פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1521)

להביא לו ככה , בנים לא כל כך מסתכלים על אריזה

נייר עטיפה עולה 5 שקל בכל חנות. נחמד שמשקיעים..ואל תשכחי לכתוב פתק!!! זה הכי חשוב

מזל טוב!

1. תחשבי מה בדיוק את רוצה.. תחשבי על כול פרט ופרט.. אפי' איך הוא נראה! (גבוהה?? נמוך?? רזה?? בלה בלה)

תכנסי לדמות שאת רוצה שתהיה לצידך... כמובן זה רק כדי שידעו מה את מחפשת לא חייב שזה יהיה בעלך..

2. כידי לך לבדוק קודם שאת מגדירה את עצמך נכון.. זה חשוב.. אפי' תשבי ערב אחד ותכתבי את כול התכונות שלך.

3. בקשר לדייטים זה ממש תלוי כמה זמן הייתם ביחד?? אם זה דייט 1 את יכולה תוך יומיים לצאת עם אחד אחר....

אבל אם זה חודש או יותר בשבילך כידי לך לחכות שבוע..

לנוח קצת... אני הייתי ממליצה עם יותר אבל זה ממש תלוי בהרגשה כמה זמן צריך הפסקה...

למיש שלא מכירה ישיבות זאת בעיה...

את בהחלט קלעת נכון, ענווה קובעת אם הוא ילווה אותך לאוטובוס, ואיך הוא יתייחס אלייך בכללי. ישיבות הן לא שבלונה של אופי אלא קובעות מה המטרה של הבנאדם בחיים. ישיבת חיפה, אלון שבות-לימוד בעיון ובפלפול חשוב ביותר לחבר'ה, ובדר"כ הם בעד חינוך ממלכתי דתי. הר המור-שמחה וקצת "מעופפים", לימוד תורה לכל החיים. ישיבת פתח תקווה-תרומה לחברה זה החלק הכי חשוב. (התרשמות שלי בדייטים ומאנשים שמכירים, אז אל תקחי את זה כעבודה גמורה). 

את צריכה לחשוב-האם את מעוניינת שהבחור ייצא לעבוד? כמה את רוצה שישקיע בלימוד? 

חשבי-עומק נפשי חשוב לך או העיקר שהבחור יהיה "תכלס"? ובכלל, מה חשוב לך שבלעדיו אין טעם להיפגש, ומה הכי חשוב שיגבר מבחינת מאפיינים אחרים? את רוצה בנאדם שיעבוד הרבה או שיהיה לו זמן למשפחה? 

חברתי וסביבו חברים, או רק עם 4-5 חברים קרובים? בקיצור, אם תרצי עוד, אשמח לעזור, כאחת שהתמודדה ועדיין מתמודדת בזירת הדייטים.

סתם, כי לא כל בחור בישיבה X שווה מאה אחוז לראש הישיבה שלו.

כדי להגדיר מבחינה התחלתית עם מי בכלל להתחיל לצאת, כדאי לחשוב עם עצמך- איזה דברים מבחינה דתית ואידיאולוגית ממש חשובים לך בבית שלך?

בחור שמקים מאחזים? בחור שמאמין בהדברות עם חילונים? בחור שרוצה לשבת רוב היום וללמוד? אחד שרוצה קריירה צבאית? בחור שמחפש יותר חוויה רוחנית או הלכה יבשה?.

ברור שאת רוצה בחור מדהים, צדיק, חכם וכו'- אבל תחשבי איזה דברים קריטיים לך באמת- אם נגיד בחיים לא תוכלי להסתדר עם מישהו כעסן מאוד, או שממש ממש ממש חשוב לך שהוא יהיה אחד פתוח (מבחינת האופי), וכו'. 

ואז מזה להמשיך הלאה.

אבל גם עם זה להזהר קצת- יכול להיות בחור נהדר שממש מתאים לך אבל יש דברים מסויימים שכן תכננת לרצות ואין בו.. לא להיות מקובעים לסיגמות שלנו.

בהצלחה ממש! 

שרון- אני לא כל כך מבינה.. מה טוב יצא מזה שהיא תדמיין את מי שהיא רוצה כנסיך חלומותיה ב100%?. (שאלה רצינית לא נאמר בטון בקורתי ח"ו)

בס"ד

הרב יצחק גינזבורג בספר "אהבה" אומר  שדבר ראשון לפני שמתחילים לצאת צריך לשבת עם עצמך ולדמיין את הבחור/ה המושלם/ת לחשוב מה יהיה בו/ה איך כמה מי והכל.

ואז כשבאים לדייט עצמו ויושב מולך בנאדם למחוק את כל מה שחשבת/דמיינת ולהתחיל לחפש בו מה מזכיר את זה שדמיינת..זה תרגיל בשביל עצמך יותר..שתדע מה אתה רוצה מעצמך..

לפי דעתי זה הכי יפה שאת לא מכירה ישיבות!

הלוואי וגם לא תכירי.

בכל הישיבות לומדים תורה,

בכל הישיבות רוצים את קרבת ה',

בכל הישיבות רוצים להתקדם בעבודת ה'!

את מחפשת בחור- לא סיגנון.

אל תדמייני לך את "בעל החלומות" שלך,

תגדירי לעצמך באופן כללי מה את מחפשת,

בפשטות,

לא צריך להיסחף בתיאורים מושלמים.

זו המלצתי!

ובקשר לשאלתך השניה-

מתחילים קשר מחדש מתי שאת מרגישה שלימה עם עצמך לקבל מישהו אחר בלי מחשבות על הקודם.

אל תתקבעי לך, לא על מראה של הבחור, ואפילו לא על אופי.

לא בשלב זה בכל אופן.

תכונות מסוימות אם נראה לך חשוב-תצייני.

אך זכרי שהם יהיו חלק ממכלול ויבוא לידי ביטוי באופן שונה אצל כל אחד.

תתחילי להפגש, בע"ה שתהיה דרך מהירה וקלה.

אם הראשון לא, תפגשי עם השני ברגע שאת שוב מוכנה (זה יכול להיות למחרת או אחרי חודש).

תקשיבי ללב. וגם לשכל

ובעיקר הרבה הרבה הצלחה.

מחזקת את דבריך. הלוואי שאזכה

בתור בוגר ישיבה (ניר-קריית ארבע), אני ממש לא מבין מז"א סגנון של ישיבה. אצלנו בישיבה יש בחורים עם סגנונות שונים. אני לא חושב שאפשר להגיד כל מי שבישיבה הוא בסגנון הזה והזה.

ומורכבויות אישיות שאליהם את מתחברת-

לדוג- אדם רגוע ופשוט, בעל שמחת חיים, שליו, עדין.

יותר טוב מאשר- בייני"ש, 1.90, מישיבת X, שעשה 3 שנים קרבי...

עם מידות נשארים, ואת שאר הפרטים תולים לקישוט, או שלא...

המלצה קטנה- צאי לדייט מתוך הנחה שלא יצא מזה כלום (רק לכאורה, כן?) כדי שלא להתאכזב יותר מדי.

בהצלחה

שצריך לחשוב "עד לפרטים הקטנים" מי ומה את רוצה שיהיה (הדבר עלול ליצור מצב שאף אחד לא יצליח לענות על דרישותיך, ולהביא לפסילות רבות...). איני אומרת שלא צריך לחשוב על פרטים, רק שלא צריך לחשוב על יותר מדי פרטים. ואם כבר - אז לפחות לדעת להפריד מה עקרוני ועל מה אפשר להתפשר.

מה שכן, נוצר בי הרושם שאינך יודעת כל כך מה את רוצה. אני תוהה לעצמי אם זה בגלל חוסר מוכנות אמתית או שמא הדבר נובע מחוסר הכרת "העולם הגברי" והמפגש עמהם.

[חחח, מצחיק כמה שהתגובות סותרות אחת את השניה!]

