פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1304)

לא חסר יראי שמים מחוף לישיבות ולא חסר כאלו שאינם ירא שמים בתוך הישיבות

ואם לפרט יותר אז תלוי עד כמה היא לא מכינה "רשימות" מראש ומה שחשוב לה זה לא גורמים חיצוניים כמו "מי הרב שלפיו הוא הולך" אלא משהו יותר על האדם עצמו (כלומר עליך).

אני מאחל לך מכל הלב שתמצא אותה, וביחד תכוונו את הבית שלכם למקום טוב,

אבל לפי רוב השרשורים פה לא נראה לי שהיא מבין הגולשות באתר הזה... (ותסלחנה לי פה כולן, זו המציאות)

וחוץ מזה,

אתה בן 20!

לך, תהנה מהשירות, תשתחרר, תחיה את החיים, ובגיל 22-24 נדבר שוב.

אבל לא הכל נמדד על פי אמות מידה כאלה.

אני יכול להבטיח לך שאת הרב שאני הולך על פיו אתה לא מכיר, וסביר להניח שגם לא שמעת עליו...

בחור דתי גם לא נמדד בכמה זמן הוא ישב בבית המדרש (ולא שאני בא לזלזל בלימוד תורה, אני נשארתי בישיבה עד שיעור ו')

אלא באיפה הוא עכשיו מבחינה רוחנית ומה הכיוון אליו הוא הולך.

ואין לי שום דבר נגד חתונה בגיל 20. אני פשוט נגד המגמה שמקדשת את הנישואין בגיל הזה.

אני רק התחלתי "לצאת" בגיל 23, קצת לפני 24 הכרתי את אשתי וקצת לפני 25 התחתנו.

תן לבחור להבין מה טוב לו ולא מה קורה מסביב...

כל טוב.

אם אתם אומרים שהסיכויים שלי למצוא בפורום משהי שתתאים לי לא בשמיים איפה כן כדאי לי לחפש?

נ.ב כל מה שאני שואל כאן זה בגדר מחשבות ותהיות שמציקות לי וכשאגיע לשלב שבו אני פנוי לזוגיות אני אהיה טיפה יותר מוכן

תגיד להם מה אתה מחפש והם יתאימו לך....

היה פה כמה שמות שרצו כמו חיים קורץ ,בתאל גרינשפן ועוד..

יש בחורות שפחות חשוב להם רקע ישיבתי , מספיק להם הקפדה בתפילות וקיום מצוות בקטנה.

עכשיו רק צריך להשתדל, ולחכות לאותו רגע שנקבע בקדמת דנא, בו לפי התכנית אתם אמורים להיפגש. 

קשר וזוגיות, זה בין בחור לבחורה, ולא בין בחור למגזר\חברה. היא שם, גם היא מחכה, אולי לא נרדמת, אולי ישנה, ואולי עובדת משמרת לילה. ובכל מקרה, הציבור הדתי לאומי, מספיק גדול ומגוון בכדי להכיל את כולם.  

אני סמוך ובטוח - יותר מתקבל על הדעת.

בטוחה שידעת את זה...

ומסכימה עם דבריך.

אין לי איך לתרץ, שלך נראה יותר הגיוני. 
כתיבה חפוזה, ללא עריכה, כנראה שחשבתי על משהו אחר תוך כדי. (ברור שיש לי איך לתרץ)

תוך כדי חשבת על התירוץ..

פפפפפ

אבא שלי לא למד בישיה ואני לא חושבת שזה פגם בו בכלל

אח שלי הגיע לשלב וגילה שקשה לו ולא מתאים ולכן עזב.. ואח"כ חיפש משהו שיתאים ולא מצא. לא חושבת שבגלל זה זה אומר שהוא פחות טוב מאחרים שכן מצאו את מקומם..

במוסד השידוכים הנורמאלי אולי לא, (וגם שם יש דעות לכאן או לכאן) אבל מי שלא תסכים, כנראה בעלת דעות קדומות, ומן הסתם גם לא תתאים... לא?

לא ללמוד בישיבה.

איך היה אומר לנו רב אברום - אין יצר הרע בישיבה. 
יש עולם אחר שהמבוגרים יותר בפורום מכירים, ובו הרחק מהישיבה והקהילה - במיוחד לרווקים, ופעמים רבות בסביבה מעורבת, נמצא האתגר הגדול ביותר למצוא שוב את הקדושה, זאת שנמצאה מעבר לכל פינה ודף בישיבה. 
ומי לא מכיר את ה"תופעות" במגזר שפושטות לאחר הישיבה או המדרשה. 
נושא גדול, ואחר, ולכן לא אכנס אליו פה בשרשור.

ומה כוונתי, מתחת לאצטלות היפות, וההתאמה לאקלים הזמני, תמצאו מיהו האדם באמת, ומה באמת טבעו וחיבורו.  
 

אם אתה אתה מחפש מישהי דתיה, אבל לאו דווקא שהיא תהיה מדקדקת במצוות, ושהיהדות תופסת מקום מרכזי בחייה - לא נראה לי שאמורה להיות בעיה. 

במקרה שאתה מחפש משהו מעבר, נראה לי שזה עשוי להקשות, כי היא מישהי שהיהדות ושמירת המצוות תופסת מקום מרכזי בחייה עשוייה להעדיף בני ישיבה. אבל אני מניח שקיימות לא מעט בנות כאלה שיתנו צ'אנס למישהו שלא למד בישיבה, כיוון שלא תמיד הפרט הזה מלמד על המכלול של רמתו הדתית של האדם.

אני חושבת שאת צריכה גם לרצות, ולא רק להרגיש שאת חייבת להתחתן בקרוב.

אם גם תרצי, נראה לי שלא תחששי. לדעתי עכשיו זה לא נורא אם את עדיין לא ממש רוצה, ואפשר להמתין מעט. אבל לשמור במודעות ולבדוק את עצמך, מה קורה עוד חצי שנה, עוד שנה - הרצון צריך להבשיל. זו דעתי.

אני גם רוצה.

מה שמניע אותי בעיקר זה המחשבה שיש כ"כ הרבה דברים שהייתי רוצה לעשות בחיים אבל אני חייבת להתחתן בשביל לעשות אותם.. 

מצד אחד אני רוצה כבר להתחיל לעשות

מצד שני אני חושבת על ההורים שלי בגיל 20 (אבא בצבא, אמא בחו"ל עדיין חילוניה לפני עלייה לארץ וחזרה בתשובה) וכאילו זה כל כך מרוחק וזה בכלל לא משנה שהם התחילו להגשים את עצמם ואת חלומותיהם לגבי העתיד רק בגיל 23-4

וזה מציב אותי בשאלה אם עלינו לרצות להתקדם כמה שיותר מהר, או שאפשר גם לתת זמן וכו'..

