פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1469)

נראה לי פתחו על זה כבר שרשור.. האמון במוסד השידוכים הולך ומתערער..

בתקווה לטוב..

באופן אישי, אני מעדיף לצאת עם בחורה שלובשת חצאית ג'ינס וטי-שירט מאשר עם מישהי שלובשת בגדים מחויטים.

אבל כל אחד והטעם שלו.

כנראה שלאנשים אחרים יהיה טעם שונה.  

באופן כללי, ואני מתנצל מראש אם אני חוטא בהכללה, אני חושב שתלמיד ישיבה יעדיף מישהי שמתלבשת בבגדי שבת ומתאפרת. 

מן הסתם גם הרבה אקדמאים יעדיפו בחורה כזאת - אבל זה עניין של טעם אישי ואיזה סוג של בנאדם את מקווה לפגוש. 

לאו דווקא מחוייטים.

ומאיפה לי לדעת עם מי אני יוצאת- מה טעמו?

מה בדר"כ אנשים עושים?

ואם כבר הלבשה המדוייטת ככה- זה יגרום לך לפסול?

ומחויט, בגדי שבת - גברים לא באמת יודעים מה ההבדל... 

הענין הוא, שלדעתי את צריכה ללבוש מה שאת אוהבת ומה שנח לך - ומי שאת יוצאת איתו, כדאי מאוד שהוא יאהב את זה או שלכל הפחות, לא יפסול על זה.

בקיצור, היית רוצה לצאת לדייט עם מישהו שלא יאהב את זה שבאת עם חצאית ג'ינס וטי-שירט, או שהייתי רוצה לצאת עם מישהו שדווקא מעדיף שתתלבשי ככה?

זו החלטה אינדיבידואלית.

וזה לא יגרום לי לפסול, אבל יש דברים שאני לא ממש אוהב שבטח לא יוסיפו לקשר. (ולאו דווקא בגדים מחויטים - גם איפור מאסיבי, נעלי עקב או לק בצבעים מוזרים וכו'...)

ושוב, יש אנשים שיאהבו דווקא את הדברים האלה ואפילו יעלבו אם הבחורה תבוא לדייט עם נעלי ספורט וחצאית ג'ינס.

כל אחד ומה שהמוצא חן בעיניו.  

רוב הבייניש'ים יעדיפו את הג'ינס והטישרט!

אלא אם כן זה ביינישים מישיבת גבעת וושינגטון...

בגדי שבת נשמעים לי מהודרים מדי. נראה לי קצת לא קשור לבוא לדייט עם חולצה לבנה+חצאית או עם שמלה מסויימת.

אפשר לבוא עם הבגדים היותר יפים שיש לך בארון,איפור-שיער-עגילים (אם זה הסגנון שלך),לא לשכוח חיוך גדול וגישה חיובית.

וזהו,לענ"ד.

לדייטים, אין לי אומץ ללבוש את הבגדים שאני רגיל ללבוש ביום-יום... משום מה נראה לי שלא הרבה בחורות יאהבו שהבחור יבוא לדייט עם טי-שירט מקושקשת או עם בדיחות כאלו ואחרות... 

כל אחד וההקרבות שלו... 

ואז אתה מוצא את עצמך לובש בגדים 'מכובדים' ולא היום יום והמדוייט....

יחי הקשר!

ואני שואלת- מתי מגיעים לשלב שמתלבשים רגיל?!  

בטח יצא לך ללבוש חצאית ג'ינס פשוטה, עם חולצה שאת ממש אוהבת, ובדיוק מתאימה לעגילים ולשרשרת -

מה שגרם לך להרגיש ממש יפה...

זהו! לא להגזים..

להרגיש טוב עם עצמך, אם את מתאפרת - תתאפרי כרגיל..

אם לא - לא צריך.

אם את רוצה רק משהו עדין - לכי על זה!

הכל עניין של מה שנותן לך תחושה שאת מתוקתקת ונסיכה היום.

זו לא צריכה להיות שמלת מלמלה.

[לרוב הבחורים לא מבחינים בבגדים כפרטים (אלא אם כן הבגדים פרובוקטיביים/לא צנועים וכו') אלא קולטים בעיקר את השדר שמעבירה הבחורה,

אם היא מרגישה טוב עם עצמה (והיא לא מכוערת טרור) הם יקלטו נעימות וחן בסה"כ.]

חננות... אז גם ככה זה בעייתי

(נראה לי לא קשור לבוא לדייט עם ג'לביה)

בגדים שיש מצב שאת לובשת ביום יום אבל הם קצת יותר "מכובדים".

