיסט:
אל תבטחו בנדיבים וחסד לאומים חטאת.
עד לפני כמה ימים הוא הצהיר ששערי הגהינום יפתחו על עזה, ומן הסתם התכוון שיפתחו על הנוכחות הישראלית בעזה.
עכשו שינה את הטרמינולוגיה ואומר שיהיו הרבה צרות בלי להזכיר את חמאס.
צרות למי, לישראל כמובן.
מרגיש לי שדקה אחרי השבעת טראמפ נתחיל להתגעגע לביידן.
להראות שהוא חזק מול הטרור וכך הבייס שלו רוצה לראות אותו חזק מול הטרור. מעריך שאם לא נכנע ללחץ שלו הוא ייתן לנו אשראי פתוח לעשות גיהנום לעזה, מה שיוביל לעסקה הרבה יותר טובה בעתיד
בקדנציה הראשונה הוא תמך בישראל בגלל ארבע דמויות מרכזיות בממשל שלו: מייק פנס, ניקי היילי, דוד פרידמן, ומייק פומפאו.
אף אחד מאלה לא צורף לממשל החדש שלו. בנוסף- הוא לא יכול להבחר שוב, ואי אפשר להגיש נגדו הצעת אי אמון.
מה שנתניהו עשה מול אובמה וביידן הוא לא יוכל לעשות מול טראמפ הלא צפוי, והלא רציונאלי.
וכן- אני מודאג.
ישראל. קשה לומר שכל תמיכתו היתה רק בגלל 4 אנשים, הוא עצמו תומך ישראל. ברור שגםיש לו אינטרסים משל עצמו.
חוץ מהתמיכה בישראל, הרפובליקנים החזקים בעד להכניע טרוריסטים ולא בעד להגיע איתם לפשרות
הלבנוני בעל השפעה גדולה יותר.
בתוך כך מתחזקות שמועות שטראמפ נתן ערבויות לחמאס,שלא תתחדש המלחמה.
בקיצור, עובדים עלינו בעיניים.
אובמה ייסר אותנו בשוטים וטראמפ בעקרבים.
והלוואי ואתבדה.
תבין מה שאתה רוצה.
הזאת
פשוט מאוד, טראמפ לוחץ על החמאס, לעשות את מה שראש ממשלת ישראל מצהיר שזו הצעתו. אם יוסי פוקס לא משקר, זה מה שנתניהו רוצה. בושה וחרפה, אבל זה המצב.
האמת, שהשיטה של נתניהו, להגיד דברים ולמסמס אותם, עבדה יפה נגד נשיאים עוינים. הדמוקרטים, עם כל הp.c. שלהם רצו לשמוע כל מיני דברים - אז שמעו. ככה הוא מרח את אובמה עם 'תומך במדינה פלסטינית מפורזת', בתנאים שלעולם לא יתקיימו וכך מרח את ביידן, בהישגים משמעותיים (אך לא מספקים) בקדנציה הזאת ובעיקר במלחמה.
טראמפ הוא אדם אחר. הוא באמת בעדנו, אבל אין אצלו טיפת p.c.. הוא רוצה תוצאות.
עם העסקה הנוראית הזאת, זה מה שראש הממשלה טוען לדיפלומטיה שהוא רוצה - זה מה שהוא יקבל.
ע"ע נפתלי בנט, ואחרים.
ולגבי טראמפ, הוא שינה קוטבית את דעתו ביחס למדינת ישראל, שבעיניו הפכה לנטל על אמריקה.
היתה טקטית, אבל במשמרת השניה שלו הוא לא חייב לנו כלום.
נתניהו עמד במשך 8 שנים מול אובמה שלחץ למתווה שתי המדינות. מתוך המתווה שלו השיג אובמה את נאום בר אילן שנקבר קבורת חמור ביום שנפרד מהבית הלבן.
מה שעבד עם אובמה עבד גם עם ביידן ובלינקן. נתניהו אמר להם כן, כן... והורה לצבא להמשיך לכתוש את חמאס (הצבא עשה שביתה איטלקית, אבל לא כאן המקום).
עד שרוח טראמפ החדשה פרצה לחיינו. כשבוע לפני השבעתו הרישמית שלח לכאן את העוזר שלו לפגישה עם נתניהו בעצם יום השבת. כדי לבטא את סלידתו מכל ערך יהודי מקודש.
מעולם לא היה לנו כדבר הזה, ובלשון חז"ל: צלם בהיכל.
אובמה וביידן ייסרו אותנו בשוטים , וטראמפ ייסר אותנו בעקרבים.
סוף דבר, אם בצלאל בנט לא אוהב את מה שנכפה עלינו בשוטים ובעקרבים- שיקום ויעשה מעשה ויניח את המפתחות.
ספוילר: הוא לא יוותר על מנעמי השלטון, וכן ישלח להקת המעודדים שלו לטנף ברשתות האינטרנטיות.
מדובר בתכתיב אמריקאי, וכנגדה התחייבות ישראלית. זהו.
ואם יורשה לנחש, נתניהו שקורא את המפה הפוליטית טוב יותר מכל אחד אחר, הגיע למסקנה שעם שותפיו מבית ומחוץ עליו לחתוך הפסדים כאן ועכשו.
ועוד אני מנחש שבמהלך מושב הקיץ הוא יודיע למי שצריך, כי זו הקדנציה האחרונה שלו, ויציע לחבריו לבחור את מחליפו.
אמר להם כן, כן... והורה לצבא להמשיך לכתוש את חמאס...
אפילו יוסי פוקס אומר את זה.
ודבריו נדרשו בגלל הפה הגדול של איתמר שהתרברב שהוא זה שמנע עסקאות מאז מאי.
אי אפשר לצפות מטראמפ להיות ימינה מראש ממשלת ישראל - אקטואליה וחדשות
שיטת נתניהו היתה למרוח, להצהיר שעמדתו א' ובפועל לעשות ב'. זה עבד סביר בערך עם אנשי הp.c. מהמפלגה הדמוקרטית, כלומר שרדנו את אובמה וביידן במחירים כבדים אמנם, אבל שרדנו. הם שמעו את מה שרוצים לשמוע, אבל בנתיים המשכנו.
טראמפ הוא איש של דוגרי, את מה שאומרים, צריך לקיים אצלו. עיסקת המאה, שרק הקורונה הצילה אותנו מהאסון שהיתה עלולה להביא עלינו - היא בדיוק מה שנתניהו הצהיר עליו בכל תקופת אובמה. כך גם עיסקת הכניעה הנוכחית, היא עמדת נתניהו הרשמית כבר חצי שנה.
טראמפ אינו המשיח, אבל גם אינו הבעיה. פשוט נתניהו צריך לעבוד מולו אחרת מאיך ששרד בנזקים חמורים אך נסבלים מול אובמה וביידן.
אם נתניהו יצא עכשיו (כשביידן כבר לא מסוגל להזיק) בקולו ויכריז שמיצינו הכל, החמאס הפר כל הסכם ולכן שערי הגיהנום נפתחים ועליהם לבחור בין כניעה מוחלטת למוות - טראמפ בהחלט יגבה.
אם תרצו - אין זו אגדה!
טראמפ אמר עסקת מאה, ונתניהו קיבל אותה, מאותה סיבה שקיבל את פתרון שתי המדינות.
כך או כך הסמוטריצים טרפדו אותה ובעיקר טרפדו סיפוח מיידי מובטח של בקעת הירדן.
במקום זאת קיבלנו את בנט למשך שנה וחצי.
אגב, ביידן יכול להזיק עד דקה אחת לפני השבעת טראמפ, ובצדק נתניהו נוקט בזהירות.
אחזור, טראמפ החדש מסתמן גרוע מביידן, אבל במקום להגיב לטענה נקודתית זו לגופה, אתה פוטר ב- ביביבי...
טען בחיטים וכו'.
נ.ב. מצופה היה מטראמפ "הידיד" לומר שחמאס פתח במתקפה ולכן עליו לשלם בחטופים תמורת אוכל ודלק. במקום זאת הוא פתח עלינו שערי גהינום תוך מצג שוא שהוא מאיים על חמאס.
היינו היום במקום נוראי, יו"ש חוץ מכמה בלונים היו מדינה פלסטינית, הטבח היה יוצא מיו"ש כמו שיצא מעזה.