אם אני רוצה להתחיל עסק כלשהו

או להקים יישוב

אני צריכה לחכות עד אחרי שאתחתן.. לא ככה?

פה בדיוק השאלה.. אני נהנת מאוד לבלות עם החבר'ה שלי, ותוהה אם אתקדם עכשיו לקשר רציני וחתונה בעז"ה- אם אוכל להמשיך בזה.. במיוחד שאין אצלינו אף אחד נשוי..

וכאילו, יש מלא דברים חשובים לעשות בהמשך החיים, מצד שני עכשיו זה גם הזמן הזה לבלות וכו'.. אז זה מבלבל

בבנית הבית ובזוגיות שלך עם בעלך.

ואחרי החתונה אפשר לצאת עם חברות וכו....זה לא סותר ואף מומלץ.אם כי לא כמו ברווקות.

השאלה היא אם זה רק חלומות לעתיד הרחוק(עוד שנתיים-שלוש נניח)

או תחושה אמיתית שאת רוצה עכשיו לבנות משהו חדש

לתת מעצמך ולקבל

ובקשר לחבר'ה את נשמעת לי חברותית אז בטח תצליחי לשמור איתם על קשר

אבל מן הסתם,אחרי החתונה זה כבר לא יהיה אותו דבר

אבל את יודעת,טיולים עם הבעל זאת גם אופציה

שאת לא צריכה למהר לשום מקום. 
יש הרבה החלטות גדולות שאנחנו מקבלים בחיים. החלטות עם השלכות רציניות שדורשות מאיתנו המון. אין שום סיבה להיכנס אליהם עד שנדע שאנחנו מוכנים ומתאימים ויודעים מה אנחנו רוצים. 

זה נכון לגבי בחירת תואר ומקצוע. 
זה נכון לגבי נישואין
זה נכון לגבי ילדים
זה נכון לגבי לקיחת משכנתא 
וכו

והדברים האלו לא בורחים לשום מקום, וכניסה בוסרית אליהם יכולה להסתיים בצורה איומה. טוב תעשי שתיקחי את הזמן להכיר את עצמך, לבנות את עצמך, ולקבל הבנה של מי את ומה את רוצה להשיג במאה השנים הקרובות. ליבנתיים תחליטי מה את רוצה לעשות בשנה הקרובה, וזה יכול להיות כל דבר מעבודה ומגורי שותפים, ועד למדרשה, התנדבות וטיולים. 

תרשי לעצמך להיות מבולבלת, זהו מצב בריא וחיובי. את שואלת שאלות ותוהה, וזו הדרך היחידה להגיע מאוחר יותר לתשובות, ותשובות טובות. כאשר תרגישי ותדעי מה את רוצה, זה יהיה הסימן שלך להסתער. 
 

התכוונתי "רוצה להתחתן", ולא "רוצה לעשות דברים בחיים, שאוכל לעשות כנשואה". כי לענ"ד, לרצות להקים עסק או יישוב - זה לא לרצות להתחתן.

ב"רוצה להתחתן" התכוונתי - רוצה בן זוג. רוצה קשר כזה. ואח"כ להקים אתו משפחה. אם לא מרגישים רצון כזה, לדעתי זה מוקדם מדיי בשביל להינשא. (כמובן זו רק דעתי.)

"רוצה להתחתן". 

ברור לי שהרצון להתחתן הוא הרצון בבן זוג ולא בדברים בטנכיים שיתאפשרו בעקבות זה. 

וכן, זה משהו שאני רוצה. 

זה נשמע שאת כן מתחילה להיות יותר מוכנה להתחתן אבל את עדיין לא כולך רתומה למשימה ורוצה לנצל עוד את זמן הרווקות ומפחדת להתקדם מהר מדאי.

זה תהליך של הבשלה. נסי לשבת עם עצמך ולסדר את הרצונות השונים לפי החשיבות שלהם אצלך בלב. וליישם אותם לפי זה בלי סתירה. לדוג' לתת לעצמך עוד כך וכך זמן או חוויות וכו' שתרגישי שיותר מיצית את הרווקות ואח"כ להמשיך. או כן לצאת אבל בנחת עם עצמך מבחינת בניית הקשר שלא יהיה היסחפות מהירה. נחת שתיתן לך גם את הזמן והפרפקטיבה והמרחב להחליט מול הרווקות.

בהצלחה רבה!

אם יש לך רצון גדול לזוגיות כי את מרגישה את זה כצורך טבעי ואת בשלה לזה, אז תהיי פתוחה להצעות.

אם תהיה לך זוגיות טובה ומפרגנת תוכלי לעשות את כל הדברים שאת רוצה לעשות, במקביל. נישואים זה לא סוף החיים.

מה שכן, ברגע שאת עם מישהו, ואת באמת בשלה לזה, ואת באמת אוהבת אותו מכל נשמתך, תיראי שה"תוכניות" שלך כרווקה משתנות בהתאם לכך באופן טבעי. פתאום הרצונות שלך משתנים. זה בסדר, וזה לגיטימי.

לא מתכננים לפגוש מישהו ולהתאהב, זה פשוט קורה.

המלצה שלי: לזרום עם החיים ולראות לאן יובילו אותך.

בהצלחה

שאת יש שיכולים לכאן ולכאן. השאלה בגדול איפה את (וכתוצאה גם המשפחה שלך,עמ"י והעולם) תרויחי הכי הרבה.
לדעתי זה גיל מתאים ונראה שגם לדעתך יש לך סיבות.
מצד שני את מפחדת להפסיד. נראה שברור לך מה תפסידי מהנישואים (והקשר בכלל?) כרגע, ונשמע שמה שתפסידי זה חוויות חיוביות וטובות. לכן נראה לי שהשאלה היא מה תרויחי כעת מנישואים (וקשר). אם הרווח באחד הצדדים גבוה יותר בכיוון הנישואים והפחד עדין גדול מידי- יתכן שעוד יש חוסר של חוויות חיוביות והעצמה אישית, ואז יתכן שכדאי שתקדישי לזה זמן מסוים[כמובן, בלי לאבד ראש]. נראה לי שלא כדאי להתחתן עם תחושה של החצמצה, (למרות שנראלי שהתחושה הזאת לא בהכרח נכונה, ואם כבר היית מאורסת/נשואה אולי הייתי אומר שכדאי לברר על זה בצורה יותר סודית על הצדדים הפסיכולוגיים).

בתכל'ס- את לא לבד בדילמה הזאת.;)

או על דמיונך הקודח?

יש דברים יותר גרועים.

[סחתיין עליו ועל ההשקעה!]

לק"י

זה משו שממש אסור לוותר עליו!!

עקרוני ביותר..

(זה כיף להכנס לפה ולראות קשקשת מידי פעם..ולכי תדעי- אולי זאת סגולה )

כבר נקודת זכות ענקית.

