פורום אקטואליה וחדשות (עמוד 28)

הוא היה עיתונאי מיינסטרים, מגיש בערוץ 11 וכו' שאזר אומץ והפסיק להסתיר את דעותיו. הדעות שלו הוכחו אמפירית כנכונות.

ולנסות לשכנע אשה אחרת לבגוד בבעלה?

אם לא, מה הטעם להביא אותו כראיה למשהו?

די ברור שכוונתי היא לדעותיו של מגל בתחומי הביטחון והכלכלה, בלי קשר למה שהוא עושה במיטה, אוכל או לובש.

ואתה אוהב את הדעות שלו בתחומים כלכליים? אז אתה מצביע מרצ?

דאום, טרופר ונוביק לא היו מעולם הבטחה לשום דבר. שרקי כן הפתיע אותי. סגל נשאר נאמן לעצמו, יחסית.

ביתאן ככל הנראה נטה שמאלה גם לפני כן, מנדי לעומת זאת היה חב"דניק ברמ"ח איבריו שקצת התרופף. אבל די קשה למצוא סרוג/חרדי שעובד בתקשורת הכללית וממשיך/מעז להשמיע עמדות המזוהות עם הסביבה שממנה יצא.

בכל הפאנלים שהוא נמצא הוא מייצג את הימין ואת הדתיים.

מן הסתם לא כל דתי ולא כל ימני חושב אותו דבר כמוני או כמוך, אז אי אפשר לצפות שהדעות שלו יהיו זהות לשלנו.

דתיים ימניים הצביעו בבחירות לאורך השנים האחרונות לליכוד, לבנט, לסמוטריץ, לבן גביר, לפייגלין, לנעם... 7 מפלגות שונות וזה רק מה שאני זוכר עכשיו. וזה עוד לפני שדיברנו על עוד 2 מפלגות חרדיות.

נשמע שפשוט החלטת שאם הוא הומו אז הוא לא יכול יותר להיות דתי וימני או לייצג את הדעות הדתיות/ימניות, בלי שום קשר לדעות שלו.

בתקווה שאני פשוט לא מבין אותך נכון...

נקודה אחרונה:

מגדר זה זכר/נקבה, לא סטרייט/הומו. הוא לא העלה שום עניין מגדרי...

הוא לא טרנסג'נדר אלא הומו.

ניסיתי להשתמש בשפה נקייה יותר, אבל אם יש לזה משמעות אחרת אז כן, התכוונתי להצהרה המינית שלו.

שנית, הקשר בין הדעות הפוליטיות של אדם לבין ההצהרות פומביות שלו על המיניות שלו אכן אינו הכרחי, אבל בציבור הדתי לא מקובל לנרמל תופעות כאלה ולכן המיני-סערה שהוא עורר בחשיפה שלו היא דבר שיכול להעיד על תזוזה בדעות. ממש כמו הורדת הפאות שלו, שהייתה לו אמירה חזקה לגבי השארתם ולכן הסרתם גם היא אמירה.

ואמנם, אני כמעט לא עוקב אחריו, אבל עד כמה שזכור לי הוא לא היה ימין חזק במיוחד. וזכות אבות לא מועילה לו כאן.

כך או כך, שרקי הוא סתם דוגמא (בעיניי) לגבי הדיון של פותח השירשור. אין לי עניין מיוחד בו.

אז אם יש מישהו כזה, מה כן מקובל?

שהוא יתאבד? ייצא בשאלה ויעבור לתל אביב? יתחתן עם אשה ויבגוד בה בסתר במין מזדמן?

האם בעצם זה שהוא חי הוא מנרמל את זה? 

אתה תמיד תעדיף להיות זה שמספר על עצמך את החדשות, מאשר שזה יתחיל בתור שמועות ואז יגיע לכל מיני מקומות לא טובים.

אם הוא רוצה ללכת למשל לקבוצת תמיכה של הומואים דתיים, או קבוצה חברתית וכדומה, הוא פשוט לא יכול לעשות את זה כשהוא מפחד שמישהו יצלם וישלח לאיזה עיתונאי.

דווקא הפוסט שלו משדר בדיוק את ההפך מהרצון שידברו עליו:

אני כזה, עזבו אותי, אל תדברו איתי על זה ואל תראיינו אותי על זה. 

העסקה אומרת שתהיה הפסקת אש, וממילא ברגע שחמאס ישגר עוד רקטה אחת לעבר מדינת ישראל - הוא הפר את העסקה ולכן מותר לישראל לעשות כרצונה שהרי ההסכם בטל ומבוטל.

ההנחה היא שמתישהו חמאס בוודאות יעשה פעולת טרור כלשהי, הוא לא יצליח במשך זמן רב להיות ילד טוב, ולכן נוכל "לנצל" את הטרור בשביל לחזור למלחמה.

לכן, אם נחזור לדוגמה שלך, זה כמו אדם שמכר את הבית - וכאשר הוא גילה שהוא קיבל תמורת הבית שטרות מזויפים, הוא השתלט בחזרה על הבית.

אני לא מסכים עם הדעה הזאת, רק מסביר אותה. 

ולמה אני לא מסכים איתה?

גם רבין וגם שרון, בזמן שהם ויתרו וויתרו וויתרו לערבים בלי לקבל דבר, אמרו "אם עכשיו הערבים יעשו כך וכך - ניכנס בהם בעוצמה אדירה ותהיה לנו לגיטימציה בינלאומית לפגוע בהם". בפועל זה לא קרה: גם לא נכנסנו בהם בעוצמה כשהם פגעו בנו, וגם כשפעם בכמה שנים כן עשינו משהו כדי להגן על עצמנו - לא הייתה לנו לגיטימציה בינלאומית לכך.

והנה סרטון חביב שבו עמית סגל מסביר זאת:

יטענו כלפינו שמלכתחילה הלכנו לעסקה שלא בתום לב, ואנחנו אשמים.

אלא שסינוואר אינו טיפש והוא יודע למפרע שנעשה שימוש עתידי בטיעון הזה, ולא בכדי הוא דורש ערבויות בינלאומיות.

רגע, ואם הם לא יירו אף כדור במשך 10 שנים, ורק יחמשו את עצמם לקראת ה- 7.10 הבא, זה יהיה בסדר?

אם מישהו מפר את ההסכם זאת בעיה שלו, לא של הצד השני.

סינוואר לא טיפש, לצערנו הוא דווקא מאוד חכם. אבל יותר ממה שהוא חכם - הוא שונא יהודים והוא אוהב לרצוח אותם. הערבויות הבינלאומיות לא רלוונטיות, כי כאמור מרגע שחמאס ייפר את ההסכם אז ההסכם כולו מבוטל והערבויות בטלות. אף אחד לא מצפה שתהיה ערבות לפיה לישראל אסור להגיב כאשר תוקפים אותה. הכוונה היא שלישראל יהיה אסור להגיב על מה שכבר קרה בעבר.

לגבי "אם הם לא יירו" - אכן במצב כזה ישראל תהיה במצב בעייתי מהבחינה הזאת, אלא שאף אחד לא חושב שזה רלוונטי כי הם בוודאות כן יירו.

חיזבאללה הפרו את ההסכם בזה שהם התבססו בדרום לבנון,

אבל שים לב שעד תחילת המלחמה עם עזה - הם לא ירו עלינו משטח לבנון.

מרגע שהם התחילו לירות עלינו למחרת שמחת תורה, אף אחד בעולם לא דרש מאיתנו שלא נגיב, כי ברור לכולם מי הצד שהפר את ההסכם.

