פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1374)

קרה לי פעם שמישהו "רדף" אחריי וזה היה כבר מעצבן..

לכן מקריבים את הנרדף קורבן

רק אחרי ההוא שרודף אחריי

אווץץץץ'.

רודף עוד לא יצא לי להיות.

מקווה שגם לא ייצא...

מישו רדף אחרי, וזה היה בקטע מאוד לא- נעים

וזה עדיין די טרי אצלי.

אך אולי זה משהו שצד אחד חש וצד שני אינו מודע כלל לעניין..

 

למשל:

הוא חושב: למה היא לא מתקשרת? למה היא לא מסמסת?("אין לי כח לרדוף אחריה")

 

היא חושבת: הוא גבר, הוא צריך להתקשר, לשלוח סמסים, ליזום ("אני לא רודפת אחריו")

 

 

אני מעלה השערה:

יתכן שהסיבה היא, שהוא ממאדים והיא מנגה

 

 

ועצתי היא כזו: דברו על זה, תציפו את הנושא..זה עלול לסייע בדבר

הבעיה אצלי, שקשה לי מאוד לעצור,

גם שהכל אבוד, אני מצליח למצוא\לדמיין את הסיכוי הקטן.

הרסני...

סיוט מכל צד של המתרס.

זה סתם מתסכל.

היום כבר למדתי לא להיות, לא שם ולא שם.

אני לא רודפת בשום אופן. ואם מרגישה שרודפים אחרי, ישר פותחת את זה ומשוחחת ע"כ.

 

בעז"ה...

בשורות טובות

בקרוב בעז"ה אצל כולנו

רק שבשונה מבהגדה, אצלינו צריך קודם זיווג, ואז בכורות, אוקיי?

בקרוב אצלי..!|מתפלל|

לא נורא. יש פה לפחות מישהו אחד שאולי אמור להבין, אבל לא משנה...

 

אבל גם בכור/בכורה זה יהיה טוב, אם תהיה קודם בת זוג...

כל מילה אמת....לא בטוח שאקבל על עצמי את זה כי זה מאוד קשה...אבל אשתדל בעזרת ה'

תודה

יישר כח ושבת שלום

לצערי, חשבון הנפש היומי שלי בדרך כלל מסתכם בכך שלא ערכתי היום חשבון נפש..

אם לא,

אז אני לוקחת .

 

שבת שלום!

תודה רבה ושבת שלום

׳ בלי נדר

נשאר מא-צ

 

שבת שלום

ננשמה! כתבה שנשארו הפרקים:  מא'-צ'.

לא מפרק א' עד צ'...

 

למרות שתמיד טוב להגיד תהילים

שבת שלום!

 

 

שאלה טובה..

 

אולי משהו כמו- איך זה אצלכם?

 

ואז בד"כ מגיעה הדעה של המספר על מה שמספר....

ואידך זיל גמור.

 

וברצינות: יש כל מיני משחקים שיכולים מאוד לעזור להכיר ולקדם את הקשר (מניסיון).  אם אתם בעניין של משחקים כמובן.

תחפשי בשרשור הנעוץ ותעשי חיפוש בפורום.

או בתרגום חופשי:

 

איזה רעיונות למשחקים יש לך?

הוא משחק מאוד מעניין ומלמד, מניסיון. אבל צריך ששני הצדדים ידעו לחפור ויאהבו את זה למי שלא טרח בערב שבת לחפש בשרשור הנעוץ. אני הוספתי עוד חוק למשחק: אסור לזרוק את הפתק שלקחת בפעם האחרונה, כדי שיהיה יותר תחלופה וכתוצאה מכך יותר לבטים ואינטריגות וקונפליקטים וכאלה.

 

ויש בשרשור ההוא עוד כמה רעיונות שלא ניסיתי.

מעלים חיוך

תודה!

אני לא מגיבה בד"כ, אבל לא יכולתי להתאפק..
זה פשוט יפה! כשרון אמיתי..

כיף לך שאתהה יכול להתבטא בדרך כזאת, זה מדהים!

למשל: תגיד לה, "וואו, אני לא מצליח להבין, איך הצפונים מסתדרים?"

 

תציף דיון ענייני, שהיא תהיה מודעת לצד הזה אצלך.

ב"ה.

 

 

ולענין-

אני בהחלט מבינה את החשש הזה. |בורדנית|

 

אם הקשר שלכם במקום רציני ומתקדם, למה לא להעלות את זה?

 

לא בשאלה ישירה כמו "איפה תרצי לגור???"

אלא יותר כמו "את אוהבת לגור במרכז הארץ?"

 

אין ספק שבכל מקרה, אם הקשר יתמסד, תבקרו בצפון, כך שביטויי הערכה למקום תמיד יועילו...

 

 

אתה מוזמן לשתף בחשש הכללי, של לגור רחוק ממה שאתה רגיל.

 

 

ועוד דבר אחד-

אל תשכח שיש מצב שהיא בכל-זאת תרצה לגור בקרבת הוריה בחלק מהזמן, תצטרך לחשוב אם אתה רואה את עצמך מתאמץ בשבילה.. בשבילכם.

 

 

הצלחה גדולה, שה' יכוון את פיך להוציא את המילים הנכונות

לברר איתה את רגשותיה ותכנוניה. ומוטב כעת מאשר בשלבים בהם תהיו יותר תלויים רגשית זה בזה.

 

אני למשל יכולה להעיד שפתחתי את הנושא אחרי לא הרבה זמן, כיוון שידעתי שיש לי דרישה "מוגזמת" אולי לגבי מקום המגורים, ולא רציתי לגרום לבחור שמולי להיות מוכרח להיענות להן רק כי אני מוצאת חן בעיניו ועברנו כברת דרך בקשר. מבחינתי ידעתי שאני עושה זאת כדי להיות הכי גלויה ובכדי לשים את כל הקלפים על השולחן לצורך החלטה מה יעלה בגורל הקשר.

 

לגבי מה עלה בגורל הקשר בנושא הזה אשמח לפרט יותר אך לא בפורום כזה

 

לדבר לדבר לדבר!

 

ב"הצלחה רב"ה.

אני לדוג׳ גרה במקום תקוע (אם לקרוא לזה ככה) אבל אין מצב (בעז״ה) שאגור כאן אחרי החתונה...
אני ממש לא מעוניינת בזה...

א. מי אומר שהיא בכלל בונה על מגורים שם?

 

ב. מחליטים על דברים כאלה ביחד.

 

ג. לכן, כמובן, הכי טוב לדבר על זה. בנחת. גם תגיד דברים בשבח תחושתך לגבי הקשר - וגם לגבי החשש הזה. יש להניח שיסתדר 

(אגב, רק למען השם-הטוב על הצפון - יש גם מקומות עם כלכלה, פיתוח וכו').

 

לכל היותר תתפשרו - נגיד: חצי מקרית 8, קרית 4....

גם קרית וגם י-ם

אם יש לה ראש על הכתפיים היא תדאג לפתור את הבעיות האלה לפני שהן יעלו בכלל.

קשה להאמין שהיא "תתאבד" על הצפון אם התנאי שהוזכר לעיל קיים.

אתה לא מכיר את הצפון כנראה...

 

הצפון זה לא מקום שרק יפה, אלא גם מקום שיפה לגור שם!

 

השקט, הרוגע...כן, זה לא המרכז, וזה דווקא הפלוס הגדול שלו! קצת להירגע מכל ההמולה שהולכת שם במרכז...זה מקום ממש טוב לגדל בו ילדים, באחריות! (הנה, תראה אותי איך יצאתי...בעצם אני זה דוגמא לא טובה).

