פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1399)

הייתי מברר, מה הכי מתאים והולך על ההצעה הזאת. 

אבל ממש אין טעם לוותר

שתי ההצעות לא ממש נשמעות?

אני ממש לא בעניין של לטחון דייטים. לגמרי מיציתי ת'קטע..

אני לא מספיק יודעת מה לברר. אני תמיד מרגישה רע עם כל הקטע הזה משום מה.. אפילו שמי שמציע לפעמים זה החברות הכי טובות שלי, עדיין קשה לי לעשות את זה. זה לא שאני רוצה לוותר, אני פשוט לא יודעת מה לעשות.

ובגלל ששני אלה שהציעו לי ככ' שונים בדרך חיים ובסגנון, עוד יותר קשה לי לבחור, כי זה מאוד משנה..

מה את רוצה מבעלך עתיד, וככה תדעי מה את רוצה לברר. תחשבי מה את רוצה ומי מתאים לדרישות שלך,

ואם אף אחד מה לא מתאים, אז זה לא מתאים, ולא יוצאים.

כתבת שמיצית את הקטע, ואת לא בעניין של לטחון דייטים....

אז עם הניסיון, את גם פוגשת אנשים שונים ומגוונים, וגם חווה בלבולים, וכבר לא תמיד יודעת מה את רוצה..ומצד שני, הניסיון יכול להבהיר את מה שנכון לך...

אבל, כנראה שמה שעקרוני לך בבחור, את כבר ידעת מזמן, לא אחרי הרבה חפירות, מן אינטואיציה טבעית של מה בגדול ממש ממש חשוב לך... ועם שאר הפרטים את יכולה לזרום... 

שאלות שיכולות לעזור לך בבירור יכולות להיות דווקא ובעיקר על התכונות שלא התחברו לך בקשרים אחרים...

למשל- איפה הבנאדם על הרצפים כמו: פתוח ומשתף-- סגור, מעשי---רוחני, שכלתני--רגשי... וכו'

וסגנון החיים של הבחור סה"כ לא אמור להיות שונה מהותית משלך...הייתי הולכת על מה שיותר טבעי לי וקרוב אלי...

ובכללי, מכירה ממש את התחושה של 'שוב לנסות', אבל צריך פשוט להשתדל לא לעשות את כל התהליך דרמטי מידי... פשוט תנסי, בלי לחשוב הרבה, ובלי להכנס לזה חזק, זה עוד משהו בלו"ז היומיומי שלך, שלא צריך לטלטל אותך מידי...

בד"כ פגישה אחת מספיקה כדי לעמוד על טיבו של האדם, אלא אם כן את יודעת בוודאות שאחד המועמדים ממש לא מתאים לך בגלל פערים כאלה ואחרים (נגיד, את אקדמאית והוא אפילו לא סיים תיכון

אז כנראה רק אחת מתאימה לך.. אם בכלל..

ואז נשאר לך לברר רק על הצעה אחת...

באמת אין כזה מה לשאול.. כל אחד עונה מנקודת המבט שלו.. 

וטוב מראה עיניים ממשמע אוזניים..  תוך 2 דקות מול העלם יודעים יותר מאשר הבירורים..

מן הסתם יש לך כמה תכונות ודברים שאת מחפשת,, אז תבדקי אם הן קיימות במידה זו או אחרת בעלם..

לוותר- מה פתאום!! אין יאוש בעולם! למה לוותר??

(בד"כ זה בא כמה הצעות יחד,, אולי בשביל לשמור שתהיה לנו בחירה חופשית:מה אנו? מה בשבילנו?.?)

ב"הצלחה!

תצאי עם שניהם...את לא יכולה לדעת את מי הם מכירים!!!

לכל מי שענה! באמת שיש לכם עצות טובות 

נכנסתי עכשיו, אחרי שכבר החלטתי עם מי אני רוצה לצאת.. וטללי תקווה, אני חייבת לציין שתכל'ס, קיבלתי את ההחלטה בדיוק בדרך שהצעת! ורק עכשיו קראתי.. מגניב, לא?

החלטתי ללכת עם מה שהלב שלי אמר ואני שלימה עם ההחלטה. ב"ה!! אין לי מושג לאן זה יוביל כמובן..

קיצר, תודה לכם. אתם אנשים טובים!

שה' יברך אותכם וישלח לכם שפע טוב

נ.ב. קסנדרה, קראת 'מצרפי המקרים'? משם הכינוי? אחלה ספר. בדיוק סיימתי אותו. מומלץ ביותר. את ח"ד?

זה דווקא ממיתולוגיה.....ומה זה ח"ד?ועל מה הספר???

הספר הוא על כמה אנשים שהם "מצרפי מקרים" ס'תומרת שהם אמורים לגרום לכל מיני לדברים ומפגשים לקרות וכמובן שזה צריך להראות למי שזה קורה לו כמו סתם צירוף מקרים..

זה היה תקציר ממש בקטנטנה, בעיניי זה ספר די גאוני והוא ממש כייפי. קסנדרה היא אחת הדמויות בספר והראשי תיבות של ח"ד זה חבר דימיוני. זה גם מתוך הספר.. שווה קריאה ביותר! 

את רוצה לחזור למישהו או שאת רוצה שמישהו ינסה לחזור אלייך? לא הבנתי...

בגדול-תלוי עד כמה היה טוב,  כדי שיהיה שווה לנסות לחדש את הקשר.

אם היא החליטה שזה לא שייך,

אני מאמין שיש לה דעה מספיק מוצקה כך שהדבר שהחליטה בגינו שזה לא מתאים, זה לא דבר בר שינוי.

אחרת היא הייתה לפחות מדברת עימי על השינוי הנ"ל.

כך שרוב הסיכויים ששום דבר לא השתנה מאז, כך שאין צורך לנסות לחדש

ועוד אני מאמין שאם הקשר היה בעייניה טוב, 

ומשהו השתנה מאז, היא זאת שתיזום את הקשר שוב, 

הרי היא זאת שהחליטה שהוא לא מתאים, כך שהיא צריכה להחליט שעכשיו הוא מתאים

דעתי תאורתית לא אמורה להשתנות מאז

(למרות שפועל, הדעה משתנה במשך הזמן, ולא כל הצעה שנראתה טוב אז, תראה טוב גם עכשיו)

שגם אם זו הבחורה שחתכה ואחרי כמה זמן אולי היא תרצה לחזור, עדין מאד הגיוני שזה יהיה לה קשה לעשות את הצעד הזה. זה בדר"כ אמור להיות הצעד שלו יותר משלה (למרות שהיא זו שחתכה...) לא יודעת להסביר ממש למה,אולי פשוט כי זה יותר דרך הטבע שהגבר מחזר אחרי האשה ולא הפוך. כך שגם אם היא בעצמה עדין לא יצרה קשר- זה לאו דווקא אומר שהיא לא רוצה. 

