וְלוּ נְשִׁימָה-אַךְ אַחַת
בָּהּ אֲוִיר לֹא סְפוֹג בִּדְמוּתך,
וְלוּ אַךְ פְּעִימַת-
לֵב רֵיק מְמַלְּאוֹת הֱיוֹתך
רַק מַחְשָׁבָה, רַק צְלִיל, רַק טַעַם
נְקִיִּם מִכְּאֵב אַהֲבָתך
מִי יִפְתֹּר לִי סוֹד כיסופיי
חידת כמיהתי
וְיַסְבִּיר גַּעגּוּע..
וּמָה זֹאת בּך
עוֹרֵר נשׁמתִּי
עַד אִבּוּד דַּעְתִּי
עַד חֶזְיוֹן תַּעְתּוּעַ
וְלוּ נְשִׁימָה-אַךְ אַחַת
כְּמוֹ אָז-
טֶרֶם יָדַעְתִּי מציאותך.
וְלוּ אַךְ פְּעִימָה-לִפְנֵי היוודעי קיומך.
כתבת יפהפה, ועצוב...
ותודה ששיתפת.
(יבוא זמן שתוכלי לנשום מלוא ריאות אוויר צלול..)
נ.ב.
בוודאי התכוונת סָפוּג
אני בוכה עכשיו רק מלקרוא את השיר.
ברשותך, אני רוצה להעתיק את השיר הזה אלי למחשב.
(אגב, למדת לנקד או שאת מנחשת איזה ניקוד מתאים למילה?)
בס"ד
בדיוק חשבתי שרק הבנים פה לא שוכחים את הבנות.
מסתבר שלא..
יש סביבי המון משפחה וחברים ובכל זאת מרגישה בדידות גדולה וכלכך לבד.
לא רוצה שיעברו השנים וזה ימשיך ככה,אבל גם לא יודעת מה עוד לעשות שלא עשיתי כדי שהמצב ישתנה.
ביום הזיכרון ראיתי את כל בנות זוגם של הלוחמים שנפלו ופשוט קינאתי בהם שזכו לחוות אהבה כזאת גדולה.
לא רוצה לבד יותר
לא רוצה בדידות יותר.
אני מבינה שזה קשה אבל תחשבי שיש לך משפחה אוהבת וחברים טובים סביבך אז בינתיים תנסי לשמוח בזה עד שתמצאי את הזיווג שלך..
אם הבנתי נכון ואת מתכוונת לבדידות מבחינה שאת מחכה כבר לבן הזוג ולשותף לחיים- למה שיעברו השנים ושזה ימשיך ככה?
לא אמרת מה ניסית לעשות בשביל שזה יקרה והבדידות תיפסק אז אני לא בטוחה שאוכל להוסיף משהו חוץ מלפנות לשדכנים/להגיד לסביבה שלך שאת מעוניינת להתחיל לצאת והכי חשוב להתפלל הרבה ולהאמין.
והאמת שממש צרם לי שאמרת שחשת קנאה כלפי בנות זוגם של הלוחמים..
את באמת מתכוונת לזה?
את מבינה את המשמעות של האהבה הזאת שהייתה ומה היא בשבילן היום?...
הן אמנם זכו לאהבה אבל היא נגדעה ברגע, וחלק מבנות הזוג האלו לא זכו לממש את האהבה הזאת באמת.
הכאב שהן חוות יום יום, האובדן. ה' ישמור זאת התמודדות קשה שאני לא מסוגלת לתאר לעצמי אפילו..
די"משהיו מצבים, שהייתי מוקפת בכל משפחתי היקרה ממש.
היה ערב שבת, סעודת ליל שבת, כולם מתארגנים לתפוס מקומות ישיבה,
ואחיותי המקסימות רצו שיהיה לי הכי טוב ונעים היכן שאשב.
ובאותו הרגע, הרגשתי הכי בודדה בעולם! בקושי רב עצרתי את דמעותי...
לאחר מספר שנים, סיפרתי לאמא שלי את זה, ומה היא סיפרה לי?
חמש שנים לאחר שאבא שלי נפטר, חגגנו לה יום הולדת 55 בשבת, עם אחיה ואחיותיה
הילדים והנכדים. ומה היא חושבת, האחים שלי פה, הילדים שלי פה, ואני..... לבד....
ברוך ה' היא נשאה שנית, למרות שלאבא אין תחליף.
ואני מאחלת לך ולי ולכל אחד ואחת מאיתנו, למצוא את הזיווג האמיתי שלנו! במהרה!
ישלי חברות ויש לי משפחה מסביבי.
ובכל זאת בסופו של יום אני לבד בבית בלי אף אחד.
מבאס ועצוב
מבינה מאוד.
מחזקת אותך שה' איתך! ושתמצאי אותו בקרוב.
וכמובן תמשיכי להשתדל ולחפש, בע"ה שתזכי השנה למצוא את האחד שלך!
מצאתי את זה במדור אחר פה באתר, זה אמנם נכתב על מישהי בגיל 52, אבל לעניות דעתי
זה נוגע לכולנו, כל מי שבפורום הזה ומחוצה לו שעוד רוצה, מבקש ומחפש.
מה שצריכה רווקה מבוגרת לעשות, כדי להתחתן
(בעקבות שיחת טלפון עם אלמונית)
הרב: יש לי חבֵרה מקסימה, מדהימה, רווקה בת 52,
ואני חייבת-חייבת לעשות משהו כדי שהיא תתחתן!
רצונך לעזור לחברתך ראוי להערכה רבה מאוד, ובמיוחד בדורנו.
עם זאת, כדאי לבדוק תחילה היכן בדיוק נעוצה הבעיה, שבגללה חברתך המקסימה לא התחתנה עדיין.
אם נמצא את שורש הבעיה, יקרה אחת מן השתיים: או שיהיה קל יחסית לפתור אותה;
או לאידך גיסא: נבין שאין בכוחנו הדל לפתור בעיה שכזו.
"אין יאוש בעולם כלל" - טבע רבי נחמן מברסלב,
וכל אדם בכל גיל, יכול להתחתן בתוך שנה מהיום, בנישואים שיביאו לו אושר!
בתנאי כמובן, שיסכים לשמוע עצה מאדם שמבין בתחום.
וכבר אמר החכם מכל אדם: "...וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה - חָכָם" (משלי יב, טו).
המדרש, בבואו לבאר פסוק זה המשבח את מי שמוכן לשמוע עצה מאחרים ואף מכנהו "חָכָם",
נקט דוגמה דווקא מתחום... הנישואין; מכך שיעקב שמע לעצת הוריו להתחתן דווקא עם בנות לבן:
"זהו שכתוב (משלי כא): "כָּל דֶּרֶךְ אִישׁ יָשָׁר בְּעֵינָיו" (משלי כא, ב) – זה שמשון
"וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו, אוֹתָהּ קַח לִי, כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי"
"וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה, חָכָם" – זה יעקב "וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם" (ברא' כח, ז. בר"ר פס"ז).
אנו לא היינו מעיזים להביא דוגמה כזו, אבל חז"ל עשו זאת.
נטלו את שמשון שופט ישראל, מהמנהיגים הגדולים שקמו לעם ישראל לדורותיו,
שמלבד זאת היה חוליה בשרשרת ממוסרי התורה שבעל-פה מדור לדור –
והציגו אותו כאדם שטעה טעות גורלית בבחירת אשתו; טעות שעלתה לו בחייו הרוחניים והגשמיים,
רק משום שהלך אחר מה שהיה נראה לו "ישר", מבלי לשמוע לעצת אביו.
ויתכן שחז"ל נקטו דוגמה לטעות דווקא מנישואין, כי בציבור מקובל לחשוב שבנישואין 'כל אחד מבין'.
והנה רואים שאפילו מנהיג דגול, איש אלקים, מסוגל לטעות בעניין 'פשוט' זה.
קל-וחומר, שאדם מן השורה מסוגל בהחלט לטעות, גם אם הוא חכם מאוד.
* * *
ראשית, חשוב לדעת את הנתונים אודות רווקים/ות מעל גיל 45, כפי שאוגרת אותם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
מתברר, שמִּבין עשרות אלפי הגברים והנשים בגילאים אלה, מתחתנים רק 0.4% מהם מדי שנה!