האמת?

אינלי מושג איך הייתי מתמודדת עם דבר כזה

צונן של תפוזים   ועוד סחוט! זה משהו להערכה ;) חחח

לא הבנתי מה הבעיה? הלוואי שאלו היו הבעיות שלנו...

הייתם בטבע למיטב הבנתי. בטבע מתנהגים כמו בטבע- בטבעיות

גם בתה לא נשאר כלום בתחתית כמו בקפה, אז לדעתי זה לא בעיה בכלל..חחח

ובטח גם ל"נסטי" יש איזה תה בטעם תפוז, מה רע ? ;)

"המבדיל בין חום לקור/ בין תה למיץ.."

אחח הביינישים של ימינו..

פשוט אין לי ממש זמן עכשיו אז אני פותח שרשור פעם ב-)

תחשבי מה היה קורה אם הוא היה מערבב את הקפה שחור עם התפוזים 

חוץ מזה, כמו שאמא אומרת...

הכל מתערבב בבטן

שנה שעברה בשירות לאומי,הרכזת שלי כמובן סיפרה לנו את ההיכרות עם בעלה,הם התחתנו תוך שלושה חודשים,ושאלנו אותה איך אפשר לדעת תוך שלושה חודשים שזה זה?

היא אמרה,ששניהם תוך שבועיים כבר היה ברור.שהיא פשוט הרגישה שזה האיש שאיתו היא רוצה לבנות בית,שיהיה אבי ילדיה.

זה פשוט היה לשניהם ברור כל כך.

אבל לא לכולם ישר זה ברור,יש זוגות שצד אחד מובן לו שהיא אחת,ואילו לצד השני ייקח קצת יותר זמן-או כמו שאמרו,זוגיות זה עבודה.

אומרים שזה זה,מרגישים.בעז"ה שתרגיש שזה זה,תבין  

והאמת היא שמראש חשבתי שאני אצטרך לצאת הרבה עם בעלי לפני החתונה כדי להיות בטוחה בהחלטה. ובסוף הספיק לי ממש מעט..

אני מבינה ומכבדת את מי שרוצה או צריך לצאת תקופה ארוכה יותר, זה לגמרי לגיטימי, אבל פותח השירשור שאל איך אפשר כ"כ מהר, אז עניתי לו

כמו שאמרו כבר לעיל בחינת הקשר אצל חילונים ואצל דתיים היא שונה מהותית לחלוטין.

כשאתה בוחן את הקשר בתור אדם דתי שומר מצוות שומר נגיעה ויש לך קו מחשבה של להתחתן (ולא סתם להעביר את הזמן ונראה מה יהיה, כמו אצל חילונים- קצת הגזמתי בתיאור ;) ), אז כך אתה בוחן את הקשר בצורה יותר נקייה ובריאה.

איך יודעים אם היא האחת?

הרב זמיר כהן אומר בהרצאותיו שיש 4 דברים שבעזרתם אתה בוחן את הבת זוג (כמובן תקף לבן זוג במקרה של בחורה):

1. מידות טובות. 2. יראת שמיים. 3. עניין, נושאי שיחה. 4. מראה חיצוני.

זה עניין של רגש פנימי.

וכמובן שזה עניין של הקב"ה המזווג זיווגים.

וזה עניין של בשלות והבנה של מי אתה ומה אתה רוצה מבת הזוג שלך ומה אתה מחפש במערכת יחסים. ברגע שאתה יודע מי אתה יהיה לך קל יותר לדעת מי היא בת זוגך. כשאתה עוד לא מפוקס זה יותר קשה ובעייתי.

מקווה שעזרתי במשהו בהצלחה!!!

לא אצל כולם הידיעה הזו מגיעה מהר, אבל אצל חלק.

כשבעלי הציע לי נישואין אחרי שבועיים וחצי זה היה אחרי שהוא חיכה לי שאדע אם אני מוכנה, כי זה מפחיד ומבלבל, ואתה לא בטוח אף פעם אם מה שאתה מרגיש זה אהבה או התאהבות (אחרי שמפחידים אותנו כל כך להזהר מזה), ובעצם איך אפשר לדעת?? (שזו בכלל השאלה שלך)

אז אני רוצה להגיד לך שאי אפשר לדעת, אבל אפשר לדעת.

בתור בת להורים שהתגרשו אחרי 16 שנה יחד תמיד תהיתי איך אפשר לדעת, ושגם אם אני מכירה אותו עכשיו הכל יכול להשתנות לקצה השני.

פה נכנסת האמונה, הענווה והבסיס.

האמונה- שעשיתי את ההשתדלות שלי להבין, להכיר, להיות אמיתיים, לזהות, לתת צ'אנס, לחשוב...ומכאן הכל בידי שמיים. כי יש גבול לידע שלנו, אבל אין גבול לאמונה.

הענווה- כי לרוב במקרה כזה קשה להאמין שהקב"ה נתן לנו את הטוב הזה ושזה הגיע בעצם כי מי אנחנו בכלל? אז כן, הוא החליט שזה מגיע לנו ואנחנו מאמינים.

והבסיס- יש בסיס שאני מאמינה שצריך להכיר אותו לפני שמחליטים ועליו נבנית הזוגיות. צריך להכיר את הגרעין הפנימי של האדם, להבין לאט ובזהירות מי הוא, מה התכונות העיקריות שבו, וכל השאר טפל לעניין. זוגיות זו עבודה משותפת, וכשיש לבן הזוג רצון לעבוד יחד, רצון להשתפר, ותכונות אנושיות- רגישות, טוב לב וכו', אז גם כשיהיו היתקלויות קטנות יותר או פחות במהלך החיים המשותפים אתם יכולים להאמין שיהיה איך להמשיך משם, באהבה.

ובעז"ה היא תגיע בלי שתשים לב, אותה אחת שתדע שהיא שלך ואתה שלה. וזהו.

**לפני ששלחתי קראתי שוב, ואני רוצה להוסיף למי שחושב שאני חושבת שאפשר להתחתן עם כל אחד- אז ברור שצריכה להיות התאמה, מציאת חן, רגש ברמה זו או אחרת. פותח השרשור שאל לגבי מה קורה אם נראה מתאים, איך יודעים באמת אם אתה לא מכיר את הבנאדם עד הסוף?

אולי יקח זמן למצוא מישהי שיכולה להכיר את כל המורכבויות, אבל אין צורך שהיא בעצמה תהיה כזו...אז לא בהכרח יקח יותר ממישהו אחר, אלא "כרגיל"- כמה שהקב"ה יחליט.

מחזירה את השאלה אליך...אתה חושב שיקח יותר זמן? מה יכול לגרום לזה?

לגוון גם בפגישות.

