פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1021)

שבוע מעולה בעז"ה!

אני חושבת שכמה שיותר בתחילת הבירורים

אפשר לשאול על יראת שמיים, על הקפדה על תפילות ומצוות, על מידות 

לא להתבייש לבקש לשאול ולברר עוד במקרה הצורך!
ולערב את ההורים בכל צעד. 
כדאי. בהצלחה!

 

את לא צריכה לדעת כמה הוא תלמיד חכם או לא

מידות
אפשר לברר עם החברים

וגם עליהם לא לסמוך יותר מדי

מהרגע שהוא יביא לך את המספר של הרבנים שלו.
את רוצה לשלוח הודעה? מה כבר הוא יכול להגיד לך בס.מ.ס.? תתקשרי.
רעיונות ספציפיות? תלוי מה חשוב לך ומה רשימת המכולת שלך.
בהצלחה.

קודם כל,הקושי שלך הוא הכי טבעי בעולם.

סביר להניח שגם ככה קשה לך וההערות מהסביבה רק מוסיפות עוד נפט למדורה. 

לא עברתי ניסיון מהסוג הזה אבל הספקתי לעבור דבר או שניים בחיים ולמדתי שיש בעולם אנשים חסרי טאקט.הם יכולים להיות עם לב זהב עד הונלולו ועם כוונות טובות עד לירח אבל כן,חסרי טאקט.ברגע שמבינים שזה נטו חוסר טאקט אז מפסיקים להיעלב ואולי אפילו מתחילים לרחם עליהם קצת..

 

אבל לפני שמתמודדים עם התגובות\הערות,מבטים מהסביבה (כן.לפעמים המבטים האלה נוראים יותר ממילים),ההתמודדות מתחילה ממך. לדעת שאת עושה ותמשיכי לעשות את ההשתדלות שלך, להזכיר לעצמך שוב ושוב שזה שעוד לא התחתנת זה ממש לא הופך אותך ל"בעייתית" או שווה פחות.לתת לעצמך את המרחב הזה להרגיש את מה שאת מרגישה.כן,גם לבכות זה בסדר ואפילו מומלץ.

 

במיוחד בדברים גדולים,אין דרך לדלג על הכאב.רק מי שמצליח לשחות בתוכו יצליח להגיע אל האושר שבצד השני.לעבור-כן.לשקוע-לא. 

 

אל תתני לעצמך לשקוע-תקיפי את עצמך באנשים אוהבים,בעשייה ברוכה,בדברים שאת אוהבת.

ה' אוהב אותך.המון כוחות.

 

 

שהקב"ה יעזור לנו!!

חושבים שהאושר נמצא בצד השני,

שהדשא של השכן יותר ירוק.
אבל לדעתי, טעם בחיים הוא באישיות. משהו בקלורקייט של הנשמה. הבנת?
טעם של פעם בחיים, אולי.
לא מומלץ לקחת את זה אישי.
נראה לך?
אני לא מצפה מעצמי להיות מטפל אישי,
אבל החיים מלמדים לחכות לקו הנכון.

זה משהו כזה במנטליות..

אוי,נשמע באמת מעצבן

זה עוד יותר יוצר תחושה של נואשות

צריך להמציא איזה נפנף כזה

 

 

 

 

כל מילה בסלע.
אנשים לפעמים לא חושבים על מה שזה יוצר אצלך.
תנסי להשתחרר ולא לשים לב לאנשים,לחזק את זה שבורא עולם יכול להוציא לך חתן גם מהאדמה.
ויותר מזה את לא מתעסקת בעניין,והשם הוא זה שיחליט מתי ואיך.
ודבר אחרון,להתפלל ולבקש כוחות,מה שכולנו צריכים במצבים כאלה.

רק שתדעי שזה נורמאלי מה שאת מרגישה..

יהיה טוב בע"ה

האם את באמת לא שמחה בשבילה, או שאת שמחה אבל בנוסף את גם מאוכזבת/עצובה/מתוסכלת בשביל עצמך שזה לגיטימי .
נ.ב.אני למדתי (ואני עוד יחסית קטנה) לענות "בעיתו ובזמנו!" מבטי רצח יעזרו מאוד

אשמח לשוחח איתך באישי..את מוזמנת..|חיבוק|

שימחתם אותי ועודדתם אותי ובעיקר גרמתם לי להרגיש נורמאלית ...