וגם אם נאמר שנתון עצוב זה מורכב ברובו מאנשים שאינם שומרי מצוות,
שבגיל כזה בוחרים להישאר במעמד של 'לא נשואים', ונוסיף ונהיה נדיבים לומר שכיוון שחברתך היא שומרת מצוות וכו',
הרי שהסיכוי שלה להתחתן השנה יהיה פי 5 מהממוצע, דהיינו: 2% - עדיין מדובר בסיכוי קטן ביותר.
יש אפוא משהו שקשה להגדיר, הגורם למי שהגיע לגיל 45 להישאר במצבו הנוכחי.
המחקר החדיש (2014) ממשיך לחשוף נתונים מדהימים על המוח שלנו,
הודות למערכות צילום חדשניות המתעדות "בשידור חי" את המתרחש במוח האדם.
הפסיכולוגית האמריקאית ד"ר מג ג'יי, מביאה בספר שאינו יורד מן הכותרות בארה"ב,
מסקנות מחקר שערכה בקרב אלפי בני אדם,
וממנו עולה שהמוח האנושי מסוגל לקלוט שינויים באופן המוצלח ביותר, דווקא בגילאים 20-30! לא יותר...
"לא במקרה אנו בוחרים מקצוע, זוגיות, מקום מגורים ודרך חיים דווקא בגילאי ה-20.
יש סיבה ביולוגית לכך, שהעשור הזה הוא הזדמנות בלתי חוזרת.
המוח עובר בשנים אלו שינויים מִבניים שמקנים לו כְּשירוּת שיא לקלוט דברים חדשים.
האנרגיות, והבְּשלות האישית להורוּת, נמצאות בשיאן, ומתברר שתקופת הפוריות קצרה משנדמה.
הצעירים ש'כלום לא בוער להם' והם 'לוקחים את הזמן' - אינם יודעים ששמו את חייהם בהילוך סרק מדאיג"
(מתוך מאמר "האם גיל 29 הוא הרגע האחרון?" של פרופ' שיזף רפאלי מאוניברסיטת חיפה,
המודה שמסקנת הספר – "העשור המכונן" - 'לא מתאימה' לגישתו "כאדם מודרני ופלורליסט,
ואני לא רוצה להסכים עם המסקנה – אבל גם אם אתעלם ממנה, היא שם").
כמה מתאים המחקר החדיש, לְמה שכבר פסקו חכמינו בגמרא,
שהגיל המתאים לחתונה, הוא 24 לכל המאוחר (קידושין ל.).
קחי למשל נושא פשוט מאוד, כמעט שולי, שבגיל זה הוא כבר מעכב נישואים:
גם הגבר וגם האשה, קבועים זה שנים במקום עבודה מסודר.
הוא גר בת"א, והיא בפסגת זאב. היכן יקבעו את ביתם, כדי ששניהם ימשיכו במקומות עבודתם?
באמצע הדרך? יתכן מאוד שלא תהיה ברירה, ועליהם יהיה לגור בת"א או בירושלים,
ואחד מהם יצטרך לחפש לו מקום-עבודה חדש בעיר החדשה. מי משניהם יוותר...?
האשה אמנם רוצה מאוד להתחתן, אבל היא אומרת לעצמה:
"הלא מירי, החברה הכי טובה שלי, התחתנה ועברה לגור בעיר שבו גר בעלה - והנה היא מתגרשת!
כעת אין לה בעל, וגם לא עבודה... אולי זה יקרה גם לי!?".
וכך היא מעדיפה שוב להישאר במצב הקיים. הבטוח.
כי בגיל 52, אין כבר כוח לזעזועים בחיים! והיא 'תלך' על ההצעה הבאה שחברה מציעה לה;
הצעה, שלא תדרוש ממנה [כך היא רוצה להאמין] להקריב יותר מדי.
וכל זה, כאמור, בהנחה שכבר מצאנו שניים שמתאימים בכל מה שהם חיפשו:
השכלה, גובה, יופי, רמה דתית וכו' וכו' - והנה הכל נופל בגין מקום-העבודה.
מה צריך, אפוא, כדי להתחתן בכל זאת, בגיל 52?
נענה בסיפור מן החיים:
שדכנית ניסתה פעם לשכנע רווק בן 34, להצטרף לשבת פנויים-ופנויות איכותית שאגודת "עין טובה" עורכת מעת לעת.
הרווק חזר וטען שמסגרת כזו לא מתאימה לו, שהוא 'לא נפתח' בחברה, שהוא "בחור סולידי", ועוד ועוד.
לבסוף השדכנית התייאשה, והציעה לו השדכנית לדבר טלפונית עם מישהו שהתחתן בגיל 39,
לשמוע ממנו מה צריך לעשות כדי להתחתן בגיל כזה.
את הסיפור, סיפר הרווק בן ה-34 שלבסוף השתתף בַּשבת הודות לאותה שיחת טלפון.
האווירה הטובה ששררה בַּשבת 'פתחה' אותו מאוד,
ובשיחת הסיכום הוא החליט לספר את תוכן שיחתו עם ההוא שהתחתן בגיל 39:
"... הבחור ההוא אמר לי, שאפשר להתחתן בגיל כזה, רק אם תגיע למצב שבו אתה אומר לעצמך:
'אין לי שום דבר לעשות בחיים, חוץ מלהתחתן!'.
כי בגיל כזה יש לך כל-כך הרבה סיבות הגיוניות שאומרות 'לא להתחתן' –
שאתה צריך להיות במצב נפשי שבו אתה כביכול מוכן אפילו 'להתאבד',
להשליך הכל - העיקר להתחתן!". עד כאן הסיפור.
ובכן: לא בטוח, שהחֲברה שאַת כל-כך רוצה בטובתה ובְאושרה, אכן נמצאת במקום כזה.
היא לא חשה כרות המואביה, שהיתה צריכה ללכת וללקט שיבולים בין הקוצרים –
ולכן היא לא תלך לשום גורן למצוא בו את חתנהּ.
המצב שלה, וליתר דיוק: נתוני התרבות המערבית שלה – בכלל לא נוראים.
וכשהיא בעֶמדה נפשית כזו - קרוב לוודאי שגם התפילות הנרגשות ביותר לא תוכלנה להועיל.
כי אמנם חז"ל אומרים שלאה אִמנו הצליחה לשנות את סדרי העולמות העליונים בתפילתה, ו
להפוך את יעקב לבן-זוגה (ב"ב קכג.) - אך העמדה הנפשית שלה היתה שהיא רצתה מאוד מאוד להתחתן עם יעקב!
חיכתה לרגע שרק יתאפשר לה!
עובדה, שבתוך דקות היא לבשה את שמלת הכלה שהוכנה לרחל, וקפצה ונכנסה בִּמקום אחותה...
זה נקרא: "להתאבד"! היא לקחה בחשבון, שבהחלט יתכן שהעניין יגמר 'מאוד רע' מבחינתה,
והיא תתבקש לצאת מיד מן החדר, אחר כבוד.
דהיינו, לשנות עולמות עליונים בתפילה היוצאת מן הלב - אפשר.
אך לשנות רצון של בן-אדם בעזרת תפילה חמה - זה כמעט בלתי אפשרי.
כי הקב"ה קבע לעצמו כלל - לימד הרמב"ם ב"מורה הנבוכים" (ג, לב) -
שהוא אינו רוצה להתערב בבחירה החופשית שהעניק לאדם.
לכן, לפני שאַת עושה מאמצים להתקשר "לכל מי שאפשר" כדי לעזור לחברתך,
כדאי שתבררי אִתה היטב-היטב, האם היא נחושה בעניין כמוך...
עד כמה היא תהיה מוכנה להקשיב לעצות של אנשים כמוך (שהיא יודעת שאוהבים אותה ורוצים בטובתה),
ברגע שנגיע אל מועמד שיהיו בו רוב הנתונים שהיא מחפשת.
כי כל עוד היא תרצה להחליט לבדה בעניין - סביר להניח שמה שקרה ב-30 השנים האחרונות,
לא ישתנה כל כך מהר. ספרי נא לה, שגם צנחנים אמיצים ועזי-נפש, המוכנים להשליך נפשם מנגד למען האומה -
זקוקים למפקד שעומד אִתם ליד דלת-המטוס הפתוחה, ודוחף אותם החוצה...
