פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1332)

באופן כללי קשה לי לנהל שיחה במקום ציבורי בקול רם.

גם כי השיחה שלי היא העסק שלי וגם כי במקום ציבורי

אדם צריך לדעת את מקומו.

נשמע לי הזוי לגמרי.

אחרי שחותכים / מתחתנים אפשר להעיר על דברים כאלה...

 

אבל תוך כדי הפגישה - נראה לי ממש פוגע.

 

 

(אם זה ממש מוגזם אז פשוט תחתוך באמצע הדייט, ואז גם תוכל להעיר )

יש הערה ויש את צורת ההגשה שלה.

 

אני מאמינה שאפשר להבהיר איכשהו בעדינות אם זה *ממש* בלתי נסבל.

 

אבל בעדינות המקסימלית.

 

בנות רגישות, הן תוכלנה על פי רוב לקלוט רמזים דקים.

 

 

נראה שהיא לא ממש רגישה...

 

ורגע, אין מצב להגיד באמצע הדייט - ברגישות - "היי, נראה לי שזה לא זה"? |שואל בתמימות|

וזה חוסר טאקט

1. למה "להעיר"="לחתוך"? פשטני מדי.

2. התיאור של הבחורה הסתכם בשתי שורות, כמעט אפס נתונים.

 

3. למה להעיר לבחורה בעדינות על רעש זה חוסר טאקט ולחתוך

את הקשר בצורה שהצעת זה לגיטימי?

 

1. לא התכוונתי ש"להעיר" = "לחתוך". מה גרם לך להבין את זה מדברי?

 

2. מסכים, ועדיין, צריך להתייחס לדוגמא שפותח השרשור הציג: בחורה (או בחור) שכנראה לא מספיק רגישה לסביבה, ולכן עושה משהוא מביך שמפריע לך.

 

3. בכוונה לא השתמשתי במילה טאקט, בגלל שהיא מורכבת. 

לעניות דעתי יש דברים שאי אפשר להגיד לבחורה שיוצאים אותה. לדוגמא - הערות מסוג מסויים. ולכן עדיף להגיד לה את הדברים לאחר שתיפרד ממנה, בעיקר בשביל להסב את תשותמת ליבה לבעיה שהפריעה לך, כך שהיא תוכל (אם תרצה) לטפל בה.

 

לגבי להיפרד ממנה באמצע הדייט: בתור בן, אולי אני רואה את זה באופן שונה מאיך שבנות רואות את זה.

ואם את אומרת שזה ממש לא רגיש - קיבלתי.

1. "אם זה ממש מוגזם אז פשוט תחתוך באמצע הדייט, ואז גם תוכל להעיר".

   משמע שאי-אפשר להעיר בלי לחתוך, משום שלפני כן אי-אפשר.

 

2. משתנה מאירוע לאירוע, אבל יכול להיות.

 

3. נראה לי שדווקא אחרי שנפרדים כבר לא רלוונטי להעיר לה. הדבר הזה לא

   נחוץ משום שהוא יפסיק לפגוע בך.

 

 

אני בן. לא חושב שזה קשור לפרספקטיבה גברית/ נשית, אלא ליחסי אנוש.

1. א. זה נאמר עם , ב. שוב, לענ"ד יש דברים שאפשר להגיד רק אחרי שהקשר נחתך או מתחבר סופית.

 

2. מסכים. 

 

3. זה בשבילה, כדי לעזור לה בפגישות הבאות.

 

 

סבבה, אבל הנורמה של יחסי האנוש משתנים בין גברים לנשים.

 

ו... אופס ה'תהילה' התקיל אותי...

 

זו לא סיבה.

עדיף שקצת תתבייש מול זרים ולא תפגע במי שמולך. אינך בתפקיד של מחנך, ומקסימום תחליט אח'כ שאינך רוצה להמשיך.

אם זה משהו מוגזם או מאוד בולט ולא נעים והיא לא מפסיקה לבד אחרי כמה זמן..אז היתי מציעה פשוט לצאת לעשות סיבוב בחוץ ..או משהו בסגנון.

גם בתור נשואים חשוב לא להרגיש חופשי להעיר על כל דבר..
פתיחות זה מצוין. אבל אם בשמה בעלי יצטרך לספוג הערות על כל מה שלא מוצא חן בעיני..שנינו נהיה מסכנים מאוד.
צריך להיות סופר רגישים..
וברור שאם משהו מפריע ומעיק אז משתפים ברגישות ובכנות.
וגם אז משתפים. לא מעירים.

וכדאי להיות יצירתיים לנסות קודם דרכים אחרות..

למשל, דוגמא שיכולה לקרות בכל בית-

יש לכם אורחים. והגשת צלחת פירות מרכזית לשולחן. בעלך אוכל בלי לשים לב את רוב הפירות ולא מבחין שכמעט ולא נשאר לאורחים.
את יכולה להעיר,אבל זה כנראה יעשה לו צביטה בלב..ואם את אוהבת אותו הצביטה צריכה לצבוט גם לך..לא פחות מהאי נעימות הרגעית מהאורחים.

ואת יכולה במקום להעיר ,לשתוק רק הפעם. ופעם הבאה להגיש בצלחות אישיות ונפתרה הבעיה..

זו רק דוגמא אחת מיני רבות.
וזהירות בכבוד הזולת ורגישות זה נכון גם בפגישות וגם בחיים עצמם.

ולכל אחד יש רמת רגישות שונה-יש כאלו שגם הערה קטנה תפגע בהם..

האם לא כדאי להסב את תשומת לב הבעל להתנהגותו (לבד, בפרטיות ובנועם) על מנת שישתפר...?
בעיקר בשבילו, אפילו לא בשבילך.
אני יודעת שאם אני הייתי מתנהגת בחוסר רגישות או בצורה שמביכה את הצד השני הייתי רוצה לדעת על כך.

'אפשר לשתף, אבל לא להעיר'

לשתף זה בדיוק כמו שכתבת-לדבר בכנות וברגישות ברגע מתאים ולשתף במה שאת מרגישה ולבקש אם יוכל להשתדל ל..

את צודקת שאת רוצה לדעת ושבטח גם הוא.
הנקודה היא שבחיים משותפים ישנם הרבה מצבים שכאלו,אם על כל דבר תגידי לו..לא יהיה לכם טוב כ'כ..

הכלל לדעתי הוא כזה-
צריך לחזק כל הזמן את הרגישות והאהבה והרצון לתת לו ולשמח אותו.
ומתוך כך להיות סופר רגישים לרגשותיו.
א ב ל!
אם משהו יושב לך על הלב-בטח שתשתפי. רק לא בביקורת או ציניות או כעס..זה רק הורס ואף פעם לא בונה.

אני מבינה אותך,פשוט בתוך קשר קרוב אתה הרבה יותר פגיע ורגיש לכל הערה.
ולפעמים את תעירי לו משהו קטן והלב שלו יפרש את זה כהרבה יותר מזה..

