פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1132)

משתתף לשאלה. וגם יענה.

אני יגיד לך מה היה אצלי. וזה יכול לענות.
פתחנו רגשות חזקים מאוד. ממש. שאתה כולך מוצף בזה ואתה פשוט רוצה את זה כל הזמן. זה היה סימן בשבילי שמבחינת רגשות זה זה.

וכן יש עליות וירידות. בהתחלה זה סתם היה ירידות ועליות. שזה לדעתי סביר. אבל כשהגיע הבעיות הרציניות. אז הרגשות גם התערבלו... ככל שרבנו יותר הרגש ירד. עד הסוף.

זה מה שאני חוויתי... אין לי תשובה לשאלה שלך. מקווה שעזרתי.

נ.ב
חשוב לזכור! אהבה אמיתית היא לא בנויה רק או אפילו בעיקר על רגש. רגש זה דבר חולף. גם עם אישה לבעלה הרגש משתנה! רגש יכול להיות גם ביחס לעצים ואבנים.
כמובן שהוא הכרחי אבל לא העיקר.

מה הכוונה שאת/ה אומר שפתחתם רגשות חזקים, סיפרתם אחד לשני מה אתם מרגישים? אין בזה בעיה מסוימת של חוסר צניעות...? סליחה מראש על כל השאלות, ממש חשוב לי להבין את הנושא הזה לעומק..

שקוראים לו רגשות, מומלץ בחום למרות הצניעות

אחד לשני מה מרגישים. וככל שמדברים על זה יותר ומפרטים יותר. זה סוחף יותר. ומקדם את העניין של הרגשות. לטוב ולרע...
בקשר לצניעות. נכון. זה יהיה יותר קשה. וזה גבול דק. היה שלב שממש היה קשה לשמור נגיעה. אבל הצלחנו... אבל זה בהחלט נסיון קשה.
אבל לדעתי זה שלב הכרחי בקשר. רק צריך לדעת איך לעשות אותו. מה לומר. איפה לומר כמה לומר... זה היה הפעם הראשונה שהבנתי למה יש דיני ייחוד...

זה נכון שזה טבעי והכל.. אבל כשיוצאים כבר זמן מה והעליות והירידות ממשיכים.. זה לא מביע משהו שאולי לא נכון?

אם אתה רוצה יותר שיתוף אתה מוזמן לפרטי...

אני למשל הייתי בקשר שהיה בו רק רגש
זה לא היה יציב בכלל , מסתבר שרגש לא מספיק בשביל לייצב קשר
אם את רוצה יותר פרטים אז בפרטי

גם כשמחליטים. יש עליות וירידות. גם אחרי שנים של נישואין...

יש מצב שלא הבנת את השאלה שלה

יכול להיות שבכל קשר הרגש מתנהל בצורה אחרת, אולי כשהרגש נבנה יותר בצורה שכלית קשה להציף את הרגש ולדבר עליו מה גם שזה דורש פתיחות מסוימת בזוגיות...

העניין הוא שעמוק בלב את יודעת מה את חושבת על הקשר
וכנראה שגם הצד השני
וכל אחד חושש לחשוף מה הוא מרגיש!
ברגע שכל אחד יהיה אמיץ תבוא יציבות
או להמשיך את הקשר או לסיים אותו

זה חלק ממני ומה שעברתט אי אפשר שלא לספר בעיני.

כמו הצורך לספר על כל החוויות שלך בין גיל שנה לגיל שנתיים..

 

אם זה חשוב לך שהיא תדע - ספר!

אבל אין איזה חובה מיוחדת לספר על זה..

אבל אם התנתקצ מזה לחלוטין אז לא לספר באישיו אלא סתם כשיתוף.

שלא יובנן מזה דברים שלא קיימים

לק"י

/Forum/Forum.aspx/f22

הפורום הזה עוסק בנישואים...

בהצלחה בבגרות!!

כל עוד שניכם באותו ראש ויש לכם כוונות ושאיפות משותפות.. הרי בעוד כמה שנים כבר לא מרגישים את הפער בגיל. אני הייתי יוצאת עם פער של עד 7 שנים..

אגב , לא משנה זהב או לא זהב

לא מתחתנים בפערים גדולים מידי . זה לא נכון ולא כדאי

6 שנים זה על גבול הסביר .