ואם אכן תתרשמי שהיא מוכנה - כמו שהגדיר אותו בחור בלשון גוזמא -
אפילו "להתאבד" כדי להתחתן – אזי שבְנו בשמחה למשפט האופטימי שבו פתחנו:
"אין לך אדם, שאינו יכול להתחתן בתוך שנה מהיום".
* * *
וכדי שאַת עצמך תתחזקי ותאמיני, שזה המסלול המוביל לחופה של חברתך המקסימה
(ואני בטוח שאינך מגזימה באומרך שהיא כזו) – אוסיף סיפור אמיתי מן החיים, שאֶת המשכו המאושר חוֹוינו השבוע.
מעשה בידיד שלי בשם משה, רווק בן 48, נאה, מסודר כלכלית, קובע עתים לתורה, נבון שאפשר לנהל אתו שיחות עמוקות – שנפגש עם הטובות ביותר, ועדיין היה רווק.
פלונית רמתה הדתית לא מתאימה, וזו "לא כל כך" מבחינה חיצונית - והשנים דהרו ביעף.
יום אחד אני מתקשר אליו להציע לו הצעה.
"מה? לא שמעתָּ שנפצעתי בתאונה?" הוא תמיה.
"הלכתי על המדרכה, ורכב יצא מחניית-בניין וריסק לי את הרגל.
אוּכל ללכת רק בעוד 3 שבועות - אבל טוב שהתקשרת!", הוא אומר בנחרצות, שלא הייתי רגיל לשמוע אצלו.
"אני שוכב בַּדירה כבר חודש, עם רגל למעלה, והיה לי הרבה זמן לחשוב על החיים שלי... ברצינות.
אני יודע שאתה לא כל-כך מאמין לי...".
הוא די צדק. אבל הסתקרנתי לשמוע לאן מוביל המונולוג המפתיע:
"הרב, היו לי כאן ימים, שהייתי צריך 'להתחנן' שמישהו יביא לי לחם וחלב...
וזה הביא אותי למחשבות עמוקות...
אני אומר לך, שאני יוצא מכאן, ומתחתן עם הבחורה הַסבירה הראשונה שאני פוגש".
חשבתי לעצמי, שזה בדיוק המקרה עליו המליצו חז"ל: "אין אדם נתפס על צערו"... (ב"ב טז
.
"אני מאוד מקווה, בעזרת ה'", אמרתי בספקנות, "מקווה שזה לא 'יעבור לך' ברגע שתבריא".
עם זאת, כיוון שציין שיתחתן עם "הבחורה הַסבירה הראשונה" שיפגוש, התחלתי לחשוב חיובי;
אם הוא מסייג מעט את הצהרתו, כנראה שהוא חושב לקיים אותה.
השאלה היא רק, מה יהיה פירוש המִּלה "בחורה סְבירה"... וכי לא נפגש כבר עם כמה 'סבירות'?
השיחה נסתיימה באיחולי החלמה מהירה - שכחתי מהעניין ומההצהרה שלו.
והנה אחרי מספר חודשים, אני שומע שמשה התחתן!...
מי שמצוי בתחום, מבין שזו חדשה מרעישה למדי. לפניכם, הסיפור המלא:
משה אכן יצא מהמיטה ומהגבס, וכבר חיכתה לו הצעה (כמו תמיד, ב-20 השנים האחרונות).
ונראה שראה הקב"ה שהחלטתו נחושה להתחתן, ושלח לו מישהי "סבירה" מאוד, עם הנתונים שתמיד חיפש –
אבל ביננו? ברור שהוא פגש בעבר יותר מאחת שדמתה מאוד לזו, בסך-הכל של הנתונים.
אחרי פגישה אחת, משה התחיל לדבר איתה על משהו "כמו" אירוסין...
מובן מאליו שהבחורה די נבהלה מהבחור האובססיבי ומהיר-ההחלטה,
ואמרה לו אחרי יומיים של מחשבות, ש"לא מתאים לה".
כשאירוע כזה היה קורה למשה בעבר, הוא היה אומר לעצמו מיד ש"זה מן השמים",
ואיזה מזל שה' הציל אותו משידוך בעייתי -
ופונה להצעות האחרות שנערמו אצלו ביומיים האחרונים. אבל הפעם לא...
הוא לא האמין על עצמו, כשנקש על פתח דלתו של אחד מגדולי הדור שהכיר אותו היטב, וקבל בפניו:
"כבוד הרב, הנה מצאתי סוף-סוף בחורה שאני רוצה להתחתן אִתה, אבל היא לא רוצה! מה אני צריך לעשות?".
תמה אותו גאון וצדיק: "מה פירוש 'מה לעשות'? אתה צריך לחזר אחריה!".
וכך מצא משה עצמו - אולי לראשונה בחייו - מתקשר לְבחורה, ואיך אמרו 'גָששינו'?
"תהיה גבר, תשפיל את עצמך": "...
אבל למה אַת חושבת שזה לא מתאים? תסבירי בבקשה. רק בגלל שאני רציני לכיוון חתונה?
אל תשכחי ששנינו כבר לא צעירים, ו...".
הכֵּנות והעקביות די הרשימו את הבחורה, אבל היא דחתה אותו בתירוץ אמיתי:
"אני כבר יומיים עם דלקת-ריאות, חלשה, ופשוט לא יכולה לצאת מהדירה שלי. אז נראה, אולי נדבר אחרי שאבריא".
המצב הזה - הזכיר לו באחת טוב-טוב את המצב שהיה בו לא מזמן!...
"אֶה... אולי אביא לך דברים שאַת אוהבת לאכול, עד שתבריאי?".
"לא, תודה, חברות דואגות לי כבר" - אמרה ביובש.
"אני בכל זאת אביא לך", הספיק להשחיל – לפני שניתקה.
הרב אמר "לחזר" - ומשה חיזר, עם כל הנשמה:
בכל בוקר, היה נוקש על דלת דירתה, אומר בקול "הבאתי משהו קטן",
ותולה על ידית-הדלת שקית עם 2 לחמניות טריות ומעדנים.
אחרי שבוע כזה של נדיבות – הבחורה פשוט "התמוססה"...
* * *
מאז החתונה, חלפה לה תקופה של מתח, שר"פים, טיפולים...
והשבוע, בשעה טובה, בערב יום השנה ה-67 לצעד הגורלי שבו נקטו קברניטי המדינה –
צעד, שרבים הזהירו שהוא סוג של "התאבדות" מדינית – נולדה בת במזל טוב.
יש "התאבדות" שמביאה חיים.
ב"ה
ברוכים הבאים וברוכים הנמצאים וברוכים השבים ל***תהילים לשבת***!
מספר כללים לתזכורת:
1, כולן/כולם מוזמנות/מוזמנים להצטרף! (ותודה לחסדי הים).
2, 'אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים '<מנחות, קי, ע"א> (ותודה לחסדי הים(
ובקיצור- לוקחים כמה פרק/י תהילים שיכולים לומר (ותודה לקשלש, בת שבע77, נפש חיה(
3, את התהילים אפשר לומר מרגע העלאת ההודעה ועד צאת השבת בלנ"ד. ככה גם אם מישהו שכח לא קרה כלום (כלשונו של קשלש).
4, אם אתם רוצים להתחיל את אמירת התהילים ועוד לא נפתח השרשור השבועי הזה, אתם מוזמנים בשמחה לפתוח אותו.
ולכם- לפותחי השרשור השבועי- מומלץ להוסיף את שם הפרשה של אותה השבת, ומומלץ גם להוסיף קישור לשרשור זה בפורום המקביל.
5, מי שמתחיל/ה סבב חדש- רושם תגובה-בכפתור האדום פה למטה- להודעה הזו. מי שממשיך סבב קיים- לוחץ על ההודעה האחרונה של אותו הסבב, ורושם לה תגובה.(ותודה להטענגענס)
6, כוונה: להעמקת ההבנה של הפרקים (ותודה לחסדי הים, שום וחניכה וליהודי), מומלץ לקרוא יחד עם מפרשים שונים, כמו רש"י, דעת מקרא, או הוצאת "יסוד מלכות". מומלץ לעבור לפרשנים נוספים כאשר 'מתרגלים' לפירוש אחד.
7, אם רוצים להוסיף שמות לתפילה (ותודה לאביגיל25) ממלאים: ____בן/בת____ בתוך כל עם ישראל. זהו. ללא הסבר שיביך את מי שמתפללים עליהם.
