המטיילת בארץתוהה אם לדבר על זה יכול להרגיע.
אם הבושה ממקום אינטימי אז אולי כדאי לשתף מי שאפשר לשתף בדברים אינטימיים.
להבין שזה סימן שטוב לכם ביחד, להזכיר זה לזו שהדבר העיקרי שאתם רוצים זה להקים בית בקדושה, ולהגיע לחופה בקדושה וטהרה. ולכן שווה להתגבר על הקושי. להחליט על פגישות קצרות יותר, ושיחות טלפוניות ארוכות יותר. להיפגש במקומות הומי אדם, ולדעת לשים את הגבול ביניכם.
הרי גם אחרי החתונה יהיו תקופות, חלקן לא קצרות שבהן תהיו אסורים, אז אמנם זה לא אותו דבר בדיוק, אבל בכל זאת.
בהצלחה!!
לבין 'התבכיינות'?
שמצריך הרבה פריקה... זה גם התבכיינות?
ההבדל הוא מודעות.
כשיש חוסר מודעות אז יש נטייה לא להתייחס לכאב ולא לתת לו ביטוי ריגשי בפנ"ע אלא להשליך את הכאב על משהו אחר.. ובעצם כך לא להתמודד איתו עצמו.
ההשלכה הקלאסית היא האשמה - גם אם היא אמיתית (!) היא בסופו של דבר השלכה של הכאב על אובייקט אחר.
ביטוי של כאב בלי השלכה הוא בהחלט המודל האידיאלי
להתייחס לכאב בפני עצמו, ללא הגורמים, ללא ההשלכות.. וואו, זה משהו אחר לגמרי
לפעמים השלכה עוזרת, אך נראה לי בדרך כלל כדאי להעזר בכך רק בתור "הוראת שעה". לא הייתי לוקח את זה כדרך חיים אלא יותר כפתרון נקודתי.
באופן כללי, שאדם מחובר לרגשות השונים שלו אז הוא מודע לעצמו וממילא יותר יכול לתמרן ביניהם.
דווקא החיבור לכאב שמעמיד את הכאב על מקומו, יכול גרום לו להרגע.. לעומת זאת, הכחשת הכאב, היא גם דורשת כל הזמן משאבים נפשיים ולכן היא מתישה והיא גם מעצימה את הכאב בכך שהיא גורמת לו יותר פעמים להעלות לסדר היום (אם הוא עולה פעם אחת ומטפלים בו הוא לא צריך להעלות יותר, לצורך העניין).
זה לא נכון רק ביחס לכאב, אלא גם לרגשות 'שליליים' נוספים.
אפשר לזהות קווים כלליים של המראה במקרה הטוב אך לא מעבר לזה.
מציאת חן זה דבר עמוק מאשר נראות חיצונית טובה. מציאת חן קשורה ממש להכירות. לשיוך האופי לבנאדם.
חשוב לדבר על מראה ועל הצורך במראה טוב, אבל מציאת חן זה נראה לי עניין עמוק יותר.
אם לאדם חשוב המראה החיצוני |(מה שמאוד אנושי) והוא חושב שתמונה יכולה לשקף את זה ברמה מסויימת (מסויימת ולא משולמת בכלל בכלל) אז מה הבעיה? מה לא אנושי בזה?
משתתף בצערך על האכזבה
עד כמה...? קשה לשים מסמרות.
אהבתי מאוד את מה שהרב חיים נבון כתב פעם במוצש על כך שאפשר לראות כבר תמונות ברשתות החברתיות. המסר הכללי שלו היה שכמו שלא לפי ציון פסיכומטרי אתה יודע עד כמה מי שמולך הוא חכם ככה אל תצפה שתמונה תשקף במאה אחוז... אתה יכול להסתכל בתמונה אבל אל תצפה שהיא תהיה ביטוי של חזות הכל.
כל אחד יכול לדייק כמה זה משפיע עליו וכמה זה יכול לחסוך לו הצעות מיותרות ועל פי זה לראות אם שווה לו לקחת תמונה או לא.
תמונה היא לא 100% אלא יותר פרופורציה לאיך היא אמורה להיראות +-
לדעתי ומניסיון של אחרים שסיפרו לי(גם כאלו שנפגשו בלי תמונה) - התמונה חסכה מלא הצעות שהיו חוסכות אי נעימות וזמן ...
לא יודע על קטע של חופר, אבל לעכב הצעה זה לא תמיד כיף.. לא?
אין לו סבלנות להמתין לכל החלטה שלך שבוע.
