פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1239)

 שהוא בן זקונים... 

אם הם יסתדרו ביחד ויהיה להם טוב,זה לא יפול על זה שההורים שלו מבוגרים.

לכן לא נראה לי שזה קריטי.

יש עוד המון פרטים ברמת הקריטיות של זה שלא אומרים על ההתחלה.

עד כאן לענ"ד

כך אמר לי פעם מישהו.

לא יודע עד כמה אני מאמין ב100% מהמשפט הזה, אבל יש בו הרבה אמת.

הורים מבוגרים זה משפיע.

כמה? אין לי מושג.. תלוי בהורים.

הרבה פעמים זקנים יותר מקובעים, פחות מתפקדים, וכו'.

אם הם לא עובדים - יש להם יותר זמן, לפעמים זה עלול לפגוע בפרטיות של הזוג.

אם בונים על זה שההורים 'יעזרו' בהתחלה - צריך עיון במבוגרים...

יכול להיות שכל מה שכתוב פה זה חרטה, תלוי במציאות...

א"א לומר שזה נותן רושם לא טוב, הוא לא אשם בזה.

לדעתי תגיד, ואתה יכול להוסיף שהם משפחה מאוד |יתרון אמיתי|.

אם היינו מסתכלים על משפחה לא הייתי מתחתנת עם בעלי, וגם הוא לא היה מתחתן איתי. 

אחת הטעויות הכי גדולות זה לשפוט לפי משפחה. אם הם מתערבים יותר מדי- לומדים לשים להם גבולות. אם הם לא מתערבים מספיק- מודים על זה שהם לא מתעררבים יותר מדי.

אבל יש כאלה שזה פרט חשוב בשבילם,

אז להם  אולי כדאי להגיד.

האמת - זה תלוי במציאות. א"א לחתום שאלות כאלה בכותרת פשטנית..

אין לי מושג מה המקרה הספציפי, אז קצת קשה לי לעזור לך.

בגדול:

כשתבררי ותאמתי לעצמך כמה הדבר חשוב - זה נותן מוטיבציה לפעול, וגם להסתכן, בעבורו.

כשמסתכלים על אחרים שעשו את זה (רצוי גם לדבר איתם על זה) - זה נותן ביטחון:

'מישהו עשה את זה פעם, והוא חי ונושם, ב"ה...'

בהקשר לכותרת, הקשה אור החיים הק': מז"א 'מה תצעק אלי'? "ולמול מי יצעק אם לא לד' א-להיו"?!

ותרץ שיש מקרים שבהם תפילה לא יכולה לעזור, וכדי להביא לישועה צריכים לפעול מתוך ביטחון בהשי"ת.

"בטח בד' ועשה טוב!!" ובע"ה: "והתענג על ד' ויתן לך משאלות לבך"!!

(ו...לא נראה לי אני זה שצריך ללמד אותך תהלים..)

המון המון הצלחה בע"ה!!!

ולשאול את עצמך ולמקד ממה אני מפחד,

לאחר המיקוד לנסות לבחון את התוצאות האמיתיות (ולא האימתניות שיש לנו בראש)

של מה יקרה אם....

ואז, בדר"כ, רואים שהשד לא נורא כל-כך ומעיזים לעשות.

סוג אחד שדוחף אותך קדימה כמו שאנחנו מכירים האדרנלין.

הסוג השני הוא גורם ללכת אחורה להירתע לקפוא במקום ולא לנקוט בשום פעולה.

יש כמה מניעות מהפחד מהסוג השני. תחושת הכישלון איך אני אתמודד איתו ? איך הסביבה שלי תראה אותי באור הכישלון ?

פחד מהלא נודע, עליי להוכיח את עצמי במקום חדש.

העצה שלי לקחת את הדבר שכל כך מפחיד ולהגדיר אותו. לאחר ההגדרה פשוט לפרק את הפחד לדבר שהכי קל לי להתמודד איתו וככה לפרק את הפחד לחלקים קטנים ואז בסוף מגיעים והנה הפחד אינו.