שלא כל הפגישות יהיו מאותו סוג

וטוב שזה נמצא לך במודעות כבר עכשיו!

כמובן,לא צריך להשתגע

2 הפגישות הראשונות יכולות להיות רגילות לגמרי

אבל אח"כ לנסות לגוון במקומות שונים\עיסוקים שונים

כדי לתת לה הזדמנות להכיר לפחות את רוב הצדדים שיש בך

אדם שנמשך להרבה כיוונים:

1. עכשיו מפוזר, עם הזמן יתמקד ויירגע. 
2. עכשיו מפוזר - תמיד מפוזר - שימצא בחורה שמכילה את הפיזור שלו. 
3. עכשיו מפוזר - תמיד מפוזר - שישים גבולות, וישאיר את הפיזור מחוץ לבית, ויתחתן עם בחורה רגילה. 

מה מביניהם? אי אפשר לדעת. רק הזמן יגיד או יעשה את שלו. (אני נוטה להניח, שככל שאדם צעיר יותר, כך הוא יהיה מפוזר יותר) אופציות מעשיות: אפשר להתבגר ואז להתקבע, או להתקבע ולהתבגר תוך כדי תנועה. 

 

זה מעיד משהו על אי-מצומצמות בנפש האדם...

אולי עצם זה שהבחורה כזאת (גם לכיוונים של הרחבת אופקים והעמקה ושמחת חיים משוחררת)

מעורר אצל השניים את ההזדהות?

שנמשכים לכמה כיוונים,יהיה להם יותר קשה לקבל החלטות בחיים

(צד אחד מושך אותם ל-x וצד שני ל-y(

אבל כמו שהולך המשפט: באהבה אין כללים

לא בהכרח שזה יהיה קשה יותר

אולי בעוד יומיים תפגוש מישהי שגם היא מגוונת כמוך?

ואולי הקב"ה ישלח לך בקרוב מישהי פשוטה שדווקא מחפשת את הגיוון והמורכבות?

רק ה' יודע

וכן,אני יכולה להבין את הלחץ

כי בציבור שלנו יש לפעמים איזה לחץ סמוי להחליט תוך חודשיים-שלוש גג

ואני מאמינה שזה כל כך אינבידואלי

כל אחד צריך להחליט בקצב שמתאים לו

אני מחפשת כזה....

מה עם בחורה שבבוקר מלמדת אחכ הולכת לעשות סטילינג לבנדוד שלה אחכ יש לה כמה מטופלים בבית אחכ הולכת לשיעור תורה (חסידות) אחכ לסרט ואחכ לשיעור פילוסופיה ואחכ לפסיכולוגית שלה ואחכ לשיעור ליטאי טהור בגמרא....

מה יהא עליה??

ופעם היא נראית מתנחלת צהובה, פעם ערסית, פעם שמאלנית מתנשאת ופעם חרדית ממוצעת ופעם סתם ירושלמית???

פעם יפה, פעם מכוערת, פעם רזה ופעם לא???

ומתענינת בפוליטיקה, פסיכולוגיה, איפור, ארכיאולוגיה, גרפולוגיה, נקיולוגיה, גאוגרפיה, עיצוב פנים (תרתי משמע), היסטוריה ועוד ועוד....

(סתם נתתי דוגמא... ;)

יווווו איזו פריקה!!!

בסוף אמרתי:למה לא? אם זה יכול להועיל אפילו במשהו קטן

גמאני יחסית מגוונת

היו לי כמה קשרים קצרים (2-4 פגישות) ושמתי לב לתופעה משונה

עם כל מדוייט התנהגתי בצורה אחרת,נתתי ביטוי לחלק אחר של האישיות

פשוט לא להאמין שאני אותה אחת...

עם מדוייט אחד הייתי יותר רגשית (שיתפתי בחוויות,שירים ותחושות

עם מדוייט אחר הייתי יותר שכלית(דיברנו על כל מיני נושאים אקדמיים,לימודים  וכו

בפגישה אחרת נתתי יותר ביטוי לצד של ההומור (לפחות 70% מהפגישה הייתה סביב פדיחות,

צחוקים וציניות.במבט לאחור,לא הדרך המומלצת לפתוח קשר!

ובפגישה אחרת הצד העמוק והרציני היה מודגש

ואני מקווה שבעז"ה עם בעלי רוב הצדדים יצליחו להתבטא

(לא בהכרח באותה פגישה...אפשר שזה יהיה בפגישות שונות.)

למה רק רוב הצדדים? כי רק אחרי החתונה מכירים באמת

אז לדעתי,מספיק שרוב הצדדים שלך יצליחו להתבטא

ובלי לחץ....לא חייבים לדחוס את כל האופי לפגישה אחת

כשהקשר יותר מתפתח-אז כדאי להשקיע מחשבה ולגרום לגיוון בפגישות

כדי שהיא תצליח להכיר את רוב החלקים  שלך

בהצלחה

ולהכיר "כמה שנים", לא שייך לחלוטין. וגם אשליה [וחזקה על "אהבה" כזו שעלולה לדעוך עוד לפנֵי, שאינה בנויה על בנין אמת הדדי ונתינת אמת]

אם כי יתכן לעיתים שאדם מכיר את הבת-דודה מגיל 0 ובסוף מתחתנים..  וגם אז - אחרי החתונה יראה שלא הכיר אותה בעצם כנשואה, כאשתו...

לא כדאי להפחיד את עצמך...

יכול להיות שהוא התכוון יותר לנורמה המקובלת

שלפעמים מצפים מכולם להחליט תוך חודש-חודשיים

יש כאלה שמתאים להם

ויש כאלה שזקוקים לטיפה יותר זמן כדי להרגיש שלמים עם ההחלטה

אבל מאוד נהנתי לקרוא ולהחכים מהתגובות הבאמת יפות =)

הרי אנחנו מאמינים שהקב"ה מזווג זיווגים, 

בהחלטה שלך להתחתן, מעורב הקב"ה שדאג שתחליט מה נכון בשבילך

אם אתם לא זורקים צלחות אחד על השני כנראה שזה זה. 

עכשיו יש לך הרבה עבודה כדי לבנות את האהבה בניכם. 

זו תשובה של אחרי הנישואים.

לפני הנישואים מספיק מעט זמן כדי להעריך אם יש התאמה מסויימת בניכם. 

לעולם לא תכיר אותה טוב עד שתיתחתנו, 

וגם אחרי שתיתחתנו אתם משתנים מתבגרים מזדקנים וזה תמיד עבודה להכיר עוד ועוד אחד את השני. 

ותמיד יש בזה חידושים. 

אם היה צריך לחפש אדם מושלם אתה לגמרי צודק, כי אפילו 120 שנה לא יספיקו למצוא.