אם בעינייך למרוח כמה ימים של התלבטות במקום לצאת לדייט ולבדוק - זה מוצדק, אז זה מראה את סדר העדיפויות שלך, וזה אומר שאת מעדיפה להסתבך עם עצמך מאשר לקחת סיכון סביר וזהיר.
והרגל שכאבה לך היא הוכחה לא פחותה. בתחילת קשר יוצאים מהנורמה בשביל לרצות את בן הזוג
ולא ההפך.
תראי לא הייתי אומרת לחתוך אבל בהחלט לפקוח עיניים
לא יודע אם זה נחשב אלימות. אני מתרשם שזה יותר חוסר תשומת לב מאשר אדישות לכאב שלך ובטח לא רצון לגרום לך הרגשה רעה.
מה שכן, ממש חשוב להיות עם יד על הדופק בשאלה אם טוב לך ואם את מצליחה לתקשר איתו.
היה לי נסיון עם מישהי כזאת - שכל נסיון שלי לעזור היא פירשה בצורה שלילית. בסוף נאלצתי לחתוך ושנינו הצטערנו מאד אבל זה יותר טוב מאשר אם היינו ממשיכים.
נראה לי שכדאי לך לשתף את זה בצורה לא שיפוטית אלא רק איך זה מרגיש לך מצידך. ככה יש סיכוי שהוא יתעורר לכך והדברים יראו אחרת.
אבל אם לא טוב לך, אז אל תמשיכי.
את לא יכולה לבנות קשר שמותנה בהליכה על ביצים. זה מתכון לבעיות גדולות.
גם אדם רגיש מאוד, ואני מכירה כאלה, יכול להיות רגיש לאחרים ולא רק לעצמו.
לפחות לקשר של חודש וחצי
אלה פשוט ממקום נקי לתת צאנס אמיתי לא שיפוטי להכיר את הטוב באדם מולי ואחכ להחליט(כמובן שזה אחרי בירורים )
ואחד ירג כי היה הקשר הראשון שלי ולא הייתי מוכנה כנראה שני אולי היה בזה גם משהו שהתלבטתי עליו לפני אבל בעיקר בגלל משהו בחיים שלי שגמר לי את האנרגיה ופניות בכלל ולא יכולתי להמשיך ככה בקשר ואחד ב''ה קיים ומדהים
נותנים צאנס כי אתה באמת מזהה סיכוי כלשהו ששווה לך לנסות אותו
אלא לחשוב ולא להמשיך/לפסיק סתם בגלל חוק כזה או אחר
אדרבה, מי שמחליט החלטה על פי חוקים מנותקים זה לא משנה אם הוא נפרד או ממשיך, הטמטום הוא אותו טמטום, גם ההחלטה ההפוכה.
תשאל אותו למה הוא חושב שזה טפשי לתת צ'אנס פעם אחר פעם..
הגבתי לאמירה הזאת
אם זה ע"פ 'חוק' כללי בלי להתייחס כלל למקרה הספציפי על תכונותיו המיוחדות - זה אכן טיפשי
נאמר זאת כך - החלטתי לתת את מירב הנכונות שביכולתי לתת. וזה הרבה מאד לדעתי.
האם זה מספיק? לא באמת מעניין אותי. לא היתה לי אפשרות לתת יותר.
או לחלופין שאחוזי ההצלחה שלי הם נמוכים מלכתחילה
מעניין לבדוק אם יש מובחנות סטטיסטית.
אז מצאתי כרטיס של מישהו באחד האתרים, שנשמע לי די רלוונטי ומתאים.
שלחתי לו הודעה.
ואני מחכה.
ויש לי עכשיו כמה שאלות:
1. כמה זמן אני אמורה לחכות לתשובה לפני שאני מתייאשת?
2. בזמן הזה סבבה לשלוח עוד הודעות לעוד אנשים?
3. אם כן, מה יקרה אם חוזרים אלייך כמה באותו הזמן - מה אומרים להם?
אני רגילה לבדיקה של הצעה אחת של מישהו שכבר אמר כן, כלומר יש כבר מחויבות.
באתרים אני לא מרגישה בנתיים באוויר את אותה מחויבות, וכמות האנשים והאפשרויות די מציפה באתרים.
4. אז כשאני שולחת הודעה - האם אני מחוייבת?
(אין לי דרך לדעת אם הוא ראה את ההודעה או היה מחובר לאחרונה...)