אין לדבר סוף

אל תתעסקי במה הוא יחשוב עלייך.
מן הסתם יהיו כאלה שיירתעו וכאלה שיעריכו את הפניה שלך.

אם לא תנסי, לא תדעי.

מה שכן - לדעתי, אם את כבר פונה, כדאי לכתוב משפט שמכוון אליו ספציפית ולא משהו לקוני.

בהצלחה!

(*אח"כ חשבתי שאולי ראוי לציין שאני לא נמצאת באתרי היכרויות, למרות שזה לא נראה לי משנה לעניין זה).

אני מציעה לך לא לחפש את המנהגים והכללים כי אין באמת כאלו ואם ישנם הם לא תמיד נכונים  עבור כל אחד ואחת מאיתנו.

זה ממש לא מוזר, זה אף רצוי, זה מראה על נכונות, השתדלות ואומץ.

הגיעה העת שבנות לא יחששו ליזום , כל עוד זה נעשה בצורה נאותה ומכובדת.

התירי את החששות שבוודאי מנת חלקך, אם זה לטעמו או לא?, פשוט תנסי , אחרת לא תדעי.

שיהיה ב"הצלחה

"אומץ הוא הסולם עליו מטפסות כל המעלות" (קלייר בוט' לוס). 

בנים ישמחו אם גם אתן לפעמים תגלו יוזמה!

מנסיון

אני לא מגיע,

תהנו מלא, מלא!!!

הזה בעיני, למרות שזו לא מטרתו המוצהרת.

(ואני משתעשע בהרבה מחשבות מהסוג הזה)

זה כל כך לוקסוס להכיר מישהי מהכתיבה שלה.

זה מלמד על הבנאדם כל כך הרבה דברים אמיתיים

שפגישה לעולם לא תוכל ללמד.

ובכל זאת,

הייתי מתכנן אפליקציה (בוא נאמר שנרשמים אליה

דרך הישיבה/מדרשה שלמדת בה למשל ועוד)

שממיינת אותך לפי מיקום גיאוגרפי, מי גם יחסית

קרוב במיקום וגם שווה לנסות מבחינת פרטים כלליים.

דייט שניים ראשונים לפני שנכנסים לפרטים,

ואם זה שייך ממשיכים הלאה.

אם לא - לא איבדנו הרבה זמן, כי בגלל שקרובים לא קשה

לתכנן דייטים ולמצוא זמן.

@Admin

זה באמת לא כ״כ אידיאלי ולא תענוג גדול

להפגש עם חייל שבצבא ושנשאר לו עוד פרק זמן ארוך כ״כ.

אם היה מדובר על חודש חודשיים זה משהו אחר.

להפגש פעם בשבועיים זה לא תענוג גדול!

כן יוצא לא יוצא שבת - לזה התכוונתי.

לא הכי בריא בבניית קשר

תבררי כמה הוא יכול לצאת..

וכמה פעמים זה הולך להיות בשבוע..

ולפי זה תחליטי אם את בעניין או לא..

בעיקרון 6 חודשים זה לא כזה הרבה...

אני חולק בעניין של צבא , שגם כשנשאר שנתיים , צבא לא צריך להפריע לחתונה.. (כחייל, יש לי מס' חברים שהם נשואים , קשה -כן , לא אפשרי - לא נכון) בנידון דידן , גם אם הכל הולך חלק.. עד שתתארגנו , עד שתקבעו תאריך, עד ש.. הוא כבר משוחרר , חצי שנה לפני שחרור הוא זמן אידאלי לנושאים מן הסוג הזה...  