הקיצר,להיות כנים,לשתף. אבל עם מלא רגישות, ולא להיות קטנוניים.

' יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך'

את מדהימה!!!

החוכמה זה לעשות את זה ברגישות אמיתית, כך שהיא בכלל לא תפגע ותרגיש עם זה טבעי לחלוטין

 

במידה ואי אפשר, יש לשקול טוב האם כדאי לפתוח את הנושא

לק"י

 

וגם אז בעדינות, אני לא מתכוונת לחנך אותו.

מתואר פה מצב שבחורה או בחורזה לא משנה שמעמידים את המדוייט במצב לא נעים בכלל

הייתם ממשיכים בדייט כרגיל בלי להעיר כלום?

לק"י

 

ואם זה ממש לא נראה לי- אני לא הולכת לשנות את הבנאדם, אלא פשוט למצוא מישהו שכן יתאים לי.

טיב הקשר, מקום האירוע, מספר הדייט,אפילו מצב הרוח יכול להיות גורם בעל משקל רציני.

אבל תכל'ס, זה המצב כמעט בכל שאלה בפורום הזה |מהורהר|.

 

אבל ממש מסכים.

שבגלל הלחץ אני מדברת בקול רם מדי או עושה תנועות עם הידיים

תלוי איך מתנהגים בכל שאר השיחה, לא?!

גם אני עושה המון תנועות עם הידיים

טבעי אולי גם בן זוגי לשיחה היה עושה זאת,תעשו ניסוי. זה עובד, ככה בלי להעיר ועם רמז שאולי כדאי לדבר יותר בשקט.

אפשר לעשות כזה ״ששש...״ מחוייך ועדין עם תנועת יד קלה של ״תנמיך את הקול״.

זה פוגע?
לא נראה לי.

כי זה בהחלט מצב מביך ותחשבו שזה קורה הפוך ואתן הולכות עם המדוייט ומבטים ננעצים בכם?

עכשיו מה אתן אומרות?

אבל כדאי לציין מראש: הסעה (בתשלום) בשעה זאת וזאת..

בס"ד

 

לגבי המחיר תלוי באורך הנסיעה וכמה עולה האוטובוס.

 

שיהיה במזל טוב!

אני לא יודע איפה החתונה

ולמי מיועדת ההסעה

אם ההסעה מיודעת לקהל מוזמנים רחב(ולא לחבר'ה מהישיבה או מהאולפנא/מדרשה וכו') אז לדעתי לא לדרוש כי גם ככה הם מביאים מתנות(מי בכסף ומי במתנה)

אבל אינלי מושג מה מקובל ומה אפשר..

בהצלחה. ומזל טוב !!

בישיבה שלי, לוקחים באופן קבוע עשרה שקלים לכיסוי חלקי של ההוצאות.

 

(יש הסעה לכל חתונה)

 

 

וחשוב להודיע על התשלום.

שבתוכם יש גם בחורי ישיבה וגם חניכים מהסניף של הכלה (שהיא היתה בו קומונרית).

וההסעה היא מהשומרון לצפון (לכרמיאל).

וכך ראוי לנהוג, מזמינים אנשים שישמחו ביום החשוב הזה, בנוסף למתנות גם להוציא מהם כסך להסעה? מאד מוגזם..

ובפרט בחורי ישיבה שבאים לשמח, ראוי שהמשפחה תדאג להם..

בחורי ישיבה לא שמים כסף או מתנה בדרך כלל.
ובכל מקרה לא מכסים את המנה שלהם.
לפחות שישלמו חלקית להסעה.

ב. השמחה של החברים שווה הרבה יותר לזוג מעוד 2000₪ תאמין לי..

בהחלט לא סביר גם לבקש כסף על הסעה וגם להאכיל את החבר'ה בלחמניות וחומוס.

(בלי קשר ישיר, המנות האלו לדעתי מזלזלות בחברים)

 

השמחה של החברים חשובה מאד לזוג,

אך האם היית רוצה שחבר שלא מוכן לשים עליך 15 ש"ח יגיע לחתונתך? 

 

לא יביאו כסף בכלל, וזה לא שיש לי עודף כסף, ממש לא, אבל ה-שמחה ביום הזה זה בעיקר בזכותם, וזה שווה הרבה יותר מכל מתנה אחרת..

יש מקומות שאני מת למנות משמחים

כי לפחות זה אוכל שאפשר לאכול

 

האוכל ה"אמיתי" אתה לא יודע מאיפה לגשת אליו

בעזהי"ת.

 

כשהתחתנו עשינו הסעות בחינם לחברים ולחברות (מירושלים ומהמרכז).

ככה זה כשחשוב שהחברים יגיעו. וזה בדיוק עוד השקעה של כמה? 2000 גג. חשוב לי שהחברים יגיעו, הם תכלס עושים את השמחה ואת האירוע. הרבה יותר קריטי שהם יגיעו מאשר איזה דודה זקנה ששמה 1000 ש"ח בצ'ק.

לא הכל בחיים נמדד בכסף..

מזמינים אנשים לחתונה - 

 

ובמקום להטריח, שולחים להם הסעה עד הדלת ולוקחים סכום פחות בהרבה מאשר אם היו צריכים להגיע באוטובוס..

 

מה גם שהוצאות החתונה גדולות בלאו הכי (מן הסתם זו סיבת השאלה)

אני גם משקיע, (חתונה מחוץ לעיר זה לפעמים חצי יום) גם מתנה, גם בא לשמח ובנוסף גם צריך לשלם על הסעה?

זה המינימום שהמשפחה יכולה לעשות למען האורחים..

בא לשמח? נו במ'ת..

יש סיבה אחת להגיע לחתונה של חבר והיא שאתה רוצה לקחת חלק בשמחה ובאירוע.

לקחת חלק זה אומר לרקוד, לשים מתנה או כסף, ולהשקיע את הזמן והאנרגיות.

והכל בכיף בלי חשבונות קטנוניים וציפיות מוגזמות.

(לכן כשמביאים מנת משמחים בעצם מראים לך שהחלק שלך פחות נחשב)

 

אם אתה חושב שהחתן מחכה רק לך באולם כדי שתוכל לקיים איתו מצוות הכנסת כלה בהידור רב וזיעה מרובה אז אולי לא בטוח שכדאי להשקיע.

כתבתי שהמשפחה היא זו שצריכה את האורחים-עובדה! וכשמארגנים הסעה הדבר המינימלי הוא שישלמו על זה, אולי אתה רוצה גם שהאורחים יפנו את הצלחות אחריהם, כדי לחסוך בעלויות של המלצרים, למה לא? אם כבר אז עד הסוף..