הרבה פעמים זה גם תלוי באיך שזה נראה בעיניך באותו יום..

את הבגדים היפים של היום-יום..

אמנם אני בן אז אין הרבה יותר מרחב בין בגדי יום חול לבגדי שבת, אבל אני משתדל להגיע עם הבגדים היותר יפים שיש לי ליום יום...

שתרגישי בהם נוח ותשדרי שנוח לך בהם.

וכמובן- שצנועים בכל מצב. 

לא לקחת בחיים את החצאית המהממת-אך-לוחצת-קצת או את החולצה-שצריך-לסדר-כל-שתי-שניות-ורבע.

שלא תצטרכי להתעסק כמעט בבגדים.

ועוד דבר חשוב- מכנסיים מתחת לחצאית. גם ארוכה. במיוחד אם את לא מאלו שרק יושבות על הספסל...

(אמרה קולה שעשתה דייטים בצמרת העץ, גני משחקים, טיפוסים, שטויות וכו')

את יכולה ללבוש משו שלטעמך הוא מהמם- ולגלות שהצד השני חושב שזה מכוער.

כך שהכי חשוב שאת תאהבי את הבגדים שעליך ותשדרי נוחות.

"ורחצת וסכת ושמת שמלותיך עליך: (רות ג) וירדת הגורן וירדתי כתיב אמרה לה זכותי תרד עמך וערטילא הוות אלא אמרה לה לבוש מאנך דשובתא" (ירושלמי פאה פ"ח ה"ז)

דהיינו נעמי אמרה לרות לפני שהיא נפגשת עם בועז שתלבש את בגדי השבת שלה.

(אין באמור לעיל להביע טעם אישי וכדומה...)

אשתי  הצדקנית אומרת שפגישה ראשונה צריך חגיגי ואחר כך אפשר יותר זרוק

ולא מסכימה..

מה זה "תלבשי מה שבא לך לשדר"..

ברור שאם אתה בא לפגישת עסקים בבורסה לא תבוא "זרוק" אלא תבוא מחוייט יותר כמו באימרה ברומא תתנהג כמו רומאי.. 

אבל בדייט אתה לא בא לשדר מה שאתה לא..

לכן אתה צודק אם יש אירוע מיוחד תתלבש בהתאם.. אבל.. תתלבש בהתאם למי שאתה ולמה שתרגיש בו נוח..

איך אח שלי הצחיק אותי פעם כשאמר לי על חולצה חדשה: "יפה. מתאימה לדייטים."

(היה  קשה לפספס שהוא התחיל לצאת...

פעם הראתי למישי חצאית חדשה,והתלבטנו אם היא מתאימה לשבת או ליום חול,

ואז היא ירדה עלי שזאת חצאית דייטים

הבעיה היא,שהיא רק רמזה-והבנתי את זה רק אחחרי הרבה זמן

ואז שיא ההתפדחתי...

כי זה עוד היה בגיל שעוד רק יורדים עלייך בקטע הזה,בלי שהתחלת עם כל העולם הזה(עולם הדייטים...)

קיצור,זה היה פשוט פדיחות!!\

מאז מלא פעמים שאני לןובשת ת'חצית הזאת,אני נזכרת בזה....

[זה רק אצלנו שלא מפסיקים לרדת עלייך,עוד לפני שמתחילים בכלל לצאת?!?]

אבל גם לי נראה לא קשור ללבוש בגדי שבת.

העיקר שלא תראי שלומפרית ומוזנחת (דבר שהייתי חוטאת בו ביום יום כשהייתי רווקה), ושהצבעים והגזרות יגרמו לך להראות סבבה.

ולגבי איפור - אני אישית בשלב כלשהוא החלטתי לעשות לפחות פס בעיניים ומסקרה, כי ידעתי שזה יוצר לי מראה יותר נעים ונשי. ומה לעשות - גם מראה משפיע. אבל איפור מלא - רק אם את בכל מקרה נוהגת לעשות את זה ביום ביום שלך. אחרת, לדעתי אין צורך לשנות את עצמך לגמרי רק בשביל דייט.

תהי פשוט את!!

את רגילה ללכת עם סיגנון מסויים אל תשני אותו לכבוד הפגישה

הוא יכיר אותך כמו שאת במציאות...

ככה גם תתלבשי אחר כך לא?!

חוץ מזה ניראה לי שבגד שבת או חגיגי מידי שאת לא רגילה יוצר רישמיות לא נוחה...