קשה לי להיות קרבי , האם לכן אעדיף לשרת במקומות נוחים ? כל חייל יודע שאמא שלו לא ישנה טוב בלילה , לכן הוא ירד לתפקידים "מיותרים" ??? אני מעריך שנשותיהן של חברים שלי לא חיות כמו נשים רגילות , אבל הם יודעות בתוך תוכן, את תוכן התרומה שהן מקדישות , הקושי הוא רק מכשול , מכשולים מיועדים כדי לעבור אותם !! מצד שני אני יכול להסכים שלא כל אחת בנויה לזה , אך בהחלט אפשרי לחיות את האידאלים הללו ולהבין שהן חלק בלתי נפרד מצה"ל תרומה של בעליהן זו תרומה שלהן (נשים במה קא זכיין ? וכו ואכמ"ל)

אבל הרבה מאוד זוגות מתחתנים תוך כדי לימודים (הייתי אומרת שאפילו רוב הזוגות- זה הגיל, מה לעשות...) ולדעתי חבל לדחות את חתונה בגלל לימודים. אם את לא בטוחה את יכולה להתחיל ללמוד, להתאקלם ואז להתחיל לצאת אבל ממש לדחות את זה לכל משך תקופת הלימודים לא נשמע לי  אידיאלי בכלל...

בכל מקרה בהצלחה ובקלות

חזקים מהכל.

בהצלחה במה שתבחרי.

אני מכיר מישהו מקרוב שהוא ואישתו הם סטודנטים שנה שניה עם ילד וזה לא קל אבל הם מסתדרים. זה לא אומר שזה מתאים לכולם להיות ככה אבל יש אמונה בקב״ה ( במידה ועושים השתדלות. כמה? לא יודע..). בסופו של דבר זו החלטה שלך ולא משנה מה יגידו האחרים את צריכה להחליט מה מתאים לך. במידה ותבחריי לחכות קצת, כנראה שזה מה שמתאים לך. אל תתחתני כי אמרו לך שהגיע הזמן, תתחתני כי את רוצה. אם את חושבת שזה נכון להתחתן עבורך (ואולי גם ייעוץ מאדם שמכיר אותך יכול לעזור לך בזה), תתחילי לחפש.

בהצלחה במה שתבחרי.

אם היו אומרים לך שבגלל חתונה את לא תצליחי ללמוד
או שהיו אומרים לך שבגלל לימודים את לא תצליחי להתחתן
(חס וחלילה כמובן. אני בכוונה מקצינה.)

אז במה היית בוחרת?
נראה לי ברור שבחתונה.
וחוץ מזה שמאוד יכול להיות שתתחתני עם מישהו שיכול לעבוד
ובהתחלת הנישואים לא צריך משכורת גבוהה מדי כדי להתפרנס
כך שלהפסיק לצאת רק בגלל שאת לומדת נראה לי קצת לא הגיוני.
יש הרבה כאלה שההורים לא עוזרים והם לומדים ומסתדרים. אחד עובד אחד לומד וכו...
צריך לדעת להתכלכל נכון וה' עוזר. אל תדאגי 

לימודים, זה לא מספיק (לדעתי) וזה בטח לא אומר שזה מתאים לה.

לכל זמן ועת וזה אישי ומשתנה מאדם לאדם.

זה לא הכל-או-כלום. שוב, לדעתי.

היא כולה בת 19..החיים לפניה ושום דבר לא בוער..

סוף מעשה במחשבה תחילה, לפעמים עדיף לדחות את זה בשנה שנתיים כדי ששאר החיים יהיו יותר מסודרים..

חבל לנסות לרקוד על כל החתונות ובסוף למצוא את עצמך מפסיד בכל תחום, לא?!

אם אתה מצליח לנהל זוגיות, בית, יחד עם שילוב לימודים ועבודה, מה טוב.. אבל לא כולם בנויים לזה..ולהם עדיף לעשות את זה בשלבים..

את צעירה,במקומך הייתי מחכה שנה 

אבל באמת,זה תלוי עד כמה חשוב לך להתחתן עכשיו

(האם בשלב הנוכחי בחייך את מרגישה שאת רוצה להתחתן 

או שסתם חשבת להתחיל לצאת כי זה מה שחברות שלך עושות?)