מדינת ישראל מחתה בפני ארה"ב שערבה להסכם וזו הגיבה ב:"מה, בשביל זה תחזרו למלחמה?!" והטילה ווטו. בגין, שהיה שר בממשלת האחדות מאז ששת הימים, דרש לצאת לפעולת מנע אבל גולדה נכנעה לאמריקאים. בגין התפטר מהממשלה וחזר לתפקיד הוותיק שלו - יו"ר האופיזיציה.

התוצאה הנוראית של הפרת ההסכם, היה שכשהופתענו ביום כיפור, המצרים הפילו את מטוסינו מטוס אחרי מטוס וחיל האוויר לא הצליח לתת גיבוי למעוזי התעלה שנכבשו אחד אחרי השני.

גם כשישראל נסגה מסיני אחרי מבצע קדש, כשבריה"מ איימה שאם לא ניסוג, היא עצמה תפציץ את תל אביב וארה"ב הבהירה לבן גוריון שהיא לא תצא למלחמת עולם שלישית בשבילו - היו ערבויות אמריקאיות לפירוז סיני בפיקוח האו"ם. כשנאצר העיף את פקחי האו"ם, סגר את מצירי טירן והכניס את הצבא שלו לסיני, מדינת ישראל דרשה מארה"ב למלא את ערבותה, אבל במחלקת המדינה "לא מצאו" את המסמך שהתחייבו לו...

לחשוב שהפעם יהיה אחרת, זה נאיביות מצויה מידי...

בעיני אירופה והאמריקאים.

כשמחצית מהציבור הישראלי, ותשעים אחוז מהתקשורת הישראלית קרובים יותר לעמדות חמאס, אנחנו בבעיה מובנית.

כשמובילי דעה עויינים מתוצרת בית מגיעים לבית הלבן ללחוש על אוזנו של ביידן, הוא במקרה הטוב מחלק את הקשב, ובמקרה הפחות טוב מאמץ את דעתם.

בתקופת המרד הגדול מול הרומאים זה נגמר לא טוב.

ואין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים.

מחצית מהציבור ותשעים אחוז מהתקשורת קרובים לעמדות של חמאס?

חלילה!

הציבור כולו וכך גם התקשורת רוצים להרוג, לשבור, למגר ולנצח את חמאס.

השאלה היא לא "האם ישראל צריכה להשמיד את חמאס" או "האם חמאס צודק ויש להרוג את כל היהודים בארץ ישראל", כי בזה ברור מה 99.9% מהציבור היהודי כאן חושב.

השאלה היא האם צה"ל והממשלה יוכלו לחזור ולהשמיד את חמאס, גם אם ימלאו את הדרישות של חמאס בשביל להחזיר את החטופים.

גם אם יש כאלה שחושבים שצה"ל והממשלה יוכלו לעשות זאת ואנחנו חושבים אחרת, זה לא אומר חלילה שהם קרובים לעמדות של חמאס. אוי ואבוי.

לשאלה הטריויאלית למי את/ה קרוב יותר בעמדותיך, לנתניהו או לחמאס. התשובה היא חד משמעית- חמאס.

וכן- התקשורת הישראלית ברובה מיישרת קו עם חמאס, אפילו לא בהבדלי ניואנסים.

קח לעצמך שעה אחת בלבד מול מסכי ערוץ 13- 12, ותחזור עם תובנות אחרות.

התקשורת לא רוצה למגר את חמאס. נהפוך הוא- הם קוראים 24/7 להפסיק את המלחמה, ולאמץ את התנאי הנחרץ של חמאס לחזור לערב שמחת תורה. 

מפגיני קפלן הם לא כוס התה שלי,

כנראה מעולם לא הצבעתי לאף מפלגה שהם הצביעו אליה,

ועדיין המחשבה כאילו הם יותר קרובים לעמדות של חמאס מאשר לעמדות של נתניהו מופרכת, הזויה, שקרית ומוציאה שם רע.

לא רואה איך כל זה קשור לעלילת הדם שבקלות הוצאת כאן על חצי עם.

שהם כל מגזר הערבי+ שליש מהציבור היהודי.

תבדוק עניינית, ואם טעיתי- אתקן.

ספוילר: לא טעיתי.

המקלדת סובלת הכל.

כל הערבים, שליש מהיהודים... איך הגעת דווקא לשליש? אלוהים יודע.

ואיך הגעת למסקנה לגבי הערבים? אללה יודע.

המדינה בטראומה מהטבח הנורא, ואתה חושב שעשרות אחוזים מהעם מחזיקים בעמדות של חמאס.

נורא.

לא אתייחס לכל דברי ההבל שלו. אסתפק רק בזה:

לפני שנה אמרו לדרג המדיני שחמאס מורתע, ואם הוא לא יסמוך על אנשי המקצוע במדיניותו כלפי עזה, אז על מי הוא יסמוך?

הדרג המדיני לא אמור לנחש שחמאס מוציא מיליוני קוב עפר מבטן האדמה תחת עיניהם הפקוחות של גורמי המקצוע, והם לא מדווחים כפי שסביר שיהיה.

נתניהו לא אמור לדעת על 150 מנהרות מתחת ציר פילדלפי, אם הרצי וחליווה שמתפקידם לדווח עסוקים כל הזמן במתן ייעוץ לסרבנים ולקפלניסטים. 

הקשקוש של הונאה הוא מביך. זה לא הנושא. הנושא הקריטי הוא בטחון ישראל. חגי הוברמן מסביר היטב כיצד העיסקה שאתה תומך בה בנלהבות - היא סכנה חמורה לבטחון המדינה כולה.

האם יש דברים שצריכים להיעשות אחרת? בוודאי שכן!

האם הם אפשריים בתוך מוגבלויות המציאות כרגע? לא בטוח בכלל, מכל מיני סיבות הסטוריות שאת חלקן גרמו באופן ישיר ועקיף אנשים שכבר אינם עימנו, את חלקן גרמו באופן ישיר או עקיף אלו שאוחזים היום בשלטןן וחלק מאוד משמעותי  גרמו אלו שצועקים היום נגד הממשלה (כן, בני וגדי, הסתכלתי בעיקר עליכם).

הכי קל לשבת על סיר הבשר בסידני ולצעוק...

כל מה שהערתי הוא שהלהבת מהמאמר של חגי הוברמן, אבל קריאה של המאמר מסבירה למה אסור להסכים לעיסקה המוצעת כרגע, שאתה מנסה באותות ומופתים לשכנע שהיא נכונה.
 

במקום להגיב לגופה של שאלה, עברת כדרכך לאלף טענות אחרות.

אני באמת לא אתנגד, אם תגזור על עצמך שתיקה ותאפשר כאן שיח ענייני...

אין שום ערך לדעות של האיש הזה. "עיתונאי", ובעיקר פטפטן. טורי דעה יש כמו חרא ברחובות עזה (סליחה על הביטוי).

יש מצבים בהם אנשים מרגישים באופן עמוק שמה שקרה להם חרג מהחוקיות המצופה. לגיטימי פלוס. מה אכפת לך שזה יהיה נס? או שלא יהיה נס? אם יש בזה אמת אז יוםי, ואם אין בזה נס אז לא נורא. האמת האמונית שלהם טובה גם ככה. אם מסקנות "המצוי הראשון" נכונןת, וניסים וודאי קרו בעולם, אז לא מה אכפת לך לגבי אירוע ספציפי? אין לזה משמעות.