ומחדדת- בטח שאני שמחה בשבילה! זו אחותי! אבל... זה מורכב... והרגשות מבלבלים ומבולבלים וגם סותרים זה את זה. אבל אני באמת שמחה איתה ובשבילה ♡

ב"ה
תמיד יש את הגישה הצינית..לא הכי בריא אבל גם זה דרך של התמודדות..
#מצנזר_את_עצמי

אחותי התחתנה שבוע שעבר והתייחסתי לזה ממש בקלילות.אמרתי למי שדיבר איתי משפטים כגון:"ב"ה שעקפה אותי...שמשו יתחיל לזוז..."שיא השידרתי שימחה וצחוק ואנשים ספגו את זה והמשיכו הלאה

אם את ממש רווקה גדולה זה שיא הקשה ואם עקפה אותך והיא כולה בת 20 אז קחי את זה ממש בסבבה

מתוקה! זה לא פשוט ואני מאמינה שתחווי בתקופה זו רגשות שונים. מצד אחד שמחה ואושר על נישואיה של אחותך אך יחד עם זאת גם כאב, עצב, קנאה שתתגנב, בדידות רבה כשכולם עסוקים באחותך ואת בצד ועוד..תלוי (בין היתר) בגילך ובהפרשי הגיל ביניכן. אני מאד מתחברת לדבריה של 'חושבת' ובחרתי להגיב כדי לתת כוח מנסיוני האישי..אני עדיין רווקה, בת 30++, זכיתי ללוות שתי אחיות לחופה, אחת צעירה ממני בשנתיים כשאני בעצמי הייתי עדיין בתחילת שנות ה-20 ואחות נוספת הצעירה ממני ב8 שנים. וזה כשאני כבר בת למעלה מ30..מיותר לציין שזה הרבה יותר קשה. ביניהן היה גם אח הצעיר ממני בכמה שנים טובות..מניסיוני, את חייבת לתת מקום לרגשות השונים, לא להיבהל ממה שעולה. זה בסדר וטבעי שכך תרגישי. שתפי חברה קרובה ובקשי ממנה, אם אפשר, להיות זמינה עבורך בימים הסמוכים לחתונה, ביום החתונה, הימים שאת חושבת שיהיה לך בהם הכי קשה. בני המשפחה עסוקים בשמחת האחות ואולי פחות שמים לב אלייך וזה יכול להעצים את הקושי והבדידות. אל דאגה! עוד יגיע היום שבו את תקבלי את תשומת הלב המגיעה וישמחו גם בשמחתך!!
ענין נוסף, חתונתה של אחותי הצעירה עוררה קושי גדול ואפילו איום על ההערכה העצמית שלי. עלו בי מחשבות שונות כמו כמה אני מוצלחת לעומתה ומה לא בסדר איתי וכו'..לקח לי זמן להבין שהכל בסדר איתי! לכל אחד הזמן שלו וב"ה יש תחומים אחרים בהם אני מצליחה הרבה ומביאה לידי ביטוי את כישרונותי ויכולותי ובע"ה תגיע גם זוגיות! לכל אחד המסע שלו וזה דורש הרבה מאד(!!!) אמונה ותפילה. אם את מתחברת לתפילה (וגם אם לא..) תשקיעי בה, זה עוזר ומרגיע ומאד מנחם! יש עוד הרבה מה לומר אבל אקצר ואתן עיצה פרקטית אחרונה..אני מצאתי את עצמי מקנאה (לא צרת עין חלילה) והתקשיתי למצוא בתחילה את הכוח להיות קרובה לאחותי בתקופה זו. אחרי הרבה דמעות ותפילות החלטתי להיות שותפה להכנות שלה לחתונה הכי קרוב שאפשר. הצעתי לה שאלווה אותה ביום החתונה ובכלל בכל ההכנות, בקניות, בעיצובים, במדידות וכו'. נתינה מולידה ומגבירה אהבה ואצלי זה ממש עבד! נדבקתי בשמחה וביום החתונה שהיה אמור להכאיב הכי הרבה, שמחתי מאד והייתי משוחררת ומאושרת! זו עבודה לא פשוטה אבל שכרה בצידה! גם היום הגדול שלך יגיע ותראי אושר רב ומה שהרווחת בדרך, שלך לעד.
ובאשר לכל המעודדים והמנחמים- תמיד יהיו כאלה אבל אל תתני לזה להשפיע עלייך באופן שלילי. חשבי ע"כ שזה מגיע מתוך רצון טוב גם אם הדרך אינה ראויה או מכבדת תמיד. את לא חייבת לקבל זאת ואם זה מציק פשוט תתרחקי. שדרי חיוניות ואופטימיות ויש מצב שאנשים יגיבו לכך בהתאם..
מאחלת בהצלחה רבה ושולחת חיבוק

איזה משפט חזק! אשרייך!

הבקרוב אצליך - היא תקיעת סכין בלב כל רווק/ה מתבגר/ת החפצים להתחתן, ולא מצאו את בני/בנות הזוג.
גם אני התחתנתי מעל גיל 30 ומכיר את התחושה,
אני לעולם לא חושב לברך בברכה זו רווק או רווקה בגיל מתקדם.
ברכה זו נאמרת או בתמימות (ע"פ רוב) ויש מיעוט השמח להכאיב, ולסובב את הסכין.
עליך לשמוח בשמחת אחותך, ולהשתתף...
אם את מקבלת את הברכה בקרוב אצליך, תחייכי, ותגידי תודה שאתה חושב עלי, אל תראי לכולם שאת עצובה.
תעצימי את עצמך, ותראי לכל העולם, שאת שווה ודומיננטית... והאביר על הסוס בסופו של דבר יגיע...
ודרך אגב, אם תהיי דומיננטית בחתונת אחותך, הרבה בחורים ירצו להכיר.