וכמו שכתבו,

בכל מקרה,מרבית הסיכויים הם שתתחתני לפני שתהיה לך

משכורת מסודרת של 1,00000$ (נסחפתי קצת)

אולי תוכלי לעבוד בקטנה תוך כדי הלימודים וכך לחסוך קצת כסף

לא מכירה אותך אישית אז הכי טוב שתתייעצי עם הורייך\מישהי שמכירה אותך מקרוב

שמפסיקות את הלימודים או דוחות את סיום התואר ללא יודעת מתי.

לא כל אחת יכולה להתחתן בגיל 19

וגם בגיל 25 היא צעירה ויפה!

לא צריך להשליך ממישהי אחת למישהי אחרת, שכל אחת תעשה את מה שמתאים לה.

עכשיו עצבנת אותי כבר!

זה לא סוד שבד"כ בגיל 20 האדם עומד בשיא יופיו ותפארתו, וידוע מדרש חז"ל ברבה

ריש חיי שרה דבת כ' ליופי, וכן אמרו שאדה"ר נברא בן כ', ועוד.

העצבים כנראה באו על הסגנון הישיר והחד. קצת עדינות, אחי.

הרגתם אותי 

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t629459#7044581

עד כמה זה בוער לך? תבררי עם עצמך מאיפה זה בא ולמה זה חשוב לך..

לא מכירה אותך.. ולא יודעת מהן היכולות שלך..

מכירה הרבה בנות שהתחתנו לפני הלימודים והן משלבות יופי..(זה גם תלוי מה את הולכת ללמוד..יש מקצועות תובעניים ויש פחות..) ולעומתן יש בנות שלא מצליחות וזה בא על חשבון הלימודים והתואר..

אולי עדיף לחכות עד לתחילת הלימודים כדי לראות איך את מסתדרת עם זה?

זה גם תלוי עם מי תתחתני..בן ישיבה? חייל? סטודנט? עובד?  מה את מחפשת?

מכירה זוגות שהבעל אברך והיא סטודנטית שלא עובדת והם מצליחים להסתדר רק בזכות ההורים.. להורים שלך יש יכולת?

שאם הפער הכי גדול שאת מוכנה לצאת עם בחור הוא עד 5 שנים ואת רק בת 19, רוב הבנים הם לאחר תקופת ההסדר שנמצאים שנה א' בלימודים או ממשיכים לשיעור ו' בישיבה. אם את מחפשת מישהו שיוכל לפרנס זה רק בגילאי 26+ (שנה שלישית בלימודים לפחות וזה גם אם אינם עושים לימודי הנדסה). יש מעט מאוד אנשים שיכולים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה (ללמוד+לפרנס בזמן שאת לומדת ואני מכיר בחור כזה אבל חילוני).

אם את רוצה להתחתן, את צריכה להקריב הרבה ואולי הרבה מאוד אבל זה כדאי לך רק אם את באמת רוצה להתחתן ואת מודעת (פחות או יותר) למה את מצפה.

שלא תביני אותי לא נכון, להתחתן זה דבר מאוד חשוב והרבה אנשים מעודדים להתחתן כמה שיותר צעיר, אבל שוב, תדעי מה היכולות/מגבלות שלך.

1) יש שרשורים שעסקו בהכנסה של זוג צעיר (עם או בלי ילדים) ואפשר לראות שזוגות כאלו חיים טוב! (כהערה אומר: הרבה פעמים האמירה המשמעותית בנושא רמת החיים הייתה סדרי עדיפויות)

2) מהכרות אישית שלי עם זוג סטודנטים (שנה א' ו-ב") עם שני ילדים (בניגוד לזוג צעיר ללא ילדים) שמסתדרים יפה

אני לא בקיא בכל הפרטים אבל נראה לי שזוג צעיר (במיוחד ללא ילדים או עם ילד) יכולים להיות סטודנטים ולחיות יפה!

חג שמח לכולם

הבעיה שרק בבית הוא יכול לאכוף את זה. יש מצב שהאבא יכול להסביר לה את כל הקטע הזה של שמירת נגיעה (או האמא, חברה או כל אדם אחר בעל השפעה)?

אבל לאבא (או לכל מבוגר אחר, בדר"כ) יש נסיון והוא יכול לעזור, אז למה לא?