 

ובנוגע לעבודה ולפיתוח - ממש לא מסכים איתך. הצפון מתפתח ויש יותר ויותר מקומות עבודה (גם הייטק וכו' ולא רק חקלאות של הדור הישן...) וגם בנוגע לפיתוח - התשתיות בצפון השתדרגו לעין ערוך מפעם. בזה מגיע שכוייח גבוה לשר התחבורה היוצא והנכנס (שהוא אותו אחד, ישראל כץ), על פיתוח התשתיות והתחבורה בהיקף מרשים בצפון! רק לראות היום את צומת גולני שהולכת להפוך למחלף ענקי, כבר משובב את הלב... (חוץ מאשר לטרמפיסטים, וזה כבר נושא לדיון אחר...) - ובעתיד הלא רחוק, כשכביש 6 ישתדרג וימשיך עד לצומת עמיעד, יהיה אפשרי להגיע מקריית שמונה עד לתל אביב בפחות משעתיים! (כבר היום לוקח שעתיים וחצי בנסיעה נורמאלית... וזה הרבה פחות מפעם) - זה לא הרבה כמו שזה נשמע! ובכלל, לא חייבים  לגור באצבע הגליל - גם כרמיאל ויקנעם זה צפון, והם ממש במרחק נגיעה מהמרכז, למי שעדיין מעוניין לעבוד במרכז...

 

בקיצור, יש הרבה יתרונות לצפון, למרות העובדה שלהגיע להפגנות לשחרור פולארד יהיה קצת יותר קשה...

 

אבל בכלל, זה לא אומר שאם היא גרה שם עכשיו, היא תגור שם בעתיד...אתם יכולים לקבוע מקום סביר באמצע...

 

יש לי חבר שגר במקור בצפת, והיא במקור מבאר שבע... כפשרה הם החליטו לגור באמצע, באיזור ירושלים...

 

בהצלחה!

 

באמת לא מכיר את הצפון מספיק רק השקט שקט שקט לא עבורי מה לעשות שכל החיים שלי סבבו לגור סביב עיר וכל שכן נגישות למרכז העיר מרחק של 10 דק' ברגל,שלא לדבר על על רכב2 דק', לא מחפש שקט, אני חושב ורוצה שקט בזקנה ולא כעת,

 

אוף זה יותר מורכב,  זה כל העניין והחיים הם= וירושלים !-!-!

 

קיבלתי הצעות עבודה מדהימות וחלומיות בתחום שלי הן בניו יורק הן בלונדון והן בתל אביב וכולם נדחו מאותה סיבה, אני מרגיש שמור ונעול על ירושלים.  שלא לדבר על הצפון הרחוק...מבאס.

 

לגבי מחליטים ביחד{זה נכון להגיד עכשיו} אך מה יהיה נניח בעוד כ2-4 שנים כאשר ממש תרצה לחבות שוב את הצון ולהיות ליד אמא וכו לא מתאים... אוףףףף

איך להיות *איתה* (ועם ילדכם אז, בע"ה) יותר חשוב מה-כל...

 

את מי מעניין עבודות של מיליון דולר ביום לעומת לחיות עם אשתך באושר?

בלי סוף...

 

מה יהיה אם "פעם".. הרבה דברים יכולים להיות "פעם"...

 

אתם צריכים לשוחח כעת. גם לראות מה גישתה לכל הענין, כמה זה חשוב. ודומני, שגם היא צריכה לראות מה גישתך לדבר שכעת בעיניך הוא חשוב מאד ואולי היא רוצה ללכת לקראתך; אבל יתכן ש"פעם" יהיו נסיבות שונות.

 

כלומר: האם גם אתה מבין שיתכנו נסיבות שבגללן צריך ללכת לקראת השני בדברים שלא תוכננו מראש. זה יכול לקרות בכל מיני דברים.

 

כל זה - בלי סתירה לאהבת ירושלים, שזה באמת משהו...

מראה חיצוני מעיד הרבה פעמים גם על מידות

על צורת ההליכה

צורת הדיבור

לאן העיניים מתרוצצות, או האם הן ממוקדות?

איך הוא לבוש.. (זה גם הרבה פעמים משייך מגזרית)

 

זה מעיד על כ"כ הרבה.

למה כולם חושבים שזה כזה שטחי?

אי אפשר ללמוד ממנו מה השאיפות של האדם, לדוגמא,

מה הסגנון ועוד הרבה דברים חשובים.

חוצמזה, שמראה הרבה פעמים מתעתע...

האלה, ולהבין מתוכם על האדם.

לא כל אחד מצליח לראות את רוב הדברים האלה, וגרוע יותר, לפעמים מפתחים דמיונות פורחים באוויר על האדם שרואים (לטוב ולרע).

 

"אשה מכרת באורחים יותר מן האיש" (לביינישים - לקראת נישואין וזוגיות

 

(וכן, יש גם יוצאים מן הכלל.)

שטחיים מזלזלים בחיצוניות, משום מה 

אנשים עמוקים, מבינים את ההשפעה של הדברים גם כלפי חוץ אז יותר מעריכים את החיצוניות, למרות שזה לא תמיד קובע

ככה: זה באמת יכול לבלבל...

 

תלוי למה את מתכוונת להכיר רק על סמך המראה: אם מודבר כשנטו ראית אותו, הוא נראה חתיך, או סתם נאה וכו', ורק בגלל זה את רוצה לצאת איתו - אני מניח שרוב המגיבים פה יסכימו שהמראה החיצוני לא יגיד כמעט כלום על האדם, למרות שלא בהכרח שזה יהיה רע להיפגש איתו - הרי ברור שלפני הפגישה תעשי בדיקה או משהו, וככה תדעי אם זה בכלל רלוונטי, ובמקרה שזה לא יצליח - יש לך מוסר השכל...

 

אבל, אם את מתכוונת במובן הרחב של מראה - נגיד, שראית אותו במשך פרק זמן לא של שנייה ולא של 2, וכל ההתייחסות שלו למציאות, לפחות איך שאת ראית את זה, מצאו חן בעיניך, וגם הבחור בעצמו נראה טוב, יהיו כאלו שירגישו בזה שהם רוצים לצאת איתו רק בגלל המראה וזה יציק להם, כשלמעשה גם כל מה שהוא שידר סביבו התאים לך ואולי זאת הסיבה העיקרית... במקרה כזה, לדעתי, זה בסדר...

 

בכלל, הרי אם את יוצאת עם מישהו שלדעתך נראה טוב, לפחות את המשוכה הזאת כבר עברת, אז זה נחמד...

שהיא ראתה אותו/ הוא ראה אותה באיזשהו אירוע וביקשו ממישהו שישדך ביניהם.

זה נראה לי ממש מוזר...

הם לא ידעו כלום על השני חוץ מלראות אותה/ו פעם אחת מרחוק!

 

מעניין מאיפה היה להם את האומץ... 

יש לי חבר שממש לאחרונה התארס בדרך זו.

כמו שכבר אמרו- איך ההליכה, הלבוש,העמידה, במה מתעסקים באותו רגע!

יש המון פרטים שרואים כביכול בראיה שיטחית אבל הם משקפים המון.

1. אבל המון פעמים רושם ראשוני מטעה.

      זה לא הימור הזוי קצת?

 

2. ומה עם סגנון (לא חיצוני, אלא יותר דרך חיים...), השקפה...

   את זה לא רואים!

1. יש בזה משהו קצת הזוי,אבל גם בדייט יש רושם ראשוני שיכול להיות מטעה.

2. בשביל זה צריך להפגש, גם בשידוך לא יודעים בדיוק מה ההשקפות ודרך חיים.

זה יכול להיות: "אתה נראה בחור נחמד, אני יכולה להכיר אותך?" (או בגירסה הידועה "אני יכולה להכיר אותך לחברה שלי?")

בחור מעדיף שייקרא "נחמד" מאשר "הורס" "דוס" וכו'.

חבר שלי ראה מישהי ושאל אותה "סליחה, אני יכול להכיר אותך?" והתחתן איתה.

זה משפט לגיטימי לחלוטין.

לדעתי לנשמות שלנו יש מעין "חוש שישי", והן מתקשרות ברמות ובאופנים שאנחנו לא מבינים.

אז בגלל שאנחנו לא מבינים, אנחנו חושבים שזה "מראה חיצוני" אבל בעצם זה הנשמה שקלטה משהו, בצורה שאנחנו לא מבינים, מנשמה אחרת..

ואין שם

ובאמת אין שם.... מוזר, פעם שמעתי את זה שם.... אולי הורידו את הווידיאו או ממשהו

 

או שזה היה בתוך מחרוזת אחרת...

זה השיר הראשון במחרוזת..
מקסים ממש!

ושמוסא ברלין מנגן זה יותר יפה

שטר התנאים אברהם פריד

לדעתי ביצוע יותר יפה באשר בהופעה...