אני יודעת בכללי מה השאיפה שלי לעתיד- סגנון בית (רמה דתית, השקפה, אורחות חיים) שאני רוצה להקים,

ואופי מסוים שהייתי רוצה שיהיה לו. סוג בנאדם שאני יודעת שנעים לי איתו ושאני מסתדרת איתו בד"כ.

נכון שכשנכנסים למקום חדש, כמו מקום עבודה, דירת שותפות, אולם הרצאות, וכו, אז ישר יש קליק לאנשים מסוימים ורתיעה מאנשים אחרים?

אצלי זה לפי ההתנהגות, האופי ומה שהם משדרים.

הגעתי למסקנה שיש סוגי אופי שאני נמשכת אליהם יותר, ויש סוגי אופי שמרתיעים ומגעילים אותי.

ולכן חשוב לי שלבעלי יהיה את האופי המסוים ההוא, שאני אוהבת. הגיוני, לא?

זה פחות או יותר.

מה דעתכם לצאת ככה לפגישה?

את יודעת בדיוק מה את רוצה, סגנון בית, חיים, וכשיציעו לך ותשאלי על האופי שלו יכול להיות שתגידי זה ממש לא מה שאת רוצה כי יש לך סטיגמות מאנשים אחרים. 

ולפי דעתי יהיה לך קצת קשה אם תחפשי בדיוק את האופי המסוים שאת רוצה.. את תהיי מרוכזת מידי בלחפש את האופי המסויים הזה בו, ולא תהיי מרוכזת בו.

או יוצרים חוויות משותפות לדבר עליהן.

לא יודעת אם זה תקף לכולם, אבל אצלי אני מרגישה שיש שלב כלשהו (לא יודעת להצביע עליו בבירור, אבל הוא קורה מתישהו..) שעוברים מלדבר על עצמך ועל דברים שקרו לך בעבר, לדבר על דברים שקורים בהווה ובעתיד.

משתפים בדברים שקרו היום, שיקרו מחר, גם אם הם לא כאלה מהותים... אבל הם כבר הופכים להיות מעניינים בכל זאת...

מתוך ניסיוני הקצר.. ב"ה  הדבר מאד תרם ותורם עד היום...

גם לפני שהנושאים  נגמרים אפשר ליצור דברים לדבר עליהם...

באחת הפגישות החלטתי להביא משחק  שמצד אחד הוא טוב להעמיק את ההיכרות, ומצד שני אפשר לשחק אותו כדי להעלות נושאים לשיחה... שיחקנו אותו בכמה  צורות והיה ממש נחמד... היום שב"ה הקשר ממשיך מידי פעם אנחנו חוזרים עוד לשחק אותו, וזה מפתח מלא מלא דברים...

המשחק: כותבים על כרטיסיות כל מיני מושגים שנראים לכם חשובים, כל אחד מקבל ערימת קלפים. כל אחד בתורו הופך קלף, ואז מדברים עליו...

רמה אחרת שאפשר זה כמו "מלחמה" וזה מאד מעניין ומקדם נושאי שיחה...

בהצלחה!

וברצינות- לא לפחד משתיקות. לעתים הן יותר יעילות מכל המילים.. (אגב-אשמח אם תלמדי אותי לשתוק.)

אם זה עדיין לא ברור לי?

אבל, אפשר לרענן קצת,

לנסות לצאת לטיול, מקום יותר מעניין חוויתי שפותח את להב.

להכין ביחד פק"ל, וכו' וכו'.

שאין על מה לדבר אתו?

אולי הוא סתם מתבייש?

אם זה היה חברה שלך- היה לך מה לומר- נכון?

!!

תדמייני שהמדוייט הוא מוטציה של חברה שלך

תזרמי

ספרי מה היה לך היום- טכנית תוכנית ורגשית

ספרי מה את רוצה לעשות מחר, או מה את לחוצה

ספרי על משו שהיה לך פעם- ונזכרת בו

ספרי על סרט שראית- מה הכי תפס אותך בו

ספי על הד"ת שאח שלך אמר בשולחן שבת... (וספרי גם כמה אח שלך מתוק!)

או שתשאלי אותו-

מה קורה איתך? מאיפה את בא? איך היה לך היום?

מדהים איך משיחה יומיומית פשוטה-

גם מכירים אנשים- בעצם מה החיים שלהם

וגם פותחים להתגלגל לנושאים עמוקים

שהוא מבטל, בשאלה הספציפית, את רצונו לרצונך,

ומה שתחליטי מקובל עליו.

מקור? אולי מסכת אבות (פרק ב משנה ד):

"בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך".

כלומר: בטל את רצונך, עשה אותו טפל, דבק ומחובר לרצונו של הקב"ה המתגלם בתורה,

ומתוך כך - הקב"ה יפר כל עצת הקמים עליך לרעה ("רצון אחרים").

אין מנוס, אפוא, מלהתחיל לכתוב את מילון הבייני"שים השלם למדוייטות.

מתנדבים/ות, תקימו שרשור חדש.

אין לו כרגע דעה, יותר נכון יש לו, אבל הוא בטוח בה.

ולכן הוא מעביר לך את המושכות.

עוד רעיונות מצחיקים יתקבלו בברכה

{הוא נוסע באוטובוס}

ולא, הוא לא התכוון לזה כנראה

אולי הוא בטל בשישים.... :S

התרת ספקות!

אם בדיעבד כבר הגעתם למצב כזה, תשאל, מה כבר יכול לקרות? או שתשמע "לא"- ואתה צריך לקחת בחשבון שיכול לקרות מצב כזה,וזה לא סוף העולם אלא להפך,מונע "יכולתי" עתידיים שכאלה. או שהיא תרצה ואז אולי אלה לא היו שיחות בטלות..

ב"הצלחה ו..שמה שטוב-יקרה

חברה שלה או מישו שמכיר את שניכם שיגרום לה לחשוב על העניין..

שאכן אין כמו כנות ופתיחות...

להמשיך במצב כמו שהוא במילא לא בא לך, אז מה יש להפסיד?

תשאל אותה..

כך יש סיכוי גדול יותר שהוא ישמע לא אם הוא יהיה ישיר.

בד"כ פחד מחוסר וודאות יכול לגרום לה להגיד לא מבלי שחשבה על זה כלל.

צריך עדינות מסויימת באמירה הזאת.

לא רק עדינות פיזית, אלא גם עדינות רגשית.

ברכה והצלחה

אם הם זוג תורני, לא הייתי מביא להם ספר. שיבחרו מהמגוון הגדול לפי טעמם...

אבל אם הם זוג לא תורני, אז בטח הם לא יקבלו ספרים ואין להם מגוון בזה, הייתי נותן להם ספר ומשהו כללי ועדין נניח כמו 'איש וביתו' לרב אליהו כי טוב.

אבל דברים שקורים לאחרים ואצלי עוד לא קרו- בד"כ לא הכי מעודדים...

(נגיד, חברה שלך עברה טסט ראשון/שני ואת נכשלת שוב בטסט שישי- ינחם אותך אם היא תספר לך על חברות אחרות שלה שעברו בשישי?)

אני גם לא  מיואשת,

ו

שאלתי אותו אם אותו זה היה מנחם מאותה סיבה שפירטת:d

א. זה שהיו שם עוד רווקות מבוגרות שהיה נראה שטוב להם - אתה לא יודע מה הסתובב להם בראש, ואיך הן מרגישות באמת עם זה שהן לא נשואות

ב. זה שרווקות מבוגרות לא נשואות - זה לא אומר שזה מכוון. אני לא יודעת כמה אתה ב"עסק", אבל לפעמים מאוד רוצים, אבל לא מצליח... זה לא אומר שטוב לרווקות המבוגרות שהם לא נשואות... (לא נפקא מינה ).

ג. זה שלרווקות צעירות (ולא משנה באיזה גיל הן... אפילו 20) עצוב עם כל התהליך הזה (של מציאת בן-זוג) - זה הגיוני מאוד! זה לא הגיל, אלא ה"ניסיון": זמן היציאות, התהיות, הכוויות, ההתלבטויות וכו'....

