פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1374)

אמן שתפיקי טוב עבור המטרה הנעלה;)

הוד רוממותה..

למה לא?

זה תמיד מכניס אותי לתהייה,
מה עושים הבל"חים אחרי שהתחתנו....;)

שתעזבי בקרוב,

בעצם לא לגמרי אלא שרק תעברי לאגף הנשואים-

אבל תמשיכי לייעץ פה ולתמוך.

שתפיקי את המירב ושיהיה בהצלחה!!

כולנו ריבאונד של מישהו.

 

אז זה יותר מלגיטימי.

אבל אפשר לעשות ואת פשוט - עוד בשלב השאלה תזכירי את זה שאת יוצאת עם הבנאדם רק או בעיקר כדי לשכוח את זה שלפניו, על כל ההשלכות של זה..

 

תחשבי אם היית מוכנה שבחור עימו היית נפגשת למטרת חתונה היה בא בגישה כמו שתוארה לעיל..

 

ועד כמה זה אנושי/ראוי/מתאים..

 

 

 

בעיקר בשבילך.המדוייט לא ידע את זה והוא מבחינתו ירגיש חופשי בקשר אבל את,את הבעיה בשביל עצמך.את תתיסרי בקשר הזה.

כי תרגישי תקועה מכול הכיוונים.תקועה עם הבחור הקודם,וזה יתקע אותך מלהתקדם ולהפתח לקשר.

לדעתי תני לעצמך זמן לעבור תהליך,להבשיל לשכוח טיפה מהכול.ולצאת ממקום נקי.ואמיתי.

מכירה את זה מקרוב.זה באמת קשה.

אבל לדעתי חברות לא באמת משתנות..אלא היחס שלנו אליהן משתנה.ואם תתעקשי לא לתת ליחס הזה שלך אלייה להשתנות ותמשיכי לשתף אותה,היא תבין אותך ותיהיה איתך בזה.נכון יהיה לכן קשר טיפה שונה ממה שאת רגילה אבל יהיה קשר.והיא גם תתחיל לשתף אותך.כי בעומק הן גם זקוקות לשתף.!!

מחפשת עצות פרקטיות.
משו שיסיח את דעתו.

כדי לנסות להוציא אותו מ"המשבר"

 

אם את מתכוונת ברמה של ייעוץ,

מניחה שהוא יודע בעצמו מה הכי משמח אותו ויעשה לו טוב, יותר מכל אדם חיצוני.

אבל אנסה בכל זאת לכתוב כמה רעיונות שעולים לי בראש:

לצאת לטיול כמה ימים

לקרוא ספר

לכתוב שיר, לכתוב לה'

לשחק כדורסל/כדורגל

להתעמל, לרוץ

לנגן

לצייר

להפגש עם חברים

לעבוד

ללמוד תורה או כל מה שעולה ברוחו

לנסוע, לנהוג

לבקר חברים, קרובי משפחה

אם הוא בקטע (למרות היותו בן)- לעשות שופינג

להתנדב

 

 

פשוט להיות רוב היום בעשייה שתסיח ותסיט מהמחשבות על הפרידה.

כמובן, כמה שאפשר. כי זה ממש לא בא ברגע.

פרידה זה דבר קשה.

וצריך הרבה כוחות כדי להתגבר ולהמשיך הלאה.

שיתפלל על זה.

ותתפללי עליו גם את.

 

בהחלט מותר לו לבכות להיות זמן מה במהלך היום בעצבות על העניין,

אבל בטח לא רוב היום..

 

אבל היסח הדעת של חלק מהזמן יכול לעזור-

 

לצאת לטיול, לשמוע מוזיקה, לקרוא משהו מעניין, אולי סרט..

 

רק לא לחפור על הנושא... זה יכול להעיק ולשרוף

ואל תגידי מילים כמו "אתה חייב להתגבר ולהמשיך הלאה".

 

בפרידה כזו יש מימד של אבל שמצריך סוג של "שבעה".

תני לו להסתגר, להתאבל, לכאוב, לכעוס ולבכות. אל תנסי להסיח את דעתו או להרחיק ממנו את המחשבות.

 

אין מה לעשות, בהתחלה שקועים וכואבים, אבל לאט לאט הפצע נסגר והופך לצלקת.

 

אני לא יודע מה הקשר שלך אליו, אבל רק תני לו תחושה שהכאב לגיטימי, ושאת איתו בכאב.

אםזה אח, צאי איתו למסעדה ואל תפחדי לדבר על הכל בצורה גלויה,

כי הדיבור הגלוי מנקה את המוגלה שבפצע.

 

וכמו שאמר לי חבר "המקום ימלא חסרונך"...

או קרוב/חבר שאני סומך עליו, נוסע לאנשהו (אפילו סתם נסיעה).

הבנאדם צריך להתחתן. הוא לא יספיק הכל! ‎‎

לאט לאט ההרגשה בעז"ה תשתפר..

 

תני לו קצת זמן לבד ב"מערה"

או תשלחי לו לבית

אבל אני יכולה להגיד שדווקא לדבר על זה ממש עוזר....

 

וגם...לעשות דברים שאוהבים ולא לשקוע באבל....כי המחשבות לא נגמרות לעולם....

 

שעם כל הרצון הטוב, ההתנחמות לא תוכל להיות רק פאסיבית.

 

הוא יצטרך להיות מוכן להתנחם. אם הוא עדיין לא במצב, אולי

הוא רק צריך עוד זמן להפנים את העסק ולהגיע לתובנות האלה

מעצמו... בשלב הזה עזרה מבחוץ תהיה יעילה, לדעתי.

 

אני חושב שבמצב הזה הוא צריך בעיקר תחושה שמבינים לליבו

ולא לשמוע דברים שיסודם הוא הסבר איך הוא צריך להרגיש.

הוא כבר ידאג לדבר על זה עם חבריו/משפחתו הקרובה

 

 

וכמו שמישהו חכם(איזה רב) סיפר לי

פשוט שיתקדם הלאה

 

זה בטוח ישכיח ממנו

לבקש ממנו עזרה במשהו פיזי, קשה ואף מתיש (צביעת דירה, למשל). אני לא מתלוצץ.

בד"כ גברים פחות נקשרים רגשית,

 

ככה טבע העולם.

 

כמובן תמיד יש כאלו שהם יוצאי דופן.

 

שזה קשור לגברים או נשים.

זה קשור למבנה אישיות...