שאינו פחות ימין מהבוס שלך.
לדבריו תכנית המאה גובשה סופית על יסוד עמדת הפלשתינים בעד המשך המאבק המזויין .
הוא שיגיע הרגע שכן תצטרך לעמוד בהם.
זו בדיוק הנפילה של נתניהו הפעם, הוא הניח שחמאס יעמוד בסירובו כמו כל השנה האחרונה, אבל האיום של טראמפ פעל גם עליהם.
כדאי שיפנים זאת.
הפוך, הוא הניח שהלחץ הצבאי על חמאס יביא אותם להרים דגל לבן, כמו עראפת שהתחנן לצאת מלבנון לטוניס ולהשאר בחיים.
עד אוסלו.
בענייננו הרצי לא סיפק את הסחורה, וישראל התחילה לדשדש... ובינתיים התייצב טראמפ נגד ישראל ועקף את ביידן משמאל.
כשאמר שערי גהינום, הוא כוון לשערי גהינום נגד ישראל.
הבוקר קראתי בערוץ 7 שטראמפ "ידיד ישראל" שוב מזהיר בלי אפילו להזכיר את חמאס.
אני מסכים שהוא הניח כל מיני הנחות ושהיו כל מיני עיכובים.
רק אמרתי שתמיד צריך לקחת בחשבון, שלא בטוח שכל ההנחות שלך יתקיימו. ממילא כשאתה מציע משהו ולו למראית עין - אתה לוקח את הסיכון שאכן תצטרך לעמוד בו...
אתה בונה על טעויות של היריב, וגם טומן לו מלכודות כדי שיעשה טעויות.
וכך אתה מנצח.
המילה סיכון לא רלוונטית כאן.
ושוב טראמפ, ביום שנבחר בשנית אמרתי שצריך לנשוך שפתיים עד שיושבע לנשיאות, או אז, כל הטוב שבעולם יגיע למחוזותינו. אכן טעיתי. דומה שגם נתניהו נפל למלכודת שטראמפ טמן לו.
הנסיונות שלו 'להקריב רץ וצריח וכו'' מול מערכת המשפט ובנתיים לנהל מדיניות הביאו אותו לזה שהוא צריך לנהל מלחמה תוך כדי ישיבה על ספסל הנאשמים.
הנסיון שלו לפלטרט עם מנסור עאבס וכאילו ובלי להתכוון באמת וכו', הביאו את הלגיטימציה לבנט ללכת איתו באמת.
וכשהוא הציע עסקה מופקרת, גם אם יוסי פוקס משקר וזו לא באת רצונו אלא רק לדחות את הקץ - היה צריך לגחת בחשבון שעלולים לקחת אותו ברצינות.
שנצחון לחמאס הוא תבוסה לישראל.
מה יהיה? כל פעם בסוף נכנע? במקום לרמוס אותם בלי לדבר איתם בכלל, אנחנו נבוא לקראת הרוצחים הטמאים שלנו? דיייייייי!!!!!!! כל הממשלה המפגרת הזאת!!!! מחר כל הרוצחים האלה יהיו מול החלון שלי.... עד מתיי??? טאטא!!!!
/flashes/1034906?utm_source=webshare&utm_medium=social&utm_campaign=share
נתפלל שהממשלה והעומד בראשה יקבלו אומץ להבהיר שעוברים ללחימה מלאה, תחת מצור מלא.
מי שרוצה כוס מים ואפשרות לצאת לחו"ל שיביא איתו חטופים או את הראשים של ראשי החמאס.
אבל לא יירחק היום שבו זה ייקרה.
עכשיו עומדות בפניך שתי ברירות:
1. לקטר. לבכות כמה שהמצב רע.(אני חס ושלום לא מזלזל, בעצמי עושה אותו דבר)
2. להבין שאם אין אני לי מי לי, ולהתחיל לעשות השתדלות.
לארגן אימוני לחימה באזור מגוריך, שכל אדם מגיל 16 עד 120 ידע להשתמש באופן הכי בסיסי בנשק. עוד כמה שנים, או אפילו חודשים, אנחנו נצטרך את זה.
כמו כן, יש המון המון נושאי אקדח, בכל מקום. יש לך אקדח? תקנה ערכת רוני, ב1500 ש"ח, ויש לך רובה. לא נוח לך להסתובב עם זה? תשמור בכספת בבית. כשיתחיל הבלאגן תשתמש בזה.
תארגן חמושים לאימוני לחימה, לוחמה בשטח בנוי זה עולם אחר משטח פתוח, ולא קשה למצוא חירניק שעם קצת שכנוע יסכים לאמן אתכם, החמושים.
שחמושים יתארגנו להגנת איזורי מגוריהם, יחשבו מה עושים ברגע האמת, איך יהיה נכון להגן על השכונה. מי מגן על איזה חלק.
קניית ציוד לחימה נוסף, כגון ווסטים, אפודים קרמיים, קסדות. גם לאנשים שאינם חמושים כדאי להצטייד בציוד הגנה, כי הסבירות שברגע האמת יימצא נשק ללא בעלים גבוהה מאד, אם בגלל שהבעלים מת, או נפצע, ואם בגלל שהוא לא נמצא ונשקו בכספת.
תאום עם אנשי הביטחון, שיאמנו אתכם להגנה. תאום עם אנשי הביטחון לגבי מערך הגנה משולב.
זה בגדול, האופציה הנכונה.
לכבוד משבר היחסים אלמוג כהן - עוצמה יהודית החלטתי לפתוח שרשור בנוגע לכל שילוב חילונים במפלגות עם רוב דתי
כיום בעוצמה יהודית יש 7 ח"כים 5 דתיים דוסים דוסים ועוד 2 חילונים בעלי 'כיפות שקופות' (פוגל וכהן)
איתמר בן גביר מתייעץ קבוע עם הרב ליאור וכפוף תחת הוראותיו.
למה לשווק את המפלגה הזאת כמכילה מסורתיים/חילוניים?
ונניח שגם כל הח"כים של 'עוצמה יהודית' היו חילונים אדוקים. מה זה משנה בכלל אם זה לא בא לידי ביטוי בכנסת או בממשלה?
דרך מאוד פופוליסטית בעיני לשווק מפלגה.
אשמח שתגידו לי אם פספסתי משהו בעניין.
(אותם דברים הייתי אומר על "הימין החדש" שבזמנו התהדרו בשילוב דתיים חילונים ולא היו להם שום שאיפות ממשיות בנושאי דת ומדינה)
בפועל רואים שמי שדואג לישיבות הציוניות/אולפנות/שירות לאומי/ גרעינים וכו' זאת מפלגת הציונות הדתית, כי הם מפלגה מגזרית מוצהרת.
אבל אני לא מבין איך זה קשור לטענה שטענתי.
הטענה - יש פופוליזם בלהציג רשימה של דתיים ביחד עם מסורתיים/חילונים, כשבפועל זה לא אומר שום דבר.
וביחס לדבריך, הפונקציה של המוסדות המגזריים היא פונקציה יחסית מינורית ביחס לפעילות של מפלגה, מפלגת הציונות הדתית עושה עוד הרבה דברים אחרים שהם לא מגזריים.
ברור שמפלגת הציונות הדתית עושה גם המון דברים לא מגזריים, הנקודה היא שהמגזר יודע שיש לו כתובת בכנסת לצרכים שלהם.
ואם מכניסים לרשימה לדוג' מישהו חילוני מאופקים, אז תושבי אופקים והסביבה החילונים יודעים שיש להם כתובת בכנסת שהם יכולים לפנות אליה והוא ישמיע אותם וינסה לדאוג להם. נכון שראש המפלגה הוא זה שקובע את הקו הכללי של המפלגה, אבל זה בעיקר בדברים הגדולים, לח"כים יש המון אפשרויות להשפיע בכנסת גם בדברים הקטנים שמפריעים לאזרחים.
לפי מה שאתה אומר בכלל לא צריך 120 חברי כנסת, מספיק שיש את ראשי המפלגות והם יקבעו הכל, אבל בפועל זה רחוק מהמצב בפועל.
אז תושבי אופקים והסביבה לא היו ניגשים אליו?
נשמע לי מאוד קטנוני. אם הייתי גר באופקים לא נראה לי שהייתי נותן לזה משקל בבחירה שלי.