והם בקשר טוב (למרות שיש קונפליקטים ביניהם), למה לא? זה שהם חולקים לא אומר שהם לא מדברים. אני לא צמיד מסכים עם הוריי אבל אם יש משהו חשוב והם יכולים לעזור לי, ייתכן מאוד שאשאל את דעתם (מספר על עצמי בלבד, ל יודע מה אחרים עושים).

זה לוקח בערך רבע שעה

ואת החגיגה הם יכולים לעשות מצידי אחרי שבועות

וגם אם זה יגרום לכמה ברכות לבטלה בחגיגה, היה שווה...

זה אמנם יצריך אותה לשים כיסוי ראש, אבל לא נשמע שהיא בדיוק הצדיקה שזה מה שירתיע אותה

בקיצור, ממש ממליץ, זה לא כזה סיפור

ובינתיים, ברור שהאבא צודק, שתגיד תודה שהוא לא מעיף אותם לכל הרוחות בימים, 

לא לא לא.

אבא שלה צודק ונראה לי שמה שכדאי לעשות במקרה הזה, הוא לבקש ממישהי שהיא סומכת עליה לדבר איתה ולהסביר לה בנחת את המצב.

אבל כאן מדובר על להקדים חתונה, לא על להחליט להתחתן רק בשביל זה

אבל למעשה, מה יקרה אם הוא יגיד להם לא להגיע לביתו,

היא תתרחק מהחבר שלה יותר או להיפך? אולי זה יחמיר והם יגיעו למעשים קשים יותר? אולי היום היא עדיין שומרת על עצמה בגלל שאבא שלה שומר אתה על קשר???

זו שאלה כבדת משקל, אמנם כאן הם כמעט נשואים אבל תחשבו על מקרה קיצון כמו זה https://sites.google.com/site/winningparenting/9

האם באמת נכון לנתק קשרים או לשמור עליהם ולנסות למתן את התופעות שאינן רצויות?

כמה נערים נפלו עוד יותר בגלל הורים שנתקו עימם קשר?

אני לא מכריע, זו שאלה באמת קשה וצריך הרבה סייעתא דשמיא להכריע בה,

אבל כן מעורר את השאלות.

תצפו בסרטון הזה ותראו מה קרה לנער שהוריו נלחצו  ולא ידעו לתקשר אתו נכון (לא מאשים ולא שופט אותם כלל).

שוב, לא ידוע אם יש ילדים קטנים בבית שצריך לשמור עליהם מפני מעשה לא טוב של אחות גדולה, או שיש 

עוד פרמטרים נוספים שצריכים להילקח בחשבון, כך שקשה לענות אם הוא צודק או לא למעשה..

יכול להיות שאם הוא לא יתן להם מקום בביתו זה יעורר אותה לחשיבה מחודשת ויכול להיות שזה יצור מרד והחמרה במצב, קשה לדעת בלי נתונים נוספים.

לא יודע כמה החתן ישמח לבוא להתארח אחרי החתונה אצל הורה כזה.

מז"א 'ומבקש מהם שבלילות ובשבתות לא יהיו בבית שלו'?

אין בעיה שיתארחו (יש להם כולה שבועיים, אם הם מתחתנים עוד 3 שבועות..),

יש בעיה שישנו באותו בית.

מאוד לגיטימי לשים גבולות בבית, אפילו אם זה רק 'פוגע ברגשותיו',

שזה ערך שציבור חילוני מה-זה מזדהה איתו,

ודתיים (בהכללה גסה, ולא התכוונתי, ועוד התנצלויות) לא כזה סופר אותו..

מצב הבת ובעלה לעתיד. הם לא יכולים להתאמץ להתחשב בו- אם לא בעצמם ובמצבם הרוחני? 

בכדי למנוע צרות גדולות יותר בעתיד, עדיף להעמיד את הזוג על מקומו מהר ככל האפשר. אחר כך יהיה מאוחר מידי. בבית שלהם שיעשו מה שהם רוצים, ואי אפשר לפקח. מחוץ לביתם. צריך להתנהג בצורה מכובדת, פירושו שאינה פוגעת באחרים.