(לפחות מהניסיון שלי שחצי שנה אחרי עדיין לא הסתיים לגמרי)

תלוי גם איך זה נגמר.. יש לי חבר שאחרי 4 חודשים היא ביום בהיר החליטה שזהו.. לקח לו הרבה זמן לצאת ממנה.

אבל רוב הבנים יוצאים מזה די מהר..

אין העולם מקומו כביכול

ומספר טלפון של החוקר

 

 

לפורום הזה

אם אפשר לקלקל - אפשר לתקן..

 

בס''ד

 

 

יום הולדת שמח!  מצטרף לברכות והאיחולים!

 

 

הרבה אושר, נחת ולב לדעת ולעזור לעם ישראל!

שמחה, בריאות, אושר, וכל הישועות

שפע ברכות

איזה כיף שה' ברא אותך.

בס"ד בר"ה

 

שהשנה הקרובה תהיה כזאת טובה, כמו שאף פעם לא היתה לך..ומכאן רק ילך וישתבח בע"ה יתברך

 

 

רוב נחת מכולנו,

בע"ה

מזל טוב, בריאות איתנה והמשך עשיית חיל בע"ה.

תודה רבה רבה על הכל!

שהקב"ה ישיב לך כגמולך על כל הטוב והסיוע...

חיים ארוכים, שמחים ומשמחים, בריאים ומנוצלים!

שוב תודה!

הרבה בריאות נחת אושר ושמחה

תודה על השעות הרבות וכוחות הנפש האדירים שאתה משקיע בפורום ככלל ובניקים בפרט.

זכינו שיש לנו אדם כמוך כאן אצלנו

 

ה' ישלם את שכרך

ויתן לך בריאות ושמחת חיים

אושר וכבוד

שפע טוב ונחת

 

לך ולמשפחתך

 

 

וואו.. להיוולד בכוח אדר.. זה כוח עצום לגמרי.

זכית. זכינו 

 

תזכה תמיד לראות ולחוות הגשמה, סיפוק, הצלחה ומתיקות-

בגשמיות וברוחניות.

 

שה' יתברך ישפיע עליך שפע של נחת, בריאות, שמחה, אורה וברכה,

וייתן לך כוחות אינסופיים להמשיך לסייע ולהרגיש את הזולת.

 

שכל משאלות ליבך ותפילותייך - יתגשמו לטובה במהרה!

 

כל הטוב.

מעריכה ומוקירה.

 

 

מלא מלא מזל טוב!!!!!
תמשיך להוסף רק טוב בעולם!!!
ותודה ענקית על השעות שאתה משקיע בנו!!
תזכה לשפע בכל תחום!!!

זכור לי פעמיים לפחות שעזרת עם עם העצות המקסימות שלך. אתה כ"כ עוזר כאן עם הניסיון וחוכמת החיים שלך!

מזל טוב ורק שמחה והצלחה

בע"ה תמשיך לתת לנ"ו עצות מחכימות

ו- מזל טוב גם לך!

רק עתה חזרתי - אחרי שלא פתחתי את המחשב,

 

והנה - ראיתי את השירשור הנחמד והיקר הזה.

 

תודה רבה לכם. שימחתם וריגשתם אותי.

 

הכרת הטוב היא יסוד המוסר, כותב הרב זצ"ל.

 

כמה הכרת טוב - אף מעבר למגיע..

 

כמובן - חלק מהאנשים מכירים מהפומבי, וחלק - גם מאחורי הקלעים.

 

אנשים טובים, חלקם נאבקים לא פעם בבעיות קשות, וכולם עם תעצומות נפש, עם רצון טוב. ומסייעים זה לזה.

 

יישר כחכם.

 

לעיתים נדמה שאחת ההכנות הטובות לחיים שאליהם מתכוננים פה, היא ההתרגלות להיות קשובים לזולת, להבין נקודות מבט

 

אחרות, להשתדל להיות קשובים, אמפתיים, אנושיים ואידיאליסטים.

 

תודה.

 

ובמיוחד ל"נקודה למחשבה" שהכינה את ה"הפתעה" הזאת...  יזכנו ה' לאחל לה ולכל האחרים כאן הנצרכים לכך, ברכת מזל

 

טוב בקרוב..

רוב נחת ושמחה!

שפע של אור וטוב!

 

דן - מהאנשים האלה שאם לא היו קיימים היו צריכים להמציא אותם...

ברכות ואיחולים. שפע, בריאות והצלחה בכל.

ואין הזדמנות טובה מזו להודות לך על דבריך המחכימים, הייעוץ וההקשבה.

תקצר היריעה מלהכיל את רוב תודתי (תודתנו, אני מניחה ) ובכל זאת- תודה!

הרבה הצלחה וסייעתא דשמיא.

שתהיה לך כאן בעז"ה שהות קצרה 

מוזמנת להציץ במדריך לפורום שלנ"ו, ולהעלות שאלות, תהיות וכו'... (כפי שכבר שמת לב)

מי יתן ותרדי פורום אחד מטה!

 

 

תמיד!!!!

שאלה-

 

את לא רואה משפחה וזוגיות רק בגלל חוסר אופטימיות, או גם בגלל סיבות ממשיות יותר?

 

אגב, אין לי בעיה עם חוסר אופטימיות, כל עוד אני לא במצב שלך.

רק רציתי להבין האם מדובר במחלה ומצב שממש מונע ממך להתחתן, או שרק מביא לך הצעות גרועות (אם בכלל..)

אבל כמובן שאני גם ממש לא אופטימית.

כי בעיות רפואויות נפטרות..לפעמים יש ניסים..

לק"י

 

כבר שמעתי ממישי שטענה שנישואים זה דבר רע..

מזל שהבחור לא השתכנע! (היום הם כבר נשואים..).

להיות אמפתיים וקשובים לבחורה שמבקשת את זה.

 

יישר כחכם.

נישואים איתי זה איום ונורא.
אבל אני צעירה עדיין, אז אין לחץ.
רק עצבות.
תודה למגיבים והמעודדים עד עתה. אני זקוקה לזה כמו אוויר לנשימה..

לק"י

 

אל תתני לזה להלחיץ אותך..

קודם תדאגי שיהיה לך טוב ושמח, תבני את עצמך ובעז"ה בהמשך נישואים יהיו משו שיהיה לך טוב איתו.

רוני יקרהה!!!

 

ממש כאב לי איתך לקרוא את שכתבת

 

במיוחד שאמרת שנראה כמו שאלוקים שכח אותך ולא נתן לך כוחות..