על אף שלבשו ציצית (יש להניח שקיום מצווה מדאורייתא הרבה יותר חשוב מסתם החזקת ספר קודש).

בשורה התחתונה, התורה עצמה ברוב המקרים מבטיחה שכר קבוצתי בלבד, לא מזכירה סגולות פרט לנחש הנחושת ולא מתיימרת לספק הגנה ברמה האישית (ההיפך הוא הנכון: חטאו של יחיד יכול להמיט אסון על רבים, ע"ע עכן). 

ונאמר "רגלי חסידיו ישמור".

וזכותו של משה עמדה להם לישראל בכל שנות המדבר.

ואמרו "הירא ורך הלבב" היינו מעבירות שבידו, ומכלל לאו אתה למד הן.

ורבי צדוק הגן על ירושלים 40 שנה בתעניתו.

"לא אשחית" וגו' - הבטחה ספציפית של הקב"ה לאברהם 

"רגלי חסידיו ישמור" - לא מדובר בהבטחה מפי ה', אלא בתפילה של מחבר/ת פרטי/ת. ובלעז - wishful thinking

"ומכלל לאו אתה למד הן" - חידוש תלמודי על אחריות המחדשים

"ורבי צדוק הגן על ירושלים 40 שנה בתעניתו" - שווה ערך להצהרות ה"גדוילים" בני ימינו: תיעוד מצמרר: "הרב קנייבסקי הגן על בני ברק מפיגועים והרוגים". קורלציה אינה סיבתיות.

1. זו ממש לא הבטחה לאברהם. הקב"ה הסביר לאברהם את מידותיו שם. "המכסה אני מאברהם?" ולכן הזמין אותו לשיחה. אברהם "חקר" את הקב"ה, אך לא שכנע אותו.

2. מדובר בתפילה שהיא שבחי ה', והנביא הכניס אותה כמות שהיא ללא פולמוס או סייג. פתח לקרוא בפנים.

3. יכולת ישר לכתוב "אז מה", אבל ידעת שזה יהיה ביטוי חסר משמעות אז ניסחת את זה בצורה של נימוק חסר משמעות. יפה.

4. קורלציה היא מבוא לסיבתיות. לדחות וודאי אין איך, והיות שזה מסתדר עם מערכת נימוקים באופן כללי אז זה הרבה יותר מקורלציה. לעט במתמטיקה לעולם אין לך סיבתיות מוכחת, אבל לא צריכה להיות - כמו שאומר מיכי עצמו - זה צריך להיות מספיק סביר כדי שנקבל.

• האם אני מאמין בתורה (יענו, חמישה חומשי תורה)? כן, בכל אות, כולל התגשמות הנבואות המופיעות בה.
• האם ההלכה מחייבת אותי? בהחלט, בהיעדר אופציות הגיוניות אחרות (הפרושים שרדו, שאר הזרמים אבדו).
• האם אני מאמין שחז"ל היו סופרמנים? לא, הם לא היו שונים מרבני דורנו.
• האם אני רואה בתפילה כלשהי, בין אם מדובר בתפילת חנה או בספר תהילים, קביעת עובדות? לא, תפילה היא תפילה, קרי, הבעת תקוות, "הלוואי ש-X יהיה Y".
• האם אני רואה במימרות מהגמרא הבטחה אלוקית? לא, כמו שאני מתייחס בספקנות לפשקווילים בסגנון "אינטרנט גורם לסרטן, כי גימטריה וכי האדמו"ר מכתריאליבקה החליט"
• האם אני מכיר את תולדות עם ישראל? כן, במידה רבה, מה שמעצים את הספקנות באשר ליעילותן של מימרות, סגולות והבטחות מפליגות.

מסכים איתך מאוד עם כל מילה.

חוץ מסעיף 2 .

אני חושב שההלכה מחייבת אותי - מכיון שזה מה שה' מצווה עלי,

ולא בהיעדר אופציה אחרת.

למשל, מים אחרונים כנגד "מלח סדומית", מה שכלל לא רלוונטי בימינו, אבל חלילה לבטל זאת בקול, כי "אם ראשונים בני מלאכים" ושאר ההמצאות.

אין לנו הרשאה לבצע שינויים,

גם אם משהו 'לא מסתדר' לנו.

וזו היא 'אורתודוקסיה'.

לעומת 'רפורמה'.

אגב: 'אם ראשונים כמלאכים',

התורה מספרת לנו על אנשים רגילים למדי: משה רבנו לא היה איזה מחולל ניסים בכוחות עצמו כמו, להבדיל, מייסדי הנצרות והאסלאם, גם יהושע בן נון לא. גם לנביאים לא היו יכולות על-אנושיות, אלא רק מה שה' העניק להם בעת הצורך. כנ"ל חז"ל, על הטעיות המדעיות שדגלו בהם, על אמונותיהם בשדים וברוחות וכו'. 

מסכים איתך לגמרי לגבי שני הנקודות !

נניח לרגע שמדינת ישראל, חלילה, מתנדפת אחרי שאיראן מטילה עליה כמה פצצות אטום. הכול עולה באש, אך באורח פלא במחסנים של בית דפוס כלשהו שורדים מגוון הקונטרסים של חסידי ברסלב, עלוני "הידברות" ופשקווילים של העדה החרדית. יהודי העתיד יאמצו את הממצאים בחדווה, ובשלב הבא נקבל את "מצוות" הנסיעה לאומן בראש השנה, מאבק בסמארטפונים ושאר החידושים הכיתתים שיוצגו כיהדות המיינסטרים. אז הפרושים.

אני בטוח שגם באיסלאם או בבודהיזם, ישנם אותות ומופתים מבסוג הזה,

אחרת נמחקה נקודת 'הבחירה'.

אלו אנקדוטות להרגשה טובה ולא מעבר.

ומעל לכל, יש לנו מסורות רציפות, ובשונה מ"חורבת בית דפוס שנמצאה", בנדון דידן לא הייתה קטיעה מעולם. לא אחת שיודעים עליה ויכולים להוכיח אותה.

עד היום יש ויכוחים באשר לזהות של אנשי קומראן: כן איסיים, לא איסיים.

מה כן רלוונטי? שהם גדלו על ברכי נביאים ושיירי כנסת הגדולה. הם לא היו רבני בית כנסת, אלא שופטי בגצ של ימיהם. הם חיו מקדש ודורו, או שמעו עליו ותקופתו מהוריהם. הם בהחלט היו שונים מאוד מרבני דורינו, ובטח ממיכי אברהם שעם כל חוכמתו והצעותיו הוא מיעוט.

לגבי תפילת חנה, היא לא עיקר הראיה כי יש טובה ממנה, אבל כשהמקרא או חזל רוצים להתפלמס או לסייג הם יודעים לעשות את זה נהדר. ותפילת חנה שם היא שבח, עיין בפנים.

לגבי הפשקווילים, זו השוואה מאוד עלובה שטוב היה לו נמנעת ממנה. כך או כך, אם היית מתעניין בתוכן הכתבה על הטלפון היית רואה שהם מנמקים את זה על הטענה המדעית הפצת קרינה. לא מיסטיקה ולא רוחניות. לא עשית בזה כלום חוץ מליצנות עקרה.

תולדות עם ישראל, אפילו אלה שבדורנו שלנו, מלאות בעדויות על ושל אנשים שאכן הסגולות, הקמיעות וההבטחות עבדו להם. אי אפשר לפטור הכל באמטלת הקורלציה, זה יהיה בדיוק הפוך מתערו של אוקאם האהוב. מה גם שקורלציה היא לא מילה גסה, והיא תובעת להבין למה היא מתקיימת.