נכון שכדאי מאוד להשתדל ולגבור על הקשיים/הכוויות, לשמוח מהדבר הגדול ההוא שאנחנו משתדלים בו כל-כך (הקמת בית בישראל!!), אבל אני לא חושבת שצריך לשפוט בחורות צעירות שמתלוננות, שקשה להן...

ד. לא חושבת שרווקה בת 22 חושבת שהיא רווקה זקנה, שאין לה סיכוי להתחתן... (מקווה לפחות).

ה. התהליך בהחלט לא פשוט וצריך הרבה תפילות לצלוח אותו, אבל ברור שאני מסכימה איתך שאסור להתייאש ולהיכנס לדכאון בגלל הקשיים.

ב"הצלחה רבה לכולנו!!!!!!!!!!!!!!!!!

בס"ד

את ממש צודקת,

כשחברה שלי מתחתנת אני אולי קצת מתבאסת שעכשיו "איבדתי" חברה,

אבל מצד שני זה ממש מעודד לראות שגם בנות בגילי התחתנו- שיש לי תקווה.. =)

אבל נראלי הדבר הכי חשוב והכי נחמד, זה בשבת להביא לה פתק מהארוס שלה.. (תבקשו מראש..)

בשורות טובות! ומזל טוב!

מאנשים שיקרים לליבה לכתוב לה מכתבים..

מקריאים בקול והיא צריכה לנחש מי כתב..

עשינו את זה כמה פעמים וזה-- אדיר!!

הכי שווה להביא אנשים שהיא לא תחשוב עליהם..אנשים שהיו קשורים אליה מזמן..אנשים שמכירים אותה דרך מקום (למשל הזקנה מהביה''כ)

כי אנשים כמו אבא/אמא בטוח יהיו..

אפשר לקנות מלא חפצים ב"הכל בשקל" או משהו בסגנון ואז מפזרים את זה בחדר וכל אחת מהחברות צריכה לברך בהקשר למתנה מסוימת..

הברכה לא חייבת להיות קשורה לחפץ עצמו- זה יכול להיות גם מה שהוא מסמל.. הצורה שלו...הצבע.. תתפרעו!!

(דוג- מישהי בירכה על מלחיה: שתמשיכי לתת לכולם טעם לחיים.. ושתדעי לתת מעצמך-אבל בדיוק במידה)

אם אני אזכר בעוד..

ואם כן - ליידע את האנשים שכותבים את המכתבים שכל הבנות הולכות לקרוא אותם.

אנחנו תמיד עושות מכתבים והיא צריכה לנחש כל פעם מי כותב המכתב ע"י שאלות של כן ולא (משחק הכתרים), כשהיא מנחשת מביאים לה את המכתב והיא קוראת אותו להנאתה והתרגשותה

אנחנו בשבת כלה של חברה עשינו קופסא עם מלאא מתנות בפנים.. 

ואז עשינו הצגה..

תחשבו על מתנות שהם מים הסתם לא חשבו לקנות לבית..

כמו תחתית לסירים... 

וכול מיני כאלה..

אנחנו עם המכתבים עשינו משחק אישיות.. שאפשר לשאול שאלה בכן ולא...

ואז גם הם יכולים לכתוב משהו אישי בלי שנקרא את המכתב... 

קודם תודה רבה על העזרה!

אני רוצה להכין עוגיות מזל ולכתוב בפנים משפטים חמודים על חתונה.

יש למישהו רעיון? אני לא רוצה שזה יהיה משחק אלא סתם משהו נחמד..

בעזהי"ת.

נגיד, חברה שלי אוכלת סלט עם פוווווול מלח, אז כתבנו על אחד הפתקים- "מלח עם סלט"

דברים בסגנון...

ענווה  =  להקשיב למנגינה

נסי לדבר איתו על דברים שהוא טוב בהם ומצליח בהם ותראי אם הוא מדבר ביהירות או ב...(ענווה?)

כנ"ל  יחס לנותני שירות וכו...

פשוט להקשיב למנגינה שבה הדברים נאמרים

רגישות : עכשיו חורף אז תבואי לפגישה בלי מעיל ותראי אם יציע לך את הפליז  שלו.....

האמת שאין מתכון בדוק ל2 המידות הנ"ל  כמו שההגדרה שלהם משתנה מאחד לאחד. 

אם נחמד לך איתו אז פשוט תמשיכו ותפקחי עיין לפי הקריטריונים שהגדרת לעצמך

פשוט היה מתבקש

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t397949#4754593

את דעתי  המדוייקת כתבתי ב2 שורות האחרונות 

מחילה על חסרון הסמיילי

יכול להיות שגם לו קר...

במחשבה שניה, זה יכול להיות דיון מעניין האם הבחור צריך להציע את הפליז שלו אם יהיה לו קר בלעדיו.

לדעתי לא! יש חולקים?

הבחור צריך להציע את הפליז וגם הבחורה צריכה לסרב...

כל אחד צריך להראות אכפתיות וויתור מבחינתו!

הבחורה לא מספיק רגישה, והיא תיקח את הפליז, אני אצטרך לקפוא כל הפגישה?

אני לא תוקף אני באמת רוצה לדעת למה הבנות מצפות מאיתנו.

שלי אישית זה היה מוסיף נקודות זכות על הבחור.

אולי תנסה לחשוב לפני האם הבחורה מספיק רגישה או לא(כמובן אם זאת לא הפעם הראשונה...)

בכל מקרה,אם אתה חושב שממש תקפא מקור,אז אתה לא חייב...יש עוד דרכים להביע אכפתיות ורגישות.

שכל מה שנעשה שיראה התחשבות בבחורה זה כבר נותן לנו "נקודות זכות" אצלכן?

אכפת לך לתת עוד דוגמאות?

סליחה על האנגלית, זה לא עובד בעברית....

אבל בתרגום חופשי לענייננו- כדי לזהות רגישות אמיתית צריך להיות רגישים בעצמנו לסביבה.

לפי דעתי, הדרך היא פשוט לבחון אותו מאוד בעדינות במצבים קטנים ולא בולטים (למשל, לראות איך הוא מתייחס לאנשים שונים ברחוב, מציקים או נזקקים). ולכן צריך להיות רגישים בעצמנו (לדעת מתי לראות ומה לראות...).

ומה עם ענווה? זה יכול לבוא ממש ביחד. ברגע שמצאת סיטואציה שבה ראית אותו מתנהג ברגישות, תעירי לו על זה (כמובן, כדבר חיובי). הוא, שחשב שלא ראו אולי, יגיב. זו ההזדמנות לבחון מאוד בזהירות את שפת הגוף שלו.

כמובן שהכל יכול להשתנות בגלל העובדה הפשוטה שלאנשים לפעמים קשה להתנהג כמו עצמם בדייטים, ובמיוחד בראשונים שבהם...

שיהיה ב"הצלחה ובס"ד!

לניליס-מה כוונתך כשאת אומרת סיטואציות שבו ראית אותו מתנהג ברגישות?את יכולה לתת דוגמאות?

יש מליון הגדרות לענווה ועדינות..

לדעתי עדינות ממש לא באה על חשבון גבריות!!!

רגישות ועדינות באה עם הענווה!! בלי ענווה אין עדינות ורגישות!!

ענווה בשבילי זה לא להיות עם רגשי נחיתות!!  

מי שיש לו רגשי נחיתות על עצמו זה לא ענווה!!!! 

ענווה זה אחד שיש לו ביטחון עצמי הוא אוהב את עצמו אך מבין שהוא לא מושלם! הוא יודע על היתרונות והחסרונות שלו!! 

הוא רואה בכול בנ"א הזדמנות ללמוד משהו חדש! 

רואה בכול אחד את היופי שלו.. ונכון שלכול אחד יש חסרונות (מי יותר מי פחות) הוא לא מתנשא על אף אחד!!!

ענווה זאת מידה עמוקה! על מה שכתבתי אפשר עוד למצוא עוד מה להגיד ולכתוב..