כל מה שדיברתי על תקציבים הוא נוגע לעניינים של הממשלה, הרשות המבצעת. כל מה נוגע לחוקים זאת הכנסת עצמה אחראית. כל עוד אין חוקים שקשורים לדת - באמת אין ביטוי מובהק לכך שהמפלגה דתית או לא.
ואין הכי נמי. בנושאים שבהם ראש המפלגה מטיל וטו ולחברי המפלגה אין כוח פוליטי משל עצמם - באמת אין ביטוי באותם נושאים לחברי הכנסת.
ולגבי צריכים מגזריים בעניינים תקציביים - יהיו המון חברי כנסת בליכוד ובעוצמה יהודית שידאגו לכך, לא בגלל זה צריך מפלגה דתית.
תקציבים זה ממש לא רק בממשלה, יש המון ועדות בכנסת שקובעים בהם לאיפה הולך הכסף.
"בנושאים שבהם ראש המפלגה מטיל וטו ולחברי המפלגה אין כוח פוליטי משל עצמם - באמת אין ביטוי באותם נושאים לחברי הכנסת."
אבל יש המון נושאים שראש המפלגה לא מטיל וטו! ויש המון נושאים שראש המפלגה לא היה חושב עליהם, אבל ברגע שיש ח"כ ששומע את הדרישות מהשטח, ומבין את החשיבות של הדברים, הוא יכול לדבר עם ראש המפלגה ולהביא את הנושא לסדר היום.
ובפועל רואים שמי שדואג לתקציבים של החרדים אלה המפלגות החרדיות, ומי שדואג לתקציבים למוסדות הציונות הדתית זאת מפלגת הציונות הדתית (ובעבר המפד"ל), וממש לא החברי כנסת הדתיים שבמפלגות אחרות.
גם אם הח"כים הדתיים בליכוד רוצים לדאוג לנושאים האלה, למפלגה יש הרבה יותר כח מהם.
אם מדברים על דתיים במפלגות אחרות אני יכול להזכיר את ח"כ סילמן שיזמה חוק על שעות רחצה הפרדה המעיינות של רשות הטבע והגנים, זה חוק דתי מובהק. לחברי הכנסת הדתיים מהמפלגות השונות יש אינטרס שהצרכים של המגזר ימולאו גם אם הם לא בעצמם יהיו הראשונים שיעשו את זה. הם גם מתהדרים בזה שהם דואגים לכולם, הם לא אומרים שהם לא ידאגו למגזר הציוני דתי. הם אומרים נדאג גם למגזר וגם לכל השאר.
לגבי הדברים שחברי כנסת מעלים - אתה צודק לגמרי אבל זה לא קשור לדת. בעניינים טריוויאלים שלא קשורים לדת אין הבדל בין דתי לחילונים או מסורתי.
סילמן עשתה פיילוט במעיינות בתור שרת הסביבה, את החוק הגיש גפני.
אני לא מזלזל בח"כים דתיים בליכוד, אבל למפלגה שלמה יש הרבה יותר כח. מפלגה יכולה מראש לבקש תפקידי שרים שקשורים למגזר, וגם יש למפלגה כח לקדם חוקים/תקציבים שחשובים לה, לח"כ פרטי הרבה יותר קשה.
לא הבנתי מה אתה טוען עכשיו, שאין צורך במפלגה דתית או שאין צורך להכניס חילונים למפלגה דתית?
אלמוג לא דתי
פוגל לא דתי
ככלל, עוצמה יהודית לא מקדמת בכנסת שום עניין דתי, וכל מי שקידום עניינים דתיים לנגד עיניו מוטב שישים את יהבו על מפלגות אחרות.
אז למה זה משנה אם לח"כ יש כיפה או לא? לזה אני קורא פופוליזם זול
ולהסדיר את כל היחסים בין הדת למדינה - לדוגמא הבחירות לרה"ר.
בכל שאר הנושאים - אין סיבה שיהיה הבדל בין ח"כ חילוני לח"כ דתי.
אדרבה, לליכוד יש אינטרס עצום לדאוג למגזר בתור מגזר. לא רק לח"כים הבודדים הדתיים משם אלא לכל המפלגה.
רוב המגזר לא מצביע למפלגה מגזרית ולא בגלל שלא אכפת לאנשי המגזר מהצרכיים המגזריים, אלא פשוט הם יודעים שגם השאר ידאגו להם והמצב ישאר פלוס מינוס אותו דבר גם אם הם לא ידאגו להם.
מתתיהו נקרא לישיבה של מעלה לצידו של סביו הגדול הרב יצחק אריה קורן זצ"ל, מהפירות המשובחים ביותר שצמחו לנו בדורנו.
ברוך דיין האמת.
סביו- הרב יצחק אריה קורן (קורנהויזר).
גדל בבתי ורשה בירושלים, ואחר כך רמת הגולן, ומשם לשכונת גבעת שאול בירושלים.
הקים את תלמוד תורה מורשה. מתלמידיו המובהקים של הרב זלמן נחמיה גולדברג.
בשנותיו האחרונות גר בבית אל.
אחיו וחמיו זה נכון, אבל בנקבה זה אחות וחמות.
סב (או בעברית של התורה שב עם שין שמאלית, שב זה זקן, "והוא זקן ושב") בנקבה יחיד זה סבה, לא סבות.
א. מצורף מאמר של האקדמיה ללשון העברית בנושא
ב. אם ללכת על הכיוון הארמי (סבא ܣܒܐ), הנטייה שלו בשייכות היא "סביהּ" שמקבילה ל"סבו", לעומת "אבא ܐܒܐ" שנטייתו "אבוה[י]"
אבל תסתכל ב־inflection table יש שם תעתיק אנגלי
יש 3 סוגים של כתב, אסטרנגלא, מדינחא ושרטא
אסטרנגלא ישן יותר (זה זה עם ה־ܐ המגניבה) ודומה יותר לעברית
מדינחא ושרטא דומים יותר לערבית
אפשר להתייחס לתוכן עצמו בעיני ההסבר סביר.
סב- סביו, כמו אב- אביו
או דָתִיו?
דמו או דמִיו?
לדעתי הראייה מארמית היא מאוד חזקה,
כל המילים שמקבלות את ההטייה הבלתי־רגילה של "יו" בעברית, הופכות ל"וה[י]" בארמית במקום ה"יהּ" הרגיל
בפשטות יש כאן 2 קבוצות של שמות עצם ו"סבא" בארמית משתייך לקבוצה הרגילה
ܐܲܚܘܼܗܝ aḥūh
ܚܡܘܗ ḥamuh
ܐܲܒ݂ܘܼܗܝ aḇūh
לעומת ܣܵܒ݂ܹܗ sāḇēh
The word ܚܡܐ is one of only three nouns in the entire language that have an irregular possessive stem ending in the letter Waw; the other two being ܐܒܐ (ʾăḇā, “father”) and ܐܚܐ (ʾăḥā, “brother”).
… פשוט לא יודעים לנהל מלחמה.
שני המלחמות היחידות שהליכוד כממשלת שלטון ניהלה
היו אסון. מלחמת שלום הגליל תקעה אותנו בבוץ הלבנוני
ומלחמת חרבות ברזל עדיין בדישדוש.
כל מי שמאשים גורם אחר במצב מתכחש לעובדות.
משתמש שנפתח הרגע, הודעה ראשונה ויחידה היא מתקפה פוליטית, אפיון שיח כמו של טרולים אחרים.
חברים, קיבלנו טרול חדש.
עד כה חסמתי כתריסר משתמשים חדשים שנפתחו על ידי אוהב העם וא"י, על שלל השמות החדשים. כל פעם שהוא שינה את השם, החסימה נעשתה רק לאחר שווידאתי שאכן מדובר בו, ולא בסתם משתמש שנחשד. כך גם במקרה הזה, ורשמתי לך בבוקר שאני עוקב אחרי זה.
אתה יכול לקרוא לזה שיתוף פעולה, אבל אני לא מתכוון להצטער על כך שאני חוסם רק אחרי שאני מוודא, ואני לא חוסם רק כי דעות בפורום שאני לא אוהב לקרוא.
ככלל, האפשרות לדווח על הודעות נוצרה בדיוק בשביל המטרות האלה. אני חושב שיש לי פה למעלה מעשור של ניהול הפורום בשביל להבחין מתי לחסום ומתי לא.