רוב הסיכויים שמדובר בגוזמאות ובהמצאות. 

בתנ"ך גדולי האומה הם אנשים לגמרי רגילים שסובלים ממחלות (יצחק אבינו התעוור) ומילדים פרובלמטיים (אצל יעקב אבינו ודוד המלך), מפחדים מאנשים אחרים ("פן יהרגוני אנשי המקום") וכו'. שוב, אנשים לגמרי רגילים שה' בחר בהם בגלל תכונות האופי שלהם, לא העניק להם שום מטריית הגנה כוללנית ומדי פעם עשה עבורם ועבור העם ניסים ממש גדולים.

הגמרא: התנאים והאמוראים יכולים להקים אנשים לתחייה, בזכותם העולם לא חוזר אל תוהו ובוהו, יש להם חושים על-טבעיים, כוח לימוד התורה שלהם הורג ציפונים וכו' וכו' וכו'.

ואז ברוח הפתגם הרוסי "אם אתה כזה חכם, למה אתה כל כך עני" מתרחש עליהם ועל עם ישראל איזשהו אסון, ומשום מה, תלמידי החכמים הללו נתפסים ונשלחים אל מותם כאחד האדם. אין להם איזשהו טריק או לחש קבלי נגד הצבא הרומי, ובשעת השי"ן הם מסתתרים או מנהלים מו"מ עם גורמים עוינים.

בקיצור, כמו ה"גדוילים", הצדיקים והמסטיקנים של היום שאליבא דמספרי הסיפורים יכולים לגזור, ואז הקב"ה כביכול יצטרך לקיים את הגזירה, אבל ביום פקודה, כגון גיוס החרדים וביטול הסבסודים לא מסוגלים לעשות כלום, חוץ מלהוציא מעוד פשקוויל ולארגן עוד עצרת משמימה. איפה כל ה'פולסא דנורא', איפה 'הצדיק גוזר והקב"ה מקיים', איה הסגולות, הקמעות והלחשים שבימים כתיקונם היו הורגים פריצים, מלכים או סתם גויים רשעים כמו זבובים?

כי להד"ם. כנ"ל סיפורי המופתים החסידיים שרב ספקני אחד ביקש לעשות להם בדיקת עובדות.

ונניח שזה לא היה רק עם אליעזר והגימטריא שם וכו', עדיין מדובר במעטים שניצחו רבים. נס? וודאי. הוא נלחם מול צבאות גדולים.

כשיעקב הזיז את האבן מעל פי הבאר לבדו, למרות שהיו מחכים לכל הרועים כדי להזיז ביחד, מדובר באירוע יוצא דופן.

גם בזכות האבות העולם לא חזר לתוהו ובוהו. אגב. כי ידעתיו למען אשר יצווה את ביתו אחריו..

והתורה שבעל פה מספרת עוד. התנך מספר את מה שחשוב לו, זה לא אומר שאירועים נוספים לא אירעו, או שפרטים אחרים אינם אמיתיים.

האם הנביאים חוללו ניסים גם מחוץ לתיעוד התנכי? אין שום סיבה להניח שלא.

בנית חצי איש-קש מהמיסטיקה של הגמרא. בשום מקום לא נטען שהכוחות למיניהם אמורים להועיל לכלל. המודעות למגבלה היא די מובנית, וזה תמיד מופיע כעניין של פרט.

דבר שני, כבר בעשרת הרוגי מלכות אנחנו יודעים ש"קבלוה משעשי דת יומיים". לא התעמקתי ב"צדיק גוזר" עד כמה והיכן, אבל ביהדות הרבנית ברור שהרצון של ריבונו של עולם גובר תמיד. הטענה שלך נגד כוחות על-טבעיים שלא עובדים במדיניות שאתה מדמיין דומה לטענה של ה"מקשים" אם באמת יש ניסים אז למה אין כל הזמן? איפה היה אלוהים בשואה ומה הוא עשה בשמחת תורה? התשובה היא שגם למיסטיקה יש חוקים, וגם לריבונו של עולם של say בהחלטות מה יקרה בעולם. השיעבוד שאתה מבקש הוא מופרך.

אם משהו לא מוזכר אפילו בעקיפין, זה לא קיים, ואין טעם לחפש רמזים. חייהם של אנשי הספרים ההיסטוריים של התנ"ך הם רגילים לגמרי, כולל מחלות, תככים, ניצחונות והפסדים. כעבור כמה וכמה מאות שנים לאותם האנשים נעשתה גלוריפיקציה באמצעות המדרשים השונים, זה הכול.

כנ"ל עם דמויות ותקופות מאוחרות. כשיש לך עם שסובל לא פחות ולעיתים קרובות הרבה יותר משאר העמים (בגלל חטאיו), קשה להאמין שתנא או אמורא כזה או אחר היה מסוגל להציל דורות שלמים. כשאתה רואה את החברה החרדית העכשווית שברובה ענייה ותלויה בחסדי השלטון, קשה להאמין בסיפורי הניסים על ה'גדוילים' שלה (ועוד לאור תיעוד הטעויות המביכות של מנהיגיהם - Guest Post: Daas Torah, Rav Chaim Kanievsky, and the King of Togo

נ.ב. איפה היה אלוקים בשואה, בטבח שמיני עצרת ובכל פוגרום מצוי?  בפרשת כי תבוא, חלק הקללות.

כבר אמרתי שאתה ו"אורתודוקס" זה לא מילים נרדפות.

עשיו סתם היה ילד מסכן שיעקב הרשע הסית את רבקה נגדו. בתורה אין מילה רעה אחת על עשיו. הכל זה מאמרי חזל ומסורות.

אגב, הטענה על הגלוקיפיקציה יכולה להיית מיושמת על התנך בעצמו, והנה כבר נגיע לכך שאינך מאמין שהתורה אכן מהשמיים או מהנביאים (לפחות לא כולה, ומי יודע היכן אתה מנסר את זה).

ושוב אתה בונה אנשי קש משל עצמך. אף אחד לא טוען ביהדות שכוחות מיסטיים הם משהו שרלוונטי לכלל. איפה שמעת על דבר כזה?

הסיפורים שיש למשל סביב הרב מרדכי אליהו או הרבי מליובביץ הם סיפורי "ניסים" ברמה האישית ואנשים מעידים את החוויה שלהם. במקרה של הרב אליהו אתה אפילו יכול לדעת בדיוק מי סיפר כל שבר וללכת למחקר עם זה. כשיותר מידי דברים קורים, זה סתם קשיות עורף לפטור כל עדות כמקרה.

ואלוהים לא חייב להיות בפרשת כי-תבוא, גם פרשת בראשית מתאימה לו כמו כפפה ליד. ואפילו פרשת החוזרים מהמלחמה: "פן ימות במלחמה". כי במלחמות מתים, זה החוק הטבעי.

כשלמאן דהו יש הנחה מראש ולפיה התורה היא טקסט מקודד ורב-שכבתי, הוא 'ימצא' בה את היד של בת פרעה שהתארכה באורח פלא ואת שאר הדרשות המלבבות. אבל אין זה קשור לפשט ההיסטורי של הדברים.