חשוב לי להזכיר שאנו אומרים תהילים כי אנו רוצים ליצור קשר עם הקב"ה. אם, על הדרך, גם כיוונו על מציאת הזיווג שלנו 
(מוסיפה כלשונו של קשלש) אשרינו.
8, ישנה בקשה קדומה, שכל מי שלוקח את הפרק האחרון אומר את ה'יהי רצון' שבסוף, לטובת כולנו. (ותודה לננשמה!)
*מצורפת חלוקת פרקי התהילים לפי חמשת ספרי התהילים:
1, א-מ"א. 2, מ"ב-ע"ב. 3, ע"ג-פ"ט. 4, צ'-ק"ו. 5, ק"ז-ק"נ.
*חלוקת פרקי התהילים לפי ימות השבוע:
יום ראשון: א-כ"ט, יום שני: ל-נ, יום שלישי: נ"א-ע"ב, יום רביעי: ע"ג-פ"ט, יום חמישי: צ-ק"ו, יום ששי: ק"ז-קי"ט. יום שבת: ק"כ-ק"נ.
שבת שלום!
קיצור נשאר: ז'-קי"ט.
אשריכם שבת שלום צדיקים!
אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא (תהלים פרק קכז פסוק ב)
זוהר כרך א (בראשית) פרשת וישב דף קפז עמוד א
ת"ח שוא לכם משכימי קום אלין אינון יחידים דאשתכחו דלאו אינון דכר ונוקבא כדקא יאות ואקדמן בצפרא לעבידתיהו כמה דאת אמר (קהלת ד') יש אחד ואין שני וגו' ואין קץ לכל עמלו, מאחרי שבת מאחרין נייחא כמה דאת אמר כי בו שבת בגין דאתתא לגבי בר נש איהי נייחא לגביה ודאי, אוכלי לחם העצבים מאי לחם העצבים דכד בר נש אית ליה בנין ההוא נהמא דאכיל אכיל ליה בחדוה וברעותא דלבא וההוא דלית ליה בנין ההוא נהמא דאכיל איהו נהמא דעציבו, ואלין אינון אוכלי לחם העצבים ודאי, כן יתן לידידו שנה מאי יתן לידידו דא הוא דמקוריה מברך דקודשא בריך הוא יהב ליה שינה בההוא עלמא כמה דאת אמר (משלי ג') ושכבת וערבה שנתך, בגין דאית ליה חולקא בעלמא דאתי בגין דההוא בר נש שכיב ויתהני בההוא עלמא דאתי כדקא יאות, יש אחד ואין שני וגו', יש אחד דא הוא בר נש דאיהו יחידאי בעלמא לאו יחידאי כדקא יאות אלא דאיהו בלא זווגא, ואין שני דלית עמיה סמך, גם בן דיוקים שמיה בישראל לא שבק, ואח לאייתאה ליה לתקונא, ואין קץ לכל עמלו דאיהו עמל תדיר דאקדים יממא וליליא, גם עינו לא תשבע עשר ולית ליה לבא לאשגחא ולמימר למי אני עמל ומחסר את נפשי וכו'
תוכחה קשה, נכון? איך אתם מתמודדים עם זה?
תולעת ולא אישאחרונהמה נבהלת? הארמית או התוכן?
גרימוזמן בבקשה להסתכל בהגדה של פסח "מעדני המלך" על משפחת אביחצירא (הסיפור לא לפני כעת), שם לימד הבבא סאלי זכות על אותם המאחרים להתפלל.
שבת שלום
אני בת 25 ,בעלת השקפה חרד"ל. מסיימת לימודי הנדסת תוכנה. מחפשת בחור בעל רקע חרדל"י שעבר מסלול של ישיבה כמו נהורא/מערב/ היישוב והמשיך לישיבה גבוהה...
אשמח לשמוע מכם במידה והנכם מתאימים, או שיש לכם רעיון..
תבורכו! חג שמח!
dora
אלעזר300הלליש !! גם לכם!חן במדבראחרונה1. הכרתי הרבה אנשים נחמדים יותר ופחות
2. רמת המודעות והרגישות שלי עלו בכל כך הרבה רמות.
3. למדתי להזדהות עם כאב של אנשים.
4. הבנתי שכמעט כל דבר שאני רוצה להשיג, אני יכולה לבד. אבל בשביל נישואין אני צריכה שותף.
5. למדתי להגיד לא ולהיות שלמה עם זה.
6. למדתי לקבל שאומרים לי לא ולהיות שלמה עם זה.
7. למדתי באמת מה זה אומר שמידות טובות זה מה שהכי חשוב.
הוא אני בדרך!...
ה׳ מכין לך אותו מדהים כמו שמגיע לך
רק בשבילך התגובה שחל היה שווה להגיב כאן 
יותר מכל דבר אחר בחיים, את חשיבות ומעלת התפילה וסיעתא דשמיא.
מלבד זה הכרתי כמה אנשים מיוחדים במינם (אם זה צריך להיקרא "טוב" או לא, הכרויות שלא מגיעות למטרתן, זו שאלה שנתונה לדיון פילוסופי. בתחושה שלי בכל אופן, זה חיובי)
כל אחד הוא ממש עולם שונה ומעניין ועמוק וטוב.טובים ממש.
למדתי.
חבר-מדריך שלי אומר "נבנתי מזה".
למדתי להתפלל על זה.
למדתי לבכות על זה.
למדתי להגיד לא.
למדתי שגם אני יכולה להיפגע מ"לא" (עד שלב מסויים זה בכלל לא הפריע לי).
למדתי להתגעגע אליו.
סיוון תחושה של אי הצלחה, קושי, עצב, חוסר חשק להשקיע, לפעול, ליזום... אני לא במצב שמסוגלת לשמוע את המשפט ״יהיה טוב זה יעבור״... זה רק מרגיז אותי יותר ואז אני ארגיש רע עם עצמי שמשו בי ממש ׳דפוק׳, לכן אני דיי נעולה בקטע הזה, אפילו שאומרים שאיש מקצוע זה לא רק לאנשים עם בעיות נפשיות...
ריבוזוםונניח שכן, זו בעיה חמורה, ונניח שזו "בעיה נפשית", אז מה? כשאת חולה את לא הולכת לרופא?
אני גם חושבת שיש הבדל אם את יכולה לזהות מה גורם לך להרגיש כך, ואז לנסות לטפל בגורמים ובמצב, או אם את פחות יודעת להצביע על דברים מסוימים. אם המצב הוא כזה שקשה לך להבין ממה התחושות נובעות וקשה לך להכין איזו תכנית להיחלץ מהבוץ, ואם זה נמשך יותר מדיי זמן, נראה שמאוד כדאי לפנות לעזרה. לא לקבל עזרה אם יש צורך, זה ממש ממש חבל. מה עוד, אני חושבת שזה לחלוטין מקובל ונפוץ ללכת להתייעץ עם אנשי מקצוע גם אם אין בעיה "חמורה".
הלוואי שתרגשי טוב בקרוב 
ובבקשה תשקלי ברצינות לפנות לעזרה!
אנשי המקצוע נשלחו בעולם הזה בדיוק בשביל לעזור לנו,
כמו שרופא נועד לייעץ לנו בנושאי בריאות הגוף, כמו שסטייליסטית נועדה לייעץ לנו בנושאי הלבוש והמראה,
הדיאטנית נועדה לייעץ לנו בנושאי אכילה, הרבנים כאן בשביל לייעץ ולכוון,
אנשי מקצועות הנפש הינם כאן בדיוק בשביל זה.
זו לא בעיה חמורה, זה כמו לבקש עזרה משוטר תנועה.
הבעיה- לא יודעים איך להגיע ליעד מסוים- השוטר עוזר לכוון
אותו דבר בענייני הנפש.
הייתי נעולה ויכלתי לחסוך לעצמי כמה שנים אם לא הייתי נועלת את עצמי,
מנסיון שלי ושל אנשים אחרים שאני מכירה, נצלי את אנשי המקצוע, בשביל זה הם כאן,
אנחנו בדור הרבה יותר מפותל נפשית עם הרבה יותר התמודדויות פנימיות ולכן ה' שלח לנו את העזרה לכך.
בקטע היותר מיידי- תעשי ליום אחד שינוי בדר היום שלך, תבריזי לאנשהו,
תעשי לעצמך יום פינוק ונסיעה למקום שישמח אותך, תקראי משהו שיעשה לך טוב...
