פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1132)

אתם ממש מקסימים (מי בפרטי ומי ע"ג הפורום)

זה גם חתיכת פלוס גדול יותר היא רכשה שפה 

בס"ד

שליחות, וגמישות, תכונות חשובות.

חחח מצטער לא יכלתי להתאפק (תרתי משמע???!)

מראה על אישיות פעלתנית אבל יש הרבה בנים שזה לא מתאים להם

זה כשלעצמו לא אמור להיות משהו שגורע ההפך זה מוסיף

צריך להפסיק לאכול סרטים על זה

את צריכה שתהיה לכם השקפת עולם שאתם יכולים לצעוד בה ביחד.

את צריכה להרגיש שיש ביניכם כימיה והבנה הדדית.

את צריכה להרגיש שיש לכם הערכה הדדית אחד כלפי השני.

ואת צריכה להרגיש שכיף וטוב לכם ביחד.

בהצלחה!

א. מה זה התאמה בסגנון- לא משנה חיצוני או פנימי? אם הוא עם זקן ופאות אז היא צריכה להיות עם חצאיות ארוכות מתנפנפות? ממש לא. התאמה לא אומר ששני בני הזוג הם אותו דבר. התאמה זאת אומרת ששני בני הזוג מסתדרים טוב אחד עם השני- שיש מציאת חן הדדית ושיש לימוד הדדי.

ומה זה סגנון פנימי? את מתכוונת להשקפת עולם?

ב. כנ"ל א.  יכול להיות שבחור ובחורה שנראים כלפי חוץ סופר מתאימים הם בכלל לא באותו ראש ואין ביניהם שם קשר. ולהפך- יכול להיות שבני זוג שמגיעים מעולמות מאוד שונים ימצאו שפה משותפת.

ג. קשה מאוד לקבל החלטה על נישואין אם אין שום רגש מעורב בסיפור. לא חייב להיות רגש של מאוהבות קיצונית ולבבות פורחים באוויר, אבל בהחלט רצוי שיהיה רגש של שמחה, של "הגעתי למקום הנכון", של רצון אמיתי לחיות ביחד.

ד. בהמשך לזה- יש פער מאוד גדול בין מה שרואים ומכירים בפגישות למה שחווים אח"כ בנישואין. בחורה שמגדירה את עצמי בצורה מסוימת מתארסת עם בחור שמגדיר את עצמו באופן מאוד דומה ואחרי החתונה, כשמתחילים להכיר לעומק מגלים שבעצם כל אחד הוא משהו אחר לגמרי.

וכן, בוודאי שאנשים משתנים. אבל לא משתנים ע"פ הזמנה מראש וע"פ רצון בן הזוג. משתנים מתוך צמיחה זוגית משותפת.

ה.מאמינה שהרוב המוחלט מגיעים לחתונה עם תחושה ש"זה זה". זה חלק מהרגש. יותר נכון- זו המסקנה שמשלבת בין השכל לרגש. אני לא רואה איך זוג יכול להגיע לחופה אם לא ברור להם שזה זה. מה, בחור יכול לקדש בחורה אם הוא עוד חושב "אולי מישהי אחרת יותר מתאימה?" ????

מה שכן- יש הרבה בלבולים ומניעות ודמיונות בענין הזה.

חייבת לציין משהו לגבי הנושא של "בחירת בן זוג". לפעמים נדמה לי שנורא נחמד לתאר את זה כאילו לפני עומדים 30 בחורים, ואני רק צריכה לבחור! כמה פשוט! אז זהו שלא. הענין הרבה יותר מורכב מזה. וודאי שעושים בחירות מסוימות במהלך התהליך ואני בעצמי עשיתי כמה בחירות מודעות מאוד. אבל יש פה גם הרבה סיעתא דשמיא- הרי לא מספיק שאני אבחר- גם הוא צריך לבחור בי...

אבל באופן כללי- באמת כדאי לא להסתבך יותר מדי. לזרום יותר. נפגשת עם בחור? נחמד? ממשיכים. מעצבן, לא כיף, מעיק? לא ממשיכים. לא לנסות בכוח ומצד שני גם להפעיל את המוח... וה' יעשה הטוב בעיניו.