ובחתונה של חבר שלי בסוף הכתובה התחלנו לשיר את זה ואז הלהקה הצטרפה אלינו

 

הוא יכול ללמוד תוך כדי ומרגיש שזה טוב לו

יום לימודים מלא (של תורה, כה?) משהו שממאמץ ת'שכל, או לפחות שמממש במעט את הפוטניצאל...

בכל מקרה- משפט נדוש- כל מקרה לגופו.

יש לי חבר טוב שהוא שומר באיזה בודקה

כן, גם לי זה ההיה נשמע די פשוט כזה בהתחלה

 

אז החלטתי לשאול אותו מה העניין

הוא אמר לי שנפשו חפצה בלימוד תורה

אך הוא רצה גם לחסוך קצת כסף שבעתיד שהוא יתחתן

יהיה להם יותר קל מבחינה כספית

הוא חשב מה לעשות

והשמירה היא העבודה שענתה לו על הצרכים הנ"ל (הוא היה לוחם בשירות הצבאי, ככה שהוא מקבל שכר טוב יותר)

 

הוא סיפר לי שהוא חיפש עבודה שהוא עובד בה כשומר

אך בפועל אין לו הרבה מה לעשות כך שיוכל להקדיש את זמנו ללימוד

ושאל במפורש האם מותר לו ללמד תוך כדי כדי שלא יעבור חס וחלילה על גזל

 

היום הוא עובד באיזה חברת שמירה

מצליח לשלב עם זה לימוד תורה בצורה מרשימה (כמה שעות טובות כל יום, זמן שלא פוחת משום בחור כולל ממוצע)

ומרוויח שכר נאה בהחלט יחסית לבחור שיושב ולומד בכולל

 

 

ככה שבאמת צריך לבדוק מהו הדבר שהניע את אותו בחור ללכת לשמור באיזה בודקה

ולא רק להשאיר את הסיסמה "כל מקרה לגופו" בראש

אלא באמת לבדוק לעומק

 

 

 

אני גם מכירה מישהו שעשה ככה תואר ( האוניברסיטה הפתוחה)

ברור שאם המקום הזה של השומר בודקה מקדם אותך זה אחלה!!

 

 

לפי מה שמרגיש לי ( בלי שום חשיבה מעבר) לי אישית לא מרגיש מתאים אחד כזה...

אולי סתם אני מרגישה חירטוטים...

 

לא אפסול על זה, ממש לא. אבל נראה לי שאם נצא, לא נמצא הרבה דמיון או התאמה בינינו

שרק מקבל את המלגה שלו ממקום אחר...

והוא רוצה שמירה כי זה טוב לו רוחנית וגם נח לו

חחח אבל השירשור הזה מזכיר לי תשרשור שלך נדמה לי על גיל הבחור...

ואם הוא ככה, או ככה?!?!

ף

לוידעת תקשיב, אני בעיקרון אומרת שמבחינתי בעלי יעסוק במה שטוב לו לעבודת ה׳. נקודה.

ואם יהיה צורך הוא יודע שהוא התחייב להיות המפרנס, אז הוא ידאג לעשות מה שצריך...

ואני התחייבתי להיות האשה בבית וכל עוד אני מרגישה טוב ובריאה אעשה את חובותי בבית כולל כל מה שזה אומר

לק"י

 

אבל אם נסתכל לטווח הרחוק- אני אשמח שבעלי יעבוד בעבודה מכניסה שתספיק לנו (אז אם שומרים מקבלים משכורת שתספק אותנו- זה יהיה סבבה..).

והוא לא צריך יותר מבחורה אחת שתסכים לצאת איתו ולהתחתן.
זה כ"כ לא מעיד על אדם במה הוא עובד.
ואם מישהו פה חושב שאבטחה זו סאטלה אז הוא טיפש.
זה מקצוע תובעני מאוד לפעמים.
ויש קורסים והמון דרישות.

חאלאס!
בחורה שפסלה בחור על כך שהוא עובד בכל דבר, בנקיון למחייתו, או על משאית זבל
ובכל השאר אין בו רבב -
היא בחורה טיפשה!

אם זה משהו זמני באמת אין בזה בעיה,

אבל קשה לי להאמין שאפשר לפרנס משפחה בעבודה כזו,

בד"כ התנאים לא ממש טובים-

אין קביעות, לא תמיד יש פנסיה, והמשכורת עצמה די נמוכה.

מי שמתאים לו לחיות ככה- בכיף.

לי למשל- זה לא יתאים.

 

ואני ממש לא חושבת שזו טיפשות,

אשה צריכה להעריך את בן זוגה,

ואם הוא יכול להיות רופא והוא בחר להיות פועל נקיון

גם אם זה מתוך אידיאולוגיה- 

לי תהיה בעיה עם זה.

גם שבט לוי יכל מתוך אידיאולוגיה לבחור להתעסק במסחר-

אבל זה לא התפקיד שיועד לו,

חלק מהעניין זה למצוא איפה אתה יכול להוציא את מירב הכישורים שלך,

ומה לעשות שבעבודת ניקיון אין צורך ביותר מידי כישורים,

זו אולי לא עבודה בזויה, אבל היא מכבדת את מי שמתאים לעבודה כזו.

 

 

 

מודעות עצמית היא לא טיפשות,

כדאי שכל אחד יעשה בירור עם עצמו עם מה הוא יכול לחיות ועם מה לא,

החיים הזוגיים מספיק מאתגרים ואין צורך להכניס את עצמינו לאתגרים בכוח,

אז נכון לפעמים החיים כופים עלינו לגלות שיכולת ההתמודדות שלנו גדולה משחשבנו,

אבל עדיין ,לכתחילה כדאי להיעזר במה שאנחנו מכירים את עצמינו ויכולותינו כדי לעשות את הבירור הזה,

ולא להיכנס למצבים שלא בטוח שנוכל להתמודד איתם ויהפכו אותנו למתוסכלים ועייפים.

 

כמו שאם מישהי תסרב להצעה של אדם עם נכות פיזית כלשהי כי היא חושבת שזה גדול עליה,

כך זה בסדר אם מישהי תסרב לצאת עם אדם שבחר מקצוע שהוא בעייתית בעיניה,

ועדיף כך מאשר מישהי שתלחם בלעבוד על עצמה וכל האנרגיות שלה יופנו לזה,

באמת שהחיים מספיק מאתגרים בלי זה.

 

אני היתי פוסלת על עבודה בזבל, בבניין וכו (אם זאת היתה עבודה קבועה בלי שאיפות להתקדם, לא הכנסה תו״כ הלימודים..)

אני לא מכירה הרבה בחורים שנשארו בעבודות אבטחה.
זו בד"כ עבודה של סטודנטים יוצאי צבא
שמאפשרת להם לממן לימודים.
והתנאים של מי שקבוע לא כאלו גרועים.
שווה לך לברר ולהיווכח.
גם עבודה בזבל! (אפילו רווחית מאוד!)

בחורים שאני כן מכירה שעוד עובדים בה, גם אחרי נישואים
הם אנשים מדהימים!!
שהלואי וכל אחת מכם תזכה לבעלים כמוהם.

בקיצור, אני חוזרת על מה שאמרתי
לפסול בחור שעוד לא פגשת ונשמע טוב בסה"כ
רק על סמך העבודה שלו זו טיפשות.
ואל תערבבי, זה לא קשור למודעות עצמית.

כעבודה זמנית (גם אחרי הנישואין יכול עדיין להיות זמני)- אין לי בעיה.

 

 

ויכול להיות שאני מפספסת.

יכול להיות שאני מפספסת אדם מדהים עם נכות פיזית (לא שפסלתי על זה, ולא בטוח שאפסול),

ואדם מדהים עם נכות נפשית,

ואדם מדהים שלא ניחן בהרבה אינטילגנציה,

ואדם מדהים שהוא לא דתי כ"כ,

ואדם מדהים שדוחה אותי חיצונית,

ואדם מדהים עם ערכים שונים משלי,

ואפשר להמשיך...

 

ויכול להיות שאת הפסדת אנשים מדהימים וממלכתיים...