אתה לא חושב שזה מוגזם, שאתה גם טורח גם מביא כסף וגם צריך לממן את ההגעה לאולם?(אני לא מדבר כמובן על הגעה פרטית)

ואולי לי אישית הוא לא מחכה, אבל הוא כן מחכה לחב'רה תהיה בטוח בזה, אולי בשבילך הכסף יותר חשובים מהחברים, בשביל אחרים לא.

וזה ממש לא מוגזם לשלם על ההסעה.

 

עזוב, הויכוח ביננו נובע מהבדלים חברתייים וז'אנר חתונות שונה.

(אני ממש לא מצפה שחברים שלי יביאו כסף, ומצד שני לא חושב שחברים שבאים לרקוד הם עיקר הארוע)

לשלם 10-15 ש"ח לאוטובוס, זה ממש נהוג בקרב בחורי הישיבות...

 

גם ככה אם אתה מחשב 15*52 מקומות, יוצא רק 780, וכמעט כל חברת הסעות תבקש על נסיעה כזאת, של כמה שעות לכל כיוון+זמן המתנה של לפחות 3-4 שעות - כ1500 ש"ח, לא פחות... (מניסיון אישי) - ככה שגם אם לוקחים ממך 15 ש"ח, אתה מכסה אולי חצי מעלות הנסיעה...

 

מה שכן, בנוגע למתנות, ידוע שבחורי ישיבה חסרי אמצעים ולכן נותנים כמה שיכולים, (נהוג בהרבה מקומות להעביר מעטפה משותפת של כסף מכל חברי החתן, כך שאף אחד לא יתבייש כי לא יידעו כמה שם, ומצד שני החתן לא יצטרך להתחיל לעשות חשבונות הוא הביא לי ככה והוא ככה...רעיון מעולה לדעתי, לבחורים שבאמת אין להם כסף מיותר להוציא, ומוזמנים להרבה חתונות...)

 

וכמובן שצריך לזכור שבסופו של דבר מי שעושה את השמח והריקודים בחתונה - זה חברי החתן וחברות הכלה...

וגם ויתרנו על משהו שנחשב "בזבוז" כדי לשלם עלזה..הוצאה כדאית בעיניי וגם לא כזו גדולה ביחס לעלויות שמוציאים על חתונה..

 

והחברים של בעלי כולם הביאו כסף וזה ממש לא היה במקום בעינינו..

זה בין סכום סמלי לסכום שלא נעים לבקש/לשלם

אם הגעה בתחבורה ציבורית שווה פחות או יותר לסכום זה לגיטימי

ככה זה כשמתחתנים בחור מהמם..
והיא לוקחת 25 הלוך-חזור. (נראלי היא עושה הסעה ממוגנת. לא סגורה עלזה.)
וכולנו בנותשירות עניות/אברכיות טריות.
ונראלי כולנו נרשם להסעה..
מי שלא- או שתצא מוקדם מהחתוננ או שתסמוך על הנס ועל הטרמפים..
זה יוצא לנו כמעט אותו מחיר של אוטובוס (למרות שלחלקנו יהיה עדיין חינם..), ובזמנים יותר נוחים ונעימים.
ואני שמחה ומאושרת לשלם את הכסף הזה ולבוא לשמח אותה בצורה נוחה, וזה ממש מקל עליהם זה שמשלמים על ההסעה. לפחות זה יורד מהכסף של החתונה..
לגיטימי לחלוטין.

אם המשפחה לא אמידה זה נשמע לי סביר לגמרי לבקש השתתפות בהסעה. כמו שכתבו זה שירות עד הבית והמחיר שוה לכל נפש. לא מבין איך אפשר להתקמצן על 15 ש"ח.

 

אם למשפחה יש מלא נכסים וכסף והכל, אז שיממנו על חשבונם אבל אז מן הסתם לא היית שואלת את זה פה. 

 

בקיצור סביר למדי בעיני.

בעזהי"ת

 

חבר'ה בגיל המתאים בשיא 'תקופת החתונות' יכולים להגיע גם ל6-7 חתונות בחודש.. שזה מצטבר לכמעט 100 שקל [אם לוקחים 15], לא כולל המתנות וכו'..

רב החבר'ה הלא נשואים בגיל הזה לא ממש משופעים בכסף, וגמככה לכולם יש הצעות גדולות.

 

נשמע לי הגיוני בהחלט שהחתן והכלה ישלמו על ההסעה..

 

ושוב, זה תלוי בחברה.

בחברה של ארוסי הסעה זה מקובל ונהוג מאוד,

בחברה שלי- כ"א מגיע ברכב פרטי, למעט החברות שמצטרפות בטרמפים לאנשים מהיישוב.. ככה שכמעט ואין הסעות לחתונות מהיישוב [או לפחות לא ידוע לי על זה]

 

כנראה שכולנו ככה...

גם אני מקווה להתחתן כמה שיותר מהר (מי אמר שרק בנות בל"חיות???)

אבל כל זמן שלא יוצא אני משתדל להפיק את המירב מחיי הרווקות דשלא יחזרו על עצמם! 

תפסיקו לרחם על עצמכם, אם זה משו חד"פ דברו על זה עם חבר קרוב, ואם קבוע תסיחו מזה את הדעת,

ותנצלו את זה שאתם עדיין ציפור דרור בלי חובות!

יאאאאאלה בלאגן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שיפסיקו לרחם על עצמם, וירחמו עליך...

לי ב"ה סבבה,

אני עושה כל בוקר טיול בשדות מסביב לישוב שעה (הליכה...),

פעם בשבוע עושה טיול/ קופץ למעיין עם חבר או סתם הולך לבקר את הדודים..

בקיצור חיים משוגעים שלא יהיו אחרי החתונה (כמובן שיהיו הרבה מעלות אחרות, אבל אני משתדל להסתקל על חצי הכוס המלאה..

 

תכל'ס חיים חופשיים זה הכי טוב

לא לתת דין וחשבון לאפחד....רק לה'

מאחלת לך ולכל הרווקים שבעזרת ה' ,אי"ה בשנה הבאה כבר לא נהיה לבד בתאריך זה..ונחגוג יחד עם החצי השני שלנו!

השרשור הזה יהפוך לנחמה אחת גדולה,

יאללה תתפקדו בעז"ה שנה הבאה כל המתפקדים פה - נשואים בעז"ה!!!

באושר! בנחת! בטוב!!!
 

ה' יברך את כולנו!!!

 

|רוקע ברגל|

 

אתם לא רוצים לראות את השירשור הזה שנה הבאה ולומר, יוווווו זה היה ברגע של אמונה - 

והנה אני נשוי \ נשואה?

איזה כיף לראות את זהה??

 

 

תמצאי לי את השרשור הזה שנה הבאה??

בת דודה שלי

 

אל תגידו את זה, זה מסוכן

רק שבשונה ממך אני נוהג להסתכל על חצי הכוס המלאה

האמת, שלפי החתימה מאד מובן למה אתה חושב כך

ובע"ה היא תבוא (כמו ששלי יבוא..) בשמחה ובקלות.