ועוד שאלה:
5. באתר אין הרבה פרטים, אבל עשיתי חיפוש באמצעות הפרטים שכן היו, וגיליתי עליו עוד פרטים - כולל מכר משותף. האם זה בסדר לפנות למכר שיהיה צד ג', או שזה יותר מידי סטוקינג או לא מתאים - ולהמתין שיגיב דרך האתר?
1. לא מחכה כלל לאף אחד
2.כן לגמרי, את דואגת לעצמך ומנסה לבנות קשר
3.אפשר לדבר במקביל את תראי לבד כבר מי הכי רציני, והרציני הוא זה שכבר יקח ממך
מספר אחרי 2-3 שיחות באתר, אין טעם להתמהמה. אנחנו לא בגיל ההתבגרות . האתר נועד לבדוק
זריז פרמטרים שאיתם אפשר להתחיל משהו, לא לפרטט בשום צורה.
4. את לא מחוייבת לאף אחד, אבל מן הראוי שתאמרי אח"כ אם זה לא מתאים מכל סיבה שהיא ,אם הבחור ממשיך להתכתב. ולמה אין אפשרות לראות מתי היה מחובר? זה אופציה בכל האתרים נדמה לי.
5. סטוקינג לגמרי, אף אחד לא כוכב על בשביל שתתחילי לברר עליו כבר מההתחלה, מי אמר שהוא מתאים לך? חבל על האנרגיות בשלב מוקדם.
לסיכום, אני רואה שאת חדשה באתרים ואני הייתי בדיוק כמוך, לצערי התפכחתי, וכן תהיי יותר אסטרטיבית, יש המון הצעות אבל מתוך זה מה שמתקדם לדייטים בפועל זה מעט מאוד,ואל תצאי עם כל מי שמבקש, תראי אם לך זה מתאים, אותם עקרונות, דת, מציאת חן בסיסית.
לא מחכים לכל אחד ששולח הודעה, הרבה מהם ממקבלים בזמן שאת מחכה לתשובה מהם, אכזרי קצת אבל זו המציאות.
מאחלת לך המון הצלחה
(אבל זה בטח אתר שאת לא נמצאת בו...)
ואולי תוכלי לענות לי -
איך פותחים בהתכתבות במקביל עם כמה אנשים?
זה נשמע לי כל כך לא מוסרי...
זה לא שזה לא מוסרי זה פשוט הדרך להכיר שם, תחשבי את מתכתבת עם אחד ופתאום הוא מוחק את הכרטיס שלו באמצע (וקרה לי כמה פעמים) או מתכתב ונעלם פתאום או לוקח מספר ולא מתקשר, מה תחכי ותמתיני לכל אחד כזה? ממש לא. בגלל זה ברגע שכן יש מישהו רציני את ממתינה עם השאר, יכולה לומר שאת בודקת קשר כרגע.
תראי זו הדרך באתר, זה לא מתאים לכל אחד, אני יצאתי משם די התיאשתי אבל לך אולי יהיה מזל..מה שבאמת חשוב לי לומר לך לא להסתמך על זה בלבד, לכי לשדכנית טובה, קבוצות בוואצפ ועוד...
הן עמוסות מידי
גם אני הייתי בהתחלה מתכתבת עם אחד ומחכה...ואז שוב מחכה,לא שיחקתי את המשחק, והיה לי טיפה מצפון למה אני מתכתבת עם שניים במקביל למשל. בגלל שלא עשה לי טוב יצאתי. את יכולה לומר לעצמך אני מנסה נגיד חודשיים באתר וממשיכה הלאה אם לא מרגיש לי נכון
תעשי כראות עיניך
למה שתהיה מחוייבות אם באמת אדם יכול לא להיות המון זמן באתר?
כאילו אני מרגישה שזרקתי כדור, אבל אין לי מושג אם יש מישהו שתופס אותו, אז אני תלויה באוויר.
ולכן אני תוהה אם כדאי לי לפנות דרך צד ג', או שזה לגמרי מוגזם ונואש מידי
במקום להתייבש, תבחרי התנהלות אלטרנטיבית יותר טובה שלא תכריח אותך להתקע במקום.
המוכר מפרסם מודעה, הקונה שולח לו הודעה. ייתכן שהמוכר כבר מנהל מו"ם עם קונה אחר/כמה קונים פוטנציאליים. הקונה רשאי תוך כדי לשלוח הודעות למוכרים אחרים.
1. לא מתייאשים, ממשיכים לחפש את החצי השני מבלי לחכות לתשובה של תוצאת החיפוש הקודם.
2. סבבה לגמרי.