והשתדלתי לעזור להם ככל יכולתי. גם אחרי הנישואים

שאני התחתנתי ממש ראיתי את האושר בעיניים שלהם. זה היה ממש כיף לי לראות את זה

שני אחים תאומים שקטנים ממני, בהפרש של שלושה חדשים.

תופסת

מכירה את התחושה מקרוב. ב"ה זכיתי לחתן אחות קטנה יותר..

לא קינאתי בה על בעלה, קינאתי בה שהיא מצאה את שלה ואני עדיין מחפשת..

כתבתי לה מכתב בתקופה הזאת ותיארתי בו את הרגשות שלי, כתבתי לה שאני הכי רוצה לשמוח איתה ביחד אבל לא בטוח שאצליח ושתבין אם אהיה עצבנית/חסרת כוח וכו..

וב"ה היתה תקופה דווקא בסדר(:

החלטתי לצחוק על זה ולכן הוצאנו חולצות לחתונה לכל האחים של החתן והכלה הלא נשואים וכתבנו מקדימה "כן כן" ומאחורה "בקרוב אצלי"(: וב"ה למדתי להגיד אמן לכל האיחולים של בקרוב אצלך(:

כבר חשבתי בעבר לפתוח מועדון של האחים והאחיות העקופים(: בהחלט התמודדות...צריך הרבה אמונה!

היום יותר קשה לי באיזשהו מקום, כשאני מסתובבת איתה והיא עם ילדה..

 

כל מילה בסלע.
אנשים לפעמים לא חושבים על מה שזה יוצר אצלך.
תנסי להשתחרר ולא לשים לב לאנשים,לחזק את זה שבורא עולם יכול להוציא לך חתן גם מהאדמה.
ויותר מזה את לא מתעסקת בעניין,והשם הוא זה שיחליט מתי ואיך.
ודבר אחרון,להתפלל ולבקש כוחות,מה שכולנו צריכים במצבים כאלה.

ולהבין שמה' הכל

להתחזק ביר"ש שה' מנהל הכל ולשמוח.

ב"ה

עשית משהו כדי לברר אם דמיינת או לא?

המחסום העיקרי שלי במקרים האלו הוא המחשבה שאני סתם מגזים והיא לא באמת הסתכלה, שהיא לא מעוניינת

תפסיד!

אני חייכתי למישהו בחתונה השבוע... ואני כנראה אמות רווקה בגלל שהוא מתלבט!

אל תתלי בו הכל...
(ורק הערה. מפותח השרשור נשמע, שהוא מתלבט מכיוון שאולי איננה מעוניינת. כלומר, שיקול אמיתי - אם היא איננה מעוניינת, גם הוא מעדיף לוותר על כך, ואז מה הטעם?...
אבל אצלך, נשמע שאת יודעת שאת מעוניינת, רק מצפה שדווקא הוא יפעל... ואם הוא באמת מתלבט, סביר להניח שכאשר יידע שאת מעוניינת, יכריע שהוא רוצה. ואת אינך מתלבטת. אז מה הטעם לחכות שדווקא הוא זה שיפעל?
אם לא הבנתי נכון, אז מחילה, וקחי את תגובתי בחזרה)

ואני לא מפזרת אותם בלי חשבון

אם מישהי הייתה פונה אליי הייתי קצת נרתע... זה לא פוסל אבל הניסיון מוכיח שבנות שפונות לבנים הן קצת יותר שרוטות ופחות צנועות (מבחינת האופי). מקווה שלא הכללתי

זה לא מעיד על רמת צניעות לדעתי.
ויש בנים שלא מפריע להם דווקא שבנות יהיו היוזמות.. זה אינדיבידואלי כנראה..

העדפתי שמישהי תפנה אליי... עם הזמן הבנתי שזה אופי שאני פחות מתחבר אליו. אני חושב שבחורה שיוזמת שיחה עם בחור נתפסת כפחות צנועה, כי היא פחות ביישנית... לא בטוח שזו משוואה נכונה.
זה בהחלט אינדיבידואלי

חשבתי שאתה מתכוון לברר אחרי החתונה על הבחור
לא לגשת אליו......

קיצור, לברר אחרי החתונה זה אחלה+, גם מצד הבנים וגם מצד הבנות. לפנות ישירות - יש כאלה שפחות יאהבו, ואני ביניהם.
זו דעתי

חיוך איננו מספיק.

כתבת שאת חושבת שהוא בספקות. אם הוא אכן קלט את זה ונכנס מלכתחילה להתלבטויות - חיוך לא מספיק... בנים לא מבינים רמזים.