יש ממש מצב שהיא מחכה לו שיתקשר...

שמי שנוהגת ככה,

חכמה רבה אין לה במקרה הספציפי הזה(שלא יתנפלו עליי).

עם כל הכבוד לזה שהגבר צריך לחזר,

הוא לא אמור לעשות את זה גם כשדוחים אותו.

אם בחורה חתכה- והיא רוצה לחזור,

כדאי לה מאוד לנסות לחדש את הקשר מצידה,

כי הבחור הסטנדרטי לא ניחן ברוח הקודש,

והוא לא אמור לדעת שהיא מחכה שיתקשר,

היא פשוט תוכל להמתין לשווא, ובצדק

אבל זה לא אומר שהיא תעשה את זה... את בטח יודעת שהרבה פעמים יש משהו שרוצים לעשות וחושבים עליו אבל מאד מאד קשה לקחת את הצעד... 

אני יכולה להגיד על עצמי שאם ממש הייתי רוצה- אז נכון, הייתי מתקשרת בעצמי.

א-ב-ל: אם לא ממש ממש הייתי רוצה לחזור וזה לא היה בוער לי, אבל גם הייתי במצב כזה שלא הייתי מתנגדת והייתי שוקלת אולי לחזור אם היו מציעים לי, אני לא הייתי מתקשרת בעצמי. אם הוא היה מתקשר ומבקש, מראה את ההשתדלות שלו, אז הייתי שוקלת ומאד הגיוני שהייתי משיבה בחיוב. (ואני מכירה מעט זוגות כאלה- הבחורה לא רצתה וחתכה והבחור חיזר אחריה ולבסוף היא כן רצתה והם התחתנו...)

כתבתי את זה כדי לומר שזה שהיא לא מתקשרת זה לאו דווקא אומר שהיא ממש לא רוצה בעצמה לחזור..

ותקנו אותי אם אני טועה-

אם זה רק עניין שהגיוני שהיא תסכים,

כי זה כבר לא שהיא ממש לא רוצה-

זה יכול לקרות גם לבנים..

אם היא רוצה ולא עושה כלום-

אז יש צעדים שקשה אולי לעשות אותם-

אבל אפח'ד לא יעשה במקומה

ממשיך הלאה.

מבחינתה כי דווקא חשבת שיש פוטנציל.

מקרה שקרה לי  בדיוק(צרת רבים...)אם זה מציק לך אז תחזור היא אולי תופתע לטובה ואל תחשוב על התוצאות רק תעשה באסרטיביות ואם תראה שזה לא הולך שחרר 

ולקרוא את המכתב פתיחה, בהצלחה

זה דבר טבעי

זה קורה לכולם

הכי חשוב שבאמת אין מה לפחד משתיקות

אנחנו אנשים אנושיים

מותר לפעמים לחשוב כמה דקות

זה שיש שתיקה זה לא מעיד כלום על רמת השיחה

גם עם בעלך לעתיד לא תדברי רצוף 

דווקא הפוך,

מי שמפחד משתיקות וכל הזמן מנסה למלא את החלל

בדרך כלל ממלא את החלל בתוכן פחות "איכותי"

על מה מדברים?

על כל נושא שבא לך

באמת שכל דבר

אין הגבלה כל שהיא!

אם את מפחדת שלא יהיה לך על מה לדבר

את יכולה לשבת עם עצמך

לעשות רשימה קטנה של דברים שאת רוצה לשאול או לברר איתו

זה יעזור לך לסדר מעט את המחשבות

ובעיקר,

זה יעזור לך להוריד את הלחץ

יהיה בסדר בעז"ה

בהצלחה

בכל זאת, פגישה ראשונה, על מה מדברים???

ללא ספק מדובר באדם מוכשר.

בס''ד

זה לא חובה שהוא כל הזמן יהיה זה שיוזם...

וכמובן שיכול להיות שהוא ספציפית מאוד ביישן ושקט אז עוד יותר קשה לו.

לאט לאט..זה לא פשוט לאף אחד ותמיד יש שתיקות, אבל מי אמר ששתיקות זה רע?

לפעמים בשקט, נאמרים הדברים הכי גדולים.

שיהיה בהצלחה

כמה זמן בערך בד"כ הפגישה הראשונה?? ברור שזה משתנה אבל פחות או יותר... (כי הבנתי שזה בד"כ יותר קצר מפגישות אח"כ) תודה רבה רבה

כשעתיים -שעתיים וחצי.

שעה וחצי-שלוש שעות...

לכאן ולכאן.

אני אישית אוהבת לתחום אותה מראש, כלומר לומר- אני צריכה ליסוע באוטובוס שבשעה ....[נגיד אם נקבע ל5, מראש לומר לו שבשעה 6.5 או 7 אני צריכה לחזור...] או משהו כזה, כי אם לא יהיה כייף יהיה לי פתח מילוט, ואם יהיה נחמד- תהיה פעם נוספת...

אבל הישיבה שלו בחור רציני אז בטח אין לו אוטובוס מאוחר

.

זו פגישה ראשונה, או בכלל- פגישה ראשונה עם התחום?

קורה ששותקים.. זה מעיד על מבוכה שטבועה בנו באופן טבעי

וזה נורמלי, לא מחייב, ולא מעיד בהכרח על המשך וטיב הקשר..

אני ממליצה לך כדי שלא תילחצי לחשוב על שלושה דברים טובים שיש בך

וכך להגיע בשמחה ולהשכיח בצד את הלחץ הרגעי הזה..

בהצלחה רבה!

תודה רבה!

למקרים נקודתיים, להתחיל לבנות סרטים...

אפשר לתת להם להציף את השאלה, כך שהיא תיבחן הלאה.

בשום פנים לא לתת למקרה אחד לייצר חששות מגובשים...

אם מדובר במקרה אחד שהוא לא זועק -

אז בריא יהיה לקחת את הדברים בפרספקטיבה של כמה פגישות.

(אישית,

אני מתקשה להבין את מי שהולך לבתי קפה לדייט ראשון.

בפרט אם הוא תלמיד ישיבה או חייל או סטודנט... איך הוא מרשה לעצמו?

לא צריך לפנק, בפרט לא בדייט ראשון...

אני שוב מדגיש שזו דעתי האישית.)

אז מה אם זה "רק" דייט ראשון? כל בחור רציני, גם אם הוא תלמיד ישיבה או סטודנט, יכול להרשות לעצמו להוציא 30 שקל בשביל משהו חשוב כמו דייט, גם אם זה רק ראשון.

לא יודעת מה איתך, אבל יש בחורות שזה מאד נוח להם- יושבים במקום מסודר, חם (בחורף שקר בחוץ זה משמעותי), שותים משהו ומדברים בנחת.