 

את יודעת..

 

האנשים הגדולים הרבה פעמים צומחים מרקע קשה...

 

וכמו שיעל כתבה.. תתמקדי עכשיו בעצמך. זה הכי חשוב..

 

קודם כל תנסי שלך יהיו חיים יפים עד כמה שאפשר..

 

אנחנו לא מבינים למה דברים קורים בעולם..

 

ו...

 

"זה יבוא.. את תראי... 

הידיים הארוכות יתקצרו

והלב השומר לא להיפגע

יפעם

בקצב רגיל.."

 

הלוואי אמן

 

חיים יפים כמה שאפשר

 

 

בס"ד בר"ה

 

אחרי שאני קורא את הדברים שכתבת, אין לי בכלל זכות לנסות ולחזק אותך...

 

אני רק מלא תקווה, שאבינו המתוק, ישלח לך מלא שמחה ואורות...

 

כ"כ כואב את כאבך וכ"כ רוצה בשמחתך...

 

רק הצלחה וישועות בלי סוף

 

אחיך

אבל תודה עצומה עצומה!

אנשים יקרים, אתם לא מבינים כמה כח יש למילים המחזקות שלכם!

תזכו למצוות

הבת של מי שברא את העולם, את חושבת שהוא ברא משהי לא טובה?! את ענקית ויש לך נשמה טהורה!!! שתזכי לפגוש את הנשמה שלך את הטוב שלך ויחד עם זה הבעל יגיע, כמובן בנחת וכמו שאמרו פה בלי לחץ!!! אין לאן לרוץ!
אוהבים אותך!!!!!

דחוף- תמיכה/ עצה/ שימוח/ אחר..
בבקשה..
תודה מראש.
אני.

ובאמת מאמינה ומקווה שה' עוד מתכנן לך מהפך (גם אם לא פתאומי ומהיר), והרבה הפתעות טובות בהמשך. אמן בע"ה. תחזיקי מעמד!!

אחד הדברים שהכי זכורים לי מימי התיכון היו הרצאות שהאולפנא שלי הייתה מארגנת לנו. הרצאות מאנשים שעברו משברים בחיים, חלק מהם היו דברים איומיים, שלא נדע.

והיינו מסתכלות עליהם ואומרות "ברוך ה'! שהם לא וויתרו, ונלחמו, והאמינו. והיום הם עדיין יום יום מתמודדים עם העבר (ולעיתים הקשיים שלהם עדיין קיימים בהווה) אבל הם מאושרים, בעלי משפחות, ואפילו מסוגלים ללכת ולהעביר שיחות באולפנות לנערות..."

קשה לחשוב וא"א להבין על מה שאת עוברת, כואב הלב. כ"כ מקווה שתמצאי את הכוחות!

בהצלחה

לא בטוח אם מה שאומר יחזק אותך....אז אשלח לך משהו שמחזק אותי...(דברים ידועים אך מחזקים)

מתפלל בשבילך ומאחל לך רק טוב! 

 

 

 

אנשים אומרים שאם הם יהיו בריאים אז הם יהיו שמחים.....

לפעמים זה בדיוק ההפך השמחה יכולה להביא לידי בריאות

(גם את זה שמעתי מהרב פנגר..)

 

 

יש בך את כ-ל מה שדרוש לך כדי למלא את הייעוד שלך בעולם. יהי רצון שה' יפקח את עינייך.

כתבתי פה, אבל העברתי לך לאישי.

בהצלחה

ש"אקשן" ו"מעניין" זה כיף בפגישות אבל בחיים האמתיים זה מטרד.

 

בסופו של דבר ביום יום, מה שחשוב זה לא אם יש נושאי שיחה מאתגרים אלא

האם אתם מצליחים להגיע להבנות ולהחלטות משותפות.

 

אם על כמעט כל תחום דרכיכם חלוקות איך תצליחו להגיע להחלטות משתופות?

 

לכן אני חושב שדווקא יותר טוב הנוכחי.

 

ככה נראה לי.

המילים האלה נגעו לי עמוק...
לא אפרט אבל תדעי שזה באמת נחמד שבפגישות יש אקשן ויכוחים חוסר הסכמה ולהכיר דברים חדשים ושונים ממך..
אבל, ופה מגיע האבל ההגדול-
כשמתחתנים כל החסרונות החוסר הסכמה והפערים גודלים ושמים בנייכם חיץ גדול..
ולא חבל? חתונב נישןאים זה ל100 שנה..ובזמן הזה יש כלכך הרבה החלטות משמעותיות שצריך להחליט שאם אתם כלכך שונים אז מטד קשה ככה..
אני ממש ממליצה מניסיון ךהפסיק לחפש את האקשן ואם טוב לומתאים הבחור עכשיו אז לכי על זה...
בהצלחה!!

זה מה שצריך להנחות אותי כרגע, נכון?!

זה קשה!

"האהבה מקלקלת את השורה". כוונתם פה כמובן לא רק לאהבה עצמה, אלא "אהבה" הינו השם שהם נתנו לכל סוגי הרגשות... מה לעשות, הרגש צודק אבל השכל חכם, שכל אחד יחליט את מה הוא מעדיף.

בהצלחה.

בהצלחה יקרה!!
ובע"ה תזכי לכל הישועות!!!
זה ממש מרגיש כמו מסירות נפש לללכת עם השכל כשצריך, אבל ה' רואה את זה!! אשריייך!!

משהו שיכול לעזור זה לשבת עם עצמך ולחשוב במשך חצי שעה (שלמה) למה כדאי לך לפעול בדרך שהשכל מורה לך.

 

אחרי זהף לכי עם הפתק (זה שרשמת עליו את הנ"ל^^), ותשנני לעצמך מדי פעם.

 

כמובן שתפילה מעומק הלב רק תעצים את החוזק הנפשי לעמוד בזה מבחינה רגשית...

 

 

הצלחה רבה!!

יתגלו ביניכם הרבה הבדלים ברגע שתתחתנו.
ויהיה תמיד על מה "לריב" - לדון להתווכח ו"אקשן" למינהו.
יש מליון הבדלים בין איש לאישה,
עדיף להמעיט בהבדלים המחשבתיים והאישיותיים כמה שיותר.

למרות כל העצות- שלחתי הודעה לקודם והוא אמר שהקשר מבחינתו סגור.

ומהנוכחי נפרדתי ( לא הלך...)