 

זה מאוד קשור למודעות עצמית,

אחרת נצא עם כל העולם,

בדיוק כמו שאת בחרת לעצמך ערכים ועקרונות שעל פיהם בחרת עם מי לצאת,

ואולי לך לא היית בעיה עם עניין העבודה,

אם אני יודעת שיש לי וזה ידרוש ממני המון עבודה עצמית ואנרגיות בשביל שאצליח להעריך אותו,

או כדי לא להתבייש בעבודה שלו-

לא אכנס לזה.

 

ואגב, גם הוא יבחר להיות איש קבע,

או עובד בעבודה בשעות הלילה- 

כנראה  גם אפסול "רק" על עבודה,

כי לי זה לא מתאים.

 

 

 

 

 

 

כי זה עניין של תפיסת עולם ובניית בית משותף.
ואז את יכולה לדבר על עם מה להתמודד ומה לא, ולקרוא לזה מודעות עצמית.

עבודה, לא בדיוק.
איש קבע זו לא עבודה, זו דרך חיים וסוג של אמונה.
לילות מחוץ לבית זה עניין של תנאים שיכול להשתנות.

אם הציעו לך בחור, והוא כליל המעלות.
רק עובד כרגע בלילות
זו לא סיבה לפסילה.
כי זה כמובן עניין שמשתנה ברוב הסיכויים כשבונים בית.
(לא יוצאים על סמך שישתנה, אבל נקודת ההנחה הראשונית שגם הוא
לא ירצה לעבוד לילות עם אישה בבית
וכרגע כרווק זה יותר מתאים)
תפגשו, תבדקו -
בסוף תגלי שהוא בחור חרוץ מאוד
לומד ביום ועובד בלילה
לוקח אחריות וכו'

לכן טיפשות לפספס אותו
עבודה בהייטק, רפואה או משפטים איננה ערך ששווה לפסול עליו.
ואם בחור לא עובד באחת מהעבודות הנ"ל כשאת יוצאת איתו
זה עדיין לא מצביע על אינטליגנציה לקויה.

אם הפסילה נעשית על סמך היכולות והשאיפות שלו
היא פסילה לגיטימית.
אבל זה לא על סמך העבודה בלבד.

ולא, לא ראיתי שמדובר בעבודה קבועה בשרשור הזה.
רוב העבודות שבני 18-27 עוסקים בהן
אינן עבודות קבועות, אלא זמניות ומשתנות מעת לעת
בגלל לימודים תורניים או אקדמאים, נישואין, מעברי דירה, טיולים לחו"ל וכד'..

 

שאת מכניסה לי מילים לפה,

וקובעת עבורי איזה מקצועות הם בסדר בעייני,

מעניין שלא ציינת חינוך, ע"ס או מקצועות פחות יוקרתיים אחרים.

 

וגם עבודה יכולה להיות ערך-

שימצה את הכישורים שלו.

 

והמודעות עצמית קשורה בכך שלי לא מתאים שהבן זוג שלי יעבוד במשאית זבל,

גם לא באופן זמני,

יכול להיות שאם אעבוד על עצמי הרבה אוכל להתמודד עם זה,

אבל יש לי מספיק דברים לעבוד עליהם, בזוגיות ובכלל,

כך שלא אכניס את עצמי למצב כזה שדורש עוד התמודדות.

 

בעבודות זמניות אחרות (אבטחה/הדרכה/מלצרות וכדו)- אין לי בעיה.

 

 

 

 

ואני לא אוהבת כבר מהתחלה את הטון המזלזל שלך.
חבל באמת שהגבתי.

כי לא זלזלתי לרגע, גם אם לא הסכמתי,

ואני מתנצלת אם נפגעת.

לפעמים בכתב דברים מתפרשים לא נכון,

כי את לא שומעת איך הדברים נאמרו.

 

 

אני לא יודעת איך אפשר לפרש את המשפט הבא בנינוחות וללא ציניות:
"יפה מצידך שאת מכניסה לי מילים לפה"

לא משנה.
הכל טוב ואני באמצע להיחנק מסנט-מוריץ, בתוך התנור.
פסח, או לא פסח?

אם בתור עבודה קבועה, לא היתי מוכנה.
כי - אנשים לא בוחרים מאידיאל לעבוד בזבל כל חייהם!
זו עבודה קשה, מסריחה, ומבזה.
נכון, יש אומרים שיש בה כסף טוב ושעות עבודה נוחות. אז זה מתאים לעבודה זמנית.
אבל אדם שכל חייויהיה עסוק בלרוקן פחים לא מתאים לי...
זכותה של אישה לחפש בעל עם יכולות לעשות דברים משמעותיים יותר בחיים.
בכנות, אדם חכם ולא יעבוד כל חייו בעבודה כזאת.
וזה דרישה לגיטימית לחפש בחור חכם שיהיה נושאי שיחה משותפים רמה דומה וכו.
גם כיום אם נצטרך להשלים הכנסה (מקוה שלא ) אצטרך להיות במצב ממש קשה בשביל לאפשר לבעלי לנקות רחובות.
 

וזכותי לחשוב שזו טעות.
עבודה בזבל היא אינה עבודה מבזה!!
אני מעריצה אנשים שמוכנים לעבוד בה
ולכלכל את עצמם
בניגוד לרוב הצעירים היום שמפונקים
ולא מוכנים לעבוד בהרבה מאוד עבודות שמוצעות להם
אם זה לא כסף קל ומהיר, הם בורחים צ'יק צ'ק ומעדיפים ליפול על ההורים/החברה
(אגב, גם אני חוטאת בזה לפעמים)

החיים יפים, אבל לא פשוטים.
ואדם לעמל יולד.
כל אדם שעמל בשביל לחמו
הוא אדם מכובד!!

(וגם אני חוטא בזה לעיתים).

ברור שאפשר להבין ולהצדיק
מי שלא מתאים לה שבעלה
יעבוד בזה, יהיו סיבותיה אשר
יהיו, אבל לקרוא לזה
׳עבודה מבזה׳ זה זלזול
שאינו במקומו.
כנ״ל ביחס לעבודה בבניין,
שיפוצים וכו׳ וכו׳.
לבקש צדקה מאנשים - זה מבזה.
עבודה, ותהיה הפשוטה ביותר,
היא דבר מכובד.

חכמינו אמרו:
׳פשוט נבילה בשוק -
ואל תצטרך לבריות׳.
כל עבודה היא טובה.

מה יותר מכובד -
לעבוד בזבל או
להיות שחקן
כדרוגל כרונאלדו,
שגורף מיליונים?
לי ברור שלעבוד בזבל
הרבה יותר חשוב.
יש לזה תכלית, לשמור
על עולם נקי.
לבזבז שנים מהחיים על
בעיטה בכדור - זה חסר
תועלת וחסר תוחלת,
זה בזבוז של החיים לריק.
זו צריכה להיות ההסתכלות
שלנו, אם לא כבני אדם אז
לפחות כיהודים, על כל הנושא
הזה.

תורה לדג' 

 

בטח לא אפסול מראש הצעה כזו, 

(גם אם השארתי רושם אחר, אני ממש לא נוטה לפסול הצעות בקלות...)

אבל לא בטוחה שאני מספיק צדיקה בשביל סוג האנשים האלה.

 

 

באמת חלאס עם הסיבות הללו..

 

ואם הוא עובד כשליח פיצה..?..

 

או כנהג תובלה..?

 

אולי כקופאי בסופר...?...

 

 

 

טובה העבודה שמכבדת את בעליה. נקודה.

 

 

אני מאמין שהוא ירצה לממש את עצמו יותר בחייו, 

 

אבל אני אגלה לכם סוד.

 

 

אם הוא יעבוד שם כל חייו, אבל יחייך.

 

יאמר שלום ובוקר טוב לעוברים ולשבים.

 

יעזור כשיצטרך ולא ימעל באמון..

 

 

הוא קנה את עולמו.

|מכבס מילים|

ככה קוראים לזה כדי למנוע פדיחות. מניסיון.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אם הוא זבלן בשעות הבוקר, וזה לא המון שעות עבודה לפי מה שהסבירו לי פעם,

ואח"כ הוא מנצל את הזמן כראוי, לומד תורה/ מקדיש זמן לילדים ולא רק ישן, ויש לא את תכונות ומידות שמתאימות לו-

יתכן והוא היה מועמד פוטנציאלי.

