פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1341)

בעזהי"ת.

יש אולי תובנות, הבנות, פירושים.

נפקא מינות זה גמרא ואסור לבנות ללמוד!

<צ>

כרגש שמופיע כלפי דבר שטוב לי איתו, שטעים לי, שיפה בעיניי, וכו'.

אהבה מופיעה כאשר יש תודעת אחדות עם הנאהב,זהות מוחלטת.

למשל,

אהבת תורה- הרגשת זהות וחיבור עם התורה. [עם ערכיה וכו']

אהבת ה'- דבקות מוחלטת, זהות טוטאלית עם מידותיו, רצונותיו וכו'.

אהבת איש/אישה- הרגשת אחדות, זהות מוחלטת עם הנאהב- עם מידותיו, עם רצונותיו, עם שאיפותיו..

אהבה בגימ'- אחד. כאשר אדם מרגיש שהוא אחד עם הנאהב. 

[מכיוון שזהו כח כ"כ גדול שהקב"ה נטע בנו, לענ'ד לא שייך להשתמש בו על דברים כמו אוכל,סרט וכו'..]

כשאוכלים מתאחדים לגמרי עם המאכל האהוב

אהבה זו היא שבגללה כולנו קמים בבוקר.

אהבה היא גם השורש ק.ד.ש.

"והייתם קדושים"

"ויקדש את יום השביעי"

"קדוש קדוש קדוש ה' צב-אות".

אנחנו מקדישם את השם, אנחנו כאילו אומרים :"ה'ף אנחנו אוהבים אותך יותר מכולם"...

השם "קידושין" לא נבחר סתם. זה לקדש את האישה, כמו לאמר לה: "אני אוהב אותך הכי הכי..."...

***************************

זה לקוח מתוך המאמר:

((((((((((הייתי בחטיבת הביניים כשג'ון לנון מת, וזה פשוט הרס אותי. גדלתי על אלבומי החיפושיות הישנים של אמי, ועד שהגעתי לגיל ההתבגרות, היה לנון בעיניי דרגה אחת מתחת לאלוהים (ואולי אפילו מעליו - כפי שלנון עצמו העיד פעם על החיפושיות). כך שאחרי שהמניאק המטורלל ההוא רוקן את מחסניתו לתוך החזה של המוסיקאי המדהים הזה בשמונה בדצמבר 1980, הלכתי לבית הספר לבוש שחורים במשך חודש שלם. נסעתי כל הדרך לניו יורק ונופפתי בנר עד שנקעה כתפי, ושרתי כל כך הרבה פעמים "כל מה שאנו אומרים, זה תנו לשלום הזדמנות!" עד שזה באמת היה כל מה שאמרתי. בינתיים, הושעיתי מבית הספר כתוצאה מקנוניה (זה היה אהרן מיטלמן, לא אני, שנעל את המורה לצרפתית בארון ופינה את התלמידים מן הכיתה), ולפיכך הזדמן לי לקיים בביתי, לכבודו של ג'ון, שבוע "הישאר במיטה וגדל את השיער". אפילו יצאתי ושילמתי כסף טוב מדמי הכיס השבועיים שלי כדי לרכוש שני אלבומים של יוקו, שבהם היא צווחת ומחקה קולות של לווייתן לסירוגין במשך שמונים וחמש דקות רצופות. אם זה לא מעריץ אמיתי, מה כן? 

את כל זה אני טורח לספר לכם כדי לבסס את מעמדי כחסיד לנון מושבע, ותיק ונאמן, שאין לו אח ורֵע, מפני שעכשיו בכוונתי להרוג אותו שנית. 

ג'ון הצטיין בעיקר כחבר בצוות, אך אין כל ספק שגולת הכותרת של יצירתו, שלעולמי עד ולנצח נצחים תקושר באופן מיידי לשמו, היא "דַמיין" (אימג'ין). ובצדק: לא אכפת לי מה חושבים העורכים האווילים של הירחון רולינג סטון, זהו שיר ענק, שעושה לי צמרמורת משתקת ומשתיקה מן התיבה הראשונה, בכל פעם מחדש. האיש היה גאון, ו"דמיין" היה המצאתו הגאונית ביותר. אפילו המילים לבדן די בהן לגרום פיק ברכיים (שימו לב): 

דמיין שאין גן עדן 
זה קל אם תנסה 
שאין שאול תחתינו 
ממעל דוק עבה 
דמיין את כל האנשים 
חיים בשביל היום... 

דמיין שאין מדינות 
זה לא דבר קשה 
שום דבר להרוג או למות למענו 
והיעלמות כל הדתות 
דמיין את כל האנשים 
חיים חיי שלום... 

אולי תאמר שאני סתם חולם 
אך אני איני היחיד 
מקווה שיום אחד תצטרף אלינו 
והעולם יחיה כאחד 

(תגידו לי שלא המהמתם את המנגינה כשקראתם עכשיו. אם לא, משהו משובש אצלכם). 

איזה מילים! כל כך מתוקות, כל כך יפות, כל כך חובקות עולם - כל כך נכונות. אנו מסכימים איתן בכל רמ"ח איברינו, מאמצים אותן באופן טבעי, בלי לחשוב אפילו. הן פורטות על הנימים הפנימיות העמוקות ביותר שלנו, הן יוצרות בתוכנו מין כמיהה מעורפלת אך כנה למשהו טוב יותר, משהו מושלם. כל מה שלימדו אותנו - אפילו חלק ניכר ממה שאנו מורכבים ממנו - מגיב בהתרגשות רבה למסר הפשוט אך המשכנע בשירתו של ג'ון (למען האמת, ההשראה המקורית למילים הייתה דווקא הגיגיה של יוקו - תאמינו או לא). 