צריך להראות מכובדים ולא רשמיים מדי..אבל כן להיות ראויה בקלילות..לא ללכת על בגדי שבת..איך מישי פעם הגדירה חמוד בגדי ראש-חודש כאלה חצי שבת יפים ולא נסחפים לשבת. ואם קשה תפגשו במוצ"ש אז תוכלי בודאי ללבוש בגדי שבת

גם זה לא מובן בימינו,

צריך להתכוון יותר ב"מלביש ערומים" לצערנו הרב..

אותי ממש מצחיק שאנשים שיוצאים לדייטים לובשים בגדי שבת באמצע החיים

כאילו אנשים.. תרגיעו עם עצמכם.. (:

וזה גם עושה את הדברים הרבה יותר רישמיים

ובנות הרבה יותר מפחדות על הבגדים שלהם

אז כאילו לא לבוא זנוחים...

אבל ללבוש ת'בגדים היותר יפים של היום יום

בס"ד

למרות שעוד אפעם לא יצאתי לדייטים-זה מה שאני מייעצת לחברות

מה שאת חושבת

גם יפה מידי יכול להיות לא מתאים (בגדי שבת, למשל)

היא הגיע עם בגדים ממש ממש מפוארים, שוואלה זה לא הסגנון שלי...

לא מבחינת הצורת לבוש, אלא העלות, אני מחפש מישהי שיש בה גם צניעות מבחינה כספית...

אין לך מושג כמה הבגדים עלו (הערה: נעלים ב60 ש"ח יכולות להיראות יותר מפוארות מטבע נאות שעולה 300).

וחוצמזה, אל תדאג, בהתחלה יא תבוא עם מלתחה שלמה מהבית, אח"כ תקנה עם אמא בגדים ועד שתגיעו לקנות מכספככם תהי לכם מספיק תקשורת כדי לחשוב כמה ולמה מוציאים על בגדים. אז חבל... 

אם לא טוב לו, בעיה שלו.

בדרך כלל ג'ינס וחולצה של יום יום, אני לא חושבת שזה הפריע למישהו עד עכשיו.

אלגנטי שגם יפה ומחמיא לך אבל גם שלא נראה גנדרני מדי. יש הרבה אפשרויות להתלבש יפה ועדין בגדי יום יום. ואני לא מתכוונת למה שהרבה לובשות ביום יום כי זה פשוט לא יפה, בחורה בת עשרים ומשהו שמתלבשת כמו ילדה (ג'ינס וחולצת טריקו) אז בטח שעוד בפגישה לא להתלבש ככה

אנחנו מאוד שמחים שאתם חושבים עלינו ומציעים הצעות

אנחנו מאוד שמחים שאתם מנסים שוב ושוב להציע לנו הצעות

אנחנו מאוד שמחים שטוב לכם לעזור לאחרים למצוא את הטוב שלהם

בחרתי שלא לכתוב זאת!

מה זה 'קיצ'י'?

ומה זה 'דביק'? כאילו כמו מדבק? מה רע, שילמדו הצעירים מבעלי נסיון.( בעלי נישואין..)

ובכל אופן, מסכים עם הרעיון הכללי.

האהבה בין בני זוג צריכה להישאר בתוך הבית פנימה.

אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין

זה לצרף בעצמה, ולהתחיל להגיב פה. הזמן והחשיפה יעשו את שלהם...

עברתי על כל הקריטריונים והוא מתאים אחד לאחד.

הבעיה שהוא קצת צעיר...

סורי...

תני לו קצת זמן...

אם את רוצה אני באישי..

מפחיד זה בדיוק מה שאני מחפשת! בהצלחה וכל הכבד לך את אחלה חברה!

כנראה שאתן לא מתסובבות סביב המעגלים הנכונים..

בהצלחה רבה!

[אלירז מוסרת - די להתבכיין!]

(אולי אמורים להיות עשרות בישיבה אבל הרוב לא נמצאים שם מכל מיני סיבות....)

שאין הרבה כאלה.

בוודאי -יש,אבל מעטים.

אבל כשאת תהיי בן, תביני שגם מה שאנחנו מחפשים לא כ"כ מצוי...

היא קיימת.. אבל צריך לחפש אותה, והחיפוש לא קל בכלל

שהצחקת אותי!!!

אבל אל דאגה- עבדכם הנאמן לא מתייאש כ"כ בקלות!!

רק לא להגזים עם ה"סגור על התכניות לעתיד"..

