פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1575)

אם כן אז שמעתי על זה...

זה עובד רק אם מאמינים בזה באמונה תמימה...

שמעתי על זה מאנשים שזה עבד להם.

הלכתי לשם לפני חודש וחצי ועדיין אין תוצאות (אולי לא עבר מספיק זמן... או שלא האמנתי בזה באמונה תמימה (לפי מה שאמת ואמונה אמרה))

כל המחיצה שם מלאה פתקים של "באתי שני, חמישי, שני. הבטחתי לפרסם  - ונושעתי"

וגם הלכתי.

לא כ"כ הבנתי..

הולכים לקבר שלו בימים שני,חמישי ואז שני אחרי זה.. ואז מבקשים מה שרוצים וזה מתגשם...?

הולכים לקבר שלו שני חמישי ושני,

יש שמה נוסח של תפילה שאומרים

כל פעם,

ואת נראלי גם צכ'ה להבטיח

שכשתיוושעי תבואי לקבר שלו להודות.

יש בגן הורדים גשר כזה ואחרי זה יש צומת  עם רמזורים לפני המנערה של גן סקר.....שם פונים ימינה(אם את מגיעה מגן הורדים)ממשיכה ישר איזה 5 דק' יואז את רואה את זה מצד שמאל שלך"(ממש קשה לפספס את זה...יש שם אנשים לייד)

לאחת המשאלה התגשמה

ולשתיים עדיין לא

אבל מספרים שכל הזמן אנשים עושים שם מין מסיבות הודיה ומספרים את התגשמות חלומם

בס"ד

אם באים מתחנה מרכזית /בניני האומה הולכים לכייון גן הורדים/גן סקאר(=חלק משביל הדיטיים)
בצומת פונים שמאלה לכיוון גן סקאר ואז בצומת הבאה  ימינה
ממשיכים ישר ובית העלמין נמצא בצד שמאל

בשורות טובות

סרט מדהים! חובה לראותתת

את בן/בת הזוג!

אני מקווה בכל מקרה

בע"ה לאורך ימים ושנים...

תתפללו עלינו...

זה שונה לגמרי אהבה להורים לאהבה לבן זוג...

בכל מקרה שתהיה בת זוג נדע לענות יותר טוב..

מי משווה בכלל?

זה כ"כ שונה!!

אהבה של הורים זאת אהבה א-סימטרית. זה מקום של נתינה ענקית (מההורים) בלי גבול ותמורה, סוג של דיסטנס. להורים יש מושג של יראה- שלבני זוג אין. אצל ההורים זה לא תלוי מעשים- זה תלוי העובדה שהם ההורים שלך. אצל ההורים אין הרבה שינויים כמו אצל בני זוג שזה עליות וירידות ועבודה.

בקיצור- שונה לחלוטין.

סתם כי את מותק.. |מנצל"ש בלי בושה|

כי ירוק זה גם לרוחב...

קודם שיהיה, אחרי זה נדבר.

נראה אותך עונה על זה>>!

אם כן - הוא באמת ארוך

כי רואים שאלה מלפפונים אירופאים == פחות טעם וצבע, אבל הרבה יותר רחבים וארוכים

עוד קצת זכורה לי התקופה שהיינו אוכלים בשבוע שלם מלפפון אחד בלבד, מרוב הגודל...

אז בפעם הבאה שימי לב על מה את שואלת

בס"ד

זה שני סוגי אהבה שונים בתכלית.

מעיישה שהיה כך היה,

לפני איזה כך וכך שנים בישיבת ר"ג, היה בחור שנפגש עם עלמת חן, נפגשו הלוך ופגוש, עד שהרגיש הבחור, כי העסק רציני והם הולכים להתארס.

משנהיה כך,  התחיל ידידינו היקר ללחוש פה ושם באוזני  חבריו, שהוא הולך להתארס בקרוב.

ויהי היום, והנה נפגש הבחור עם הגברת המדוברת, מבחינתו בא הוא, ע"מ לסגור את הקצוות ולסכם על אירוסין, אך שערו בנפשיכם מה רבה היתה תדהמתו, כששנפגש עם העלמה, היא פיזמה את ה"זה לא ילך ביננו" הידוע לשמצה.