הדוגמא הכי ברורה לענווה זה איך הוא מדבר על עצמו... אם הוא צור"ל?? (כלומר רגשי נחיתות?)

האם הוא בטוח בעצו עובר?? (כלומר גאוותן..)

או שהוא מדבר בביטחון בצורה סבירה.. לא מתבייש להודות שיש לו יתרונות וחסרונות...

מדבר בכנות

רגיש לסביבה(מה שכבר אמרו..)

אפשר גם לעשות ניסיונות(במיוחד בחורף) לא עם מעיל אלא עם דברים אחרים... כמו עם הוא מציעה לשתות??

הוא מציעה לך ליווי לתחנה של האוטובוס?? (לא חייבים להסכים.. אבל הוא מציעה?? זה חשוב..)

 הוא מתבייש ללכת איתך ברחוב בדייטים הראשונים?? (זה בהחלט מעיד על משהו..) 

חשוב לזכור שיש דברים קטנים שזה קצת בעיה לבדוק בדייטים ראשונים.. אז אם משהו מפריע לך תבדקי לאט לאט.. בדרך כלל עם זה דברים בולטים כבר תראי עד דייט שלישי שזה לא זה... אבל דברים קטנים בדרך כלל לוקח יותר זמן אין מה לעשות...

שכל הדברים האלה משקפים?אם הוא מציע ליווי הב זה קשור לענווה??

בשביל מה חשוב לך כל כך להגדיר ולבדוק מעשית 'ענוה' ו'רגישות'?

הוא עושה לך רושם מאוד גס? הוא מאוד שחצן ומתנשא ומזלזל באחרים? הוא עושה רושם של אחד חסר רגשות?

אם לא אז מה הבעיה?

כי צריך לסמן וי ברשימה וברשימה כתוב דווקא 'ענווה' ו'רגישות'?

ההורים מכירים טוב בדר''כ.. אבל לא כמוך את עצמך!

למרות ששוה בדיקה עם עצמך... אבל אם אם את בטוחה- לכי על זה!

הלב צריך לקבוע.

אבל זו צריכה להיות אהבה, לא רחמנות ולא גמילות חסדים.

החיים עם נכה גפיים הם קשים ואת צריכה להיות בטוחה שזה האיש.

אולי את לא רוצה מספיק וצריכה את הזמן שלך?

אולי הסרטים מטשטשים אצלך את המושג "אהבה" וקשר אמיתי בין איש לאישה?

אולי הבילוי שלך עם בחורים שלא למטרת נישואים מבלבל אותך ומרחיק אותך מהרצון הפנימי להקים בית?

תעשי "חושבים" עם עצמך אם את פועלת נכון בקשרי בנים-בנות,

מה בדיוק מרתיע אותך/מונע ממך לרצות להתחתן....

לגבי הלימודים - זה בהחלט עלול להיות מסובך ומורכב, אבל אם תביני שאת באמת רוצה את זה (להתחתן), ותביני למה כ"כ חשוב להתחתן - את תצליחי לשלב בין השניים (לימודים והקמת בית) ואפילו להינות מזה, ולא להצטער לרגע אחד שלא דחית את החתונה לאחרי הלימודים (שוב - לא יהיה קל!!!! אבל תרגישי שזה שווה את זה. כמובן שכל זאת בתנאי שבררת לעצמך טוב-טוב שאת רוצה להתחתן).

זו דעתי האישית

ב"הצלחה רבה!!

יש לי בבית את הדגם הכי טוב לזוגויות. בלי אהבה מוחצנת של סרטים.

הבילוי עם בחורים לא נראה לי מבלבל. החוסר רצון היה הרבה לפני כן.

הלוואי שהייתי יודעת. אבל בינתיים- אני פשוט לא מסוגלת להתייחס לגברים באופן רציני.

נשמה שלי. אל יאוש!!! זה עוד יבוא!!!

קבלי כוחות!!

ברגע שמתחיל לזוז אצלי בלב משהו למישהו- אני ישר בורחת. בד"כ אני מעדיפה לפגוע בו חזק כדי שלא יתקרב אפילו. ???

הלו.. כאילו מה את חושבת לעצמך??

תתרחקי מאנשים עד שתתאפסי.

זה מה שיש לי לומר לך ולבנות כמוך..

הלב שלנו לא עשוי מפלדה

שאני מקפידה לומר לכל גבר שיוצר איתי קשר, שאני לא מעוניינת בקשר זוגי בכלל, קראת?

אני עושה את ההשתדלות שלי.

גבר שמנסה לכבוש עוד יעד ולומר "הצלחתי למרות שהיא אמרה לא"- זאת בעיה שלו.

נשמעת ילדותית..

מצטערת!

בנאדם אמור לקחת אחריות על המעשים שלו.

אם קשה לך עם קשר ידידותי שהצד השני רוצה משהו מעבר

תתרחקי עד שזה יעבור..

לפגוע במישהו אחר כדי שלך לא יהיה קשה זה ממש אגואיסטי..

כשמישו פורק כנראה שקשה לו..

אז תשתדלו להגיב ולהביע את דעתכם בצורה שלא תקשה יותר..

לא ספציפית רק לרגע 1 אלא לכל השירשורי התפרקות של הפורום..

כשאדם כותב הודעה ורוצה לשמוע דעתם של אחרים

לא תמיד הוא יקבל רק מה שהאוזן שלו תאהב לשמוע..

אני מתנצלת אם הנימה שקראת את הודעתי היתה נשמעת לך לא טובה,

קבלי את התנצלותי את ופותחת השרשור.

אבל,

אני עדיין עומדת מאחורי דבריי

וכן הסייפא שלה נשמעת ילדותית...

"גבר שמנסה לכבוש עוד יעד ולומר "הצלחתי למרות שהיא אמרה לא"- זאת בעיה שלו."

לא ידעתי שגברים הם חסרי רגשות..

ובן אדם לא יכול להגיד למישהו אחר זה בעיה שלך..

למטבע יש שני צדדים גם אם ממש מנסים להיות פאסיביים..

אנחנו בני אדם

הקב"ה שם בנו רגשות..

רק פשוט יותר עדינות..

מחילה..

ואת לא צריכה לתת דין וחשבון לאף אחד באתר

שבוע טוב =]

בזמן האחרון ממש לא משו..

מה יהיה???

ואין לך מחילה!

כי את לא עכבר

תולעת

דבר ראשון בלי לחץ! אולי מה שהיה פשוט לא היה מתאים וזה היה איתות שזה לא מתאים?

בכל מקרה אם התחושה שלך היא שיש משהו בעייתי כדאי לך להתייעץ עם מישהו/י מקצועיים. בתור התחלה גם להתיעץ עם מורה/רבנית/אמא זה טוב אבל אם יש חסימה כדאי לך להתיעץ עם מישהו מיקצועי. מנסיון זה ממש עוזר!

בהצלחה!

לי זה נשמע כמו משהו שכדאי ללכת איתו לאיש מקצועי. ואני אומר את זה בתור אחד שהיה אצל מישהו מקצועי (מישהו מקצועי לא חייב להיות פסיכולוג, אותי אישית המילה פסיכולוג עדיין מרתיעה. אפשר ללכת ליועץ שמבין בזוגיות, או למישהו בסגנון)

תאמיני שלא הכל תלוי בך.

כשיגיע הזמן,

תגלי שהקב"ה מכניס ללבך רגשות שלא נתת להם פתח,

כי למרות שבנושא הזה במיוחד יש לנו הרגשה שאנחנו אלו שבוחרים,

באמת אין זה אפשרי אלא כשמכריזים עלינו מלמעלה.

אז אולי עוד לא הגיע הזמן,

וכשבחיר לבך יגיע - ייפתח הלב.

בקשי מה' שיעזור לך להבחין בין רגש לרגש,

לסנן קשרים מבלבלים

ולהתכונן היטב לקשר האמיתי.

(אני מכירה מישהי שגם היו לה ידידים, שלכולם אמרה שזה לא למטרת נישואין.