לאדם צעיר מותר עדיין להשאיר כמה אופציות...

אבל אדם צריך לדעת האם הוא רוצה לשלב תורה ועבודה (ואם הוא יודע באיזה תחום,מה טוב),רק ללמוד וכו'.

האם את מתנהגת כך ומשדרת את כל הנ"ל או שאת רק מחפשת אחד כזה ..?

ב"ה יש כ"כ הרבה בחורים ובחורות שמתחברים למה שכתבת 

אלא שלעיתים זה לוקח קצת זמן להראות את כל הארסנל ולהיפתח 

לכן חשוב לא להתקבע על רושם ראשוני ובע"ה נופתע לטובה . כל אחד/ת הוא עולם ומלואו .

"שדכן"..

אבל אם באמת סומכים עליו, אז לפעמים אכן שווה לנסות.

[ואני לא מבין איך הסיבה שאמרת מרכזית לענין "שידוכים". הרי לא ביקשת מועמד ליחידת חילוץ, אלא להקמת בית... ולדבר כזה צריךלראות מה ההשלכה של נושא הצבא על חתונה. אם זה ענין של השקפות עולם, אפשר לבדוק בשיחה האם באמת יש הבדל מהותי, או שהוא סתם עדיין "דוחה גיוס" וכד'. אם זה ענין של נתינה לכלל, אולי הוא סבור שהוא נותן בלימוד התורה ובאמת מאד מסור לכך. וגם אם בחורה חושבת אחרת, היא צריכה לבדוק, האם כשיש לו את התכונה העקרונית שהיא רוצה - זה באמת משנה לה לענין הקמת בית איך הוא עושה את זה.

הקיצור: צריך לבדוק לענ"ד מה באמת רלוונטי להקמת בית, מבחינת אופי מידות וכד'.

כמובן, אם בחורה מרגישה שהיא לא תוכל לעמוד בכך ש"יגידו" שהוא עוד לא שירת בצבא -גם אם האופי ותפיסת העולם שלו והאיכפתיות שלו מהכלל, בדיוק כמו שהיא רוצה - אז אינה צריכה ללכת על זה. הרי הבחור לא צריך לסבול מאי יכולתה להפריד בין התחומים..]

כל כך מעצבן ולא נעים...

אבל זה בסדר גם ללמוד להגיד לא לוקח זמן

בהצלחה

לא מזלזלת בשאיפה שהבחור יהיה יוצא צבא... גם אני רציתי כזה..

בסוף קיבלתי מישהו שנמצא ביחסי עוינות הדדיים עם הצבא - ואני מבסוטה עד השמיים..

לא ידעתי שזה כ-ז-ה עניין עקרוני.

לא כל מה שמתאים לך ועקרוני בשבילך, הוא גם עקרוני לאחר, לא חושבת?!

[ במאמר מוסגר מאוד-מיד לקחת את מה שהיא כתבה לכיוון אחד,
יעני הכרחי לה שהוא יהיה בצבא, אבל אולי אולי היא בכלל התכוונה שעקרוני לה שהוא לא יעשה צבא?
או שעקרוני לה שהוא לא יהיה *עכשיו* בצבא?! [כמו להרבה בנות שלא רוצות להתחתן עם הצבא]
או שבכלל זה שהוא לא עשה צבא לא קריטי לה, אבל מה שקריטי לה זה שהוא מתכנן לעשות צבא קרבי אחרי החתונה והיא לא מסכימה לזה!?]

השתרשר לי לא טוב...

אני לא עושה דברים "כי לא נעים"...

ואני בלנ"ד לא אחזור על הטעות הזו יותר.........לא היה בכלל התאמה וחזרתי מאוד מצוברחת .

בכלל אני חושבת שאם מראש ההצעה לא נראית אז עדיף לא לצאת .  כי כל פגישה כביכול "כושלת" מורידה יותר את המוטיבציה לצאת בכלל........לפחות לי..... לצערי כבר הגעתי למצב של יאוש........

מכל דבר לומדים..

הנה, גם מזה למדת משהו של זהירות להבא..

אבל זה באמת קשה שוב-ושוב שזה לא זה.

שיהיה בקרוב "זה" לגמרי...

בעזהי"ת.

חברה שלי מוכרת את שלה, שמלה מקסימה מקסימה, במחיר של שכירות!!

אני ממש אהבתי את השמלה, עדינה מצד אחד ומצד שני בעלת נוכחות.

