פורום אקטואליה וחדשות (עמוד 39)

אבל הוצאתי שיר חדש.

אשמח לתגובות ביוטיוב וכו'

השקעתי הרבה בשיר ואשמח אם תוכלו לפרסם אצלכם וכמובן תגובות ולייקים ביוטיוב.

אני בהלם ממה שעשו עם המיסים שלנו

ומצידי שיעבור חוק הגיוס, למרות שאני נגד, העיקר שהיד ההגה לא תחזור למממני מחבלים

אם "הרשות" תקרוס - זה טוב או לא?

כי לכאורה אם זה יקרוס, מיליון "פליטים" יוכלו להסתער לקראת ישראל, ואז מה בדיוק יקרה? ועוד לפי החוק הבינלאומי חייבים לקלוט פליטים

שנמצאים בגבול.

בס"ד

- 12 שבועות לבחירות המקומיות - 

עשר שנים כיהן אלי שבירו בראשות העיר אריאל, עד שלאחרונה הוא החליט לפרוש אחרי שתי קדנציות בתפקיד, כמו ראשי רשויות רבים נוספים שהחליטו להקציב את כהונתם. בבחירות הקודמות זכה שבירו כבר בסיבוב הראשון, אבל עם 42.48% מהקלות בלבד. לפני חודשיים הוא הכריז כי אין בכוונתו להתמודד לקדנציה שלישית, כפי שהתחייב כבר שנבחר לראות העיר לראשונה. כעת, על מקומו של שבירו מתמודדים נכון לפרסום שורות אלו שמונה מועמדים, בהתמודדות שלאף אחד אין מושג כיצד יראו התוצאות בסיומם. 

בשבוע שעבר חגג ראש העיר היוצא, שבירו, את יום הולדתו ה-64. מה שמשותף לרוב המועמדים שרוצים להחליף אותו הוא גילם הצעיר יחסית. גם המועמד המבוגר שבחבורה, ומיד יגיע הפירוט המלא, הציב לימינו כמספר שתיים ברשימה אדם צעיר. לא סתם שני הנושאים המרכזיים שסביבם עוסקת מערכת הבחירות באריאל זה חינוך ותעסוקה. עם זאת אחד החששות העיקריים שעולות בהקשר הזה הוא הפיכת העיר לעיר סטודנטים בעקבות האוניברסיטה שפועלת בעיר כבר שנים רבות, אבל רק בשנים האחרונות הכרה רשמית כאוניברסיטה לכל דבר ועניין

ראשון המועמדים שהכריז על ריצתו לראשות העיר במטרה לרשת את מקומו של שבירו, הוא סגנו בשתי הקדנציות שבהן הוא כיהן, יחיאל טוהמי. "הגיעה העת ואני ערוך ומוכן להנהיג את העיר אריאל שאני כל כך אוהב ושלמענה אני פועל במסירות כבר שנים רבות. במרוצת השנים צברתי נסיון מוניציפלי רב וקשרים ענפים עם חברי כנסת ושרים", כתב טוהמי בעת ההכרזה על ריצתו לראשות העיר לפני מספר חודשים. 

מועמד נוסף הוא חבר מועצת העיר מטעם מפלגת 'אריאל ביתנו' פבל פולב, שהוא המועמד היחידי מבין המועמדים שזאת ההתמודדות השנייה שלו לתפקיד. בבחירות הקודמות זכה פלוב ל-33.22% מקולות הבוחרים והכניס ארבעה נציגים למועצת העיר. לאחר הבחירות עתר פולב לבית הדין לעניינים מקומיים באריאל, שפסק כי יש לקיים בחירות חוזרות בשלוש קלפיות. לאחר שנדחה ערעורו של ראש העיר שבירו בבית המשפט המחוזי ירושלים, הגיש פולב עתירה לבג"צ, שפסק גם הוא כי יתקיימו בחירות חוזרות לראשות העיר אריאל בין שני המתמודדים. 

לבסוף נפתחו שלושה קלפיות בעיר על מנת לבחון האם יתקיימו בחירות נוספות או לא, אך תושבי אריאל הצביעו ברגליים ולא הגיעו להצביע. כך שאחוזי הצבעה מאוד נמוכים הם אלו שהובילו לכך ששבירו המשיך לקדנציה מלאה ואילו פולב המשיך למועצת. בהקשר הזה יש לציין כי מועמד נוסף שהתמודד מול שבירו בבחירות הקודמות וקיבל 12.39% מהקולות הוא נציג מפלגת הליכוד בעיר, יוסי חן. נכון לשלב זה חן עוד לא הכריז על ריצה לראשות העיר, אך הערכות הן שלכל הפחות הוא יתמודד שוב לקדנציה נוספת במועצת העיר.