3. חזרו כמה, קובעים דייט עם אחד מהם. לא הלך, קובעים דייט עם השני.
ולכן כתבת להבדיל, אבל עדיין -
אני מרגישה לא בנוח למקבל הצעות - להגיד למישהו - סליחה, קבעתי כבר עם מישהו אחר שהגיב לפניך. זה נשמע לי לא הוגן.
כל אדם הוא עולם מלא, וזה מפריע לי שזה כאילו מוצר על מדף, ושצריך לקחת כמה במקביל מיצרנים שונים להשוות. זה קשה לי נפשית..
מה שאת אומרת.. אבל אם אי אפשר לדעת אם בנאדם יענה בכלל, אז מובן מאוד שעם כל הכבוד לכך שהוא עולם ומלואו, את עולם ומלואו ואין סיבה שתחכי לו לאורך ימים ושנים רק בגלל שהוא כתב כרטיס באתר.
shaulreznikמבין את האי-נעימות שבסינון הפניות, אבל זה קורה גם מחוץ לאתרי ההיכרויות.
חצילושאחרונהסמרטוט הוא מרובע
גבר שנותן בלי להתחשבן יכול להפסיק בכל רגע נתון. בוחר למי לתת, בוחר איך לתת, יוזם נתינה.
סמרטוט לא נותן, הוא פשוט מאפשר שאחרים יקחו ממנו.
ובכל מערכת יחסים, לתת זה נהדר (וגם לקבל), לקחת זה גרוע.
האפשרות הראשונה תהיה קשר מזעזע
והאפשרות השניה תהיה נהדרת.
מכאן נובעת התפיסה שלי שגם לאנשים עם מידות רעות יכולה להיות זוגיות מתאימה - רק לא זוגיות יותר יפה ממה שהמידות הרעות שלהם מייצרות
הוא שואל מה ההבדל בין מצב קיצוני א' שהוא גרוע ממש ומצב ב' שהוא נראה ממש נפלא.
לדוגמה: מה ההבדל בין יום ולילה? ביום יש אור ובלילה יש חושך. מה קורה 5 דקות אחרי שקיעה? זה מצב ביניים. אבל הזיהוי של מצבי ביניים מתחיל מההבנה של מצבי הקצה. אחר כך יש ניתוח של מצבי הביניים - האם הם תערובת, האם הם על הסקאלה, וכו'.
לכן אני ממש לא מבין את הזעזוע.
בסופו של דבר כולנו מבינים שיש מצב לא בריא של מישהו שאפשר להגיד עליו שמתנהג כמו סמרטוט (לא יפה להגיד וכו' אבל אנחנו לא מדברים על מצב של אדם ספציפי, רק על האבטיפוס. כמו שמותר לשאול "מה ההבדל בין צדייק לרשע" וזה לא אומר שקראנו למישהו רשע)
ולכן לגיטימי לשאול - הרי המעשים שלו מאד דומים למעשים של אדם פלוני, שאותו אנחנו דווקא משבחים על נתינה בלי גבול. מה ההבדל?
הדמות השלילית שהצגת - לא מביאה את הרצון שלה לידי ביטוי בקשר ולכן מערכת היחסים איננה דו צדדית, אלא חד צדדית בין אדם חסר רצון לאדם אחר בעל רצון. אמנם יש בזה סקאלה רחבה... אף 'סמרטוט לא יהיה לגמרי סמרטוט ואף 'גבר שנותן בלי חשבון' יהיה תמיד נוכח בקשר.
קונפליקטים בקשר זה עניין מפחיד, אבל הפתרון זה לא לא לברוח מהם אלא להתמודד איתם.
קשר בריא הוא כאשר יש נותן ומקבל ויש הדדיות. וכחלק מההדדיות יש עניין גם לאפשר לקבל (שאולי מבחינה מסויימת זאת לא פחות 'נתינה')
זו גם דעתי (ע"ע ערך תגובתי הקודמת בשרשור) אבל זה קשור לחוכמת חיים נסיון וחוויות שנותנות ראיה עם יותר ממדים, לא לזה שהמוח מתפתח
כי אני חושבת שניסיון זה דבר חשוב
יש הבדל, בהנחה שהיא עשתה עם השנים עבודת מידות אז הצורה בה היא חווה את הנישואים שונה מאישה בת 20, יותר 'נכונה'.