יש הגבלים על התייחדות מבחינת ההלכה ק"ו כאן שאינם נשואים

ויש צער לאבא

צודק צודק ושוב צודק

אינני עטור זקן ופאות . וגם הכיפה רק בארועים מחייבים , כדי לא להביך.

והנושא הנ"ל אינו קשור לשמירת נגיעה .  הוא התנהגות מנומסת.

גם כאדם שאינו מנשק מזוזות, נראים לי מנהגי ההתגפפות של זוגות לעיני אחרים כהפרה בוטה של הנימוס. ולמה זה שייך לכאן |?

כי הזוג יודע היטב את עמדתו של האב. ועליו לכבד את מנהגיו בביתו. אחרת הם כופים עליו התנהגות שאינה מקובלת עליו.

מה זה משנה מה הם בדיוק עושים באותו חדר שהם נמצאים בו ביחידות ? מישהו יכול וצריך לבקר אותם.  

הם עצמם צריכים לשמור על כללי הנימוס ולנהוג כמו שמקובל בקהילתם. ובודאי לתת כבוד לאבא.

נראה לי  כי האיסור של האבא לישון באותו חדר , צריך להיות גם "משום מראית עין" .

מקווה שזה פעם אחרונה שהוא יתקל במישהי כזאת (ובכללי לאנשים כאלה).

אחיין שלך מבין בדברים האלה?

באופן טבעי ולא דרך דייטים. כרגע כולם ובפרט כולן מתחילות איתו

אמיתי?

והוא אפילו לא ביני"ש לשעבר....

לגינה?!

נו, באמת.

(אולי היא הייתה נבוכה מהסיטואציה. לא בטוח שהיא התכוונה לזה).

יצא לנו היום תוך כדי לימוד שקרי"ס מחזירה אותנו לבריאת העולם:

א. יש את המשל הידוע על האומן שפיסל סוס ממש יפה, ואף אחד לא התלהב,

אמר לו חברו: 'ברור שלא מתלהבים, כולם בטוחים שהוא אמיתי.

תחצה אותו לשתיים וכולם יתלהבו'.

יוצא שקריעת הים מזכירה לנו את בריאת הים.

ואם נבקעו כל מימות שבעולם,

אולי נבקעו גם אותם מים ש'רוח א' מרחפת' על פניהם, קודם הבריאה.

ב. "אמר ר' יוחנן: תנאין התנה הקב"ה עם הים (כשנברא) שיהא נקרע לפני ישראל, הדא הוא דכתיב (שמות יד): וישב הים לפנות בוקר לאיתנו - לתנאו שהתנה עמו" [מדרש רבה בראשית].

שנזכה להתחדש באמת!!

לצאת ביד רמה [בכמה משמעויות שבא לכם..] ממצרים!!

ושלחו לי גם את זה:

סגולות לחג.הלילה היה הנס הגדול קריעת ים סוף.החל מחצות הלילה ועד עלות השחר יש לומר שירת הים ולבקש על זויווג, שלום בית ופרנסה וכל דבר בעת רצון הזאת.רצוי לומר גם נשמת כל חי,ולפני הבקשות צריך להתחרט בלב על מעשים לא רצויים,ולקבל קבלה אמיתית ולבקש הכל.
בשירה יצייר במחשבתו כאילו עומד ביבשה בתוך הים והמצרים נטבעים,וניצול.-כך נטבעים כל כוחות הרע והעוונות יושלכו לים,ואז יתחזק באמונה וישליך הכל על בורא עולם ויוושע!חג שמח!

ולרפואתה השלמה של עינב בת רותי

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t630416#7050927

ושלמה בן רבקה.

לא הספקתי לקחת פרקים יש מצב את

נותנת לי צ'-ק"ו בבקשה?

מישהי/ו יודע על שדכנים בישיבת מצפה רמון?? תודה מראש..

אם זה הדבר שעושה להם טוב...