ואם הזכרנו את הליכוד, זה הזמן לעבור למועד הבא: את חבר הכנסת לשעבר אורן חזן אין צורך להציג. אומנם חלפו ארבע שנים מאז שהוא עזב את המערכת הפוליטית הארצית, אבל קשה לשכוח את הקדנציה הצבעונית שליוותה אותו במהלך כהונתו בכנסת. בבחירות הקודמות שקל חזן להתמודד לראשות העיר תל אביב מול רון חולדאי והאחרים, אך משלא זכה לתמיכת הליכוד והוועדה המוניציפלית של המפלגה אסרה עליו להתמודד מטעמה, הוא החליט שלא להתמודד. כעת, לאחר שהספיק לזכות באח הגדול ולהשכיח את כהונות בכנסת, הוא מתמודד לראשות העיר בה גדל.

למעשה את ההתמודדות שלו לראשות העיר אריאל פתח חזן כבר בחג המימונה האחרון. אומנם בשלב זה הוא עוד לא הכריז רשמית על ריצתו לראשות העיר, אבל לכולם היה ברור שזאת כוונתו. לאירוע המימונה שהוא הרים באריאל הוזמן נשיא המדינה בוז'י הרצוג יחד עם שרים וחברי כנסת מהליכוד. להתמודדות הזאת הוא מגיע בוגר יותר מאשר בעבר, כשהוא מקווה שהדבר יועיל לו להיבחר לראשות העיר. דבר שאולי בתחילת הדרך היה נראה יותר מבטיח, אבל עם ריבוי המתמודדים כאמור כלל לא מובן לאיזה כיוון העיר הולכת.

יאיר שטבון הוא איש חינוך מוכר בעיר שבחודש שעבר עם סגירת שנת הלימודים הוא גם סגר את הפרק החינוכי בחייו ונכנס לפוליטיקה המקומית. שטבון הוא אחיו של ח"כ לשעבר יוני שטבון שבבחירות הקודמות התמודד לראשות העיר נתניה מול מרים פיירברג-איכר. אומנם יוני נטש כפוליטיקאי את מפלגת הבית היהודי, אבל שטבון האח מקבל את התמיכה ממפלגת הציונות הדתית, או בשמה הטרי לאחר האיחוד עם הבית היהודי בסוף השבוע שעבר: "מפלגה דתית לאומית - הציונות הדתית. בכנס השקת הקמפיין שהוא קיים לפני כחודשיים השתתפו שרים וחברי כנסת מהמפלגה שהביעו בו את תמיכתו.

מועמד נוסף הוא רועי מוסט, מנכ"ל החברה הכלכלית לאריאל, ששם לעצמו למטרה להביא את אריאל לאחת מעשר הערים המובילות בישראל. לשם כך הוא פרסם תוכנית מפורטת ומקיפה של שלל נושאים הנוגעים לניהול העיר. גם המועמד אלעד מצוינים עונה לאותה ההגדרה. בתפקידו המקורי הוא מנכ"ל קרן אריאל לפיתוח, וכעת גם הוא מכוון ללשכת ראש העיר. את הניסיון שהוא צבר בשנים האחרונות בתפקיד, מתכוון גם הוא ליישם אותו אם יבחר לראשות העיר.

לאחרונה הצטרפו גם שתי נשים למרוץ, הראשונה שבהם היא חברת מועצת העיר אלה וינר. כחברת מועצה מחזיקה וינר בתיק הנוער, תיק הצעירים, תיק הגמלאים ואמונה על שיתוף ציבור. היא חברה בתנועת הליכוד והייתה ממקימי תנועת "אריאל מתלכדת" בעיר, שמטרתה להגדיל את חברי התנועה ולהשפיע על תנועת הליכוד מבפנים. בשבוע שעבר הכריזה גם חברת מועצת העיר קרן קופלר-ברקו כי היא מתמודדת לראשות העיר. תושבים באריאל מספרים שמדובר בחברת מועצה פעילה מאוד שמכירה היטב את הצרכים הרבים של העיר.

אחת הטענות שנשמעים מצד תושבי העיר הם נגד אותם המועמדים שהיו חלק מהניהול של העירייה בשנים האחרונות. מדובר בתושבים שלא אהבו את ההתנהלות של שבירו בשנים האחרונות והחשש שלהם הוא שאותם המועמדים, כמו מוסט, מצוינים וטוהמי, ימשיכו את אותה המדיניות. לא סתם שני המועמדים עם פוטנציאל הזכייה הגובה ביותר, אלו שני המועמדים שמגיעים מחוץ לבניין העירייה - חזן ושטבון. עם כי יש לציין שבשלב זה עוד מוקדם לדעת האם ההובלה הזאת תימשך עד הבחירות. 

כמו כן, לפי הנתונים שמתפרסמים בעיר נראה שזאת תהיה הפתעה גדולה אם גם הפעם הבחירות יסתיימו בסיבוב אחד בלבד. לפיכך, נדמה שההימור הכי בטוח בינתיים הוא שאף אחד משמות המועמדים לא יזכה ל-40% מהקולות ואריאל תצעד בבטחה בדרכה אל הסיבוב השני.

טורים קודמים || עניין מוניציפלי בטוויטר

בגלל שהגירוש מגוש קטיף חל באותו זמן של הרפורמה יש למצא את המשותף לשני האירועים. שני הארועים

חלים בזמן של זכרון החורבן וסיבותיו שהסיבה העקרית היתה שנאת חינם.