עד כאן...בהצלחה!

קצר וקולע. ממש כך.

בס"ד

http://www.yeshiva.org.il/midrash/7791

ואם כבר שאלתי אותך שאלה אז אני אשאל

עוד אחת

מותר לפתוח פה גם שירשורים "רגישים"?

@הלליש

חששנו לפני כן שזה יהיה תחרותי מדי, ואני לא אומר לך שזה התברר כמופרך. אבל היה סה"כ נחמד. באופן כללי משחקים זה רעיון נחמד ומגוון לדעתי.

("שוטו" זה עברות חביב של shoot)

הוא מרוכז במשחק

פלא 

דווקא אחד השירים

הפחות מוצלחים שלי...

אבל בכל מקרה אני לא מתיימר להיות יודע-כל בנוגע לניקים פה

אני ק"כ-קל"ט

יש איזה חוק על גבהים מומלצים לזוגות?

לפעמים לא מבין את השאלות פה...

אם זה לא מפריע לזוג כמובן.

מחסור במזון יוביל מבחינה אבולוציונית לנמכיכות ( נגיד סינים נמוכים)

שמוזר בעיני להסתכל על המצוי בעולם

ושמוזר בעיני לראות הגנה וסיכוך גברי בגובה.

כלומר - זה מובן שזה טבעי.

אבל גם מובן שזה לא נכון.

ועיקר מה שרציתי לעשות זה לתת זפטה לבתבת... הרסתם לי.

הפוך שהאשה גבוהה ??

יש גברים שגבוהים במלאן מהאשה שלהם

או קצת גבוהה מכל מיני סיבות ..

אני רוצה שהילדים יהיו קצת יותר גבוהים ממני  

לא שאני נמוך אבל עדיין ..

אבל לדעתי זה לא יפה שהיא תשים גם עקב... כי זה כאילו היא שמה עליו פס.. בעיני לפחות

אז אם זה הגובה הטבעי אז סבבה

1.60 מתאים לי

אתמול יצא לי לראות אחד חרדי כזה גבוהה הולך עם אחת נמוכה רצח אמרתי וואלה זה בטח אחותו ..

אבל לא הייתי סגור על זה ..כי הם היו לבושים חגיגי אמרתי טוב אולי שידוך או משהו

בסוף מסתבר שכן כי הם ישבו באיזה ספסל והיא ישבה בצורה מוזרה על הספסל ממש עם הרגליים (היא קומפקטית )

קיצור זה היה נראה מצחיק

אבל זה חמוד כזה !

הבנויה משלושה שלבים (השיחה אמורה להיות בין דקה לשתיים ולא יותר):

1 - התעניינות בנאלית בדרך-ארץ (10-20 שניות) - "בוקר/צהריים/ערב טוב!" ו"מה שלומך?"

    (בן שחותך בת עדיף שלא ישאל בשלומה, כי הרבה מהבנות לוקחות את השאלה הזאת מאד ברצינות.)

2 - החיתוך - נהוג שמתחילים במילה "טוב,.." |אנחה קלה| ואז מייד לאחריה אומרים את משפט החיתוך:

    "נראה לי שזה לא מתאים" / "נראה לי שלא נמשיך" / "זה לא מה שאני מחפש/ת" / "נראה לי שזה לא ילך בינינו".

     ולתת לצד הנחתך כמה רגעים לעכל ולתת לו להגיב אם הוא רוצה.

     כל עוד לא מדובר על קשר רציני - לא לומר את סיבת החיתוך (אא"כ זה משהו שהוא ירצה להשתפר בו)!

3 - לאחל בהצלחה בהמשך הדרך ושימצא זיווג הגון בקרוב מאד ובקלות!

כמה נקודות:

1. לא להתעניין מעבר להתעניינות הבנאלית (לא לשאול שאלות כמו: "איך עבר עליך היום?" או "מה שלום ההוא שסיפרת עליו בדייט?").