כל הטענות שלך לא נכונות, אבל נגיד, לצורך הניסוי, ונזרום עם הקביעה שהמלחמה לא מתנהלת נכון.
האם בגלל שבמקרה זו ושלום הגליל נוהלו על ידי הליכוד, בידי מנהגים שונים לחלוטין, בהפרש של 40 שנה, במזרח תיכון אחר לגמרי, זה אומר שהליכוד בעייתית?
זה כמו לומר שבגלל ששלום הגליל וחרבות ברזל פרצו בשנים עבריות זוגיות אז זה אומר שבעייתי להתחיל מלחמה בשנה זוגית...
או בגלל שאייברהם לינקולן היה מהמפלגה הרפובליקנית אז כל מנהיגי המפלגה בסכנת התנקשות...
לשרות לאומי או ליחידות תומכות לחימה.
כי אם "גיוס לכולם" אז באמת שיהיה גיוס לכולם.
חלק גדול מזדהה עם האוייב, איך לגייס אותם
אבל יותר דחוף לגייס לוחמים לצה"ל בגלל המחסור הגדול.
מעדיף שתהיה אפלייה ולא יגייסו ערבים ישראלים שנאמנותם למדינה מוטלת בספק גדול.
לא ברור למה אנשים רוצים לראות ערבים בתחנה מרכזית עם M16
למרות שבדרך כלל אנשים מנפנפים בגיוס ערבים כי הם חושבים שזה דבר מדומיין
בג"ץ לא יכול בעת ובעונה אחת גם לנפנף בשוויון משפטי, וגם להתעלם מן הפטור האבסולוטי לערבים.
אם נכון שלא יגייסו אותם בגלל רגישות פוליטית, וסיבות בטחוניות, יתכבד בג"ץ ויציין זאת בנימוקיו השוטפים לשלל העתירות שמגיעות אליו בזה אחר זה.
כי אי אפשר לאחוז במקל משני קצותיו.
השר דוד אמסלם עתר לבג"ץ בעניין זה, בפעם הרביעית, וגלגלו אותו מכל המדרגות בנימוק שאין לו מעמד. טוב, הוא לא ג'ינג'י.
אקדים ואומר שאני באמת לא יודע מה הפתרון לסוגיה. מה באמת יוביל לגיוס אמיתי של חרדים. אבל כן ברור לי שחייב להיות שם שינוי ושאין שום מקום להשוות את זה לגיוס ערבים.
דווקא מהלך כמו של אמסלם יכול בסוף להתפוצץ בפנים.
מסיבות פוליטיות כמובן.
זה אותו בג"ץ שמילא פיו מים במשמרת של בנט- עבאס- לפיד, במקום לנצל שעת כושר, ולכפות גיוס כמו שהקפלניסטים אוהבים.
זה אותו בג"ץ שמעולם לא הגדיר שוויון מהו.
והמכון הזה הוא המוסמך הבלעדי לכתוב ב ויקיפדיה נתוני פצועים והרוגים בחרבות ברזל, (יש לי צילום מסך של ההסמכה הזאת ) והוא אכן כותב אותם בצורה חלקית ומסולפת
לצערנו המורים שולחים את התלמידים להביא חומר לעבודות, מפלטפורת ההסתה והשקרים ויקיפדיה.
ובהמשך- תחוסל ותקבר קבורת חמור.
הוא שאמרנו, הצבא צריך אותם בשורותיו כמו חור בראש, אבל אינו יכול לעמוד מול קמפיינים של פוליטיקאים כרותי אונה, ולכן מבטיח הבטחות קצרות מועד, עד יעבור זעם.
ואת הפוליטיקאים כרותי אונה יורשה לשאול: עד מתי רשעים יעלוזו.
אם יש חטיבה שלמה שמאפשרת את התנאים של חץ בצורה משופרת, וחסר בה חיילים.
אף אחד לא מצפה מחשמונאים להיות הצלחה מסחררת על המחזור הראשון, וברור שיש גם הרבה חרדים שמהססים איך זה יהיה בפועל, ומעדיפים שאחרים יהיו הפיילוט.
על ההצלחה או הכישלון של חטיבת חשמונאים נוכל לדבר רק בעוד כמה שנים. צה"ל רוצה עוד חיילים סדירים, ולא רוצה כאב ראש. אז כשחשמונאים תהיה חטיבה יציבה ופעילה זה רק יועיל למערכת.
כולם עם כיפות על ראשם, אבל חרדים הם לא.
כי מי שחרדי באמת ימשיך באהלה של תורה, ומי שיתגייס הוא מן הנושרים והחלשים שלא יגיעו ליחידות מובחרות.
או כמו שנאמר ברישא של השרשור, הצבא צריך אותם כמו חור בראש.
אבל חרדים הם כן. וכאמור ברור שלא תהיה הצלחה מסחררת בלקחת צעירים חרדים להרפתקה חדשה. הם רוצים לראות שזה באמת עובד. [עריכה: דובר על מתגייסי חשמונאים]
2. יש המון חרדים שלא "באהלה של תורה" בלי קשר לצה"ל. יש גם כאלה שהישיבה קצת כולאת אותם, לא כי הם לא מאמינים בערכים שלה, אלא כי מתאים להם אורח חיים אחר. חטיבה איכותית יכולה לעזור להם לצאת מהוואקום שבין הישיבה לשוק העבודה..
3. נושרים וחלשים = לא יגיעו ליחידות מובחרות? לא נכון עובדתית, ולא רק בקשר לחרדים.
יתכן בהחלט, שהמנהיגות הנוכחית של הצבא, כחלק מהמחלה המערבית הכללית שלה, באמת מעדיפה כל מיני הזיות פרוגרסיביות על חיילים נוספים. הגיע הזמן שממשלת 'הימין על מלא' תטפל במנהיגות הזאת על כל תחלואיה.
אבל הצבא, בהחלט צריך עוד עשרות אלפי חיילים.
סיפר שר הבריאות שהציע לצבא לקיים מבחנים לחרדים בלשכת הגיוס, ומי שיקבל ציון לא עובר, יגוייס כמו כל חייב גיוס.
אבל הצבא מסרב אפילו לשמוע, ובמקום זאת הוא מצפה מראשי הישיבות להעביר רשימת שמות, משל היו הרבנים בסיס קליטה ומיון.
אז בכל הכבוד, ראשי הישיבות לא עובדים אצל הצבא. אלפי צווים נשלחו לחרדים, ורק ספורים נענו לצווים.
האם משטרה צבאית נשלחה אליהם. התשובה היא- לא.
הנקודה היא שהצבא זה כל עם ישראל והצבא צריך עוד חיילים. אם יש ביקורת (ובהחלט יש) על דרך ההתנהלות של כל מיני מקבלי החלטות בצבא, בנושא זה כמו בנושאים אחרים - הדרג המדיני, שהוא אחראי על הצבא, צריך להעמיד את אותם גורמים במקומם.
לצבא צריך לתת כלים שהוא צריך כדי להגן על בטחון המדינה, וגבולותיה, ולא כדי לרצות את הפוליטיקאים, ובראשם בג"ץ.
זה כמו לספק לצבא עוד נעלים גבוהות בזמן שחסרים לו טילים נגד טנקים.
אז במטותא, ושיננתם לבניך:
הצבא לא רוצה חרדים
הצבא לא רוצה חרדים
הצבא לא רוצה
הצבא לא.
אם האנשים שבתפקידים הרלוונטיים (או חלק משמעותי מהם) מעדיפים לסחוט עוד ועוד את המשרתים כיום ולא להרחיב את המעגלים של החיילים* - הדרג המדיני שהוא הממונה מטעמינו האזרחים על הצבא, צריך להבהיר להם מה הם אמורים לעשות ואם הם לא עושים - להחליף אותם.
*וזה ממש לא משנה אם הם לא רוצים סתם מעצלות, או הם לא רוצים עוד אלפי לוחמים בשביל כותרת בתשקורת על 'מתמיינת ראשונה לסיירת מטכ"ל'.
אבל לא.
יש לנו צבא פוליטי מלא שמפחד מהדתה, ובזה הוא מיישר קו עם הרבנים החרדים.
בן גוריון הגיע מיוזמתו לבני ברק לפגישה עם החזון איש כדי להציע לוותר על שרות צבאי, ודבריו נפלו על אזניים קשובות.