אז לברר אחרי החתונה זה מקובל משני הצדדים.
ואני ספציפית במקרה הזה לא רוצה להיות הראשונה שמבררת.. זבש"ו.

לא עבד

עשית המון!

במה זה מתבטא?..

לדעתי צריך לבנות את זה במקביל..אי אפשר לחכות עד שתבנה את עצמך נפשית - לבנייה הנפשית אין סוף..

זה תלוי גם בגיל..בן כמה אתה, אם אפשר לשאול? הגיוני שאם אתה צעיר אז תרצה לחכות קצת עם זה..וזה בסדר!

אתה עדיין במסגרת של ישיבה? בגלל זה אתה מרגיש שיש לך עוד כמה שנים שם אולי? ורק כשתסיים תהיה פנוי?

 

במידה ונמצאים בקשר טוב, אז כמובן שזה מאד מרומם נפשית. 

וגם תקופה של סתם דייטים שבאים והולכים מהר, זה דבר נחמד לדעתי (יש כאלו שדווקא מתוסכלים מזה). 

 

מבחינת מה קורה במהלך הקשר מבחינה רוחנית? 

זה כנראה תלוי בבחורה ברמה הרוחנית של הבחורה שאתה יוצא איתה, ובמצב הרוחני שלך לפני שהתחלתם לצאת (מה שמעביר לנושא הבא). 

 

האם לצאת לפני שמרגישים מספיק חזקים רוחנית ונפשית? 

 

מבחינה רוחנית - באופן אישי אני יכול לומר שלפני תקופה מסוימת היתי פחות חזק רוחנית מאשר היום, ובכל זאת נכנסתי לקשרים. כאשר הבחורה היתה ברמה דתית גבוהה, זה רומם את המצב הרוחני (ואפילו היה קשר שאין ספק שיש לו חלק בכך שאני במצב רוחני הרבה יותר טוב, עד היום, גם אם באותה תקופה ההשפעה החיובית שלו היתה פחותה).

 

לגבי מוכנות הבחינה הנפשית, אגיד משהו מאד פשוט שלדעתי כולל את הכל : 

 

1. כמה שיותר תפילה לבורא עולם. 

2. הבנה שבאמת, אבל באמת הכל ממנו והכל לטובה. 

 

כל המצב הנפשי של מוכנות לזוגיות (מידות, רצון להתחתן, הבנה שאתה יודע מה אתה מחפש וכו'), נגזר מכך.

 

ב"ה אני אכתוב בפורום משהו לכבוד שבת קודש בנושא של הצורך בזוגיות. 

 

בהצלחה!

 

 

 

 

 

 

 

 

שאלה גבוהה שאלת.

אני אומר לך לא אענה הכל.

אבל דע לך קשר מתחיל בהורים טובים.
בהורות. וקשור באופן ישיר לאבותינו אברהם יצחק ויעקב ( לא תיאורטי)
ובמיוחד לאברהם אבינו ראש המאמינים והענק
בקשר ישיר ללא מחדלים, ללא סילופים, ללא התחכמויות. קשר ישיר הבנוי על יסודות ושורשים
של כן אמת ואור.
לא דחפים. לא שטויויות. הבנת? זהו.
אשמח אם תשיב לתגובתי ואבין יותר. תודה.

הוא מחזק את המקום של השאיפות, האידיאלים, ההסתכלות קדימה.
גם מסיבה מאוד פרקטית- שיחות עם מדוייט יגיעו למקום כזה.
וגם יותר מזה, לכוון מטרה לבית שרוצים לבנות זה דבר עצום וגדול.

עניתי על חלקיק קטן, והשאלות שלך מעוררות מחשבה מאוד.
תודה ובהצלחה

היא טרוליזם מתקדם

ממקרה קיצוני של אימפוטנציה כמו אצלך

אבל הוא צודק בהחלט.
מנגד גם התנסות במין בגיל צעיר ורמת למגוון רחב של בעיות.

הוא אמר דברים נכונים.

אבל חוץ מעצם נכונות האמירה, יש גם נכונות למקום שבו היא נאמרת, ולמי שאומר אותה.

 

אגב, גם מה שאני אמרתי נכון, חלק מאיפיוני הפרופיל של "טרול" הוא חסכים, בין היתר מהסוג המוזכר.

ואם הוא חושב שזה קשור שיסביר למה ולא יתחמק.
דבר שני, יכול להיות שהוא התכוון שאתה פשוט צריך מטפל נפשי אבל הוא נגד הפניה לעולם הזה.
או שהוא פשוט מניח שהסערות ירגעו עם החתונה כי יש פשוט יותר מידי דברים לדאוג להם כנשוי באופן בסיסי כמו לדאוג להביא אוכל הביתה או לדאוג לתלות כביסה אז הסערות מופנות לאחר כך.
אבל האמת שזה חוסר אחריות אם כך, כי אם הסערות לא ירגעו עם הנישואין אתה תחיה בגיהנום.