כשהחליטה שהקשרים האלו לא בריאים לה ומיותרים,

הרימה טלפון לכל אחד והסבירה את מקומה בעדינות,

וגילתה שלאחד מהם היא לא מסוגלת לומר שלום.

כיום הם נשואים באושר ומגדלים משפחה מהממת)

זה לא ככה. מצטערת אם זה היה נשמע ככה.

אני לא שוברת לבבות של גברים. מעולם לא.

אם כבר, הם תמיד מרגישים בנוח לבוא אח"כ ולהתייעץ או סתם לדבר.

בכל חיי פגעתי בגבר אחד אחרי שהוא פגע בי חזק. וגם אז אני הייתי זאת שהתנצלתי.

זאת יותר פגיעה באגו מה שאני עושה. כדי שפשוט לא ינסה שוב.

אם הייתי חושבת שזה פוגע- לא הייתי חוזרת על זה. אבל אם הם עוד נשארים בקירבתי כנראה שאני בסדר...

ייעוץ מיקצועי לא יעזור. כבר בררתי בעניין. אני סגורה מידי בשביל זה. לא מצליחה בכלל להיפתח. לא לגברים ולא לאף אדם.

תודה למי שעזר, וגם למי שטרח לכתוב תגובות אחרות.

לילה טוב.

לא בטוחה שזה העניין אבל אולי כן.. אז אנסה.

יש שני צורות להכרת גברים.

צורה אחת שההכרות בסבבה. וצורה אחרת למטרת תועלת.

מנסיון: הגברים מהשבט שלי מעולם לא משכו אותי .. אפילו קצת הגעילו אותי והגברים בדייטים חברה איכותיים משכו ומשכו

מה אני רוצה להגיד? ( מנסה להסביר וקצת לא מצליחה)

את יכולה לראות גברים במעלתם או לא במעלתם.

גברים בחברה מעורבת שיש להם ידידות וכו' הגבריות שלהם פחות נראית לעין .. הגבריות היצרית כן, נראית והרבה ( ואני לא מדברת על משהו בוטה שהם עושים אלא הם נראים כאלה משולים ולא מושלים.. אם את מבינה מה אני אומרת) והם פחות גברים מזוככים כאלה עם הנפשיות הגברית הרגישה והטהורה.

וגבר ששומר על עצמו וחי בחברה נפרדת שפיתח את אישיותו בחברה גברית מזוככת, קודם כל לומד מי הוא, ואחרי זה מה אישה לעומתו וכו'

הו מגיע ממקום גברי צרוף יותר טהור יותר ועדין יותר, משפיע יותר

משהו שהוא גם גברי נפשי יותר נעלה יותר.

הנפשיות הנשית שלנו, הטהורה רוצה גבר אמית לא ששונה מאיתנו רק במבנה גוף או שמוקד המשיכה שלו שונה משלך.. אלא משהו הרבה יותר עמוק ויפה. את כנראה עדינה.. וזוכה לחוש את הטוהר שלך שרוצה גבר אמיתי וממך להיות באותה מידה מוכנה לקשר אמיתי, ולא לשטויות.. אל תפזרי את הנשיות שלך לכיוונים זולים אלא לאחד וליחיד. מתוך קשר נעלה של גבר אהור ומזוכך לאישה ראויה.

בהצלחה 

שיש בך אמונה שלא תצליחי להגיע לזוגיות כמו של הורייך?

(כתבת "זוגיות שאפשר לקנא"...)

תיאזרי בסבלנות ואמונה

לרצות שכבר יפסיק הפחד והבלאגן , רק יתן לזה מקום להישאר

נסי להבין מה השורש

עוד עצה: נסי לראות מה את פוסלת באחרים ואולי זה יראה לך שזה קיים גם אצלך (כי כל הפוסל...)

סתאאאם- אני לא חופרת עד כדי כך..

אבל אני חושבת שחשוב להיות שבכני''קים טובים..

מונע מליוני דייטים..

חוסך הרבה כאב ראש של דייטים כושלים מראש...

אם המציע/ה את ההצעה מכירים גם אותך וגם אותו היטב - הייתי סומכת עליהם, ומבררת די בחפיף...

אז איך מבררים?

בבירורים את יכולה להתחיל בפרטים טכניים (איפה הוא גר, במה עוסקים ההורים, היכן למד/לומד, עשה צבא/לא, וכו'...).

אחר-כך חשוב שתבררי תכונות שחשובות לך/השקפות וכאלה...

אל תשאלי שאלות כלליות (האם הוא שקט?), כי הממליצים יענו לך את התשובות שאת רוצה לשמוע...

את צריכה להשתדל שלא יובן משאלותייך/טון הדיבור שלך מה דעתך/רצונך (להציג את שתי האפשרויות שקיימות - כתכונות טובות, כמו למשל: האם הוא אוהב לבלות עם חברים או שהוא משקיע יותר במשפחה שלו? סתם דוגמא.... אני לא טובה בלתת דוגמאות... מקווה שלפחות הבנת את דבריי: להראות את הצדדים הטובים בשתי האופציות, וככה האדם שמעבר לקו ירגיש חופשי לענות על השאלה בכנות ובלי לייפות את הדברים).

כדאי לשאול על עובדות (ואז הצד השני לא יכול להתחמק עם יפויי הדברים וכד'. אם תשאלי אם הבחור חברותי - ברור שיגידו שכן... כדאי לתרגם מראש את ה"חברותיות" לדוגמא מעשית - ולשאול אם הבחור אכן עושה x, y, z או לא...).

אני לא חושבת שכדאי לך לדלג על בירורים. באמת שחוסכים הרבה כאב ראש וכאב לב....

שיהיה ב"הצלחה גדולה!!!

וכתוספת למה ש w.w.m.n כתבה,

אני תמיד מעדיפה לברר גם אצל חבר קרוב של הבחור וגם אצל הרב שלו או כל דמות חינוכית אחרת שהוא קרוב אליו, כך אני מקבלת תמונה יותר מקיפה עליו.

ולשאלתך- כן, מבקשים ממנו באמצעות מי ששידך את המס' של האנשים שאפשר לברר אצלם עליו..

ונכון שלפעמים כל הבירורים האלה נראים מלאכותיים ולא אמתיים, אבל אין לך עניין לצאת עם מיליון בחורים אלא עם אחד- בעלך! ואם זה מה שיעזור לזה, יצא שכרנו בהפסדנו!

כמובן שלעשות את הבירורים בצורה נעימה תמיד יעזור, אבל לא לחפף!

שיהיה המון הצלחה ושנתבשר בשורות טובות!

וכמובן שאם צריך- אנחנו כאן!

וכתוספת למה ש w.w.m.n כתבה,

אני תמיד מעדיפה לברר גם אצל חבר קרוב של הבחור וגם אצל הרב שלו או כל דמות חינוכית אחרת שהוא קרוב אליו, כך אני מקבלת תמונה יותר מקיפה עליו.

ולשאלתך- כן, מבקשים ממנו באמצעות מי ששידך את המס' של האנשים שאפשר לברר אצלם עליו..

ונכון שלפעמים כל הבירורים האלה נראים מלאכותיים ולא אמתיים, אבל אין לך עניין לצאת עם מיליון בחורים אלא עם אחד- בעלך! ואם זה מה שיעזור לזה, יצא שכרנו בהפסדנו!

כמובן שלעשות את הבירורים בצורה נעימה תמיד יעזור, אבל לא לחפף!

שיהיה המון הצלחה ושנתבשר בשורות טובות!

וכמובן שאם צריך- אנחנו כאן!

יצא לי לקבל הצעות מאנשים שמכירים אותי ואותו, וכשאמא שלי ביררה התברר שזה לא מתאים.

לפעמים חברים חושבים שאתה בכיוון מסויים וזה לא תמיד נכון.

אגב, בבירורים מומלץ תמיד לדבר עם מישהו מבוגר שמכיר את הבחור/ה ולא רק עם חבר/ה כי מבוגרים בד"כ יודעים לתת תמונה יותר אמיתית ומדוייקת.