בטח אתם חושבים: נו, כמה צפוי! עכשיו הוא ינסה להסביר כיצד השיר "דמיין" הוא רק הזיה באספמיה, אידיליה נחמדה, פנטזיה תמימה ותמהונית שיפה לשיר עליה ולדמיין אותה, אך היא אינה ניתנת ליישום ולכן חסרת ערך מבחינת התכנון הפרגמטי שלנו לעתיד. 

נו - באמת. העלבתם אותי. אין זו הכוונה כלל. בעידננו ה"פרקטי" וה"ציני", אינני מתבייש להתוודות שאני מחשיב את עצמי אידיאליסט ובעל חלומות דון-קישוטיים לא פחות מן הזמיר שוכן שדה התותים עצמו, עליו השלום. אינני מפקפק בחכמת מפעלו של לנון בשל חוסר סיכוייו להתממש במציאות (הרי גם להרצל אמרו כך!). למעשה,היבטים רבים של חלומו - כפי שהוא מתבטא ב"דמיין" - אכן קורמים עור וגידים בכל יום שעובר. אילו הייתי שותף לשאיפותיו של ג'ון, אילו ערגתי לכך שתתגשמנה במהרה בימינו, הייתי שותף גם למאבק להשיגן. הייתי מתנדב להיות הסנשו פנסה שלו, הייתי נלחם כמו אריה נגד הרוח ונגד הזרם ונגד ההערכות ה"מציאותיות", הייתי נלחם שכם אחד עם כל מי שרק יצטרף למען המטרה הנעלה, בכל לבי ובכל נפשי. 

אז הבעיה כאן איננה בעיה של אידיאל בלתי ניתן להשגה, יעד משיחי אך לא מעשי. לא ולא. שתבינו: בעיניי חזונו של הנביא לנון אינו אידיאל בכלל. הוא היפוכו של אידיאל. לא רק שאינני רוצה שהוא יתגשם במהרה בימינו - אינני רוצה שהוא יתגשם אף פעם. חלומו של לנון מייצג, בעצם, כניעה לנטיות ההרסניות והאפלות של הנשמה האנושית. המזור הפלאי שהוא מציע לצרות העולם הוא, לאמיתו של דבר, תרופת ממית-החסד קבורקיאן. הגשמת חלומו של לנון תגרור אחריה את כיליונם של החלומות, התקוות, השמחות ועצם הסיבה לחיות, שלכם ושל כל בן-אנוש שאתם מכירים. אילו אנחנו - שזמן כה רב מתייחסים למילותיו של לנון כאל אידיאל מובן מאליו - אילו היינו זוכים לראות בחיינו כיצד משאלתו מתממשת ומיתרגמת למציאות, התוצאות היו עגומות ואיומות יותר ממה שהיינו אי פעם מסוגלים... לדמיין. ))))



ד 

מדוע אתם קמים בבוקר? 
לא - באמת. עצרו רגע וחשבו באופן רציני על השאלה הגורלית אך הזנוחה הזאת. מה הוא הדלק המעורר ומניע אתכם כל יום? מה דוחף אתכם קדימה? מה אתם באמת מחפשים? בינינו - מה תמיד חיפשתם? 

מהי המטרה הסופית - הישירה או הלא-ישירה - של רובן המכריע של פעולותיכם? מהו הדבר האחד והיחיד שאתם זקוקים לו יותר מכל, הדבר היחיד שפשוט אינכם יכולים לשרוד בלעדיו, אשר ייתכן שבלעדיו לא הייתם רוצים לשרוד? נו - מה זה? בשביל מה אתם חיים? בשביל מה אתם עובדים? בשביל מה הייתם מוכנים למות אפילו? 

במילה אחת: מה אתם באמת רוצים בחיים? (הפוגה קצרה לשם הסתכלות פנימית חפוזה...) 

טוב, אתן לכם רמז: אין מדובר במצרכים ההכרחיים - מזון, מחסה, כסות - את אלה כבר יש לכם. איך אני יודע? כי אחרת, לא הייתם קוראים עכשיו שורות אלה. הייתם איפשהו בשוק, סוחבים לחם כמו ז'אן ולז'אן מ"עלובי החיים". אולי אתם חושבים שזו הבריאות? תשמעו: אני יודע שכאשר שני יהודים זקנים חולפים זה על פניו של זה ברחוב, הרי זו מצווה מדאורייתא שלפחות אחד מהם יכריז: "העיקר הבריאות!". מקובל. מי ייתן והקורא וכל משפחתו ומכריו יישארו תמיד בקו הבריאות (אמן). אבל אנחנו איננו חיים למען הבריאות. בריאות היא רק אחד הכלים המאפשרים לנו לתור אחר משאות הנפש האמיתיות שלנו בחיים. אז שוב: מה היא משאת הנפש העמוקה, העזה, האמיתית ביותר שלנו?

"הצלחה", אתם אומרים. טוב, אז מה זה בכלל? איך אתם מגדירים "הצלחה"? מאילו מרכיבים היא בנויה, ומה הוא המרכיב החשוב והחיוני ביותר שלה?

"סיפוק". נו - בחייכם. די לסיסמאות הריקות. השאלות הקודמות מתאימות גם כאן. אני מדבר על משהו אמיתי, משהו שאפשר לשים עליו אצבע, משהו שאתם חפצים בו וזקוקים לו, שהייתם מוכנים לעשות כמעט הכל למענו. אני מדבר על המניע המרכזי והחשוב ביותר שקיים, ואתם מדברים סחור-סחור!

"טוב, בסדר - אושר!" עכשיו אתם ממש מעמידים את סבלנותי במבחן. אתם שוב מזמינים שאלות נוספות: מה, מה, מה זה, שיותר מכל דבר אחר יגרום לכם אושר? התשובה היא כה פשוטה, כה גלויה, כה ברורה - היא על קצה לשונכם! טוב, הנה רמז אחרון, רמז חיפושייתי: כל מה שאתה צריך זו... 