עזבו שהוא ניראה ילד וממש בגיל שלי . הראש שלו כמו שלי . זה באמת תלוי בבן אדם מה האופי שלו. ילדותי או לא ילדותי , בוגר מידי או לא, צעיר נפש או לא . הגיל זה רק מספר ;)

ושוב אני מדגישה ==> תלוי בבן אדם

זה תלוי בזוג בהתאמה בינהם. אולי לא תצא בהפרש כזה אבל יש זוגות עם הפרש של יותר מ7 שנים שככ מתאימים אחד לשני והזוגיות שלם ככ טובה שבכלל לא רואים את ההפרש בינהם.

היא בת 25 הוא בן 40

סבא וסבתא שלי 12 שנים הפרש בגיל. הזוג הכי מהמם שפגשתי בחיי. האהבה בינהם הזוגיות שלהם הלוואי שכולנו נזכה ככה.
אחותי וגיסי 10 שנים הפרש שוב זוג מהמם שאתה בכלל לא רואה את הפרש הגילאים בינהם.
אין לי בעיה לצאת עם אדם שגדול ממני ב10 שנים.
אני מעדיפה גדולים ממני.
אני מבינה את הרתיעה שלך זה נשמע לך מוזר ולא מתאים, בעיני לא מתאים לצאת עם קטנים ממני כל אחד ואיך שהוא מרגיש אבל אין פסול ב15 שנה.

מהצד את ממליצה בחום עד שזה מגיע אליך או לאחים והאחיות שלך .

אנשים חושבים שהם יודעים מה טוב בישביל אחרים ושזה מגיע אליהם הם מתחילים לקבל רגליים קרות

 

יש הבדל ענק בין הבדל גיל של 10 שנים של מישהי בת 24 ל-34 שזה נסבל

בין צעירה בת 27 שמתחתנת עם מישהו 20 שנה גדול ממנה כמעט 50 ! זה נשמע לך הגיוני?

אולי כן..רק כשזה מגיע לשאלה על המשפחה שלך את נרתעת ונסוגה

 

אתה כל הודעה מעלה את הפרש הגילאים בין בני הזוג.
זה לא קשור למה שאני ארצה כי זה מה שיתאים לאחותי. אם מתאים לה גבר שגדול ממנה ב20 שנה מי אני שאגיד לה לא ללכת על זה. אז אתה מרים גבה ולי אין שום בעיה עם הפרשי גילאים.
נתתי לך דוגמאות של סבא וסבתא שלי ושל אחותי שיש בינהם הפרשי גילאים גדול. אני אמרתי לך שלי אין בעיה לצאת עם בחורים גדולים 10 שנה בסדר לי לגמרי אז אני לא נרתעת.
יש אנשים שמתאימים אחד לשני למרות פער השנים הגדול בינהם.
שוב, לך זה לא מתאים לאחרים זה כן. אין פה כן/לא חד משמעיים כל אחד ומה שמתאים לו.

 

את היית רוצה לאחל למישהי בת 27 להתחתן עם אחד בן 50 ?

 

שבעלה ימות הרבה לפניה? שהיא כנראה תצטרך חלק גדול מהחיים שלה לגדל את הילדים שלה לבד?

שהיא תשאר בודדה מסכנה ואלמנה? שהילדים יתביישו שיש להם אבא זקן ? שהוא ישב בבית יום אחד ויצא לפנסייה בזמן שהילדה שלו רק בת 13 ? איפה אבא שלי היא תגיד , שיבוא איתי לטיולים , איפה בעלי שיהיה איתי שיצא איתי שיבלה איתי ...הוא זקן סבא אולי היא תשלח אותו לבית אבות ...יש מצב

תגידי את אמיתית?..את באמת לא מבינה כמה המצב הזה לא נורמלי?

תצאי מהסרט הנחמד של פרחים בכל פינה ואהבה פורחת , יש בזה אין ספור מגרעות חמורות ביותר שבטח אבל בטח לא היית רוצה לאחל לאחותך או לבני המשפחה שלך

לא מדברים פה על להתחתן עם אדם מבוגר כשהבחורה קטינה. יש פה הפרש גילאים בריא. 10 אפילו 15 שנה זה בסדר גמור.
למות אפשר גם לפני גיל שמונים. אין אלמנות/ אלמנים צעירים עם ילדים לא עלינו? יש.

סוף סוף אמרת את זה , שזה מגיע לגילאים של 50 את אומרת שזה לא נורמלי , תודה ..