אם לא מדובר בחרדי, יש שתי אפשרויות: 2. הוא לא שירת בגלל סעיף בריאותי כלשהו. 2. הצבא לא רצה אותו בגלל עבר פרובלמטי. לא כל אחת תרצה לצאת עם בן השייך לאחת מהקטגוריות הנ"ל.

המ"ה

 

לפעמים הוא פשוט דוחה את הצבא כי הוא רוצה להמשיך ללמוד תורה. (לאו דווקא חרדי)

ולא לכל אחת זה מתאים..

 

ב"הצלחה

 

בס"ד

זה שעברתי ניתוח לב,פתוח ועוד שלושה ניתוחים שבגללן הצבא לא רוצה אותי, אז זה סיבה לפסול? זאת סיבה לא לצאת?

מי שעושה את זה, אצלו/ה נמצאת הדפקה חא אצל האחר!

אתה צודק- במקרה שלך זה ממש לא סיבה..

 

 

אבל מותר לבחורה לשאול ולדעת מה הסיבה שבגללה הצבא לא רוצה אותך או למה החלטת לא להתגייס.

נראלי לגיטימי ביותר.

הסיבות לאי שירות צבאי של בחור הן בד"כ:

 

1. אידאולגית- ובנות מעוניינות בבחור עם אידאולגיה מסויימת המאמינה בבניין הארץ והעם.

 

2. בריאותי גופני- נכות או לקות גופנית קשה. מובן מאוד בנות מסייתגות מכך

 

3. בריאותי נפשי- מחלת נפש קשה או אי התאמה למסגרת צבאית. גם משהו שלא ממש נעים להתמודד איתו

 

4. עבר פלילי- משהו שאף אחת לא תרצה לחיות איתו.

 

 

וכאן ההמלצה לבנות ישראל היקרות

נכון, 

רוב הבנים שלא משרתים בצבא באמת נפסלים בגלל הסיבות הנ"ל

אני מאמין שרובכן מבררות מהי הסיבה

ומי שלא, אני ממליץ בחום לברר מהי הסיבה

לשמוע, ללמוד קצת על דבר 

ורק אחר כך להחליט

 

זכותכן להחליט שלא!

אבל לטובתכן ולטובת הגברים האלה,

כדאי שזה יהיה לאחר שאתן מכירות את הדבר 

ולא לפי סטיגמות.

 

בהצלחה לכולם

 

 

ואז הצבא מוותר עליהם. אני מכיר מישהו שנלחם להתגייס ולא הצליח

כולם מוכללים באידואלגיה

יכול להיות מישהו שלא עושה צבא:

1. כי הוא חרדי ולא מקובל אצלהם לעשות צבא

2. כי הוא לא מעוניין לתרום למדינת ישראל

3. כי הוא מאמין שהלימוד שלו בישיבה עדיף

4. כי הוא חושב שזה בזבוז זמן

5. כי הוא לא רוצה לפגוע בערבים

 

כל אלו ועוד הן סיבות אידאולגיות

כל אחת תחשוב האם ומה מתאים לה או לא

 

 

זה עניין של סדרי עדיפויות

כל בחור שנשאר הרבה זמן בישיבה יודע שיש סיכון שהצבא יוותר עליו.

 

אין בעיה לעשות דברים

רק צריך להיות מודעים ולקחת אחריות להשלכות שלהם

 

ובאמת בחור כזה הוא מעט שונה

על כן כדי לברר מדוע הוא לא עשה צבא

 

מי שלא מבררת ופוסלת

זאת זכותה המלאה

רק שלא תתלונן אחרי זה על חוסר בהצעות 

או על חוסר במבחר

ויש כאלה בגילו שהצבא מגייס. בעולם הישיבות זה בהחלט מצוי

7. כי הוא רוצה לתרום לארץ ישראל ובזמן פינוי הוא יסרב או יקרא לסרבנות. (יש לי חבר שבגלל שהוא הצהיר שיסרב במקרה של פינוי לא גייסו אותו, עד שהוא הפעיל מלא רבנים שעזרו לו)

 

 

לא תמיד בחור בעל "עבר פלילי"

הוא אחד כזה שאונס ורוצח ואוכל בורקסים ומכה קשישות.

 

תיק פלילי יכול להפתח גם על זוטות, או להבדיל ענינים שבארץ ישראל,

ולכן יש לבחון כל מקרה לגופו.

ובגלל זה אמרתי שכדאי לשמוע מהי הסיבה

 

עם אדם עם תיק פלילי,

גם על זוטות,

גם על א"י.

 

 

על אחת כמה וכמה על ענייני א"י, זה מראה אידואולוגיה מנוגדת לחלוטין, יש דרכים לכל דבר.

אעדיף מי שלחם למען הארץ בצבא[ואל תתחילו עם היום הצבא מפנה וכו'..].

קטן ולא יותר מידי משמעותי!!

 

הצבא לא רוצה לקחת סיכונים על אנשים כאלו

 

וזה ממש לא על נכות, או לקות גופנית קשה!!

עד כמה ידוע לי - לי אין שום נכות או לקות גופנית ובוודאי שלא קשה

ובכ"ז הצבא לא רוצה אותי בגלל מום שנולדתי איתו והוא תוקן!

בס"ד

 

יש לי הרבה חברים שקיבלו פטור מהצבא בגלל עברם הפלילי.

 

חבר אחד בגלל שהיו לו - 2 תיקים במשטרה על כך שהיה בחומש (ממש עבריין  ) 

חבר אחר קיבל פטור צבאי כי הוא בחור "מסוכן" והם מפחדים שהם יעשו בעיות (לירות בערבי שלא לצורך ח"ו) במהלך השירות הצבאי.

ועוד כל מיני שטויות כאלה ואחרות.

 

אז גם אם אתן מבררות על משהו שיש לו עבר פלילי תבדקו לעומק, כי היום בשביל להיות עבריין מספיק לקחת כבסה ולהיות על גבעה בשומרון או לקת גמרא ולעלות לישיבת חומש.

בעיה נפשית. על פי הידוע לי, לא כל פטור הוא בגלל בעיה קשה. ייתכן גם פטור בגלל בעיה קלה.

ועבר פלילי, יכול להיות עבר פלילי אידיאולוגי, שעבור בנות ששותפות לאותה אידיאולוגיה הוא יכול להיות אפילו יתרון. 

להמלצה  לברר מה הסיבה ולהחליט לפי הסיבה אני מצטרף.

 

לק"י

 

מגוחך לפסול מישו שלא עשה צבא, בלי לברר את הסיבה..