כשחברים שלי התחילו ללמוד הדרכת חתנים חשבתי האם הייתי מעדיף ללמוד אצלם או אצל מישהו מבוגר ומנוסה יותר
ודווקא יש יתרון למישהו צעיר שמסוגל להבין אותי, יותר מאשר לנסיון שבא עם השנים - כי הסיכוי להבין מנסיון של מודרכים הוא לאו דווקא גדול יותר מעצם הקרבה בגיל
מצד שני, צריך מישהו שקצת יותר בוגר או מנוסה בחיים ולא מישהו ש"נולד אתמול". אבל כמה שנות נישואין זה בהחלט מספיק
אני פחות אוהבת את שלב הידידות.
המטיילת בארץמשמעותי
כן
לא
כן
אז בסוגיה הזו ספציפית אני פשוט נותן לתחושה להחליט.1. לא משמעותי, כל עוד יש הערכה הדדית - כלומר, כל עוד אתה מסוגל להעריך אותה על מי שהיא.
מעתיקה מתגובה שכתבתי בשרשור אחר (ואולי כדאי לעיין בתגובות שם):
"לפעמים אנשים שיש להם IQ גבוה נמצאים (עוד לפני שהם פוגשים אותך) בסביבה שמעודדת את החכמה - אם זה לימודים תורניים\אקדמאיים, אם זה חברים עם מנת משכל דומה.
ואז כשהם מחפשים מישהי להתחתן איתה, הם מחפשים מישהי שלא תהיה עמיתה, לא מישהי שמתעניינת דווקא בתחום הספציפי שבו הם מתעסקים, אלא מרחב שייתן ביטוי לצדדים נוספים שלו שלא באים לידי ביטוי בקשרים אחרים."
ועוד תגובה מאותו שרשור:
"אם יש לך שיח איתו, אם הוא מקבל ומכיל את העולם הפנימי שלך, מה אכפת לך שהוא לא יודע (נגיד) לפתור משוואות דיפרנציאליות?
בעיניי בזוגיות יש חשיבות הרבה יותר גדולה לחכמת חיים מאשר לציונים במבחנים.
לא אומרת שאת צריכה להתחתן עם מישהו שהוא טיפש בעינייך, השאלה היא אם את מסוגלת להעריך אנשים למרות שה-IQ שלהם לא גבוה. אני באופן אישי מכירה כמה אנשים כאלו, שנראה אפילו שה-IQ שלהם נמוך מהממוצע, אבל הם אנשים מדהימים והלוואי הייתי מצליחה ללמוד קצת מהאישיות שלהם - והייתי מעדיפה להתחתן עם מישהו שאני מעריכה כאדם מאשר מישהו שאני מעריכה כשכל. זה שלמישהו יש IQ גבוה לא אומר שהוא יהיה אבא טוב, ולהפך."
2. עולם הערכים לא נראה לי קשור למשכל. אפשר לראות אנשים מכל מנת משכל בתפיסות עולם מנוגדות - אי אפשר לומר שאנשים בעלי רמת משכל גבוהה מאמינים ב-X, וכל האחרים ב-Y.
3.
תמיד יהיו פערים.
ואני חושבת שאנחנו צריכים להיכנס לזוגיות מתוך המחשבה הזאת.
באיזשהו צורה, כשאני יוצאת עם מישהו, אני בעצם מנסה להחליט האם יש כאן פערים שאני יכולה ורוצה להתמודד איתם, או שאנחנו רחוקים מידי זה מזה.
ייתכן שעם אדם מסוים היה לנו פער בתחום X אבל דווקא בתחום Y היה לנו חיבור מדהים, ועם מישהו אחר בדיוק הפוך.
הפערים לא ייעלמו.
אתה צריך להחליט עם איזה פערים אתה מסוגל להתמודד, ואיזה לא.
אני מציעה לדבר על הפערים האלה. זה מה שבונה את הקשר. כל אחד מאיתנו מגיע מעולם אחר וצריך לבנות גשר שיחבר בינינו.
4. אני לא יודעת מה יהיה הטווח הארוך - אבל בלי שתוכל לכבד ולהעריך אותה, לא נראה לי שיש סיכוי לקשר. ייתכן שאתה מסוגל להעריך רק מישהי עם מנת משכל גבוהה - זו נקודה שאתה צריך לברר מול עצמך. וצריך לזכור שמנת משכל גבוהה היא רק חלק מהאדם שמולך, ואתה צריך להחליט מה המשקל של הדבר הזה בעינייך.
עד כמה זה קריטי לך ביום יום? מישהי עם מנת משכל נמוכה משלך תוכל לעורר בך הערכה? תוכל להבין והזדהות עם הדברים החשובים לליבך? עד כמה קריטי לך במערכות יחסים שיש לך בחיים? עד כמה זה חסר לךמערכות יחסים שזה לא קיים אצלך?