בס"ד

 

זה עניין אישי מתי להתחיל ומה זה ממלא בנו כי אם הנפש של כל אדם שונה מחבירו, הוא גם יקבל את הקשר בצורה שונה.. לענ"ד אני חושבת שברורים תמיד יהיו לך בעזהי"ת כך שלא צריך לדאוג מזה, אתה כן יכול ללמוד מזה על עצמך לדוגמה שאתה אדם 'מברר' וזה חשוב לך בחיים. 

בכל אופן- אין ספק שזה: 

א. נתחיל מהדברים היותר "שכליים/טכניים". בצורה הכי שטוחה ופשוטה- אנחנו יכולים לשים לב שכאשר אנחנו מדברים עם חברים, אומרים את המחשבות שלנו בקול, פתאום אנחנו מבינים דברים שלא הבנו לפני זה כשרק חשבנו על זה בראש, אז ק"ו כשזה בקשר עם מישהו/י שיכול להיות שאיתו/ה אקים את ביתי.

ב. בגלל שבעניין של בית הבן אדם פתאום מקבל אחריות על מעשיו, הוא צריך להתחשב בעוד אנשים, יש משמעות הרבה יותר גדולה לכל דבר שהוא עושה בעולם אז זה גורם לו לחשוב הרבה יותר ברצינות וככה הוא יכול לשים לב במה הוא יותר מאמין ולהתמודד עם שאלות שלפני זה הוא התמודד איתם.

ג. עצם זה שיש עוד צד בעניין, (דעה של עוד אדם) דווקא בגלל שיש לך הרבה שאלות, זה יכול לעזור לך לשים לב האם אתה מסכים איתה/לא  נראה לך וכד'.. מה שלפני זה יותר קשה לשים לב..

ד. והכי משמעותי- כל עוד אתה נפגש עם מי שלא מתאימה לך- אתה יכול ללמוד מזה המון, אבל כשאתה נפגש אם מי שכן מתאימה לך- (בעזהי"ת בעיתו ובזמנו בקרוב! ) זה פותח בנפש מקום שפשוט לא הכרת, שהמשפט הראשון שעולה להרבה מאורסים/אנשים שב"ה מצאו את שאהבה נפשם: איך חייתי עד עכשיו בלעדייך??

אז חשוב לדעת שלא כולם מרגישים ככה, ובטחגם שהרבה פעמים לא על ההתחלה, אבל כן חשוב לדעת שקשר אמור להביא הרבה שמחה!!

אני כותבת בתור מישהי שביטלה אירוסין, ואני חושבת שלמרות שבסוף הבנו שזה לא בדיוק מתאים, כן היו הרבה דברים כן אמיתיים שאני יכולה ללמוד מהחוויה שעברנו.

ואם משהו במה שכתבתי לא מובן אשמח להסביר בעזהי"ת. בהצלחה גדולה!  

בס"ד
קראתי את שאלתך וברצוני לנסות ולענות לך.
כאשר אדם מגיע לגיל בו הוא כבר פוזל לכיוון של חתונה ובניית בית עם בחירת ליבו, עליו לשים דגש על מצבו הרוחני. אדם שהבסיס הרוחני שלו מעורער יתקשה מאוד לבנות את הבית אליו הוא שואף. ישנם המון חבר'ה דתיים מלאים ברצון להקים בית, אך עדיין קשה להם להקפיד על תפילות ועוד כמה דברים שנמצאים בבסיס ההליכה בדרך ה' יתברך, אנשים אלו צריכים לנסות ולהשלים את בניית הבסיס בעצמם ואז לגשת להקמת הבית. אני אומר את זה כי הבניין הרוחני של האדם לא אמור להיות תלוי באף אחד, הוא יהיה מושפע, אך לא תלוי. אם הקשר מביא אותי לידי רוחניות מבלי שהייתי דבק וקפדן כל כך לפני כן, זה סימן בעייתי, כי כאשר ייגמר הריגוש (הלוואי שלא, אך זו המציאות) יכולה גם להגיע הדעיכה הרוחנית בתוך הקשר.
בניגוד לאנשים מן הסוג הזה ישנם כאלו שהבסיס שלהם מוצק ועומד בפני עצמם, אנשים אלו יכולים לצרף אליהם את בחירת ליבם ואיתה לבנות קומה רוחנית שאותה לא הכרת (בוודאות). כאשר האדם מתחתן פתאום תוקפת אותו שלווה מסויימת, האווירה הזאת נותנת לו להשיג השגות שהוא לא הצליח כשהיה רווק. בנוסף, יש לאדם אחריות של בניית בית והנחלת הדרך עם אשתו לילדיו, האחריות הזאת מביאה אותו לרמה יותר גבוהה ונחישות גדולה יותר להצליח.

זו דעתי האישית ואני מאמין ודבק בה!

שא ברכה..

• מא-נ
• סא-ע
•  
• קא-קיב
•  

אבל הוא בא עם משקפי שמש

הסיבה העיקרית שאני הרבה פעמים
מצטלם עם משקפי שמש.