ואל תקשיב לדברי ההבל ולנרטיב השקרי שהגשר בין דתיים לחילונים המציא לנו.
בן גוריון היה בטוח שהוא כיום מאפשר דחיה זמנית ל400 בחורים. עוד חמש שנים יהיו 300 ועוד 15 שנה אולי חמישים. ראלית - הוא צדק.
החזו"א זצוק"ל היה בטוח שציונות חילונית לא תהיה בעוד עשור והבעיה תתייתר מעצמה. גם הוא כמובן צדק לפי הנתונים והחשבון שלו. כמו שהגדולים שהתנגדו לציונות חמישים שנה קודם, הסבירו לא רק תורנית, אלא גם ראלית כמה זה לא יצליח.
כשהקב"ה מביא גאולה, הוא מביא אותה עם הרבה סיבוכים. החשבונות שלו למעלה מהמחשבות אפילו של הצדיקים.
מיד לאחר הפגישה בבני ברק הזמין החזון איש לביתו את הרב משה דוד טננבוים, שהיה מנהל ועד הישיבות באותם ימים, ועדכן אותו בסיכומים עם בן גוריון.
ומהצד השני, בן גוריון עדכן את שמעון פרס.
בהמשך, פרס עבד מול הרב טננבוים, וסיכמו את נוהלי העבודה ביניהם.
יותר משהרב טננבוים רצה לינוק, פרס רצה להניק... ובלבד שדמות חרדית לא תתקרב לצבא אפילו עם מקל.
לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב, ולא לחינם קשקשני השמאל והצה"ד המתינו עד שנבון ופרס יעלמו מחיינו.
אל תשכח שמדובר בתקופה שהכל התנהל בה באמצעות פתקים, ללא תיעוד מסודר.
פרס האריך ימים, ובציניות האופיינית לו הוא בחר לשתוק.
בכלל, ההבחנה אז בין הציבור החרדי לציבור הדתי לאומי היתה הרבה פחות בולטת מהיום. תנועת עזרא נקראה "תנועת הנוער החרדי בארץ ישראל", קיבוצי ומושבי פא"י שבהגדרות של אז נחשבו 'חרדים', הלכו לפי פסקי החזון איש והתגייסו לצבא (ואמרו הלל ביום העצמאות). החזו"א שלח את הרב גולדוויכט זצ"ל להיות ראש ישיבת כרם ביבנה.
כל הסיפור לא היה 'חרדים', אלא אך ורק בחורי ישיבה. אף חרדי (חוץ מנטורי קרתא ושות' שהיו מוציאים פטורים נפשיים) גם לא העלה על דעתו שיש הצדקה לכך שמי שלא שוקד על התורה יומם ולילה לא יתגייס.
עד לפני שלושים שנה, כל חרדי שרצה לצאת לעבוד היה מתגייס לאיזשהו שלב ב' וממשיך לעשות מילואים אח"כ. אם מישהו היה מרשה לעצמו לעבוד בבין הזמנים או ביום שישי אחה"צ והיה נתפס (והיו מי שיתפסו!) היה מגוייס.
כל השינוי התחיל רק מאז שאהוד ברק ורמטכ"לי אוסלו שאחריו החליטו על 'צבא קטן וחכם'. ממילא הם לא ראו ערך בגייסות משמעותיים בכלל ובכאלו שדרוש להגדיל בשבילם ראש, בפרט. התוצאה היתה שממילא סיננו את כל מי שהמוטיבציה שלו לא בשמים והחרדים בכלל זה.
בשמחת תורה שעבר, קונספציית הצבא הקטן והחכם התנפצה אל סלעי המציאות. כן צריך הרבה נהגי טנקים, הרבה חיילים רגילים שיכולים להחזיק נשק ולתפוס קו. במקביל החרדים הם לא חלק קטן מהציבור, כזה שהולך וקטן כמו שבן גוריון ראה לעיניו, אלא חלק גדול מאוד מהציבור, שב"ה הולך וגדל.
מי שלא מבין זאת, עדיין ישן מליל שמחת תורה שעבר.
בג'ץ דן לא פעם ולא פעמיים בסוגיית גיוס חרדים, אבל משום מה מעולם הצבא לא הצטרף לאיזושהי עתירה בסוגייה זו. מדוע?
ועוד, לצבא סמכות מלאה להפעיל את המשטרה הצבאית, אבל הוא לא מפעיל אותה. מדוע?
אין צורך להשיב.
אתה צודק שבשלושים השנה האחרונות, אף אחד רציני לא באמת בנה על מאסות של חרדים שיתגייסו. אולי כמה מאות או בשיא הציפיות כמה אלפים - כשגם הם בעיקר במחשבה על איך משתמשים בגיוס כמקפצה לפתרון סוגיית הפרנסה האישית והכלכלה הציבורית. כל הרעיונות/הצעות/חוקים בנושא, באמת היו בשאלה: "איך מורידים את הנושא מסדר היום, בלי שבג"ץ ימשיך לחפור לנו?".
להתעורר, אתה תקוע בשיח של הושענא רבה! הגדר הופלה, המציאות השתנתה, הצבא הקטן והחכם, התגלה ביום הפקודה ככשלון.
אין מנוס מלחזור לצבא שבו יש מאות אלפי חיילים בסדיר בקבע ובמילואים. ממילא גם הציבור החרדי שנהנה מהגנת הצבא וכפלח משמעותי יותר ויתר מהאוכלוסיה יושב בממשלות ובקבינט, שמחליטות לשלוח חיילים לקרב - חייב להיות חלק מזה!
הפעם תשובה פילוסופית: מס הכנסה היה אוכף באמצעות הכלים החוקיים שעומדים לרשותו.
והיפוכו בצה"ל שלא מפעיל את כלי האכיפה- קרי המשטרה הצבאית.
וכמו שיש לנו מס הכנסה פרוגרסיבי, ואין שוויון בנטל, ואף אחד לא מתנדב לשלם יותר ממה שהוא חייב בו על פי חוק, כך בצבא.
ברכה והצלחה.
כל עוד מבחוץ נראה שאנשי המטכ"ל דומים יותר ליאיר גולן שהתגאה בזה שמחנך בצבא את הדתלי"ם, ומצד שני למרות הצורך הדחוף בכוח אדם בצבא מוותרים על שירותיו של וינטר, החרדי שגם ככה מרגיש ניכור מהצבא - מתנכר עוד יותר.
רוצים באמת לשנות? תפסיקו להתרפס מול הפרוגרסיבים ואנשי קפלן בצורה שנראית כאילו אתם שטיחים של אדוני הארץ, החרדים לא רוצים להיות במקום הזה.
אלו הנתונים - גם אם הם לא בהכרח נראים הגיוניים.
take it or lump it.
הוא יכול להיות שר חקלאות בממשלת הצללים של בנט.
ומרחיקה עוד יותר את החרדים.
יכול להיות שהחרדים טועים, אבל מבחוץ זה נראה שהצבא מרחיק כל מי שמעז לאתגר את הקונספציה, להיות התקפי יותר וכו', ואם הוא מוותר כל כך בקלות על שירות של מישהו כמו וינטר, זה נראה פחות משכנע כשבאים לחרדים בשם מצוקת כוח אדם.
נ.ב. אני לא בקי בדקויות של ההבדל בין תת אלוף לכל שאר המעמדות בהיררכייה הצהלי"ת, אבל דווקא כמישהו שמסתכל מבחוץ- אולי אחרי ה-7 באוקטובר כשראינו לכאורה כמה שווים כל בעלי הדרגות, כדאי דווקא לחשוב מחוץ לקופסה ושלא כמו הכללים הרגילים...
אם כבר:
החרדים מסתדרים טוב יותר עם גנץ, אולמרט, ונתניהו, מאשר עם בנט, סמוטריץ', אלעזר שטרן, ומתן כהנא.
תחשוב על זה.
גורמת לצה"ל להיראות כמו מישהו שלא חסר לו כוח אדם, לא אוהב אנשים שרוצים להכריע וגם לא רוצים רוח יהודית מדי.
יש?
לגבי שאר טענותיך - יש בהם משהו אם הבנתי אותם נכון, אבל לא קשורות לטענה שלי...
אבל יש לנו רמטכ"ל כושל שעובד בשביל קפלן במקום בשביל עם ישראל.