צריך למצוא אדם שמוכן להשקיע היטב כדי שתהיו בעל ואשה עם כל המשתמע מכך. זו משימה שפעמים היא לוקחת כמה חודשים טובים ופעמים היא לוקחת הרבה פחות מכך...

והוא סינן בסוף שזה רלוונטי גם לענין זה

משל דבק מגע:

רוב האנשים לוקחים את המשטחים כמו שהם ושופכים הרבה דבק ומיד מצמידים

ובסוף הכל מתלכלך ובסוף לא נדבק כמו שצריך וצריך לשים עוד ועוד דבק

אבל מי שקורא הוראות מנקה את המשטחים שם קצת דבק מחכה קצת מדביק חזק

וזהו זה נשאר

(לא היה פירוש כך שכל אחד לפי דעתו)

(הוא אדם באמת חכם)

הכירה שבועיים. ש-ב-ו-ע-י-י-ם!!

שני מכיר מישהו שהתארס אחרי שבועיים וממש לא חרדי

וחודש אני מכיר כמה

זה רק אנשים עם מפסיק אמונה, או טמבלים.

אבל התלבטתי מהחשש הגדול מהמילה "שידוך" . אני מאמינה שיש שדכנים במיוחד לזרם הדתי לאומי. אולי משם תבוא הישועה תודה!

אנשים נחמדים... תענו ותגיבו בבקשה...

איך ניתן לברור שדכנים? איך יודעים מה יותר טוב ומה פחות? אני מניחה שפה אסור לציין שמות....

לק"י

רק שבאופן אישי אני לא ממש מכירה.

שולמית מינקוב 0527204698

בתאל גרינשפן 025386218

הדר ארציאל 0524048116

ויש גם את הרב דניאל דנינו -אין לי מספר

ועוד רבים וטובים-שאין לי מספר. אבל בטח לאנשים כאן יש

בהצלחה

היה כיף, מעניין מי אתה...

שיטת חבר מביא חבר - ספרי לאנשים שמכירים אותך שאת מעוניינת לקבל הצעות, אם הם מכירים מישהו נחמד.

בתאל גרינשפן, ישפה, רותי מלמד, שכינה ביניהם, אתר שליש גן עדן, ויש לראש יהודי גם שידוכים לבעלי תשובה. מה שעלה לי לראש

ושידוך זה לא מילה גסה - אל תפחדי, זה מילה נרדפת להכרות דרך מישהו

נטעתם בי תחושת תקווה

אם יש למישהו עוד רעיונות אשמח לשמוע

בשליש גן עדן אני כבר רשומה ודי נואשתי מהאתר פשוט בגלל היצע נמוך של פניות מתאימות. ובדקתי באתרים אחרים, זה די ממוחזר מבחינת אנשים. אותם אנשים רשומים למספר אתרים. כך שחשבתי שאולי יש דרך אחרת. אנסה לפתוח את הראש לשדכנים, שכן לא ניסיתי זאת אף פעם.

בגלל שאני לא דתיה לאומית מלידה אך שואפת למצוא בחור שכזה, קצת קשה לי לדעת מאיפה להתחיל לחפש... באיזה חוגים אנשים מסוג זה נמצאים.... וכו וכו....

אני לא נמצאת בחוגים האלה.. לא מכירה הרבה באזור מגוריי, בעבודתי, בחיי היום יום...

אני הכרתי כך את בעלי.. (ולא היינו מכירים בדרך אחרת, אין לנו מכרים משותפים)

שמעתי שבתאל גרינשפן ושולמית מינקוב מעולות, ויש להם הרבה הצלחות.

אני גם ממליצה על השדכן שלנו- חיים קורץ, גם לו יש הרבה הצלחות.

עד כמה שידוע לי לשלושתם יש מגוון רחב של בחורים ובחורות מהציבור הדתי לאומי, והם לא סגורים על ישיבה\ סגנון מסויים.

רק קחי בחשבון שכשפונים אל שדכנים שמצליחים זה עולה כסף (זה העבודה שלהם, והם באמת משקיעים הרבה- זה חלק מהסיבה שהם מצליחים..), לדעתי זה שווה את זה

נחמד לשמוע סיפור הצלחה ממלא בתקווה ;)

השדכן אמר שהוא שידך בשנה הזאת 13 זוגות..(הכוונה לזוגות שהתחתנו)

אז בהחלט מומלץ!

בהצלחה!

האם ידוע לך אם זה משנה אזור מגורים לשדכן\ית?

במאגר שלו יתכן ויש אנשים מכל הארץ? או שכל שדכן מטפל באזור מסוים?

השדכנים שהמלצתי לך עליהם כולם ידועים בציבור הדתי, ולכן הרבה פונים אליהם (בין השאר הרבה רווקים שנתקעו) ומכל הארץ.

ואפילו לגבינו, בעלי ואני מאיזורים שונים בארץ (אחד מעיר קרובה לירשלים והשני יחסית מצפון הארץ)

שיש שם אנשים שבאמת מחפשים להכיר אנשים למטרות רציניות, למטרה של לשתף דברים, חוויות, להציע הצעות, עצות וכו....יש פשוט הרבה קבוצות שאין סינון בהם ואני חושבת שגם אנשים לא מתאימים מגיעים לשם כמו אנשי פרסום למיניהם.

גם קבוצות שלא למטרת הכרויות זה מעולה...פשוט לתת משענת, להיות אחד בשביל השני.

אני אישית פחות מכירה את החברה הדתית לאומית בחיי היום יום שלי, כי לא גדלתי בסביבה כזו.

חייבת לציין שהפורום הזה נותן לי תחושה טובה

תרשמי לקורס אחד או יותר במקום לימוד דתי,

זה יפתח בפנייך מאגר שלם של אנשים איכותיים (גם בנות- יש להן משפחה) שתכירי באווירה טבעית וגם תהני מהחוויה.

הכוונה למדרשה? או משהו שהוא פחות "מסגרת"... יש לך הצעות ספציפיות?

ומדרשה לא חייבת להיות במסגרת מלאה, את יכולה לנסות לבוא בתור שומעת חופשית כשיש לך זמן, תכירי אנשים טובים ומשם אני בטוחה שזה יתפתח.

תנסי לכוון למסגרת שהיא בסגנון שלך- נגיד מכללה חרדית אם את רוצה חרדי ואוניברסיטה אם את רוצה דתי לאומי פתוח.

גם למדרשות יש כל מיני סגנונות. אבל את יכולה גם לבחור לפי הנוחות- הכי קרוב/שעות..

בגלל גילי "המופלג"..מעל 25 , ועוד מעט מסיימת את לימודי האקדמיים, קצת קשה לי למצוא מסגרות כאלו.

אך אולי ניתן למצוא בחיפוש ממוקד מקומות (מדרשות לא במסגרת מלאה, או כל מסגרת שבה יש מפגשים קבועים) הפונים לגילי ולזרם הדתי לאומי....