אני מאמין שפה ושם היו דברים בלתי מוסברים שקראו בעקבות ברכתו של צדיק כזה או אחר. יחד אם זאת, כבר הפניתי אותך לסדרת הכתבות של הרב יהושע מונדשיין שמפריך עובדתית סיפורים הנחשבים לנכס צאן ברזל.

בשורה התחתונה: החיים קשים, הניסים מועטים, מימרות והבטחות הן דיבורים בעלמא.

ובעקבות התעקשותך עכשיו, הלכתי לקרוא כמה מאמרים בבלוג הלץ הזה, ומה יצא משם? כלום. הוא מראה שסיפורים מיוחדים למיניהם הם אמינים, ושהעיקר והרוב נשמר בכולם. ואפילו אם ימצא סיםור שכולו מצוץ מכף רגל ועד ראש אין בכך כלום, כי אף אחד לא טען ולא טוען שכל סיפור, עדות, או קבלה בלב, הם אמיתיים. ייתכן ויש סיפורים שהם המצאה או שאינם כפשוטם. אז מה? איך מפה אתה מסיק את המסקנות שלך? לרב מיכי הפיתרונים.

ולא מסורת שנמסרה מימי משה רבנו ועד דורנו זה. כל דור חידש משהו בהתאם לאווירה דאז, אבל ביסס את חידושיו על מדרשים ופשרנויות מתוחכמות.

באשר לסיפורי הניסים ולעדות מכלי ראשון, ככה זה בד"כ נראה במגזר החרדי כשבאים לבדוק עובדות: 

"ולפעמים מתבלט סיפור יוצא דופן, כמו זה שסיפר הרב חיים זאיד, מכוכבי הערוצים החרדיים, לפני כמה חודשים. "מצלצלת אליי תלמידה, קוראים לה טלי. בת 25, גרה היום בבית שאן", פתח זאיד את הסיפור המובא כאן בתמצות שעושה עוול לכישרונו הרטורי. בהדרגה מתבהרת התמונה: שני הוריה מתו, היא מתקשה למצוא בן זוג ובקשתה היחידה היא לשבור תוכנית חיסכון, עם 6,000 שקלים, כדי לקנות ציציות לחיילים.

"אירגנתי ג'יפ, עם אלוף משנה וכל הציציות", סיפר זאיד. "היה סכנת נפשות. בצומת סעד היתה היתקלות עם מחבלים. שלושה הרגו, אחד ברח לשטח". הרב ושותפו חיכו ברכב, אבל "שעה וחצי לא מוצאים את המחבל". לבסוף הגיע האישור, וזאיד התחיל לחלק ציציות לחיילים ולשוטרים במקום, וגם זרק אחת לשוטר מעט מרוחק. "הוא לא הצליח לתפוס, והציצית עפה עם הרוח והתיישבה על אבן — בדיוק איפה שהיה המחבל. הוא לא יודע מה זה, החוטים נכנסו לו לאף, הרים את הראש — והשוטר קלט אותו. באו כמה חבר'ה וחיסלו אותו. המחבל הזה, יימח שמו, עלה בסערה השמימה עם ציצית", סיפר זאיד על רקע קולות צחוק של השומעים.

"טלי, מסיבות שלה, לא רוצה להתראיין", אמר השבוע הרב זאיד בשיחה עם מוסף הארץ. כעבור זמן תיקן והבהיר כי אינו מכיר אותה. הוא גם לא נסע לדרום, חילק ציציות או גילה מחבל. "אני אמנם מספר את זה על עצמי, אבל זה לא אני. את הכל סיפר לי מישהו, שגם הוא לא מוכן להתראיין. אתה יודע איך זה: עושים סיפורים כדי לעשות את זה יפה, מטעמים". ואחר כך הוסיף: "אני לא יכול להגיד באופן ברור אם הסיפור אמיתי. אם זה עושה טוב למישהו, זה מצוין".

וגם ככה (בזמנו התכתבתי עם מפיץ הסיפור בפייסבוק, גם הוא התחיל לגמגם ולהתחמק ממתן תשובות באשר לזהות התלמיד שלו שכביכול מפעיל את כיפת הברזל).

אני לא מקבל את ההנחה, ובטח שלא את ההשוואה בין מיני ואסרי לבין גדולי ומנהיגי אותו דור. בניגוד לכל מיני מחב"תים שמפיצים סיפורים, חכמי התלמוד התעסקו בלימוד תורה ולא בהחזרה בתשובה.

גם אני לא כברירת מחדל לא מקבל כל סיפור שהחרדים מספרים, כי ברור מאיפה זה יוצא ורואים מי הם אלה שעושים בזה שימוש. אם תלך לגדולי הציבור אצלם, לת"חים אמיתים, אתה לא תמצא את זה אצלם. הם יגידו לך שאפילו אם נניח שזה סיפור אמיתי, הוא חסר משמעות, ולכן לא "ייכתב" על ידם. כך גם חזל דתלמוד.

ופעם נוספת, אתה מנסה להסיק ולהכליל דווקא מהסיפורים בהם יש עיוותים או שקרים לכל הסיפורים. יש כאלה שעושים הפוך ממך אבל באותו עיקרון, רוצים להכשיר הכל בגלל שיש גם סיפורים אמיתיים.

ואני אומר שיש כאלה ויש כאלה, וכדי לפסול סיפור צריך או ראיה טובה לשקריותו או נימוק אחר שמכריח להפוך אותו למדרש אגדה בלבד.

רק דבר אחד לא הבנתי:

למה יש כאן כפילות?

"וכמה אימהות לא חשו מאומה כשבנן נפגע או לא חשו כשהוא כן נפגע"

שני החלקים של המשפט (לפני ואחרי המילה "או") מתארים בדיוק את אותו המצב...

כמובן, הייתה לזה הצדקה בתקופת הגלות הפיזית (נניח, בימי המנדט הבריטי). הבעיה היא שמאז החרדים לא התעדכנו.

היום מה שחשוב להם זה רק החזל שבדורם, ומה שלא עובר דרך המסננת הזו הוא חסר ערך לגמרי. ליתר דיוק, גם חזל של היום לא מעניינים אותם, אלא אם כן זה עבר במסננת של העסקנים.

צא וראה עד כמה אכפת להם מתלמידי חכמים זקנים ומופלגים שאין להם עסקונה שתהיה שומר הסף של הצאדיק.

אבל אשמח לדעת מאיפה אתה מביא את הרשימה הזאת שאתה חוזר עליה שוב ושוב, אני לא מצאתי שום ראיה שמישהו מהם נכנס להר הבית. ובכלל, אם הם נכנסו לאיזור ספציפי ובתנאים ספציפיים ולך אין את המסורת שלהם, זה לא עוזר לנו נגד המסורת הברורה של רבני ירושלים במאות השנים האחרונות, שנמנעו מלהכנס להר ולסביבותיו בכלל.

הרמב״ם מספר על כך באגרת שלו.

הרדב"ז בתשובותיו.

ורבי עובדיה מברטנורא, כך זכור לי, אחפש את המקור בשבועות הקרובים בלי נדר.

ביחס למסורת, הרדב"ז מתאר את המיקומים סביב המבנים שעדיין שם, כך שיש לנו את המסורת שלו.

אף אחד מהם לא כותב שהוא *עלה להר הבית*.

1. באיגרת של הרמב"ם שנוהגים לנפנף בה, מלבד שיש פקפוק על האמינות שלה (כפי שכתב הציץ אליעזר בקונטרס בתחילת כרך י'), לא כתוב שהוא עלה להר הבית, כתוב שהוא *נכנס בבית הגדול והקדש והתפלל בו*.