יש לי חברה אהובה שמחפשת את האחד שלה ואני ממש רוצה לעזור לה אבל לא יודעת איך. אולי יהיו לכם רעיונות (לשדכניות או משהו. לא מתכוונת לתת פרטים עליה או לשמוע על בחור מסויים)
הנקודה היא שהיא דתלשית ואין בסביבתה אנשים רלוונטים ולא מעוניינת להגיע לאתרים/ אפליקציות כי יש שם הרבה פייך
רעיונות יתקבלו בהודיה מרובה
פרח-אש- קבוצות וואטסאפ ייעודיות (לדוגמה, מיזם שנקרא נראה לי "בשעה טובה" עם 252 פתחו קבוצות לפי חתכים מסוימים, ואחד מהם זה דתלש).
- יש גם אתר ייעודי שנקרא "לייטים". אין לי מושג מה יש בו ואם הוא שונה מאתרים אחרים, אבל הוא מכוון את עצמו כלפי לייטים, דתלשים וכו'.
- מה שכן שונה מאתרים אחרים (ואולי קצת דומה לאלגו) - נקרא דאבל (דאבל הכרויות - אתר שהוא כמו חבר.שדכן.וירטואלי). אומרים שהוא נותן יותר הצעות מאשר אלגו - פעם בשבוע הוא מעדכן אם יש התאמה, ושולח לשני הצדדים, ואם שני הצדדים מאשרים הוא נותן את הפרטים. אי אפשר לדפדף בין כרטיסיות כמו באתרים אחרים, המערכת הטכנולוגית שלהם מציעה את ההתאמות. יש להם מגוון רחב של סגנונות, אבל הצעות יתקבלו רק לפי הסינון שלך.
- יש מיזם שנקרא matchup - אפשר לראות עוד כאן: Matchup | Facebook
(ואפשר אפילו לארגן אחד יזום איתם). הערבים נעשים לרוב לפי גיל וסגנון דתי (וגם על הרצף -כולל דתלשים).
- להשתתף באירועים ופעילויות חברתיות רלוונטיים. נניח "פנויים לביס" פנויים לביס (זה מוגדר דתי-מסורתי, לא יודעת אם רלוונטי).
ודרך טובה להתבטא זה להגיד המון מילים עם משמעות דומה (שדה סמנטי, אם את זוכרת את הבגרות בלשון) לדוגמא - מוביל, בעל עמוד שדרה, חזק... הנה זרקתי שלוש מילים דומות ואפשר להבין לבד מה הכיוון.
עוד טיפה קטן - אין צורך שתסייגי את עצמך. אם את רוצה בחור שיש בו שני תכונות שהן לא חייבות להיות סותרות - אל תסייגי אותם, תגידי את שניהם בצורה מליאה - דוגמא - אני מחפשת מישהו שהוא דוס והוא גם מאוד פתוח תרבותית. נניח. אין צורך לומר "דוס אבל פתוח", מי שחושב שזה סותר שיבוסם לו.
פשוט מדברים על מה שמעניין את שני הצדדים. אפשר לעמוד על טיבו של הצד השני גם בעקיפין, באמצעות שיחה על נושאים כאלה ואחרים.
ולראות איך שניכם יוצאים מורווחים מהסיפור הזה.
איזו דאגה יש לגברים ואיך היא אמורה להגביל אותך?
את חושבת שדימוי של אישה חלשה, כנועה, בעלת ערך עצמי שלילי מיטיב עם קשר זוגי?
נראה לי שמה שתיארת שקיים בך, הוא יכול בעיקר להעצים זוגיות ולא להקשות עליה. ב"ה.
היה נשמע מדבריה שזה ייחודי לכך שיש לה בטחון והיא חזקה ולכן היא חוששת מכך אז בעצם שאלתי אותה מה האלטרנטיבה... שתהיה חלשה?
את צודקת, גם אם אדם חזק הוא יכול לקבל.
אני לא חושב שהיא מרגישה שהיא לא צריכה מערכת יחסים, הרי עובדה שיש לה חשש שיהיה לה מורכב עם זה בגלל שהיא 'חזקה'.
אני לא כתבתי את הביטוי הזה. היא כתבה אותו. כתבתי אישה חלשה ככקונטרה לדבריה, לא מעבר.