חוץ מזה, מצטרפת למי שמעלי שאמר שממש מומלץ לברר כי זה חוסך המון פגישות סתם.

קודם כל, אני יוצא מנקודת הנחה שהבירורים לפני זה רק לחפש דברים שבגללם לא תצא/י איתה/ו. מכיוון שאת הדברים הפחות עקרוניים עדיף לברר ישירות מול המדוייט/ת. ומכיוון שאני לא בא עם "רשימת מכולת" אני לא מברר.

חוץ מזה, שכמה פעמים יצא לי לברר על מישהי ובפגישות התברר שמה שאמרו לי ממש ממש לא נכון. (לדוג' אמרו לי על מישהי שהיא שמחה וצוחקת, ובפגישה התברר לי שהמחשב שלי יותר צוחק ממנה (ולא שזה משהו רע, אמרו לי ממש הפוך).

ועוד משהו, יש דברים שא"א לברר בטלפון. ז"א אם הבנאדם חברותי, רמה דתית, שמח, זורם. את כל הדברים האלה ממש קשה (אם לא בלתי אפשרי) להעביר למילים.

ושוב, זאת דעתי. ואני אשמח אם מישהו יסביר לי אם אני טועה.

מבחינתי בירורים לפני דווקא לא באים מנקודת הנחה של לפסול, אלא להיפך, לברר למה לי כן לצאת עם הבחור..

ואתה צודק שאכן קשה לפעמים לשמוע חוות דעת אמיתית על מישו- כי הרי לכל אחד יש אינטרס ליחצ"ן את חברו,

לכן צריך לדעת אצל מי לברר ואיך לשאול כמו שציינו כבר לפני..

ואין דברים שא"א לברר בטלפון! אם אנחנו עם רגישות ואוזן נכונה אנחנו נשמע בדיוק את מה שצריך לדעת..

(זה למשל דבר שאנחנו בהחלט יכולים ללמוד מהחרדים..- אבל אין צורך לפתוח לדיון!)

חוצמזה, לפעמים גורם שלישי יכול להקל על הבירורים, כי כביכול אין צורך לשכנע אותו לצאת עם המשודך וגם זה שמבררים אצלו מרגיש פחות 'מאוים'..

בתחילת דרכי נהגתי לבקש מהרב שלי במדרשה שיברר בשבילי, גם כי הוא יודע איך לשאול וגם כי ישאל את האנשים הנכונים שירצו בטובת הזוג ולא רק להסביר פנים.. אבל מאז כבר למדנו לעשות ת'עבודה לבד..

קודם כל, לבקש מגורם שלישי לא נשמע לי משהו, זה נשמע לי קצת כמו טלפון שבור.

אני לא מסכים איתך שאין דברים שא"א לברר בטלפון, נניח את רוצה לדעת עד כמה הוא מסודר, הסיכוי שיגידו לך שהוא מבולגן הוא אפסי. כמו"כ עם שמחה, זרימה, חברים ועוד כל מיני דברים שכרגע לא עולים לי לראש.

בכל מקרה, מה שאמרת לגברי שהבירורים באים לברר למה כן לצאת עם הבחור. זה נשמע לי נכון, וזאת תשובה שקיבלתי פעם. אבל לפי זה אין סיבה דווקא לברר אצל חבר/רב. מספיק לשאול את השדכן.

למה שהמועמדים לדייט לא יתקשרו ישירות ויבררו אתו כל מה שהם רוצים לברר?

למה להתחיל לטלפן לאנשים זרים, לתחקר ולרכל?

מציעים לכם מישהו (או מישהי)? תשוחחו על מי שמציע, תלמדו ממנו כל מה שאתם רוצים ויכולים ואחר כך תשקלו אם מעניין אתכם ליצור קשר ישיר ולקשקש קצת בטלפון.

עדיף כמובן שבחורים יתקשרו לבנות.

אם התשובה חיובית, קחו את המספר ותתחילו לפעול.

או לכל הפחות בידיעת הבחור ולא מאחורי גבו. 

מעבר לפרטים הטכניים, כל שאר הדברים הם התרשמויות סובייקטיביות לחלוטין! 

אדם אחד יכול לחשוב כך ואחר אחרת. 

יש לך ב"ה עיניים ואזניים - תתרשמי בעצמך. 

חוץ מזה, מה את חושבת שהרב שלו או חברים שלו יגידו לך? "אל תצאי איתו הוא בחור לא טוב"? 

אני באופן אישי לא מוכן לצאת עם בחורות שעושות בירורים מעבר לדברים הטכניים (רמה דתית, מה עושה בחיים ועוד כמה נקודות בסגנון) - כל בחורה שרוצה לדבר עם חברים שלי, שתצא איתם. 

אם היא רוצה לפגוש אותי ולגבש את דעתה עלי בעצמה - מה טוב. 

אם היא רוצה שמישהו אחר יגבש את דעתה לגבי, שתחפש מישהו אחר. 

כל פעם שאתן מתקשרות לברר,

אתן באמת מצפות שנגיד לכן:

הוא מבולגן, לא חברותי, עצלן וכו'

פעם התקשרה אליי אמא לברר... לאן הגענו, הבת שלך לא יודעת לברר?

כמובן שהתקשרתי לחבר להזהיר אותו, בכל מקרה, זה לא היה הסגנון שלו לגמרי אחרי דייט ראשון זה נגמר

אבל זה היה מצחיק, אחי ענה לטלפון והוא צועק לי "בוא שניה, מישהי רוצה לדבר איתך... ואני מנסה לתחקר אותו מי זאת והוא עונה לי "איזה זקנה"

וואו זה היה שופך!!

לצאת לעצמאות כלכלית.

שלא בהכרח חייבים להיות,

אבל זה היה בעיקר לשם הדוג'..

אני לא יודע כי אני לא נקרא יותר מדי זמן "רווק"

אבל נראה לי שכנשוי אני יהיה הרבה פות נייד ..

אני לא יודע אם באמת מודיעים על הכל אבל כשאני לא יכול ללכת

בלי להודיע או לנסוע שבוע לטיול נראה לי שזה יפריע...

שינה בשבת!!!

דווקא בתור נשואה נראה לי אשן יותר..

(נשואה. לא אמא. זה כבר משהו אחר לגמרי...)

וכמובן למלא את אותן לילות בהמון חברות, המון מוזיקה והרבה קורנפלקס.

בעלי ישתגע אם אני אעשה את אותו הדבר בבית. (אלא אם כן הוא יהיה משוגע מלכתחילה )

אם כבר יותר קריטי

• אחריות כלכלית..
• אחריות על הניהול של הבית- ניקיון, בישולין, וכו'.. (גם אם זה לא רק אני  אלא גם בעלי, זה מפחיד..)
• שאני לא יכולה "להתפטר" "להתאוורר", כשאני חיה בבית, אני יכולה לקחת שבוע שלא באלי לעשות כלום אלא סתם לישון כל היו וכו'..
• היחס לחברה שישתנה. למשל, אני כבר לא יכולה להעלות לצפון ליומיים עם חברות, או לסוע לשבת, וכו'..

לא חושבת שזה מונע ממני לעבור שלב, אבל זה בהחלט מפחיד..:

שבוע טוב ובשורות טובות!

לבד.

אני מניחה שכשאני אתחתן בעז"ה, אני אצטרך להיות עם בעלי כל הזמן (ז"א, כשהוא יחזור הביתה ונהיה ביחד) אני אצטרכך להתיחס, להקשיב, להשתתף, גם כשאין לי כוח כרגע.

אתה לא מחוייב לאפחד אחר..

שזאת שאלה מעט חופרת (עמוקה?!)..

אבל אשמח לקרוא תגובות נוספות..

בתור רווק, אני יכול להחליט ביום שישי שאני נוסע/לא נוסע שבת (אני מתכוון מבחינת אשתי, שלא בטוח שתזרום ככה). אני יכול ליסוע שבת בלי התראה מראש, ובלי שיצטרכו להתארגן במיוחד בשבילי (חדר/דירה).