יש בהן משו אינטימי
שחושף הרבה יותר מידי מהאישיות שלי
אני לא רוצה להיחשף לכולם
אני די קנאי לפרטיות שלי...

אבל זה חלק מה"אני".
וכאתה מצטלם עם משקפי שמש זה מסתיר חלק מאוד ניכר ממך.
זה משלים גם חיצונית, את פרצוף האדם.

וגם ברוב הפעמים, בתמונה הפרטיות לא משתקפת.

זה מזכיר לי את החיילים בהתנתקות

וזאת באמת הסיבה העיקרית שהם היו עם משקפיים.
אולי אתם באמת לא מבינים כי אין לכם ידע בפסיכלוגיה או שפת גוף...

|מהורהר|

גם למי שלא היתה טיפה הבנה בפסיכולוגיה ובשפת גוף היה קשה לפספס את האטימות...

 

ולכן בדיוק זה הזכיר לי אותם. 

 

אבל אם את רוצה להיזכר ולהתעצבן
זאת זכותך.
רק שאודה לך אם לא תעשי אתזה בשירשורי

מה נסגר אתכם? כתוב בניק שלי "עוד סתם אחד", לא "עוד סתם אחת". 

 

חשוב להכיר גם את הצדדים השליליים של כל מיני תובנות שמעלים. א"א להתייחס רק לצד החיובי שלהן. וזה מה שהתייחסתי אליו. 

אבל אתה כמובן מוזמן להמשיך לחיות בבועה. אני לא אפריע יותר לשרשור המתקדם. 

להיות חזקים, להכנס לצל, להרים את המשקפיים או כל פתרון טכני כלשהו.

לי יש עיניים בהירות ואני גר בדרום, רוב השנה אני הולך בחוץ עם משקפי שמש כי אני לא יכול לסבול אחרת, המפקדים הנ״ל לא עובדים אצלך ומי שיצטרך להתמודד זה החיילים ואתה.

אף אחד בעולם לא עובד אצלי.
עובדות: אני מפקד. מפקד על מפקדים.
רואה בסגל מפקדים שלא במקרה, ולא בגלל שהעניים שלהם בהירות, לובשים משקפי שמש, כשהם מדברים עם חיילים.

אין לי בעיה עם משקפי שמש. מכל סיבה שהיא, וזה לא ענייני. מי שמשתמש במשקפיים בשביל להיות עליון מעל חייל שלו-כן, זה מעצבן אותי. זו לא דרך פיקודית!

את המשפט האחרון לא הבנתי, מי יצטרך להתמודד?

זה לא סותר את הטענה.

לא רק מפקדים.
זה ממש להרגיש שמדברים עם משקף. ולא עם בנאדם.

לא רק מפקדים.
זה ממש להרגיש שמדברים עם משקף. ולא עם בנאדם.

רק שאני מעולם לא הצלחתי
להגדיר לעצמי
מה ראיתי בעיניים של השני.

כאילו, ראיתי הכל אבל לא ראיתי כלום.

אם לא, אז זה לא עוזר ויוצא שפשוט רואים זוג עיניים, את צבען וזהו.

לצאת מהקופסא, לשבור את הקרח!
להכין משחקי היכרות אחד על השני כמו למשל כל אחד מביא חפצים ואז הבן זוג מנחש מה זה.. כל מיני כאלה

אני אחשוב על זה. אם יש לך עוד דוגמאות אז אני אשמח!

לצאת מהשגרה, צאו לפגישה באזור שאתם לא מתפדחים לגן שעשועים, לבאולינג, משחקית וידאו(עם הכרטיסים), טיול אפניים, תכינו ארוחה בטבע, פק"ל קפה, ללמוד משהו ביחד-לא כבד משהו קצר ונחמד.. משחקי קופסא, משחקי קלפים, משחקי חברה למשל משחק הכתרים ועוד המון רעיונות יש בגוגל, השמיים הם הגבול!

וגם יש משחק כזה שאתה מכין כרטיסים עם שאלות כמו קולה או ארסי? שעון דיגיטלי או אנלוגי? עט שחור או כחול? ועוד כול מיני שאלות בסגנון.. ומדברים על כל שטלה קצת למה היא/אתה מעדיפים משהו מסוים

חווייתים, לעשות דברים כיפיים שאתם אוהבים שישרו אווירה טובה ביניכם.
נגיד סתם דברים שעולים לי: פקל בים, פויקה, פיקניק במעין, מסלול, תצפית מרהיבה, מוזיאונים, באולינג, סרט

לספר על היומיום, להביא את היומיום לפגישות. לא להפוך אותן ל - פגישות מחוץ לזמן...

אולי צריך לעשות פסק זמן?!
להפסיק להיפגש לתקופה מסוימת, ולראות איך זה משפיע על הרגש ביניכם.
זו היתה עצה של הרבי מליובאוויטש במקרים שהקשר היה "תקוע", ולא ידעו איך להמשיך.