שניהם נעשו על ידי אותה מפלגת שלטון. ישנם אפילו שרים שהיו מעורבים פעילים בשני האירועים.

אפילו המפלגות החרדיות מתחילות להבין שתכליתה של מפלגת השלטון הזאת הוא לזרוע פירוד והסתה.

מי יתן והמפלגה הזאת  תיעלם מהמפה הפוליטית. לא אלמן ישראל אם לאחר החורבן קם לנו רבי יוחנן בן זכאי אז בטוח השם יעמיד לישראל מנהיגים הגונים יותר

ללא קשר של ימין או שמאל חילונים או דתיים ערבים ויהודים.

בס"ד

- 13 שבועות לבחירות המקומיות - 

הבחירות בחברה החרדית תמיד היו הרבה יותר דומיננטיות מאשר בחברה הכללית. הסכמים שנחתמים, ולרוב מופרים. דילים שנרקמים במחשכים, ובעיקר מריבות על השליטה בערים השונות בין הזרמים השונים שמרכיבים את החברה החרדית. כל זה לא נמנע מאיתנו גם במערכת הבחירות הנוכחית. נגענו בזה מעט בשבועות הקודמים בהקשר של טבריה ואשדוד, אבל אלו רק השלכות של מה שקורה בערים החרדיות עצמן. המפתח בשביל להתחיל להבין את הסיפור המורכב של הערים החרדיות נמצא מרחק נסיעה קצר מהמרכז - העיר אלעד.

ישראל פורוש הוא בנו בכורו של השר לירושלים ומסורת ישראל, מאיר פורוש מאגודת ישראל. פורוש, יש לציין, עומד לגמרי בפני עצמו ולא זקוק לחסדיו של אביו בשביל להתקדם. בימים אלו הוא מסיים את הקדנציה השנייה שלו בתפקיד, וזה בכלל לא מובן מאליו. למעשה, על פי הסכם שנחתם בבחירות 2013 שלפיו פורוש יהיה המועמד המוסכם גם על דגל התורה, ובבחירות לאחר מכן יהיה מועמד מוסכם מטעמם בו יתמכו גם אנשי אגודת ישראל. בפועל, הבחירות התקרבו, בדגל התורה רקמו הסכם עם ש"ס, אבל רק דבר אחד היה חסר להם - מועמד לראשות העיר מטעמם.

אין טעם להיכנס למחלוקות של הבחירות הקודמות, כי אלו בדיוק אותן המחלוקות שקיימות גם היום. רק נזכיר שברגע האחרון העבירו בדגל התורה לעיר אלעד את הנציג שלהם במועצת העיר ירושלים, ח"כ (לימים) יצחק פינדרוס. מכיוון והמהלך נעשה ברגע האחרון, הוגשה עתירה לבית המשפט, ולאחר מכן גם לבג"צ, נגד מועמדותו של פינדרוס שלבסוף נפסלה, מה שכאמור סלל את דרכו לכנסת ישראל. משכך, דרכו של פורוש לקדנציה נוספת הייתה מהירה והוא זכה ל-53% מהקולות בהתמודדות מול מועמד ש"ס, ברק צברי.

כעת ישראל פורוש רוצה להתמודד לקדנציה שלישית בתפקיד. הוא אומנם לא מצהיר על זה עדיין בקולו ומתחמק מכל שאלה שעולה בעניין, אבל אין ספק שלשם הוא חותר. את ההכרזה הרשמית הוא דוחה כמה שניתן בשביל לא להכניס שוב את העיר לאותו מאבק שהיא הייתה בו בבחירות הקודמות. למעשה, זה לא ממש עוזר לו. במפלגתו של אריה דרעי, ש"ס, כבר סימנו את אלעד כייעד שאותו הם רוצים לכבוש במערכת הבחירות הקרובה, וכבר לפני שנה הכריזו על סגן ראש העיר הנוכחי, יהודה בוטבול, כנציג המפלגה לראשות העיר. ההשלכות של ההחלטה הזאת אינן תקפות רק לעיר אלעד עצמה, אלא לערים חרדיות נוספות, ולא רק להן.

על פי ההסכם שנחתם בבחירות הקודמות בין דגל התורה עם ש"ס דובר על כך שגם אם המועמד המוסכם לא יבחר, שיתוף הפועלה ימשך, ובבחירות האלה צריכה לכאורה דגל התורה לתמוך בנציג ש"ס. אלא שמבחינת ש"ס, מרגע שדגל התורה חוברת לאגודת ישראל, כפי שמסתמן שלשם הדברים הולכים ובכך הם מפרים את ההסכם, כל הקלפים נפתחים מחדש. הנה דוגמה טרייה: אתמול פרסם הפרשן הפוליטי של העיתון החרדי 'בקהילה', יעקב רבלין, כי בעקבות ההחלטה המסתמנת של דגל התורה לרוץ עם אגודת ישראל באלעד ש"ס מתכוונת להציב את ח"כ יוסי טייב כמועמד לראשות מועצה מקומית קריית יערים ששוכנת במורדות ירושלים. 