הוא אמר, חשבתי שנדבר עלי אירוסין,אבל היא, אין אירוסין... יש לי חבילת ופלים, קח ופלים, מה אעשה עם ופלים? תמה ידידינו,  תחלק לחבר'ה, ענתה.

ומאז, מנהג הוא כדין, בקרב ביני"שי ישראל, לחלק ופלים לחבר'ה, והנח להם לישראל, מוטב שיאכלו ופלים ולא יאכלו סרטים..

ויש שהקפידו שתהיה זו חבילת ופלים פתוחה, ויש הדוקא בחבילת ופלים סגורה איריא, ומכל מקוםל לכו"ע המחלק ופל מצופה לא יצא ידי חובתו.

זה היה ופלים לימון, כי כשהיא זורקת מביאים וופלים לימון.

חוץ מזה.. למדתי שם ואף פעם לא סיפרו את הסיפור הזה כשפתחו וופלים.. (ול"ע פתחו..)

בשם אחד החברה מהישיבה שלי:

יש מימרה ידועה: "מזונותיו של האדם קצובים מר"ה עד ר"ה"

הוא אמר שלא המזונות שלו (יענו האוכל) אלא המזוינס', כמה פעמים הוא יצטרך לפתוח וופלים השנה... (ולברך מזונות)

יה"ר שזו פעם אחרונה שנפתח וופלים!

עם הרבה מסר!

תודה!

ולטובתך, קחי את הרצון הבסיסי הזה קדימה

ונסי ליצור איתו קשר ממשי.

בהצלחה!

אם את בגיל ששייך להתחתן (אם לא - אז סתם בגיל צעיר חבל ליצור קשר), אז את יכולה בלב שקט לנסות לברר.  כמובן - בשכל. יש מי ששייך לברר איתו ישירות - ויש דרך צד שלישי.  אם יתברר שגם מצידו יש מה לדבר - קדימה, תתבררו. אם יתברר שלא שייך מבחינתו - תסיחי את הדעת.  אך בוודאי שלא כדאי סתם להסתובב עם מישהו בראש בלי לדעת אם יצא מזה משהו.

והפרש של שנתיים לטובת הבחור, בגיל נישואין, זה ממש מצוין.

בת כמה את?

שאני בת 18...

סיימתי בגרויות אבל אני יוצאת לשירות לאומי...

לא יודעת אם מתאם לי בכלל.....

להתבגר קצת

להכיר את החיים בעולם שלא מתחת לסינר של אמא...

להכיר מה זה לגור בדירה עם שותפות- ואיך מסתדרים...

הבלחיות יכולה לחכות קצת..

יש בזה שיקולים לשני הצדדים, שאני מניח שבתור אולפניסטית ממוצעת חפרו לך עליהם (או לפחות על צד אחד שלהם... ) מספיק פעמים, וחבל שאני אחפור לך עליהם שוב.

בסופו של דבר, תנסי לעצור רגע ולחשוב- את רוצה להתחתן כרגע?

תנתקי את עצמך ממה ש"בא לי" וממה שקורץ כרגע לעשות, ותעבדי עם השכל.

אם את רוצה להתחתן- לכי על זה. אם לא- תתרחקי כמו מאש...

תעשי שירות לאומי.. תתפקסי על עצמך - ואולי יהיה מה לדבר בהמשך

(כן, עכשיו כולם תהיו בהלם שלא שלחתי אותה להתחתן..

מה לעשות? למקרה דנן לא נראה לי שייך)

(ולא מתנגד באידאולוגיה לחתונה בגיל צעיר..)

לפי מה שכתבת, אני מסכימה עם הכותבים כאן- שעוד יש זמן.

אבל גם לי אל תקשיבי

תקשיבי לעצמך, ולה' יתברך- מה הוא רוצה ממך עכשיו?

כמובן תתפללי על זה, לא לפספס את רצון ה'

ולכי להתייעץ אחרי זה עם אנשים חכמים-

(אבל כאלה שיקשיבו לך לפני שעונים...)

האם את מוכנה?

ואולי יש משהו ספציפי  שאת צריכה לעבוד עליו לפני?