איך יכול להיות שנכנסים לג'אבליה ומנקים אותה, ויוצאים, וכעבור יום היא שוב מתמלאת במחבלים, ושוב נכנסים, ושוב נופלים חיילים.
אז הסברת בעצמך מה מקשה על החרדים להתגייס, ואיזה שינוי יעודד אותם יותר מכל דבר אחר.
(כמובן שלפי האמת זה לא תירוץ מספיק טוב, כי גם החרדים מעדיפים צבא כפי שהוא כיום יותר מאשר שלא יהיה צבא בכלל, אז אין צידוק להשתמטות).
אז הבנת שוינטר אצלי הוא שם קוד לרוח ואווירה ולא משהו פרסונלי?
אז הסכמנו?...
מסתבר שהוא מקורב לבן גביר.
לדבריו, עילת הצבעת עוצמה יהודית נגד התקציב מקורה בהפרת הסיכומים בין סמוטריץ' לבן גביר.
בהנחה שלא מדובר בקשקוש, מישהו פה יודע במה מדובר, והוא רוצה להרחיב בעניין זה?
סמוטריץ' צריך את בן גביר כדי להיות בכנסת הבאה, ואם מגמת ההתרסקות של בן גביר תמשך, הם יהיו תלויים זה בזה.
שיקחו רגיעון פעמיים ביום עד שיעבור להם.
שבן גביר הוא אחד שאי אפשר לעבוד איתו.
לגופו של עניין, בן גביר מחפש לשדר הבריון של השכונה ולכן התירוץ מתחלף, ההתנהלות הלא לוילית לכלל השותפים נשארת ורק הופכת לבוטה מפעם לפעם. דחילאק, להביא ח"כ משבעה על אימו?! להביא את רה"מ, בן ה75 מבית חולים?!
שבוע שעבר התירוץ היה הספין על הדחת היועמ"שית. כשברגע שהתנהל דיון, התברר שסמוטריץ' דווקא תומך ומה שמסבך את היכולת לבצע את המהלך, זו דווקא ההתנהלות הבוטה של בן גביר - עבר לתירוץ אחר.
בניגוד לבן גביר שהמפלגה זה הוא והוא זה המפלגה (במיוחד אחרי שהוא גנב אותה לחבריו שגידלו אותו) - הציונות הדתית היא ציבור שיש לו מפלגה. לכן אולי יהיו הרכבים כאלו או אחרים - אבל המפלגה תחזיק.
לגרום לאדם בן 75 לרדת ממיטת חוליו, בניגוד לדעת רופאיו שקבעו שהוא חולה שיש בו סכנה, זה חציית קו אדום ושחור ביחד.
ונוסיף גם מה שעשה לביסמוט. לא פשוט בכלל.
בדיעבד אני מצפה מהרב ליאור שיוקיע את מעשיו של עלאק תלמידו.
לצד זה טוענים מקורביו שסמוטריץ הפר הסכם איתו, והלוואי וידעתי מהם פרטיו של ההסכם שהופר לכאורה.
הרי הם אלה שסירבו להתקזז איתו.
קיזוז זה מול האופוזיציה, לא בתוך הקואליציה.
עם שניהם היה צריך להתקזז.
בד"כ קיזוזים זה עם האופוזציה, אבל במקרה שלנו בן גביר הצטרף לאופוזיציה אז צריך לבוא קודם כל אליו בטענות על אי הקיזוז.
הפנימיות.
חלק מהדרך ארץ, זה לא לנצל מצב רפואי/אישי לשינויים מהותיים במצב הגושים. לכן מקובלים הקיזוזים.
אם הבעיה היא שחברי הקואליציה עצמם מסבכים, אין שום סיבה שהאופזיציה תהיה יותר ג'נטלמנית מהם.
במהלך השנים הרב ליאור היה מרבני תקומה והיה בקשר עם פוליטיקאים שונים (בעבר ובהווה) שראו בו חלק מהיעוץ התורני שלהם.
רק לאחרונה שמעתי משני אנשים שונים (אחד מהם, קרוב משפחה שלא קשור לפוליטיקה, גם המשמיע לי את ההקלטה מהשיחה שלו עם הרב) שלדבריו אין פוליטיקאי (מאלה שהתייעצו איתו, כמובן) שמקשיב לו ולדעת תורה יותר מאשר איתמר בן גביר.
אז אולי בן גביר לא תלמיד של הרב, אבל הוא כן מקשיב לו בכל דבר ודבר.
אבל איילה בן גביר עולה בהחלט. אז הם הולכים אחריו רק כשנוח לו? או שמא רק כשצריך עלה תאנה פוליטי?
בתור אדם פרטי, יכול להיות שלבן גביר יש רב אחר שהוא שואל אותו בהלכות כשרות או בהלכות תרומות ומעשרות. זה לא אותו הדין בשאלות ציבוריות שכמפלגה הולכים אחרי החלטה מסויימת.
אגב, זה נכון אני חושב גם לחברי מפלגת הציונות הדתית, בעבר או בהווה. זה שהרב דרוקמן היה המנהיג התורני של המפלגה, אומר שבענייני הלכות בבית שלהם הם הולכים על פיו? אני כלל לא בטוח.
לכן וודאי שצריך לעשות פה הפרדה בין מנ שנוהג האדם בד' אמותיו ובביתו הפרטי (בטח אם מדובר באישתו), לבין הנהגה ציבורית. איפה זה כן היה נכון - אם הרב ליאור היה אומר לבן גביר, בתור השר לביטחון לאומי, תוודא שרק גברים עולים להר הבית ותגביל את הנשים, ובן גביר לא היה שומע לרב. אבל לא זאת המציאות, וזה שורש ההבדל. לכן כל הטענה הזאת מראש לא רלוונטית.
ואילו הרב ליאור בהחלט כן.
אבל ככה הוא התנהל מתחילת הקדנציה בחוסר לויליות מוחלט לחבריו לקואליציה. ספין רדף ספין, איום רדף איום, העדרות רדפה העדרות.
הכלי הקיים, של משבר קואליציוני, שבד"כ מפלגות משאירות כ'נשק יום הדין' לרגע שבו אין שום ברירה, הפך אצל בן גביר לכלי שמשתמש בו מידי שבוע. כשהספין על הדחת היועמ"שית נפל, עבר לספין חדש.
במצב נורמלי קואליציה מתנהלת ביחד, את הפערים סוגרים בחדרים ואת ההתנהלות הצעקנית משאירים לאופוזיציה. כמובן, בשלבים הראשונים של דיוני תקציב כל שר מושך לכיוון שלו ולפעמים גם יוצר מיני משברון, אבל אחרי שמסיימים לסכם, להתפשר ולהצביע - מכאן ואילך זה התקציב של הממשלה, את הפוזות משאירים לאופוזיציה.
השבת הוא 'עשה חשבון נפש' עלאק. אחרי שהוא גם ביזה וגם התבזה כשהראו לו שמסתדרים בלעדיו ובסקרים (שאני ממש לא אוחז מהם, אבל בן גביר ותומכיו חיים עליהם) הוא צולל, פתאום מתברר שהוא יודע 'לעשות חשבון'. דווקא ההתנהלות שלו, שהשבוע שברה שיא, אבל ממש לא התחילה עכשיו, גורמת לחשוב שהוא עדיין לא הגיע לגיל שבו לומדים לעשות חשבון.
בענייננו אחזור על דברים שכתבתי למעלה. מקורביו טוענים שהופר הסכם איתו בקדנציה זו, אבל משום מה לא חושפים את פרטיו.
למה?
בינתיים הקרע הולך ומחריף.
לאור הסקרים האחרונים, אף אחד מהם לא יסתכן בריצה נפרדת, וגם אם שוב ירוצו יחד, הציבור לא יסלח להם, והמרויח הגדול יהיה בנט שכבר מתחמם על הקוים.
כך או כך, צריך להיות נאיבי על סטרואידים כדי להאמין שיצליחו לשכפל את ההישג של 14 מנדטים.
פעם, בימים רחוקים, כשהשמש זרחה על ירושלים וראש הממשלה היה... ראש הממשלה, היה ברור מי מקבל החלטות במדינה הזאת. אבל היום? היום אתה לא זז בלי לשאול את היועמ"ש. לא משנה אם אתה ראש ממשלה, שר, או ראש ועד בית – היועמ"ש הוא המלך החדש.