מקרה דומה ניתן למצוא גם בנוגע לעיר ביתר. התושבים בביתר, ובהם גם מצבעי ש"ס, אומנם מרוצים מראש העיר הנוכחי, מאיר רובנשטיין, אבל המאבק על אלעד מעלה את האפשרות שש"ס תתמוך דווקא במועמד אחר. למה? כדי לפגוע בהם בחזרה. אם זה לא מספיק אז כזכור גם ח"כ אוריאל בוסו הוצב להתמודד לראשות העיר בני ברק רק בגלל פתיחת הקלפים מחדש בעיר אשדוד והתמיכה של המפלגות האשכנזיות במועמדותו של ראש העיר המכהן, יחיאל לסרי.

אחת הטענות שהשמיע דרעי בעת האחרונה היא שאלעד היא עיר שבה רוב מצביעה הם ש"ס, לאחר שבבחירות האחרונות לכנסת זכתה שם המפלגה ל49.62% מקולות התושבים. יהדות התורה לעומת זאת זכתה ל-34.94% מהקולות. באגודת ישראל טוענים מנגד שתוצאות הבחירות דווקא מוכיחות כי אין רוב מצביעים לש"ס בעיר. עם זאת, צריך לזכור כי בבחירות המקומיות הקודמות היו אלו מצביעים "סוררים" מש"ס שהביאו לניצחונו של פורוש. בינתיים שמים השניים דגש על הקהילות הקטנות בעיר, ומנסים משם להשיג את הרוב הנדרש.

אבל מעבר להשלכות שיש לאלעד על מקומות נוספים, יש גם לבחון מה קורה בעיר עצמה. בחג הפורים האחרון סערה התקשורת הישראלית מתיעוד של פורוש מחלק סיגריות לבני הנוער בעיר. למי שמביט מבחוץ אכן מדובר בתיעוד מזעזע, בכך אין ספק, אבל דווקא התיעוד הזה, שנחשף ב'כאן חדשות' מלמד על אחת המהפכות שעשה פורוש בעיר בעיקר בתחום הנוער. 

את בעיית הנוער הנושר בחברה החרדית אין צורך להציג, אבל דווקא באלעד היא קיבלה תפנית עם ראש עיר שהחליט לתת מענה לנוער. הסיגריות זה רק טריגר לא מוצלח של האירוע, אבל בפועל מדובר בפרויקט הרבה יותר רחב. רק בשבוע האחרון חנך מפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, חווה טיפולית חדשה שנפתחה בעיר. גם הפיגוע המחריד בעיר, במוצאי יום העצמאות שעבר, בו נרצחו ארבעה יהודים, התרחש בכניסה לפינת חי שהוקמה אף היא בשביל תעסוקה נוספת לנוער, כחלק מאותו שינוי שמוביל פורוש. בכלל, על פי סקר של רדיו קול ברמה מלפני מספר שבועות שנערך בעיר עולה כי 36.7% מתושבי העיר מרוצים מאוד מאוד מתפקודו של פורוש ו16% השיבו באופציה השנייה 'סביר'.

למרות זאת יהודה בוטבול מאמין שבבחירות הקרובות הוא יעבור מכיסא הסגן לתפקיד ראש העיר. "בעיניים שלי הציבור באלעד לא מקבל את מה שהוא צריך" אמר בוטבול לאחרונה כשהוא מונה את הבעיות שיש בעיר. כמו כן הוא הצהיר באותה ההזדמנות כי בוודאות הוא יהיה ראש העיר הבא של אלעד. נכון לפרסום שורות אלה יכול להיות שהוא אכן צודק. כאמור, הוא המועמד היחידי לראשות העיר, אך עם זאת בהתבסס על ההנחה שפורוש יציג את מועמדותו במקודם או במאוחר, אנחנו עומדים לראות בחירות מאוד צמודות בין השניים על ראשות העיר אלעד.

ובשביל לסיים באווירה טובה נחזור שוב לדילים השונים שסובבים סביב הבחירות בערים ובריכוזים החרדים. אומנם הפוליטיקאים עדיין מנסים לבחוש בזירות האלה, ובסוף זה אכן תפקידם, אך עם זאת עושה רושם שהציבור עצמו ממש כבר לא שם. הניצנים נזרעו כבר בבחירות הקודמות, ונשאו מעט פירות בבית שמש ובאלעד, אבל בבחירות האלה זה הרבה מעבר לכך. את הציבור כבר פחות מעניין דיל שקובע מי יהיה ראש העיר בעוד עשר שנים, הוא רוצה ראש עיר שקשוב לתושבים ולצרכים שלהם. זאת בהחלט בשורה משמחת שיש לעודד אותה. לתושבים מגיע לבחור את מי שהם רוצים, ולא את מי שהפוליטיקאים שלהם הצניחו עליהם בדיל כזה או אחר.

טורים קודמים || עניין מוניציפלי בטוויטר

לחכמתכם אשמח 

כל היום אני לא מצליח להתחבר אליו,

היא מבינה שעל רוב תומכיה בציבור היא לא יכולה לסמוך כאשר מדובר על נשיאה בנטל.