תמשיך לעשות את עבודת ה' שלך, תמשיך לעבוד על המידות, תמשיך להתפלל עליה.

היא מחכה.

 

אנו מזכירים בזאת:

 

לכל עזרה ופנה בנידון,

 

כלפי ניק/ה כזה/את או אחר/ת,

 

ניתן לפנות אלינו ונעזור בשמחה רבה!!

 

על החתום:

 

הלליש ושדרותי

למה לא?

אחרי שהבנתי שבחברה מעורבת יש לזה עניין, לא אכפת לי אם ילך עם טבעת. אני לא רוצה בדווקא (נראה לי שאעדיף גם שלא), אבל אם הוא לומד\עובד במקום מעורב, ורוצה - בכבוד.

פעם היה נראה לי שברור, איך לא

ועכשיו לא משנה לי, לבחירתו.

הנאמנות שלו אלי לא חייבת להתבטא בטבעת

זה מיוחד כזה

 

.../בצחוק, פליטת פה/

יהיה מאד מאד הזוי ומוזר. אז ..לא.

 

אבל איפה שמקובל (אני חרדית..למען הסר ספק..! ) אז יש בזה משהו חמוד..

הוא כל הזמן רואה את זה וזוכר את המחויבות שלו

משו מעין ציצית..אבל כלפי האשה..

 

וגם..שידעו שהוא תפוס..

 

 

 

להיפגש עם חברה שלי...

 

התברר שהוא נשוי+

 

פדיחה.

פגשתי שלושה חברה, נראים צעירים ומשוחררים כאלה...

מסתבר ששלושתם נשואים (נשיים מהם אפילו + /++)

ואיך גיליתי שהם נשואים?? כשראיתי שהם מניחים טלית בבוקר

כך שהיה עוזר אם היו עונדים טבעת ומסירים צל ספק.

לגבי השאלה:
בהחלט כן.

לא!

אבל אחרי ששמעתי סיפור או שנים ממה שקורה לפעמים במקומות עבודה תמימים - זה לגמרי מובן לי.

 

עדיף לאדם שלא להכניס את עצמו לניסיון...

לא הייתי מבקשת מבעלי. למרות שהוא חתיך רצחח ;)
טבעת לגבר זה מרגיש לי כמו מכנסיים לאישה.
צנוע (מכנסיים רחבים, כן?), אבל עדיין זה שייך לצד השני..
אני מקווה בשבילו שהוא יזכור אותי ואת המחוייבות גם בלי הטבעת.
זה לא שהטבעת בשביל האישה זה זיכרון שהיא נשואה..
חלק מהעניין זה גם שהיא נקנתה בזה.. ועדיין לא שמעתי על בחורה שקנתה לה בעל o_O

אם הוא ירצה ללכת עם טבעת, או אם הוא יעבוד במקום באמת בעייתי- שישים.. אבל לבקש ממנו? נהה..

אחשל חברה שלי היה כמה פעמים מלווה נשק בטיולים של תיכוניסטיות, כשהוא רק גמר צבא..
אחרי שני טיולים הוא קנה לעצמו טבעת, וזה היה הפק"ל טיולים שלו- נשק, מים וטבעת. רציני לגמרי.

למלווה נשק של תיכוניסטיות - זה אכן ציוד הכרחי!

שאלו יהיו צרותינו.. |נאנח|
|העצמות חורקות|
<השעה עושה את שלה>

לענוד טבעת, זה מונע הרבה מכשולים ונפילות...

אז היא ניסתה ליזום משהו, או היגגה בענין...
מה קרה?

וזאת המציאות..

הבעיה שזה נראה מוזר מידי במחוזותינו

 

אז אכן בעלי לובש טבעת!

למרות שאני חייבת להגיד שכל החיים התנגדתי לזה! אבל כשהגיע הזמו לא היה לי ספק שזה מה שנכון!

לא יודע מה הדעה ההלכתית אבל בלי קשר זה מרגיש לי לא נוח להסתובב עם טבעת....

בס"ד

 

יש בזה בעיה הלכתית, ע"פ מה שידוע לי, מכיוון שזה בעיה של "לא ילבש גבר לבוש אישה.

 

דעת הגרי"ד ליאור שליט"א:

שאלה:
כידוע יש מושג כזה שנקרא טבעת נישואין לגבר. לאחרונה נראית תופעה שגם בני תורה שמתחתנים עונדים לאחר החתונה טבעת נישואין. האם זה מותר? אם מותר, האם ראוי לבן תורה-אברך לענוד טבעת?

תשובה:
לפי דעתי וודאי שזה לא ראוי. כל העניין הזה נלקח מהגויים ואין בזה שום דבר, לא טעם ולא ריח.

(מקור)

 

אז לאור תשובתו של מו"ר, לא אלבש אם היא תבקש, כי אני הולך ע"פ הגרי"ד ליאור שליט"א.

ואני מניח שאם היו אומרים לרב שיש סיבה למה הולכים עם טבעת הוא היה אומר שזה בסדר

טבעת נישואין- בחופה, הוא עונד לה טבעת והיא עודנת לו.

יש פה בעיה בקניין, זה כאילו הוא נותן לה והיא מחזירה לו.. 

 

 

טבעת 'רווקות תתרחקו'- הבעל הולך וקונה לעצמו טבעת. 

א. מיועדת לגברים אז אין בעיה של לא ילבש 

ב. הוא לא עונד אותה בתור תכשיט, זה רק שלט "אני נשוי" אז גם פה אין לא ילבש 

 

 

 

 

זאת דעתי ואני לא רב 

למעשה, הרב המחתן מבצע קניין לעיני העדים בשם הכלה (בדרך כלל עם העט או השעון שלו), אז למעשה אין בעיה שזאת תהיה דווקא טבעת וכמובן שזו יכולה להיות טבעת שקנתה הכלה (או משפחתה)

בן שלומד במקום מעורב שיחסוך לעצמו ולבנות שאיתו את הפאדיחה וילבש טבעת.

וכבר קרו מיקרים שבנות ניסו "להתחיל" (או לפחות רמזו שמעטניינות שיתחילו איתם) עם בנים נשואים...

(חבר שלי פעם ענה לכזו הצעה שצריך להתייעץ עם אישתו...)

למרות שיש לי בנדוד נשוי והוא קצין בקבע,

הוא אמר לי שהחיילות עצמן אמרו לו במפורשות שעבורן זה אפילו אתגר להתחיל עם נשוי... |מזועזע|

 

ואחד יותר הזוי- מרצה נשואה= כיסוי ראש מלא!!!

אחד הגברים בא אליה- את בעניין של לצאת?

היא- מה אתה לא רואה שאני נשואה???!! |כיסוי ראש כאילו|

הוא- אז מה? זה לא באופנה עכשיו?..

אויי...

אני היתי גורם לו להגיע לאיכילוב לכמה שבועות.