אבל יש לך טעות לגבי הקטינה,

 

בחורה לא יכולה להיות קטינה. 27 זה ממש לא קטינה מסכימה איתי? 27 מתחתנת עם בן 50 , אפשר למות לפני גיל שמונים? וואלה ...אוקי אז יש סיכוי טוב שהיא תשאר בודדה הרבה יותר מהר ..וזה מבלי לחזור על כל המגרעות שציינתי למעלה (שאני מבין שהבנת עד כמה שזה בעייתי)

אפשר להוסיף על זה עוד הרבה סיבות הגיוניות למה לא לעשות שגיאה כזאת אבל זה לא יגמר .

 

אני מסכים איתך ש-10 שנים במצב של גילאים נורמלים זה סביר !

 

למשל 24 34 , 25 35 , וואלה ..הגיוני . 20 שנה שהיא בת 27 ?

רוב העולם וגם לפי ההלכה אני פעם שמעתי שכתוב בגמרא שזיווג כזה לא יעלה יפה וזה לא מתאים .

 

לקבוע ש-15 שנה הפרש בכל מצב ובכל גיל זה בסדר זה טעות , זה תלוי מאוד באיזה גילאים מדובר , אבל גם 15 שנה זה מוגזם 25 +15 40 .. אחת שרק התחילה את החיים שלה , לא ראתה עולם , עם אחד שעבר סרטים לא קטנים וכבר עוד 10 שנים יאבד את זה לגמרי , 40 . למה מגיע לה את זה? למה מגיע לה להגיע לגיל 30 ולראות בעל שמתחילים לצוץ לו שערות לבנות ? שלא נדבר על ה-20 שנה הפרש שאז הוא סבא כבר בחתונה , למה מגיע לך שאחותך תסתובב בחוץ ויחשבו "אויש , היא נותנת יד לאבא שלה כאילו היא ילדה קטנה " ... ואז יבינו שרגע זה לא אבא שלה , זה בעלה . אחלה כייף יהיה למשפחה שלה ללא ספק ..

 

שיוצאים מפורפורציה

ההפרש ביני לבין בעלי 8 שנים. גם אני לא דמיינתי הפרש גילאים שכזה. . וב"ה שהבנתי שזה פרט כזה חיצוני. ושמחה על הבחירה מיום ליום.

אולי אפשר לדבר על איך הציפיות מצמצמות
את ציבור הבחורים הפוטנציאליים

אבל מה לעשות, בשביל עקרונות (מוצדקים יותר
או פחות) מקריבים...

רוב הבנות שם לא אמרו לא ליותר קטנים
למה יש? כל דבר יש!

קשה

 

 

 

1. לגבי הגיל בגלל שאני לא אוהבת להכליל אני אגיד שרוב הבנים יתר ילדותיים ולכן אנחנו מעדיפות מישהו גדול יותר או באותו גיל

2. לגבי הצבא אני אענה לך בגלל שאני קצינה בקבע: לרוב הבנות שלא היו בצבא אין מושג לגביו והן מסתמכות על סטיגמות עם כל הכבוד אני ממש לא מבינה איך זה שהן שופטות על עבר צבאי ואין להן מושג בשאלות פשוטות,בערך שווה ערך אם אני אשאל בן על שירות לאומי אז אל תתייחס למישהי שפוסלת על שירות כי רוב הסיכויים אין לה מושג מה זה צבא והיא כנראה סתם מתלהבת מכול חייל עם נשק והדבר היחיד שהיא יודעת על הצבא זה מהמשפחה במקרה הטוב.

 

כל מילה בסלע

שפוסלות מי שעדיין לא עשה צבא
ורוצות לצאת רק עם בוגרצים
כי קשה מאד להישאר לבד בבית בזמן השרות
ואני אומר שזה חרטא כי מי אמר שאני אלך לקרבי?

יש בנות שעוד לא התבגרו

לק"י

אז לא חושבת שיצא לי לחשוב על הנושא.

מי ישמע מה כבר ההבדל?

זה מרתיע כי אף אחת לא רוצה להישאר לבד במיוחד בשבתות וחגים שתהיה בצבא,אם תהיה עורפי אז כן יש מצב אבל זה גם מעיק,כמו שכתבה ברקת אין לך מה להתייחס לבנות שכרגע לא התבגרו ולא מכירות את השירות הצבאי כדי לדרג מי תורם יותר.