בהצלחה ענקית

וברוכה הבאה לפורום!!!

אני לא מי יודע מה מפה.. אבל כיף שאנשים חדשים מצטרפים עם שאלות.. 

(נראה לי..

בכל אופן.. שיהיה ב"הצלחה מרובה

ושבוע טוב

מצד אחד - אם מישהי מרגישה שענין הנישואין עוד רחוק ממנה, או שזה פשוט באמת עדיין לא שייך לעניינה - אז זה לא זמן לגלגל דברים בכיוון זה.

מצד שני - אם היא כן קרובה לשלב הזה ויש מישהו שנראה לה מתאים, לפעמים יש מקום להתחיל לבדוק.

מה שברור, שלהיות "בין לבין" - דהיינו, עם מישהו ש"כל הזמן חושבים עליו" ולא לעשות כלום בענין, זה גם לא טוב. גם מצד עצם ה"התבשלות" בתוכך; וגם הלאה - מה יהיה אם באיזשהו שלב יחליט להכיר מישהי ולהתחתן, אז זה יישאר כתחושת "פיספוס"?

על כן נראה, שהטוב ביותר שתתיעצי עם מישהו/י מיושב/ת שאת באמת סומכת עליו/ה ומכירך היטב. ותחשבי גם בעצמך - וכמו שכתבו כבר כאן.

אך אם תחליטי שלעת עתה לא - אז תורידי את זה מראשך לגמרי, ותחליטי שבבוא הזמן תבררי אפשרויות וגם את האפשרות הזו, אם תהיה רלוונטית אז ואם בכלל עדיין ייראה לך מתאים.

ואם תגיעי למסקנה ששייך לברר כעת - גם אז יש מקום אולי להתייעץ עם מי שתתייעצי, באיזה אופן מתאים לבדוק את הענין.

ככלל, "מישהו שכל הזמן חושבים עליו"- לפעמים זה סתם הסתבכות שטותית בראש, ולפעמים יש בזה משהו אמיתי ששווה בירור.  אחרי הכל, כדברייך, את עוד לא ממש מכירה אותו..

איך קרה השינוי בין פה לבין פה?

אולי כדאי שנהנה קצת יותר זהירים כשנחנו מייעצים דברים לאנשים בפורום (ואולי גם בחיים).

לא תמיד יש לנו את כל הנתונים, ולא תמיד אנחנו גם שוקלים אותם נכון.

בקיצור, אולי כדאי שנהיה טיפ טיפה פחות החלטיים.

אולי גם עם טיפה יותר אמון באנשים שלהם אנחנו מייעצים ויותר נתינת מקום לעולם הפנימי שלהם.

לתשומת לבנו...

אולי לא התעמקתי מספיק. אבל לא ראיתי הבדל מהותי בין ה-פה הראשון ל-פה השני..

ועם זה אתה ודאי צודק לגבי הזהירות הנדרשת.

ממעקב אחרי תגובות כאן, "ד." הוא בין האחרונים להעיר להם הערה כזו.

הרי ניזהרתי מאוד בתגובתי הראשונה וכתבתי "אם את בגיל ששייך להתחתן", כלומר - הבאתי בחשבון שהיא צעירה מידי, והצעתי (לא פעם ראשונה) שאם כך הוא, לא תיצור קשר בגיל מוקדם מידי כשאינה מתכוונת להתחתן - ואני עומד בדעתי זאת, כמובן.

כמו כן, כיוון שציינה הפרש של שנתיים - אז "מתוך נתינת מקום לעולם הפנימי", כלשונך, של המתייעץ, כתבתי שעקרונית זה הפרש מצוין - אע"פ שלכאורה זה ידוע לכל; אך היא כתבה - אז כיבדתיה.

והנקודה העיקרית היתה, שלא כדאי להסתובב עם "מישהו בראש " בלי לעשות עם זה כלום, וזו גם הסיבה המרכזית שהגבתי, כדי להציל מסיבוכים שיכולים לצמוח מדבר כזה.  וגם בתגובתי השניה הזכרתי שוב את הנקודה הזאת, בגלל חשיבותה.