את צודקת, גבר נמצא במקום שצריכים אותו. במקום שלא צריכים אותו הוא קם והולך (וגם אישה ככה בדגשים אחרים). אבבבלללללללל - לכל גבר יש צורך אחר ב'להוביל' ולכן הדימוי של שללוות אחרי הדייט או לשלם עליה בבית קפה הוא לא קדוש. ושום דימוי אחר הוא גם לא קדוש. כל אחד ימצא באילו נקודות בקשר הוא יכול לתת ואלו נקודות בקשר הוא יכול לקבל.
אז אני מסכים איתך. זה מאוד אנושי להיות בעל חולשה.
ואנשים מתחברים דרך חולשות, וכך גם איש ואישה נבראו בצורה שהם יוכלו להשלים אחד את השני על ידי חולשות וחוזקות..
ממה שהרגשתי בדבריה זה לא שהיא חושבת שהיא לא צריכה את בן זוגה לעתיד והיא לא צריכה שיראה אותה, אלא יש לה 'מודל' מסויים של זוגיות שלא מסתדר לה עם האופי והתכונות שלה. והעצה שלי אליה - תדייקי את המודל הזה, אם הוא מנבא לך זוגיות לא משהו כנראה הוא לא מדוייק. לכולם יש חולשות שהם מצפים להשלמה בהם, אנחנו רק צריכים לגלות אותן.
כמו ש@הפי פירטה יפה מאד, יש רצון לתת.
אגב, גם לאשה יש רצון לתת בקשר בריא, רק בתוך המערכת זה בא בצורה אחרת.
ההנחה שלך היא שגבר דואג לאשה כי היא לא יודעת לדאוג לעצמה. אבל אכפתיות אין פירושו "אתה לא יודע לדאוג לעצמך" אלא "אני רוצה לדאוג לך שיהיה לך כיף בלי שתצטרך בכלל לטרוח". אם הוא משלם על הקפה בדייט - זה לא כי אין לך כסף, זה כי הוא רוצה שתרגישי שקיבלת מתנה קטנה. אם הוא מלווה אותך הביתה, הוא רוצה שתרגישי שהוא חושב עלייך ואכפת לו ממך גם אחרי שנגמר הדייט. זאת לא חולשה להיות נאהב. זאת לא חולשה לקבל מתנות סמליות. לקבל פרחים לשבת זאת חולשה? לקבל תעודת הערכה בסוף שנה זאת חולשה?
ולכן גם בלי להכנס למודל "גבריות מול נשיות", אני חושב שכל דאגה של צד אחד לצד השני היא מבורכת. היא ממש לא מעידה על חולשה. להיפך, היא מכפילת כוח - עד עכשיו האמנת שאת מסתדרת לבד. פתאום יש מישהו שנותן לך גיבוי ואומר לך שאת אמנם יכולה אבל חבל שתסתדרי לבד אם מישהו אוהב אותך ורוצה לקחת חלק בדאגה הזאת.
טלווזיה?
יש לכם בבית?
אתם תופסים את זה כמשהו מאד שלילי, או ככלי שצריך לדעת איך להשתמש בו?
זה משהו שלדעתכם מצדיק לחתוך בגללו נגיד אם אחד הצדדים רואה כל יום טלווזיה..
אני עדיין לא גיבשתי לגמרי דעה מה אני אעשה כשאקים בית בע"ה
אצלנו בבית יש טלווזיה אבל לאחרונה אני מבין כמה זה בעייתי, מבזבז זמן, ומלא בתכני -זבל.
למי מכם שאין טלווזיה אני ממש מעריך ומקנא בכם.
בכל העניינים הללו נראה שהכיוון הוא לא רק המעשה של הפרטנר שאנחנו מחפשים אלא גם היחס שלו לעניין. זה גם אמור להיות חלק מהמשוואה במידה מסויימת.
אפשר לקרוא, אפשר ללמוד, אפשר לשמוע הרצאות ופודקאסטים. לעומת זאת, כשמכשיר הטלוויזיה דלוק כל הזמן, מה שקורה אצל לא מעט משפחות, הוא ממגנט את בני הבית והופך אותם לצרכני תכנים פאסיביים.
זה ממש לא טבעי שזה יקרה, זה מצריך עבודה.
זה בעייתי מאוד.
קשה לפקח על תוכן בטלויזיה שעם הזמן התוכן הלא צנוע נעשה גם יותר ויותר נפוץ.
השליטה לסנן זאת היא ממש לא מאה אחוז, בטח שלא על פרסמות ודומיהם.
זה ממש כואב לחשוב על כך שהרבה מהתוכן מהטלויזיה שהציבור הישראלי צורך הוא לא ראוי.