המצב המייאש והתוקע יותר מדי מוכר לרבים מאיתנו, רק אל תרפי מתחושת החיות שבך.
ואני באמת לא יודעת איך לעודד אותך כי הצלחת להכניס גם אותי לדיכי ..
אבל, אני ינסה לענות לך על השאלות שהצגת-
*נשמע מגניב להיות בצד אחד לבד..
*לא תמיד חייב לפעול ולעשות.. תנוחי..
*מעולה אם את יודעת מה הולך להיות מחר.. עדיף שיהיה כמו אתמול ולא איזה יום יותר גרוע
*לא חושבים על העתיד.
*זה באמת בעייתי שאף אחד לא מבין אותך.. את יכולה לספר לי ואני אבין..(מקווה..)
*אם זה קורה לי אני מתנערת מהכל והולכת לעשות משו כייפי לי.
תנסי יותר להשתמש ב-
תודה רבה=) ואני לא יודעת איך מחליפים תשם של הניקסיווןתחשבי על משהו שמעניין ומשמח אותך לעשות, זה יכול להיות אפילו משהו קטן
סיווןיכול להיות שאת לא מרוצה בלימודים\בעבודה? יש לך בוס קשוח?
הרבה פעמים כשלא טוב במה שעושים אין חשק לפעול ולהשקיע, הכל נראה משעמם וללא תקווה והעתיד נראה שחור
אם זה כך, יכול להיות שהפתרון הוא למצוא עבודה שבה יהיה לך טוב, שתרגישי שאת ממצה בה את יכולותיך, וככה תרגישי טוב יותר
בנוסף כדאי מאד שתשקיעי במשהו שאת אוהבת- חוג כלשהו (יצירה, נגינה וכו')
כשעושים משהו שאוהבים לעשות ומצליחים בו, זה נותן תחושת הצלחה, והצלחה גוררת הצלחה
זה גם נותן תחושה שיש לך למה לקום בבוקר- יש משהו אחד טוב
אולי כדאי לך לנסות
ומומלץ מאד לפרוק למישהו את ההרגשות שלך, אבל למישהו שידע להתמודד עם הקושי ולעלות אותך ממנו (לא כל אחד יכול)
וידע לתת לך כלים להתגבר על התקופה הקשה והרגשות הקשים שלך
אפילו אם זה איש מקצוע (אגב, גם לא כל איש מקצוע טוב בזה, מנסיון)
בהצלחה לך!
) ) ותן טלטוב נו, זה היה ברור שגם בנים יכנסו.מה אכפת לי, תקראו ואם יש לכם מה להגיב תגיבו, זה עוזר להקפצה 
לעניין. בנות:
באיזה שלב (נניח, מבחינת מספר דייטים או מבחינת "חוזק" הקשר) נראה לכם ראוי שהבן ישאל את הבחורה אם לאחר חתונה (לאו דווקא איתו, אלא בכלל...לא בקטע של להלחיץ) היא תלבש כיסוי ראש מלא/חלקי/בכלל לא/פאה/משהו אחר שלא הצלחתי לחשוב עליו ?
או שהבחור אמור בכלל להבין את זה מאופיה הכללי של הבחורה/איך שהיא מגדירה את עצמה מראש?
נניח הגדירה את עצמה בבירורים/אצל השדכן כ: " דוסית שמחוברת לכתבי הרב קוק/כתבי רבי נחמן" = הולכת עם כיסוי ראש מלא, לעומת: "דתייה לאומית, זורמת עם החיים, משתדלת לשמור על התורה והמצוות ולהתחבר לעבודת האלוקים בדרכי שלי" = לא בטוח שתלך עם כיסוי ראש מלא?
כמובן שהכל רק דוגמאות וקצת מוקצנות כדי לחדד את השאלה.
ובכלל - אם בחור היה שואל אתכן את השאלה הזאת עוד בבירור המקדים, או השדכן בשמו היה שואל - האם הייתן רואות בזה חוסר טאקט? דבר שצריך לחכות איתו ולא רלוונטי כרגע? וכו' וכו'...
שאלה אחרנה, מבטיח, באמת ( 
) : האם אתן מכירות בנות, היכרות אישית, שמצד אחד ביומיום מגדירות את עצמן בהגדרה שסתם ככה על מישהי אחרת שאתן לא מכירות, שהיו אומרות לכן שהיא בהגדרה כזאת, הייתן חושבות שהיא: עם/בלי כיסוי ראש מלא - ואילו הבת הזאת שאתן מכירות, למרות איך שהיא מגדירה את עצמה, כאשר התחתנה הלכה בצורה שונה ממה שאתן תופסות את "ההגדרה" הזאת? (נניח, בת שביומיום אתן יודעות שסוג של מגדירה את עצמה דוסית, אבל לאחר שהתחתנה פתאום אתן רואות כיסוי חלקי ביותר של השיער, לדוגמא - או מקרה הפוך ממש...)
מצטער שנפלתי עליכן ככה, פשוט זה נושא שאני מתחבט בו כבר זמן מה.
אשרייכן צדיקות שאתן סובלות את החפירות של בייני"שי עמו ישראל באהבה
בכללי אני חושבת שזה עניין פרטי שלה איך שהיא תכסה את הראש.
מכירה בנות כאלו, לשני הכיוונים...
יצאתי עם גב' מאוד נחמדה ולמעט קושי בשל מגורים מרוחקים הכל היה נראה נחמד פלוס (אותו גיל, סגנון דתי דומה, רקע השכלתי דומה, הייתה "כימיה" וכו' וכו').
אלא שלאחר מס' שבועות של קשר אינטנסיבי הוא הסתיים מצד הגב'.
מדוע? כי לא היה לה "רגש", לא הרגיש לה ש- "זה זה". וכד'. חשוב לציין שהמרחק לא היווה כל שיקול בהחלטה. כן חשוב לציין שלדבריה הייתי בסדר גמור בכל קריטריון שהיא הציבה לעצמה.
מישהו (רצוי מישהי) יכול לנסות להסביר לי את עומקם של דברים?
ולמרות שהיית בסדר גמור מבחינתה, את הפרפרים בבטן לא הצלחת לעשות לה.
בד"כ מפתחים את הרגש אחד לשני ע"י יצירת חוויות משותפות,
אם זה לא נעשה, אז אולי אפשר לבקש ממנה לנסות שוב ולנסות לשנות את האופי של הקשר.
אם זה נעשה ובכל זאת זה לא הצליח, אז צריך לסמוך על הקב"ה שהוא מתכנן לך מישהי אחרת.
בכ"מ, גם אם היא תשיב בתשובה שלילית צריך לכבד את זה ולקבל את דבריה כמו שהם בלי להתווכח.
זה אומר לגביה שהיא רוצה למצוא חיבור רגשי והיא לא מצאה את זה בקשר.
זה קרה לי גם בקשר הכל הלך חלק וטוב וגם הוא אמר שזה הולך טוב והכל טוב מכל הבחינות חוץ מהרגש.
ולכן ניפרדנו וזה היה עצוב.
כן רגש הוא חלק מזוגיות. אני הרגשתי והוא לא.
לפעמים רגש נבנה בהמשך.
אבל שהוא אמר לי את זה אז כבר לא היה על מה לדבר כי הוא החליט שזה לא זה
ואני לא ישפיל את עצמי.
וזה המצב והמשכתי הלאה.
כל אחד עושה את ההחלטות שלו בחיים..
בהצלחה.
גם אם מבחינה שכלית הכל מושלם ומתאים- ברגע שאין את הרגש אנחנו מרגישות מבולבלות ולא בטוחות. אצלנו הרגש מגיע יותר מאוחר או לא מגיע בכלל...