נכון, לא חייבים- אפשר ללכת לאיזה גינה, לטייל או להתיישב על ספסל. אבל אם בית קפה יותר נוח לבחורה (והבחור הוא זה שצריך להציע את זה כי לה לא יהיה נעים לומר מעצמה) אין שום סיבה שגם תלמיד ישיבה לא יוכל קצת להשקיע  (אלא אם כן אתה מדבר על מקרה קיצוני בו לבחור אין גרוש על הנשמה...)
 

קחי בחשבון שמצופה מהבחור לשלם גם עבור הגברת.

תוסיפי לזה נסיעות, ועוד הוצאות נלוות - בכיף את מגיעה ל70-80 ש"ח.

לא חסרים ביינישים שיש להם כסף בשביל זה, עבור הרוב זה לדעתי מוגזם.

לשבת בלובי של בית מלון למשל, זה לא אסון, גם בחורף.

30 וגם זה חנוק.
גם ככה בד"כ בנות לא אוכלות בדייט ראשון גם אם נביא לכם(קוראסונים/חטיף)
ולאכול לבד אני לא אוכל.
כמה זה כבר קפה? בין 10-16 ש"ח? שתיה קרה(קולה וכו') גג 12. עוד קנקן מים בחינם. מה צריך יותר??

את אלה שחייבים שני סוגי סופלה חם ומוקצ'ינו לאטה גרנדה גרנדה -

אני קצת פחות...

כללו של דבר:

כל עוד הדייט סביר ונוח, לא צריך לחשוד מדוייט כקמצן -

רק כי הוא לא מגהץ את נשמתו עדי אוברדרפט...

אבל לדעתי זה לא מעיד על קמצנות

זה מעיד על אדם שלא הולך לבתי קפה כמו שסופר לה 

אך הוא קיבל קופון, ולא היה לו מה לעשות איתו

ולכן הוא החליט לפנק אותה

כן,

יכול להיות שבלי הקופונים הוא לא היה מציע ללכת לבית קפה

כי הוא פשוט לא טיפוס כזה

על קמצנות לדעתי זה לא מעיד

אבל שתקח את זה כנושא לבדיקה

וקמצנות לא מופיעה רק בכסף

קמצנות זאת דרך חיים!

והמלצה חמה,

תגידי לה שלא תחשוב על זה יותר מדי (אם היא מסוגלת)

זה סתם יגרום לה להעכיר את ההרגשה שלה כלפיו וכלפי הקשר.

ושימוש נכון במה שיש על הכתפיים.

לא צריך להתחיל לנתח כל אפצ'י שהוא עושה.

לשים לב לדברים באמת מוזרים, לא לבינייש חסר כסף שרוצה לחסוך.

ובתור אחת שנשואה למישהו שלא אוהב מסעדות\בתיקפה\לאכול מחוץ לבית- שורדים את זה. מכינים בבית אוכל של מסעדה וזהו 

זה לא באמת משנה אח"כ.

דווקא לבחורות (סליחה ) מתאים לעיתים לאכול סרטים,

שעה שהבחור סך הכל התנהל לפי מה שראה כשיקולים פרקטיים.

אין צורך לצלוב אותו על זה.

בואו גם נצא מהסרט שאנשים פועלים בצורה של שחור-לבן.

כנראה שהבחור מעדיף באופן כללי אוירה אחרת -

אלא שהיו לו קופונים, והוא בחר לנצל אותם.

הוא קיווה להעביר לבחורה את המסר, שבאופן כללי הוא לא שייך לאווירה הזאת.

לא שהוא גורס בכללי, שבית קפה הוא "מערת פריצים" -

אלא שיש לו קופונים הפעם.

אפשר לפרש את זה בצורה שמוציאה אותו קמצן, אבל אין בכך הכרח.

הנקודה העיקרית שזה מצביע עליה היא חוסר טאקט.

מה פירוש "מפנק אותה רק עפ"י המבצעים".

הרי בפגישה ראשונה אינו אמור "לפנק אותה"..

הוא כלל לא יודע אם יֵצא מזה משהו. קונה מה שקונה, לצורך ההרגשה הנוחה שכמשוחחים.

אולי הוא התכוין שלא היה נכנס לשם אלא למקום אחר, אם לא היו לו קופונים דווקא לשם?

בקיצור, לא צריך להפליג במסקנות.

לכל היותר, יכולה לשים לב בהמשך האם יש משהו שמעיד על תכונה של קמצנות או לא.

"לדון" כך אדם - בוודאות, "הוא קמצן".. - בלי שמכירים אותו,

על-סמך שמיעה של איזה ציטוט,

בלי לשמוע את ה"ניגון" של הציטוט;

ואולי ע"י כך גם לגרום לאיזשהו "קירור" של היחס אליו..

ואם זהו זיווגה - והוא בעצם אדם מאד נדיב, אבל בגלל שזה "ינקר" בה, זה יגרום לה להפסיק...

צריך לדעתי יותר זהירות כשאומרים דברים על-סמך כמעט "אפס-מידע".

אם הייתי יוצאת לדייט עם מישו כזה דווקא הייתי חושבת שהוא ממש גבר!

תראו איזה חכמה- גם לנצל מתנה שלכאורה לא היה לו שימוש בה שהרי הוא לא הולך לבתי קפה, גם להשקיע בבחורה וגם לא לזרוק ת'כסף על הבלי העולם הזה!! אחד האנשים.. באמת!

ובתור הבחורה דווקא כשהייתי רואה שהוא לא מוציא עליי כסף הייתי נושמת לרווחה..זה הקטע השנויי על בדייטים.. כשמשלמים עליי אני ממש מרגישה לא בנח, במיוחד שלא נעים לי להתחיל להתווכח שאני ישלם גם (פעם הצעתי למישו שאני ישלם, והוא הסתכל עליי כאילו נפלתי מהירח..חח)

קיצור, אין עליו!!

ו..חלאס לנתח כל תנועה בבנאדם, זה רק בנאדם!! (אני אומרת את זה גם ובעיקר לעצמי..)

במשפט שהוא אמר-

שבלי הקופונים הם בכלל לא היו הולכים לבית קפה.

זה שהוא שילם בקופונים זה סבבה,

וזה שהוא לא רגיל ללכת לבית קפה זה גם סבבה.

אבל, כאמור, המשפט הזה היה אור אדום.

אני לא אומרת שהיא צריכה להפסיק לצאת איתו,

אבל אולי לדבר איתו על זה

או לשים לב אם בדברים אחרים הוא באמת קמצן

או שהוא פשוט לא רגיל להוציא מלא כסף על בית קפה וזה נראה לו בזבוז

האם יש קרקע מבוססת דיה, כדי להסיק מסקנות?