אבל הבנתי שהעבודה הזו שמורה בעיקר לערבים אז...

 

מבחינה הלכתית מותר לנסוע ייחד אין שום בעיה הלכתית,

הבעיה מתחילה כשנוסעים במקום שיש זמן מסוים בא לא עוברים אנשים למשל ב12 לילה אני יודע שבכביש בין אפרת לתקוע כמעט ולא נוסעים אנשים ואם יש פרק זמן של יותר מכמה דקות(אם אני לא טועה 3 דקות) אז זה בגדר של ייחוד...

שיהיה המון בהצלחה.

אם לא - דיני יחוד תקפים כרגיל

 

אם לא - לרוב מותר יש מצבים ספציפים בזמנים ספציפים שאסור

דיני יחוד נוהגים באותה מידה

 

ואפילו באופן יותר חמור כשמדובר בקשר רציני.

 

שזה אומר שנסיעה ברכב במקומות מבודדים (ולא משנה לילה או יום) יש בזה משום יחוד.

 

למספר דיעות מקומות מבודדים זה נסיעה בדרך לא עירונית כ5 דקות ללא שום רכב שעובר.

שזה מצוי יותר בלילה מאשר ביום.(בתוך העיר במקום שיש אנשים לא אמורה להיות בעיה)

1. אדם מגעיל. שתודה לה' על זה שהיא לא המשיכה איתו ולו רגע אחד.

 

2. בד"כ לא קורה. אבל זה יכול להיות. במידה ועשה עבודה שכלית להדחיק את קיומה.

 

בע"ה ובהשתדלותנו

 

זה לא מוזר? כאילו רובינו זוכרים אנשים שיצאנו איתם תקופה ממושכת.

נגיד ובחור יצא עם מישהי

פיתח רגש בצורה מטורפת

וזה נגמר

 

והרגש הזה מקשה עליו להמשיך לחפש:

1. הוא יעבוד על הדחקה של אותה תקופה- קל יותר

2. הוא יעבוד על הבנה שכנראה זה לא הזיווג שלו- נכון יותר

 

אבל במקרה שהוא עובד על הדחקה

הדחה זאת הדחקה

אי קבלת המציאות

 

לדוג'

ילד שאמא שלו אומרת לו שהוא לא יכול לראות טלוויזיה עכשיו כי...

והוא מדחיק את זה

הוא לא יבין שהוא לא יכול

אלא יתעלם מזה כאילו לא היה

 

 

כנ"ל גם איתו

הוא יתעלם מהמציאות

הוא יעילם אותה מהזיכרון שלו

היא לא באמת תעלם

אלא המוח שלו לא ידע מה כתוב במגירה ההיא שבה יש את כל החוויות מהפגישות

ולכן לא יפתח אותה

ולא יזכר בזה.

 

 

אה, כל זה בהנחה שהוא באמת לא זוכר

יכול להיות שהוא אומר את זה שהוא לא זוכר

זה רק מהשפה ולחוץ

בע"ה ובהשתדלותנו

 

זה נשמע עוד יותר מוזר כל העניין.

חוץ מזה שזה לא קצת ילדותי להדחיק בצורה כזו משמעותית?  לא עדיף להתמודד?

זה בהחלט ילדותי

גברים סוגרים סיפור אחרת מבנות.
במיוחד אם הם כבר פיתחו רגש.
הם ימצאו דרכים להקהות אותו במהירות ולשכוח.

לא כל הגברים, אבל רובם!

משהו.

מרכז הזכרון במוח, ההיפוקמפוס
קטן ופעיל פחות אצל גברים.
לכן נשים גם יזכרו כל מריבה, פגישה רומנטית או רגע מרגש, וגברים עלולים להתנהג כאילו לא היו שם בכלל.

אם אומר לך שבעלי לא זוכר כמעט פרטים של מישהי שהיתה איתו בקשר שנה?

במרכז הזכרון שלהם לא נשמר מה שדורש תאים מיותרים.
יכול להיות שבתוך המוח נעשתה איזושהיא החלטה
שהזכרון הזה מכאיב לו, והוא פשוט נמחק.

להתרחק ממנו כמה שיותר מהר

כמו שאומרים: צריך עיון... בפרט אם היא מוכרת, שאז זה לה"ר.  במקרה שלא מכירים - צריך להבחין אם יש עלבון או שזה מראה משהו על אופיו.

 

המקרה השני - לא קושיא...  מה זה משנה? אולי הצליח לעבוד על עצמו בינתיים. אולי התברר לו שאכן לא היה שייך. מה זה משנה..

זה יכול להשתמע באלף ואחד משמעויות.

 

ולגבי המקרה השני, אולי הוא רק רצה להראות שהוא כבר לגמרי לא בקטע שלה אז את יכולה להיות רגועה..

 

בקיצור, א"א לשפוט כאתם לא יודעים מה בדיוק קרה שם.

אין סיבה שלא תיידעי אנשים שאת בקטע!

אם ממש קשה לך- אפשר גם ברמזים...כגון:

"וואי אמא לא בא לך כבר להיות סבתא?"...

או- "חברות שלי כבר מתחתנות, איך גדלנו"....וכד'...

לגבי ההצעות- אני מאמינה שההצעה הראשונה תגיע בקרוב מסתם איזה דודה או משו ואז תקחי את זה ברצינות (לא באמת משנה מה יצא מזה) ואז כבר יבינו שאת בקטע...

בהצלחה מותק!

DN- אני אומרת משפטים כמו "חברות שלי מתחתנות" או "נו תסדר לי מישהו מהישיבה שלך" (לאחי) אבל זה לא נשמע רציני.

אינסוף- אומנם יש לי ניק אבל זה לא מקדם אותי, זה רק עוזר לי כאן...

יענו "בע"ה אני אחנך ככה..לא אעשה ככה.. הלוואי ו.."

 

זה יכול להיות גם בהומור.. "וואי רק שהילדים שלי לא יהיו.. " "וואי אני מזה לא רוצה בעל ש.. "

"איזה מצחיק יהיה אם.."

 

וגם אפשר לשחק אותה הפוך על הפוך..

"אמא, זה נראה לי מזה מוזר כל השידוכים.. איך יודעים מה לעשות?"

"איך סומכים על מישהו שפתאום מכיר לך איזה מישהו מכוכב אחר?"

 

כל מני שאלות שבאות להתייעץ אבל תכלס הם גם באמת שאלות שאת רוצה לדעת.. וגם את תראי לסובבים אותך שאת בשלה ומעוניינת..

 

זה יותר קל לומר את זה במשפחה אבל אפשר להסב את זה גם החוצה לאנשים שנראים לך שיכולים להכיר לך..

אפשר להגיד את אותם משפטים בניסוח שנראה לך מתאים..

 

והכי חשוב - לשמוח, להאמין, להתפלל..

 

בהצלחה אחותינו..!

 

 

אם לא נעים להגיד להורים"אני כבר רוצה להתחיל לצאת"

 

אפשר לשאול אותם"מה דעתכם, כדאי לי כבר..?"

 

בהצלחה..

לספר להורים, אולי לעוד אנשים - לא אמורה להיות בעיה.

הכלל הוא שחבל ללכת מסביב עם כל מיני רמיזות. פשוט לשאול אותם מתי יהיה להם זמן לשיחה רצינית קצרה באחד על אחד, ולספר איך את מרגישה ומה את מתכננת לעשות.

אצלי אישית זה היה יותר קל - כיוון שהתחלתי לדבר על הנושא עוד לפני שנכנסתי ממש לעניינים האלה, אלא כשחשבתי עם עצמי מתי אני נכנס אליהם. כך שההצגה שלי את מחשבותי היתה באופן טבעי בהדרגה: התחלה ב"התחלתי לפני איזה זמן לחשוב מתי אני מתחיל עם השידוכים", וכמה חודשים אחר כך "דחיתי את זה עד פורים שיעור ג', והוא הגיע... אולי אתחיל עכשיו, בלי לחץ כמובן."

יכול להיות שבאמת נבון ו'רך' יותר להציג את הדברים בצורה מדורגת גם אם את ממש כבר מעוניינת להתחיל.