 

בשירות היה איתי בצוות מישו שהיה נראה ממש טוב!

יום אחד אחת הבנות שירות מהמוסד ליד ראתה אותו והחליטה שהיא רוצה לצאת, אבל היא לא ידעה שהוא נשוי ++...

היא ממש עקבה אחריו, בשירות, באוטובוס וכו'....

 

ויום אחד היא כבר הלכה לברר עליו ואמרו לה שהוא נשוי, והיא ממש הייתה בדיכאון מזה!

אם הוא היה שם טבעת, היה הרבה יותר פשוט...

 

באמת עדיף לגבר שיענוד טבעת..למען יראו ויראו.

 

אז הוא פשוא חייב (:

(למרות שגם היום אין בעיה להתחיל עם נשואים כמו שמתחילים עם נשואות..)

בשעה טובה!!!

 

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל!!

מזל טוב.

 

בית נאמן בישראל, בשמחה, בקדושה וטהרה.

 

 

[שמחה מנהלתית....]

בס"ד

 

ואת הברכות שלי כבר קיבלתם

ותתנהלו על מי מנוחות ונחת.

 

מזלטוב

להוסיף:

 

שלא ימחקו הודעות אחד לשני...

 

ובלי לחסום ולנעול שרשורים. סבלנות..

{רק את השולחן כמובן..}

 

 

 

 

(אני יכולה להמשיך עם בדיחות כאלה עד הערב)

צריך לדעת גם לסלוח, וגם לקבל הבהרות...

 

 

 

[וביכולתך כמובן איש כאן אינו מטיל ספק..]

וכדאי לתת מעצמך ופחות לנצל"ש

 

ולהקפיץ רצוי תמיד, במיוחד את הילדים

 

וכדאי להשתמש בסמיילים

 

ולהגיד בגלוי את שיש על הלב- לא מאנונימי..

זה להסביר מה באמת התכוונתי...

 

 

אול תכתבי, ספר עצות טובות בפורומי"ת

אוי - הכי קומנרית שלי..

שתזכו
וכו
אמן.

עם כל הרצון הטוב להסביר משהו נחמד - זה מה שעלול לקרות כשכותבים "עפ"י הקבלה", שהיא חוכמה עמוקה מני ים וראויה ליחידים, באופן "פופולארי" בפורום באינטרנט.

 

המהות של האדם אינה "הרצון לקבל הנאה" חלילה. ו"לעבוד כי היהדות מלמדת לערכים וחיי נתינה" זה לא "פחות טוב" מבשביל ליהנות, כמובן...

 

ה"נהנתנות" היא ה"הדוניזם" בתרבות האירופית המושחתת.

 

יש כאן עירבוב מושגים: אם ה"מהות" של מישהו זה הרצון לכסף, למה "לקלקל" את ה"מהות" ע"י לתת?....

 

המהות היא לתת, להיות טוב: "עצמות החפץ של היות טוב לכל זה הוא הגרעין הפנימי של מהות נשמתה של כנסת ישראל" (אורות ישראל).

 

לידבק בה', מה הוא רחום - אף אתה רחום וכו'.

 

 

אכן, יש מקום להפיכת המקבלות לנתינה. ויפה כתבת בסוף: "מה ה'נותן, גם אנחנו ניתן". ונכון שחלק מהמהות של האדם זה באמת להשתנות ולהתעלות ולהעלות את כחותיו. ולא לחשוב שכל "רצון ראשוני" שהוא מרגיש - זה מהותו.

 

כמובן, גם לעבוד על הרצון של ה"נהנתנות". לפעמים ע"י שבירתו, לפעמים ע"י העלאתו. גם הפיכת ה"מקבלות" לנתינה.

 

 

המושג של "אז תתענג על ה' " הוא מושג עמוק מאד, לא איזה "רצון להנאה"..  [עיין ספר מוסר-הקודש,עמ' קס"ז]

 

צריך מאד להיזהר עם כתיבות כאלה, על אף שמעורבים בהן גם חלקי ידיעות שמקורן פנימי, כי הן יכולות להטעות. לגרום לחשוב כאילו אין צורך לשבור ולהתגבר על "הרצון להנאה" לעיתים. כאילו זה ה"מהות", חלילה. כאילו ה"מהות" אינה הרבה מעבר לכך.

 

לא לערב "שברי ידיעות" מהפנימיות, עם אמירות מוחלטות מעשיות.

 

אפשר לכתוב על הצורך להפוך את הרצון לקבל לנתינה, גם בלי להגזים בקביעות "מהותיות".

 

ויישר כח על הרצון הטוב.

 

 

 

מי יתן ותרדי פורום אחד מטה!

 

אז ככה:

במידה ונפגשתם והיתה לך הרגשה ממש לא נעימה ואפילו מעצבן, ממש חיכית שתיגמר הפגישה,

אין כל סיבה לגרור אותו לעוד דייט, חבל על הזמן שלך ושלו, עדיף ככה מאשר לגרור אותו לעוד דייט

מעצבן ומיותר.

 

אם יש עוד סיכוי קטן (20%) שהקשר כן ימשך, תני לו צ'אנס, אחרת המשיכי הלאה..

אין כללים- לא כיף לך, אל תמשיכי. אם יש סיכוי אפילו קטן שאחרי עוד פגישה תרצי להמשיך, אז לענ"ד זה שווה את המאמץ, אבל אם לא, אז מנסיון גרוע, אין שום עניין להפגש עוד פעם בשביל לא לחתוך אחרי פעם אחת...

זה בסדר גמור שתחתכי

 

וברצינות- 

 

על הנייר כולם בחורים טובים ומקסימים בעלי מידות טובות,

 

לומדים תורה ברצינות,

 

לא שקטים מידי ולא רועשים מידי,

 

לא עדינים מידי ולא אגרסיביים-

 

העיקר זה שתהיה לך תחושה נעימה בחברתו.

 

הרי את לא מעוניינת לחיות את חייך לצד אדם שלא נעים לך להיות איתו, נכון?

 

בהצלחה!

והסיכוי הוא ממש נמוך.

אז חבל לך על הזמן!

ו..

את לא בררנית בכלל,

את בחורה חכמה ומתחשבת

 

בהצלחה!!!

הרגשה כזו רק מתחדדת בדכ..
בהצלחה ברוכה הבאה!

אה.. ואת לא בררנית

סיכוי תמיד יש... השאלה עד כמה שווה לסבול בשביל הסיכוי הזה

אשן על זה לילה.

שוב תודה, ושיהיה לילה טוב!