כך שגם אם היתה קוראת רק את התגובה הראשונה בלבד ומחליטה שהיא פועלת על פיה - הדבר הראשון שהיתה עושה זה לבדוק אם היא בגיל "צעיר מידי"..

וזה בדיוק (וכן תגובתך לעיל) מה שהביא, להבנתי, לכתיבתה השניה "אז זהו, שאני בת 18"... מילים אחרות: גיל גבולי..    ולכן, בהמשך ישיר לתגובתי הראשונה - הצעתי לה שבמקרה כזה תתייעץ עם מי שמכיר אותה אישית, ועם עצמה, כדי לדעת אם לה אישית זה מתאים בשלב זה.  ושוב - הצעתי לה באיזה אופן לא להישאר עם זה בראש "סתם", בכל החלטה שתחליט. כבר קרו דברים לא נעימים מאי-סגירה של עניינים.

אז אין כל "שינוי" מהותי".

כעיקרון, אדם שמבקש עצה בפורום רוצה שיעזרו לו. ומניח שיעזרו לו על פי הנתונים שהציג. וכשרואה שהעצה אינה יודעת נתון מסוים - גם חוזר ומעיר על כך. 

אני בוודאי מסכים עם דבריך שצריך להיות זהירים כשמייעצים, בפורום ובחיים, כמו שאכן עשיתי למשל בדוגמה שהבאת; ולאידך - "מכללי הזהירות שלא תרבה להיזהר"; גם מהקיצוניות השניה יכולים להיגרם נזקים (כבדים). אדם ממוצע שכותב בפורום יודע ( אני מקוה - מתוך האמון שיש לי באנשים שפה) שהעצות מוגבלות למה שמכירים אותו ולנתונים שהוא מספק.

בשאלה כגון זו, על "מישהו שלא יוצא לה מהראש" - שזה דבר שהעזרה בו ממש מתבקשת; וכשידוע מה יכול לקרות אם לא עושים משהו עם דבר כזה; וכשהעצה המתבקשת היא פשוט האם כדאי לעשות משהו עם זה - אינני חושב שנכון לנהוג בזהירות מוגזמת..  הרי לא ביקשה עצה אם להתחתן איתו... אלא בסה"כ אם לפנות אליו באיזשהו אופן בהתחשב בהפרש הגילאים שביניהם.  אז התשובה על זה ברורה: אם את לא צעירה מידי - למה לא. 

אדרבה, מי שנותן אמון במתייעץ, מבין שהוא לא מטומטם ושאינו מצפה מאיתנו שנגיד לו שיברר קודם אם זה בן זוג ראוי וצדיק וכו'... אלא שנענה על הנתונים שהביא.  אלא שמתוך זהירות, מלבד מה שכתבנו על "לברר", הזכרנו את שאלת הגיל - ואכן כתבה שזו בדיוק השאלה...

הקיצור, עם הסכמתי הגמורה עם דבריך שצריך (לפעמים..) להיות פחות החלטיים; ועם אמון באנשים המתייעצים ונתינת מקום לעולמם - אינני רואה דבר בתגובתי שסותר את זה. אז אולי כדאי גם לך לאמץ את דבריך היפים - ולהיות קצת פחות החלטי ונותן יותר אמון גם במי ש"מייעצים" ובעולמם הפנימי... אע"פ שבוודאי כוונתך היתה לשם שמיים.

וכמו שכתבתי: חלק מהאמון ונתינת המקום חייב להיות גם זה, שאם מישהי מבקשת התערבות ב"עולמה הפנימי" ולהגיד לה מה עושים, צריך לסמוך עליה שהיא מבינה למה היא שואלת ואת מגבלות העונים, לפי הנתונים ששאלה.  אגב, אכן קורה שמפרשים נתונים שמוצגים באיזה שירשור לא נכון, ומגיבים לפי מה שהובנו. לי אישית כשקורה דבר כזה, ומעירים על אי הבנה נכונה - אין כל בעיה להתנצל על אי ההבנה..

