פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1469)

ולוקחים בחשבון את החפירות והקריצות של אנשי הבית על הטיוס הקל עד כבד שקיבלתם פתאום

בשורות טובות!!

ותצרבי את זה בזכרון את היופי שלו והנעימות איתו שאת כ"כ מתרגשת ממנה והיא כ"כ מדהימה  ולשמור עליה תמיד ולהעביר אותה  גם אחרי החתונה.. מתוך ההבנה והאמונה שזה הנצחי שבכם..

בבחינת וארשתיך לי לעולם..

ותתמוגגי גם אז, בחייכם יחד.

*אנחנו היינו מדברים מלא בטלפון ונפגשים הרבה יחסית

אבל לא בטוחה שזה המלצת הרוב

זה מקום מאוד יפה אבל אין שם יותר מדי מה לעשות אלא רק לשבת ולטייל.

יש אוטובוס מבנייני האומה קו 74/75, הם מגיעים לדרך חברון ואתם צריכים לעלות לשם ברגל(כמה דקות), ישנה אפשרות נוספת והיא לעלות על כל אוטובוס לעיר ואז משם יש יותר קווים-71/72.

אפשר ללכת לגן חיות, להכנס לאיזה מוזיאון, ללכת למעיין/טיול.

וגם קו 7 וקו 8 מגיעים לשם. ונראלי גם 32.

ויש עוד פארק, בירושלים, אבל נראלי רק אני מנצלת אותו לדייטים, ואני מעדיפה שהמצב יישאר כך

איך מגיעים?

לוקחים רכבת קלה

יורדים בתחנה: כיכר ספרא - אל בלדיא - סיטי הול

משם ממשיכים ברגל לכיוון שער יפו

קצת לפני השער פונים ימינה

הולכים כמאתיים מטר ומגיעים לדשא מצד שמאל

מקום שקט ונחמד..שוררת בו אוירה קסומה

(עריכה: מטר במקום דשא)

במי אתה?

מי את?

ומה אתם מחפשים.

מספיק עם הכללים השרירותיים.

יש אנשים מאד ביישנים שירצו שיובילו אותם בקשר מאשר שהם יובילו אחרים...

בכללי אישה כן רוצה שיובילו אותה וכן רוצה להרגיש שיש לה "גב" לכן עדיף שהגבר הוא זה שיוביל...

ייתכנו מצבים אחרים. אבל הם נראלי לא הכי בריאים...

אתר הברכות הישראלי


בהצלחה.

מאוד קשה להציע קטע בלי להכיר את מי שזה מיועד לו וגם אין לי מושג מה את מעריכה אצלו..

אבל אצרף כמה קטעים יפים שתפסו את עיניי , שאולי יוכלו לעזור ושתוכלי לקשר למהות הקשר שלכם:

יסוד האושר הוא

האהבת האמת- בשכל,

אהבת היושר-בחיים,

אהבת היופי-ברגש,

אהבת הטוב-במעשה,

ובכל הערכים כולם,

כל האדם בונה לו

אמת, יושר, יופי וטוב בפני עצמו וכפי מידתו וכולם,

כל המידות הללו

של כל יחיד ויחיד מבני אדם,

מתכנסים לאוצר מאוחד אחד

שכל האמת, היושר, היופי והטוב מתארגנים בו.

ובזה באים אל המסילה

של דעת ה' הנאורה,

המלאה קדושה

ויראת אלוקים ברורה.

<אורות הקודש ח' א', ע' צב'>

האדם מוצא את עצמו בעצמו,

על ידי אור החיים האלוקיים המופיעים בקרבו,

הממלאים אותו ברוח הטוב של רגש התודה,

של הכרת הטובה האלוקית והבטאתה

<עולת ראיה, ח'א' ע' א'>

דע את עצמך ואת עולמך,

דע את הגיוני הלב שלך,

ושל כל הוגה וחושב.

מצא את מקור החיים שבקרבך,

ושממעל לך.

שמסביבך,

את פארי הדורות החיים שאתה שרוי בתוכם.

<אורות הקודש, ח'א', ע' פג'>

הכוחות שניתנו באדם

להוציאם מהכוח אל הפועל

לשלמותם הגשמי והרוחני,

הם נטועים באופן שכשיתנהג בהם האדם

כפי המידה האמיתית

יביאוהו לתכלית הצלחתו,

להשיג כל דרכיו

בנחת רוח ולהיות דבק בדעת ה' ויראתו.

<עין איה, ברכות פ"ו>

יש עוד שפע קטעים- ר' נחמן, רייב שלמה וכד'..

אבל צריכה יותר הכוונה- מה המסר שאת רוצה להעביר

בהצלחה רבה.

זה רעיון, ואפשר לחשוב עליו ביום העצמאות...

סתם,

איזה כיוון? רעיון למה? איפה?

תושבי הפורום,

היכונו לעידן חדש...

מזל טוב?

צדיקה ועקיבא- תודה על כל הזמן וההשקעה.

ולמנעלים החדשים- שיהיה ממש ב"הצלוחה!

המון בהצלחה בהמשך הדרך.

ומזל טוב וברוכים הבאים למנהלים החדשים.

ניהול קל ומוצלח

לעקיבא וצדיקה על הכל

עקיבא וצדיקה תודה על הכל!

בהצלחה בהמשך הדרך..

בהצלחה למנעלים החדשים....

יהי רצון שתוציאו הרבה ברכה מהפורום הזה

אני אמנם לא עוזבת לגמרי פה- אבל זה סיום תק'

תודה לפורום- לדורותיו- שהביא לי את מתנת חיי- אדמין

ובהצלחה!!

מה קורה כאן??!

תודה רבה על הכל!!!

ובהצלחה בהמשך הדרך..

ננתם לנו המון!

גם בעיצות של אנשים יותר בוגרים ובעלי נסיון.