2. אין טעם להרעיף על הצד הנחתך שבחים ומחמאות, זה עלול להפריע לו להשלים עם הפרידה (בעיקר לטווח הרחוק).

3. אם הוא שואל למה את חותכת, אז להגיד לו שאת מעדיפה לשמור את זה לעצמך.

בעיקרון קיימים שני מקרים שבהם אפשר להגיד:

1. אם מדובר על משהו שרצוי שהנחתך יתקן אותו וגם הוא יכול וירצה לתקן אותו (וגם לא יפגע) - אז אפשר ואולי אפילו כדאי להגיד

   (אבל מדובר במקרים מאד נדירים, כי אם זה דבר שהוא בר-תיקון והוא גם רוצה לתקן - אז למה לחתוך?)

2. שיש ביניכם פער מסויים שברור לשניכם שהוא לא ניתן לגישור (כמו למשל פער דתי ניכר)

כמעט בכל שאר המקרים עדיף שהחותך ישמור את הסיבה לעצמו, בגלל אחד או יותר מהסיבות הבאות:

1. ברוב רובם המוחלט של המקרים זה גורם לחותך לא להגיד את האמת המלאה (מהסיבות שיובאו בהמשך).

2. זה יכול לפגוע באופן ישיר בנחתך (אז הוא יחפש להגיד סיבה שלא פוגעת, גם אם היא לא ה-סיבה).

3. זה יכול לחשוף חולשות של החותך שהוא לא מעוניין לחשוף אותן.

4. זה יכול להפריע לנחתך להשלים עם הפרידה (כי זאת תהיה סיבה שלא מקובלת בעיניו).

5. זה יכול לגרום לנחתך להשתנות בדברים שהוא לא צריך להשתנות בהם.

6. הרבה פעמים פשוט לא טוב לו, וזה מספיק גם אם לא מצליחים להגדיר את זה במילים.

    ויש עוד מלא סיבות אפשריות.....

אז צריך לדעת להתגבר על הסקרנות.

וגם לקבל את זה שאם מישהי החליטה להיפרד ממך,

אז עצם זה שהיא הגיעה להחלטה כזאת,

זו כבר סיבה מספיק טובה להיפרד גם בלי הסיבה שגרמה להחלטה.

אז לכן נראה לי שבכ-95% מהמקרים זה לא יעיל ואולי אפילו מזיק לשתף בסיבת הפרידה.

מה שכן, חשוב שיהיה ברור שנפרדים, כדי לא להשאיר את הנחתך "תלוי באוויר".

כמובן שכל זה מדובר על קשר שהוא עדיין לא הגיע לשלב רציני.

בקשר רציני כבר מכירים את הצד הנחתך טוב, וצריך לפעול ספציפית בהתאם לקשר.

אז תעשה אחורה פנה קדימה צעד

הנושא של השידוכים בעייתי בעיניי אם כי מתבקש כי "אין דרך אחרת" "זו הדרך הכי צנועה" "זו הדרך המקובלת"

אין מה לעשות , לעולם בנאדם לא יכיר את אהבת חייו בדרך הזו

בלי אהבה זה לא שווה כלום ..

ושלא יקשקשו לך בשכל על בניית אהבה עם הזמן

אין חיה כזאת

אז כנראה שאתה נפגש בגלל שזה מה שכולם עושים (או בגלל שאתה רוצה לקיים כמה מצוות).

אם אתה באמת רוצה להתחתן, אז פשוט מרגישים את הרצון הזה עולה ממך.

אותם דברים מהלכות צניעות אצלנו, ידועים להבדיל בחכמת ורפואת המזרח.

כל החצנה של כוחות החיים פוגעת בבריאות, בנפש ובאנרגיות הפנמיות 

בכליות שלנו ששם כח ההולדה, יש מאגרי "ג'ינג" שהיא אנרגיית החיים.

התנהלות לא נכונה פוגעת באותה אנרגיה ומפחיתה את כוחות החיים (מה שנקרא אצלנו טומאה) וגורמת לתופעות שונות ככתוב בהלכות צניעות.

שמעתי שאסור לגוי שז"ל אבל גם זה אני לא יודע למה

אבל בתנאי שהחתונה, הדירה והרכב על חשבונך!