 

אני הייתי פוסלת, אם הוא לא עשה צבא כי הוא פציפיסט או משו

אני אישית רוצה לצאת עם מישו שעשה/עושה צבא כי חשוב לשרת את המדינה......

כמובן, שאם יש סיבה הגיונית, אני לא אפסול סתם ככה....

אעדיף אדם שלויימד מאשר מתגייס....

בס"ד בר"ה

 

ואני חושב שבנות פוסלות מישו שלא עשה צבא, כי זה פשוט נהיה סטייל כזה..לצאת עם מישו שעשה צבא..

 

משום מה הן חושבות שזה עושה אותו גבר יותר, או אולי בעל אוהב יותר..(עדיין לא הצלחתי להבין מה באמת הסיבה)..

 

בקיצור, בנות..

אני הייתי ממליץ לא לפסול ישר, אלא לנסות ולברר ולגלות למה הבחור לא עשה צבא..(לפעמים זה בשבילכן ולטובתכן)

 

שבוע טוב

לא כל הבנות פוסלות על זה אוטומטית.
נכון,יש כאלו שעושות את זה מסיבות טיפשיות..
ויש כאלו שעושות את זה מסיבןת הגיוניות כמו כאלו שנפשי הסביר...

אבל בפירוש לא כולן...

כמו שאנחנו לא תמיד מושלמים אז גם הן לא תמיד מושלמות ומבינות למה הבנים לא עשו צבא וכו'

 

אבל יש כאלו והרבה ששומעות שהוא לא עשה צבא או לא יודע מה ואז פוף הבן פסול מבחינתן

וזה חבל מאד

 

 

אבל ברור שיש גם מספיק בנות חכמות שיודעות שצבא זה לא הכל בחיים

בנות רוצות בחור שעשה צבא, אבל אחרי שנשואים רובם לא רוצות שהבעל יעלם מידי פעם לחודש למילואים, וישאיר אותם עם כל הטיפול בבית , ילדים וכו' לבד.

ככה שזה שהבעל לא עושה צבא ואח"כ לא עושה מילואים זה גם יתרון, כנ"ל אם הוא היה גובני'ק . למרות שזה נשמע לפעמים פחות טוב. זה באמת לא אומר שום דבר על כמה הבחור אידיאליסט, גבר , או כל דבר אחר.

בס"ד
לא יודעת מה אם שאר הבנות אבל יכול להיות שאני יעדיף אפילו בחור שלא עשה צבא...

אני מספיק אמיתית עם עצמי כדי לא להסחף אחריי נורמה חברתית זו.

אבל ברוב המקרים אני מאמינה שגבר שלא מתגייס זה מעיד שיש לו השקפת עולם שהיא לא ההשקפת עולם שאני מאמינה בה ומחפשת בבן זוג.

ובמקרים שהוא היה גובניק מתוך בחירה ולא מתוך מגבלה רפואית,לפעמים לא תמיד זה מעיד על אופי משתמט.

אבל יש מקרים שלא ההיתי פוסלת מו בחור שיגיד-ראיתי את עצמי בתוך עולם התורה ואני באמת משקיע בלימוד שלי ולא מתחבשן.

וזו התורומה שלי לעמ"י דרך הלימוד.אותו לא ההיתי פוסלת.

 

או שמבחינה אידיאולוגית הוא לא רוצה להתגייס לצבא

אם זה לא מאידיאולוגיה של לא ללכת לצבא. 

גם לבנים וגם לבנות

 

בעמוד האחרון: גיבורים בעל כורחם.

 

http://www.olam-katan.co.il/all_gilyonot/390.pdf

אשמח לנסות לעזור..
בכל אופן בהצלחות..

דבר ראשון- מחליטים שעכשיו צריך להחליט, זה הרבה פעמים עוזר.

בעזהי"ת

 

'אנחנו יודעים מה נחליט אבל עוד לא התבשלנו עם זה מספיק בשביל להחליט באמת'.

 

וההבנה הזאת מאוד עוזרת להחליט..

מחליטים מתוך רוגע ולא מתוך לחץ

החלטות שמגיעות מתוך לחץ בדרך כלל פחות טובות 

ונוטים להצטער עליהן יותר (גם אם היו נכונות)

 

 

לא פשוט להחליט החלטות כאלה

ואם זה לא בא באופן טבעי, כנראה יש צורך בעוד מעט זמן

אבל אני לא חושבת שהזמן עוזר כאן, זה סתם נמרח ואח"כ יותר קשה.

צריך פשוט להחליט!

ואם ממש קשה כדאי לפנות לייעוץ או לרב שמקובל עליכם וכד'..

גורם שלישי יכול להראות צדדים שלא חשבתם עליהם..

בהצלחה!

אל תתחשבי האם תפסלי על זה או לא

כי עצם הפסילה לא תהיה על הנזם עצמו (ברוב המקרים) אלא על סגנון החיים.

 

 

אבל

כמו שיש גברים שיפסלו על זה

יש גברים שדווקא זה ימצא חן בעניהם

 

 

בעלך יאהב אותך בדיוק כמו שאת!

 

 

 

 

בס"ד בר"ה

זה ממש יפה בעיני..

וכמו שכתב נפשי, עשי מה שאת אוהבת..וכמו שיש שיפסלו כך יש שיאהבו..

גם לי התחשק כי יש לי אף מיוחד שיש בו מקום לשלושה נזמים ומבאס לא לעשות.

כי האלה שבהחלט לא יקבלו הצעה כזאת -

לא ימהרו להגיב לך, כי זה לא נעים...

ככה ששאלה בפורום לא מהווה בדיוק "סקר שוק" משקף.

 

 

כשמתלבטים בדבר מה, חשוב מאוד להיות מודעים.

 

חבל להשלות את עצמנו: אין ספק שלא מעט בחורים בהחלט יירתעו מזה.

 

 

את צריכה לשאול את עצמך מה יותר חשוב לך, ההחלטה היא רק שלך.

(להיות בהרמוניה עם המראה שלך זה דבר חשוב מאוד! ובהחלט שייך שיהיה יותר חשוב

לך להיראות בצורה מסויימת, מאשר שיותר בחורים יתאימו לך...)

 

עוד דבר שאת צריכה לקחת בחשבון הוא,

האם את מחפשת בחורים דווקא מהסוג שעשוי להירתע מזה.

אם לא - הרי שאין התנגשות...