וגם בזה שמישו הסכים לשלוט ולפקח על ה'דבר' הזה...

ובהצלחה לחדשים

שעדיין אינך מוכן - אתה לא צריך להתחיל.

החשבון לא צריך להיות אם "אפספס את האחת כי לא ניסיתי", במקרה שאתה מרגיש שעוד אינך בשל לנסות.

לא חשבון מיסטי אולי "זו היא", שלא מגיע כי באמת אתה בטוח שזה הענין, אלא שמא כך זה מהשמיים..

אתה צריך, לדעתי, לעשות את החשבון הישר שלך, והקב"ה יעשה את שלו. ולא לעסוק ב"ניחושים וחששות"...

לכן: תשקול - אם נראה לך שכ"כ שוה לך לנסות כעת דווקא עם זאת, אע"פ שאתה לא מרגיש "מספיק מוכן" ולא יודע מה אתה רוצה מעצמך.. אז אתה יכול לנסות.

אבל אם אתה רק חושש שמא זו "האחת", ובלי החשבון הזה לא היית מנסה כעת ובכלל לא מתחיל עם זה, למרות הסבירות שהיא בינתיים תתחתן - אז אל תנסה. יש עוד בנות טובות.

כך נראה לענ"ד.

אם היא תתחתן ז"א שהיא לא הייתה בשבילך.

אל תצא אם אתה מרגיש שלא נכון לך כעת, זה צריך לבוא לך מתוך החלטה נינוחה ושקולה ולא מלחץ שאולי תברח לך בחורה..

אבל רק אתה יודע את המניעים של עצמך, מהם הסיבות בגללן אתה לא רוצה לצאת.

אם אלו סיבות שאתה יכול להתגבר עליהן, תתגבר ותנסה, ואם לא, אל דאגה, הקב"ה יזמן לך את האחת שלך בזמן המתאים.

כי תרגיש שזה עוד מוקדם לך וזה סתם כובל אותך כשאתה לא במקום בשביל זה, וכו'?

השיקול לא צריך להיות האם אני אפספס אותה, אלא מתי אני בשל להקים בית, על כל המשתמע מכך.

(ואל תדאג, יש המון בנות מקסימות. אפילו אם תפספס אותה)

וכל הנשואים שמשוכנעים  שיש- מה טוב חלקכם. משוכנעת שגם אני בתור נשואה אאמין בזה. לעת עתה, אתה לא בדיוק עתיד לראות כוכבים כשתראה אותה {אלא אם כן היא תיפול עליך מהשמיים ותזכה בפגיעת ראש יפה}.

אתה יכול להרגע.

ברכה והצלחה.

אחרי שאדם מתחתן - אז פעמים רבות הוא רואה שהנה בדיוק יצא מה שמתאים לו.

אבל "אמונה" כזו, שיש איזושהי "אחת" מסתורית שמחכה רק לו, ולכן הוא צריך לדאוג שמא הוא מפספס בדיוק אותה.. בלי קשר להאם היא נראית בדיוק מתאימה או לא, האם זה הזמן המתאים באופן הכי בסיסי או לא...  דומני שדווקא יש רווקים/ות שיותר "מצטיינים" בזה..

אדם צריך לעשות חשבונות ריאליים ונכונים, איך יש הכי הרבה סיכוי שהוא יקים בית טוב עם מי מי שמתאימה.

ולא מִפַּחד "האחת"..

החשבון הזה הוא טוב רק למי שסתם "מתבטל" - שידע שהוא עלול לפספס, ויזוז קצת..  או למי שבאמת משתדל ולא מוצא - שידע שיתכן שמי שמתאימה עוד לא הגיעה.

אם אתה לא מרגיש מוכן,אל תעשה משו שתתחרט עליו אח"כ.

סמוך על הקב"ה.

"וד' לא ימנע טוב להולכים בתמים"

להתחיל קשר רציני כשאתה לא מרגיש מוכן ומעוניין בחתונה בזמן הקרוב..

אם לא תהיה מוכן...

תודה רבה!!!

שאף אחד עדיין לא מת אם יום אחד הוא עוצר את הלימודים ומחליט לצאת ולהתאוורר..

קל וחומר שזה יום הולדת..

כשאני עשיתי את זה (לא יצאתי לדייט אבל אכן יצאתי לעשות משהו) התמלאתי אנרגיה וכוחות..

תקבלי החלטה כזו ותראי איך בשניה יש לך יותר מרץ ללמוד ואיך בשניה הגוש בגרון של ההרגשה הכבדה נעלם..

- בעזרת ה' תוכלי להצליח במבחנים גם אם לא תחרשי יום ולילה

יום הולדת זה פעם בשנה וזה יום חשוב-

(זה מעין ר"ה פרטי לפי הרבי מילובביץ)

ואם תהיי שמחה יותר- תהיי גם מרוכזת יותר ועם גוש בגרון -בדיוק ההפך

מניסיון

אולי שישלח מייל מושקע ואז אפשר לקרוא תוך כדי האוכל?

או משהו בסגנון שלא לוקח שנים...

בהצלחות

מכל מיני שיקולים החלטנו שזה הכי נכון כדאי שנוכל כל אחד להשקיע ולהוציא ציונים טובים בע"ה...

אני יודעת שזה לא מתאים  לכל זוג אבל זאת היתה ההחלטה...

כנראה שבגלל שזב תפס אותי ככה אז התחלתי פשוט לא לרצות לחגוג....

חברה ואני בע"ה נעשה משו...

תודה על התגובות...

לכוכבי בוקר- בע"ה את ההחלטות בע"ה שמובילות לחתונה עשינו כבר מזמן... תודה!

בכל אופן הייתי מצמצמת דרסטית אבל לא נמנעת לחלוטין, נראה לי שזה ישגע אתכם, ולא נראה לי שפגישה בשבוע תמנע מכם להוציא ציונים טובים, אם בשאר הזמן תלמדו כמו שצריך.