אהבה. 

נכון, קוראים יקרים. אתם כבר ידעתם את זה. ואם אתם חושבים שזאת קלישאה, אז מדובר בקלישאה השלטת והחזקה ביותר שידעה האנושות אי פעם, הקלישאה הממלאת את מחשבותינו, מכתיבה את מעשינו, מניעה את מזימותינו, מנהלת את חיינו. אנו חיים עבור אהבה. אהבת הורים, אהבת ילדים, אהבת בעל, אהבת אישה, אהבת אחיות, אהבת אחים, אהבת חבר, אהבת חברה, אהבת משפחה, אהבת ידידים. זה מה שאנו רוצים ולזה אנו זקוקים יותר מכל, וחלק כה גדול של פעולותינו במשך כל ימי חיינו קשור ומיועד בסופו של דבר לשם השגתו, הגנתו והעצמתו של אותו אוצר שרחוק מפנינים מכרו: אהבה. 

ברור: יש מטרות וחוויות אחרות בחיים שאנו מתאמצים להשיג - להט הלימוד וקסם המחקר, התחושה משיבת הנפש של יצירה אמנותית ותגלית מדעית, התרגשות המאבק או המשחק, התענוגות החומריים והחושניים למיניהם - אבל תגידו לי שלא הייתם מוותרים על אחד מאלה לפני שהייתם מוותרים על אהבה; תגידו לי שלא הייתם מוותרים על כל החבילה למען האהבה, ואומר לכם שוב: משהו משובש אצלכם. 

אז אנחנו מסכימים: אף אדם בעל מוח מפותח דיו לא יכחיש שאהבה מהווה לפחות אחד הגורמים העיקריים המניעים ומכוונים מעשי אנוש. אז הבה נקדיש מספר מילים לאהבה, בסדר? 


*************************

מי שמעוניין לקבל את כל המאמר (24 עמ') מוזמן לפנות באישי.

כשמכירים מישהו, ומה שהוא רוצה- את גם רוצה.

מה שהוא שואף- את גם שואפת לשם.

מה שחשוב לו-חשוב גם לך..

וכו'

בס"ד

קשה לי קצת שהגדרת את זה כזהות מוחלטת.

לענ"ד זוגיות נכונה או אהבה נכונה זו לא זהות מוחלטת אלא גיבוש של כל אחד כזהות נפרדת וההשלמה של שניהם יוצרת את החיבור השלם. זהות מוחלטת עלולה לעיתים  להיות על חשבון זהות ה"אני הפרטי" לא?

מסירות נפש לעמ"י,

אז את תעשי את זה דרך מה שאת מאמינה, והוא יעשה את זה דרך מה שהוא מאמין, אבל יש מכנה אחד [או יותר] משותף וזהה.

קחי למשל את אהבת ה'- לשיטתך, שאהבה הינה גיבוש של 2 אישויות שכל אחת עומדת בפני עצמה- את מאמינה במידות ורצונות כל שהן, והקב"ה "בעל מידות" כל שהן, ואהבת ה' היא השתלמות של שני הדברים, של המידות שלך ושל מידותיו של הקב"ה..

לשיטתי- הקב"ה בעל מידות ורצונות, ואנחנו צריכים להזדהות ולהרגיש אחדות מוחלטת עם אותן מידות ורצונות..

וכן בתורה..

מטרות משותפות ואדיאלים גדולים זה אחלה.

אך אנחנו לא מלאכים, ואי אפשר לחיות רק מרעיונות.

כדאי שהמכנה המשותף יהיה קצת יותר מ"תורה, חסד, מסירות נפש לעמ"י"

אחרת תגמור ברבנות.

רצונות/מחשבות/שאיפות יכולות (וצריכות?) להיות שונות.

הרי מדובר בשני בני אדם שונים ולא זהים.

אבל -

אתה רוצה את מה שהוא רוצה - כי זה הרצון שלו

אתה שואף למימוש השאיפות שלו - בשבילו

מה שחשוב לו חשוב לך - כי זה הוא.

לפי מה שאתה אומר, אם אדם ישנה את שאיפותיו באמצע החיים, אז בטלה אהבה.

מה ההבדל בין שינוי שאיפות לשינוי מראה?

שניהם אהבה התלויה בדבר.

(איך עושים את זה? אני חושבת שהכל מתחיל ונגמר בעין טובה. להכיר בטוב הפנימי שקיים באדם ומוביל אותו.

והרבה הרבה ללמוד ולהבין איך הטוב הזה מופיע גם בדרכים עקלקלות ומסובכות)

שגורמת לך לאהוב את עצמך

כלומר לא רק אהבה לבן אדם אותו אתה מעריך,מכבד,מחבב ומרגיש שלם איתו...

אלא זה מין חיבור וקשר שגורם לך להוציא את העוצמות הטובים שבך!

הרגשה של בית ובטחון מצדך, רצון שיהיה לשני טוב מהצד השני.

כל מי שחושב שאהבה לא נמדדת במעשים- אני חולקת עליו!!!!

אין דבר אוהב יותר מלשלוח את אשתך לישון ולסדר לכבודה את הבית...

אז נכון שמאחורי הקלעים בתוך הלב אי אפשר למדוד או לספור אהבה

אבל מה שנשאר אצלך בלב ולא יוצא החוצה לאהובך- לדעתי -בסיכומו של דבר לא שווה כלום....

במיוחד אם זה מפריע לך.

זה מפריע לשיחה - את זה כתבת.

האם זה מפריע לך להעריך אותו?

לא מראה על פער באינטליגנציה.

מניסיון- בעלי היה שולח לי אסמסים עם שגיאות כתיב. אגב הוא חכם בצורה בלתי רגילה אבל יש לו לקות למידה...בכתיבה

האמת שקצת. מעריכה אותו על דברים אחרים אבל זה גורע מעט.