האם היית שמחה שגם עלייך היו עושים "מה אתם חושבים?" על סמך מקרה אחד?

והאם הוא אמר שהוא נכנס לבית הקפה הזה רק עם קופונים ואילולא הם- הוא לא היה נכנס

בגלל שנשאל?

יש משהו נגד צריכה חכמה?

אתה משוחד כי אתה קמצן (קדוש?) בעצמך

אז אסור לך מבחינה אתית להביע דעה

לק"י

לא חושבת שזה מעיד בהכרח על קמצנות.

קופונים זה דבר נפלא! ולמה לא להשתמש בהם במקום להוציא כסף?!

הבעיה היא עם זה שהוא אמר לה את זה..

לא כל דבר צריך להגיד לכל אחד.

לאחותי אני יכולה להגיד שקניתי לה משו כי זה היה במבצע,

אבל לחברה אני כנראה לא אגיד דבר כזה..

אבל, אין שום עניין לחתוך בגלל דבר כזה!

את עניין הקמצנות צריך לבדוק בהזדמנויות אחרות (בלי קשר למקרה הזה).

אבל אם חוסר טקט מפריע לה- אז שתבדוק אם הוא יותר מידי פעמים מתנהג/ מתבטא בחוסר טקט

(רק כדאי לקחת בחשבון- שזאת מכה אצל בנים ).

אני פשוט לא יכולה לסבול פוזות ורשמיות. דיי עם ההמצאה המטופשת הזאת!

צריך לוותר על השלב הזה מבחינתי.

הרי באתם בשביל להכיר נטו, לא באתם לשווק את עצמכם אז למה לא לומר את האמת שאתה משלם עם קופונים ואם לא היה לך

קופונים אז לא היית בא לפה.. ואל תגידו לי זה לא עניין של אמת או שקר וכו'... 

למה לא להגיד? כילו, על מי אתה עובד שאתה לא משתמש בקופונים? להיפך, זה דווקא מראה על ישרות שהוא אמר לה דוגרי.

מקווה שהובנתי..

לק"י

אבל לבוא ולהגיד בהתחלה, כשעוד לא ממש מכירים: שאם לא היו לי קופונים, אז לא היינו נכנסים לבית קפה- עלול להוביל את הגברת למחשבות לא נכונות..

כמו פה: שאולי הוא קמצן?!

יש אולי כאלה שיקחו את זה בסבבה ויזרמו,

או אם מכירים כבר יותר זמן..

נגיד אם כבר יש קשר זורם, אפשר להגיב: "אז מה? בלי הקופונים לא הייתי מפנק אותי?"..

ואז לא להגיע למחשבה "שאולי הוא קמצן?!"

חוץ מזה, צריך להיות עם טקט, ולא להגיד כל דבר מיד בתחילת הקשר.

צריך לחכות קצת שהבנאדם יכיר אותך יותר טוב, ויכיר את האמירות שלך ולא יבהל מהן/ ירגיש לא נעים.

מה זה קשור בכלל להמשך הקשר?

את בכלל נשואה

ובשביל להרחיק אותי ממך הגענו עד הלום

שאת סתם מתבכיינית

כך שהשאלה לא רלוונטית

ובשבי שהשאלה תהיה רלוונטית ובאמת תפתח דיון,

הייתם יוצאים עם מישהו/י עם דעות פולטיות שונות שלכם?

הסקרים מראים הבית היהודי מקבל המון מנדטים

ולעומת עוצמה לישראל בקושי עוברים את אחוז החסימה

מכאן אפשר להסיק שרוב הדת"ל בארץ מצביעים לבית היהודי ולא לעוצמה לישראל

מה שמין הסתם (עם סטיות מסויימות) נכון גם עבור הגולשים כאן.

אבל לא באתי לפתוח כאן שרשורי פוליטיקה

לא הבעתי דעה מי טוב יותר או פחות

רק ציינתי נתצון שנראה לי

ולמען הסדר הטוב,

אני בעצמי עדיין לא החלטתי למי מהשתיים אני אצביע.

בס"ד

א. עוצמה לישראל עוברת את אחוז החסימה.

ב. חלק מהסקרים מתעלמים מעוצמה לישראל (כבר היה סיפור שאחד מהנשאלים אמר עוצמה לישראל והם ענו לו שהיא לא אופצייה בסקר שלהם)

ג. נפתח מעל גבי הפורומים (בפורום אקטואליה וחדשות) סקר (שקישור אליו הופיע גם במומלצים בדף הראשי) ובו רוב העונים אמרו שהם תמוכים בעוצמה לישראל (הסקר הורד ככל הנראה על ידי הנהלת האתר)

ד. אם עדיין לא החלטת למי להצביע אני מוכן לייעץ

ה. למה כל בדיחה נלקחת ברצינות?  

אם היא מתאימה לי והכל, אז מבחינתי היא יכולה להצביע "העבודה".

לא על זה אני ארד מהצעה.

עת מבחן לעוצמה האלקטורלית של הערוצניקים...

ברור שלאאאאאאאאאאא!!!!!!1111

<צ>

בס"ד 

מה זה כל הרח"ל וח"ו הזה, תרגיעו, מילא אם היית שואל את זה על מרץ אבל ראבאק אתה כ"כ לא יכול לסבול מישהו ששונה ממך כ"כ קצת, נ"ל כשתתחתן תצטרך להתמודד עם עם כמה דברים שאשתך חושבת אחרת ממך

שאלה בצורה כזאת מעידה על התלהמות יתר במחשבה הפוליטית (וכנראה שבהלך המחשבה שאיתו אתה הולך לבחור אישה) שלך אם היית שואל "קשה לי לצאת עם מישהי שמצביעה שונה ממני" הייתי חושב שאתה קצת יותר שקול בבחירתך 

הוא לא בא-מת חושב ככה,

זה בסדר נראלי

ולסקר-

הבית היהודי הייתי מסכימה,

אם הוא בוחר עוצמה לישראל-

ובכן....

הייתי שוקלת שנית

 אתה לא יוצא איתי!

אין מקרה בעולם

הכל מכוון!!!

וזו היא שאלתו 

(פחות או יותר, בערך)

של פותח השרשור!!

אתה צריך תקציב לאנשים שאוהבים להרגיז אנשים בטלפון

ולקבל על זה משכורת

ולקוות שאכן אנשים יואילו לענות לסקר החשוב,

גם אם זה שעתיים לפני שבת.

(כי זה הזמן של הסקרים, כמובן. או ב10 בלילה).

אולי כבר תתחתן לפני שצליח במשימה

נראלי שפעם היה אצלנו בישיבה אברך שהקצה מרפסת לצרכים האלה...

עדיפות לבתי קפה שבתוך קניון כי אפשר להחנות את הרכב בחניון סגור ואז לא נרטבים לשניה אפילו!..