לפעמים כל הפרטים הטכנים אכן מתאימים כפי שתיארת, והבחורה מרגישה שזה זה וזה מה שהיא חיפשה ולכן ממשיכה. אבל אז כשהקשר עולה דרגה והיא מבינה שזה יהיה האחד שלה לכל החיים היא מתחילה לפחד ואז כל הדברים ה"רעים" של הבחור עולים (מה שהיא לא ראתה קודם...) וכך הרגש לא יתפתח או אם הוא קיים כבר הוא יעלם או יתהפך. כלומר כל הטוב שהיא ראתה בבחור קודם ולכן המשיכה איתו-יתגמד, וממילא לא יהיה לה לרגש. מקווה שהסברתי ברור. זה מה שקרה לי באופן אישי. לפני שהבנתי שהכל רציני הבחור היה נראה לי מושלם ולא מצאתי בו שום רע. ואז שזה כבר עלה דרגה והבנתי שזזה בכיוון של חתונה קלטתי שזה ממש לא הבן אדם שאני רוצה לחיות איתו כל חיי- וכל מה שהדחקתי עד אז עלה, ופשוט לא יכולתי להמשיך איתו. אני לא מצדיקה את ה"עוול" שנעשה לבחור בגלל זה (ואולי צריך להיזהר יותר ולהפסיק קשר מוקדם אם ישנם דברים שמפריעים) , אבל אני אומרת שזה יתכן מה שקרה לבחורה במקרה שלך, פתאום היא ראתה שההתאמה שהיא חשבה שיש ביניכם לא באמת קיימת (לאו דווקא תכונות רעות שיש לך).
בכל מקרה מה שיכול לנחם במקרה הזה- שעדיף פרידה לפני שהעניינים ממש חמים- וכנראה שהיא לא הזיווג שלך (ללא קשר לאישיות שלך...) קח את זה כניסיון מלמעלה שיביא אותך אל האחת שלך. נראה לי זה יותר קל מלנסות להבין ראש של אישה
אז כנראה שהפגישות שלך הן טכניות ויבשות - נסה לשנות את זה.
בד"כ זה קורה לאלה שעושים רק פגישות ספסל..
פינגו0אפשר פשוט לחכות להיפוך השדה המגנטי. סה"כ עניין של אלפי שנים...
דניאל91אחרונה
הכי טוב לשאול את מי שאמרה את המשפט...
התשובה שלי, רגש זו תחושה שלא ניתן להסביר אותה היא פשוט קיימת.
בד"כ זה יושב על דברים נוספים. כלומר,
יכול להיות שבשכל הכל מסתדר
אבל בתוך תוכה יש לה כמיהה נסתרת ולא מודעת לאדם מסוים
ולכן הרגש לא מתפתח כי בתחושה שלה היא לא קיבלה את מי שהיא רוצה.
יכול להיות שהיא ניסתה לעשות עבודה עם עצמה ולחבר בין השכל לרגש
וכעבור זמן היא הבינה שזה בלתי אפשרי לה.
בע"ה שתמצאו כל אחד את המתאים לו.
והצד השני אפילו אם הוא לא אומר או לא מודע לעניין,
הוא מרגיש, ולכן כל אחד יקח לעצמו עצה יעילה, תקן את עצמך
את פגמיך, את מדותיך כמה שאתה יכול, וכך תקבל את האישה הראויה לך
מה' אישה לאיש, 'בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת', כפי מה שאנו נהיה
כך נקבל, ואם נהיה יותר מתוקנים הפגמים לא יהיו כדי להפריע,
זו אפשרות אחת.
אפשרות שניה שפשוט לא מתאימים ואפילו שבשכל אין שום בעיה, אין חבור נשמתי,
ולכן לא יעזור שום דבר וחבל להתאמץ, אבל זה הרבה פעמים אפשר לראות די בתחילת הקשר
מה עצמת החבור הנשמתי.
או לשאול אם הוא מתכוון להתחזק..
או שתחיו ככה רק שזה מאתגר ולא נראה לי שלכולם מתאים..
(בהנחה שאת דתיה...)
תעזבי אותו בהקדם האפשרי!
יעבור 
אם את מרגישה שבאופן כללי אתם לא באותו כיוון, אז באמת אין שום עניין שתמשיכו.
אבל אם מפריע לך רק העניין הזה, אז צריך לבדוק למה הוא עושה את זה.
האם הוא באמת אדם גס? או שאולי יכול להיות שהוא לא מודע שהוא עושה דברים גסים?
אני למשל פעם שמעתי מחבר מילה מאד גסה, ולא הבנתי בדיוק את המשמעות שלה ולא עלה בדעתי שמדובר בכלל במילה גסה.
ואח"כ יצא פעם אחת שהשתמשתי באותו מונח, ורק אז הסבירו לי שבעצם מדובר במילה גסה, וכמובן שמאז היא לא עלתה יותר על בדל שפתי.
יכול להיות שגם הוא לא מודע למה שהוא עושה.
ואם הוא שואף רוחנית למעלה ואת (או מישהו אחר) תסבירי לו את המשמעות של מה שהוא עושה, אולי הוא יתקן את מעשיו בע"ה.
אני חושב שכדאי קודם לזהות מה המניעים שלו, ורק אז להחליט איך (ואם בכלל) מתקדמים הלאה.
יש בנות שמפרשות גם מחמאות רגילות כבוטות ומזעזעות באופן שרחוק מהכוונה...
אפשר להיות בוטים ואפשר להיות מזעזעים גם ב"מחמאות פשוטות" לא במקום. או ברמזים לא במקום. מלבד זאת, הרבה מילים פשוטות ביומיום הן מילים גסות בחברות מסוימות.
ובאופן כללי, לכותבת, גם אחרי שיחת נפש איתו, הייתי ממליצה לך להתרחק ממנו. בעיניי, סגנון דיבור יכול להיות חשוב מנושאים רבים (מה את מעדיפה, מעשן או מנבל פה?).
בהתייחס לרגש שלך. כתבת בסוף "אני לא יודעת איך להרגיש" נכון! זה חלק מהחיים. לי לקח זמן להבין את זה. לפעמים אנחנו פשוט לא יודעים מה להרגיש עם הדברים שאנחנו חווים. לפעמים לא מצליחים לזהות נכון את הרגש. לפעמים אנחנו כועסים על עצמינו כי לא הצלחנו להתגבר על רגש. ועוד, ודברים שעוד לא למדתי......
גילית את הסוד. 
לי זה עזר להבין את העולם הרבה יותר טוב. אני מאחלת לך המון הצלחה.
טוב פלשתי לאחותי דינה די,
אני בשדוכים פשוט עמוק...
השאלה בכלל לא מובנת לי
ברור שצריך להגיד לא ולעצור את הקשר.
אם ככה זה עכשיו בפרק שהבחור אמור למצוא חן בעיניך
והוא מתנהג ככה לא ברור
מה יהיה אחרי החתונה ???
בעז"ה יהיה לך א תהזיווג שלך
בלי ספקות ובבהירות המחשבה
אם זו מחמאה שהיה לך נחמד לקבל מאוד יכול להיות שמבחינתו זה בסדר ואת מפרשת את זה כלא שייך ובוטה
את יכולה להעלות את הנושא הזה, להגיד שמרגיש לך שזה לא שייך. ולראות מה הוא יגיב.
הגיוני מאוד שהוא לא שם לב שזה עבר את הגבול מבחינתך.
ולאו דווקא שאם הוא לא שם לב זה מרמז על משהו שלילי אצלו.
תבררי את זה איתו, חבל שתשברי את הראש...
(במקרה עברתי כאן )
זה נורא להרגיש מתוסכל ומבולבל
ואני מבינה אותך...זה לא נעים בכלל.
ההרגשה שלך היא הקובעת.
אם לא היה לך נעים לקבל את המחמאות שלו הן כנראה לא היו במקום.
כנראה שהן היו מכוונות לאינטרס שלו.
בע"ה אני מאמינה שאת מיוחדת וראויה לכל מחמאה
ובמיוחד מאדם שעושה זאת בשביל שתרגישי טוב באמת!
יונה יהב טוען אחרת~א.להיתה שבת בהירה מאוד, סיום יפה לשבוע של התאוששות.
התחיל זמן קיץ עם מוטיבציה טובה.
הודו לו ברכו שמו!
היתה שבת מעולה, עם הספק לא רע בלימוד (במיטה אמנם, אבל גם משהו..).
מחר מתחיל זמן קיץ!!
מסכת סנהדרין בראבק!!
מרדכיבס"ד
ב"ה הייתה שבת מצויינת.
ב"ה רוב ההכנות לחתונה כבר סומנו ב-V.
אולי כדאי לך ללכת למישהי שתעזור לך להפתח,
חוץ מזה זה ידוע שלאנשים חכמים יותר קשה להפתח דוקא בגלל חכמתם.
זה תלוי גם בת כמה את, אם מבוגרת יכול להדאיג אולי וגם אפשר תמיד לעבוד על זה, אבל אם צעירה
עם הזמן יעבור, עד החתונה זה יעבור
אני חושבת שזה משהו שאני צריכה לעבוד עליו עם עצמי.. השאלה היא איך וכיצד?? זה כבר ממש מתסכל..