שיהיה בהצלחה בכל!

וברור שתשמחי..

תרימי את המבט לטווח טיפה ארוך..

את כבר בדרך לחתונה, ב"ה.

דווקא בגלל זה אתם מתרכזים כל אחד ב"הכנותיו", שתוכלו לבנות בית בשלוה (כל הכבוד על השיקול..)

אז לא לשמוח על היום הולדת האחרונה לפני שמתחתנים?..

בוודאי לשמוח..

גם מצד עצמה - גם עוד תחנה חשובה...

מזל טוב.

.

נכון. זה קשה אבל ב"ה שיש לך אותו ולו יש אותך יש כאלו שעדיין מחפשים...

אז שיהיה במזל טוב ענק.

אל תשכחי להתפלל ולברך ביום הזה, יום שמסוגל...

בשמחות!

מה לא תתני לו את ההזדמנות?!

מהדורה בקובץ וורד כאן

בהצלחה

ולדעתי אם המטרה היא אכן נישואין והקמת בית יש להתוות דרך ברורה. אחרת כל הבחירות כואבות מידיי בהמשך.. דילמות ללא סוף

אבל מצריך הרבה מאוד ויתורים לאורך הדרך

צריך זוגיות מופלאה כדי לעמוד בזה.

אני חושב שזה מאוד לא רצוי

זה יכול להפריע במהלך החיים לזוגיות, לחינוך הילדים וכו'

רק תארי מה יהיה בשבת?

הוא יצפה בטלויזיה והיא תשתעמם לבד.

נשמע מצב רצוי?

אם הצד החילוני מוכן לוותר על הכל (חינוך דתי לילדים, בית כשר, שמירת שבת וכו'), או אם הצד הדתי לא מאוד מקפיד (לא אכפת לצד הדתי שהצד החילוני מחלל שבת בבית, שהילדים יקבלו חינוך לא דתי וכו').

לרוב, עדיף שגם וגם... ככה החיכוכים יהיו מינימליים. 

ועם כל זה, לא הייתי הולך על זה - כי גם אם הצד החילוני מקבל על עצמו את הכל ומוכן לוותר, מה יקרה אם הנישואים יעלו על שירטון? פתאום זה יהפוך להיות נשק בידיים שלו. וכבר שמעתי על מקרים כאלו. 

אנשים שמתגרשים יכולים להיות נבזיים מאוד - גם אם האהבה בזמן החתונה פורחת (וכך זה תמיד), ואי אפשר בכלל להעלות על הדעת שיום אחד זה ייגמר (וכל אדם שעומד מתחת לחופה הרי חושב כך, ובכל זאת יש גירושים). 

במקרים אחרים, גם אם זה יעבוד לתקופה מסוימת, ברגע שיהיו ילדים והם קצת יגדלו, תיווצר בעיה רצינית.  

מתכון לבלבול אצל הילדים..חבל

וכמה שמפסיקים יותר בהתחלה - יותר טוב.

בעתיד זה יפריע לילדים, לך ולו וזה יביא למריבות ואפילו לגירושים ח"ן

לא נשואים..

רק חברים או אחרי גירושין..

כל קשר זוגי אמור להיות מדרגה לעליה..

אישית ורוחנית..

איך בחור לא שומר מצוות יוכל לקדם מבחינה רוחנית את בת הזוג שלו??!

האם חסרות בחורות טובות חילוניות עבורו? ובחורים דתיים כמוה-בשבילה?

לא דנה בשאלה "יצליח" או "לא יצליח", יש דברים שלא נותנים להם לגיטמציה מראש מקדם.

אבל אם יש אהבה גדולה ניתן למצא פתרונות.

רק צריך לדעת שזה אף פעם לא יהיה אידאלי מבחינת הרמה הדתית 

שכנים שלי הם זוג כזה.

תחשוב/י על מה שהאישה עוברת:

בעלה מגיעה לבית הכנסת כדי לכבד אותה. עושה קידוש בשבילה.

אבל מזלזל בכל מה שהיא מאמינה בו.

תחשוב/י על הילדים שלהם:

הם חצויים.

חינוך לדת מאמא, אבא שלא מאמין בכל זה.

חצי מהילדים של שכנים שלי דתיים, חצי חילוניים.

הילד הקטן [13] בדיוק עשה בר מצוה.

תחשוב/י מה זה להתכונן לבר מצוה כשאבא לא לידך בכל שניה ושניה.

כשהוא עצמו- לא בטוח קרא בבר המצוה שלו. הוא לא יודע מה המשמעות של כל זה. ולא בטוח שאכפת לו...

תמיד יש מה לחדש, להוסיף וללמוד מאחרים. 

לי טיפה מוזר ללמוד על זה לפני שהחלטתם

בכל מקרה יש המון..

סוד הנישואין (א' ו ב') של הרב יוסף אליהו

"שכינה ביניהם"

הרב קרליבך -מקודשת (נראה לי )

והרב גינבורג כמה ספרים (אהבה/מחול הכרמים..)

אבל נראה לי עדיף משהו אחר -

יש ספרים נחמדים שהם גם לבנים וגם לבנו בהמון נושאים

ומסילת ישרים כמו שנאמר- מעולה.

בכ"ז משהו השקפתי יכול להיות משהו שקשור לענייני דיומא (זכרונות מלכויות עצמאות ...)

במקרה ולא מצאתם אז יספיק איזה מאמר קליל מעלוני השבת כפתיח לדיון

אם יש מידות מתוקנות- העבודה הזוגית המשותפת פשוטה יותר..

כנ"ל לגבי פרקי אבות.

אבל לפני כשנה וחצי השאלתי לחבר במצב דומה את הספר פסיכולוגיה של מעלה.

'פסיכולוגיה של מעלה' נראה לי יכול להתאים. לך ולה.