יושבים בבית של חבר/ה וטוחנים סרטים..

היינו בכנסת!!!!!!!!!!!!!!

טיילנו לנו בגן הורדים, ונהיה ממש קר, אז הוא הציע לראות אם אפשר להיכנס לכנסת. מסתבר שאפשר בשעות מסויימות, ולמזלינו זה היה אחד מהזמנים האלה..

אז נכנסנו, ישבנו ביציע קהל ומאוד נהנינו לראות את הדיון המתנהל. תוך כדי כמובן שדיברנו (בשקט!) וזה היה ממש כיף...

העיקר לדעתי זה הרצון להתחתן.

ויש משהו מיוחד בלצאת דווקא בתקופה הזאת,

זאת תקופה של בניה וחשיבה עצמית גדולה שיכולה להתפתח ממש טוב בתחילת קשר.

וגם אם בע"ה הקשר מתקדם לחתונה אז זו הרגשה נפלאה שעברתם משהו יפה ביחד.

רק צריך להכנס לקשר בנחת, בראייה נכונה שזו תקופה חולפת.

אני חושבת. שכשיוצאים יש בזה משהו "מקבע" שמצד אחד זה טוב, אבל בן אדם שעוד לא יודע מיהו, ומה הוא רוצה מעצמו, קצת לא בריא להתקבע בשלב הזה. והוא בטח לא כשיר להחלטות של "אם זה מתאים" ו"מה אני רוצה"

כמובן לא תמיד, וכל מקרה לגופו, אבל לדעתי חשוב קודם כל להחליט מי אתה ואז למצא בן זוג.

לא מדובר בלהמיר דת או לשנות כיוון באופן קיצוני,

אלא ממקום של אופקים חדשים שנפתחים עם כיוון חשיבה ברור.. 

שהדעה לא משתנה, אלא הדרך..

ואם הוא קיבל החלטה אך לא הגיע למימושה ולוקח זמן, אתם תחכו חודשיים עד שתמצאו עבודה?

(רק שואל..)

אם אתה אומר שהוא לא יהיה בעוד שבוע וחצי כומר...

נשקול את זה

וברצינות- תלוי איזה סוג של צומת דרכים..

אם זה עניין טכני של מציאת עבודה בזמן הקרוב-

אני לא רואה סיבה למנוע קשר..

הוא דיבר על שלבים שקורים לכל אחד בחיים,

נכון שככל שאדם צעיר הוא פחות סגור על עצמו, אבל כל אחד עובר את זה, זה חלק מהחיים..
בד"כ השלבים האלה הם בגדר הנורמלי, סיימת לימודים- להמשיך להתקדם בתחום? לצאת לעבוד? וכו'
לפי מה שהבנתי הוא לא שאל על שינוי כיוון מהותי בחיים. 
 

לכל אחד יש את השלבי מעבר האלה והאי-ודאות, זה לא עושה אותו לא סגור על עצמו או עם איזו בעיה..

(סיום לימודים, צבא, שירות, חיפוש עבודה.. זה קורה במשפחות הכי טובות)

כל עוד הבנאדם רציני, ויש לו כיוון, תכנון.. מה הבעיה?

בחיים עצמם יש כלמיני צמתים. אבל יש צמתים שהם יותר גדולים ומשמעותיים, שבהם באמת, לעניות דעתי, עדיף להתרכז בעצמך ולא לצאת לדייטים.

כל זמן שזה לא משהו מהותי (דרך וכיוון עקרוני בחיים וכד'), וגם לא משהו שממש מטריד את האדם ומקשה עליו להכיר בנינוחות - 

אין בעיה.

לפעמים גם אם מכירים מישהו מתאים, זה מסייע למציאת דברים נוספים.

ואם אני הייתי בצומת דרכים מסוימת ,מה שקרה לי כמה פעמים,הייתי בכ"ז יוצאת,כי זה שהתלבטתי על מקום לימודים או מציאת עבודה לא הוריד מהרצון שלי והשאיפות שלי להקים בית נאמן בישראל.

הבנים הגיבו שלא (אני ,שורש וגרביים וד. שהסתייג טיפה) והבנות הגיבו שכן (חוץ מאחת)

מה זה אומר????

ה"הסתייגות" היתה בכיוון ההפוך: אם זה בענין מהותי ממש (שהוא אמר שלא על כך מדובר), או דבר שמטריד באופן שמקשה להכיר.

[אבל כיוון שהערת - אולי הבנות חושבות שהם תמיד ב"צומת"... מתלבטות, אז מה -הן לא תכרנה?....]

מחילה אם הובנתי אחרת

וזה לא מחייב בגלל שהן תמיד בצומת. זה נראה לי לדעתי שהן חושבות יותר על חתונה משבנים חושבים

[למרות שמשום מה בחבר'ה מהגבעות, יש מצוקת בנות!

אבל בעז"ה!!]

גם התור שלך יגיע,

תזכור שיש מישהו שמנהל את העולם,

ו"כל עכבא לטובה".

כל הישועות.
 

אבל אם תכנס לדכאון מזה (כמוני...)

זה הרבה יותר גרוע ויכול להתפתח לדברים לא טובים.

תמצא דרך לעבור את זה.

חוץ מזה אמנם ליזה לקח כמה חודשים אבל גליתי שיש לי עוד חברים שגם איתם אפשר לדבר

הרגשתי שבאה מישהי וגזלה לי אותו.

איך ניסח את זה פעם מישהו חכם:

"נמאס לי לרקוד בחתונות של חברים על הקבר של חברותנו."

כמובן ששמחים בשמחת החבר!

מי שיחנ"ש איתו לילות שלמים? מי היה הכתף לבכות עליה כשקשה?

אבל זה לא אומר שזה לא קשה...

אני סבור שאם כבר התפתח גורם רגשי בעבר,

אז אפילו אם נפרדתם והלכתם איש לדרכו- יש מקום לחדש את הקשר.

לקשר כזה יש יותר סיכוי מאשר לבנות בניין חדש לחלוטין, להפגש להכיר לבחון לחסום ולפתוח ולהתחיל הכל מהתחלה..

וההוכחה- הוא עדיין בראש שלך, וזה ניכר מכל הודעה והודעה שלך.

חבל שסירבת, אבל את עוד יכולה לחזור בך.

בהצלחה בכל אשר תפני!

חבל ששלחתי או שסירבתי?

הבחור ששלח לי- הוא בחור שיצאנו ממש לא מזמן, ואין לי רגש אליו

הבחור ששלחתי לו- הוא גם בחור שיצאנו בערך חמש פגישות, ואותו, אני רוצה...

שתוך כדי שאני עסוקה בלשלוח לאחד שאני רוצה, בחור אחר שולח לי

במיוחד אם את רוצה מישהו אחר.

זה פשוט במקרה האחד בו אני לא רוצה.