לי קרה מקרה דומה, אני מחפש בחורה עמוקה עם תוכן וכו', והבחורה הייתה נשמעת שטותניקית יתר בשיחה הראשונה, וגם בפגישה הראשונה התנהגה כך, אבל חשבתי סתם לא הכירו בינינו, והיא כן הייתה בחורה חכמה וחושבת,

נתתי עוד צאנס לפגישה שניה, והיא ממש הייתה הפוכה ושונה מהפגישה הראשונה, ודברנו על תובנות והבנות על החיים ועבודת ה' וכו',

בפגישה השלישית שאלתי אותה- מה פשר השינוי וכו', היא ענתה לי שפשוט בשיחה הראשונה ובפגישה הראשונה היא הייתה לחוצה והדרך להוציא את הלחץ והפחד היה על ידי צחוקים ובדיחות וכו'.. 

 

אני מאמין שזה קורה אצל בנים, לי באופן אישי זה קרה..   

רוצה לצאת איתי?

 

אביא לך פרח מהזר שבסלון,

ויש לי ממרח חרובים (דמוי שוקולד- טעים ממש!) בארון. זה אחלה על ביסקווטים ולצד כוס חלב.

 

נשב ונהגג יחד הגיגים על החיים ועל בנים ובכלל...

ככה איכותי כזה, על הים

תרשמי אותי אצלך

 

 

 

 

[געגעתי! ]

המ"ה

 

את תמיד רשומה אצלי, רק תבחרי יום

אופס.

זר פרחים וחבילת שוקולד בדואר 24, על חשבוני! /רציני לגמרי/

את צריכה כזה ---> ?

אחרת זה נשמע נואש, ולא נראה שלזה התכוונת.

לא יוצא עם זרות :‏E

תהלים קכא

שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: יְיָ שֹׁמְרֶךָ יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: יְיָ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

תהלים קל

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ: אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי: אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא: קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי: נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר: יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֶאֱלוֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֶהֱיֶה אֲשֶׁר אֶהֱיֶה, אֵל עֶלְיוֹן, שֶׁתְּבַטֵּל מִמֶּנִּי כֹּל עִכּוּבִים וּמְנִיעוֹת, וְתָאִיר קַרְנִי וְתַגְבִּיהַּ מַזָּלִי, וַעֲשֵׂה עִמִּי צְדָקָה וְחֶסֶד וְתַזְמִין לִי אֶת בֶּן מַזָּלִי, בְּחִיר לִבִּי, כִּי אַתָּה מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת: עֲנֵנִי יְיָ כִּי טוֹב חַסְדֶּךָ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלָי, וּכְשֵׁם שֶׁהִמְצֵאתָ לָאָדָם הָרִאשׁוֹן אֶת זִוּוּגוֹ בְּעִתּוֹ וּבְזַמְּנוֹ כְּדִכְתִיב: לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ, כֵּן תְּזַכֵּנִי וּתְסַיֵּעַ בְּיָדִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהָקִים בַּיִת בְּיִשְׂרָאֵל בִּנְיָן עֲדֵי עַד, וְיִהְיֶה הַבַּיִת מְבֹרָךְ וּמֻצְלָח בְּרוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, כְּדִכְתִיב: בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים. וְתַּשְׁרֶה בְּבָתֵּינוּ תְּמִיד אַהֲבָה וְאַחְוָה, שָׁלוֹם וְרֵעוּת, וְקַיֵּם בִּי: יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ, וְכֵן: יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ. זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה: הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ. וּבָּרְכֵנִי נָא בַּבְּרָכָה הַכְּתוּבָה בְּתוֹרָתְךָ: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ, יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם, וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרַכֵם. וְאַל יִהְיוּ חַטְּאוֹתַי, עֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי מוֹנְעִים הַטּוֹב מִמֶּנִּי, וּתְזַכֵּנִי לְתַקְּנָם עַל יְדֵי מִצְווֹת וּמְעֻשִּׂים טוֹבִים, אַךְ לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִין וָחֳלָאִים רָעִים, כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ: שְׁמַע יְיָ קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי: הַאֲזִינָה אֱלֹהִים תְּפִלָּתִי וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתִי, הַקְשִׁיבָה לִּי וַעֲנֵנִי וּמַלֵּא כֹּל מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, כְּדִכְתִיב: וְהִתְעַנַּג עַל יְיָ וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ: יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלוֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה, יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ, יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי.

 

 

שנזכה כולנו במהרה בימינו אמן בשורות טובות בעז"ה!!

תודה רבה

|משפשף עיניים|

במקרה שלנו, ממי שלא דיברתם איתו חודשים. ובכל פעם שהוא מצלצל הרי זה רק בנוגע לנושא זה*: לשאול בצורה לא כל-כך מנומסת מה קורה בנושא הזה \ לייעץ עצות מדהימות מנסיון חייו העשיר (אה, מה? יש הצעה? אז תסכימי!) \ להציע הצעות (שזה דווקא טוב) - לא קשורות (שזה רע)... סוג של שריד לקשר חברותי מימים עברו...

 

ממ, לענות תודה או להתעלם. אוף.

 

זה כנראה מכוונות טובות, אבל... אוף.

 

(*או אם הוא צריך טובה)

בקשר ללענות או להתעלם - קטונתי מלייעץ לך מה לעשות

 

את צריכה לעשות חושבים עם עצמך בעניין...

סתם שיתפתי כאן

בכל מקרה שיהיה בהצלחה...

אולי ירידת הדורות הכוונה פשוט לכמות

חנקת מצחוק

ללא ספק חזק

כשאתם מרגישים שהקשר כבר עלה על מסילה טובה ואתם בכיוון של יחד.

 

 

שהיו מחוללות בכרמים וכו'..

 

מכאן שאם כבר הכירו אין עניין

 

וברצינות- לענ"ד אין כל עניין מיוחד לצאת ביום הזה,להתארס,להתחתן,להשתדך, לברר וכו'. אם מחפשים סיבה למסיבה אז בכיף! אבל לא להלביש מצווה על היום..

"לא היו ימים טובים לישראל כ..."

 

זה יום שמח!

צריך להיות בו באווירה חגיגית

לאו דווקא בגדי שבת

אבל בהחלט להרגיש שזה לא יום רגיל

 

בעניין הקשר

אין חובה לעשות ביום הזה משהו מיוחד

אבל אם רוצים לעשות משהו מיוחד

היום הזה הוא הזדמנות מצויינת!!

 

וסליחה על הקיטשיות....

לחלוטין אין תשובה או נוסחה.

כשהם מרגישים  צורך לחוות מחווה רומנטית-מה, שיהיה בהצלחה...

חבר שלי יוצא עם מישהי תקופה מסוימת, הוא מתלבט אם לקבוע משהו להיום/מחר.

החשש שלו הוא שאולי הבחורה לא תבין נכון את ההצעה:

מצד אחד אם הוא ייזום פגישה- היא יכולה להבין שמכך שהוא מעלה את הקשר ברמה, והוא עדין בהתלבטויות.

מצד שני- הוא חושש שאם הוא לא ייזום כלום היא יכולה להעליב ולחשוב שהקשר הולך להסתיים , והוא לא רוצה לסיים את הקשר.