טוב אתה יכול לדלג אם זה קריטי..
א. אני מצדיק אותן, אשה היא יותר עדינה וגבר הוא יותר אקטביסט, בשביל למצוא בת אסרטיבית אתה תצטרך לעבוד קשה , ומכאן למסקנא שבת מחפשת לא רק את המקסימום פעילות בגבר, אלא גם את ההשלמה של האקטיביות שבה.. (מרגיש פסיכולוג, אבל אני באמת חושב ככה,,)
ב. בנוגע לצבא, כמי שעשה שירות קרבי אני רואה את ההבדל בין "לוחמים" ל"תומכי לחימה", אז נכון ג'ובניק יכול להיות קשוח פעלתן ונחוש, אבל זה סוג אחר של אנשים, יש לי חברים שירדו לג'וב וחזרו להיות לוחמים כי השתגעו חברתית שם..
לא אומר שמדובר בחסרון אלא בסגנון שונה, בפרט הנכונות להגיע למטרה, תוך לקיחת אחריות על דברים גורליים..
מי שלא עשה צבא נחשב כתומך לחימה לעניין זה..

יש בנות שזה גם פחות חשוב להן ..

וגם יש בנים שפוסלים בנות שגדולות מהם או בנות שלא עשו שירות לאומי..

ואני נגד הכללות,אבל בכל מקרה כל אחד והשיקולים שלו\ה.

 

 

 

 

יותר מהן, כמובן זו הכללה גסה. ולגבי צבא- יש כאלו שרוצות קרבי אך לא תוך כדי תחילת הנישואין אלא כעבר.

מאוד לא מובן לי הנימוק של מי שלמדה באולפנא וגדלה על ברכי האידאולוגיה הציונית דתית,אז נכון זה לא מתאים לכל אחת, אבל עם קושי צריך להלחם לא לברוח!! אם לא יהיו את הבנות שמתחתנות עם קרביים מי יהיו הקצינים שלנו ?? לכל אדם יש קשיים בחיים ולדעתי חוזקה של אשה נמדד בדברים האלה, היא יודעת שיש לה בעל בצבא והוא נותן את הנשמה למדינה, ובכל זאת היא תתמוך מרחוק בדיוק כמו שהייתה תומכת בכל נושא אחר.
נכון לא מתאים לכל אחת, יש לי חברים שהתחתנו ולא יכלו להמשיך לשרת, אבל לרוב רובם זה צריך לבוא בדחיפה גדולה.

עדיף לה להתחתן עם מדען שיצור את חיילי העתיד.

[בצחוק]

לא השיחה כאן היא העיקר כמו המפגש לפנויים ופנויות.

בסיטואציה כזאת? מביך.

/Forum/Forum.aspx/f12

מעניין אם יש דרך להעביר שירשור לפורום המקביל.

באגים וזה קרה לא פעם... די מצחיק למען האמת...אבל גם מפדח (היו פעמים ששרשורים מפורומים סגורים קפצו מאחד לשני הלוחזור....סיוט של ממש, תאמין לי...)

 

מה שאומר שטכנית ברור שזה אפשרי - רק שלמשה כנראה אין אינטרס ורצון לפתח את זה לאופציה שיהיה אפשר, למשל למנהלי על, להשתמש בה בקלות יותר מהיום. עניין של ההנהלה... אולי אם הרבה יבקשו משה יתרצה ויעבוד על זה

כאילו אני מבין שזה אכן לא קשור לפורום, אבל מהכותרת זה נשמע כמו אסון לאומי

לק"י



פשוט זה קרה יותר מידי בימים האחרונים..
ויש עוד פורומים באתר...

שנזכה ליישם בעז"ה

לצאת בגלל זה.
אפשר בד בבד עם היציאות, לשפר את מה שצריך.
תמיד צריך לשאוף קדימה אבל לא לעצור בגלל זה.

בהצלחה

בס"ד
אתה יכול לקחת את התקופה הזאת כתקופה שאתה באמת מסתכל על עצמיך ומשתדל להתקדם הלאה, אך לדעתי, הצורך להשתפר לא צריך לעצור אותך מלצאת ולנסות למצוא את בת הזוג שלך. כל החיים אנחנו עובדים על המידות ומנסים להשתפר...
אלא אם כן אתה מרגיש שאתה חייב בירור אמיתי מי אתה, ואז כן כדאי לעצור, להתאפס וגם לדעת מה אתה מחפש...
אה, וקח גם בחשבון שאף אחד לא מושלם, אפילו לא אישתך שתיהייה בעזרת השם, גם לה יהיה על מה לעבוד, אבל זו עבודה שלה. ואולי גם תוכלו להתקדם יחד. "טובים השניים מן האחד"
בהצלחה!