ממ"נ, אם הכוונה  כפשט הביטוי, למקום המקדש עצמו, אז אולי אז סבר כשמועה שמוזכרת במאירי, אבל בוודאי שאחר כך כשכתב את ספרו חזר בו ואסר. ויותר מסתבר שהכוונה במקום קרוב לבית הגדול והקדוש שאליו היתה מסורת ליהודי ירושלים אז שמותר להתפלל בו - אין שום הכרח שזה בתוך גבולות ההר ולא מחוצה להם.

בין כך - איננו יודעים היכן הרמב"ם היה.

2. תשובת הרדב"ז - לא כתוב שם שהוא עלה (חיפשתי). כתוב שם שיש עליות שמקובל בירושלים לעלות עליהם לראות את מקום המקדש ושיש שפקפקו על כך. על זה הרדב"ז חולק ומוכיח שאותן עליות נמצאות מחוץ לשטח ההר.

גם אם תטען שכשהוא מציין שכולם נכנסים לעליות הללו, זה כולל אותו - אתה יודע להצביע עליהן?!

(אגב, כידוע וכפי שהרב גורן עצמו כתב בספרו, תשובת הרדב"ז סתורה מתוכה כשמצד אחד הוא כותב שבלי ספק תחת הכיפה נמצאת אבן השתיה ומצד שני כותב שכותל אורוות שלמה הוא כותל *העזרה*.)

3. ר' עובדיה מברטנורא באגרתו (שאני מצאתי, אולי יש אחרת אם תמצא אשמח לראות) מציין בפשטות שבעלי מלאכה יהודים מסרבים לבקשת השלטונות לתקן דברים בתוך הר הבית מפני הטומאה. הוא כן כותב שנכנס מתחת ליסודות באחת הפינות. (להבנתי, מפני שמחילות לא נתקדשו).

כמובן שיש בכל מקרה את הראב"ד והמאירי שסוברים שהקדושה בטלה, אם כי יש לעיין האם לגמרי או רק לעניין כרת. (בין השאר ניתן לעיין בזבחים ס עמוד ב וברש"י ותוספות שם)

האם הוא מתכוון לפטר את שר הביטחון. 

תודה רבה!

בנק הפועלים למשל, השבית את סניפיו.

ריבית חובה על יתרה שלילית תחוייב מלא מלא. 

על יתרת זכות ממילא לא משלמים שום דבר.

תנ"צ אבי וייס חושף מידע מדהים על מערכת המשפט בישראל שמנעה מחיל האוויר לתקוף ב-7/10 את הנוחבות כדי שלא יפגעו "בלתי מעורבים", בעוד אזרחי ישראל נטבחים, נאנסים ונשרפים חיים

החשיפה הבלעדית של נצ"מ אבי וייס: 100 משפטנים הגיעו לקריה בבוקר ה-7.10 ומנעו מנתניהו להכריז על מלחמה! - TOV אקטואליה יהודית

אבל כן, יש מקרים מתועדים של מילואימניקים שלא העזו לפרוץ מנעול של נשקייה וחיכו יום שלם. כנ"ל סיפורים של אנשי בארי על הפלוגה שעמדה בחוץ בחוסר מעש.

צה"ל החל להתנוון מאז 1973.

אתה טוען שהוא רק משער ש100 משפטנים צצו להפריע, ושהוא רק משער שהיועמשית בנתה מסלול מכשלולים בדרך של נתניהו להכרזת מלחמה?

אתה אומר שהוא משער שהצבא סירב לקבל הוראות מהממשלה עד שהקיסרית תסכים לכך?

מה נדפק אצלך?

כגון: "דיברתי עם שלושה מקורות, הם אישרו לי ש...", "הנה צילום התכתובות של פלוני וממנה עולה כי..." וכו' וכו'. במקום תחקיר נורמלי אני רואה פוסט שברובו פובליציסטיקה. 

אגב, אני האחרון שיסנגר על צה"ל. מרבית קודקודיו הם אנשי שמאל יהירים ונעדרי השכלה שאמורה להיות מנת חלקם של אנשי צבא מקצועיים (שליטה בשפות הרלוונטיות, התמצאות בהיסטוריה צבאית ועוד). 

אני כן ראיתי כמה ראיונות שלו, ובהם כמעט תמיד יש לו מסמכים שהוא מציג למצלמה. בנוסף למקורות ששמורים אצלו, שלא אמורים לקבל פחות כבוד ויחס מכל מיני גורמים עלומים של עיתונאים בפאנל 12. בסופו של דבר, אבי וייס הוא לא אדם מונפץ מהרחוב - יש לו שני תארים מהטכניון, היה ניצב משנה במשטרה, נפל בשבי המצרי. יש לו קורות חיים נאים בהחלט.

הקליקה הפרוגרסיבית -לא לפני השינה.

ביוטיוב ובטקסט בפייסבוק

שימו לב ללשון חוק יסוד: הממשלה; סעיף 39א מסמיך את הממשלה להתקין תקנות שעת חירום, סעיף 39ב מסמיך את רה"מ להתקין התקנות לבדו בצורך דחוף וחיוני. אין ספק שה7 באוקטובר היה צורך דחוף וחיוני שאין למעלה הימנו.

מה עשתה מע' המשפט? השתמשה בסעיף 40, הקובע שפתיחה במלחמה צריכה להיעשות ע"י כל הממשלה, ולא רק רה"מ. אלא שכל בר דעת מבין שאין כאן סתירה לסעיף הקודם, אלא סעיף 39 מתייחס לסיטואציה בו מצב החרום נכפה ע"י גורם חיצוני, אויב וכדו', וסעיף 40 מתייחס למצב בו הממשלה יוזמת מצידה מלחמה.

לא צריך להיות משפטן דגול כדי להבין שהסעיף הרלוונטי ב7 באוקטובר היה סעיף 39 ולא סעיף 40, ושהמשפטיזציה שניסתה להיכנס כאן בכוח הייתה פושעת - שלא לומר שדם נרצחים מוטל על ידיה. אין שום בסיס חוקי אמיתי להתערבות משפטית, אלא אם כן מישהו החליט לייצר קרב-אגו אישי בעיצומו של טבח, אונס, ושריפה.

x.com
 

אבל מה קרה אז? הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר החליטו שהם מצייתים ליועמשי"ת, ולא לרה"מ אליו הם כפופים על פי חוק יסוד הצבא (ראו הרחבה להלן בתגובה). או כמו ששקמה אמרה: "בספטמבר הוא יראה שאין לו צבא"

זה יכול ליצור חוסר אמון בשיקולים של מערכת הביטחון.

זו משימה שצה"ל לא יכול לאפשר לעצמו לפשל בה..

(לא באופן ישיר זה בטוח, כי לא הם תמרנו)

כמה מהמשיבים בכלל יודעים מה בצלאל עשה? כמה מהם בכלל חושבים איך המדינה הייתה נראית אם מישהו אחר היה בתפקיד הזה?

על מה שעשה באוצר במהלך 20 החודשים האחרונים, ומהן תכניותיו העתידיות באוצר עד סוף המשמרת שלו.

אז על סמך מה אנשים השיבו לסקר?

I rest my case

אולי הוא עסוק...

זה לא פותר אותו מלמסור דין וחשבון לציבור.

ושיהיה ברור, דין וחשבון לציבור נדרש מכל אחד ואחת משרי הממשלה.