רוצה לקדם רפורמה?
יועמ"ש: "לא חוקי".
רוצה להעביר תקציב?
יועמ"ש: "לא סביר".
רוצה להזמין פיצה למשרד?
יועמ"ש: "זה תלוי, נצטרך ועדה".
תגידו, מי באמת שולט כאן? הפוליטיקאים שאנחנו בוחרים, או שומרי הסף עם התארים הנוצצים? הרי ברור שכדי להיות יועמ"ש בישראל לא צריך לדעת משפטים – צריך לדעת לנהל מדינה (מעל כולם).
ומה עושה הציבור? שותק. כי איך אפשר להתווכח עם "שלטון החוק"? רק שפספסנו שזה כבר לא חוק – זה שלטון היועץ.
אז אולי הגיע הזמן לשאול: מי מייעץ למי, ומתי היועץ הפך להיות המנהל?
(* נכתב ע"י gpt בהשראת כותבים שאמרתי לו.
מדהים, לא? איזה כישרון)
הם אומרים שהעולם מתחלק לשניים: אלה שמקבלים החלטות, ואלה שכותבים עליהן חוות דעת.
והנה אתה, יושב לך בין לבין, מחכה ליועמ"ש שלך שיגיד לך אם מותר לך... לחיות.
אתה מנסה להחליט:
"להרים רפורמה – או לרדת מהרעיון?"
"שיחה עם ראש האופוזיציה – או עוד פרק בנטפליקס?"
אבל בכל רגע לפני שאתה פועל, מופיע הוא, בתלבושת המגוהצת של היועץ, עם חיוך דקיק ושני מילים: "לא סביר".
לא סביר, לא מתקבל, לא עומד במבחן החוקי-שנון-על-פי-סעיף-46.
אתה עוצר. מחשב מסלול מחדש.
ולפני שאתה מספיק להבין איך הגעת לכאן – החלטות הופכות לדעות, ודעות הופכות לחוקים, ואתה הופך למישהו שמציית.
אולי זה תמיד היה ככה?
אולי כל החלטה הייתה רק משחק שחמט שבו היועמ"ש הוא השופט, הלוח, והמלכה גם יחד?
ואולי – וזה רק רעיון – הגיע הזמן להרים את הראש, להביט לשלטון היועמ"שים בעיניים, ולשאול:
"תגידו, זה סביר שאתם תמיד אומרים 'לא סביר'?"
כי בסוף, החיים עצמם הם לא חוות דעת. הם פעולה.
(* צאט gpt יודע לתת עבודה.
הוא רק צריך השראה מתאימה)
במדינה שבה יועמ"שים מנהלים את המדינה, מפתיע לגלות שגם להם יש חיים אישיים – ואפילו ילדים. והנה, הבן של אחת היועמ"שיות המכובדות, הדוברת הראשית של "ממלכת המוסר והחוק", נתפס, לא פחות ולא יותר, גונב ציוד מחייל אחר.
והשאלה עולה מאליה: אם בבית המשפט היא מייצגת את שלטון הצדק, מה היא מייצגת בבית?
זה לא עניין אישי, חס וחלילה. כל אחד יכול לטעות, אפילו הבן של. אבל האם מוסר זה משהו שמטיפים עליו, או משהו שמדגימים?
כי אם היועמ"שית הייתה שרה, כבר היינו שומעים קריאות להתפטרות.
אם היא הייתה פוליטיקאית, כותרות העיתונים היו זועקות "כישלון חינוכי!".
אבל כשהיא יועמ"שית – השיח משתנה.
פתאום זו "תקלה נקודתית".
פתאום "אין קשר בין התפקיד הציבורי לחיים הפרטיים".
ואולי, אולי, הגיעה העת שגם המוסרנים הגדולים יביטו במראה וישאלו את עצמם:
האם הצדק מתחיל בבית, או רק במכתבים רשמיים?
כי בסוף, אם החוק הוא מעל הכל, איך יכול להיות שמוסר הוא עניין של פרשנות?
(צאט gpt. אני מתחיל להתאהב בו)
לא פלא שאמא של הגנב מטילה את מימיה על ראשו.
הוא החבר הכי טוב שלי.. כל שאלה - אליו...
למרות שבלחקות סגנון אנשים אני ניסיתי והוא פשוט היה דפוק.. לא הצליח לקלוט הוראות פתאום... לא ברור..
מאמר של סוללים דרך ממליץ בחום לכל החברה הרצינים שיש כאן להצטרף..
*אחת ולתמיד - אז מה זה דיפ-סטייט?* / בן יעקב סבו
סוללים דרך | בונים חירות תודעתית
להצטרפות לקבוצה:
*הקדמה:*
*'דיפ-סטייט'* (בעברית - *'מדינת עומק'*) - *כינוי לאוחזי הכוח הנמצאים בנקודות ההכרעה בתוך מנגנוני המדינה, אשר מאחורי הקלעים וללא ידיעת העם משפיעים על מדיניות בניגוד לבחירת העם הריבון.*
הדבר מורכב משילוב כוחות של פקידים (משפטנים, קצינים, כלכלנים, רגולטורים ועוד), בעלי הון בינלאומיים, אילי תקשורת, וממשלים פרוגרסיביים בעולם.
*הבסיס הפילוסופי העומד מאחורי תפיסה זו, ששורשיה מגיעים מאפלטון, הוא שהעם הריבון הוא טיפש וברברי, ואסור לתת לו לקבל החלטות על חיי הכלל.*
על מנת לצאת ממחוזות הקונספירציה כדאי להקשיב לדבריו של פרופ' מנחם מאוטנר, איש שמאל ציוני שאמר בהרצאה את הדברים הבאים:
"אל תטעו בי, אני לא אומר שמישהו ישב בחדר סגור והחליט מה הוא עושה הלאה, הדברים שקרו כאן הם הרבה יותר עמוקים וחזקים מזה. הדברים הלא מפורשים, ההבנות התרבותיות הסמויות של אנשים בעלי זהות תרבותית ותפיסת עולם זהה הן הרבה יותר חזקות. על הדברים הכי חשובים אין צורך לדבר, כולם פועלים בסינכרוניזציה מוחלטת".
כדי להבין את חשיבות הסוגיה, נתאר את דרך השפעתה במדינה בשתי נקודות פשוטות.
מוכנים?
מתחילים.
*א. הפקידות*
דינה זילבר שירתה כמשנה ליועמ"ש המפורסם מנדלבליט. *היא הייתה בשר מבשרה של המערכת, ודרכה אפשר ללמוד עליה היטב.*
בספרה *"בירוקרטיה כפוליטיקה"* כותבת זילבר לפני כעשרים שנה את הדברים הבאים.
הדברים הללו כתובים טוב יותר מאלף טורים של 'סוללים דרך', רק שהיא כותבת אותם ברוב חוצפתה ויהירותה כתוכנית מעשית שלה ושל הדיפ-סטייט, ולא כביקורת, כמובן:
"טענתי היא כי במדינה המנהלית, חשיבותו של המנהל הציבורי ראשונה במעלה. לפיכך, חשוב שהדרג הפקידותי יכיר בכוחו *לעצב מדיניות בנושאים קרדינליים.*
המגמה החשובה היא *העתקת מרכז הכוח השלטוני ויכולת ההכרעה המעשית בשאלות של מדיניות, מהדרג הפוליטי הנבחר לדרג הפקידותי הממונה.*
*תהליכים אלו מתרחשים במסווה של ניטרליות ושל מומחיות אובייקטיבית, תוך עקיפת ההליך הדמוקרטי וסיכונו, מבלי ליתן דין וחשבון לציבור הרחב שגורלו נקבע בדרג הפקידותי".*
במילים ברורות אומרת זילבר, 'אנחנו יודעים שאנחנו משקרים לעם. אנחנו יודעים שכל מה שאנחנו עושים הוא פוליטי, אך אנו מעוניינים לקבוע את גורלו של העם בעצמנו, ללא מגע ידו וללא ידיעתו'.
על מנת *לשמור על השקר* 'אסור לגלות לעם שאנחנו *שמאל/מרקסיסטים/פרוגרסיבים או כל דבר אחר,* אלא עלינו להסביר שאנחנו פשוט *'הדרג המקצועי', 'האובייקטיבי', 'הניטרלי'.*
קשה להאמין שזילבר אכן כתבה זאת ככה גלויות, האם היא חושבת שאנחנו טיפשים? תחליטו אתם.