זה לא פשוט במקרה השני בו אני מחכה לתשובה מהבחור השני...

הייתי שמחה לקבל הודעת שבת שלום חמודה,לא מעבר.

אלא אם כן היא סיפרה לו שיש לה משהו מיוחד השבוע (ובאמת הייתה שיחה טובה)-אז תתייחס אליו.

הודעת "בהצלחה" למבחן חשוב,לדוגמא.

באם התחלתם ברגל ימין בעייני זה יוסיף לו נקודות.

סתם 

ולא יודעת אם טוב להרבות באסמסים.. כנ"ל^^
אולי שבת שלום ואם יש משהו מיוחד בינתיים, אבל לא יותר מידי..

אני ממש נגד רקימת הקשר לפני הפגישה הראשונה,

פגישה ראשונה היא בדרך כלל סינון בסיסי חשוב,

חבל לבנות מגדלים באוויר.

למה לשלוח הודעות למישהי שלא באמת מכירים ואפילו לא ראו אותה??!!

הטלפון הראשון הוא רק כדי לקבוע מקום וזמן לפגישה בשביל להתחיל את הקשר.

אין מקום לשיחות נוספות לפני פגישה ראשונה וגם לא לסמסים.

יכול להיות שהבחור באמת חשש שאת "תדחפי" לו חוזרת בתשובה.

גם בשבילך, שתדעי.

וגם בשבילנו, שנוכל להיות ספציפים ולנסות לעזור..

לא יודעת..אולי מזה שאני אצטרך לחשוף את עצמי ולספר דברים שאני מתבישת,מפחדת להתאכזב, מפחדת מקשר עם גבר זר גם קשר פיזי.מה זה כ"כ מוזר??

לא חייבים מיד "להפתח" ולספר דברים אישיים.

כמו שלחברה שאת עוד לא מכירה כ"כ טוב ולא סומכת עליה בתחילת קשר את לא תספרי לה "הכל".

הקשר נבנה לאט לאט, כשמגיעים למצב שסומכים על הצד השני אז, רק אם מרגישים בנוח, אפשר לספר דברים אישיים יותר.

אם את מתחילה לצאת זה לא אומר שהבחור הראשון שאת פוגשת את כבר מתחתנת איתו.

את לא מתחייבת לכלום בפגישות.

כך שאין מה לפחד מזה.

לפחד להתחתן - זה כבר יותר מובן...

זה פחד שמראה שמבינים את כובד העיניין והאחריות הגדולה שכרוחה בזה.

בהצלחה רבה

כל דבר חדש יכול להפחיד בהתחלה.

כל ההתחלות קשות !

כל אחד, לפחות לקראת הדייט הראשון, מפחד מהלא-נודע. ההמלצה היא לשים את הפחדים בצד (או יותר נכון, להתייחס רק אל החלק הרלוונטי של הפחד - פחד של "על מה אדבר איתו בדייט?", אח"כ פחד של "איך מתחזקים את הקשר", אח"כ "איך אני אציג אותו בפני הוריי" וכו' וכו'.

העיקר זה לעשות, למרות הפחד. אני בזמנו חשבתי לא רק על ענייני הדייטים, אלא על איך מקימים משפחה, מפרנסים אותה, הופכים להורים וכו' וכו'. מסתבר שלאט לאט הדברים מתבהרים ומסתדרים מעצמם.

אותך בדייט..

אולי שווה לחכות קצת ולברר עם עצמך את הקושי

ולעבוד עליו לפני שאת מלחיצה את עצמך לצאת..

לא עוזר לבוא לתקופה הזו ממקום לחוץ ומפוחד נראלי..

את מוזמנת לדבר איתי באישי אם את רוצה...

אשמח לעזור..

כולם מסביבי תחתנים...למה אני אחכה???

בעזהי"ת.

לכל אחד יש את הטיימינג האישי שלו.. זה שאנשים סביבך מתחתנים זה לא אומר שגם את צריכה.

קחי ת'זמן שלך, תהני מהחיים! הם יפים 

א-ל תצאי.

תתבגרי קודם.

זה לא השלב היחיד בחיים בו אנחנו ניצבים בפחד לקראתו.

אבל בהחלט יתכן שזה הזמן, למרות שמפחדים.

כל התחלות קשות.

להתייעץ עם החברות, לשמוע מהן איך הלך להן כשהן התחילו...

כמו בהרבה התחלות בחיים, כשמבצעים בפעם הראשונה - זה מסדר את הראש.

מכניס לפרופורציות.

בס"ד

בסוף התהליך בעז"ה את תכירי את בעלך!!

לדעתי זה שווה הכל

החיים יפים!! תהני מהם תנצלי אותם!! שתירצי ממש כבר לא יהיה לך פחד ככ.. תהיה לך מוכנות נפשית טיבעית.. בעז
ה כמובן...

אני רוצה לצאת ורוצה כבר להכיר אותו אבל מרגישה שמשהו מאוד חזק נועל אותי.ולא,אני לא רוצה לצאת רק כי כולם מתחתנים מסביבי אלא  כמו כל בנאדם אני רוצה להקים משפחה  לגדל ילדים ולמצוא את החצי השני שלי.

כי  זה רצון טבעי.. מגיל שאדם עומד על דעתו...

שימי לב כמה ילדות מתחפשות לכלה... 

קודם כל להסכים לקבל הצעות.

להבין שהבעיה העיקרית בהסתכלותך היא שאת "מקדימה את המאוחר".

את חוששת משלבים שכעת אינך מכירה.

בוודאי שלא תספרי על דברים שאת מתביישת..

אם תמצאי מישהו שיכול להיות מתאים, אז מתוך ההיכרות והרצון לרצינות - זה כבר יבוא מעצמו לא כדבר ש"מתביישים בו", אלא כחלק מהענין שיהיה לך עצמך לאפשרות של בנין רציני.

ורק אם תרגישי גם אז (ויתכן שזה פשוט "יעלם" כמו הרבה דברים שנראים "מרחוק"], שיש לך "נעילה" חריגה, אז יש מקום להתעייעצות עם אישיות תורנית, רבנית או יועצת יראת שמיים (בדווקא).

הפחד הרבה פעמים יותר מעצם הענין...

[וגם יתכן שעוד כמה חודשים, כבר ייראה אחרת. כל אחת עם השלב שלה. העיקר לא להילחץ, זה עצמו גורם ל"פחד". לא רק "תוצאה" שלו...]

בהצלחה רבה.

הפחד נהפך לרצון.

אין מה למהר כל אחת והקצב שלה.

לא לכולם מתאים להיתחתן בגיל שמונה עשרה.

אל תדרגי הזמן לגמרי עושה את שלו,זה לגמרי טבעי.