 

 

 

[יש כאן במחילה בעיה מסויימת, בלשון "פסילה".

זו לא לשון סימפטית. בדרך כלל לא "פוסלים", אלא אומרים "זה לא מתאים לי".

לא שייך לפסול אדם על מאפיין חיצוני, והפוסל - הוא כנראה אדם שבלאו הכי לא היינו

רוצים.]

נכון שכולנו רוצים להיות מושלמים בשביל שכמה שפחות יפסלו אותנו ושנהייה מחובבים ואהובים על כולם..

 

אבל כל אחד היא אישיות בפני עצמה, ומכאן שלכל אחד רצונות וחשקים משלו.

 

 

א. לפי ניסוח השאלה שלך, נראה שאת יודעת את התשובה...

 

ב. אם את מתעקשת- הייתי פוסלת על נזם (גם בנים!)

 

ג. הכי חשוב זה שתיהי את מרוצה מעצמך וממה שאת משדרת..

 

סתם התערבות (את לא חייבת להקשיב לי):

תחשבי את, עם עצמך, למה את רוצה את זה, מה חסר לך עכשיו שהנזם ימלא, ואז תחשבי אם באמת הנזם ימלא את זה. 

ולבסוף- תחשבי אם זה מה שה' רוצה ממך!

 

ולא זה לא קשור לגיל אולפנה . אני למשל מאוד מאוד אוהבת עגילים זה יפה בעיני וגם נזם!

 

מי שיתעניין בך ירצה אותך בדיוק כפי שאת.. וגם אם יפריע לו הנזם- לא תתווכחו על זה נכון?

או שתורידי, או שהוא יסתדר עם זה.. אני כמעט בטוחה שזה לא מה שיאפיין את החיים שלכם.

 

 

 

 

 

אבל כן יפריע בהתחלה, מבחינת עניין ה"לפסול" על זה.

אלא גם מבטא באיזשהו אופן את האישיות שלך ואת מה שהפנימיות שלךאמורה לשדר החוצה-

אז לכי על זה, ואל תתחשבי ב"האם יפסלו אותי על כך". זה לא באמת שיקול.

 

אם הפעולה תהיה חיצונית, רק כי נזם במקרה מתאים לאף שלך-

אז החשש מוצדק ולא שווה את הפסילות.

מלבד זה שהנה בחורה שאוהבת את האף שלה ולכן החליטה לקשט אותו?

 

הבעיה היא יותר הדעות שישהיום מצד בחורים שחושבים שיש כאן איסור הלכתי[מה שלא נכון], או פגיעה ברוח ההלכה[גם לא נכון היום עם כמות הדתיות והדוסיות שעושות היום נזם].

ואם את מאלה שר אוהבות את האף (או האוזן, או הלשון, או הגבות, או כל איבר פגיע אחר) שלהן ולכן מחליטות לקשט אותו,

אז את נכללת לצערי באופציה 2 שלי.

מה בדיוק זה מעיד...

מה אופציה 2?

ואם ככה זה תקף גם על חור באוזן?

מתחבר לפתיחות ומאמין שמה שצריך להנחות אותך זה לא אם יפסלו אותך או לא. כי אם זה יהיה ככה אז לפני כל בגד חדש שתיקני את תחשבי 10 פעמים אם בגלל הבגד הזה יפסלו אותך או לא. לכן,, אני אומר, תעשי את כל מה שנפשך חפצה בו, כמובן שבמסגרת ההלכה, ומי שאוהב אותך יאהב אותך גם עם נזם.

ואפחד לא כותב את געתו, תרגישו חופשי לכתוב גם אם לדעתכם זה סיבה לפסול בחורה.

 

רוצה לדעת את הלך הרוח בציבור...

את לא צריכה לקבוע את החיים שלך לפי מה שרוב הבנים חושבים אלא לפי הרצון הפנימי שלך.

 

אם זה מה שאת רוצה לעשות תעשי את זה.

 

הרי בסופו של דבר אף אחד לא רוצה שיעשו לו "הצגות",
 

תהיי מי שאת באמת ובעז"ה תמצאי את מי שיקבל אותך כמו שאת.

כי בסופו של דבר אם המטרה לתת צ'אנס ולהכיר ואם יש משהו שיגרום לכ"כ הרבה בחורים להגיד לא, לא חבל?

ולכן אני מנסה לקבל פרופורציות וכיוון לגבי זה.....

שלבדוק מה בנים חושבים בנושא מסויים ולפעול על פי זה לא דבר רצוי,

אלא אם כן את רוצה לעשות שינוי פנימי בחיים שלך.

 

אחרת זו סתם תהיה הצגה,

והצגה כמו כל הצגה נגמרת בסופו של דבר ולא משקפת את האופי האמיתי שלך.

 

אם את חושבת שללכת בצורה מסוימת משקף את האופי שלך וזה מה שאת רוצה, תעשי את זה,

את הרי לא רוצה להתחתן עם מישהו שלא מתאים לך, נכון?

אגב, לי אין בעייה, להיפך

משדר מסר חיובי של רעננות וחוסר התחשבות בנורמות

ממש ממש...
אבלבל קשה לי להגיע להחלטה אם זה טוב ולא בגלל מה שכתבת, אם הייתי שלימה עם עצמי שאני רוצה, זה לא היה מעניין אותי אם יפסלו או לא
בקיצור, שה' יוביל אותך להחלטה הנכונה
(אגב, היום עשיתי חור נוסף באוזן ומבחינתי זה ואווו לא פשוט לדוסית כמוני)

3 ו2

היה גם למעלה באוזן  אבל נסתם.

בעיני זה מספיק.

 

 

ואני מאוד דוסית, לפחות נראית כזה, עם חצאיות שמטאטאות את הרצפה והכל.

באמת עגיל קטנטן[אני מתחברת למינימליים] ישנה?

ולפי מה שאת כותבת את ממש רוצה. לכי על זה!

 

(אבל תעשי עם מחט, ואם את בכל זאת עושה באקדח בדקי טוב שהם מסמנים ומחוררים בדיוק במקום הנכון ולא למטה מדי כמו שלפעמים קורה).

 

תתחדשי!

בס"ד

 

בנוסף, את צריכה לשאול את עצמך מה זה מייצג עבורך מעבר לנזם. האם את מאמינה שזה מקטלג אותך בצורה כזו/אחרת? אם כן סימן שזה יכול להשפיע עליך (לטוב ולמוטב...) על כן תבררי לעצמך מה מקור הרצון לעשות נזם.