הם אמנם קולנים ואולי גם רוב מסויים אבל אי אפשר לבנות אתם מדינה.

אותי זה מעציב. צום קל לכולם.

מסתבר שמדינה שלמה לאורך הרבה זמן נשענת על קבוצה אידיאולוגית מסויימת בזמן שהיא

נשלטת על ידי קבוצה אידיאולוגית שונה. בהשגחה עליונה הענין התפוצץ בפנים של כולנו

"בזכות" איש הריב ומדון יריב.

אחת ההבטחות של רבים מהמועמדים לראשות העיר שבה אני מתגורר מבטיחים הורדת מחירי דיור.

זה בכלל אפשרי? מה ראש עיר יכול לעשות על מנת להוריד מחירים?

.....אני זוכר כששרתתי במילואים גם ממני בקשו שאעשה מילואים על בסיס התנדבות כדי לעקוף את כל הפרוצדורה

של "המעטפות החומות". כמובן שזה היה בתמורה שלא נצטרך לעשות שמירות ובטש אלה רק עיסוק טהור במקצוע.

מצד שני זה פוטר את הצבא מתכנון והתחשבות בלוגיסטיקה של קריאה למילואים.

אותם "סרבנים" פשוט יצייתו לקריאה למילואים על פי "מעטפות חומות" וצווי שמונה לפי החוק.

כמובן שפוליטיקאים זורים חול בעיניים בנושא ביחוד עיניים של כאלה שאין להם מושג בנושא ושלא עשו מילואים אפילו שעה אחת.

אז קצת הגינות בבקשה.

יש סיכוי להסכמה אז גנץ ממציא דרישות חדשות.

כאשר הצבא מתפרק בגלל סירובי מילואים לגנץ לא אכפת.

הדמות הכי צבועה בפוליטיקה, מקווה שאחרים יתעשתו

בס"ד

- 14 שבועות לבחירות המקומיות -

זה היה אחד הניצחונות היותר מפתיעים של הבחירות הקודמות. עינת קליש-רותם עברה מכשול אחרי מכשול שהוצב בפניה במעלה הדרך עד שהיא הצליחה לנצח את ראש העיר הוותיק, יונה יהב, כבר בסיבוב הראשון. בדרך היא נאצלה לעבור פסילה של בית המשפט שאסר עליה לרוץ, מכיוון ומפלגת העבודה חתמה גם לה וגם למועמד ישראל סביון, אבל בהמשך היא הוכשרה על ידי בג"צ, ומשם לעבר הניצחון. גם הימים הראשונים בתפקיד היו הצלחה גדולה לקליש-רותם שהצליחה לבנות קואליציה רחבה, ולרגע היה נראה שהעיר חיפה יצאה לה לדרך חדשה. אבל מהר מאוד הדברים התחילו להשתבש.

אם מנסים לשים אצבע איפה חל השינוי במעמדה של ראש העיר חיפה, צריך לחזור ליולי 2021, בימים האלו לפני שנתיים. 17 מתוך 31 מחברי המועצה חתמו על מכתב נגד קליש-רותם בו הם טענו כי היא מנחילה תרבות פוליטית כושלת שמביישת העיר חיפה. אם לא די בכך, באותם הימים העבירה מועצת העיר הצעת החלטה שקוראת לה להתפטר ולאחר מכן הדיחו שלושה מתוך הסגנים שלה שבשכר. בכך, הפכה למעשה מועצת העיר חיפה למועצה לעומתית, מועצה שבה לראש העירייה אין רוב ומספר חברי האופוזיציה גדול בה ממספר חברי הקואליציה.

שנתיים עברו והמצב בעיר חיפה לא השתנה. בחודש שעבר פורסם כי גורמים באופוזיציה בעיר פנו למשרד הפנים וטענו כי ראש העיר נמנעת בכוונה מלאשר את התקציב במטרה להביא לפיזור מועצת העיר ובכך לעמוד בראש וועדה קרואה לשלוש שנים נוספות. אתמול (שני) עבר לבסוף התקציב בוועדת הכספים של העירייה, אבל גם זה אחרי שהאופוזיציה עשתה בו את השינויים שהיא רצתה לעשות. חוסר התפקוד מצד אחד והשליטה של האופוזיציה מהצד השני, רק ממחישות את המקום בו נמצאת עיריית חיפה בשנים האחרונות. 

זאת כנראה הסיבה שאם בבחירות הקודמות התמודדו חמישה מועמדים לתפקיד, הפעם המספר ככל הנראה יכפיל את עצמו. הדמות הבולטת שבהם הוא ראש העיר המודח, יונה יהב, שינסה לכבוש מחדש את כיסא ראש העיר. לפני מספר שבועות כינס יהב מסיבת עיתונאים בעיר בה הוא הכריז על כוונתו להתמודד פעם נוספת. "למדתי מטעויות העבר" הוא אמר במסיבת העיתונאים, "אני מתחרט על המאבקים האישיים שהיו לי בחיי. אנהג בבחירות האלה כמו ג'נטלמן חיפאי ובדרך הזו אוביל גם את העיר", הוסיף.