(לא ממש על זוגיות, אבל עוסק בהרבה נושאים חשובים, בעיקר עבודת המידות לפי הרב קוק)

אותי באופן אישי משמחים סיפורי צדיקים.

זה אומנם לא "לימוד" קלאסי אבל יש בזה משהו טהור ומנקה שיכול מאוד מאוד לפתוח.

"נועם אבות" של הרב דוד חדד, פרקי אבות עם פירוש ותוספות מעניינות ברמה השווה לכל נפש,

מה גם שאפשר מכל משנה להתפתח להרבה כיוונים.

של הרב דסלר זצ"ל- כל מאמר פותח כיווני מחשבה חדשים ומפתיעים, שממש נחמד לפתח ביחד.

אלא גם בחוויה...

לכן, זה לא באמת חשוב איזה ספר תלמדו.. העיקר תשמחו בזה (ותתענייו בתוכן, כמובן...)

לדעתי לא ניראה לי ללמוד משו בנושא זוגיות זה רגיש מידי בתיזמון..

צריך משו קליל ונחמד כמו פרשת שבוע / פירקי אבות ועד כמה רעיונות הביאו כאן

צריך כמובן גם "לשם שמיים" בעצם ההתנדבות.

כמו כן, צריך להיזהר מאד עם המשמעות של "כדרך להכרת בחורים". כלומר: לא להתרועע עם כל מי שרואים וליצור אוירה של תערובת בין הבנים לבנות, בתקוה שתמצאי מישהו מהם, ובינתיים תכשילי את כל השאר..

אבל באופן של שימת לב, בצניעות הראויה, אם את רואה שם מישהו שנראה לך שייך, מתוך מהלך העבודה, ואז לנסות להתענין קצת יותר - זו דרך לגיטימית לענ"ד. 

ובלבד שכל בירור כזה, אם מגיע, הוא "מוכוון מטרה", ואם רואים שלא שייך - שומרים מרחק כראוי.

אנשים שמסתובבים במקומות כאלה בד"כ איכותיים יותר - גם ובעיקר בגלל עצם העובדה שהם מתנדבים וגם מסיבות נוספות.

רעיון מעולה!!

והלוואי וכולם יבינו יום אחד

שלשבת על ספסל  ולראות את שולחן השבת שלך לא מקדם לשום מקום... חוץ מדיבורים בעלמא..

כשבנאדם פועל, עושה, אפשר להכיר אותו הכי טוב! בלי לדבר מי אני ואיך אני..

יאללה מרימים את הכפפה??

אפשר לראות את התכונות הטובות שבאנשים, בצורה טבעית, איך שהם מתנהגים.

בליינד דייט זה ממש לא אטרקציה...

בתור אחת שמתנדבת כבר מספר שנים בעמותה מסויימת, אני רואה מסביבי שב"ה, הרבה פעמים יוצא מזה משהו טוב, חבר'ה מכירים בתוך המסגרת הזאת של ההתנדבות, ולעיתים  אף יוצא מזה חתונה.
אבל ישנם כמה דברים חשובים-

א. לא להגיע למסגרת ההתנדבות, בגלל הסיבה הזו.

מדוע? אצלינו למשל, זה עבודה עם חניכים, בני אדם. כשאתה לא שם לגמרי בשבילם, בצורה אמיתית וטוטאלית, ואתה מונע מעוד סיבות- הם כ"כ מרגישים את זה. גם אם אתה חושב שלא. זה גורם לך לפעמים רמה ירודה יותר של הטיפול בחניכים, לפעמים בלי ששמים לב, ודווקא בגלל שכולם מונעים מתחושת שליחות ועשייה, ויש אווירה כזו מיוחדת- אנחנו קצת שוכחים את העיקר, מתחברים לחבר'ה, והחניכים יכולים ממש להיפגע מזה. גם כי הזמן שלנו לא מוקדש כולו להם, וגם כי הם מרגישים שאתה לא שם בשבילם. (ויצא לי לדבר עם המון חניכים שפרסו בפניי את הטענות האלה)

ב. במסגרת התנדבות, הרבה יותר קל להיסחף.. כמו שכתבתי, כולם מונעים מתחושת שליחות ובאמת האווירה מיוחדת אבל אז, אנחנו קצת מתרצים לעצמינו, שזה בסדר, כל החבר'ה, והיחד.. ולפעמים זה יכול להגיע למקומות שלא רצינו להיכנס אליהם ( אני מגיעה מחברה מעורבת, אז אני לא מדברת על העניין שיש רע בזה שזה חברה מעורבת, אלא שיכול להיות שאפילו ניסחף בקטע של צניעות בלי לשים לב, או שנשחנ"ש עם כל אחד יותר ממה שהיינו רוצים, וזה סתם שוחק.)<--- ושוב, אני לא נגד חברה מעורבת, אבל לפעמים הגבולות הדקים שנמצאים בחברה מעורבת קצת מיטשטשים במסגרת התנדבותית, בדיוק בגלל שהרבה שם איכותיים ואנחנו נותנים לעצמינו רשות ולגיטימציה שזה בסדר.

ג. אני חושבת, שבאמת אתה צריך לברר לעצמך מדוע אתה באמת מגיע לשם? האם בגלל ההתנדבות המסויימת? או בגלל הסיכוי להכיר? ז"א- מה העיקר?   כי כשאתה מונע יותר מהאפשרות להכיר ולא מעצם ההתנדבות, הערך שלך יורד, גם בעיני עצמך וגם בעיני אחרים. שמים לב לדברים האלה.