אנחנו לא אמורים להתחתן לאחר שעבדנו על המידות שלנו, אלא להפך - כחלק מהעבודה עצמה. בתור רווק הרבה פעמים אפשר לרמות ונראה שאנחנו מושלמים, אך בזוגיות מתגלה כמה נשאר עוד לעבוד.
לכן גם אין טעם לצפות ממנה למידות טובות במיוחד (כמובן שבסיס כן צריך, וכל אחד לפום שיעורא דיליה).
שאלת ההתאמה היא האם נוכל לעבוד יחד, מבחינת מבנה האישיות והרצונות המשותפים.

אולי דווקא עכשיו, שאתה מבין שאין לדרוש שלמות, הגיע הזמן למצוא בע"ה...

ב"ה
גברים ממאדים ונשים מנוגה.
היה פה פעם שרשור על ספרים מומלצים,
מישהו רוצה לנסות ל''דוג'' (מלשון דיג אוהב דגים) את השרשור

יש באתר ישיבה שיעורים ממש יפים של הרב משה ברלינר שהוא פסיכולוג ויועץ זוגיות.
בעיקרון השיעורים לבנים, אבל נראה לי שגם בנות יוכלו לקחת משם עצות.

"אהבה"-הרב יצחק גיזבורג
הרב יוסף אליהו (לא זוכר שמות של הספרים שלו)

זו העצה הכי טובה שאני יכול לתת לך. תני לדברים להתברר בתוכך.

בתור התחלה שאלי את עצמך - למה זה מעניין אותך בכלל? עוד לפני השאלה האם טוב להתחתן או לא, כנראה שיש לך צורך בסיסי לעשות את זה...

בנחת.

להתחתן זה גם מצווה וגם כיף.

 

ברור שיש קשיים, ככה זה בחיים רק שככה לפחות לא נמצאים לבד.

ונכון י כאלה שכ"כ קשה להם בזוגיות אבל לאף אחד אין מונופול על הקושי והסבל,

 

כך שהקושי בחיים לא שמור לרווקים הבודדים וגם לא להיפך לנשואים....

 

אין טעם לקחת כל הצעה ללא בדיקה מה את רוצה,

ובכלל אין טעם לצאת אם אין לך רצון להתחתן.

אלא שאין לה ידע בנושא

להתחבר לעניין. ללמוד קצת.
יש לי רצון אבל אין לי כלים

בו...

א. לפני שאת בכלל מתחילה לשמוע הצעות - תרשמי לעצמך מה חשוב לך בבית שתבני. על הצעד הזה תנחי לעצמך את הדרך למציאת הזיווג שלך.
כלומר, כשתדעי איך את רוצה שיהיה הבית שלך - יהיה לך קל יותר לדעת מה את מחפשת.
תתחילי לרשום מה חשוב לך בבעלך לעתיד. ותרשמי הכל. גם פנימיות וגם חיצוניות.
אחר כך תסדרי לך לפי חשיבות, מהו מבחינתך קו אדום, על מה את מוכנה לוותר ולהתפשר.
אחרי שהחלטת מה את רוצה, תחליטי מה חשוב לך לדעת לפני שאת יוצאת. אילו שאלות על הבחור המוצע חשוב לך לשאול את המציעים. מניסיון, זה יכול לחסוך בעיות ודייטים מיותרים.
כל זה עד כה זו רשימת כללים. קחי בחשבון שתמיד יש יוצא מן הכלל, לא הכל כמו שציפינו, לא על הכל נקבל תשובות. תהיי גמישה אבל לא מתפשרת על עקרונות מהותיים.

ב. לגבי שאלתך מתי הדרישה מוגזמת -
אני למדתי שמכל אדם שיצאת איתו, למדת שלא הכל מתנהל לפי הציפיות שלנו בדיוק. ויש רצוי ויש מצוי.
בנושא הזה כדאי מאוד לשמוע שיעורים בנושא זוגיות ושידוכים (ממליצה על הרב אבנר קוואס). דרישות מוגזמות, זה עניין אישי. לכל אחד יש קריטריונים שונים וחלקם מהותיים עבור אדם אחד ולשני הם כלל לא רלוונטיים.
לכן, את תחליטי עם עצמך מה לדעתך חשוב ומה כבר מוגזם.