אני יכול להחליט שאני יושב עם חברים איזה ערב, או סתם יוצא איתם בשבת לסיבוב או לסעודה שלישית של השבט.

בתור נשוי אני חושב שהדברים האלה יהיו יותר מסובכים.

ואם לא אכפת לך אני מוסיף שאלה (בעיקר לנשואים שנמצאים כאן): למה בכל זאת כן כדאי לוותר על כל הדברים האלה בשביל להתחתן.

על ששלי זה החופש לחיות לעצמי  בלי להסביר לאף אחד.

מצד אחד אני מחכה בעולם למישהו שאני יכולה לשתף אותו בהכל,

מצד שני נוח לפעמים לעשות דברים בלי להיות שקופה למישהו אחר...

וגם ללכת לישון, לקנות בגדים, לבלות, לעבוד מתי שרוצים וכמה שרוצים..

אבל בשמחה רבה מוכנה כבר לוותר על כל אזורי הנוחות ולפרוש כנפיים ולעוף מהלבד לביחד

זמן בלתי מוגבל= ללמוד תורה,לחשוב,לכתוב

לשחק כדורגל, לראות כדורגל כדורסל במוצ"ש נניח

(שבתור נשוי מן הסתם יוקדשו לשטיפת כלים אחרי שבת,

לצאת עם האישה לאיפשהו ולארגן את הילדים כי מחר יש ביה"ס)

אבל הדבר הזה קיים גם כשאתה לא בייניש...

ברוב המסגרות בחיים, אין דבר כזה זמן בלתי מוגבל שעומד לרשותך.

גם כשאתה לא נשוי

בסדר-אבל עדיין-זו מציאות החייםן שלי כרגע ואני מדבר בהתייחס אליה.

ובכל מקרה-לאדם עובד רווק יש עדיין לא מעט זמן פנוי ושליטה עליו-

יותר מלנשוי זה בטוח

התכוונת לכשאתה לא בייניש.

אני לרגע לא מזלזלת בביינישים, באמת שלא!

אבל מושג הזמן שלהם הוא שונה משל שאר העולם...

הם חיים מעל הזמן ולכן הם מרגישים שהוא לא מוגבל באיזה שהוא אופן... כי הוא נתון לשליטתם ובחירתם במלואו (גם אם יש מסגרת יום מובנית).

בכל מסגרת אחרת בחיים - זה לא ככה. גם כשלא נשואים.

להיות בייניש זאת פריבילגיה בפני עצמה.

כשאתה נשוי בדרך כלל חייבים לעבוד כי יש לשלם להמון גורמים...

בתור רווקה אני חיה בבית של ההורים אני לא באמת חייבת לעבוד... 

ובתור רווקה אני יכולה להחליט "היום אני נוסעת לחברה בירושלים" צריך להודיע לאמא (שלא תדאג) אבל זהו... אני לא חייבת באמת לדפוק חשבון למישהו.

בדרך כלל כשחושבים על חתונה אי אפשר להתעלם מילדים... וזה הכי מפחיד להתחיל לחנך ילדים.. 

כלומר מי אני שאחנך?? אולי אני לא אהיה טובה בזה?

הכי קל זה לפתח קרירה לעבוד בלי הפסקה.. אבל חנך ילדים זה הכי לא פשוט!! 

נוצה ברוח עצמאות כלכלית- את ממש לא חייבת לאבד את זה אחרי החתונה... אני מכירה לא מעט זוגות שלא חיברו את חשבון הבנק שלהם.. לפעמים זה אפי' עדיף... צריך לברר את זה לפני החתונה...

בכול מקרה למרות כול הפחד והחששות אני חושבת שזה שווה את זה  

אני אדאג להתחתן עם משהו זורם ונסע להמון טיולים והוא יעזור לי לחנך את הילדים כמו שאומר הפתגם "כשנגיע לגשר נחצה אותו" בעז"ה !! 

שני דברים שאני כ"כ מעתנגת עליהם כרגע...

אצל רווקים - האישיות יותר דינמית. יכולה לתפוס כיוונים חדשים יותר מהר, יותר בקלות.

לא בטוח שאת, שמתחתנת היום עם דני כהן בשעה טובה, תתחתני עם דני כהן של לפני

שנתיים, של עוד חצי שנה או של עוד חמש.

אבל דני כהן, אחרי שלוש שנים של חתונה, לא יוכל "לשנות גוונים" כמו דני כהן שעבר

כרווק את כל אותן השנים.

במובן מסויים, כשהתחתנת - אז הרבה חלקים אצלך באישיות יישארו כפי שהם.

(ודני, יא גבר... מלאמלאמלא מזל טוב!!! אתה מתחתן, כאילו!... אתה יודע שלא התכוונתי

לפגוע או משהו... הכל מאהבה אחשלי. <צ>)

אולי כרווק אתה משתנה אבל כשמתחתנים משתנים הרבה יותר!!

כי אתה חייב להתחשב בצד השני!! 

אבל כאן, התנועה היא מאוד מסויימת, זאת אומרת - לכיוון של בן/בת הזוג.

כשרווקים - יכולים לההפך לגמרי, בהרבה מישורים: עבודת השם, השקפה, סגנון לימוד,

דרך חיים, צורת הופעה, וכן הלאה.

כל זה בלי קשר, למעשה בבייני"ש כבד אחד, "מתנגד" רציני, שהרבה שנים אחרי

שהתחתן - התחבר לתורת רבינו נחמן, ועוד דרך הרב ארוש שליט"א... 

ממתי לגדודים יש שדכנית?!

זה צבא זה ?!

אח... החרדים האלו... 

איזה מוזר!

הלו הלו, יש בעיה עם הגדוד??

הגדוד שמבצע את כל הפעילות עומק של מרחב ג'נין בצורה הכי טובה שאפשר!

אבל הקטע עם השדכנית באמת מוזר..

זה לא רציני נכון....

נראלי אני יכולה להפוך לשדכנית של "נצח יהודה"-

מכירה לא מעט בוגרים ששרתו בגדוד הזה.. (מעניין למה?!)

מה? יש לכם שדכנית??????

נקרע עלי מצחוק הילד..

הם פשוט יסרבו פקודה ע"מ לא לפגוש אותה.

הם שם בשביל מטרה אחת - להראות שיש חרדים בצבא(90% לא חרדים באמת)

ואכן כן יש לגדוד נצח יהודה שדכנית!

לא תמי אנחנו כנים עם עצמנו או אחרים לגבי חסרונותינו.

לפעמים אנחנו באמת לא מודעים אליהם.

ולפעמים הסיטואציה של הדייטים היא לא טבעית וגורמת לאנשים להיות שונים

מה'אני' הרגל שלהם.

לגבי הדוגמאות שהבאת:

. 1.אדם שמשנה את דעתו כל הזמן הוא לא החלטי, זה לא אומר שהוא לא מאורגן-יש הבדל.

2. דייטים זו סיטואציה מאוד מביכה שגם גורמת לאנשים להיות לא זורמים-כי כל דבר זה-מה הוא יחשוב על

זה ,מה היא תחשוב על זה. וגם מדובר בשני אנשים זרים לחלוטין. ובהחלט ייתכן שאנשים שהם מאוד חברותיים בחיים

לא יהיו כאלו בדייטים.

ברור שבפגישות מתנהגים שונה ממה שמתנהגים עם חברים (וכל אחד יכול לראות את זה על עצמו).

זה נובע לדעתי מכמה סיבות: קודם כל, פגישות זה חממה. את נפגשת עם מישהו שאת פוגשת פעם ראשונה (או שניה או חמישית, זה לא ממש עקרוני) וכל מה שעושים הוא עדיין קצת מלאכותי.

וחוץ מזה, לכל אחד יש את הרצון להרשים, אני לא אומר שמשקרים ח"ו. אבל לפעמים כן מקצינים דברים שאנו טובים בהם ומסתירים דברים שאנו מתביישים בהם.