ובאמת בתור אחת שבמסגרת הזו כבר כמה שנים, אני עצמי לא ארצה לצאת עם אף אחד שאני מכירה במסגרת ההתנדבות. כמה שכולם שפיצים ובאמת איכותיים, זה תמיד מרגיש לא שייך ולא לעניין. ( הציעו לי, ופשוט סירבתי)

דבר אחרון, יש כמה זוגות שהתחתנו או יוצאים יחד והם מתוך המסגרת הזו, אבל הרבה פעמים ואני ארשה לעצמי לומר אפילו לרוב, בגלל שאני רואה מהצד ומכירה גם את אותם זוגות באופן אישי, אני מרשה לעצמי לומר (וחלקם גם מודים בזה) שחבר'ה שיוצאים מתוך המסגרת הזו, לפעמים הערך של ההתנדבות שלהם, והנתינה,באמת יורד. אפילו מבחינה מעשית, ובמיוחד מבחינה רוחנית ומחשבתית. זה יותר להתעסק בקשר מאשר להתעסק בהתנדבות.
וזה מובן, אבל לא בכל הגילאים ולא בכל המקרים.
פשוט צריך להגיע בצורה בוגרת לדברים האלה, לדעת שזה לא העיקר וככה- הכל יהיה בעל ערך חזק יותר, גם הקשר שיוצא, אם יוצא, מתוך המסגרת הזו של ההתנדבות.

סליחה על החפירה הארוכה...
ובהצלחה רבה רבה!!

לא לגיטימי.

אם המטרה היא מראש להכיר בחורים.

איפה פה בדיוק ההתנדבות? זה נשמע נטו בשביל עצמך.

בוא נגיד, אם יש התנדבות מסויימת שאת אוהבת לעשות אותה, חושבת שהיא חשובה, מאמינה בה וכו' וכו', ואיפה שהוא באחורי השכל יושבת לך מחשבה שאולי גם יצא מזה משו (תצאי עם מישו) אז ניחה.

בחיים יש עיקר ויש תפל..

כשאת באה להתנדב העיקר הוא לתת לאחרים..

בואי ברוח טובה בשביל אחרים..

ואולי אולי..גם יצא מזה משהו שהוא תפל לעומת העיקר

אל תבואי מלכתחילה עם מטרה כזו, זה פוגע ברוח ההתנדבותית..

וסטטיסטית..קורה..שמידי פעם יש חתונות...קו לחיים..שמחה לילד..ושות'..

הדרך הטובה להכיר בני זוג פוטנציאליים היא בדרך הטבעית של החיים. במקום העבודה, הלימודים, ההתנדבות או כל פעילות אחרת.

לאין שיעור עדיף על פני בליינד דייטים מביכים ומתסכלים.

ובהחלט לגיטימי להתנדב, או לעשות כל דבר שהוא, מטעמים מורכבים ומשולבים ולא רק מסיבה אחת.

התנדבות עם רצון לתת וגם לקבל היא דבר נפלא.

בהצלחה. 

התנדבות זה שונה מעבודה או כל פעילות אחרת.

בהתנדבות יש מטרה- ההתנדבות!! הלתת, לאחרים. שם, מה שאתה מקבל זה ההתעלות הרוחנית\ הנפשית או המילוי והמיצוי העצמי.

כאשר אתה מגיע למסגרת התנדבותית בידיעה ובכוונה תחילה, לאמצעי להכרת בחורים( וממה שהכותבת כאן גם כתבה, סיבת ההיכרות היא הסיבה שלשמה תכנס למסגרת הזו) זה פשוט מוריד מהערך שלה. לגמרי.
ומהערך של הנתינה עוד יותר.

אם זה קורה על הדרך, ניחא.
אבל ברגע שזה העיקר - הנתינה וההתנדבות לא שווה כמות שהיא אמורה להיות.
ואם, כמו שאמרתם, החבר'ה בהתנדבויות, הם באמת איכותיים(והאיכות מגיעה מהרצון האדיר לתרום והרצינות שלהם בעניין) אז למה שהם ירצו להכיר מישהי שלא באותו ראש כמוהם? הם ירצו גם כן בחורה איכותית שבאה למטרה ההתנדבותית. (וזה, אני אומרת מתוך ידע, שדיברנו על זה בינינו המתנדבים\ מתנדבות)
ובאמת, רואים מי מגיע בשביל איזה סיבות. זה דברים שממש שמים לב אליהם.

מניעים אנושיים הם מגוונים ומורכבים, החל מרצון ל"התעלות רוחנית" וכלה ברצון למצוא חברים או בני זוג.

החשוב הוא איך הם ממלאים את המשימה שנטלו על עצמם.

כשאתה מגיע במטרה ברורה של "להכיר" בד"כ רמת הביצוע של המשימה שלקחו על עצמם לא תהיה גבוהה. כי הם יפספסו את הנק'.

ושוב, אני מכירה הרבה שכן יצאו והתחתנו, אבל לבוא מלכתחילה בשביל זה, זה ב"ד באמת מוריד את הרמה.

בגירסא זו הוספו האפשרויות הבאות:
נוסח אשכנז - לקבל את הספירה האשכנזית כשכתוב בעומר.
נוסח ספרד - לקבל את הספירה האשכנזית כשכתוב לעומר.

נוסח עדות המזרח - כדי לקבל את הספירה הספרדית.

בברירת מחדל הנוסח הנשלח הוא ספרד.

כדי לשנות נוסח פותחים ש"א עם "ספירת העומר" וכותבים את הנוסח הרצוי.(כמובן אפשר לעשות את זה רק אחרי הרשמה רגילה ל"ספירת העומר")

דוגמא:

להוראות להרשמה אפשר להסתכל בכרטיס אישי של ספירת העומר.

עוד התעדכן בגירסא זו:

1. השליחה של תזכורות העומר תתאפשר גם אם השתנה השם של הניק.
2. למי שמסתבך עם ההרשמה נוספה אפשרות שלי להוסיף אנשים- אז אפשר לפנות אלי בבקשה להוספה.
3. כמה שיפורים כדי למנוע טעויות בשליחה.
4. האפשרות שישלח בפורמים כל ההודעות לשירשור אחד.
   בעז"ה היום או מחר יתחיל נסיון כשירשור אחד, לבדוק אם יותר נח.