והערה לסיום, נכונה לא רק למקרה זה ואני מניח שלא רק לי: יכולתי בקלות לשאול קודם "בת כמה את" במקום לכתוב "אם את לא צעירה מידי"..   ההנחה שלי שאם אחת שואלת שאלה כזו - יש אולי עוד כמה, כן בגיל מתאים, שיש להן "מישהו בראש", והן מתביישות ליזום וכד'.  ולכן אני מעדיף לכתוב "אם..."וכו'. אם היא לא תיעזר בכל התשובה אלא רק בחלק המתאים לה - אולי מישהי אחרת, שגם מתביישת לכתוב בפורום (יש כאלה), תאזור אומץ בגללזה ותיזום קשר. אולי אפילו ייבנה בית מישראל בגלל זה.. יכול להיות.

כתבתי תגובה במשך 3 שעות(!), אבל היא נמחקה...

בכ"מ, החלק החשוב בה היה שאני מתנצל על מה שהיה משמע מהתגובה שלי ושממש לא התכוונתי לתקוף אותך אלא להעלות נקודה קטנה וחשובה.

על החלק שבו כתבתי שם שעל מה בדיוק אני חולק עליך נוותר...

באמת חשובה - רק לא כ"כ רלוונטית לנידון זה.

מכל מקום, עיקר התשובה שענית לה היתה באמת ממש לענין (אני רק הייתי נזהר טיפה יותר לא להגיד לבחורה בת 18 בהתלבטות, שאם היא מחליטה שרוצה להתחתן - "שתלך על זה". במצב כזה, שלא וודאי לה מלכתחילה, עדיף שתתייעץ גם עם מי שמכיר אותה).

יישר כח ושבוע טוב.

בינתיים נוסף נתון שני נתונים אחד היא בת 18,

והשני (היותר משמעותי), שהיא לא יודעת אם מתאים לה בכלל.

וזו שאלה שממש אי אפשר לענות בלי להכיר בן אדם האם הוא בשל לנישואין.

לעומת זאת, לפעמים אפשר לתת תשובות לשאלות כלליות, למשל האם סביר שבת תנסה ליזום קשר.

ובמיוחד לתת כיווני חשיבה ורעיונות, והשואל יחשוב האם שייך להעזר בהם.

ולגבי הזהירות בייעוץ, הרבה פעמים אני רואה תגובות למקרה שמישהו מתאר, ותוהה איזה תגובות היה הצד השני מקבל אילו היה מתאר המקרה מנקודת מבטו.

(תוך כדי שאני כותב את התגובה אני רואה שדן כבר ענה בעצמו...)

האמת שאני אפ'עם לא כותבת בפורום הזה ..רק צופה בשלט רחוק.. אבל הפעם הייתי חייבת להגיב..

כי המקרה די מוכר לי אישית..

אבל לפני זה שתי דברים שלעניות דעתי את צריכה לחשוב עליהם.

1. הבחור בן 20 (אם את בת 18 והוא גדול ממך בשנתיים) את חושבת שהוא בעניין של לצאת, דייטים וכו?

2. את בת 18 לפני שרות לאומי.. נכון שכולנו רוצות שיאהבו אותנו ושיהיה לנו קשר משמעותי השאלה מה הזמן הנכון בשביל זה.. אם את מרגישה שזה הזמן בשבילך.. תפדל.. לכי על זה.. אבל אולי עכשיו מה שנכון לך זה להתפתח לגדול קצת..שנת שרות משנה המון בחיים!! ואולי גם תכירי אנשים חדשים שיעניינו אותך הרבה יותר ממנו..

ולסיון אנקדוטה אישית..

לקראת סוף ההדרכה שלי בסניף.. גם אני ממש רציתי לפתח קשר רציני עם מדריך אחר מהסניף..

(הייתי בת 18) לפני שרות וידעתי שזה לא ממש הזמן בשבילי..  ולא עשיתי עם זה כלום 

אחרי שנתיים כשרגשתי בעצמי שאני מחפשת קשר רציני לחיים החלטתי לאזור אומץ ולשאול אותו..

(לא. אין חתונה בסוף..) משם לשם בסוף הוא אמר שזה לא מתאים לו..

אז אני לא אומרת לחכות שנתיים וגם לא בטוח שעכשיו זה נכון לך..

אבל מי אמר שלו זה מתאים והוא רואה את זה כשייך..

לשאול תמיד אפשר אבל לא לבנות על זה..

בהצלחה.