ג. להתחתן זה טוב. זה ממלא, מספק. טוב שיש אדם ששותף איתך עד הסוף. ויודע כל מה שבנפשך. אך כמו שכתבו לפניי, יש קשיים ומשברים כמו כל דבר בחיים. בשביל זה לומדים להתמודד. הפעם ולתמיד, עם עוד מישהו. ולא לבד כפי שהיית רגיל לפני כן. לטוב ולרע.

ד. הזמן הנכון הוא גם כן אישי. את יודעת מתי את מוכנה. תשאלי את עצמך למה את רוצה את זה, אם התשובות שלך הן רצונות מהותיים להקמת בית בישראל מתוך אידיאל נכון וערכי, ואת יודעת מה את רוצה מעצמך, את יודעת איך ייראה ביתך - אז כנראה את מוכנה לצאת לדרך. אבל שוב, זו שאלה שרק את יכולה לענות עליה.

ה. להתחתן זה לוותר אולי על חלק מהחלומות. תלוי מה היו החלומות שלך. אם לאחד יש חלום לטוס ל80 מדינות שונות לבדו - אז כשיתחתן לפני שהספיק את זה - כנראה יוותר על החלום. אם החלום שלך זה בית משלך, זוגיות וחיים משותפים - אז להיפך, הגשמת את החלום.
בקיצור, זה תלוי בכל כך הרבה גורמים, החלטות שונות ומשתנות מאחד לאחד לפי עדיפויות שלו.

מקווה שעזרתי, ניסיתי לכוון איך להתחיל את הדרך. את הדרך עצמה את תעשי בעצמך.
השתדלות מעשית, אמרו כאן, לשמוע שיעורים בנושא, לקרוא (אני אהבתי את המאמרים והשו"ת של הרב יוני לביא) והרבה הרבה תפילות לה'. גם לפני שיוצאים וגם תוך כדי. שיזמן החלטות טובות ובחירות נכונות בשלמות הלב, הנפש והשכל.

הרבה הצלחה במה שתחליטי!

להביא משהו שלא נשאר- שוקולד,בלון, כאלה..
הכי חשוב לא להעביר את זה בלי כלום, זה יכול להיות מקפצה לקשר.

זה היה איפשהו בדייט ראשון אולי אפילו עדיין לא

לא לומר. רק אחרי התאריך לומר שהיה...

בס"ד

ארוסתי אז שאלה אותי האם נהוג לעשות משהו, ועניתי לה שזה תלוי איך היא מרגישה עם עצמה כלפי הקשר. בסוף לצערינו נזג האוויר לא איפשר, אבל העיקר הכוונה. בפגישה שישית אנחנו כבר סגרנו, כך שבזמן הזה כבר הרגשנו שהקשר בשל מספיק בשביל לעבור הלאה.

בסופו של דבר זה תלוי בכם איך אתם מרגישים בנוגע לקשר ואיך הקשר ביניכם, וזה לא תלוי בשום דבר אחד חוץ מזה.

לק"י

ואולי מביאה עוגיות.
אם היא מרגישה שזה ממש תחילת הקשר ולא מעבר...

ולתת משהו סמלי ומתכלה ( שוקולד לדוגמה)

 

 

אם זה מרגיש עדיין התחלה אז ממש בקטנה. כמו שכתבו כבר זו יכולה להיות מקפצה בקשר.

 

 

לי אחד המדוייטים חגג בפגישה שניה, אמנם הקשר נגמר אח"כ אבל זה היה ממש נחמד והערכתי את זה.

גם אם זה נגמר ככה לא צריך לקחת את זה כפאדיחה או משהו כזה, היה.עבר נגמר שלום.

 

 

 

אמור להיות כיוון, ואם ממשיכים לצאת אז בהחלט אפשר לתת גם משהו לא מתכלה,

ספר/דיסק

 

אם היא יודעת לקלוע למה הוא אוהב נראה כי הקשר התפתח יפה בינהם.

רעיון נכון, אבל יש להדגיש שונה ממטרת הפורום בזכותכם יהיו עוד קבוצות שיכירו כמה קשרים לכמה חתונות וכו

אם קצת חסר לה ביטחון. ואני יוכל למלא לה אותו אז זה לא יפריע לי.
אבל אם היא תרגיש חסרת ביטחון גם אחרי זה. אז לא נראה לי.
שוב הכל שאלה בסוף של מינון. ברור שלא כל הזמן צריך להרגיש ביטחון 100% השאלה כמה זמ משפיע על התפקוד היום יומי

וגם אם יש בעיות ביטחון עצמי זה משהו שניתן לשינוי.