כשחלקים לפחות מהסיפור הזה קיימים פה מובנה.

אחת ל.. טלפון, כדי לזכור במי מדובר... (כמובן, אם כבר ברור להם שזה זה)

ויתחתנו בקדושה ובשמחה במהרה.

ואין דבר כזה "חברים ממש". המצאה גרועה.

יחכו ו יתחתנו. שיהיה במז"ט.

[וממילא כשתתקרב החתונה הרי יצטרכו לארגן במשותף כל מיני דברים. כך שנטו זה פחות זמן]

חברים ממש? 

ו.. מה הם יעשו כשיפגשו אחד את השני ברחוב?מה יהיה היחס?

התכוונתי שאין "מוסד כזה". כאילו "חברים", "מאורסים", "נשואים"... זה פשוט לא נכון.

הרי את שאלת, מה עדיף? ש"יהיו ביחד", או "חברים ממש"... הבנתי מדברייך שאת מתכוונת, האם עדיף שהם סתם בקשר לקראת נישואין, או שצריך "להעביר הילוך" כביכול. זה, שישאירו לאחרי החתונה.

כעת שאני קורא שוב מה שכתבת, אני חושב שאולי התכוונת ש"חברים" זה הרבה זמן, לעומת "ביחד זמן קצר".

אבל במהות - זו אותה תשובה: מצד האמת, אין דבר כזה "חברים ממש" (לעומת "ביחד זמן קצר" ולעומת "שיחכו"). וזה גם לא בריא כלל לדעתי.

אז בעיקרון - הכי טוב לא לחכות סתם כשכבר לגמרי ברור, אלא להקדים להתחתן. אבל נניח שהאנשים מרגישים (כמו בחלק השני של השאלה) שהם עדיין מאד צעירים בשביל זה ורוצים לחכות זמן לא מועט - אבל מוחלט אצלם שזה זה - אז הנקודה היא לשמור על "אש קטנה", כדי שכאשר יגיע הזמן עדיין בסיס ההיכרות יהיה קיים. אז יכולים להיפגש בתדירות נמוכה וכד', וכשמרגישים שכבר מוכנים - להתחיל בהכנות.. וכמובן, אם נפגשים בין לבין, ביחס נחמד ויפה, כראוי לאנשים שמתכוונים להתחתן בעז"ה..

העיקרון, לענ"ד, זו ההבנה שהיעד זו החתונה ושם הקשר באמת. כעת - מה שצריך על מנת שאכן נגיע לכך בהרגשה שאנחנו שלמים עם זה ורוצים בזה.

בס"ד ובהשתדלותי

הממממ...... נראה לי שסיימתי פרק כלשהו בחיים שלי ברוך ה', אז עכשיו אני בחופש עד תחילתו של אחד חדש.....

חוצמזה, מאוד נהניתי מהשבת! היא הייתה נהדרת הלכנו אל קרובי משפחה שלנו בערב שבת ואכלנו איתם את סעודת השבת, ופשוט היה נהדר לראות אותם ואת 5 ילדיהם, כולל התינוק היחסית חדש, שאפילו זכיתי להחזיק וגם, היו להם אורחים עם ילדים פשוט מקסימים - אז פשוט תודה לה' על כל דבר שהוא נותן לנו ועל כל נשמה יהודית טהורה שנולדת

*נולד לי נכדוד....

* הייתה שבת כיפית , כמו תמיד ..

הייתה שבת מעולה אצל המשפחה של גיסי

נולדו לי 2 אחיינים

היה שבוע ממש טוב!

1.ב"ה חזרנו מבין הזמנים, נחמד לחזור לאווירה בישיבה 

2. חבר שלי התארס (אני יודע שאני אעשה לעצמי מעט אווטינג, אבל אני חייב לספר איך הם הכירו, הוא עשה ריצה באחד מהפארקים במרכז הארץ, באיזה שלב הוא עבר ליד ספסל וראה שם מישהי יושבת וקוראת ספר, הוא המשיך קצת ואז חשב לעצמו "מה? אני מפספס הזדמנות" חזר, דיבר איתה ועכשיו נודע לי שהם יתארסו.

איזה דרך מקורית של הקב"ה להפגיש אותנו עם החצי השני.

חבר'ה לא התייאש!

3. הייתי במוזיאון יד ושם. למרות שהייתי שם כמה פעמים, כל פעם אני יוצא עם שיעור ענק על החיים.

על התמודדיות ורצון להצליח

מה זה חיים, וכמה צריך להעריך אותם

כמה טוב הקב"ה נותן לנו בכל יום 

ופעם מה שממש האיר את עניי (שראיתי כמה פעמים עד היום במוזיאון, אבל לא השב את תשומת לבי) 

אם עומדים בתחילת המוזיאון, ומסתכלים אל הסוף רואים את האור בסוף.

המדריכים מסבים בד"כ את תשומת הלב שלנו לעניין, אבל רובנו לא רואים בזה משהו של מה בכך,

אבל זה שיעור עצום באמונה!

צריך תמיד לדעת שבכל דבר קשה יש אור,

גם שקשה בחיים תמיד יהיה אור בסוף.

לדעתי, זה מה שנתן את הכוח לכל אותם האנשים לקידשו את חייהם בכל התופת הזאת!

4. ה' זיכה אותי להיות בטקס של קק"ל.

להבין מה המשמעות של המדינה ומסודתיה, 

ניתן להבין אולי רק ביום הזה!

5. שבת מקסימה בישיבה!

שבוע טוב וחודש טוב

תודה על הכל!

א. החלטה משמעותית, שכבר מזמן ידעתי שהיא נכונה עבורי, אבל הייתי צריכה את ה"פוש".

ב. שבת של שלום

ב"ה!