זה קצת..מרתיע אותי אם אפשר לומר. [שגיאות הכתיב בעיקר והוא חוזר על אותו דבר כמה פעמים.]

בטוב, אז זהו שבקטע של החכמה אני לא כל כך מרגישה את זה.. \-:

האם על דבר כזה אני אמורה לפסול?

אם זה מפריע לך, ואת לא רואה את עצמך שלמה עם זה, ומעריכה אותו באמת בלי להרגיש מבוכה או בושה עם עצמך בגלל זה (ואל  תתכחשי לרגשות שלך או תרגישי לא נעים איתם)  - כן, זה הגיוני לדעתי לפסול.

יש כאלה שזה פחות חשוב להן ויש כאלה שיותר. אם את חושבת עם עצמך בכנות ומגיעה למסקנה שאת כן יכולה לקבל את זה בסך-הכללי של האישיות שלו - אז בסדר. מההודעה שלך הייתי אומרת בזהירות שזה פחות נראה כך, אבל זה עניין אישי מאוד ורק את יכולה לדעת את האמת.

באופן כללי. לגבי שגיאות כתיב, אם הבנאדם מאוד מאוד חכם ורק יש לו בעיה נקודתית בזה - זה דבר שלדעתי אפשר להתגבר על הרתיעה הקלה, אם יש, ולא בקושי רב)

בס"ד

היה לי קשר ארוך עם בחור אבל הרגשתי שכל מה שאני אומרת אני צריכה לשכתב לצורה יותר קלה להבנה. והחלטתי שאני לא רוצה לחיות ככה, גם אם זה ככה רק בשנה-שנתיים הראשונות עד שהוא מתחיל להבין אותי-כי פשוט זה לא נעים לי להרגיש שאני מדברת אליו כמו ילד קטן...

לא אומרת שזה מה שאת צריכה לעשות, תשקלי אם זה מתאים לך...

בהצלחה

מחילה מכל אלה, אבל אני לא יכולה לראות שגיאות כתיב. זה משגע אותי.. זכר ונקבה וכל זה... אני מאוד מקפידה על זה וקשה לי לראות שאחרים טועים בזה.. לא, אני מעירה להם אל דאגה (:

יחד עם זאת, אני לא ה-כ-י חכמה, ואני לא אתחיל לפתח איתך שיחה על מצב הנפט בארץ ועל הכלכלה, כי אני לא מבינה בדברים האלה. ויש עוד מלא דברים שנראים פשוטים אבל מה אני אעשה, לא תמיד מבינה.. ואז פה אני אשאל אותך מזתומרת?למה ככה? שתסבירי לי ותתני לי מידע כדי שאני אבין יותר... וכך אני גם ארצה שבן הזוג/ בעלי יהיה.. מישו שאפשר לשאול אותו בלי להרגיש מטומטמת שאני יכולה להרגיש בנוח לשאול אותו ולו את השאלה הכי פשוטה...

תחשבי על זה.. זה מפריע לך? סבבה.. זה לא שטויות. מגיע לך מה שאת רוצה ומה שנראלך לנכון. כמו כל דבר אחר.

רק אל תשכחי שגם רחל התחתנה עם עקיבא... ואחרי עבודה הוא נהיה רבי גדול..

שלבנות על זה שהוא ישתנה אחרי החתונה??? וחוצמזה רחל ראתה את הפוטנציאל האדיר הגנוז ברבי עקיבא, אבל גם אז לא הייתי לוקחת סיכון ובונה על זה שהבחור יפעל על מנת לממש את כשרונותיו.

אני לא אומרת לבנות על זה שהוא ישתנה. לא בונים על זה בכלל שבן הזוג ישתנה אחרי החתונה. רחל התחתנה עם רבי עקיבא למרות שלא למד תורה ולא היה ת"ח. אז גם אם פוגשים במישו שלא כ-זה חכם, לא לשלול ישר. לתת הזדמנות.. 

ותודה, החכמתי. לא זכרתי שרחל ראתה את הפוטנציאל הגנוז בו...

יותר חכמה ממנו. לי היה קטע עם בעלי שאחרי איזה 3 פגישות שחשבתי שהוא קליל ורדוד ואי אפשר להעמיק איתו, חשבתי להיפרד ממנו, אבל לפני זה אמרתי לו- שמפריע לי שאנחנו לא מדברים על דברים רציניים ועמוקים. אז הוא אמר לי- ברור שצריך להגיע לדברים כאלו, זה מאוד חשוב ונגיע... אז מאוד שמחתי שהעליתי את זה, זה הציל  את הקשר. אם בא לך לתת צ'אנס ולבדוק דוגרי או בעקיפין עם הבחור אם הוא בעניין, מה טוב, ככה תדעי את האמת. יכול להיות שטרם הגעתם לשלב של העמקה, יכול להיות שעבר כבר הרבה זמן וזו דעתך עליו, אבל אולי באמת לבדוק ישירות איתו את העניין הזה. אבל לדעתי אל תוותרי על זה אם זה חשוב לך. אח"כ תראי בעלים אחרים ויכאב לך שבעלך לא כזה. צריך להיות שלמים עם ההחלטה להתחתן. לא חצי ולא שליש ולא ככה ככה. זה לכל החיים. בהצלוחה!!

אם אינך יכולה להעריך אותו כמו שהוא בלב שלם; אם תרגישי "מעליו"..

העניין של להסביר בצורה פשוטה יותר, א"א כ"כ  לדבר בצורה מתוחכמת ומחוייכת כי הוא לא בדיוק מבין וזה נתקע.

קלעת בדיוק.