 

והפאדיחות - גם אני הרגשתי אותן בהתחלה, אבל אמרתי לעצמי שזה דבר שפשוט אהיה חייב להתרגל אליו

ובאמת אחרי הפעם-פעמיים הראשונות זה נעשה מביך הרבה פחות.

 

איך מקבלים הצעות? האמת שלי ממש ממש אין ניסיון בזה - רק עכשיו התחלתי - אבל יש לי ניסיון בלנסות. קרובי משפחה בעיקר; עדיף כאלה לא קרובים מדי, משהו כמו בני דודים ראשונים / שניים וכו'. נראה לי פשוט שיותר טוב יהיה מצידך לפנות לבנים ולא לבנות - הם יכירו יותר מועמדים עבורך.

אם את יודעת איזה סוג איש את מחפשת, את יכולה לחשוב מי מבין מכרייך יכול לקשר אותך לאנשים כאלה. אני למשל, אמנם לא החלטתי, וכנראה זה לא יהיה לי חשוב (לפחות ברמת ההקשבה להצעה), אם הבחורה תהיה מהזרם הגושניקי או החרד"לניקי, מה שנקרא; ברוך ה' אני "מקושר" לשני הצדדים כך שיכולתי לפתוח לעצמי דלתות לכאן ולכאן.

 

ברכה והצלחה!

אלעזר

להיות דוגרית עם ההורים זה חשוב מאוד בכול התהליך הזה.אני יודעת וברור לי שיש כאלה שזה קל להם יותר ויש שפחות.אבל אני חושבת שהכי נכון זה לפתוח את הדברים באמת.

אני ההיתי משתפת בתחושות וברצונות,אומרת שאני מרגישה שאני מוכנה והגיע הזמן.וזה לא פדיחה.

גם ההורים יבינו,אבל בעיקר החברות.זה משהוא שכולנו רוצות.

 

איזה כיף שיש איפה להתייעץ.....
האמת שקצת רמזתי לאמא שלי. אולי היא מתחילה להבין.

יש לי בן דוד יקר (שאם לא היה בן דוד הייתי חושבת עליו )

מין הסתם יכולות להיות לו הצעות בשבילי, העניין הוא שאני לא פתוחה איתו יותר מידי.

בפסח אנחנו נפגשים ויש לי סיכוי לדבר איתו, השאלה איך אני עושה את זה...

תחשבי אולי את יכולה לשדך לו חברה שלך.. ותוך כדי השיחה תגידי לו שגם את בעניין, אם הוא לא ישאל לבד,  ושאולי יש לו איזה חבר שיכול להתאים.

גם אני בן אדם יחסית ביישן, קל וחומר כשמדובר על לפתוח שיחה עם בת, קל וחומר כשמה שאני עומד לבקש ממנה הוא שתציע לי הצעות שידוכין.

אבל אחרי הפעם הראשונה שעושים כזה דבר אמורים לקבל איזו תחושת ביתיות ושייכות לנושא - כך קרה לי.

והפעם הראשונה עצמה - לפעמים צחוקים, או הקדמות לשיחה ("אני עומדת לבקש ממך משהו ואני מובכת מאוד", או כל ביטוי אחר להרגשות שלך או שיכול 'לרכך' את הנחיתה על נושא השידוכין), יכולות לעשות אותה קלה הרבה יותר.

אני שוב אומר שלדבר ברמיזות לא כדאי. תדברי עם הקדמות, בהדרגה, בצחוק מובך - איך שנוח לך - אבל תגיעי לעניין באופן מפורש.

שיהיה בהצלחה!

דברי עם שדכנית ואיכשהו זה יתגלגל גם להורים...

מה רע?

לק"י

 

מציעים לך רק דרך ההורים?

 

לי הציעו גם ישירות, ואני התגלגלתי עם זה לבד (אבל עדכנתי את אבא שלי).

נראה לי קצת לא מוסרי.

ואין מצב שהחברות שלי יתאימו לבן דוד שלי ושנינו יודעים את זה ,כך שזה לא לעניין לעלות הצעת שידוך כזו.

נו טוב, כנראה כל משפחה והמוסר שלה... (מנטאליות)

 

אבל אם לא נעים לך לדבר על זה עם ההורים, לא יקרה כלום אם תגששי קצת ותגרמי לשדכנית להציע משהו להורים שלך...

לק"י

 

"שלום אמא ואבא, החלטתי להתחתן!"

 

אני אמרתי לאבא שלי אחרי שקבענו פגישה.

דיברתי עם אמא. אמרתי לה שעוד חברה מתחתנת והיא הבינה.

עכשיו החלק היותר קשה- לקבל הצעות ולדבר עם בן דוד שלי.

 

אנשים תתפללו עלי 

אוף למה לא משחררים לפסח?!

נו לפחות ישמור עלינו.

השיחה נקטעה לי ואני לא מוצאת אותה. אם תוכלי לשלוח לי פסיק.

פוני מסודר?

רואים שאתה בן

בכמות הג׳ל...


<צ>
בעע

היא פסלה אותי בגלל שבאתי עם גרביים מתוחות...

זה רציני? ושוב

לא נזם ח"ו

מה? - כמו מכנס עם שלייקעס???

סתם, על מה המהומה פה בכלל?

לא בא לי להתחתן עם סוס!

זה בהחלט נשמע גרוע

"לשברולט ברכבי ישראל דימיתיך רעייתי..." וכן על זה הסגנון

לפעם

בנתיים מה שהולך באופנה זה שברולט - אז שברולט! מקסימום נחליף לה את המנוע

ימין או שמאל

 

ימין זה חסד- זה טוב

 

אבל שמאל זה הדין והגבורה- כדאי לבדוק לגופו

 

דוני,

אתה מפתיע אותי כל פעם מחדש

אם הוא יושב מולה ולא לצידה

שזה נושא לשרשור בפני עצמו

ונראלי שאתה יודע את זה מצמצויין

 

פשוט עברה לך השעה ואתה מתחיל עם השטויות כרגיל 

מי זה מצמצמצויין?

 

ולמה לא הבאת לי עוכל???

איתך.    הספיק לי לראות את ג׳נדס סובלת לפני יומיים נראלי

 

בכ״מ אתה מוזמן!!! הכמויות אוכל  (חמץ) שיש לנו בבית הן אסטורונומיות!!

כל המתנדב לבוא ולחסל מוזמן חחח

וזה ממש לא יפה להגיד שאני עושה בכוונה (בשרשור ההוא באמת הייתה לי פואנטה).

 

טבכשי סליכא!

אחלה סמיילים.

 

יש לח מזל

סנק יו ורי מאאטצ׳ש

 

חחחח

 

שגיעוט באנגלית עברית יותר מגניב תודו!

באמת!!!

יש מצב.

 

(לקח לי שעתיים לשכנע את עצמי שלא כתבת ביידיש )

עו יוטר?

שגיאות מעבר לרגיל היו מטרידות אותי מדי...

ויש גם - 

"אין כאן שני שמנים, יש רק אחד וגם הוא לא שמן"

!!!

איך כותבים נח בשבע שגיאות

הרי מישהי תהיה חייבת להגיה את כל מה שאני כותב,לא?

 

שתחפש מישהו שלא יודע קרוא וכתוב... סגולה בדוקה

ולמה שהוא יסכים??

הוא ירגיש שהיא מעליו באקדמיה וזה..

 

כאילו, 12 שנות לימוד, סליחה.

כלפי בת זוג משכילה ממנו...

 

(דווקא יכוליות שתואר שני בהנדסת חשמל מהטכניון יתקנא באישתו

אם היא דוקטורנטית לפיזיקה גרעינית מ-MIT ...)

(ויש זוגות כאלה....)

מה יקרה בעוד שעתיים?

את האינטרקציה עם כל מה שהוא לא כרית ופוך

בקריאה ראשונה חשבתי שזה ארמית

לק"י

 

אבל פעם הייתי בשיעורים בנושא זוגיות, וכשהמרצה דיברה על ההבדלים בין גברים לנשים- היו דברים שלפחות לגבי אבא שלי היו לא נכונים..

אז כנראה שזה לא מדוייק לגמרי כל ההבדלים האלה..