שנזכה לשמוע ולהתבשר בשפע של ברכות, ושנהיה מסוגלים להכין את הכלים לשפע העצום..

חג שמח!!

ה' כ"כ טוב שאין לי אפילו מילים לתאר את זה!!

ובכל זאת-

אבא, תודה, תודה, תודה!

על נתינת הכוחות, התרת הספקות ועל האור הגדול שבקצה המנהרה..

הוא באמת טוב.. מבטיחה

איזה כיף לשמוע בשורות טובות!!!!!!!!!!

וחוץ מזה שקיבלתי חיבוקים ונשיקות מהילדים הכי מתוקים בעולם ושיחקנו יחד בגן שעשועים ונראה לי שהיה לי כיף יותר משהיה להם!

(זה מה שקורה שאין אחיינים מאמצים את הילדים של החברות ) 

ב"ה היה סופ"ש עמוס במיוחד!!! (וההוכחה- אני מגיבה בשרשור רק עכשיו...)

1. מקרה לא נחמד שקרה לי בפסח הולך ומסתדר ב"ה

2. נולד לי אחיין שבוע שעבר!!!!

3. היינו שבת אצל אח שלי והיה ממש כיף!!!!! התינוק הקטן ממש מתוקי!!!

4. בעז"ה השבוע ברית וגם יום העצמאות אז הולך להיות ממש משמח

5. לכבוד הברית הלכתי לקנות מתנות לכל האחיינים שלי וגיסי איחל לי שבקרוב הוא יזכה לקנות מתנות לילדים שלי. אין על הגיס הזה!!!! בעז"ה בקרוב!!

שבוע טוב!!!

כאן יש

את עם כל עם ישראל,

עם ההארה של אליהו הנביא שכותב במוצ"ש זכויותיהם של ישראל..

עם הכחות והשמחה שלוקחים מתוך השבת - עם הזיכרון מתוך השביתה, שאנחנו בעולם של ה', עולם טוב -

ומזה לוקחים כח להתחיל בשמחה ובמרץ גם את השבוע בעולמו ית'.

תתחזקי ותשמחי..

תן לה לפרוק

לא צריך להיות כזה כבד ורישמי...

בשאיפה לזמנים טובים יותר

ולא מרגישים את הלבד הזה.

אבל במוצ"ש..מרוב שיושנים בשבת לא מצליחים להרדם בכלל ואז המחשבות האלה באות ככה..

חסרות בושה

ולא. אני לא מתכוון לגוליבר הישן המצוייר.

סרט יחסית חדש (2010) ממש יפה ואפילו צנוע.

יש שם סרטים נחמדים..

מקסימום תתחילי איזה סדרה..

ל"כבד ורשמי"?...

כל אחד מנסה לעודד בסיגנון שהוא חושב שיכול לעזור..

תאר לך שהייתי כותב על ה"תן לה לפרוק" שלך - "דיייייי"....  ושתגיד לה במקום זה משהו אחר..

דרכו של עולם שכל אחד עוזר איך שהוא חושב.

העיקר שרוצים לעזור.

[אגב, פעם מישהי העלתה כאן בדיוק משהו כזה - כתבתי לה בסיגנון דומה, וזה ממש "היאר לה את העיניים". הודתה מקרב לב..]

כל אחד בדרכו המעודדת שלו.

כמה חבל שעכשיו מאוחר בלילה. אחרת הייתי לוקחת תופים ומוציאה עליהם עצבים לתפארת.

אבל הנסיבות..

שבהם הקושי בולט יותר..

כנראה שזה חלק מהרגשת הנטישה של הנשמה היתרה..

אבל אל תשכחי, שב"ה מחר הוא יום חדש!

עם כוחות מחודשים!

בשורות טובות בקרוב!

[כמובן, גם בהסתמך על כך שמדובר אובייקטיבית, כפי שמובן מדברייך, בבחור טוב והגון, ו"לכאורה הכל יותר מבסדר"..

אז גם הצ'אנס בשביל ה"טיפה" של הוודאות שאינה שלימה,

ולכל היותר - אם אכן יתברר שלא - אז גם הצד השני יוכל לגמור בצורה יותר מיושבת]

צריך להיות מסיבה מאוד מובהקת. משהו שלא יכול להשתנות ולא רק נדמה לך. אם מדובר בסתם תחושה- כדאי לנסות לפחות עוד פעם. לפעמים דברים מתבררים כשונים ממה שנראו בתחילה.

לגבי ה"מתחנן לעוד פגישה"- מה פשר התחנונים? עוד לא שמעתי על מישהו שאחרי פגישה אחת כבר משווע לבאה..

ואני לא הייתי בעניין. דרך אגב זה מאוד יכול לבלבל.

כי מצד אחד הבחור מעוניין להמשיך ולא תמיד זה קורה.

ומצד שני אני לא בעניין שלו, אז מה עושים??

חושבים עוד פעם עדיף להתיעץ עם עוד חברה או משהיא קרובה, להפגש עוד פעם אחת או שניים ואז להחליט, אבל לבוא בגישה שילך טוב שאני מנסה ומה שיהייה- יהייה.

"לפעמים" אני מאוד מבינה את הקושי שלך, אבל באמת אם מדובר בפגישה אחת וראשונה, עדיף וכדי לתת צ'אנס נוסף. אם אחרי כמה פעמים זה לא הולך אז מותר לך להחליט אחרי הכל את זאת שצריכה להיות שלמה עם ההחלטה וגם עם הבחור כי את זאת שתחייי איתו ולא סביבתך.

בהצלחה רבה!

מקווה בשבילך שתחליטי את ההחלטה הנכונה.

אם את רוצה דברי איתי באישי.

אשמח לשמוע מה החלטת בסוף.

שאין ודאות מלאה ומוחלטת שזה הדבר שאנחנו רוצים.

באמת יש דבר כזה?