אני לא מרגישה חכמה יותר ממנו, בכלל לא הסתכלתי על זה כך [כמובן שאני לא גאון עולם אבל שמה לב לדברים האלו].

התמקדתי בעובדה שהדבר מפריע לי ואף לא מעט.

תודה רבה חבר'ה! 

אני חושבת שאחתוך, אומנם לא לחלוטין שלמה עם זה אבל אנחנו יוצאים כבר זמן רב יחסית ולאורך התקופה הזו זה הפריע לי.

סתם חבל, בחור מקסים שמישהי אחרת כלל לא תייחס לעניין שמפריע לי חשיבות ויוכלו לחיות נפלא יחד.

כנ"ל אני.

בשלמות ובלי הפרעות ותקיעויות. בע״ה בקרוב ממש!!

בס"ד

את צריכה לברר עם עצמך אם זה גורם לך להעריך אותו פחות בגלל זה, לפעמים התשובה תיהיה שלא ואת מוכנה להכיל את זה, ובהרגשה שלך את לא מרגישה שאת מוותרת/מתפשרת על משהו שעקרוני וחשוב לך.

ולפעמים התשובה תיהיה שלמרות כל המידות, האכפתיות ההתחשבות וההומור יש פה נק' שקשה לך "לעבור עליה לסדר היום" ואת לא מרגישה ששאר הדברים מכפים עליה בצורה משמעותית, ובהרגשה שכזו אני הייתי מציעה לא להמשיך כי זה לענ"ד רק יגדל אח"כ עם ההתקדמות בחיים/בקשר.

שיהיה בהצלחה רבה יקרה, שהקב"ה יאיר את עינייך לעשות את ההחלטות הטובות והכי נכונות לך 

׳‘׳¡׳•׳₪׳• ׳©׳œ ׳™׳•׳ ׳׳× ׳‘׳¢"׳” ׳×׳×׳—׳×׳ ׳™ ׳¢׳ ׳‘׳ ׳׳“׳ ׳©׳×׳¨׳¦׳™ ׳’׳ ׳œ׳”׳¦׳œ׳™׳— ׳œ׳₪׳×׳— ׳׳™׳×׳• ׳©׳™׳—׳”. ׳׳ ׳׳× ׳ž׳¨׳’׳™׳©׳” ׳©׳™׳© ׳‘׳™׳ ׳›׳ ׳₪׳¢׳¨׳™׳ ׳ž׳׳“ ׳’׳“׳•׳œ׳™׳ ׳‘׳×׳§׳©׳•׳¨׳× ׳–׳” ׳‘׳”׳—׳œ׳˜ ׳ ׳§׳•׳“׳” ׳©׳׳™׳ ׳” ׳¡׳×׳ž׳™׳× ׳•׳׳× ׳¦׳¨׳™׳›׳” ׳œ׳‘׳“׳•׳§ ׳¢׳“ ׳›׳ž׳” ׳׳× ׳ž׳•׳›׳ ׳” ׳œ׳•׳•׳×׳¨ ׳¢׳œ׳–׳”.

׳‘׳”׳¦׳œ׳—׳” ׳ž׳¨׳•׳‘׳”!!

היא לא על דברים שברומו של עולם,

ברור שהכי טוב שיהיה שיחה ברמה.

אבל רוב החיים לא יושבים ודנים..

ואני מכיר זוג שהתחתנו, על בסיס זה ששניהם היו מחוברים לברסלב.

והם חשבו שהם ישבו ילמדו ביחד.

והוא אמר לי, מאז החתונה לא למדנו אפילו פעם אחת..

והם נשואים כבר כ8 שנים..

(סתם סקרנות)

משפחה מעולה וחמודה

התכוונתי בעיקר למה שפעימה כתבה.

שהכל צריך לנסות ולחשוב איך לנסח בצורה הכי פשוטה כדי שיבין למה התכוונתי.

זה לא נעים ככה..הוא לא ילד קטן.

אני גם לא מדברת במהלך היום כל היום על דברים אקטואליים וכאלה, לא לזה התכוונתי.

תודה על התגובה בכל אופן

חחחח

אכן, בעקבות שירשורי האולמות פה...

חשבתי גם על בניין שלם, שזה יותר נשמע שיחות משמעותיות, אבל גם יקר- 225 ש"ח ליום אחד, אז אני מתלבטת לי...

כי אנשים מרוב שהם לחוצים 

הם שוכחים שלא הכסף זה מה שיביא להם את הזיווג

ומוכנים לשלם סכומים גדולים

גם בשביל דברים שהם לא מוכחים כעוזרים

ראי ערך תיקונים, מקובלים וכו'

(אין לי שום דבר נגד המקובלים ההם, אבל חזקה על בנאדם שעושה משהו בשביל כסף שהוא לא יר"ש, ואת זה לא אני אומר....)

שזה גורם להם להרגיש שהם נתנו משהו משל עצמם

( כי ליהודים תמיד קשה להיפרד מכסף)

במקום לעשות את הדבר הנכון...

תם מתכוונים שזה לא יקר, או שזה כן?!!

תכלס, "אולי זה לא יקר אבל זה הרבה כסף"- ככה נשמע טוב יותר?

נשמע לי מבאס להוציא על יום אחד (חשוב ככל שיהיה, הוא לא הולך לשנות אותי פתאום ב180 מעלות, גם אם היה צורך כזה [ואני נוטה להאמין שלא..] זה לא דבר שמתרחש משמיעת הרצאה אחת..)  סכום כל כך גדול....

פשוט זה מעניין אותי, נשמע לי "מרחיב אופקים" כזה... וקצת יקר...

בלי להכיר את כל המשתנים.

אין לך מושג כמה עולה להפיק יום כזה.

ולכן עדיף שלא תוציא שם רע על ישפה, כאילו שהם עושקים את הציבור כי הציבור ממילא ישלם.