וכל פעם צריך להזכיר לעצמי מחדש, שגם אם אני מספר בפעם ה-200(כי הרי לא מדוייטות שואלות

על קורות החיים שלך) מבחינתה זאת פעם  שהיא שומעת

בדיוק כמו שכתבת: צדיק ומתוק. לב טוב ונעימות, ואהבת הבריות וכבודם, ועוד הרבה - וזה מצעירותו.

ברוך דיין האמת..=\

מגילה.

התפללנו עליו אבל לא שמעתי על הבשורה..

ולגבי המשניות..

בנות גם תופסות ??

Iמניחה שלאI

לא מנסה לעשות נצל"ש הסתפק בתשובה עיניינית..

אהבתי הביטוי, אני למדתי לאבי ז"ל מסכת . מקוה זה נתפס....

נשים יכולות ללמוד משהו שקשור אליהן, אבות , מגילה ראש השנה...

בבא קמא, בבא בתרא, (אם האוטו שלך דופק את האוטו של השני- או אם השור שלך נוגח את השור של השכנה? )

ברכות (נשים בעי רחמי)

שבת (אפילו נשים חייבות לשמור שבת..)

גם למי שאומר שנשים לא חייבות דאו' בלימוד תורה לשמה-

ללמוד עמ"נ לקיים הלכות- הן בוודאי חייבות

ובוודאי שגם מה שלא חייבות- הלימוד מוסיף זכות מרובה!

(אני צריכה להגיד "שאלתי רב" על הפיסקא הזו^^^ אז כן- שמעתי מכמה וכמה רבנים!)

בעזהי"ת.

ויש סוגיות שפחות...

אין מה לעשות, התורה לא שיוויונית

נכון- לאישה אין ממש יותר מידי שייכות להלכות חקירת עדים בבית דין

או להלכות מליקת עופות לקורבן

או להלכות כהן גדול שרוצה לייבם

(ויש עוד כמה לרשימה)

זה משאיר בערך את רוב התורה- ובטח שרוב  שבטווח השו"ע - בתוך טווח הדברים שנשים חייבות ללמוד

ולו רק כדי לדעת לקיים

שאם רוצים להבין את ההלכות שקשורות לנשים באמת

צריך להבין את התורה באמת

ובשביל זה כדאי ללמוד גם דברים שלא קשורים באופן ישיר לנשים 

(כי איך אפשר נגיד לדבר על קדושה בנישואין, אם לא נגענו גם קצת בקדושה של קרבנות [-למרות שזה לא רלוונטי לחיים של אשה כיום]? וכו').

אז נכון שבמשניות עדיף בנים - כי הם לומדים תורה בתור "מצווים ועושים", וזה - מצד מצוות לימוד תורה - יותר

במעלה מהלימוד של מי שאינה מצווה ועושה. אבל אתי כולה ללמוד הלכות ששייכות גם לנשים (שבת, שמירת הלשון

וכו') - ובהיות שגם נשים צריכות ללמוד הלכות על מנת לקיים, אפשר להקדיש לימוד כזה לעילוי נשמתו. 

והוא אכן היה חתנו של הרב צוקרמן.

אם אני לא טועה יושבים שבעה במצפה רמון.

יושבים שבעה בביתו במצפה רמון

"חבל על דאבדין.." הרב אהוד היה יהודי ענק.

אשריכם

דבריהם הם הם זכרונם. ומכיוון שזה קשוא לפורום. אז הנה משהו מתורתו:

הצניעות היא העמדה המבליטה שהעיקר זה החלק הפנימי והנסתר שבחיים. עמדה זו מופיעה בחיים המשפחתיים; מה המשפחה מבליטה? האם המשפחה מבליטה את עצמה כלפי חוץ או כלפי פנים?  צניעות זה לא ההתמודדות עם יצרא דעריות, אלא זו גישה לחיות חיים פנימיים.

דבר ידוע הוא שאצל הערבים אין שום צניעות. זה שהם מוסתרים זה לא אומר כלום. הרצון להסתיר בא אצלם ממקום אחר, אדם יודע מה יש בלבו ולכן הוא חושש ממה שיש בלב חברו, והתוצאה היא שהוא מסתיר את אשתו. זה בעצם סוג של אלימות. אלימות כזו שבני האדם כולם עומדים עם חרבות, לכן האדם הולך ברחוב גם הוא עם חרב ובנוסף לה מגן לעמוד מול כל החרבות. האווירה הכללית היא מאד אלימה. מאד פרימיטיבית, מאד גסה, בלתי צנועה בכלל. כולם הולכים עם חרבות וכידונים, ועל מנת להתגונן האדם מתלבש כמו אביר בימי הביניים עם מגן שמקיף אותו סביב סביב, כדי שלא יראו אותו, שלא להיחשף לכל החרבות.

לעומת זאת, עמדה של צניעות, זה היכולת לפגוש את העולם הזה נכון. כלומר, לפגוש את העולם הגופני נכון. העולם הגופני הוא המגע עם עולם פנימי עשיר מאד. ולפגוש נכון את העולם הזה קוראים צניעות. האדם תופס את החיים נכון. לכן, עיקר הצניעות זה החיים המשפחתיים, כי החיים המשפחתיים יש בהם אמון ואהבה ושמחה ואחריות, המון! המון דברים מתפתחים בחיים המשפחתיים. בעצם העובדה שהם אינם פונים כלפי חוץ, אל מלחמת החיים הגלויה, אלא הם פונים כלפי פנים, זה כבר אומר שעולם שלם של אחריות, מוסר וצִדקות מתחולל בתוך החיים פנימה. זו הסיבה שהצניעות היא הנושא המהותי למשפחה....

הצניעות זה הנושא המהותי, "הצנע לכת עם אלוקיך". הבלטת העולם הפנימי. אני מצניע, כי אני לא נותן לדברים הפנימיים להיחשף מיד. הג'ונגל מתאים לגידול חיות כי אין להן צניעות. תמיד הם שופים לעין השמש. ברגע שחיה נולדה, היא עומדת מיד במלחמה, מרגע שנולדה היא צריכה להגן על עצמה, היא צריכה מיד צבעי הסוואה, היא מתחבאת מיד במאורה.

לעומת החיה, האדם עובר תהליכים ארוכים מאד. על מנת שהתהליכים המשמעותיים שהוא עובר יוכלו להתפתח ולא יצטרכו להתעמת עם העולם שבחוץ עליו להצניע את החיים שלו .

שבת שלום!

ולאור ה',
שווה בדיקה, אולי קצת חסר שם "התלהבות-חסידית" אבל בהחלט יש שם בחורים ששווים בדיקה!

אלא להכיר את הבחור.

כל בנאדם הוא אופי שונה לגמרי, נכון שהישיבה משפיעה, אבל זה כמו להגיד "מכירים את האחים שלו?" 

שיצא לי להכיר בחור שלומד שם- בין חברות שהתחתנו עם כאלה או בין שניסו להכיר לי,

כל פעם, אבל כל פעם אמרו לי- 'אבל הוא לא הר המורניק כזה, הוא שונה..'

ומאחר וכל אחד מהנ"ל היו כ"כ שונים אחד מהשני..

עדיין לא הבנתי מה זה אומר הר המורניק..

הרבה פעמים הבחור בכלל לא כמו הישיבה, אבל זה שהוא בחר ללמוד דווקא בישיבה הזאת, זה אומר משהו..

בכללי, בהר המור יש חברה מעולים! [אח שלי למשל!]

בשורות טובות!

אם היית חושד בתמרים לפני ט"ו בשבט- המצב היה אחר לגמרי..

אח שלי לומד שם. נראלי לעומק..

אשמח לעזור אם אוכל.. מוזמנת לאישי..

בשורות טובות!

בבקשה אל תשאלו מאיפה! (ואל תנסו לנחש כי מן הסתם אתם תעלו רק על חלק מהתשובה... ואת החלק השני לא אחשוף כדי לא לעשות אווטוינג. מצטערת.) אפשר אפילו לומר שמכירה טוב.

מוזמנת בשמחה לאישי!