לא הבנתי בדיוק הבנתי מה הכוונה "חוסר בטחון עצמי בנושא זה".
באופן כללי אני רואה את הנושא של בטחון עצמי כאחד הנושאים שבודקים בהם התאמה. יש אנשים יותר בטוחים בעצמם בכל דבר ויש כאלה שפחות.
אם העסק זורם מן הסתם את תקבלי יותר בטחון עם הזמן.
אם את לא מרגישה בטוחה לידו - זה יכול להעיד על נקודות בקשר שגורמות לך להרגיש ככה.

זה דבר שקשה להגדיר אותו מראש בשלב הבירורים ופשוט צריך להיפגש ולראות.

מה שכן אם זה לא משהו חריג, אז זה טבעי ולכולם יש איזה חוסר בטחון שמתגברים עליו. (אפילו בנים)

כלומר = שהיא לא מספיק מעריכה את איך שהיא נראית (לא ברמה מאוד מאוד מוגזמת, אבל כן יש לה איזשהו חוסר ביטחון שאולי היא לא נראית מספיק טוב, אפילו שהיא כן), בלי קשר לאיזשהו קשר ספציפי שיש לה עם בחור.
ז״א שבאופן כללי בחיים, קצת קשה לה עם הדימוי העצמי בנושא זה, אבל בשאר התחומים כמו השקפה, דת ושאר העניינים, יש לה מספיק ביטחון עצמי.

עכשיו יותר הובנתי?

שהסביבה חושבת עליהן.

 

כמו שאשה תגיד שהאוכל יצא לא טעים כדי שיומרו לה ש'מה פתאום זה ממה טעים'
ככה גם היא תגיד שהיא לא נראית טוב כדי שיחמיאו לה

אם היא תראה בעיני טוב ותמצא חן בעיני יהיה לי כיף להיות שם ולהחמיא לה על המראה.. אני יודע מניסיון שזה מסוג הדברים שלבנות חשוב לקבל..אבל אם תהיה לה וודאות או הכרה ברורה לגבי המראה שלה זה קצת ישאיר אותי איפשהו בצד כי אני רוצה שבאיזשהו מקום אוכל להעניק לה ולתת לה את הבטחון הזה לגבי המראה שלה.

 לעניות דעתי זה רצון בריא של כל גבר נורמאלי..

לקבל את עצמך כמו שאת זה דבר שמגיע עם הזמן.
חוץ מזה שהחוסר ביטחון בנושא הספציפי הזה במינון קטן הוא דיי טוב כדי לא להתגאות או להתמקד במראה יותר מדי, שהרי בסופו של דבר הוא יופי הוא דבר טפל, חשוב אבל טפל לא עיקר...

פחות "טוב" ויש לה חוסר ביטחון עצמי בזה.

 

כי אם אני עצמי אוהב את האישיות שלה והיא תאהב את שלי, תאמיני לי שמבחינתי היא תהיה הכי יפה בעולם ולא משנה מה "העולם" אומר, ותאמיני לי שכאשר הצד השני ירעיף עליה ביטחון עצמי בזה וישדר לה שהוא הכי אוהב בעולם את המראה שלה, היא תפרח מזה ורק תהיה יפה יותר...

קשה לי עם אנשים שאין להם ביטחון עצמי...

מצד שני, לא הייתי פוסל על זה...

מעצבנות אותי הבחורות האלו... כאילו... אלוהים, תראי את האחרות!!!!

בס"ד

אם אדם מוצא חן בעיניו משהו שבעיני העולם נחשב מאוד מכוער (וזה נושא כל כך שונה מאדם לאדם איך להגדיר מהו יופי), אז בתהליך נכון הוא יהפוך גם אותה למישהי שמאמינה ביופי שלה. זאת עבודה שהוא יצטרך לעשות איתה בנושא כאשר העבודה של חבר שלו עם אישתו תהיה עבודה שונה על מידה שונה.

לכן אני ממש לא חושב שדבר כזה אמור אפילו להיות צל של מחשבה, ועם עבודה נכונה (במידה וכמובן זה יוצא לפועל) אז הוא יוכל להוציא את החוסר בטחון העצמי הזה.

לא מטפחת את עצמה? הולכת כפופה? נחבאת אל הכלים ומנסה להסתיר את עצמה? לא מדברת בקושי?

עדיין לא יפריע לכם?!