לק"י

ואם זה פשוט פחד מדבר חדש- אז ההמלצה שלי מניסיון זה פשוט לקפוץ למים!

שתהיה החלטה נכונה ובהצלחה!

"אנחנו פוחדים מהאני האמיתי שלנו. אנחנו פוחדים מהאור שלנו. אנחנו פוחדים מהזוהר שלנו. אנחנו פוחדים מהאפשרויות הבלתי נדלות שלנו. אנחנו פוחדים לעמוד זקופים ולהניח לאור שלנו לנגוה על העולם. עם הכשרונות הגדולים באה גם אחריות גדולה. רוב בני האדם לא רוצים להתבונן בכישרונות שלהם משום שהם לא רוצים להתמודד עם האחריות שבאה אתם - האחריות לחיות ללא פחד ולשנות את העולם. עקב כך הם מתכווצים ומתרחקים מן הגדולה שלהם"

אני לא מסכימה. לכל דבר יש את הגיל שלו. לכיתה א' יש את הגיל שלה, לתיכון הגיל שלו, לשירות לאומי/צבאי יש הגיל שלו, וגם אם מפחדים וחוששים - אין ברירה אלא לעשות את זה ולהיכנס לזה. גיל 20 (לפחות לבנות) זה בהחלט גיל מתאים להתחיל לחשוב על חתונה. כמובן, אולי יש עוד כמה בירורים שכל אחד ואחת צריך לעשות עם עצמו או עם עצמה לפני שנכנסים לקשר, אבל אי אפשר פשוט לחתוך ולהגיד - תחכי... מי יודע עד מתי היא תחכה כך?...

ב. לשואלת היקרה: מבינה ומזדהה איתך מאוד. ממרום שש שנות נישואים (התחתנתי בגיל 20) קצת קשה לי כבר לזכור תחושות מדויקות, אך אני בהחלט זוכרת את החשש והפחד "להתחיל"... וכן, גם להסתכל על החברות סביבי שכבר "התחילו" או אפילו התחתנו - ואיך הן לא חוששות כלל?

אז ב"ה, לי הייתה אמא שלי, שדחפה אותי לכך, והייתה לי מורה יקרה שהתייעצתי איתה בנושא הזה, ובסופו של דבר הגעתי, לאחר שאמא שלי דיברה עם שכנה-שדכנית, לפגישה הראשונה שלי עם בחור. הייתי בטוחה שיהיה נורא, שהבטן שלי תכאב מרוב ההתרגשות (כפי שקרוה לי במקרים כאלה), שלא אצליח לפתוח את הפה או שאדבר שטויות...

אבל היה מקסים! באמת זרם, והצלחתי לדבר, ובכלל לא כאבה לי הבטן! אמנם לא התחתנתי עם אותו בחור (ב"ה פגשתי את בעלי לאחר עוד כמה בחורים), אבל למדתי כיצד להיות בפגישות עם בחורים, מה לעשות ומה גם לא לעשות... (לדוגמה, אם הבחור שואל אותי איפה אני רוצה להיפגש, לא לנקוב מיד בשם של מסעדה, אלא להעדיף איזשהו פארק...)

אז שתהיה לך הצלחה גדולה, אל חשש, וחזרי לבשר לנו בשורות טובות במהרה!

(*התשובה נכתבה כבר אתמול, אך מפאת בעיות טכניות נשלחת רק עכשיו).

http://www.yelm.co.il/show.asp?id=38947&big_cat=

את זה.

(והכרתי מאוחר מדי, יש לציין...)

עוזר גם לך וגם לה

שגם כתוב טוב, וגם אינו פונה אל הבחור כאל יצור חסר כל אינטליגנציה רגשית-חברתית-סביבתית. וכן, גם לא בציניות.

אשריכם ישראל..

מעיין בקונטרס הזה.

הקונטרס בכללי מחובר בטון נזפני מובהק, והבחורה יוצאת בו כיצור שברירי להחריד.

אם כי בשורה האחרונה, הוא כן נראה לי חשוב ויעיל...

זו לא נק' אובייקטיבית ממש, אבל אני באמת חושבת שגם בתור בן זה היה נשמע לי בסדר.

תראה, היו דברים שקראתי ואמרתי שלעצמי שזה בכלל לא מפריע לי... אבל אני יודעת שיש בנות אחרות שזה ממש היה מפריע להן.

מסופקני האם יש מישהי שרגישה כ"כ לכללל הדברים שכתובים שם, פשוט לכל אחת יש את הרגישויות שלה.

והדברים שכתובים שם לא מונפצים, גם אם הבחורה "יוצאת בו כיצור שברירי להחריד".

ומניין לבחור למה הבחורה שלפניו רגישה? אין לו אלא להקפיד על הכל, עד שהוא יברר - כמובן, ברגישות(!) - מהן הרגישויות שלה..

קראו לזה שם "הכשר מצוה"

אני מסכים, לדעתי ההדרכות בו מתבקשות מאין כמותן, בלי לומר דבר על בחורים/בחורות.

אישית, אני מרגיש שהוא לא חף מביקורת דווקא בנקודה בה שיבחת אותו.

בעניין "הסתכלות בפנויה"..? כמובן, בפגישות וכו'..

זה לא כ"כ ידוע

אבל יש גם דעות שאסור לאישה להסתכל סתם כך על איש שאיננו בעלה.

ארוכת זמן (שלבנים אסורה ממילא), לבין הסתכלות לשם הנאה שמביאה גם להרהורים אסורים שפשוט שאסורים גם אצל בנות.. ההסתכלות הראשונה היא לא בעייתית.

ואצל בנות זה לא משום "ונשמרת מכל דבר רע" כמו אצל בנים, אלא משום שזה מגרה יצר הרע.

אפילו בגמ' מסופר על ר' יוחנן שהיה יפה תואר והיה יושב מחוץ לבית הטבילה והנשים שעברו שם היו מסתכלות עליו והיו זוכות לזרע יפה כמוהו.

"ר' יוחנן הוה רגיל דהוה קא אזיל ויתיב אשערי דטבילה אמר כי סלקן בנות ישראל ואתיין מטבילה מסתכלן בי ונהוי להו זרעא דשפירי כוותי"

הסתכלות היא בחינה עמוקה, היא לא מהשהו שקורה כדרך אגב,

בעקבות ההסתכלות הזאת הוא צריך להכריע האם היא יכולה להיות אשתו או לא.

היא הותרה לא בגלל שזה לא מביא הנאה

אלא בשביל למנוע מצב שהבחורה תהיה מגונה בעיניו, וכתוצאה מזה יתגרשו, או גרוע מזה, ימשיכו לחיות ביחד והוא אינו אוהב אותה

כמו שכותב הרמב"ם:

"ולא יקדש אשה עד שיראנה ותהיה כשרה בעיניו שמא לא תמצא חן בעיניו ונמצא מגרשה או שוכב עמה והוא שונאה." 