זה לא שיש "אהבה באוויר" וזה גם לא שאין. זה איפשהו באמצע- כמו אצל רוב הזוגות שיוצאים ומלבטים.

 

אני חושבת שאחרי חודשיים- שלוש, בממוצע, הקשר מגיע מגיע לשלב די מתקדם. גם אם עדיין יש עוד חששות.

בתור בת, אם בשלב מאד מתקדם בקשר- הבחור היה מתעלם מט"ו באב, יש מצב שהייתי מתבאסת. זה לא קשור אם יש התלבטויות לדעתי - תמיד יש.  זאת בדיוק הזדמנות להעצים את הקשר, זה אפילו יכול לפתור התלבטויות אלה.

אם זה עדיין תקופת ה"אמצע"- כאילו לא ההתחלה, שכבר רואים שיש בסיס אבל מצד שני עדיין לא נמצאים במצב של ממש קירבה (מה שקורה אחרי הרבה זמן), לא נראה לי צריך לחגוג את הערב הזה. הרי עדיין נמצאים במצב שישנם הרבה סיכויים שהקשר ייגמר- אז למה לחגוג את חג האהבה עם מישהו שעוד כלל לא ברור מה יקרה איתו בסוף?...

בהצלחה

משנים את ההרגלים בדייט?

 

אולי לא נסות להיפתח או לפתוח את השני.. אלא סתם לעשות דברים כיפיים יחד,, וככה אולי יווצר קשר..

 

דיברתם על זה? אולי אם תדברו על זה, כל אחד יפתח למה הוא חסום,, 

יתכן שזה יפתח בדברים נוספים..

 

ייעוץ? אפילו ייעוץ זוגי יחד.

 

ב"הצלחהה ובשורות טובות וכוחות נפש!!!

 

 

 

אנחנו לא מנסים לפתוח אחד את השניה, בכלל לא.

זה מעיק עלי אישית, שאני יודעת על עצמי שאני אדם שנפתח מהר מאוד ונותנת אמון באנשים,

אבל משהו בתק' האחרונה חוסם אותי ולא רק איתו..

 

יש לך רעיון לדברים כיפיים שיכולים לסייע?

 

וכן, דיברנו על זה. שיתפתי אותו בכך שקשה לי להפתח בעקבות שחיקה מקשרים

והוא שיתף שגם לו קשה להפתח בעקבות שיחה עם אדם מסויים.

 

ייעוץ זוגי? עוד לא החלטנו שאנחנו מתחתנים וכבר בעיות?

 

ושוב, תודה רבה!

אוקי.. אז לא נקרא לזה יעוץ.. אלא ליווי.

יש כזה דבר..

 

ליווי בשלב הדייטים..

 

אפשר לצאת להצגה, להתנדבות, ללונה פארק, לחפירה ארכיאולוגית,

 

לחלק ממתקים בבית חולים, 

במחלקה גריאטרית (הקשישים ידברו איתכם זה יכול לחולל פלאים.... )

 

לצאת כמו עם חברה, לא כמו דייט,, לחוות דברים,, לא לבדוק..

 

ובחוויות לומדים המון על הבן אדם,, דרך אגב..

 

הולך?

 

או,

יתכן,

שיש משו מבפנים שעוצר אותך..  ועוד לא גילית מהו.

משהו בו. בלי קשר לזה שנישחקת,..

 

אולי את לא מצליחה לסמוך עליו, כי משו בו עוצר אותך, העיניים, איזשהי התנהגות, אנארעף..

 

ב"הצלחהה!!!

 

 

 

בעזהי"ת.

 

ויעוץ זה ממש לא רק למי שיש בעיות, זה גם למי שרוצה חיים ברמה אחת למעלה יותר.

תכלס את צריכה לדבר עם מישהי חכמה, שתעזור לך להיפתח ולעשות את הדבר הנכון.

אבל לא בתור ייעוץ זוגי.

בעזהי"ת.

 

זה נקרא ללכת ליועצת זוגית, אבל הטיפול הוא בכלל לא זוגי דווקא..

ב"הצלחה, וכל הכבוד שאת מטפלת בזה!

לנשום עמוק עמוק עמוק!!!!!!!

ולהגיד לעצמך- "חבל!!  חבל לוותר על ההזדמנות הזו!!"

אני חושבת, שרוב האנשים יוצאים הרבה עד שהם מוצאים את האחד. כולם נשחקים קצת ברמה כזו או אחרת... ואז פתאום זה בא! הרבה פעמים בהיסח הדעת...

זה נשמע לי עוד קרע בין הרגש לשכל. הלב נמצא במצב שאין לו כוח יותר.. אין כוח כבר להשקיע... מה הסיכוי שהפעם דברים יהיו שונים?

אבל השכל צריך לפחות להגיד- כמו שרשמת, שאין סיבה לחתוך! שיש התאמה (שכלית לפחות).

זה קשה, מאד. אבל לא לוותר!! לוותר- כי זה באמת יכול להיות זה! איך תרגיש אם באמת לא תשקיע, ואז שוב הקשר יסתיים? נראה לי שתהיה מבואס, כי לא עשית את כל ההשתדלות שלך... גם אם עד עכשיו לא הלך לך- לפחות, אם באמת עשית את ההשתדלות, אתה יכול לדעת שזה לגמרי משמיים שזה לא קרה עד עכשיו!

מה יכול לעזור? אולי פחות חשיבה חיובית. דמיון מודרך. אם כל כמה שכבר יצאת, כבר היית שם- בקשר ששכלית היה טוב אבל בסוף לא יצא... תשב ותנסה לדמיין - שהפעם זה כן יהיה זה! איזה מדהים זה יהיה! וכמה שלא כדאי לפספס את זה...

"הכל משמיים חוץ מיראת שמיים"- תעשה את ההשתדלות שלך! את תוותר, תשקיע!! וכל השאר- כבר מהקב"ה. ובעז"ה תראה תוצאות!

המונמון בהצלחה

לא ידעתי שאת בת, סורי
קחי מה שרשמתי רק בלשון נקבה...

לא תזיק לי נשימה עמוקה. אני באמת בסטרס מטורף שהקשר יסגר..

 

אני חושבת שנשחקתי יותר מהרבה אנשים..

 

אני עושה הרבה דמיון מודרך של חתונה וכו'..

 

 

הלוואי ובע"ה!!

בפתיחות.

 

להגיד את האמת, שמרגישים בנוח - אבל עדיין בעייתי קצת בגלל הענין הזה. ושמבינים שגם לצד השני כך.

 

להסביר איך את מצד האמת, ושה"חשש" עדיין מונע את זה מלהופיע ממש.

 

ולשאול מה הוא מציע.

 

יש סיכוי שיגיד שמציע לא להילחץ ולהמתין בסבלנות.

 

כבר  היתה פה פעם מישהי כזו; חיים היום באושר ובשמחה כנשואים..

על זה בדיוק דיברה ח"כ חוטובלי..