למה התכוונת @סיוון?

והיא כן מטופחת וכו

לפעמים זה רק מוסיף חן.

 

תתחתן עם מישהו שהיא מוצאת חן בעיניו, וידאג להעלות לה את הביטחון גם בזה.. (לא תופעה נדירה)

 

[עצה טובה, לדעתי: לא לומר לו שבעיניה היא נראית כך וכך... שלא להכניס לו רעיונות בראש. אלא בעתיד יכולה לומר שהיא קצת חסרת ביטחון בענין זה. אבל לא "לגנות את עצמה"; ואז יוכל לעזור בענין]

אולי זה יוכל לעזור:
בדיקת דור ישרים- איפה?/ כמה?/ איך? - לקראת נישואין וזוגיות

והיה עוד שירשור בנושא אבל אני לא מוצאת אותו.

בהצלחה!

במאוחדת עדיף זה עולה סביבות 170 ש"ח. ובכללית וכן אחרות יש הנחות מסוימות.

לעומת זאת שעושים אצל דור ישרים בלי הנחה זה סביבות ה500 ש"ח.

 

ולגבי השאלה השניה- 

אתה יכול להתקשר לדור ישרים ולברר את הנושא: 02-6499888.

 

בדור ישרים מעולם לא ימסרו מידע כלשהו על נשיאות של מחלה גנטית.

כך את זה בחשבון לפני שאתה שואל.

 

בהצלחה!

יש לזה את החיסרון של אי הידיעה.

 

בכל מקרה, אם אתה עושה בקופת חולים והיא עשתה דור ישרים - אין לך מה לחשוש בכל מה שאתה בסדר בו - כי רק נשאות אצל שניכם תיצור מחלה. יתרה מכך - אם אתה יוצא עם מישהי שלא בדקה בכלל ואתם סוגרים - היא גם לא צריכה לבדוק, כי גם אם היא נשאית - אין חשש למחלה. (יוצא דופן זה איקס שביר, שדור ישרים לא בודקים, והוא רק בנשים).

אם תגלה נשאות במשהו, אז באמת תצטרך לדעת מה איתה. צריך לבדוק מה דור ישרים אומרים, וגם מה החוק מחייב אותם. ואם היא לא עשתה בכלל - אז שתעשה רק בדבר הזה.

 

כמו כן, אם יש היסטוריה משפחתית של מחלות מסויימות - כדאי לבדוק אותם, גם אם הם לא בדור ישרים.

לק"י

אבל אני לא זוכרת בוודאות.

ומה הכוונה שזה רק בנשים?!
(זאת מחלה שאצל גברים מופיעה בעוצמה רבה יותר מאשר אצל נשים...).

והסיבה לכך ברורה: זה לא קשור להתאמה, אלא רק לנשים. ואשה שימצאו את זה אצלה בציבור החרדי לפני החתונה - תאבד את סיכויה להינשא, או לכל הפחות תרד לסוג ד'. לכן חשוב שהאשה תיבדק, אבל רק אחרי החתונה.

 

מה הכוונה שזה רק לנשים? עייני כאן. המשמעות למעשה היא שאין אפשרות לנשאות אצל גברים (באפשרות 1) ואין משמעות לנשאות אצל גברים (באפשרות 2) למעט סיכוי לנשאות אצל הבנות שלו. מחלה בפועל עוברת רק דרך האמא (אכן, לבנים שלה יותר מאשר לבנות).

לק"י

ובמצב הזה הם גם לא יתחתנו, ולא יעבירו לילדים שלהם...

היא יכולה לעשות בחינם את הבדיקה בקופת חולים ואז תצליבו,

או שתתקשר לדור ישרים ותגיד להם שהם מונעים מזוג כשר להתחתן רק בגלל בירוקרטיה..

עולה כ-80 ש"ח לכל בדיקה דרך הקופה.

 

כאמור, אם היא עושה והכל תקין - לא צריך אפילו להצליב.

http://www.health.gov.il/Subjects/Genetics/checks/Pages/GeneticTestingRecommendations.aspx

ובאתר קופ"ח כללית, מופיע ש80 שקל לבדיקה נוספת, זה לבעלי ביטוח "כללית מושלם". כנראה שמי שאין לו ביטוח משלים צריך לשלם יותר.

חינם, יושבים להסביר לך מה יש או אין לך והרבה יותר בדיקות.

מה גם שלספרדים יש יתרון משמעותי דרך קופ"ח