(בניין שלם עולה 255 ש"ח ליום בהרשמה מוקדמת)

אני באמת מאמין שמי שיוזם ומארגן את זה הינו בעל כוונה טובה ורצון לעזור.

סתם בלי לחשוב הרבה על ההוצאות קח בחשבון הוצאות כמו:

עיצוב הפלאייר,פרסום, רבנים, ד"ר, ואנשי מקצוע שלפע' לוקחים כסף, לשכור את האולם בבנייני האומה, אוכל, שעות מחשבה ועבודה על הכנס עצמו.. ועוד דברים שמן הסתם אנחנו לא יודעים..

[אגב, מי שזה באמת מעניין אותו וחשוב לו לדעת- שיתקשר וישאל למה זה כ"כ יקר ואני מאמין שהוא יקבל תשובה..]

שם, פורופיל פייסבוק וטלפון אפשר להחליף

פנים לא

תבקש ממנו שיפרסם בנוסף תמונה ברורה יותר

זה יעזור יותר מהכל  

אני מקווה שבעקבות המהלך הזה לא יפגעו עוד אנשים בעלי שם זהה/ דומים חיצונים

ישר כוח לעוסקים במלאכה

הקב"ה ישלם שכרם

אם לא הייתי מכירה זוג שנפגש דרך הפייסבוק הייתי אומרת לא להתייחס למי שלא מכירים.

מה שבטוח- חייבים להיזהר מכל אחד

מי יוצא לריצה אחרי ארוחה? 

צריך לחכות איזה מינימום חצי שעה...

שהריצה היא פועל יוצא של הסיבות להלן:

1) אין לו במה לשלם.

2) הוא לא מעוניין בקשר.

ניתן לצאת מנקודת הנחה שהוא לא חיכה כלל.

(nitzel)

תרתי משמע

(אני והמשחקי מילים שלי, סטיגידיש וכאלה)

וכמו שראינו בשרשור שכן, ניתן לומר שהוא והשניצל ממש הפכו לאחד... הדברים מתבהרים באור נוגה זורח ומאיר.

לא יודע על השיטה שלו.

אני חושב שבית הספר לזוגיות שלו כבר קיים הרבה זמן אבל לא יודע לספק יותר מדי פרטים רלוונטים.

הפרידה רק תהיה יותר כואבת.

אם לא, תתרכזי בנקודות החיוביות שלו, אולי גם תכתבי אותם על דף ותראי איך הדברים הלא מהותיים שמציקים לך יתגמדו.

אולי תנסי פשוט ליהנות, לראות אם קודם כל, מעבר לקריטריונים שלך, יש חיבור ברמת השיחה וכו'..

ואחרי הדייט פשוט תנסי לבדוק האם באמת הדברים מציקים לך או לא.

כלומר, לחלק את זה לשני שלבים-

א. הדייט עצמו - לבוא בשביל ליהנות ולהכיר בן-אדם. (בלי להתייחס למה מציק / לא מתאים לי)

ב. אחרי הדייט - לבחון האם זה תואם את מה שאני מחפשת ומה שמתאים לי.

רק רעיון.. ותמיד יותר קל לתת עצות מאשר לקיימן..

בהצלחה!

אני חושבת שכדאי לנסות שוב ולתת צ'אנס אלא אם כן זה נראה ממש ממש לא בכיוון.

לרוב אנחנו באים מתרגשים, חוששים ולא כל כך מי שאנחנו באמת.

אז אני לא אומרת לתת מספר פגישות עד שנפתחים, וודאי שלא אבל כדאי לנסות פגישה שניה וכך לקבל החלטה עם קצת יותר הכרות והבנה עם מי נפגשת והאם ישנה אפשרות להמשיך ולנסות.

לשם כך צריך להשתדל [קשה..רושם ראשוני וזה] לבוא באמת בראש פתוח, בלי כל הדברים שהטרידו לגבי המדוייט\ת ולא להתעסק בזה בראש במהלך כל הדייט. לזרום, ובע"ה..

לגבי מה ששאלת, עד עכשיו זו הייתה מעין הקדמה ;)כשיודעים למה רוצים לתת צ'אנס נוסף ושאולי זה יכול להצליח אז יותר קל לשים את הדברים שמציקים בצד ולבוא בניחותא לדייט.

בהצלוחה

בס"ד

שלי בעניין הזה, עצם העובדה שהחלטת לתת צאנס זה אומר שיש משהו אצלך שעוד לא שלם בלסיים את הקשר הזה...

נפגשים עוד פעם אחת ועושים חשיבה אם מה שהפריע לי בהתחלה מתחזק רק עכשיו או שלהיפך.

אם התחזק - אז בד"כ עדיף לסיים

אם להיפך- אז בעז"ה שרק תרצי להמשיך ולהיפגש.

מן הסתם לא כל בעלי האתרים יראי שמיים...

מה אכפת לבעלי האתר לשלוח הצעת בלי סוף? אול יצא מזה משהוא טוב ואז הוא ירוויח...

אני מתחילה לחשוב שיש משהו במה שאתה אומר, אבל ממש לא מבינה איך...

שולחים הודעות מפרופיל פיקטיבי? אז למה הוא לא עם פרטים יותר קשורים? שולחים הודעות בשם אנשים אמיתיים? אז איך ידאגו שייצא מזה משהו? ושוב, למה לא מיותר קשורים...?

שאלה נוספת - עד כמה אתם מרגישים מחויבים להגיב לפניה מסוג כזה?

בטח ובטח אם ברור מעל לכל ספק שזה סתם.

ורוב הפרופילים באתרים הנ"ל הם פרופילים מבופרקים

כדי שיראה שיש תנועה באתר ושתשארי

כרטיס מפוברק עדיף שיהיה יותר אטרקטיבי. סתם תנועה באתר לא תשאיר אותי. פעילות של אנשים שנראים עם פוטנציאל להתאמה עבורי - זה משהו אחר.