 

בד"כ אומרים שבמקום שזה נפוץ ומקובל (יותר ביישובים וכד') אז יש עם זה פחות בעיות מבחינה צניעותית כי זה גדר שנפרץ (כמו חור שני וכד'), לענ"ד יש בזה אמירה כלשהי, אבל את צריכה לברר לעצמך איזה סוג של אמירה.

 

בהצלחה, תעדכני בסוף מה החלטת...

ליבי גם חשק בתקופה האחרונה בנזם..ואני עדיין מתלבטת.והבחור אמר-לי זה לא מזיז,מה שבא לך

והבנתי שההתלבטות צריכה להיות-האם זה נכון לי באמת?

למה אני רוצה לעשות את זה?והאם זה מנוגד לרצון ה'?

כי אם את מכניסה את הקב"ה לסיפור ועושה את זה כי זה האמת שלך ולא כי סתם בא לך או כי זה סטייל,אז הקב"ה יעזור לך בע"ה להתמודד עם זה במציאות,ויפגיש אותך עם האדם הנכון שלא יפסול על זה.

אבל אסור לך לחיות את מה שיחשבו עלייך,בעיקר מה הוא יחשוב.אלא תחשבי בעצמך!!מה נכון לך!

או שאתה מרגיש חסרון כללי למישהי..??

 

אני לא מכירה אותך כדי להגיד:

"צא למסע חיפושים" או

"יאללה- תציע לה נישואין!"

 

רק אתה מכיר את עצמך ויודע אם כעת זה נכון וטוב עבורך להיכנס למערכת זוגית.. תשאל את עצמך!

 

אם השכל מבין שכעת זה לא הזמן,

נסה למצוא תחליפים זמניים לאותה בדידות, לאותה אהבה-
חברים טובים, אחים, אחיות, הורים, דמות נערצת..

 

כמובן- אם זה כן הזמן, תתחיל להיות במחיצתה..

 

איזה כייף לאשתך שכבר כעת אתה מתגעגע אליה וחש בחסרונה..

 

בהצלחה.

רק לא לשכוח שמעבר לרצון התמים והקדוש שלנו,

ניצב לו רצון חזק יותר- רצון ה' יתברך,

רצון שמארגן לנו שינוי תוכניות ושלל הפתעות (נקווה רק מתוקות ומשמחות)..

 

 

למען האמת, אני חושב שבמקום מסויים אני כן רוצה להתחתן,

אלא שאיני יודע אם זה נכון. יש לי עוד זמן לגיוס, ואני בע"ה אהיה חייל קרבי.

לא יודע אם מתאים להתחתן במצב כזה. אין לי חברה כרגע, זה יותר חסרון כללי..

 

אם אתה לומד בישיבת הסדר אז אתה מן הסתם מתגייס עוד שנה (מרץ 14) גם אם תחליט שאתה מתחתן עכשיו אתה הרי לא תתחתן בחודשים הקרובים ואז זה יהיה בערך חצי שנה לפני הגיוס אז תחכה קצת ותתחיל לצאת בתחילת הצבא, במיוחד שאתה רוצה להיות קרבי, ואם אתה רוצה להיות קרבי אז תדע שבקרבי כשקשה ואפילו קשה מאוד מתאמצים עוד קצת, אז כדאי לך להתגבר על הרצון הזה.

זה נשמע שאתה מבין שעדיין לא מתאים לך להתחתן, הגיוס ידחה קצת את הצורך הזה שחסר לך.

תדבר עם הרב שלך הוא יכול לעזור לך להתגייס בסוף שיעור א' ..

שעכשיו ילמד תורה.

אגב, בנות צאו מהשקר: אין כזה דבר ישיבה טובה. כל בחור מחליט מה לעשות בשנים האלה.

אתה צודק בהחלט!!

אין שם הישיבה הופך את האדם להיות מושלם, צדיק, ירא שמיים ומתמיד בלימוד!!

 

וגם אני תהיתי על מה שכתב-" בחור בשיעור א'- ישיבת הסדר טובה".

 

אבל מנק' המבט של בנות (או לפחות שלי ושל סביבתי)-

כשבת יש לה בראש רשימה של ישיבות טובות,

זה בדר"כ סגנון רוחני שטוב עבורה והיא מתחברת אליו,

עכשיו רק נותר לה לבדוק את איכות הבחור..

כול אדם מרגיש בגיל הזה את החוסר וההשתוקקות לבת או בן זוג,

אבל לדעתי ברור המקרים לגברים שיעור א' זה שלב שלא נכון לשלב בו קשר מלחתכילא עם בחורה.

כי זה שיעור שבאים מאוד במטרה להבנות ואתה רק בהתחלת הדרך.

ושנכנסים לקשר עם בחורה זה מאוד שואב ומנתק מהלימוד.

לדעתי כדאי לך להתבסס יותר בלימוד,להתגייס אולי ואז להתחיל קשר.ובאמת כולנו חווים את החוסר הזה.רק צריך לחשוב בשכל-מתי נכון לחפש קשר.בהצלחה גדולה!

אוף..!!!

 

איזה מבאס..

 

יקירה תהיי חזקה

 

 

 

ואם אתה לא חושב שזה שנוא עליך,

 

אז חשיבה פשוטה-

 

הצעד שאני עומד לעשות,

 

באיזה צורה יהיה הכי קל לצד השני לקבל אותו?

 

איך אני אעשה את זה בלי לפגוע בו, למשל.

 

הלוואי ולא תצא תקלה תחת ידינו

איתך לגמרי!!!

פשוט מאוד קל לזרוק על אדם אחר,

דווקא את מה שאתה לא אוהב...

 

בן אדם שלא אוהב לשטוף כלים,

יעדיף שמישהו אחר יעשה את זה.

 

אני מכיר זוג שהתחתן לא מזמן,

שהבעל מאוד שונא לשטוף כלים,

והאישה שונאת לבשל,

 

אז הם שפוט החליטו לחלק בנייהם את התפקידים,

ככה שלפעמים מדובר בדברים סובייקטיביים.

 

לדוגמא- לי ממש לא אכפת,

שבחורה תשלח לי הודעה שזה לא נראה לה מתאים אחרי הדייט...

 

משתתף בצערך.

בזמנים כאלה רק אמונה יכולה לעזור. וב"ה יש לך אמונה חזקה.

ובע"ה יום אחד זה יקרה, משהו ישתנה...