אבל כאמור לא רק יהב מסתער על העיר חיפה. ברשימה המועמדים הארוכים יש כמובן את ראש העיר הנוכחית, קליש-רותם, שעדיין מאמינה שיש לה אפשרות להיבחר לקדנציה נוספת. בנוסף מתמודדים גם עו"ד דוד עציוני, חבר מועצת העיר אביהו האן שהתמודד לראשות העיר גם בבחירות הקודמות וקיבל 3.20% מסך הקולות, עו"ד יעקב בורובסקי, חבר מועצת העיר צביקה ברבי, חברת המועצה שרית גולן-שטיינברג, ומנהל בית הספר הריאלי העברי בעיר מנדי רבינוביץ'. מנכ"ל בית הספר, הד"ר יוסי בן דוב, אמר לאחרונה ל'ידיעות חיפה' כי לרבינוביץ' יש עד ה-23 ליולי להחליט האם הוא ממשיך בתפקידו או מתמודד. לפני יומיים עבר התאריך ועל פניו לא פורסמה החלטה רשמית שלו הנושא

מועמד נוסף, ואולי הכואב ביותר שמבקש להדיח את קליש רותם הוא העוזר האישי שלה לשעבר וחבר מועצת העיר מטעם מפלגתה, ניר שובר, שהכריז בחודש שעבר על התמודדותו. תשעה מועמדים, עד כה. לאחרונה פורסם כי גם מפלגת הליכוד שוקלת בימים אלו את הרצתו של יו"ר הסניף החדש, שנבחר אך לאחרונה, יניב בן שושן. כמו כן, בסוף השבוע האחרון פורסם ב'ידיעות חיפה' כי גם איש הספנות משה מנו בוחן את התמודדותו לראשות העיר.

בפתק למועצת העיר הבחירה כבר רחבה עוד הרבה יותר. כאמור, יש 31 מקומות במועצת העיר, כמו בשני הערים הגדולות הנוספות בישראל ירושלים ותל אביב, מה שמביא לריבוי מפלגות. בין היתר ניתן למצוא את שלושת המפלגות החרדיות שמריצות רשימות משלהן, הציונות הדתית שרצה בנפרד מהבית היהודי, בל"ד, חד"ש, חיפה ביתנו על בסיס ישראל ביתנו, ואפילו היה מועמד מיש עתיד ששקל לעבור לעיר ולהתמודד - ח"כ אלעזר שטרן. כל זה לצד מפלגות פרטיות רבות, שלא משויכות למפלגות הארציות, שמנסות להיאבק בניהן על המושבים הרבים במועצת העיר.

אבל לא רק מועמדים מסתערים על העיר, גם החזירים. להבדיל. אחת הבעיות החמורות ביותר בשנים האחרונות בחיפה היא תופעת החזירים שהתנחלו להם כדרך קבע בשכונות השונות של העיר. בעיית החזירים תופסת מקום מרכזי גם במערכת הבחירות הנוכחית. יהב, לדוגמה, כבר במסיבת העיתונאים הראשונה הבטיח להחזיר את הדילול של החזירים שהופסק בשל דרישה של הירוקים. "תוך 90 ימים מחזרתי לתפקיד ראש העיר, נרחיק את כל תופעת החזירים. תושבים וחזירים לא יכולים לחיות ביחד. נוציא את חזירי הבר מחיפה בנחישות וברגישות", התחייב יהב.

מנגד, ראש מפלגת הירוקים, אביהו האן, פרסם לתושבים תוכנית מקיפה להוצאת החזירים מהעיר שלא בדרכי הדילול שבו נהגו יהב ובחלק מהזמן גם קליש-רותם. "קליש ושותפיה הזניחו את ניקיון העיר והקימו במו ידיהם את 'מסעדת החזירים של חיפה', בה החזירים סועדים בפחי האשפה ובחצרות שלנו, ומסכנים תושבים וילדים", הסביר האן. אגב, גם בתקציב שעבר אתמול בוועדת הכספים של העירייה הנושא בלט כאשר קרן הגידור לחזירים, שתוקצבה בתקציב המקורי ב-210,000 שקל, הוסרה לחלוטין מהתקציב.

אבל לא רק החזירים מטרידים את תושבי העיר חיפה. בקדנציה האחרונה עלה גם נושא זיהום האוויר שעולים מבתי הזיקוק ויתר המפעלים המזהמים שנמצאים כבר שנים לאורך רצועת חוף הים. לאחרונה הציבה הממשלה יעד לפינו בתי הזיקוק בעיר עד שנת 2029. כאן ייאמר לזכותה של קליש-רותם שזה אחד מהנושאים שהיא שמה עליהם דגש כבר מיומה הראשון בתפקיד במטרה לטפל בנושא, אם כי לא באשמתה במהלך הקדנציה שלה היו לא מעט אירועים סביב המפעלים במקום. הזכורה מכולם היא קריסתה של אחת מארובות בתי הזיקוק, שהיו במשך שנים ארוכות לסמל של העיר חיפה. 