מה שאתם אומרים נשמע הגיוני באופן כללי (אם כי עצוב מאוד), אבל הפרטים משונים בעיניי.

להקה לחתונה שיודעת לשיר שירים חסידיים מזרחי וכו'.. חשו שידו להקפיץ לעשות שמח..

אבל לכל אחת יש סגנון קצת אחר

כנס ליוטוב, צפה בלהקות ותראה למה אתה מתחבר

דן עשוש 0547877272

הם הרגע החליפו זמר אז אין להם סרטונים ביוטיוב, אבל הם טובים

ליצירת קשר: leizerson@gmail.com

מה, להקות חתונה אמורות לעורר צער ויגון! נהי, בכי ותמרורים!

יש את ענבי הגפן של רועי ידיד..

לכתחילה...

מים חיים.

איזה סגנון?

כאלה שאני אוהבת- אז ישיר, לב טהור, נושאי הכלים וכלים שלובים (יש בת שמנגנת שם..)

בעזהי"ת.

היו אצלנו, מצויינים מאוד!

עושים שמח שאין דברים כאלה! במלא סגנונות. בד"כ הם קולטים את הראש של הזוג ולפי זה מנגנים.

היינו בחתונה שלהם של הר-המורניקים והם היו דוסים לגמרי, וביטויוב ראינו שהם גם מנגנים לא דוסי..

טלפון שלהם: 0545320198 יאיר

למעשה כל השרשור הזה כולו הוא פרסומת אחר פרסומת...

אבל מילא, כנראה שזה מסוג הפרסומות שהמנהלים והאתר מתירים במסגרת הפורומים...

לענייננו: הכל תלוי כמובן דבר ראשון במחיר שאתה מסוגל לשלם. לדעתי, לא נכון קודם לבחור את הלהקה, ואז להתחיל לחשוב על עניינן הכסף. זה לא חשיבה כלכלית נכונה ובפרט שאתה הולך להתחתן ולהקים בית שצריך גם להתנהל כלכלית בעתיד, תמיד טוב להתחיל מראש עם חשיבה כזאת... (אלא אם כן אבא של אחד מכם מליונר ואז החשיבה על הפרט הזה באמת קצת שולית, אבל תרשה לי להניח שלא זה המצב...).

לכן, החלט איזה סכום אתה מוכן להוציא על להקה לחתונה - מ3000/4000, דרך 5000/6000 ועד הטיפוס למעלה של 8000/9000... ומן הסתם יש גםם אולי גבוהות יותר עם תוספים "מיוחדים" וכו'... (נגן של איזה כלי מוזר שמעולם לא שמעת...).

אחרי שתבחר את הסכום שברצונך להשקיע בלהקה, תבדוק ספציפית כל להקה מה המחיר המשוער שלה וככה תוכל לפסול להקות בגלל המחיר, להיאר עם להקות שמעניינות אותך מבחינה מוזיקלית ושג-ם מתאימות לכיס שלך, ואז תהיה ממוקד בהרבה לבחור את הלהקה הטובה ביותר.

ואם אתה רוצה גם נטו המלצה ללהקה טובה - אבל יקרה, אין ספק - שיודעת לעשות כל מה שציינת, יש לה מגוון מאוד רחב של סיגנונות (בעיקר בגלל הזמר) - זוהי ענבי הגפן של רועי ידיד כמו שציינו כמה מעליי... הזמר פשוט שר יפה, מה שלעיתים קצת צורם אצל להקות אחרות שבתחום השירה הן קצת קצת צולעות ומביאות זמר שלא תמיד מספק סחורה שאנחנו היינו רוצים... אז אצלם, רועי ידיד נותן יותר ממה שהיינו רוצים...כמובן, אם מצליחים להתחבר לסגנון שלו.

ב"הצלחה!!

שווה כל שקל, עושה ממש שמח. 0523805429

אחרים... בהצלחה!!

אם ממש ממש קשה (עדיין את מחכה???) תיזמי את שיחה ותגידי לו שאת רוצה מאוד לדעת היכו הדברים עומדים. אני ממש מבינה אותך!

שהיה מאוד טוב, ושגם הוא הרגיש כך, ולא מבינה מה פתאום "הוא צריך לחשוב", ואיפה הבעיה. שאלת למה הוא הרראה לך שהכל סבבה כשזה לא.

מנסיוני, מצב כזה לא נדיר.. יכול להיות שבאמת ממש כיף לו איתך (ולכן זה גם מה שהוא משדר ומה שאת רואה), והוא גם מוצא בך תכונות חיוביות רבות ודברים שהוא מעוניין בהם בבת-זוג, אבל הסגנון שונה מהתמונה שיש לו בראש של אשתו.

למשל, הוא מחפש בחורה תמימה וחמימה, ואת מתוחכמת, ויותר קרירה (או להיפך). הוא מחפש בחורה שמתלבשת בפשטות, ואת מתלבשת יותר אלגנטי ומוקפד (או להיפך).

אז זה נמשך שלוש פגישות, כי למרות שלא התאמת ל"מודל" שיש לו בראש, היה לו מאוד נעים, והוא אומר לעצמו שיש בך תכונות מאוד טובות, ואולי הוא מגזים עם הקיבעון שלו דווקא לסגנון הזה. אבל אז מגיע הזמן שהוא צריך להכריע האם הוא אכן התגבר על המודל, באמת ובתמים, או שלמרות הכל, השוני ממה שהוא תמיד רצה מפריע לו.

לא שבהכרח זה מה שקרה כאן, אבל זו אפשרות שלמדתי שאינה מאוד נדירה.

כן כן, גם זה הגיוני

יכול להיות שאתמול בערב היה לו הרבה דברים על הראש

או שלא היה לו פנאי לדבר.