מוזמנות לדבר עם תמר 054-6858962

אני מוכרת השמלה שלי,

היא תפורה בצורה טובה מאוד מבדים ותחרות איכותיות ומקסימות,

עיצוב עדין.

והכי חשוב-היא כבר אחרי תיקונים, וצנועה.

אני גרה בבית חורון, ליד ירושלים ומודיעין.

רק לבוא ולמדוד..

054-6858962

באפרת יש גמח של שמלות לאם החתן כלה ולאחיות ומכיוון שיש שם הרבה חוצניקים אז יש גם סטים תואמים..

וגם אם תגובת המשפחה לא תיהיה מלבבת במיוחד זה לא צודק לפסול מישהי בגלל המשפחה שלה.

חרדיות זו השקפה שלא תמיד עוברת כ"כ מהר,

הרב פעמים יש המון שרידים מוזרים,

שלא קיימים בציבור שלנו, לטוב ולרע.

שיפוט לגבי אדם - אם להיפגש איתו או לא - לא אמור להיות תלוי בהוריו ובמשפחתו!

היא כאדם וכאישה מתאימה בסה"כ לדרישותיך?

(בינתיים כמובן על הנייר.. כי עוד לא נפגשתם)

צא איתה!

יכול להיות שההורים ה"חרדים" שלה.. (איזההה פחחחדד <צ>)

יקבלו אותך בשמחה, ויהיו אנשים מקסימים ומיוחדים.

ברר את העניין הזה אם אתה חושש - אני בכ"א לא חושבת שהורים חרדים/גרושים/מחורפנים זה מדד לבדיקת אישיותו של בן הזוג.

לא בגלל שהבחורה רעה, אלא בגלל שלפעמים יש שם נטיה להעביר שידוכים "פסולים" ולנסות לחתן אותם אצלנו.

"פסול" זה יכול להיות שטויות - אבל גם יכול להיות דבר חשוב שמוסתר ותשלם עליו ביוקר.

מנסיון של כמה אנשים כאובים...

חבר ממרכז (שנחשב לעילוי של הישיבה)

סיפר לי שהציעו לו בת של רב חרדי מאוד חשוב,

והוא דיי התפלא איך ומה ולמה,

עד שהתברר שהיא חירשת...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t407275#4855116

מוגש כשירות לציבור מטעם אגל של טל...

מזל טוב

(למה להיפרד אם התארסת?)

מזל טוב!

שבע"ה יהיה בשמחה רבה ובקלות!

רק שמחות!

המון שמחה והכנות כייפיות ונעימות!!!

הלו, זה לא אגב!!

חיכינו להודעה הזאת הרבה זמן!

אז מנחם, שיהיה במזל טוב!

המון אושר ושמחה

ושירבו בשורות משמחות שכאלה!

בקרוב אצל כולנו!

שתזכו לבניין עדי עד!

הקטע הזה 'נולד' בפורום הזה:
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t310094#3880143

בשביל למנוע אי הבנות וכדו' או כל דבר אחר.
שבוע מבורך ומלא שמחה בעז"ה לכל עם ישראל!

אבל כדאי לדעת,

שעם כל החשיבות האמיתית באזהרה על להבא -

הרי שלגבי לעתיד - לפעמים דווקא הפרזה באמירות והתיאורים האלו,

היא "מזמינה" דברים שלא היו חושבים עליהם בכלל..

זה עצמו יכול לגרום למישהו איזו פעם "בתפילה", לחשוב על משהו שכתבו שהוא עולה, כביכול, דווקא אז..

ונמצא הפירוט המוגזם, גורם בדיוק את מה שממנו הוא מזהיר...

לכן - עם כל ההערכה האמיתית לרצון הטוב, עדיף בדברים כאלה להסביר בקצרה את הנזק, בלי "לנעול דלתי תשובה" כביכול.

ומצד האמת - אפשר לתקן גם לעתיד.

[כמובן, האזהרה עצמה, ב"אורך" המתאים, חשובה כדי לא להתחיל להסתבך; כי היא מעידה אכן על בעיות שיכולות לקרות, להזיק ולהפריע]

שנרבה באור ובטוב.

ועכשיו נוכחתי שאתה טוב בזה! אשריך!

להוסיף סמיילי כלשהוא...

(כן כן אני אצחק עליכם... סוףסוף אדמין ואני לא הזוג היחיד פה שעפים אחד על השני לעיני כל הפורום..... וב"ה לגמרי לראות אתכם זוג ככה)

תחשוב טוב מי אתה ומה אתה מתכנון בחיים.