וזה קשה לשנות משהו שהתרגלת אליו, ושחשבת שהוא עקרוני לך.
פשוט בשלב כלשהו הגעתי להחלטה עם עצמי שאם אני פוגש מישהי שיכול להיות כיוון,
אני פשוט מפסיק לשמור על הפרטיות שלי חוץ מדברים מאד מאד אינטימיים.
אמנם זה לקיחת סיכון, אבל לדעתי זה שווה את התוצאה.
אין דמות כזו בחיי... זה לא קשור למפגש עם בן המין השני, כי גם במפגש עם חברות זה קורה.. אין לי את הפתיחות הזאת...
אשמח לשמוע המלצות בפרטי. תודה..
ושומרת על פרטיותך. נראה לי שעם הזמן ככל שתהי בפגישה יותר מתקדמת אז ככה תפתחי.. וזה דווקא לאט ובטוח..
לדעתי יש בזה אפילו יתרון מסוים שכך את לא ישירות מספרת ה-כ-ל על עצמך או מדברת כאילו אתם מכירים כבר כמה שנים..
יש כאלו שמתאמנים על בדיוק ההפך- לנסות לדבר פחות, ולא להיפתח יותר מידי..
זכורה לי חברה מהתיכון שהיתה מופנמת מאוד ושקטה וככל שדובבנו אותה יותר היא נפתחה והפכה לאחרת.
אז לאט לאט תפתחי למי שצריך.
בהצלחה
כבר קרה שנפגשתי עם משהו קשר ארוך, ולא מצאתי את עצמי נפתחת יותר עם הזמן..
דיבוב אכן עוזר, אך זה אמור לבוא ממשהו פנימי אצלי..
כבר לא יודעת מה לעשות...
אולי כדאי שהיא תגיד את זה מראש למי שהיא פוגשת,
כי אם הוא לא ידע מזה, הסיכויים שהוא יאבד סבלנות יחסית גבוהים.
עוד נקודה מאד חשובה לדעתי, אם את נפתחת לאט,
אז חשוב שההיפתחות תהיה הדדית (גם אם הוא אחד שנפתח מהר).
כי אם הקשר לא מתפתח באופן הדדי, לרוב הקשר יצא מאיזון, ומשם הדרך לכישלון מהירה.
פעמים רבות כשאני מדבר אחרים, הרבה פעמים יש הרגשה שאחרים לא יוכלו להבין אותנו, ואם ננסה להסביר להם זה נמרח ופשוט מתפספס לנק' אחרת, ולכן פעמים רבות בשיחות אנחנו פשוט נכנסים לסוג השיח שהאחר מכניס אותנו אליו, אבל אנחנו לא שם באמת וזה משעמם אותנו באופן מסוים, עד שאנחנו אומרים לעצמנו שאוטוטו יגמרו כבר כל נושאי השיחה או הם מתחילים להפוך לבנאליים.
או אפשרות שנייה במיוחד בין נשים אמנם היצירת קשרים היא מהירה, אבל הפרידה היא כואבת, ואולי חווית תחושת אכשזה או פרידה קשה, שקשה לך לסמוך על אחרים שהם באמת מתעניינים בך, ואכפת להם ולא ייעזבו אותך.
זה לפחות מה שקורה לי פעמים רבות...
שהייתה ממש סגורה ומופנת ומעולם לא הייתה פותחת את סגור ליבה ואז נהינו חברות ואני שאני טיפוס פתוח יותר שאמצא בד"כ על מה לדבר עם כל אחד כמעט, התחלתי לשוחח איתה ולדובב לדבר על עצמה כי זה לא שהיא לא רצתה, רק היא הייתה פשוט נורא ביישנית וסגורה ולאט לאט לאחר שיחות ארוכות היא התחילה להיפתח אלי וזה גרם לה להיות פחות ופחות ביישנית, היום אנחנו חברות ממש טובות והקטע הבישייני כמעט נעלם אצלה והמפתיע והמעניין הוא שזה גם השפיע על היחסים שלה עם כל הסביבה והיא הרבה הרבה יותר פתוחה ומשוחררת.
תדברי עם חברות שלך ותנסי בשיחה של אחד על אחד מעט להפתח, שיחות ארוכות, אל תוך הלילה בד"כ עוזרות להשתחרר, תנסי לקבוע לעצמך שבשיחה שלך היום עם X את מספרת לה משהו על עצמך שבד"כ את לא מדברת על זה. בהתחלה זה אולי יראה לך כמאולץ ומוזר אבל אולי לאט לאט תתרגלי גם לשוחח על עצמך.
דוגמא קיצונית ומתומצתת מספרו של הרב זקס: היה יהודי אחד מאוד מאוד ביישן שהחליט להתגבר על מידת הביישנות שלו ולכן כל אדם שהיה פוגש ברחוב היה מקדים לו שלום, בנו של אותו יהודי הרגיש מאוד לא נעים מהעניין וחשש ללכת עם אביו ברחוב, אך כשהגיע בו אביו נהיה לאחד מגדולי המרצים התורניים הוא הבין מה עמד מאחורי מעשיו של אביו...
תתחילי מקטן, כשאת מדברת עם מישהי/מישהו שאת נהנת לשוחח איתו תנסי תמיד לספר משהו אחד על עצמך, משהו שאת בד"כ שומרת ולא מספרת ותראי מה תהיה הרגשתך לאחר הפתיחות הזו. זה הכל עניין של תרגול וכמו בכל דבר, בהתחלה קשה ותמיד בהמשך קל יותר.....
יישר כח על האכפתיות!סיווןהי, רק רציתי להגיד לך שאני כ"כ מבינה אותך. מצאתי את עצמי בכל מילה שכתבת.
אני לא חושבת שזה יהיה הוגן כלפיך שאנסה לפתור לך את העניין בכמה מילים, בגלל שמהנסיון שלי עצות של אחרים לא תמיד עזרו. רציתי לעשות את מה שאמרו, להיות עם יותר בטחון עצמי, "פשוט להחליט", "פשוט לעשות", אבל זה בדיוק היה הקושי. למצוא את הבטחון, את הכח, את האמונה בעצמי, באחרים.
אני לא יודעת מה יעזור לך ספציפית כי אני לא מכירה אותך אישית אבל אנסה לתת לך קצת ממה שעזר לי.
אולי זה נשמע מעט מוזר אבל אחרי שנים של טיפול מצאתי שטיפול בפרחי באך עזר מאוד. גם השיח עם המטפלת (שבכלל, בכל טיפול רגשי עושה עבודה מדהימה), וגם, ובמיוחד, התמציות עצמן עשו עבודה נפלאה. הן באמת חיזקו אותי רגשית, פיזית ונפשית. אין לי הסבר איך זה עובד אבל מצאתי שזה נתן לי כוחות שלא ידעתי שהיו לי. יש גם הרבה שיטות אחרות שאם תהיי מעוניינת אשמח להרחיב. אבל אישית, זה מה שהכי עזר לי.
שנית, ואולי הדבר הכי חשוב (אני יודעת שזאת קלישאה אבל זה באמת נכון)- קבלי את עצמך אני יודעת שיש נטייה לאנשים ביישנים לחשוב שהם צריכים לעשות, לדבר, להיות יותר- אבל האמת היא שזה לא נכון. היופי של אנשים שקטים ומופנמים זה בדיוק בשקט ובפנימיות שלהם. אם יש משהו שמפריע לך, אז בהחלט יש מקום לחפש תשובות אבל תעשי את זה רק בשבילך, לא בשביל אנשים אחרים, או מה שאת חושבת שאחרים רוצים ממך.
בסופו של דבר, כשתרגישי טוב עם עצמך, כשתהיי נינוחה ובטוחה, זה מה שתשדרי- ואת תהיי שמחה. תהיי את, ותראי שהדברים יסתדרו.
וכמובן, הרבה תפילה. מצאתי שבמקום להתפלל על מציאת הזיווג ספציפית עוזר לי להתפלל שהקב"ה ייתן לי כח להיפתח, להאמין בעצמי, להיות נינוחה ושמחה. ברגע שמרגישים את זה הכל בסדר
מקווה שזה עזר. קבלי חיבוק ענק ותאמיני בעצמך
(כמובן שאשמח להרחיב אם יש שאלות..)