זה לא שבכל ממשלה יש תאריך יעד מוסכם שבו השרים מוסרים דין וחשבון מסודר לציבור. הדבר הזה קורה בעיקר לקראת בחירות, ועד אז הציבור לומד ממה שהתקשורת מפרסמת לו.

אני יכול לחשוב למשל על הרפורמה בחשבוניות (שמכניסה הרבה כבף למדינה ונלחמת בשוק השחור. באחד העיתונים הכלכליים שיבחו את זה, רק בלי להזכיר כמובן שזה סמוטריץ עשה). על רפורמת הייבוא. על תקציב המלחמה (שאין לאף אחד מה לומר עליו בתכלס. מנסים אק למכור הפחדות על העתיד), והתמיכה בחיילים. הוא ניסה להביא את קרן הארנונה, שהייתה עושה פלאים למדינה (אבל העשירים והשבעים נלחמו בו בכל הכוח על זה). הוא העביר רפורמה בביטוח (שאמנם לא ממש הצליחה, אבל זה עדיין עשייה). הוא הצליח להביא לכך שהנפקת האגחים הממשלתיים בפעם האחרונה נמכרה בשווי גבוה בהרבה מהתחזיות. בקיצור, הוא עובד. והרבה.

אם ננבור ברשת, מן הסתם נמצא עוד.

דבר אחד צריך לומר בבירור, אין קשר בין הורדת הדירוג לבין פעילותו כשר אוצר. הדירוג יורד בגלל המלחמה, בגלל אי הוודאות האזורי, ובגלל השווקים האזוריים. לא משנה מי היה שר האוצר, ההורדה הייתה מתרחשת. הכלכלה לא תלויה רק בשר האוצר ובמה שהוא עושה או מפסיק לעשות.

קידש מלחמה בהסדר תורתו אומנותו, וירה לעצמו כדור ברגל... 

למה הוא עשה זאת?

במקומות אחרים כתבתי שיזכר לו תפקודו כשר תחבורה מצליח, אבל במקום לחזור ולהמשיך לעשות חיל, נכנסה בו רוח שטות והעדיף את האוצר.

ועל זה אמרו חז"ל: השליך משמים ארץ תפארת ישראל... מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. 

סמוטריץ' ממש לא קידש מלחמה על הסדר תורתו אומנותו.

הוא עצמו גדל בישיבות הגבוהות הלאומיות ודחה בעצמו גיוס באמצעות ההסדר. הוא הקים את איגוד הישיבות הגבוהות, שמשתמשות בהסדר הזה ותומך בהן וכן, גם בישיבות החרדיות עד היום. תשאל כל מנהל ישיבה, כולם יגידו לך (אם הם לא צבועים כפויי טובה, כמו ה'גורמים' שיצאו היום לתשקורת), עד כמה מצב הישיבות, כולן, השתפר בזכות פועלו הנמרץ.

אתה מסוגל להגיד מילה טובה?

אם החרדים היו מצטרפים שנה שעברה בהמוניהם למאבק למען הרפורמה המשפטית, רוב הסיבוכים שלהם היום היו מסתדרים. אבל הם ממשיכים בגישה שכביכול לא מעניינים אותם סדרי שלטון, אלא רק לדאוג לאנ"ש ולכן דאגו לטרפד את הרפורמה (או לכה"פ לא התאמצו להעביר אותה) ולכן הם היום בקרב מאסף, בתנאים הרבה יותר נחותים, על אין ספור סוגיות.

הוא היה מקבל אותו לכתחילה, אבל אנשיו לא יחמיצו שום הזדמנות להאשים את החרדים בכשלונו הקולוסלי באוצר.

לכשעצמי, הייתי רוצה לראות אותו בתחבורה, וכבר כתבתי את זה במקום אחר.

יריב לוין הבהיר שזה הבייבי שלו, שעשרים שנה בפוליטיקה הוא חיכה ליום הזה ואין מצב שהוא מוותר.
 

הסיכום שהיה אמור להיות ווינ-ווינ, הוא עבודת צוות של לוין כשר המשפטים, עם רוטמן כיו"ר וועדת חוקה כשסמוטירץ' נותן את הגב ממשרד האוצר.

לוין עשה טעות נוראית במסיבת העיתונאים שהפכה את המהלך מצעדים ספציפיים לדגל שמושך אש וכמובן, ההתקפלות המפוארת של נתניהו, שאפילו מהנסיון של עצמו לא לומד ונמנע מכל עימות עם החונטא המשפטית.

ולגבי החרדים - הביקורת אינה על האוצר, אלא על חוסר שיתוף הפעולה שלהם במאבק למען הרפורמה המשפטית. למרות שהם לא פעם ולא פעמיים (כמו עכשיו ממש) הנפגעים הראשונים ממעללי החונטא, הם ישבו מהצד וחיכו שאחרים יעשו להם את העבודה.

אם לוין הבהיר שזה הבייבי שלו, אשמח למראה מקום.

תכל'ס, נהפוך הוא, זכורני שסמוך מאוד לבחירות כינסו סמוטריץ' ורוטמן מסיבת עיתונאים מתוקשרת בעניין תיקון מערכת המשפט, ואי אפשר היה להסתיר שהם מתמודדים על תיק המשפטים בכל הכח.

הגדיל לעשות רוטמן והציג בפני הנוכחים את ספרו מפלגת בג"ץ.

משנודעו תוצאות הבחירות, והצה"ד זכתה ב- 14 מושבים, חישבו סמוטריץ' ורוטמן מסלול מחדש וננעלו על תיק הבטחון תוך שהם נאבקים עליו בדרכים מאפיוזיות מול הליכוד.

לפני כן קרא נתניהו לכל השותפות הפוטנציאליות להקים קואליציה ביום השבעת הכנסת, ולהעיף את לפיד עוד באותו יום. כל השותפות הסכימו פרט לסמוטריץ' שהגיב בצפצוף ארוך, ונפגש עם עמית סגל כדי ללכלך על נתניהו.

כשנודע לגולדקנופ שסמוטריץ' דורש את כל העולם ואשתו, דרש ובצדק כיבודים וכופתאות כמו לסמוטריץ' על יסוד אותו מספר מנדטים. וכך הסאגה הזו נמשכה עד ליום האחרון של האורכה שקיבל נתניהו מהנשיא.

ביום שהציג את ממשלתו המקומבנת שכפה סמוטריץ', ניכרו על פניו סימני עייפות ותשישות. התמונה הזו לעולם לא תשכח.

לא אלאה את הקוראים בפרטים מלפני פחות משנתיים. מכל מקום במהלך שני חודשי הטרלול נערך השמאל למרר לקואליציה את החיים, ובהצלחה מרשימה, יש לומר.

אני מהמר גבוה שבמהלך ימי ההמתנה להקמת ממשלה הגיע השמאל לסיכומים פוליטיים עם גלאנט, והשמאל נהנה מפירותיו עד היום, וכפי שהזכרת בצדק שנתניהו נאלץ להתקפל ולבטל את פיטורי גלאנט.

לו גלאנט היה נאמן לקואליציה הרי ש- 64 מנדטים היו מעבירים את הרפורמה במלואה. כלבי השמאל היו מן הסתם נובחים, והשיירה היתה עוברת. 

בג"ץ היה מוחזר למימדיו הטבעיים לפני עידן אהרון ברק. 

לוין לא טעה, הוא פשוט היה תמים לחשוב שהקלקולים בקואליציה, שהוביל סמוטריץ', הם נחלת העבר.