זה די התחלתי (לפחות מצידי), אז לעשות פסק זמן נראה לי יהיה קצת בעייתי.

בית, לכייף. תעשו משהו כיף, יש לכם מספיק לחץ בחיים שדייט טוב צריך ויכול לשחרר.

שיעור מטורף שלי עזר הרבה...

השיעור מיועד למי שמרגיש שהקשר תקוע! תפיצו לכמה שיותר

בטח שזה ירגיש תקוע ומאולץ כי זה לא לכאן ולא לכאן...

וברור שזה מאולץ כי אי אפשר ממש להיפתח ולזרום עם מישהו שלא באמת נוצרת קירבה ומחוייבות לקשר...

שמעתי מהרב יוני לביא נראה לי שפעם בשבוע זה כמו לבשל סיר על אש נמוכה מידי. זה לא עובד.

 

לדעתי צריך פעמיים או שלוש בשבוע+ שיחות טלפון בין לבין.. סביר שאז הקשר  יתפתח ויתפוס כיוון..

מה זה פעם בשבוע? בהתחלה זה מעניין כי זה להכיר אדם חדש, אבל אחכ זה מעיק כי זה לא לפה ולא לפה...

 

גם את הפגישה הזו אנחנו בקושי מספיקים.

רוצים להגיע לחתונה?

צריך ליזום, לגוון בעצמכם,

זה לא קורה "לבד".

גם אם הקשר הזה לא יוביל לחתונה, לפי איך שתארת, נראה שגם קשר אחר יראה כנ"ל.

אם לא פנויים נפשית ומעשית-

לא מאפשרים התקדמות.

 

כמובן!!! שהכל נכתב בלי להכיר אתכם,

ואולי הכיוון שלכם שונה-

אך זו נקודה למחשבה לרבים...

ולפעמים כשמתקרב המשהו האמיתי,

נתקעים, וכד',

מהחשש הפנימי לפני הצעד הגורלי והנהדר

אפשר להתארח לשבת במקום משותף- אתה אצל חבר/ משפחה והיא אצל אחרים,

ולהפגש באוירה של שבת.

זה גם משנה משהו... מאפשר.

 

בהצלחה,

החלטות טובות ונעימות בע"ה.

 

לעניות דעתי, אם אין משהו קריטי שגורם לךלפסול,

לא כדאי לעצור קשר כי נתקע. סבלנות...

אולי הקצב שלכם שונה, ועוד מעט משהו יפתח גם אצלה

החכמתי מאוד מהתגובות שלך.

אנשים צריכים להעריך את משמעות וערך השתיקה יותר ולהפסיק לנסות לברוח ממנה לעיתים.

שהיא יצאה עם מישו שהחליט לעשות דייט בשקט ושניהם פשוט ישבו ביחד שתקו וחשבו.
היא חשבה שזה רעיון חמוד.
ואני חשבתי שהנה הפיתרון האידיאלי למי שאין לו כח לדייט חופר

אבל צריך להפסיק לברוח משתיקות.
זה לא חוסר ולא דבר רע.

אם מצב כזה קרה - והוא קורה לפעמים - אז אם יש הצעה אחת שאתה מתלהב ממנה באופן משמעותי יותר מהאחרות, בדוק אותה. אחרת, הסדר לא משנה. אז תבדוק אותן לפי הסדר שבו הן הגיעו, או לפי נוחיות, או באן-דן-דינו.

(צריך לזכור שברגע שמצאת לך את מי שאתה שמח בה, אתה בכל מקרה נוטש את ההשוואה להצעות האחרות. זה חשוב.)

בהצלחה!

אן דן דינו (ככה כותבים את זה? )


פשוט מה שנשמע לך הכי קשור/ ההצעה הראשונה

ואז אתה יכול לבדוק את ההצעה בצורה אובייקטיבית בלי השוואות

אז נפגשים לפי א-ב..

(אם באמת אין שום פרט שיכול להבדיל בין המועמדים .. )

 

 

אפשר גם על פי איזה מהשדכנים מכיר אותך הכי טוב

כבר יצא לי לשמוע הצעות שנשמעו ממש טובות מאנשים שכמעט לא מכירים אותי והצעות לא קשורות בעליל מאנשים שמכירים אותי ממש ממש ממש טוב...

שנית, פשוט חושביםטוב איזו הצעה הכי נשמעת לך מתאימה ומתרכזים בה.
אבל הכי פשוט לכתחילה ברגע שמישהו מציע לך הצעה, לנעול בפני אחרים שערי הצעות עד שאתה מקבל החלטה האם לצאת עם אותה אחת או לא.
הכל קשור לתרבות השפע וגם העיכוב המובנה שלנו מלהגיע להחלטה ואז כבר מגיעה עוד הצעה ומוסיפה התלבטות על ההתלבטות וחוזר חלילה.