זה לא באמת כלי שאפשר לדעת איך להשתמש בו
כי זה צינור שאין לך שליטה מה ישפכו בו מהצד השני
אם זה פריצות, לשון הרע, הסתה, ושאר דברים שרוצים שתראה ותחשוב כמו שהם רוצים
אגב, לפעמים גם מכניסים מסרים בתמונה או סרטון מהיר במעברים בין דבר לדבר שלא הספקת לראות וזה השפיע בתת מודע. זה נקרא מסר תת-ספי – ויקיפדיה
אני זוכר שראיתי בעצמי שערוץ 13 דחפו סרטון של פרשת הצוללות מאד מהיר לפני שהראו את ביבי שמח שניצח בבחירות (זה היה בסבב הראשון)
מישהו אמר לי על זה ובאמת בדקתי במה שהם עצמם העלו ליוטיוב ועשיתי על הילוך איטי בפלאפון ובאמת אני רואה סרטון מאד מהיר שהמוח לא מספיק לקלוט במהירות הרגילה.
אז לך תדע כמה פעמים ועל איזה מסרים עוד עושים את זה
תבין שמה שראית זה לא בהכרח כל מה שראית
זה כמו להיצמד לצינור שמשפריץ אוכל אל תוך הפה. הצופה לא בדיוק בוחר את התכנים, הוא מתמכר לעצם הצפייה ומבלה שעות ע"ג שעות בבהייה במסך שמשדר בעיקר דברים תפלים.
בעיקר זה משפיע לרעה על הילדים (עצם ההיצמדות האינסופית למסך, בלי קשר לתכנים המשודרים). קשה עד בלתי ניתן להגביל את היקפי הצפייה, בניגוד לטאבלטים/סמארטפונים שבהם אפשר להתקין אפליקציה כזאת או אחרת שתסנן ותגביל.
שאתה פשוט בלחץ בתת מודע שלך ולכן אתה מרגיש ככה...
מכיר אנשים שחוו מקרים כאלו(מבחינת לחץ כזה)
בכל מקרה כמו שאמרת ''כשאני איתה - אני נרגע לאט לאט, ומרגיש שוב משיכה אליה ונחמד לי''
אז לא חושב שהבעיה הזאת של המראה שלה כזה קריטי(וגם אם כן הרי אמרת שכן אתה נמשך אליה ונחמד לך איתה)
בכל מקרה , אם כלכך מפריע לך , אתה תמיד יכול לגשת לרב/יועץ נישואין ולפרוק/לשתף את זה איתו
בהצלחה ומזל טוב
השורה הכי חשובה כאן, בעיני, זה שבפועל היא מרגיעה את התחושות שלך ולא להיפך.
אז שווה לעבד את התחושות האלה, מאד סביר שהן בנויות על פחד.
בהצלחה ובמזל טוב
אבל כדאי להתנהל עם זה ממש בזהירות.
לדעתי רק מישהו מקצועי עם הרבה נסיון יוכל לייעץ
יש בנו הרבה הרבה מחשבות, הרבה רגשות, הרבה חוויות ולפעמים הם מתערבבים בנו בצורה שמקשה עלינו לקבל החלטה שקולה זהירה ובטוחה.
התפקיד של הגורם המקצועי הוא לעזור לבנאדם לסדר את כל הקולות הפנימיים שבו כדי שהוא יגיע למצב שהוא עצמו יוכל להחליט להיות שלם עם ההחלטה לזמן ממושך.
באמת אם גורם מקצועי לא יודע את תפקידו וחושב שהוא מחליט עבור האדם זה חמור מאוד וצריך ללכת לגורם מקצועי שיודע לעורר את האדם לדברים שבתוכו ולא יבואו עם שיקולים שלו ביחס להחלטה של המטופל.
כמו כן, רב הוא יכול להיות אדם חכם ששווה להתחשב בניסיונו ודעתו, אבל בודאי שאיננו מחליף גורם מקצועי. זאת בכלל לא אותה משבצת!
אלא בתהליך עצמו. יש משהו שמציק לך, תהיה גבר, תעמוד מולו!
אם תדע להתעמת עם החששות הצפים ולפרק אותם ולדון עליהם ולהיות חשוף אליהם (דבר שאיננו קל כלל וכלל!) אז לא משנה לאיזו תוצאה תגיע, התהליך שעברת בעצם כך הוא כבר יגרום לך לטווח הארוך להגיע לתוצאה המיוחלת - חיי זוגיות ומשפחה טובים ומאושרים כמה שניתן.