א. כלומר עד שהיא תתחיל להרויח לוקח זמן, ולימודים עולים הרבה כסף.

אז אם אתה מרויח, ההורים שלך נותנים, ההורים שלה יתנו או כל דבר אחר - זה פחות בעיה.

ב. אם אתה חושב שאתה מזה מבוגר  - אז תבדוק טוב, לא תמיד היא הספיקה להתבגר...

לרוב לא...

זה לא כל כך פשוט... בחורה בשירות לאומי, שאפילו לא התחילה ללמוד מקצוע... זה לא פשוט. בטח ובטח כאשר גם הבחור עדיין רחוק מללמוד. הכסף לא מגיע מהשמיים, וקשה מאד לעבוד+ללמוד+לעשות את עבודות הבית+כשמצטרפים ילדים וכו'. לא רוצה לייאש או משהו, אבל לא לכולם זה מתאים ולא כולם מסוגלים לזה. צריך לחשוב טוב טוב, לעיתים קשיים חומריים עלולים ליצור קושי נפשי ורוחני. החיים הזוגיים מלאי אתגרים, לטוב ולרע, לא חייבים להוסיף עליהם קשיים נוספים אם אין כלים להתמודד עמם.

לפעמים לא חושבים שני צעדים קדימה.

ובאמת לא עלינו ,אחוז הצעירים הדתיים מבית מדרשנו ,המתגרשים ,הולך וגדל.אחת הסיבות שלזוג מאוד קשה.היא צריכה ללמוד וגם לפרנס .ואח'כ גם לשלם למטפלת,שכר דירה וכו'הוא לומד ואח'כ הולך להשלים הכנסה.בינתיים הם לא מתראים.וכשהם מתראים שניהם מתים מעיפות,גמורים.החברים שלהם עוד מכייפים וזה מפיל ושובר הרבה זוגות.עכשיו נראה לנו שאנחנו יכולים להסתפק במועט אבל אנחנו לא מבינים מה זה....

גם אני לא  -
 

אבל לא נראה לי שלזוגות כ"כ רע כמו שתארת.

נראה לי שקשה להם, אבל כיף להם.

העובדות של הקושי הן אולי נכונות, וצריך לחושב עליהם לפני - מי רוצה אותן ומי מעדיף שלא...

אבל מי אמר שבגלל זה הם מתגרשים.

לא נראה לי שהם מסתכלים על הרווקים כאל קבוצה של מכייפים - לעומת הקושי שלהם.

תמצאי לי זוג אחד כזה!

כל הזוגות שאני מכיר - למרות כל הקושי שלהם אמרו לי שזה כיף מסוג אחר, משו שרווקים לא יכולים להבין

צדקת בזה שאנחנו לא מבינים מזה!

לא לכאן ולא לכאן. נישואין בגיל צעיר ובשלב מוקדם (יחסית) בחיים לא תמיד "קשים אך כיפיים" ולא תמיד מובילים לגירושין. יש זוגות ויש זוגות, מהסיבה הפשוטה שנישואין כאלה מתאימים לחלק מן האנשים - ולחלק לא (וזה בסדר גמור, שני הדברים). זו גם בדיוק הסיבה שצריך לבדוק, להתייעץ עם אנשים מבוגרים יותר המכירים את הבחור/בחורה, ולא ישר לזרוק "למה לא?"/ "למה כן?", כי יש מקום לשאלה, ויש על מה להתלבט.

פרנסה משמים.

נכון, יש צורך בהשתדלות, אבל כבר הרבה לפנינו ולפנייך התחתנו בשלב הזה (או הרבה לפני)

והתמודדו עם עניין הפרנסה בהשתדלות גדולה ובלי להישען על ההורים!

לא ראיתי שמישהו מת כתוצאה מהעניין..

כל פעם שמעלים את עניין גיל הנישואין או מצב הנישואין בגלל עניין הפרנסה - זה יותר ויותר מגוחך בעיני.

ההורים שלי התחילו מדירת חדר, שביום היתה סלון, ובלילה חדר שינה.

היו להם שלושה אסימונים בשבוע (יעני 3 שיחות טלפון)

וקרטון ששימש כשולחן.

היום בלי עין הרע, יש להם בית גדול, מרווח, לא חסר כלום לאף אחד! (והם מגדלים הרבה יותר מ3 ילדים.. בלע"ה!!)

אז נכון, קל זה לא היה..