ושיחות כאלה מקובל לעשות אחה"צ-ערב

ולכן הוא לא התקשר עד עכשיו

זה בכלל לא אומר שיש לו התלבטויות או שהוא לא בטוח

יש סיכוי שפשוט הוא עסוק

אני מסכים שהיה עדיף שאתמול הוא היה מרים טלפון ל5 דק' רק כדי להגיד שהוא רוצה להמשיך

ואת שאר השיחה הייתם עושים ביום אחר (נגיד היום)

אבל הוא לא עשה את זה

תוכלי להגיד לו שזה לא עשה לך טוב ולא היה נעים לך

אני בטוח שהוא יבין את זה וישתדל יותר בהמשך

אני מניח שהחסרון הגדול הוא חוסר הראשוניות, אבל מצד שני היתרון הגדול הוא הנסיון. וכשאני כותב נסיון אני מתכוון בעיקר ליכולת לתקשר, לנהל שיחה, להבין מה זו אשה, לדעת מתי לדבר ומתי לשתוק, מה להגיד ומה לא. ואת זה, מה לעשות, גברים לומדים רק מהנסיון...

ועוד יתרון בעיני זו בגרות לחיים: יודעים יותר מה חשוב ומה פחות, יודעים איך להקים בית, איך להתנהל כלכלית, איך להיות בקשר נכון ובמרחק נכון עם המשפחה של הצד השני, איך להתמודד עם בירוקרטיה בכל מיני מוסדות, ועוד.

וגם נדמה לי שיודעים גם יותר לסלוח ולשים דברים קטנים וקטנוניים בצד, כדי כן למצוא את המשותף ולהקים משהו גדול ויציב ביחד. יודעים לשים את הפנטזיות על חיי נסיכים בצד, ובמקום זה להשקיע איפה שבאמת צריך: לפרגן, להגיד מלה טובה, להמנע מביקורתיות-רקע תמידית, ואם יש ביקורת מהותית - להגיד אותה ישירות בצורה נעימה שגם תישמע. 

בעיני כל אלו דברים שמי שבא עם נסיון כבר מאומן בהם, וזה לא מעט.

הרי למה הוא התגרש?

אולי כי הוא לא מבין מה זו אשה, לא יודע לתקשר נכון...

אמנם לומדים מניסיון, אבל אם הניסיון היה כושל - אין ערובה לכך שהמסקנות נכונות.

יתרון - בגלל הניסיון.

מילא חיסרון - בגלל הכישלון

הוא מבין מה זו אישה. והוא יודע לתקשר מצויין! והוא ממשפחה טובה והוא חכם, לב טוב וכו' וכו' וכו'.

רק ש...

הם כנראה התחתנו כשהיו מאוהבים עד מעל הראש או לא יודעת מה, והוא לא הקשיב למה שאמרו לו על ההיא...

אז הוא גילה את זה אחרי החתונה.

וזה יכול להיות גם על הצד ההפוך, על האישה...

אחרי החתונה משתנים, ולצערי יש כאלה שמשתנים לרעה או שפתאום יום אחד תופסים את הג'ננה שלהם ועושים  עוול לאלה שאליהם הם נשואים.

כשקראתי את התגובה שלך ואת תחילת השרשור נזכרתי מיד בטור של הרב יוני לביא שכותב כל שבת בראש יהודי, 'בשניים'.

הציעו למישי גרוש... אני? למה לי? מה עשיתי שמגיע לי גרוש? ואז הטפלון צלצל ואחותה הייתה על הקו. והיא גרושה.. והיא אומרת לעצמה, 'הנה אחותי ל"ע גרושה.. היא פחות טובה ממני ומאנשים אחרים?'

אז סה"כ צריך לחשוב פעמיים לפני שמסרבים... והקטע הזה תמיד מהדהד לי בראש.. חשוב לזכור שלפעמים- הגרושים הם לא אשמים...

אני אומרת בחיוך, אבל באמת.

אם למדת את כל אלה מהנישואין הקודמים אז אני חושבת שבאמת זה שם כמעט בצד את מה שהיה.

שיהיה בהצלחה!

אבל ההורים שלי לא מוכנים בשום אופן..

אז א, אפחד לא מציע לי גרוש.

ב, כשעולה רעיון כזה הוא מיד יורד ע״י הורי היקרים

~~~אני מהאלה שמאמינות בחכמתם של המבוגרים~~~~

פשוט אחותי התאלמנה ל״ע והתחתנה שוב... ואנחנו יודעים מזה נישואים שניים.....

לא פשוט בכלל!!

אז מעדיפים שלא...

מאוד מחכים ומענין.

גיליתי שגרושים הם לא עם מפחיד.. ולפעמים זה לא סוף העולם בכלל..

אני חושבת שהכל תלוי בבחור, מה הוא עבר ואיך הוא מתמודד עם זה כיום.

וכמה כוחות נפש יש לך להתמודד עם בחור שכבר עבר דבר אחד או שניים בחיים..

בחורה גרושה?

ובנוגע לשאלה שהועלתה, אני אישית הייתי נותנת צאנס, אותו סיפור עם כאלה שחזרו בתשובה או שהם מבוגרים ממני.

זה ראש אחר אבל אולי דווקא לטובה.

ומה אם יש לו/לה ילד? הייתם יוצאים?

וגם אם היא עשתה שינוי מאז.

אם הגירושין לא היו באשמתה- אז ברור שלא.

דברתי על (רוב המקרים) שבם אין צד אחד שהוא אשם בלבד.

כל עוד אין סיבה מיוחדת.

ואני באמת שואלת!

חוץ מאהבה, איזה עוד סיבות? זה לא שמכריחים מישהו להתחתן, ותמיד יש עוד אפשרויות (נראה לי).