שאם מוצאים דברימזהם הפוכים באופן אישי אין מה להתרגש 

והספר הזה הוא גאוני ומדהים!
איתי לאורך כל הדרך..
(ואנחנו אפילו לומדים אותו יחד)

ב"ה

 

אבל רוב הדברים שנמצאים שם לעניו"ד נכונים, מומלץ בחום!

שווה לקרוא במקביל גם את הספר הבית היהודי של הרב שמחה כהן.

 

שניהם נותנים כלים מצויינים לדייטים ולחיי זוגיות בכלל.

אמנם לא קראתי את הספר. אבל יודעת פחות או יותר את הכיוון..
ושמעתי מלא שעורים שדברו על ההבדלים בין גברים לנשים..

תמיד זה פשוט גרם לי לא לרצות להתחתן.
לא הזדהיתי עם איך שהציגו את הגברים- למה שארצה להתחתן עם מישהו כזה?
מעולם לא חיפשתי אדם שכלי ומחושב שיודע לתת עצות אבל לא מכיל את המערבולות הרגשיות שלפעמים עוברות עלי..
קצת הקצנתי.. אבל באמת אף פעם לא זה מה שחיפשתי.
ולחיות עם משהו כזה הרגיש לי ממש לא החיים שאני רוצה.
אז תמיד אמרתי שאני רוצה מישהו ש'הצד הנשי' שלו יותר מפותח- שהוא רגיש ומבין בנפש ובוכה לפעמים ושם לב לפרטים ואוהב לדבר הרבה ו..

ב'ה באמת זכיתי לזה..
אז מה רציתי להגיד?

שזה שיש הבדלים מסוימים, בסדר..
אבל אסור שהם יגרמו לנו להנמיך ציפיות.
לא לוותר לעצמינו מלהשתנות - גם אם זה טבעי שזו תכונה נשית/גברית..
אם התנודות הרגשיות מוציאות אותי מאיזון וגורמות לי להפגע ולעשות סצנות מכל שטות- אני צריכה לשאוף לעבוד על עצמי בעניין.
ואם אתה בתור גבר מרגיש שהצד התכליתי שלך גורם לך לא להזדהות ולא להיות שם בשביל אשתך שזקוקה לתמיכתך הרגשית- אז תצפה מעצמך לעבוד על הרגישות וההכלה שלך.

ואותו דבר לגבי הציפיות מבן הזוג- אל תוותרי על דברים שאת באמת רוצה וצריכה כי כתוב בספר שזה נורמלי שזה לא יקרה.
אם מגלים נק' של שוני ועובדים עליה יחד- מצויין.
אבל מראש אל תחנקו רצונות ותתיאשו מלהאמין שהם אפשריים רק כי הציגו לכם תמונה שמציגה את זה כלא אפשרי.

בקיצור- אולי אפשר לאפיין הבדלים כלליים. אבל לא לשכוח שאנו לא צריכים להיות עבדים שלהם. שיש עוד אינסוף אפשרויות אחרות..
העיקר לא להיות קטני אמונה.

ולכן הביקורת שלך לוקה בחסר.

 

וחבל, כי מדובר בספר מצוין, שעם פרופורציות נכונות

עשוי לעזור מאוד לגברים ונשים נשואים.

 

האם נכון לרווקים ללמוד אותו? לדעתי האישית לא.

ולפי זה מצאת את מה שביקשת (ב"ה!)

אבל עדיין, בספר מתוארים קווים כלליים לדמותם של הגבר והאישה הנורמטיביים.

זו מציאות וכדי שנהיה מודעים אליה.

גם אם זה מעצבן לחשוב שהצד השני לא יהיה דומה לי בתחומים מסויימים (ולדעתי זה פלוס גדול), אני לפחות יהיה מוכנה לזה קודם, ואדע איך להגיב ומה לעשות או לא לעשות במצבים מסויימים..

מהסיבה הזאת^ אני חושבת שטוב מאוד לקרוא את הספר לפני שמתחתנים ואולי לחסוך ככה כמה אי הבנות ותסכולים.

שימי לב שדווקא מהמודעות שלך לנושא, חיפשת מראש גבר עם מאפיינים קצת 'נשיים'..

 

וודאי שאנו צריכים לעבוד על ה'טבע' שלנו (וגם בספר הוא מדבר על זה), אבל יחד עם זאת כדי שנכיר שלפעמים תהליכים שאנו עוברים הם באמת טבעיים לנו, חלק מהנשיות/גבריות שלנו, ולכן נכיר בהם ונדאג שגם בן הזוג יהיה מודע אליהם.

 

ולמי שדאג, אני לא באמת מודאגת מהדמיון שלי לכמה מאפיינים גבריים..סתם משעשע

לא אמרתי שלא טוב להיות מודעים.

ולאלעד- לא אמרתי שקראתי ולא כתבתי כלום נגדו.

הדבר היחיד זה שלדעתי אסור להתקבע מחשבתית לאיפיונים כאלה ואחרים לא לגבי עצמי ולא לגבי הבן/בת זוג.

אם המודעות עוזרת לי לעבוד נכון מול הבדלים ביננו- מה טוב.
אם המודעות עוזרת לי לחדד מה אני מחפשת- גם טוב.

אבל אם אני חושבת שבגלל שכתוב אז אני לא יכולה להשתנות או שאין מצב שבעלי יוכל להיות אחרת...זה לדעתי כבר חוסר אמונה.

אין בעיה לקרוא את הספר ,השאלה לאן לוקחים את זה.
ואם מתבוננים בהבדלים במהות או שנתפסים לפרטים ולביטוי המעשי-
למשל זה סבבה שצד מסוים יותר בולט אצלו. אבל הצורה שבה יבטא את זה יכולה להיות שונה לגמרי אצל כל אחד.
וגם,יש מלא יוצאי דופן..
זה לא אומר שאין בכל זה אמת. רק זה לא כל האמת..

העיקר מידות טובות והתחשבות כנה בזולת.

 

ספר בא לתאר איך שהוא רואה אדם - ולא אדם צריך להכתיב את התנהלותו שתתאים לספר..

ים??

בטחחחח שמומלץ לרווקים!!!

מומלץ ללמוד אותו לפני הדייטים תוך כדי דייטים ובמהלך הנישואים..
הרב הוציא ספר שלישי על כלה וחמות.. כשיגיע הזמן גם אותו אקנה ואקרא..

מה זה אומר על הספר? לא יודעת..
אבל מה שבטוח, (לא קשור לנושא, אבל התחשק לי לכתוב כי אני מרגישה שהספר הזה קיבל יותר מקום ממה שמגיע לו ) אפשר לחפש קצת אצל חזל, הם אלופים בהבנת הנפש של האיש והאישה.
ורואים שדבריהם עומדים במבחן המציאות לאורך הדורות..

הוא היה גרוש, והספר נכתב תוך כדי נישואיו השניים

משום מה ככה היה זכור לי כשקראתי את הספר.
סליחה שהשמצתי והטעתי..

כ"כ אמיתי ונכון.ושייך מאוד ללמוד אותו.אני הרגשתי שהוא מלמד אותי לא לשים את עצמי במרכז אלא את האחר,לבדוק עם עצמי מה אני יכולה לתרום לקשר.ולבדוק מה נכון בשבילו ובשביל הקשר שאעשה ולא מה האינסטינקט הנשי במובן הפשוט שלו מחפש.

זה גרם לי להרגיש הרבה יותר מחוברת אל עצמי בקשר!לומדת באמת את הקשר ואת האדם שמולי.

אף אחד לא ענה על השאלה ששאלתי.. (הראשונה)

 

הספר מומלץ, לא צריך לדון על זה, אבל-

 

בנות: מזדהות עם התיאורים שלו עלינו? בנים: כנ'ל..? (מדברים רק למסירת מידע, מתמודדים עם בעיות לבד ולא ע'י שיתוף, צריכים בעיקר אמון...וכו'..?)

יש פרטים קטנים מאוד, שבהם חל אצלנו היפוך.
וד"ר ג'ון גריי-הסופר
כותב בהקדמה את האפשרות הזו.

אני יכולה לומר לך שרואים בפועל ממש
איך אמון מלא בגבר, נותן לו כוח ורצון לפעול.