אם נחזור לבחירות עצמן, על פניו, נכון לכתיבת שורות אלו, מצבו של ראש העיר הקודם יונה יהב הוא הטוב ביותר. חלק מהסקרים נותנים לו ניצחון כבר בסיבוב הראשון, יתר הסקרים שמים אותו כמועמד שיעלה בטוח לסיבוב השני. יתר המועמדים נמצאים הרחק מאוד מאחוריו. מצבה של ראש העיר המכהנת לעומת זאת הוא בכי רע. בסקר דיאולוג שנערך לאחרונה, לבקשתו של יהב יש לציין, היא עומדת על שבעה אחוזים בלבד. 

בעוד שלושה חודשים בלבד נדע כולנו האם תושבי חיפה מצטערים על הדחתו של יהב ומעניקים לו הזדמנות נוספת, או שמא הם עדיין זוכרים לי את ימי העבר ויבחרו לבסוף במועמד חדש לתפקיד. דבר אחד בטוח, גם פה, לא יהיה משעמם לרגע.

טורים קודמים || עניין מוניציפלי בטוויטר

זום מימי קורונה, אותם הצווחנים ואותן הצווחות.

בס"ד

- 15 שבועות לבחירות המקומיות -

בחירות סוערות בעיר אשדוד זה לא דבר חדש. בכל זאת, מדובר בעיר החמישית בגודלה בישראל, והגדולה ביותר באזור הדרום. כבר בבחירות הקודמות, ב-2018, העיר עלתה לא מעט לכותרות בעיקר סביב המאבק בין האוכלוסיות השונות שבעיר, חרדים מול חילונים. שיח שהשפיע לא רק על המערכת הפנימית, אלא על השיח הציבורי במדינת ישראל כולה, כאשר שרים וחברי כנסת ירדו לעיר ללבות עוד קצת את הלהבות הרוחשות. לכן, אין זה פלא שגם במערכת הבחירות הנוכחית אשדוד שוב בכותרות, ובעוד ברוב המקומות מערכת הבחירות עדיין מעט מנומנמת, הרי שבאשדוד היא כבר לגמרי חיה ובועטת.

בראשות העיר עומד כיום יחיאל לסרי. זו כבר קדנציה שלישית שלו בראשות העיר, ומבחינתו הוא מתכוון להמשיך גם לקדנציה רביעית. בבחירות הקודמות לסרי אומנם ניצח כבר בסיבוב הראשון, אבל היה כפסע קטן מלהגיע לסיבוב השני לאחר שזכה ל-41.18% מקולות הבוחרים. לצורך ההשוואה, בבחירות 2013 זכה לסרי ל51% מקולות הבוחרים, כאשר התמודד לקדנציה השנייה. כעת, די קשה להבין מה מצבו של לסרי בבחירות. סקרים שמתפרסמים בעיר בתדירות גבוה בעיר, מציגים תמונות שונות לחלוטין.

ברשימת המועמדים שמבקשים להדיח את לסרי ולרשת את מקומו ישנם שישה מועמדים, שלושה מהם מוכרים לו כבר מהתמודדות מולו בבחירות הקודמות. סגן ראש העיר שמעון כצנלסון, חברת מועצת העיר הלן גלבר ואלי לחמני מסיעת 'אשדוד תנצח'. שני מועמדים נוספים הם אומנם לא חדשים בעירייה, אבל מתמודדים כעת לתפקיד- סגן ראש העיר אלי נכט, וחבר מועצת העיר חנוך דרך ארליך. לצידם מגיע גם שחקן חדש לחלוטין שלא התמודד בעבר, וההתמודדות שלו היא זאת שהפכה גם את מערכת הבחירות באשדוד לסוערת במיוחד.

ברק סרי הוא תושב אשדוד מלידה. בעבר היה עיתונאי מקומי ולאחר מכן הפך להיות יועץ תקשורת של מספר שרים בכירים בהם אהוד ברק, אבי דיכטר וישראל כ"ץ. האחרון ברשימה הזאת הוא השר לשעבר ח"כ אריה דרעי. הפרט הזה חשוב, כי אומנם הפעם לא מדובר במקורב שלכאורה הוא עוזר לו כפי ששמו עלה בשבוע שעבר, אבל אין ספק שלמפלגת ש"ס יש חלק גדול בכל מה שקורה בעיר בימים אלו סביב מערכת הבחירות לרשויות המקומיות. גם במקרה הזה, כדאי לקפוץ רגע חזרה לבחירות הקודמות.