שיהיה לי בהצלחה

נכנסתי לאתר שלהם וזה נראה ממבט ראשון כמקום מקסים ומתאים!

רק חבל שזה באזור ירושלים... אני מחפשת משהו יותר צפונה\מרכז\השרון...

הם יוכלו להציע לי מקומות אחרים רלוונטים..שווה להרים אליהם טלפון ולבדוק

תודה.

להתמלא בתורה ואולי על הדרך גם למצוא חתן

אבל לעניות דעתי כדי למנוע אכזבות,מומלץ לך לבחור שיעורים\מדרשה שמעניינת אותך בלי קשר

ובינתיים גם להמשיך לחפש בדרכים נוספות

בהצלחה נשמה

בהחלט שגם זו המטרה! להתמלא בתורה

יש סיכוי שהבחור לא הבין שזה באמת מטריד אותך? אם הוא באמת לא הבין - אני ממליץ לך איכשהו להעלות את הנושא הזה בדרך מתוחכמת בהמשך כדי שזה לא יישנה וכדי שהוא יבין - תביני, אנחנו הבנים המוח שלנו מוגבל בכל רגע לדבר אחד בלבד

אבל אם יש לך יסוד מוצק להניח שהוא הבין שאת לא שמחה מזה ובכל זאת הוא המשיך בדבר - אני הייתי מאוד מוטרד מהתנהגות כזאת כי היא מעידה על קצת קהות רגשית כנראה...

כל טוב, ב"הצלחה!!!

מנסה להיות גבר גבר? 
חוסר מודעות? 
ליצן?

והעיקר, עשב שוטה שאינו אנ"ש! 

או סתם דרך התלוצצות, אבל הוא ראה שאני במצוקה, ושאני רצינית, כאילו הוא "ירד" עלי.. לא'ידעת ממש. זה היה כזה קצר, שכחתי את זה אחרי שניה, אבל אחרי שהוא הלך, נזכרתי והתחלתי להתחמם..

להחזיר לו 

הוא: איפה את? 
את: פה, בדיוק עבר לידי אוטו לבן
הוא: מה אוטו לבן, יש מלא מכוניות לבנות
את: נו, אני ממש פה, בצומת, אוטו לבן כזה עם חלונות אה שקופים
הוא: מה את צוחקת עליי? באיזה צד של הכביש את?
את: נו ממש פה, בלי משחקים, איפה אתה? אני פה כבר 10 דקות
הוא: באיזה צד של הכביש?
את: אמממ כשנכנסים לצומת, אז ממש בכניסה, מצד ימין
הוא: את רואה את הבניין הגבוה, הכחול?
היא: בניין של מה? 
הוא: אמממ לא יודע, פשוט כחול

וכו וכו  
*הנאמר לעיל כמובן שלא שימש בשום סיטואציה בחיים, כמעט, בערך, אולי חלק, לא מילה במילה, קצת, יכול להיות

אבל זה באמת אישי, אני משער...

למרות, שבצורה הנכונה, זה גם יכול להיות כלי חינוכי. 

שהנחתי שהיתה בצחוק מן הסתם. פשוט יש כאלה שהיחסים ביניהם כן כוללים עקיצות הדדיות (בהומור כמובן), ואמרתי שאני אישית לא אוכל לחיות ביחסים כאלו.

את זה כבר עכשיו

אחשוב על מה שברוך אמר, כנראה שכן אחזיר לו

ויוהווווויוווו אני הראשונה שהמצאתי לך שם קיצור....

כי כי סיוט לכתוב את כל הניק שלך בלי שגיאות....חחח

איך שבא לך

השיר של בן סנוף? שיר מקסים, לא יודע אם הוא בדיוק מה שאתה רוצה, שאיפות וזה...

אבל קבל אותו כאן ותחליט: 

את השבועה כבר נשבעתי 
על הכתובה כבר חתמתי 
את הכוס פה שברתי 
הרגע בלב שהנצחתי. 

את הפנים לך כיסיתי 
כוס היין הישקיתך 
והטבעת ענדנו 
כמו שתמיד חלמנו. 

רגע אחרי, ניצבת מולי 
האישה של חיי, האור בעיני 
רגע אחר, רועד ומביט בך. 
היפה בנשים, אישתי. 

הנה הערב מבטיח 
אותך מאושרת תמיד 
גם כשקשה עוד נצליח 
ביחד הכל ננצח. 

מגובה שמיים רואנו 
שולח ברכה בליבנו 
הקדוש ברוך הוא כשמו הוא 
יביא את האור אל ביתנו. 

רגע אחרי...

השיר נקרא "האישה של חיי", אם אתה לא מכיר אותו כבר, חפש אותו בשניות ביוטיוב/גוגל ותמצא את הביצוע של בן - ביצוע מהמם יש להגיד - בלי בעיות...

אישי. 

זה מידי חושפני לשיר אותו מול כולם

החלטה שלו. אבל זה יכול להיות גם שיר לחדר ייחוד כמו שהוא כבר כתב שהוא רוצה לשיר לה שם.

אני אישית אם היה לי קול יפה (ואין לי) הייתי הולך על כל הקופה, מחבר שיר נחמד בעצמי, מבקש מחבר טוב ומבין, שילחין, ואז שר אותו (או אפילו מלחין בעצמי אם הייתי יודע).

כל הבעיה מתחילה, כמו שאמרנו - בזה שצפרדעים בעבר התחתנו אומנם עם נסיכות, אבל אחרי זה כבר לא היה להן קול של צפרדע אלא של נסיך יפה תואר

למרות שכבר יש לי איזה תיכנון פרוע להפתעה לחתונה בשביל הכלה, איזה קליפ מסויים מאוד ומרגש שאכין בעזרת הסובבים אותי - ולא משנה מי תהיה הכלה, העיקרון אותו עיקרון, אבל בלשון המעטה, זה ממש לא הזמן לחשוב על זה בשבילי קודם כל שתגיע האחת ורק אז נרקום את החלום לכדי מציאות יותר ממשית...כן בנות, בנים זה לא כמוכן - אנחנו ע-ד-י-י-ן לא החלטנו מה יהיה צבע המפיות בחתונה שלנו!!!

אם בעלי ישיר לי בחתונה יפה שלי אני מפטרת אותו על המקום!!!!!!!!

לדבר על ילדים...

מטרות צריך להגדיר מראש! (רק חצי צינית. מאמינה שבאמת ההתחלה זה בכוונות הרבה לפני.)

זו אחת המטרות

http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=17340

הרי את מקודשת לי- איציק אשל

http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=16793

או איזה טוב ה(אודי דוידי)

אתה מוזמן להתייעץ איתו.