אם לא די בכך, בחר סמוטריץ' להחליש את הקואליציה עוד יותר, ונכנס בחרדים ב- 200 קמ"ש. למה לעזאזל הוא עשה זאת?

בימים האחרונים ניכרים מאמציו לפייס את החרדים בסוגיית מעונות, אלא שהם לא נוטים לשכוח כל כך מהר.

כך למשל, חסידי קרלין שהצביעו לו בפעם האחרונה כאיש אחד, הציעו לו לחפש בוחרים אחרים כבר מעכשו.  

כמוהו בן גביר, לא טומן ידו בצלחת ביחסיו עם דרעי, אבל די בתבונה רבה הוא מצליח להפיל את התיק על סמוטריץ'.

אה, חפרתי מספיק. אסתפק בזה. 

והאובססיה שלך לסמוטריץ',זאת שגורמת לך להמציא מציאות אלטרנטיבית, שכביכול כל המציאות סובבת סביבו - חייבת טיפול מקצועי.

שלא הבאת מעשה לסתור לגבי אף אחת מן העובדות שפירטתי.

ברכות.

היא שאחת התכניות שהציונות הדתית הציגה, היא תכנית משפטית. היו גם תכניות אחרות בתחומי ההתישבות, הביטחון, החינוך ועוד.

הדרך לשים את הדגש על המשפטים, היתה ע"י רוטמן בוועדת חוקה, בשיתוף פעולה (ככה עובדת קואליציה) עם יריב לוין שמאוד חשק במשרד המשפטים כשסמטוריץ' כשר אוצר נותן את הגב ומטפל בנתיים בהתישבות ובחינוך.

חוץ מהפרט הזה -שגם אותו הוצאת מהקשר, כאילו היה להם יעד יחידי - כל שאר מה שכתבת זה אוסף קונספירציות שלא קשורות לשום מציאות.

ולגביך במישרין, אציע לך להתפלל שיהיה לך כח לסכור את פיך כשאין לך מושג על מה שאתה מדבר (וכותב). 

מפלגה שקיבלה פחות מ-20 אחוז של הקולות הכשרים, שלא תעיז אפילו לחשוב על ראשות ממשלה.

ובכינון ישיר לסמוטריץ', סיכויו לראות את הכנסת הבאה מהבית עומדים ביחס ישר לרמת הפנטזיות שלך.

לא כילם מבנטטים, תרגיע.

הסקרים שלהם בנושא תפקוד הממשלה וחבריה, לא שווים יותר מהסקרים שלהם לגבי מי צריכה להיות הממשלה...

ועוד כמה דברים הנשיא שרוצה לבטל את הפסו: חצי שנה לכהונת מיליי בארגנטינה

מיילי הוא קפיטליסט ותומך שוק חופשי בכל רמ"ח אבריו. 

הוא סגר משרדים ממשלתיים מיותרים, פיטר עובדים לא יעילים ולא נצרכים במגזר הציבורי, הוא ביטל 300 חוקים שהגבילו את הכלכלה בארגנטינה, הפריט חברות ממשלתיות, ביטל את חוק השכירות, ביטל סובסידיות על דלק ומצרכים והוציא צו שביטל 380,000 רגולציות בכל תחום אפשרי בכפוף להצבעה בפרלמנט.

הוא ליברטריאן וקפיטליסט והשווקים מגיבים טוב לזה.   

והוא גם אחד האנשים הנחושים.

לראות נתון יחיד, וכדאי גם לעקוב לאורך זמן, כדאי להסיק את זה.

אם המטרה שלך היא רק להוריד אינפלציה, אתה יכול פשוט להעלות מאוד את הריבית במשק. 

החכמה היא למצוא דרך שתהיה בריאה לכלכלה באופן כללי, ולא רק למדד ספציפי.

צריך גם להסתכל על נתונים כמו צמיחה, גירעון, אבטלה, מדדי עוני מוחלט.

מעניין אותי לראות.

[נתונים על הגירעון פחות מעניינים, כי הקטנת הגירעון היא תוצאה ישירה מתבקשת בטווח מיידי של מדיניות שמצמצמת הוצאות].

צמיחה:

יש תעודת סל המחקה את ה20 חברות הגדולות בארגנטינה:

Fund Focus: ARGT | ETF Research Center

בחצי שנה האחרונה היא עלתה ב25%.

אבטלה: ברמה השנתית, אז נתעדכן עוד כשנה:

Argentina - Unemployment rate 2023 | Statista

צמצום עוני זה תהליך ארוך יותר ולכן יקח יותר זמן לראות.

ביחס להערתך, נראה לי נכון ומסכים.

יש להעיר, שעליית מדדי המניות יכולה לבטא ציפייה של המשקיעים שתהיה צמיחה, ולא בהכרח נובעת מצמיחה ממשית [=גידול בייצור] שכבר קרתה. כך שהכיוון באמת נראה חיובי, אבל כדאי לחכות להמשך ההתפתחויות והנתונים.

ליקוטי מוהר"ן תניינא תורה סד:

"מה שאנו רואים, שכל הנגידים הגדולים, כמעט כולם, הם משוגעים ממש. כמו שאנו רואין בחוש, שכל מי שהוא עשיר, יש לו שגעון גדול. דע, כי הממון עושה אותו משוגע. כי הממון הוא מנפילת העשירות של הנביאים, כי כל הנביאים היו עשירים (נדרים לח). והנבואה כשבאה על הנביא היה כמו משתגע, כשפרש"י ויתנבא ואשתטי (שמואל א יח). ואצל הנגידים הנ"ל, נעשה ע"י הממון שגעון גמור. וע"כ הם נעשים משוגעים, ע"י העשירות שלהם".

1. לא יודע למה זה בפורום או"ח.

2. לגבי המקרה הספציפי, כולנו יכולים לשער כל מיני השערות, בכלל לא בטוח שהן נכונות.

נישואין זה דבר מורכב, אנשים זה דבר מורכב, אף פעם איננו באמת יודעים מה מתרחש אצל מישהו בפנים במשך שנים ולא בטוח שהסיפור שאנחנו מספרים לעצמינו (שמאפשר לנו להישאר רחוקים, כי אנחנו לא כאלו וכאלו...), הוא באמת הסיפור שלהם.

3. בכל זאת, בתשובה לשאלך ובלי לטעון בכלל שזה הסיפור במקרה הספציפי - כש'העולם' שאדם נמצא בו משתנה  ונהיה כזה שהחיצוניות ו'השואו' תופסת בו הרבה מקום, שהפרנסה תלויה בכמות מחיאות הכפיים וההערכה בכל מיני מדורים - מאוד קשה לאדם להשאר הוא, לשמור על עולמו הפנימי.

אגב, איני יודע על סמך מה אתה מחלק, ראיתי הרבה אנשים טובים ואידיאליסטים, שנכנסו לפוליטיקה ולתפקידי הובלה והנהגה כאלו ואחרים ממש לשם שמים ולתקן את העולם והשהות במקומות הללו מאוד שחקה אותם ואת עולמם הערכי.

מי ששייך למיעוט לא אהוד במיוחד (ימני חובש כיפה סרוגה) ולא כל כך בטוח בצדקת דרכו, סופו שירצה בחיבוק של הרוב ובהתמזגות איתו. ובכן, האיש זכה לחיבוק הזה, די מהר נכנס לפוזיציה של 'לא באתי לייצג את המגזר, אלא לעשות  אומנות אמיצה', ואז המשך המסלול היה ברור.