כאמור, הבחירות הקדומות היו סוערות בעיר, בעיקר סביב שאלת הצביון שלה. באותה העת, ההסכם בין ש"ס לבין לסרי נחתם חמישה חודשים לפני הבחירות, עוד שהשטח רק התחיל להתעורר. לעומת זאת, המפלגה החרדית האשכנזית הביעה את תמיכתה בלסרי  שלושה ימים בלבד לפני הבחירות. על מה בדיוק קרה בין לסרי לש"ס במהלך החמש השנים החולפות ישנה מחלוקת. יש מי שינכס את זה לרצון לפתוח את הקאנטרי בשבת ויש מי שיטען שזה בגלל שלכאורה לקחו לסגן ראש העיר מטעם ש"ס, אבי אמסלם, חלק מהסמכויות שלו. בין כך ובין כך, או בין מסיבה אחרת, הפעם זה הביא למצב שבו יהדות התורה היא זאת שממהרת לחתום על תמיכה בלסרי, בעוד ש"ס שותקת באופן רשמי, ובוחשת באופן מעשי לטובתו של סרי.

בשבוע שעבר זה קרה באופן רשמי ונציגי יהדות התורה אמרו במפורש את מה שכולם כבר הבינו - יש תמיכה חרדית חדשה בלסרי. עם זאת, את התגובה של ש"ס לחתימה, כנראה שאף אחד לא ציפה. "התג מחיר" האוטומטי היה להציב מועמד מטעם ש"ס שירוץ לראשות העיר בני ברק, שם יש דיל פנימי בין החסידים לליטאים על ראשות העיר, ולמשימה גיוס ח"כ אוריאל בוסו שהעביר את כתובתו מפתח תקווה לעיר. לצד זה בכיר בש"ס התבטא בחריפות נגד ההסכם והזכיר את העובדה שבבחירות הקודמות ניצח לסרי על אחוז אחד בלבד.

"בבחירות האחרונות כשכל החרדים היו איתו הוא ניצח באחוז אחד", אמר הבכיר. "ש"ס היא הרוב באחוזים בעיר, בבחירות האחרונות זכתה לכמעט 20,000 קול. לסרי רחוק מניצחון, ויותר מכך, ש"ס רחוקה מלתמוך בו, הווי אומר שדרעי כרגע אנטי לסרי, כרגע הסיכוי שחכמי מועצת התורה ודרעי יתמכו בלסרי הוא קלוש, יתרה מכך, דרעי עומד לעמוד בחזית נגד לסרי, הוא לקח את הבחירות ברמה האישית, בפרט לאור ניסיונותיו של לסרי לשחק בתוך הבית הספרדי החל מהחתמת רבנים וההחלטה להוציא חוברת למגזר הדתי פעם ראשונה".

מי שעוד לא אהבה את התמיכה של אגודת ישראל בלסרי היא חברת מועצת העיר והמועמדת הלן גלבר. מיד לאחר ההודעה על ההסכם כתבה גלבר בדף הפייסבוק שלה כך: "אנחנו נמצאים תחת איום משמעותי מאוד על החופש של רבות ורבים מתושבי אשדוד ולהפיכתה תוך שנים ספורות לעיר תאומה של בית שמש, טבריה או בני ברק. זה בידיים שלנו. אתם כבר יודעים לפי כל הסקרים שזה לסרי או אני. זה או שגולדקנופף והעסקנים ישלטו בעיר - או שאתם תכריעו". בהזדמנות זאת כדאי לציין שבבחירות הקודמות, בהן זכתה גלבר ל-7.24% בלבד מהקולות, היא פעלה מאוד קשה בשביל שאוגדת ישראל תביע בה את תמיכתם, דבר שלבסוף לא קרה.

על פניו, לסרי, סרי וגלבר, הם שלושת המועמדים המובילים. כאמור סך הכל ישנם שבעה מועמדים לתפקיד, אך המספר עוד עלול להצטמצם בהמשך הדרך. בשבוע שעבר נפגשו כצנלסון והכט לישיבה בבית קפה בעיר, ששודרה כולה בלייב בפייסבוק לכלל התושבים. במהלך הפגישה הצהיר עו"ד הכט שהוא מוכן לשקול את פרישתו ולתמוך בכצנלסון לראשות העיר. המפגש אומנם נכשל, אבל בעיר אומרים שעוד לא נאמרה המילה האחרונה בנושא ויש עוד סיכוי לריצה משותפת של השניים. על פי הערכות השונות בעיר, גם חנוך דרך ארליך יפרוש לבסוף מהמרוץ לראשות העיר ולא יתמודד עד הסוף.

אבל האמת היא, שככל שמנסים להתעמק בסיפור של אשדוד, מבינים שהכל מגיע מפוזיציה. הסקרים, הסיכויים, ותדרוכים על פרישתם של מועמדים כאלה ואחרים. בשבועות האחרונים פורסמו סקרים שמראים תמונות הפוכות זו מזו, ויצאו תדרוכים שאפילו לסרי עצמו שוקל להסיר את מועמדותו ולא לרוץ עד הסוף. דבר אחד בטוח, מערכת הבחירות בעיר כבר בעיצומה, ועם זאת עדיין מדובר בהתחלה ויש לה עוד לאן להתפתח. או כמו שאומרים, התחילו חזק, ומשם רק מגבירים את הקצב. במציאות הזאת, ובקצב הזה, נכון להיום, יהיה קשה לנחש איך תסתיים מערכת הבחירות בעיר.  

טורים קודמים || עניין מוניציפלי בטוויטר