בשירשור קצת פחות,זה יכול לחסוך את התרגום

אבל אם כדי למנוע תופעה בעייתית צריך להתעסק איתה, אין מנוס מזה. בגבול. זה לדעתי באופן כללי.

רק שעל גבי זה, נשאלת השאלה מהו הגבול, וכן מתי זה בכלל הכלי הנכון להתמודד עם בעיה.

שאלות שדורשות שיקול דעת בכל מקרה.

מי צריך קשרים כשיש פרוטקציות...

בס"ד

כשדנים על הלכה אני לא רואה בזה בעיה...

כמובן שיש גבול מסוים אבל אורך החצאית זה לא נראה לי דבר כזה לא צנוע.

ואם המנהלים חושבים אחרת אז מה זה ייתן המודעות הזאת?

סתם לתהייה שלי...

וגם דיונים שאתה נגדם זה מעניין ....

בס"ד

אני לא רואה פסול בענייני הלכות או בזה שבת שואלת אם כל הבנים נופלים...

[אם כי זה חוזר על עצמו כל הזמן אבל זה עניין הפורום].

אני גם לא רואה פסול בדיון האם זה לגיטימי לרצות בן שלא נפל.

אני חושבת שהכל תלוי באיך מדברים ומה אופי השיחה\הדיון.

ומותר לנו לא להסכים, לכן שאלתי מה העניין כי הרי המנהלים בסוף יקבעו מה יהיה בפורום ואנחנו נתמודד עם זה...

אנשים שוקלים מילים, פשוט הגבולות שלהם שונים משלך...

יש נושאים שראוי לדון עליהם בין חברות /חברים או בפורומים סגורים.  בייחוד בנושאי צניעות.

ואכן, צניעות זה עניין של רגישות שלא תמיד ניתן להסבירה.

אני עובד בישיבה תיכונית - ומול עיניי תלמידים מדברים בשפה בוטה...

אם אני בתור איש חינוך בישיבה זו, לא אדבר איתם ברמה שלהם - ולא ארד אליהם כדי להסביר להם כמה הרמה הזו אינה מקובלת ואינה מתאימה - מה גם שאינה חינוכית בעליל - אותם חבר'ה לא יישתנו לעולם - וימשיכו לדבר ככה מאחורי הגב שלי...

למה אני נותן דוגמא כזו וקיצונית יחסית...

כי, זו המציאות של חיינו כיום...

בנות דוסיות הולכות עם בגדים נאים ומושכים...

בנים מסתכלים על חומרים המטמאים את נשמתם...

זו המציאות היומיומית  - מי שלא מדבר על זה באופן ישיר ומתאים - דומה לאותו אחד המכשיל אנשים ברבים ואומר: "לא הסתכלתי, לא ראיתי - לא חטאתי". - זוהי טפשות אם לא יותר גרוע מכך.

אם נדבר על כך - ונוכל להבין עד כמה המציאות הזו אינה יכולה להיתתקן - אלא, אם נדבר עליה, ונשנה אותה בדיבור ובלקיחת-אחריות.

התעלמות איננה הפיתרון - זה מה שבטוח.

כואב לנו, לכן, אנו פורקים את זה - אם לא נעשה את זה כאן - אז איפה כן?!

עדיף לפרוק זאת במילים מאשר במעשים יותר בוטים...

--------

ובאופן אישי - דיברתי על כך עם מלא בנות דוסיות מאוד שאינן חשוכות מלדבר על הבעיות והאתגרים של חיינו במיוחד בקיץ - כאשר כל גבר אינו מסוגל בלא לחטוא באיזשהו אופן בעיניו...

[אם מסתכל למעלה - רואה בנות לא צנועות, אם מסתכל למטה - רואה בנות עם חצאיות קצרות..., אם עוצם עיניים - הרי נחשב כשוטה..] - אז, חבר'ה תפקחו את העיניים והביטו אל החיים באופן ישיר ללא התעלמות. 

מי שמתעלם מהחיים - החיים מעלימים אותו.