אבל זה לא המדד והקריטריון שלפיו הולכים, פשוט צריך לדעת שבהתחלה לא מתפנקים.

זה נראה לי חינוך לעניין!

נכון, צריך מתישהו לקפוץ למים, לקחת אחריות, לא להתפנק ולחנך את עצמנו להסתפקות במועט ולעבודה - אך לא דרך נישואין, בן/בת הזוג כמו גם הצאצאים העתידיים שלנו הם בני אדם. נכון, כל החיים שלנו אנו צריכים לעשות את כל הנ"ל, אולם יש הבדל בשלבים השונים בתהליך זה. צריך להגיע לרמה מסוימת כדי שיהיה אפשר להתחיל לחשוב בכיוון (והרמה הזו לא צריכה להגיע ל"שלמות"). אגב, ההימנעות מנישואין היא לאו דווקא מתוך פינוק. זה כמו שבטמפרטורה מסוימת אדם אחד "יסבול בשקט" ואדם שני לא יוכל לסבול זאת ויקפא מקור. האדם השני איננו מפונק, פשוט כח הסבל שלו נמוך יותר.

ההורים שלך זו דוגמה יפה המייצגת סוג מסוים של אנשים שיכלו להתמודד עם הקשיים, אבל לא כולם כאלה. וזה שהיו בעבר אנשים רבים שגם כן נהגו כך לא אומר בהכרח שזה התאים להם ושהם חיו בטוב (במקרים קיצוניים בהם זה השפיע על חיי הנישואין והיה רצון להתגרש - בדר"כ היו סובלים בשקט, כיוון שלא היה מקובל כל כך להתגרש. לא שהיום המצב יותר טוב שעל כל פיפס לא מהססים לפנות לרבנות...). מכל מקום - להסיק מהעבר ולהשליך על היום לא כל כך שייך. וגם בעבר התחתנו בגיל 13, אז מה? נתחתן כולנו בגיל הזה גם עכשיו? התנאים שונים, המצב אחר הן מבחינה כלכלית, הן מבחינה חוקית והן מבחינת אופי הדור ושאר דברים.

אבל רק אם היא בשנה השניה לשירות, או מתכוונת לשרת שנה אחת.

פשוט למתוח קשר על פני שנה ומעלה זה סיוט אמיתי, מניסיון (יש גם אופציה לשרת נשואה, אבל אני מאמין שהיא תעדיף להיות עם הראש בשירות, זה הזמן היחידי בחיים שאת תורמת נטו למען הכלל).

בן שנמצא עכשיו בצבא


ובכל זאת אם מתאים למה לא?

לא באופן שרירותי,

אבל מראש הייתי מעדיף מישהי שכבר התחילה ללמוד,

ועברה את השלב של השרות לאומי.

לא!

לא הייתי יוצא עם בת שירות... (אבל אולי בעלך כן מוכן לצאת עם בתשרות...)

אני חושב שעדיף לחכות שיהיה לה כיוון ברור לחיים [אם היא נרשמה ללימודים\יודעת בבירור מה היעדים שלה לשנים הבאות אז המצב בהחלט שונה!]

אולי כדאי שתבררי גם עם עצמך אם את מוכנה לגמרי וכו'...

מקקווה שלא סיבכתי

בהצלחה!

הכל שאלה של מה היא (והוא) חושבת לעשות בחיים. יש אנשים בוגרים בני 16 ותינוקות בני 30.

יש כאלו שצריכות קורס של כמה חודשים בשביל מקצוע, ויש כאלה שרוצות ללמוד רפואה. כמדומני שיש קצת הבדל.....

בקיצור- אחותי הקטנה התחתנה לפני שנה, ועכשיו מתברר שאחי העוד-יותר-קטן מתארס עוד איזה שבוע!!!

מה? מה? מה?

אני לא מצליחה להביא את עצמי לשמוח איתו בכלל, לדבר איתו עליה, לעשות פרצופים-מתרגשים עם כל שאר המשפחה.

אני יודעת שאני ממש גועלית ואנוכית אבל אני לא מצליחה לשמוח, רק לרחם על עצמי.

אני שונאת לעשות את זה ולשקוע בזה אבל האירוסין האלה באים לי כ"כ לא בטוב..

ואני לא רואה את עצמי עומדת שוב בכל פרצופי החמלה של הדודות!!!!!!!!

אההההההההה!!!!!!!!!

זהו, תודה על הפריקה.

ולהספיק להיות דודה לפני אמא..

הלוואי שתמצאי מהר מהר! ואפילו לא תרגישי בכל הצער...