יש מצב שבו את יודעת בוודאות (או לפחות מרגישה שאת יודעת בוודאות) שזה הבנ"א.

אז אמנם אני לא מסכימה שזה תנאי הכרחי, אבל צריך להיות כמה שיותר שכל שבטוח שזה המעשה הכי נכון.

לא חייב מצב שבו 24\7 יש ודאות מוחלטת, אבל כן שרוב רוב הזמן יש ביטחון בהחלטה. 

בשכל וברגש.

אני פשוט לא מסוגלת להמשיך כשאני מרגישה שזה כנראה לא.

אוף.

שה' יעזור. זה מעייף כבר.

אם זה לא מתאים

מאשר צעד של גירושין חלילה..

ולא בגלל הדמעות של הצדיק תתחתנו

[אינני שופטת אפחד, נכתב ממקום אובייקטיבי]

אפשר להניח שאם את מדברת בכזה ביטחון - חבל על הזמן.

תדגישי לו שחבל על הזמן שלו. זה נראה לי פשוט מיותר לחלוטין.

כמובן, אפשר לשאול אותו - למה חושב שתעזור עוד פגישה ולראות אם זה משפיע...  (בטח עשית את זה כבר)

וגם לנסות לפתוח את הלב

ולהתפלל על זה

הבנתי בוודאות שזה לא זה, למרות שניסיתי. בנוסף, הוא התחיל לספר על עצמו דברים ששכנעו אותי שמבחינת אופי, לא הוא המתאים. ואז השדכן שלו (!) התקשר כדי לצעוק עליי, איך אני מעזה ככה לרמוז לבנאדם שזה לא מתאים! הרסתי לו את המצב רוח, הוא מדוכא בגללי!! (לי עשו את זה פעמיים, מעניין, אף אחד לא ניסה להזדהות איתי). אז יצאתי עוד פעם אחת, וזהו. לא התאים לי סופית. לא מתחתנים כדי לעשות לצד השני טוב על הנשמה. ע"ע בעלים מכים [חלילה, לא רומזת שהוא כזה, אבל אם הוא כזה תלותי, אז הוא צריך בדיקה]

אירוע מגוחך:

ש"שדכן" יצעק עלייך איך העזת לרמוז שלא?..  ושתתחתני איתו, כי אחרת זה הורס לו את מצב הרוח..

נו, קשה להאמין שיש דברים כאלו...

יצאת ידי חובה..

עכשיו - את האמיתי, ששניכם רוצים, שמחים; ואף אחד לא "עושה טובה" לשני - וכל אחד עושה טוב לשני..

הוא צריך לקבל את דעתך.

אם את כמעט בטוחה ושלימה שזה לא, לכי על זה..

זה לא נעים בכלל אבל כביכול זה לטובת שניכם.

נכון זה נותן הרגשה דפוקה בהתחלה כי הוא מתחנן ובוכה ולא עושה לך טוב..

אבל אם את בטוחה בעצמך שזה לא זה אז אל תסכימי!

זה יהיה לו קשה אולי בהתחלה אבל אחר כך הוא ירגע וימשיך הלאה..הוא יבין שזה רק לטובתו( ולטובתך..!!)

עוד פגישה רק תחזק לך את המצפון ותקשה עליך...!

האמת שצריך להיות קצת אגואיסטים כאן ולחשוב בעיקר עליך...!

את עלולה לבלות כל החיים/בדיונים ברבנות ברחמים עצמיים, למה לא היה לך אומץ לומר לא..כשעוד היה אפשר.

גם לבחור כדאי שהיא תחתוך מהר, כדי להמשיך הלאה בקלות ולא להיקשר עמוק יותר.

אני מאוד מבינה אותך..

יצאתי עם מישהו שמאוד רצה להמשיך. אני מאוד הערכתי אותו אבל לא יכולתי לראות את עצמי מתחתנת איתו וחתכתי...

זה היה ממש לא נעים והוא גם ניסה להיפגש שוב אחרי כמה חודשים וסירבתי.

לדעתי חשוב לגמור את הקשר בצורה טובה (כמה שאפשר) כדי שלא ישארו אחרי זה אי נעימויות אבל לא להמשיך לצאת בגלל שלא נעים. צריך לרצות להיפגש כדי שיצא מזה משהו.

עכשיו ב"ה אני נשואה (למי שבאמת הייתי צריכה להתחתן איתו) וגם הוא התחתן בערך שנה אחרי.

הקב"ה מסדר את הדברים..

כתבת כמעט בוודאות , מה זה כמעט ?

והשאלה הנשאלת האם את יודעת מה מפריע לך? האם את יודעת להסביר לעצמך למה לא?

אם את מתבססת רק על הרגשה אז בוודאי צריך להמשיך לבדוק , אבל אם יש דברים שאת יכולה למנות אותם אז זה עניין אחר וגם על כך צריך להתייעץ כי לא כל דבר שנראה בגלכם כמשהו מהותי הוא באמת כזה בזוגיות רבת שנים.

בכללי אני מסכים אם מה שאתה כותב,

זה כואב שיש מציאות כזאת.

באידאל, יום העצמאות (ועוד הרבה חגים) אמורים להיות בקדושה

אך, יש לזכור שלא כולם נמצאים בדרגה רוחנית שווה, 

ולכן נגזר מכך סוגי חגיגות שונים.

(ועוד להדחק ליד הבמה עם ההופעות)

צדיק כמוך צריך לשבת בבית ולהרהר הרהורים טהורים בלבד.

אם אחד מה שעושה לו את זה זה עומר אדם, שילך שיהנה, אין לי עם זה שום בעיה...

זה רק סיפטומים לבעיות שקיימות כל השנה.

אם בחור ישיבה הולך בעצמאות לבמה של עומר אדם, זה מראה על בעיה הרבה יותר עמוקה...

לימוד לעלוי נשמת הנופלים...