(עין הקורא הוא בעלי)

מזל טוב!!

יפה כלבנה (אני הייתי שמחה לשמוע אותו )- שיר מדהים,                                                                                    ועוד אחד- i love you- הוא שר לאישתו.. אם אתה לא מכיר- תשמע ביוטיוב.

מקווה שזה עוזר

את צודקת לגמרי - אתרי היכרויות זה לא כיף. אפילו בלי תמונות.. צריך לנהוג בחכמה. יש פניות לא קשורות מבחינתך, אבל אף פעם לא נחמד לכתוב "לא".

אם זה מדיי מעצבן - את יכולה להקפיא, ולחזור לזה כשיהיה לך יותר כוח...

(לגבי תמונה, אני אישית מעדיפה כרטיסים ללא תמונה)

בתור אחת שהרבה זמן באתרי הכרויות (לצערי הרב! בע"ה אצלך זה לא יהיה כך ותמצאי מהר את זיווגך), זה דבר לא קל. עם הזמן את לומדת את העניין ומבינה שעליך לסרב לבקשות לטובתך ולטובת הפונה. תמונה זה דבר שלדעתי חובה, כי כמו שאת רוצה לדעת עם מי את מדברת כך גם הבחור. זה יכול למנוע אי נעימות ומבוכה בהמשך. תתארי לך שמישהו נשמע נחמד בהודעות ובטלפון ואז כשאת רואה אותו את מאוד מתאכזבת (אין מה לעשות, מראה חיצוני זה גם חלק מהעניין. כמובן לא העיקר. קודם מידות טובות, יראת שמיים, שיחה טובה ואז מראה חיצוני).

תביני עם הזמן שלפעמים הודעה נחמדה ומתוקה שמישהו רושם לך, הוא כנראה גם רשם למישהי אחרת. אל תקחי את זה קשה, זה עולם ההיכרויות.

בע"ה תתחזקי ותמשיכי בחיפושים.

שעדיין יש סיפורים אופטימיים. הרי זאת הסיבה שאנו שם, באתרים האלה. שה' יהיה עימנו ויכוון לנו את הדרך!

מסכימה איתך לגמרי

תיארת את זה בצורה כ"כ מדויקת!!

ואני אומרת את זה בתור אחת שגם רשומה באתר הכרויות(בלי תמונה)

וזה עדיין מציק לפעמים

מציק לקבל הצעות כ"כ לא קשורות (מבחור מסורתי בן 32 מהונלולו...)

כבר לא יודעת מה יותר נורא:להגיד לא במפורש,שזה קצת לא נעים

להתעלם לגמרי שזה גם יוצר נקיפות מצפון

או לתרץ את עצמי בכל מיני תירוצים (שזה רק גורם לבחור לנסות לשכנע...)

ועדיין...אני מרגישה שזה כדאי

וזה חלק מההשתדלות שלי

ויכול לצאת מזה משהו טוב

והנה כמה המלצות(גם לעצמי...):

*יש אתרי הכרויות שבהם המון אנשים לא מכניסים תמונות 

כך שתרגישי בנוח להיות שם בלי תמונה וזה פחות יפגע לך בכמות ההצעות

*אתר שושבינים שחוסך ממך את כל הבילבולים

ע"י כך שמישהי אחרת(חברה\אחות..) ממליצה עלייך ומסננת עבורך את ההצעות

*אתר הכרויות זאת אחלה השתדלות אבל זאת ממש לא הדרך היחידה

אז שווה לנסות בינתיים גם באפיקים נוספים

בהצלחה לנ"ו!!

עדיף באמת, לדעתי, לשים "תמונה פרטית",

כזו ששולחים רק למי שרוצים באמת, אחרי בירור ראשוני.

עדיף מאשר "לעיני כל ישראל"..

נכון שכך יכולה לפעמים להיות יותר התענינות - אבל יכולה להיות גם התענינות לא כ"כ "כשרה".

ותכתבי על עצמך דברים שימשכו את ליבם של אלו שמתאימים לך.

[ולגבי ה"לא" - תמצאי נוסח קבוע ומכבד. למשל: "התרשמתי מכרטיסך - אבל זה לא נראה לי מתאים. אז שיהיה בהצלחה"]

כשאני חושבת על זה,באמת עדיף לסרב בנוסח קבוע

פשוט תגובה עניינית,הבנה שכלית 

בלי להסתבך כל פעם מחדש

בלי לערבב את הרגש

לא שאני צריכה לסרב באופן קבוע,כן?

שבה את צריכה לא לסרב. ואז - שיהיה במז"ט..  [כמובן, אם באמת הוא באתר - ולא בכלל אצל איזו שדכנית או באופן אחר..]

אם שולחים תמונה אחרי בירור ראשוני

זה עלול ליצור מצבים עוד יותר מביכים

תתארו לעצמכם שהפרטים של הבחור נשמעו אחלה

ואחרי התכתבות קצרצרה,ביקשתי תמונה

אם נרתעתי מאוד מהתמונה,מה עושים?

הרי הבחור ישר יבין שסירבתי בגלל התמונה

וזה לא נעים בכלל

אפילו יכול לפגוע באנשים

*וזו אחת הסיבות שאני לא מתלהבת משיטת התמונות...

למרות שיש בה לפחות טיפה של היגיון

(למשל,מאפשרת לסנן אנשים בסגנון אחר לגמרי\רמה דתית שונה)

אני הייתי שואלת רב, או אדם חכם אחר.

אני גם נרשמתי ומייד הוצפתי, עד שפשוט לא הייתי מסוגלת אז הקפאתי את החשבון.

ובמיוחד שיש לי מצפון על כך שנראה לי שפגעתי במישהו שם!

רק לחשוב על זה, ממש עושה לי עצוב

מסכימה עם כל מילה שלך!

להירשם לאתר ההיכרויות 'שבע ברכות' של ערוץ הידברות. 

קודם כל - זה בחינם לגמרי. ממש.

דבר שני, התמונות לא חשופות לעיני כל, אלא רק אם מבקשים רשות לראות את התמונה ואתה מאשר את הבקשה. 

דבר שלישי - כל ההודעות הראשוניות עוברות בקרת תוכן, לראות שהן אינן מכילות תוכן פוגע או בעל אופי מיני. 

יש שם ממש מכל הסוגים והמגזרים, וזה בכלל לא חרדי. חבר שלי מנהל את האתר, והוא בכלל דתי לאומי. 

בקיצור, שווה להתעניין. בשנתיים שהאתר קיים הוא הצליח לחתן כבר שלושים זוגות ויותר. 

בהצלחה לכולנ"ו!

צריך לפרסם אותם...ק

היום דבר ראשון מצפים לתמונה,אבל מנסיון ראיתי שתמונה זה דבר חשוב.