אולי אז נהיה חברה מתוקנת ואנשים יתייחסו בדגש על יתייחסו אחד לשני כמו שבן אדם צריך להתנהג כלפי זולתו 

 

שנזכה להיות בני אדם.

טובים יותר, מסבירי פנים, נעימים ובעלי מידות מתוקנות יותר.

 

מבטיחה שאני דנה לכף זכות.. גם כשהוא נעלם 4 ימים..

אמרתי שהוא מתלבט, ואיזה כיף שהוא לא רוצה לוותר על זה בקלות.

 

אבל באמת שהפעם נפגעתי

שה' ירפא את כל כאבייך וצרותייך בקרוב ממש!

תזכי לבעל ירא שמיים וטוב לב אמיתי במהרה!

אני לא בצער.
נפגעתי וזה עבר..

מכל פגישה כזו לומדים..
בעיקר איך לתקן את המידות (של עצמי שלא יובן אחרת)

אני לא נוהגת "להתלונן" אבל ניסיתי רק להעלות למודעות וזה לא משנה אם זה בנים או בנות.
אם מתלבטים אפשר לומר, אני מתלבט נדבר ביום x.
קשה לי לקבל את זה שאנשים מספיק בוגרים כדי לצאת אבל לא מספיק בוגרים כדי לדבר בצורה כנה עם המדוייט שלהם.

התעלמות זה לא פיתרון, זה פוגע ולא מכבד אף אחד מהצדדים.
אני משערת שגם אם המתלבט החליט להמשיך אחרי שנעלם.. לצד השני כבר ירד החשק..

בהצלחה לכולם ושנזכה.

לצערי נתקלתי בתופעה יותר מדי פעמים!

ממש משמח לקרוא את הדברים שלך. ולראות את המקום הבוגר שממנו הם באים.

שבע"ה תזכי בקרוב מאוד לאחד!

 

יש בנות שזה תנאי הכרחי אצלן..

ויש בנות שמעדיפות שילמד תורה בינתיים..

תלוי בסגנון הבת וגם בגיל.

שוב, כמו שאמרתי לך כבר.

יש כאלו שזה יהיה יתרון מבחינתן (תלוי גם מה שנוגע לצבא)

ויש בנות שיפסלו אותך על זה כי הן מעדיפות מישהו שבגיל הזה עוד יושב ללמוד..

לדעתי הוא פשוט במקום אחר ממני..קצב החיים שלו שונה, ויש בזה משו מרתיע.

הרמב"ם טוען שבחור צריך לרכוש לעצמו מקצוע ואז להנשא. 

אני חושבת שזה דבר חשוב מאד!

וכל הכבוד לבחור שדואג שזה יקרה!

אם יש לו מטרות נעלות יותר מכסף,

ערכים ושאיפות,

והתורה עדיין שומרת על שפיותו-

אין לי בעיה אם יגיע יחד עם זה גם פרנסה בנחת וברווח

 

הכל תלוי בסדר עדיפויות ובמניעים...

 

 

מה שכן, השאלה שעולה היא איך הוא הספיק?!

כאילו יותר בפירוט.. איפה נכנס הצבא? הישיבה? וכ'..

 

תוך כדי הלימודים בישיבה (יש ישיבות שמשלבות. לומד איתי מישהו שבשנה א' היה בן 25 וכבר היה אחרי ישיבה, צבא תואר בהוראה ואפילו הספיק שנת שליחות! אז זה מינוס?!)

ויש גם כאלה שעושים תוך כדי התיכון, למי שאפשרי.

אבל שוווה

אבל מה עומד מאחורי זה...

אני למשל גם מסיימת תואר ב-21 (בע"ה)

אבל זה בא על חשבון דברים אחרים שיש כאלה בחורים שלא יסכימו להתפשר..

אבל מה כפת לי?

ההפסד כולו שלהם

 

מה שכן ירדתי מתוכניות לעתיד עד שאתחתן שכן פער משמעותי יכול לגרום למכשולים-

עובדה שאני מכיררה כמה רווקות שבגלל שהן כ"כ מתקדדמות (לימודים וזה) זה מרתיע אחרים..

 

ולך-

בהצלחה!

 

 

אבל באמת השאלה של הצבא ובעיקר הישיבה ננסת-איך הוא הספיק?.

אם הוא עשה הסדר או מכינה עם תואר אז סבבה מבחינתי.

 

בס''ד

 

 

גילוי מסעיר..הא?!

בס''ד

 

 

 

הזוי ומסעיר IעקשןI בסדר?

 

התחתנתי עם בן דוד של חברה שלי

התחתנתי עם בן דוד של חברה שלי

התחתנתי עם בן דוד של חברה שלי

התחתנתי עם בן דוד של חברה שלי

התחתנתי עם בן דוד של חברה שלי

התחתנתי עם בן דוד של חברה שלי

התחתנתי עם בן דוד של חברה שלי

התחתנתי עם בן דוד של חברה שלי

התחתנתי עם בן דוד של חברה שלי

התחתנתי עם בן דוד של חברה שלי

 

וזה כל כך כיף!!!

 

במיוחד ששניהם חברים טובים. בחתונה שלה היה כל כך מרגש לשנינו! (טוב, היא גם קצת שידכה בינינו...)

אני מציעה לך ליהנות מזה...אם הם יתחתנו בעז"ה היא תהיה קרובת משפחה שלה, תראי אותה באירועים משפחתיים....לא שווה?

הבעיה היא שאני יודעת על

זה רק אחרי חודש

.

כפרעליך!

בקרוב אצלך!!!

 

ראית מזה?חוצנפים לא הודיעו לי!!!

"הבעיה עם זה שאני יודעת על זה רק אחרי חודש"

אני ניסיתי לשדך בניהם כמה פעמים

ועכשיו הם קמים ויוצאים לבד!

ויגדל המלפפון ויבעט בגנן

אני בכלל הכרתי בניהם!

אגב,אני צוחקת

אני שמחה שהם יוצאים

אלא על יצר החטטנות.

 

אני יודע שאת לא כזאת,

רק אמרתי שזה לא נשמע טוב.

יש לך הזדמנות לחזק תחברות ולתמוך בה..רק תזהרי לא להנס להם לקשר יותר מידי

דרך אגב,אני יוצאת עם חבר של אח שלי..על אותו משקל,לא??

וזה ממש כיף ומשמח!!!אח שלי עוזר לי בזה מלאא..

ואנחנו יוצאים ביחד איתו ועם אשתו..ונהנים מזה