(לא קראתי את כל התגובות), אבל אינטראקציה עם אנשים מאוד עוזרת. אני לא יודע באיזה שלב את בחיים, אבל אני חושב שעבודה עם אנשים באווירה משוחררת - מדריכת טיולים אולי, שירות לקוחות (פרונטלי עדיף), נוער בסיכון וכדומה - מאוד עוזרת להפתח. אם את לומדת, נסי ליצור קשרים גם עם בנות שהן לא במעגל הקרוב שלך, ועם רקע לימודי משותף זה אפילו מקל את המלאכה...
וגם, אם רק הבעיה של הפגישות מפריעה לך, ולא עצם הביישנות (שבמידה - ייתכן והיא דווקא מעלה שכדאי לשמר), אז לדעתי אין סיבה שתהיי מוטרדת. תשמחי במי שאת, וכבר יגיע הבחור שמתאים לך ואת מתאימה לו. על עצמי אני יכול לספר שלא עם כל בחורה הפגישה זורמת, ולפעמים יש קצת סוג-של-ביישנות אצלי, כי הנפשות פשוט לא מתואמות. כשזה יגיע - זה יגיע...
בהצלחה וחג עצמאות שמח!
בס"ד
בחור שמציין שעושה לו טוב כשהבחורה מחמיאה לו על מראה-בגדים וכו..
בד"כ זה מאפיין בנות-שלהן חשוב לקבל מחמאה על לבוש,יופי וכו..יש גם גברים כאלה?
אשמח לדעתכם-בנים ובנות כאחד..
וזה היה נראה כיאלו מלח הארץ נמצאים שם..
היה מרגש לראות חיילים בוכים.וכולם בוכים שם אחד על השני.
הלוואי שיציעו לי בחורים כמו שהיו שם.
יואב גלשבוכים...
מאחל לך למצוא בקרוב.
[אגב, לא כדאי להשתמש בביטוי הזה. שמעתי שהוא ממש ממקור נוצרי לגמרי..]
[וביחוד שזה גרם "להפוך" את "ביחוד אם אתה לא יודע מה המקור"....]
גדר תילאיך הגעת לזה בכלל?
["ליצנותא דע"ז...]
סתם.תולעת ולא אישואני חייל
רק שיצאתי מהבסיס והגעתי הבייתה
הבנתי שהוא נרצח.
[ולא, לא הספקתי להיות בהלוויה]
מרגישה מותשת ואין לי כח להיפגש שוב..
ניפגשתי עם ארבע בחורים אחרי הגירושין.
האחרון היה אתמול, דייט לא כזה מוצלח. אבל כן רציתי לתת צ'אנס.
הוא שלח לי הודעה היום שהוא מרגיש שזה לא מתאים.
לא כ"כ התחברתי אליו..
זה ממש קשה להיפגש כל פעם ושזה לא מתאים זה סוחט הרבה אנרגיות ומתיש.
אני רוצה מאוד למצוא את האיש שלי. אבל אין לי כוח לחפש.
תודה
בהתחלה התלהבתי.. ולאט לאט ההתלהבות דעכה.
זה קשה להיפתח כל פעם מחדש.
זה קשה להידחות.
קשה להיפגש כ"כ הרבה.
הלוואי ובאמת היה דופק בדלת או עושה סימן שהוא חי..
ככה גם הפרידה לא היתה קשה.
וזאת באמת אמירה חשובה לעם הגברי אל תמרחו כי לא נעים לסיים את הקשר
אם לא מתאים לכם תגידו ככה זה הרבה יותר פשוט לצד השני..
תנסי לעשות לעצמך דברים שיקלו עליך בקטע הטכני. (כמו, להפגש קרוב לאזור שלך וכד')
וגם תנסי לצאת לפגישה בגישה יותר קלילה- ערב נחמד עם מישהו.
והכי עוזר (מנסיון) להתחזק באמונה! (ספרים כמו של הרב שלום ארוש וכד')
וזה יבוא... אתה תראה.. זה יבוא כמו שהטבע רגיל...
בהצלחה!
את חמודה, תודה על העצות. כן אני גם משתדלת לחשוב על זה שזה סתם ערב נחמד עם מישהו.
זה קשה להכניס את זה לראש כי בתת מודע אני יודעת שזה לא.
בדייט האחרון ממש התפדחתי לא יודעת אפילו למה.. וזה היה קשה. הלחיץ אותי הסיטואציה. אולי עדיף לא להיפגש בבית
קפה.. ניראלי זה יותר מלחיץ..
זה ממש נכון מה שקשה להשיג אח"כ מעריכים יותר.
אשתדל ליישם ולאגור כוחות ולהתפלל..
הקב"ה נתן לך תבונה וכלים להגיע לשם, לזכור את דברי המשנה "אם אין אני לי מי לי".
הסבלנות וההשתדלות משתלמים. ובגדול.
בס"ד
הכלי הכי יעיל שמושך אליו את האור האלוקי זה ביטחון.
תאמיני שהקב"ה לא מוגבל, ושהוא אוהב אותך בלי סוף,
ושלח לך את בעלך האמתי, שבדרכו אלייך.
ואפשר גם להודות לקב"ה מראש.
והאמת האמת שהקב"ה לא מוגבל בחיפושים שלך, ולמרות שצריך כלים בדרך הטבע,
בטחון אמתי הוא כלי בפני עצמו ויהי רצון שאם אין לך כוח לחפש- שבעלך ימצא אותך בעצמו בע"ה!
ונתן לי אפשרות להסתכל מאוד כיוון באמת מחזק מה שכתבת תודה ואמן על הברכה.
ושה' יתן לי כח להמשיך לחפש..
נקודהבס"ד
כמשל שצריך לחפש אחר זיווגו כמו מי שמחזר אחר אבדתו...
דייט יכול להיות מתיש, ויכול להיות נחמד..
תחשבי על דרך שתעשה את הדייט נחמד וקליל יותר..
למשל: ללכת לטיול בפארק, ולא לשבת בבית קפה..
תחשבי על הפגישה כעל ערב נחמד וכיף..יתכן ותיפגשו שוב, ואולי לא..
תשמרי קצת על הרגשות בדייט הראשון/השני, אחרת זה באמת
עלול להיות מתיש..
והמשוואה הידועה - 95% תפילה - 5% השתדלות
אבל צריך להאמין בלי דאויין (באמת)
לשמש העולה זה שיר לאהבה...
כנראה אצל חלק זה ככה.. (יש סיבה)
הרבה כוחות וב"הצלחה רבה
ובשורות טובות בקרוב- אמן!
כן צודקת למדתי שאסור להתרגש יותר מדיי בהתחלה..
כי אם לא.. אני שומרת על דיסטנס מסויים, אחרת זה מפרק.
באמת שתתחתני שאין אפשרות אחרת.
אבל יפה איך שפירשת (יש גם בזה משהו).
לחשוב על זה, לדמיין... תת המודע עובד.
ב"הצלחה רבה!
היי מה נשמע?
אני יודעת שיש במדריך לפורום למעלה, אבל הרשימות שיש שם הן מלפני מלא זמן.
יש אפשרות לשרשר רשימה עדכנית?
ואם אפשר לספר גם בכמה מילים- אם השדכן/ית הם מישיבה מסויימת ומה הסגנון שלהם...
תודה
למה אחרי שהחלטתן על סמך כל מיני דברים משהו כגון לחתוך קשר,
יהיה יותר קל לדבר עם הקיר מאשר איתכן (לא בקטע של התקפה אני באמת רוצה להבין)
כי אצלינו הבנים יש הרבה יותר מקום אחרי החלטה לחשיבה נוספת אם יועלו שקולים שלא נלקחו בחשבון
הראשון אבל אצליכן מתוך הנסיון וההתרשמות שלי היא שלמעט מקרים חריגים ו/או בנות חריגות
זה לא משנה מה תגיד אפילו תביא את הקב"ה בכבודו ובעצמו הבנות תגדנה: 'לא בשמים היא'...
למה???
בס"ד
במידה ולא, זה תלוי בכל אחד.
אפשר גם לחכות עד שתהיה פנוי רגשית, זה יקרה מתישהו אם האדם השני לא יחזור, ואפשר גם לחכות אבל זה כבר תלוי בגיל ובעמדה.
אישית אני יכולה לומר שאני כרגע מחכה.
אבל אני בת 18.5..