לא רק בגלל יופי חיצוני,אלא לפעמים מישהו רושם והכל נשמע מושלם,אבל..(בלי לזלזל באף אחד,באמת)

הם רושמים דתי לאומי תורני,ובתמונה יש מישהו שלא נראה כזה או לפחות פחות מתאים להגדרה(שוב,כל אחד איך שהוא מרגיש,לא מנסה לזלזל חלילה)

אז לפחות את רואה אם זה מתאים לך..

ועוד תופעה ראיתי זה שהם רושמים,פניה תתקבל רק למישהי עם תמונה..נוו בנים..

ואני נראה טוב מאוד,וכמובן הם ללא תמונה...

אני שמתי רק תמונה של פנים,כי נראה לי שזה הכי צנוע.

מאחלת לך למצוא את זיווגך הראוי שיעריך אותך ואת יופייך

רק שלא הבנתי איך חולצות סגורות קשורות לזקן?

(לא ראיתי תשרשור)

חיזקת אותי עכשיו

שתתקבל ההודעה הבאה:

error - you are not married

לק"י

אז שיכתבו אשתי לעתיד

לק"י

ואם הרובוט יתקע גם פה, אז חבל באמת..

אבל אולי ככה הבנאדם יידע שאין לו סיכוי להתחתן ויפטר מכל החיפושים המתישים

לק"י

אבל אם הוא מחםש את אשתו לעתיד עכשיו, אז זה לא עתיד..

|פלספנית|

כשתלחץ "איני הנהג"

ואיך זה מתחבר בדיוק לשרשור של הפייגליניזית למטה? 

כי אם רק מעטים היו מכירים דרך האינטרנט, היה אפשר איכשהוא להבין איך

זוגות האינטרנט נחלצים גם מסטטיסטיקות שכאלה.

לק"י

יש כל מיני דרכים להכיר, ואני בטוחה שמכל דרך יצאו גם גירושים לצערינו.

אם כי כמובן מצער..

זה רק מדגיש שזוג מ"פורום" וכד', צריך כשכבר נפגש, להיפגש כמו דרך שידוך רגיל לגמרי - ולא להסתמך על כך שכבר קרא הודעות מהשני..

זה מקסימום טוב בתור "קטליזטור" להתחלה.

אח"כ להכיר מחדש באמת. גם טוב לברר עם אנשים שמכירים מהמציאות במשך זמן סביר..

ואז זה כמו כל אחד, וה"פורום" וכד', היה כמו כל אופציה מזדמנת של היכרות.

מסכימה רק עם 2 השורות הראשונות.

השאר- לדעתי זו גישה שעלולה להיות מסוכנת...

אם נכנסים לנישואין עם ידיעה שניתן "להחליף" אז ישנם הרבה יותר סיכויים שזה אכן יקרה.

אבל,אם נכנסים לנישואין כאשר יודעים שהאופציה קיימת אך ורק למקרים קיצוניים מאוד

(אלימות, מחלת נפש ברמה קשה שלא היתה ידועה קודם לצד השני, ולא ענייני אהבה שנמוגה- כי 

על זה עובדים- ואז זה קיים)- אז האחוזים שזה יקרה הם פחותים.

ואם השוות את זה לפתק החלפה- אז זה יותר כמו פתק שהכלל בו: אם ראית שיש קרע או פגם בבגד לפני לבישתו -

את יכולה לבא להחליף.

חס ושלום.

נכון שב"ה שיש אופציה למקרים הכרחיים -

אבל זה לא כי אין שטר שמצהיר על "אהבה אין קץ לעולמי עולמים", כלשונך..

רע מאד יהיה אם אדם יבדוק כל הזמן אם הוא עדיין "אוהב"..

נישואין זה בית, זה מציאות, זו אחריות, משפחה.

לפעמים אין ברירה. אבל זה לא "פתק החלפה"..

מי שיסתכל כך  -עלול חלילה למצוא בסיבוב הבא שכעת הוא ב"פתק"...

והמכוער בגירושים זה הילדים

אבל לא עושים את זה 'למען' שלומם של הילדים סובל יותר.

זה מנחם אותך?

שימשיך כך - וירבו זוגות טובים מכאן ובכלל. בעז"ה.

תודה אלעד!

אני מקווה שכולם חיים באושר!!

לק"י

<צ> טהורה

לק"י

בוא נגיד שאני לא כ"כ מכירה בחורים דתיים (ולא רק בלב..) עם עגיל.

למרות שהיום יש הכל..מליון סגנונות של דתיים.

בנות עם נזם- זה תלוי באיזה מקום..

אצלינו בכיתה באולפנא הבנות שעשו נזם הן לא היו הדוסיות של השכבה בלשון המעטה.

אבל עדיין יש מקומות שבנות דוסיות לחלוטין עושות נזם, אבל בנים דוסים עם עגיל זה קצת פחות מקובל.

אתם יודעים מה

ועגיל אחד זה של ערסים/פריקים וזה לא ממש הסגנון שלי ;)

הכללה זו הדרך שלנו לקבל מידע ראשוני על אדם שלא מכירים

אי אפשר להתחיל להכיר ולהחליט לגבי כל אדם מאפס

במיוחד בענין דייטים שחייבים סינון ראשוני הכללה היא הדרך היעילה והנכונה לעבוד

תמיד יש חריגות מהכלל אבל אם אין לך זמן בלתי מוגבל אתה לא יכול 

ולא רוצה להיפגש עם הרבה סתם בשביל הסיכוי של חריגה

ובחברות שונות יש מציאויות שונות לכן מאוד הגיוני שנזם במקום מסוים

מסמל חריגה מהמוסכמות שהרבה פעמים מלווה בחוסר דוסיות

ובמקום אחר זה דבר מקובל והרבה דוסיות עושות את זה

(חוץ מזה שכשאנשים מתווכחים בפורום כזה אם 'דוסיות' עושות 

נזם או לא יכול להיות שהמחלוקת היא מה ההגדרה של 'דוסיות'

ולא מחלוקת מה המציאות) 

יכול לפתור הרבה ויכוחים אם אנשים יבינו באמת מה שכתבת מתוך מקום אמיתי ולא מתוך מקום של התרסה

תודה לך על שעזרת לפחות לי לסדר יותר את המחשבות מבעבר.

ממש לא.

יש לי בנדוד הכי גבר בעולם עם שניים.

אני יודעת שנזם בצד ימין כאילו אומר על נטיות אבל זה לא נכון..

ועגילים- שכל אחת תעשה מה שנוח לה =) |נהנת מ3 בימין ו4 בשמאל P= |

האמת היא שבזמן האחרון יש אופנה של אליקס לבנים.. וזה יפה לדעתי. אבל לא רואה את בעלי כזה.. 

וזה עגיל של גברים, למה לא?

זה אפילו מגניב.