הוא גם אמר מראש בהקדמה שז לא מתמטיקה טהורה וייתכנו מצבים שהם אישה תזדהה עם התיאורים שהצמיד לגבר ולהיפך, אבל בבחינה כללית אם מנסים למפות את ההתנהגויות וכו', זה אכן מחולק כמו שהוא אומר...

 

חריגות קלת תמיד יש, לא צריך לפחד מזה.

 

(במילים פשוטות - את בסדר!)

ורואה את זה במציאות 

זה מנתח אריות?

אם הוא מנתח עם תעודה, הייתי פוסל.

אבל אם היא מנתחת מהנדסת - הייתי הולך על זה

אם היא עוסקת במקצוע שאני חושב שהוא מנוגד לעקרונות ולהשקפה שלי

יש מצב טוב שאחליט שהקשר לא מתאים

 

לדוג'

זמרת/רקדנית בהופעות מעורבות

וכו'

 

עד התלבטות לגבי חתונה?

 

טעות שלי.

 

בחייאת, השאלה הוציאה אותי משיווי משקל

כל שירשור הכי רציני שיהיה אתם הופכים למושב ליצים!!!!

מה יהיה?!?

 

ולעצם השאלה. כל עוד הוא עוסק במהו שהוא אוהב וה׳ אוהב וזה מקדם אותו ביראת שמיים תפדל!

 

רק אני בעיקרון לא רוצה עצמאי ( לא משנה במה הוא עוסק)

 

מעדיפה תלותי?

 

 

שלום לך מתוקה!!

למקצוע שנוגד את העקרונות מבחינה דתית,אלא סתם לא מוצא חן מסיבות אחרות.

והתכוונתי ברצינות.

 

אפשר להסביר יותר טוב בבקשה?

לדוגמה הבחורה לומדת מקצוע שאתה ממש לא מתחבר אליו,או ששמה שהיא לומדת הוא מקצוע לא מוכר(כמו חינוך ווכד') 

או שבד"כ לא מרוויחים מאותו מקצוע בשמיים אבל היא באמת מתחברת לזה לכן היא החליטה ללמוד אותו.

נתתי כמה דוגמאות..מקווה שהובנתי

הייתי רוצה לומר שלא אפסול.

 

בפועל - קיים מצב שכן.

 

שוב, עד כמה המקצוע שהיא לומדת הוא לא מכניס\מגוחך\לא מתאים?

עד כמה היא מתאימה לפרופיל של מנתחת אריות??

 

אל תשכח, אחרי הכל, מדובר רק בהצעה.

כך שאם היא לא דייט חלומותיך - אל תתלבט לגבי זה יותר מדי.

 

מותר להגיד לא להצעה

או לפחות תן 2-3 דוגמאות לזה...

 

שבנות דתיות בד"כ פחות עוסקות כי הרב עוסקות בחינוך,ואני מתכוונת ללימודי תעודה ולא תואר כמו:

קוסמטיקאית,מאפרת,ספרית,גרפיקאית,אומנות,מזכירה,מזכירה רפואית,צילום,אדריכלות,יעוץ מס.

נתתי כמה דוגמאות.השאלה אם היה מפריע לכם סוג של מקצוע כזה שהוא לא תואר?

ודרך אגב אני בת!

קודם כל, בנוגע למינך - מצטער, לא יודע למה קיבלתי את הרושם שאת בן...

 

לגוף העניין: דווקא המקצועות שאת הזכרת, לא נראה לי שתהיה בעיה איתם, לפחות לי - כלומר, הבת בוחרת דבר שמעניין אותה, לא סותר את ההלכה או את רצונותיי מהחיים המשותפים, אז מה הבעיה?

 

אני לפחות, לא נראה לי שזה היה מפריע לי.

 

דברים שלא נוגדים את העקרונות שלך,

 

אבל שלא ימצאו חן בעינייך,

 

יהיו גם יהיו.

 

ואז- המקצוע שבו הוא עובד יהיה שולי בעינייך.

 

אדם בוחר עבודה בתחום שהוא מרגיש 

 

שהוא יכול לתרום/שיעשה לו טוב לעבוד שם וכו',

 

לכן,

 

אני ממש לא רואה צורך בפסילה על כזה דבר....

נתת לי דוגמה לסיבות שאפסול מסיבה אידיאולוגית... (אין לי בעייה שהבחורה תלמד שירה/משחק/ריקוד וכו' - כאשר המטרה שלה אחרי זה היא להשתמש בזה לצורך הופעות צנועות לעיני נשים בלבד וכו'... אבל בהופעות מעורבות, זה אכן יפריע...)

העיקר שאותו זה מעניין ומקדם. לא חושבת שכזאת סיבה תימנע ממני לצאת עם מישהו.

 

(אממ...אם הוא ילמד גניקולוגיה אני חושבת שאחשוב פעמיים...סתאאם)

ישפיעו על ההחלטה שלכם\ן?

לפעמים קורה שהאדם גם עובד לפי המקצוע שהוא לומד..

 

נניח רפואה.. זה מקצוע המחייב לילות לבד..

 

זה מקצוע המחייב המון שנות לימוד והתנסות..

 

 

לק"י

 

אני לא כ"כ מצליחה לחשוב על משו שממש יצרום לי שהבחור ילמד (בהתחשב בעובדה שהוא אמור להיות בחור דתי..).

 

וממש לא מעניין אותי אם זה יהיה לימודי תואר או תעודה..

אם היא מתכוונת להיות אסטרונאוטית אין לי עניין להכנס לבעיות של "מתי מכניסים שבת בחלל" וכדומה - זה מעצבן! 

 

וברצינות - תלוי, כמו תמיד (או בלשון הביינישים: מחלוקת) :

תלוי אם זה ישפיע דרמטית על החיים המשותפים (לימודי רפואה למשל, שישפיעו באופן ישיר על זמן האיכות ביחד וכו')

 

תלוי אם זה מקצוע שאני סולד ממנו מבחינה אידיאולוגית (לא עולה לי כרגע...).

 

תלוי ותלוי ותלוי...

 

אבל מה שבטוח - זה לא שהבחורה תהיה לא טובה, אלא פשוט שאני אישית לא אצליח לחיות ככה עם המקצוע הזה - וזה בפירוש לא אמור להיות קריטריון שיגרום למישהי מסויימת לוותר על מקצוע שהיא ממש מתחברת עליו, בגלל שהיא מפחדת שהוא יגרום לה להיות "לךא פופולרית" בדייטים...

 

אתה הולך למקצוע שאתה אוהב, מרגיש שאתה תתרום בו הכי הרבה ותרגיש בו הכי טוב שאפשר - ואתה מאמין שה' יעזור שיימצא הצד השני שזה יתאים לו...

קיבלתי רושם שמדובר בבחורה קצת רחפנית, והעובדה שהיא עושה תואר במוזיקה שכנעה אותי בזה סופית..

 

אבל באמת שזה חריג. אם הכוונה היא ללמוד מהמקצוע על האופי - כבר גיליתי פיזיקאית עם נטייה לרחפנות ומחנכת גיל הרך מקורקעת לגמרי (אני לא רומז לשום דבר לגבי חינוך לגיל הרך כמובן..). אם זה דברים אובייקטיביים למקצוע, כמו רפואה שאתה יודע שבקושי תראה אותה - אין באמת הרבה מקצועות שאי אפשר למצוא את הדרך להסתדר איתם.

 

בקיצור - בגדול לא הייתי פוסל על אף מקצוע.

יהיה לי נורא קשה עם בעלי ילמד מקצוע שלא תורם לאחרים איכשהו (שריטה שיש לי. חיה עם זה) 

 

וכן, ישמצב שאפסול בגלל זה. 

אם כי זה רק נק' אחת מתוך המכלול של הבנ"א.

לדוג: היא-בחורה מאוד רגשית(פועלת בעיקר לפי הרגש), אוהבת טבע, הומנית וכד'.

הוא- שנה ב' בלימודי הנדסת חשמל באוניברסיטה..

 

והם חיים באושר ועושר 

אני שונא עורכי דין, בחורה שלומדת משפטים זה טרן אוף רציני מבחינתי.

{ושילכו 'חפש מי יטפל בהם }