ממשיכה זילבר:
"התחום המשפטי הוא דוגמה לתחום בו שולטת *שפה* משלו, ההופכת נפוצה ומובנת יותר בחברה הממושפטת שלנו.
השיח השורר בו הוא שיח פנימי של מומחיות. מונחים כמו 'סבירות' ו'מידתיות' הם חלק משיח פנימי של גילדה מקצועית.
*לאדם מן היישוב* שאינו בעל השכלה משפטית *אין אפשרות אמיתית לפצחו.*
*באופן הזה מתאפשר המשכה של שליטת המומחים המרכזיים באופן קבלת ההחלטות.*
קבוצות אינטרס אחרות, הנעדרות את הכרת הקודים הנדרשים, *אינן יכולות אפילו להתחרות בתנאים שווים על אפשרות עיצוב המדיניות".*
סוף ציטוט.
הבנתם? בזכות שליטה שלה בשיח ובשפה, *הרוב היהודי איננו יכול אפילו להתחרות בתנאים שווים על האפשרות לעצב מדיניות.*
*היא מתגאה בכך שאין שוויון.*
אי אפשר לחמוק מהתמודדות עם דבריה בסיסמאות של "אבל יש לה כוונות טובות" או "היא פשוט רואה אחרת את מה שטוב לעם ישראל".
שוב, דבריה מייצגים את המערכת הבירוקרטית, לא רק אותה אישית.
כמו בהתנגדות ה'פמיניסטיות' להקמת וועדת חקירה לפרשת הסרסור בסוהרות בכלא גלבוע, כך מתנגדת זילבר לשוויון.
קבלו כלל:*כל 'אידיאל' בפרוגרס הוא רק אמצעי משומש ולעוס לשם 'פירוק הזהויות' ותו לא.*
בהמשך בע"ה עוד נעמיק בזה.
*ב. ההון*
האם צפיתם בסרטון המדהים של אחד האנשים המשפיעים ביותר כיום במדינת ישראל, אהוד ברק?
אם כן אז קיבלתם הדגמה חיה מדהימה, לצד השני במטבע *הדיפ-סטייט.* הראשון הוא *הפקידות,* והשני - *ההון.*
צריך רק להקשיב לראש הממשלה לשעבר – 'אנחנו האנשים הכי חזקים במשק. אם אנחנו מחליטים כולם ביחד, *אין מדינה.*
אין דלק, אין חשמל, אין מים, אין חינוך, אין מטרנה לתינוקות, אין תרופות לחולים, אין לחם גבינה ובשר במכולת.
*אמברגו מוחלט.'*
והוא לא סתם אומר את זה. הוא יודע שהם יכולים.
כל מי שלא מבין שמחר בבוקר אם משהו לא ייראה טוב בעיני הפרוגרס והדיפ-סטייט הם יכולים לסגור לנו את המים בברזים, פשוט לא מבין איפה הוא חי.
נכון, אם הם יעשו זאת יהיה לכך מחיר ציבורי, אבל הקלף עדיין מצוי בידיהם.
אנחנו רגילים לכעוס על נבחרי הציבור כשיש חולשה בקידום מדיניות יהודית-ימנית. אבל זאת התעסקות בקצף שעל פני המים.
רק אם תהיה לנו הבנה ציבורית מה עושים עם הדיפ-סטייט, רק אז הציבור יעצב שיח רלוונטי למצב, וייתן גב לנציגים הנכונים להובילו אל יעדיו.
*נציג ציבור לא יכול לקדם מדיניות כלשהי בלי המונים שמבינים את חשיבות אותו נושא, ומסוגלים לעמוד באתגרים של ההתנגדות מצד הדיפ-סטייט מבית ומחוץ, לשינויים אותם הוא רוצה להוביל.*
*ציבור שנע ונד בתמימות פוליטית מקמפיין לקמפיין ללא הבנה ציבורית מעמיקה, לעולם לא יוכל להיות עמוד השדרה האיתן הזה.*
*ג. אז מה הפתרון לדיפ-סטייט?*
על רגל אחת:
הדיפ-סטייט יכול להתקיים רק אם יש *יחסי הון-פקידות.* בעלי ההון צריכים את הפקידות כדי שתמציא רגולציות, תקנות, חסמים, מה שמשמר את כוחם של מספר שחקנים מועט בשוק שמשתמשים בכוחה של הפקידות כדי לשמר את המונופול שלהם, על ידי פירוש חוזים לטובתם בעת סכסוך משפטי, על ידי תקנות וחסמים שבאורח פלא מתאימים למוצר שלהם ולא למוצרים אחרים וכו'.
אותם ענקים כלכליים בתמורה מעניקים לפקידות גיבוי מלא בתקשורת, בהשבתות, בעמותות, בחרמות על גופים בעלי אוריינטציה יהודית-ימנית, ועוד.
*לדיפ-סטייט יש תמיד שני צדדים והם חייבים אחד את השני. פקידות והון.*
הבנו, זאת הבעיה, אך מה הפתרון?
*התרופה היחידה - ביזור.*
ככל שהשלטון רזה ומבוזר, ופחות ריכוזי, קשה יותר לדיפ-סטייט לרדות, ופשוט יותר לעם הריבון לבטא את רצונו וזהותו באופן אותנטי ובצמיחה מלמטה למעלה.
אבל על זה נייחד טור נפרד בע"ה.
המציאות דוחפת אותנו ללמוד ולהעמיק בנושאים הללו.
נתגבר על כל אלה ובסוף ננצח.
*כך בע"ה נשיב את הריבונות לעם.*
*'סוללים דרך'*
אבל מסתבר זה ממש מתיקות.
ניכר שהדגש הוא יותר גישה חסידית של אהבה ומסירות נפש על כל יהודי, ופחות כיבוש הארץ או נאמנות למדינה.
"כמו דוד המלך כמו שמשון הגיבור כמו הפרטיזנים, שלחמו למען האור כמו המכבים, שניצחו את היוונים אני רץ ללחום להגן על יהודים"
אם אכן תהיה "רוח קרב" מיוחדת לחטיבה החדשה, והיא לא תשמש רק כ"הרע במיעוטו", אין ספק שזו בשורה שיכולה לגרום לחטיבה להיות יותר חרדית ויותר איכותית.
לדעתי (וקצת ממה שאני מכיר) הוא אומר בקול את מה שהרבה חסידים חושבים. הם מחונכים כל חייהם על קשר בל ינותק לכל עם ישראל ופתאום במלחמה שעם ישראל בצרה - הם לא קשורים? לא אכפת להם שמתים? אז זהו שאכפת להם. ולמרות שהם כבולים (גם אם מבחינה וממחשבה שזה האמת) בתוך הגבולות של המותר לומר בקהילה.
הרבה מהם מעריכים את החיילים, ואכפת להם..
הפרקליטות ושות' ידאגו שזה תמיד ישאר מעורפל או מוסתר לגמרי:
תת גונדר בטי להט בכירת השב"ס שהכירה לעומק את סינואר מעריכה ביוטיוב שסיכמו איתו שיעשה חדירה,אמנם לא גדולה, אבל זה מספיק חמור כמובן מה גם שמדובר על ישובים של השמאל אנשי שלומם,
וגם חכ טלי גוטליב רומזת רמזים עבים על זה, ומסכימה שהחליטו לתת לו 2 יישובים.
ולהט אומרת שלהערכתה זאת הסיבה להסתרת המרגל הסודי, שהעביר לאחים לנשק, שהעבירו לסינואר מידע מפורט על המבצעים לשחרור החטופים שרובם הגדול היו אז בשיפאא ,
וכך מנעו את שחרור החטופים ,
כדי להראות שממשלת נתניהו נכשלת וכדי שלא לוותר על התסביך האוסלואידי שלהם. כאן דבריה:
יובל נאמן
נפתלי בנט
אביגדור ליברמן
גדעון סער
איתמר בן גביר???
כולם יחד וכל אחד לחוד הגדירו עצמם ימין שמימין לימין.
ולי מרגיש שהימין מיצה את עצמו בקונסטרוקציה שלו העכשוית, והוא צריך להמציא את עצמו מחדש.