(רמב"ם הלכות אישות ג יט)

לפי ההיתר הזה מותר להסתכל רק עד שיכריע האם היא נאה בעניו

וכידוע, הדבר הזה לא לוקח זמן רב (בין מי שלוקח לו 10 דק' לבין מי שלוקח לו 5 פגישות) ולאחר מכן, יש איסור להסתכל עליה כמו כל אישה שאינה אשתו 

קשה!

קשה לביצוע

ועוד יותר קשה שהידיעה זה מעליב שלא מסתכלים עלייך

ובכלל,  יש סוברים על הנ"ל (נראה לי הראב"ד)  שלתלמיד חכם אסור להסתכל בכלל.

דברתי על הסתכלות של בנות על בנים, כהמשך למה שאתה כתבת.
ובלי קשר - בהחלה ביקשתי מקור שעוסק קצת יותר בהרחבה על הסתכלות של בנים על בנות בפגישות.

לא לכולן זה מפריע שלא מסתכלים עליהן, יש כאלו שמעדיפות דווקא ככה.

והסתכלות של ת"ח - בוא לא נכנס לזה..

כתבתי שיש דעות הסוברות שאסור גם לנשים להסתכל על גברים

אמרת שיש הבדל בין סוגי ההסתכלות

ואמרתי שאין שם חילוק בין סוגי ההסתכלות

אם תמצאי מקור כזה, אשמח לעניין בו גם

לא הבנתי למה העניין הסתבך: יש ראיה ויש הסתכלות.

ראיה בעלמא - בגדול, בשני הצדדים איננה בעייתית.

הסתכלות - בן על סתם בת - אסורה, שממילא הוא יגיע להרהורים אסורים.

            בן על "משודכתו" - מותרת רק כדי לראות האם היא נאה בעיניו, ומעבר אסורה.

בת על בן - ככלל, מותרת, כי אצל בנות אין חשש שתגענה להרהורים אסורים ולבוא לידי טומאה. זה בכלל לא שייך..

מעבר לכך - אם בת מכירה את עצמה ויודעת שהיא תגיע להרהורים אסורים, אסור לה גם כן להסתכל משום שהיא מגרה את יצר הרע אצלה.

כך נראה לענ"ד העניה מאוד.

שבת שלום!

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48274&st=&pgnum=42

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48274&st=&pgnum=48

של הרב הבר שליט"א.

(ותאמיני לי שהייתי ממשיך בשבחים, אבל לזה לאדמין אין מספיק נפחי בשרתי SQL...)

כבר בדקתי שם..

 

או ב"קדושים תהיו" לרב שמואל כ"ץ?

בכל אופן, תודה..

וכבר עוד שניה שבת.. אז..

שבת שלום!

חיפשתי קצת וזה מה שמצאתי..

ש"וע אהע"ז סי' כא' סע' ג'.

משנת יהושע פרק א' הלכה ז'. (בהערות למטה זה בהרחבה, וגם מובאת התייחסות לגביי ת"ח..)

                   פרק ז' הלכות ב'-ד'.

 שו"ת שבט הלוי ח"ה סי' ר'.

שו"ת משנה הלכות ח"ט תחילת סימן רס'ד.

תורת ההסתכלות סימן י' עמ' מח.

ולגבי החוברת, בתור בן אני חושב שהיא מנוסחת בסדר גמור,וכן מתייחסת לנקודות חשובות שצריכות לעלות למודעות חלק מהביינישים

בס"ד

" דאמר רב יהודה אמר רב: אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו, ורחמנא אמר ואהבת לרעך כמוך."

(מחבר שו"ת אז נדברו, למי שמכיר).

ואת המכתב של הרב שפירא, בסוף החוברת שעוגי פלצת נתן לה קישור. 

(תשאלי גם בפורום נשואים טריים?)

קודם כל צריך להתפלל שהגיסים שלך מצידם יהיו עם לב פתוח ועין טובה לקבל אותך

תבואי את עם לב פתוח- לקבל אותם כמו שהם, לכבד אותם

תהיי חברותית- אבל אל תצפי שיהיה קשר חזק ופתוח ישר מההתחלה- רק כי רשמית הוכתרתם גיסות. 

קשר חברי זה דבר שנבנה- כמו כל חברה טובה שאת מכירה מאנשהוא ולאט לאט הקשר נבנה....

אז תצאי=)

תסבירי למשפחה שלך שזה ממש חשוב לך, שאת מרגישה מוכנה ובשלה,

תקבעי איתם זמן שבו אתם מדברים על זה ובשיחה שלך איתם תסבירי להם את העניין

וכמה שאת רוצה ממש להתחיל לצאת...

למשל, הפן הכלכלי: נניח שאת מתחתנת בגיל 18 עם בן גילך. איפה תגורו, איך תתפרנסו. להורים שלך ולהורים בכלל יש מן הסתם הרבה תובנות בנושא וחכמת חיים.

הם חכמים, בעלי ניסיון ומכירים אותך מספיק טוב כדי לדעת מה טוב ונכון לך.

אם את לא סומכת עליהם, את מראה שאת עדיין נערה בגיל ההתבגרות, שלא מצליחה להבין מספיק שההורים שלה רוצים בטובתה.

(כן, אני יודע שעכשיו יקפצו כל אלה שהתחתנו בגיל 18 נגד רצון ההורים. לא נורא...)

וקצת מגוחך להגיד בגיל 18 "כולם מסביבי מתחתנים", אני יכול למצוא בסביבתך מספיק אנשים שלא מתחתנים.

ואם עכשיו את כל כך לחוצה, מה יקרה עוד 3-4 שנים? (לא עלינו ושלא נדע)

כמו שכתבו לפני, שווה להקשיב להורים ולמשפחה וללמוד מדעתם.

הייתי אומר לך לדבר איתם ולשאול אותם דוגרי למה הם חושבים שעדיין לא כדאי? האם זה מסיבות אמיתיות שיש אחריהם בסיס/

כתוצאה מנורמה חברתית ? יש מצב שאחרי שיחה כזאת את  או אולי "הבית" תשנו את דעתכם..

המ"ה

אם כי כמובן צריכים לקחת בחשבון עוד שאלות, כמו:

- האם הבחור הראשון נשמע יותר מתאים משאר ההצעות, בפרט מהבחור השני?

- האם אפשר לצפות שהוא לא זקוק ליותר מדי זמן?

וכו' וכו'

בס"ד

כי ההצעה השניה עדיין ממש לא בטוחה..

אבל זה עניין אותי סתם בעיקרון.

הראשון - הוא בצבא, אז אין לי מושג מתי ה"זמן" שלו ייגמר, אבל יש לי הרגשה,ולפיה זה אומר עוד בערך חודש.