ולכן אם מתמקדים כל פעם בהצעה אחת בלבד ולא מבזבזים זמן, בעיות כאלו כמו שתיארת כאן לא תהיינה קיימות.

אם לא אולי נותנים ללב לבחור בלי הגיון.
 

לך לפי סדר ההצעות. בעז"ה שיהיה החלטה נכונה בבהירות הדעת

אולי הקושי הזה מעיד על כך שאתה לא יודע מה אתה מחפש?

גם לי זה קרה, אבל זה לא היה בגלל שאני לא יודעת מה אני מחפשת. פשוט- בשלב הזה, שרק שואלים אם אני פנויה, אני עוד לא יודעת כלום על המועמדים... ואז השאלה היא מאיזה הצעה להתחיל. 

אני צודקת?

ואמרו לי שצריך ללכת לפי מה שה' מזמן ראשון..כמובן שצריך קודם כל לבדוק שזה באמת מתאים ושייך, אם לא..מקסימום- להצעה הבאה..אני אישית, מעדיפה לא לשמוע על הצעות אחרות כשאני עסוקה בהצעה אחת, גם אם זה עוד לא בשלב של פגישות אלא לפני זה, בירורים וכו'..
אחרת זה סתם מבלבל אותי ומכניס לי מחשבות ש"אולי ההוא יותר טוב" ואז באסה..אבוד מראש..

(אין לי מושג מה זה FIFO )

זה רשת"ב של First In First Out - הראשון שמגיע הוא הראשון שיטופל ויצא. סדר הפעולה של אחד ממבני הנתונים במחשבים.)

אבל הקשר לחמדני נותר מסתורי.

השיטה הזאת קיימת בערך מהתקופה שבני אדם החלו לנהל מלאי של משהו ככל הנראה.

זו פשוט שיטה כוללנית-
"מה שנכנס ראשון יוצא ראשון",
ונוגעת בתחומים שונים.

שחמדני לא יחמוד)

לנסות.

מה שכתבת נכון מאוד. רק הערה:

לפעמים בציבור הדתי לאומי לא מייחסים חשיבות כמעט לייחוס ולשאר הדברים שכתבת. דבר בעייתי בעיני.

גודל גם גזר מחוץ לאדמה, גם בחוץ וגם בפנים..

ואיך יודעים אם החלק שבחוץ טוב..?
נותנים ביס בגזר שבפנים..ואז אפשר לדעת מה מצב החלק השני..

כנראה יקח לי כמה שנים

הוורט הכי טוב ששמעתי- יחוס זה כמו 0 (יעני כל אחד בשושלת...) זה שווה משהו רק אם יש 1 בהתחלה....

אותו?...."

בדיקת ייחוס מצביעה, לרוב, על הצורה בה התחנך/כה הבחור/ה, מה שמשפיע בהחלט על הבחור/ה.

יותר אחורה הרלוונטיות של חינוך, חינוך ללא ספק חשוב ייחוס כשלעצמו לא חשוב.

אבל, תסתכל על המקור של ה'ייחוס'. פשוט נבע מזה שמשפחה טובה=סיכוי גבוה לבחורה טובה.

לפעמים כששוברים את הקליפה היפה והמבריקה מגלים שהבתוכו רקוב.

 

רש"י על תענית ל"א - 'אם בניך יהיו מיוחסין, הכל קופצין עליהן. בין זכרים בין נקבות'.

ואנחנו יודעים מי קופץ בראש.

 

ספר חסידים אומר:

'כל שיש לו לב טוב ולוקח אשה שיש לה לב טוב וצנועים וגומלי חסדים ונעימים במשא ומתן, מוטב להתחתן בזרעם מלהתחתן בזרע ישראל שאין בהם אלה המידות, לפי שזרעו יהיו צדיקים וטובים.'

 

אין אדם יודע לב חברו. יש אנשים שנראים ריקים לגמרי מבחוץ, ואם תעז לזרוק להם איזו הטפה או מילה לא במקום, יעופו עלייך כאלה קטרוגים שאני לא יודע אם יש קבר של צדיק בארץ שיחלץ אותך מהם. כבוד למגזר. בדרך כלל הפנינים חבויות ומסתתרות, שם גם שרויה הברכה. אשרי מי שמוצא אותו\ה.

 

 

כל מה שכתבת בנוי על אדם שבנוי כל כולו על ייחוס.

מי שמוסיף ייחוס בתור עוד פרמטר חשוב, שמוסיף לו למגוון הפרטים שנראו לו טובים, זה מעולה!

מה שנגיד, ייחוס(בתרגום עממי=איפה הבן אדם גדל, מהי סביבת החיים שלו ושל הוריו ועוד ועוד) משפיע וודאי על האדם ובהתאמה גם נכון לבדוק אותו.


ואם ממש תרצה\י(לא סגור על זה😑) כשאגיע הביתה אשלוף ציטוטים על חשיבות הייחוס.

נגיד 1000000....