אני חושבת שרוב הבנות שנמצאות במקום דומה למקום שלך.מזדהות.

בעיניי יש בזה משהו נכון. כמו שכל חברה שמתחתנת עושה לרוב החברות שלה איזו צביטה קטנה\גדולה בלב, קל וחומר כשמדובר באח או אחות קטנים, שכל העיסוקים מסביב עובדים כל הזמן ואי אפשר לברוח מהם לשום מקום... אולי רק מחוץ לבית (וגם לזה יש גבול כמה אפשר)

מקווה ומתפללת בשבילך שיהיה לך רק טוב בע"ה. ב"ה זכתה משפחתך להיות שותפה בבניין של עוד בית יהודי.

ברור שזה קשה אבל עם כל זה צריך לראות שב"ה זכית ב"צרות שמחות" ולקוות ולהתפלל שבע"ה השמחה תהיה שלמה גם בחתונתך, בקרוב בעזרת ה'.

ועוד משהו - בבית בד"כ פחות שייך לפרוק. כאן זה בדיוק המקום...

מברכת אותך שתזכי למצוא את הזיווג שלך משורש נשמתך השנה בלי עיכובים, בלבולים, התבלטויות ולבטים שונים ומשונים. שיהיה אדם כ"כ טוב שפשוט תגידי  - היה שווה לחכות!

רק להסביר מה אני מרגישה (מנסיון שלי..).

לפעמים קל יותר ומרגיע יותר לראות זוג נשוי קרוב מאוד מהצד, וקצת לחוות את הנושא.

לפעמים גם ההפרש בגילאים בין האחים הוא מאוד קטן, אז הגיוני שהקטנים יתחתנו קודם.

ולא יודעת, אבל אני לא מרגישה כ"כ מבוגרת וזקנה, שכבר חייבת להתחתן.. למרות שעברתי כבר את גיל 20.

ואני גם שונאת שאומרים לי "בקרוב אצלך".. עכשיו זה קצת פחות מעצבן אותי, אבל אני לא מתה על זה!

בכל מקרה- בהצלחה לכולם בעניין! ואיך אומרים "בעיתו ובזמנו"..

האם זה תלוי עונה? אלרגיות? מגרנות? התקררות?

או שמא משהו כרוני ורציני יותר...??

מה סוג החולי?

ממש גורם לה לחוסר תיפקוד?

עוד משו- בטוח שבחורה בענייני יציאות?

מצד אחד. היא צריכה לספר לו על הדברים האלו

מצד שני, אסור לשקר בדברים כאלה.

לדעתי, אם את יודעת שזה כל מיני התקרריות, הצטנניות וכדומה

פשוט תגידי, "כן היא ב"ה בריאה, חוץ מהתקרריות וכו'"

ככה את יוצאת ידי חובת שני המקרים

אני לא חושב שזב נכון לפרט שהיא כל היום שוכבת במיטה

זה אומנם אמת, אבל יש דברים שיש צורך לשנות מפני השלום

אלא היא יצור די חלוש כזה...

והתחברתי לעצה לשאול רב.

תודה.

תבררי טוב מה זה ועל מה זה, ומה את יכולה להגיד לאנשים.

מה בכלל עולה בדעתך להתייחס למצב רפואי של מישהו אחר?

כל דבר שתגידי בעניין זה יהיה בגדר רכילות בלבד.

להגיד שהבחורה חולנית או בריאה  - זה תובנה פשוטה ממה שרואים ביום יום.

אבל עדיין זה לא סותר את הקטע עם הרכילות..

ואפשר להביא פק"ל ולהכין דברים מעניינים.

פונדו - עם פינוקים.

סתם לשחק משו על הדשא הענק...

השבוע בשעה טובה התארסתי עם בחיר לבי 

לפחות יש לי אקשן,

תרתי משמע.

קיבלתי ניהול של פרוייקט חדש- אקשן.

היו דברים ממש נחמדים בעבודה

השלמתי עוד יום אחד ב"חובות" שלי לעבודה

היה ל"ג בעומר וביקרתי חברה מתוקה מתוקה ליום שלם של כיף ביחד...

ו...הכי חשוב!!! קיבלתי סוף סוף ובשעטו"מ אישור זכאות לתואר!!!!

[מוזמנים להתרגש איתי - למרות שאני יודעת שכאן מחכים למזל"טים מסוג אחר אותם אני לא ממש מסוגלת לספק לכם כרגע לצערי...]