היא לא התכוונה על להתפשר על נתונים[כמו שחלק הבינו אותה לא נכון]

 

אלא לא להתפשר על הרגשה.

 

ובכלל איך אתה מרגיש שהצד השני אומר לך שאתה אחלה, ממש אחלה, אבל חסר לו רגש?

[מכירה יותר שיחתכו על זה מאשר ימשיכו]

אני במקום הזה - הייתי חותכת, כי נראה ששניכם מאוד עמוסים נפשית ולא פתוחים ליצירת קשר.
אבל - אני זה לא אתם, ויש כאן חכמים ממני. בהצלחה ענקית!

שה' יכוון אתכם להחלטות הנכונות בקלות!

את לא רוצה חתן?

המ"ה

 

לפחות עד ביאת משיח

את לא רואה שאין שם פרטים מעשיים?

 

העבודה עושה שחור בעיניים

ברור, בכרמים בשילה.

למעשה יש לנו רק מטע אפרסקים כאן

אחרי זה ארוחת ערב אצלי על חשבון הבית

כי זה אכן נשמע תמוה משהו.

נשמע חשוד

אם באמת זאת השכונה/היישוב שלו- אז נראלי שזה בסדר...

אבל אם הוא משום מקום נחת אצלך ברחוב בפתאומיות- הייתי קצת יותר נזהרת ואומרת לו שאני מעדיפה שיחת טלפון. 

 

איך את יודעת שהוא מישפה? הוא אמר פרטים שמסרת רק לישפה? 

 

תראי, יש מצב שההורים שלך שכרו לך שדכן צמוד ללא ידיעתך, תבדקי איתם 

איך הוא הציג את עצמו שקוראים לו?

אולי זה הבחור הזה שמסתובב ומנסה לשדך לעצמו (בעל בעיה חמורה)

 

מתי נרשמת לישפה?

היה לך שם שדכן אחר?

 

תבררי טוב בישפה, ואל תיפגשי איתו לפני....

 

"כבדהו וחשדהו" אין מה לעשות, בעולם שלנו א"א להשאר תמימים מידי. 

ומה שתיארת מזכיר לי מקרה דומה, לכן ישר קפצתי...

 

לק"י

 

אולי זה מישו שמנסה לחזר אחרייך

עד עכשיו הייתה לי שדכנית אחרת.. אין לי מושג מאיפה הוא צץ.

אמרתי לו שהיום לא יתאפשר לי להיפגש, אז הוא אמר שזה מאוד קשה לו לשדך לאנשים לפני שהוא רואה אותם.

בכל אופן לא ניראה לי שאפגש איתו בקרוב.

שבת שלום!

תנסי להוציא ממנו את השם ותבררי עליו

לישפה

ותודיעי להם על השיחות טלפון האילו- גם אם יש לך מס' פלאפון או פרט מזהה אחר- זה קצה חוט

נשמע ממש ... מעורר חשש

הבחור עם זר פרחים ביד.. |פה חשדתי|



באמת יש מישהו שיעשה דבר כזה ברצינות?
ואני מדבר על מחזר, לא על מישהו שרוצה להזיק..

מה זה "להיפגש פנים אל פנים" עם מישהו שאינך מכירה ובדיוק "נמצא במקרה" באיזורך..

 

ותסלחי לי, גם לא עונים על "מקום מגורים" לשיחה כזו (טוב, תמימות מובנת. מה פתאום לחשוד..)

 

תבדקי מיידית עם ישפה אם מוכר להם דבר כזה (אם כן - שילמדו אותו איך מתנהלים..). אם לא  - מה שיש להניח - תדווחי לדעתי למשטרה על השיחה, או לפחות לאבא שלך - אם הוא "בריון" רציני....

 

וצריך לבדוק במי המדובר, לפני שיגרום נזק למישהי..

 

יש לך מס' של נייד - זה גם חשוב.

אני הייתי מדווחת לאבא גם אם הוא לא בריון רציני...

 

ובכלל- דואגת שיהיו אנשים שקרובים אליי בעולם הלא- ווירטואלי שיידעו על קיומה של השיחה הזאת...

יש להניח שגם אבא לא בריון,

 

יודע איך לטלפן למשטרה כשצריך, אם צריך...

אוקיי. שוק.
מזלטוב!!!
מי המאושרת, מותר לשאול?
(והיא בהחלט מאושרת. ישלה אחלה בחור שף )

והוא באמת זכה!!

בטח שף. שרפנו ביחד סיר פתיתים‎

מזל טוב איש!!

זה בתנאי שטח!!!

אצלי מספיק שזה יהיה באמגזית ולא על גז וזה שטח

חח..זה היה הפעם הראשונה שנתתי לבנות  לבשל לבד בלעדי..וגם האחרונה!!

חח..סתם סתם הייתם אחלה!

אתם באמת זוכרים את זה?

 

עזרא היית שם בכלל?

זה כן שטח! אז מה אם לא היו קוצים ודרדרים..

 

חוצמזה סטיב-כולם אכלו את זה יפה מאד

אז כנראה שזה היה בסדר..

ולא נתת לי להיות לבד.

באתי רק בערב

אבל את הערבצוות המווצלח (עלק) אני לא אשכח

נוסטלגיות...

מה? אתה אח שלו?

 

וואו אני בהלם!

מלא מזל טוב!! בניין עדי עד.

להביא כלוב עם 2 ארנבות וללטף אותם כל הדייט.

*ללכת לג'ימבורי ולהיכנס יחד עם כל הילדים לבריכה של הכדורים.
*לעשות צניחה חופשית יחד.
*לעשות סנפלינג.
*לנסוע על 200 בכביש מהיר ותוך כדי המשטרה רודפת אחריכם.

|דודה|

ואם היא סופר חמודה היא תחכה בצד השני עם אוטו

מדוייט אבל סתם ככה נשמע לי רעיון לא רע בכלל =) 

להפריח בועות סבון...

לעשות הצגה יחד....

לקפוץ בשלוליות בחורף.

מלחמת מים בקיץ..

 

טוב נו..
אנחנו הולכים עם האחיינים שלו

עם אקסית, אז אל תספרי ל*****

יש לי חבר שעשה את זה בפגישה שנייה

סוף סוף מתרעננים קצת בבין הזמנים!

וקווי ה' יחליפו כח.

היה שבוע שעבר אירוסין לאחי (ליתר דיוק מסיבת שידוכים)

אחלה משפחה.

 

* עבר שבוע החופש הראשון - מנוצל ביותר

*חברה הכי טובה מתחתנת עוד פחות משלושה שבועות ובדיוק נגמרה לה תקופת מבחנים..

 

ב"ה עומדת לפני עוד שבוע עמוס

 

בשורות טובות ישועות ונחמות 

ישועת ד' כהרף עין!!
אני מאושרת, שמחה, מרחפת..
ושכך בע"ה זה ימשיך