שלום רב,

אני מסכים לנקודה האחרונה ש'לשאול אפשר אבל לא לבנות על זה' גם מהסבה שנאמרה - אולי מהצד השני זה בכלל לא שייך. וגם מסבה נוספת, שאולי אחרי מפגש אתו מיד יתברר לך שמבחינתך זה לא שייך. לפעמים אנחנו מדמיינים על מישהו כל מיני דברים אבל כשמכירים באמת מגלים שהדברים קצת שונים ממה שחשבנו.

בכל אופן, אני מצטרף לדברי כלם, שאם זה הזמן אז שיהיה בהצלחה ...

ב"ה

כשלי עולות שאלות כאלו, לרוב אני מעלה אותן כדי לקבל "גב", לחפש שאנשים תומכים בי בשביל להרגיש שאפשר לעלות לשלב הבא.  האמת שלרוב אנשים מאכזבים אותי בקטע הזה, אולי הם מרגישים שאני "תלויה" בהם. (לא נכון, זו התיעצות בריאה. זו היכולת לסכם שלב בחיים ולהמשיך הלאה וחלק ממנה, כן, זה לדבר עם מי שליווה אותך בשלבים הקודמים).

אז, אם זה מה שאת מחפשת, בבקשה. יש לך את מלא הגיבוי ממני.

אם את רוצה עצה, כשאת מבררת דרך צד שלישי, תחפשי מישהו שאוהב אותך ויודע דבר או שניים על הלכות לשון הרע. זה ממש יכול להרוס קשר מישהו שהוא לא יודע.

בהצלחה בכל אשר תפני!

מציע שתשוחחי עם אמא שלך. היא מכירה אותך ויודעת יותר מרבים אחרים אם את בשלה לחופה. היא גם תוכל להעריך לפי סיפוריך אם הבחור בשל.

השלה הבא הוא שהיא בעזרת מכרות תתחיל לחפור.

אם האמון שלך באימך לא אי אי איפני לדודה או מבוגרת אחרת שאת מעריכה אותה וז תחזרי לאמך.

השאלה אם את רוצה לצאת איתו כי יהיה לך כייף (מתוך הנחה שבהמשך- הקשרבע"ה יכול להוביל לחתונה), או בגלל שאת מרגישה שאת כבר מוכנה להקים בית, על כל החובות (תשלימי את שנת השירות כשאת נשואה, בהמשך תתחילי ללמוד וגם הוא עדיין ילמד ואם תהיי בהריון זה לא יהיה פשוט בשלב כה מוקדם אם את עדיין לא בשלה להתחתן לקחת אחריות על תינוק שלא יתן לך לישון ביום ובלילה, ללמוד ולנהל בית.

אם זה השידוך שלך, הוא יחכה קצת. תתחילי את השנה ותני לעצמך פסק זמן למחשבה עד חנוכה. אם תצאי איתו אז, עד שתיפגשו ותחליטו השנה תגיע לקראת סופה.

וכשתחליטי שאת בשלה לכך שאם הקשר יוביל לחתונה- את יכולה להתאים עצמך לכל הכרוך בזה, תוכלי לבקש מחברה שתציע לו להיפגש איתך, כאילו זה רעיון שלה (אני מכירה בחור שהתלהב מבת של המורה שלו ושלח חבר שכביכול הציע לו אותה... והם התחתנו)

אבל אין לי סיכוי להבריז מהשירות

בעזרת ד' שיביא ברכה לכל המשתתפים

מכל מיני מקומות.

ועצמאית- אפשר ברגל מארלוזורוב (20 - 25 ד' בערך) לכיוון גבעתיים, אני מניחה שתהיה תנועה ערה לאזור, אוטובוסים- אין לי מושג עם כל השינויים שעשו.

בס"ד

http://www.dan.co.il/news/news.asp?id=4423

למרת שעדיף ברגל

וזאת לא בעיה שבנות ילכו לשם?

ולגבי בנות- הלכתית אין בעיה...
               בטיחותית גם לא אמורה להיות...

אין בעיה שבנות יבואו.

רק תקחו בחשבון שזה בית קברות צר

ויהיה מליון אנשים.

אני בגלל כמות האנשים יצא לי לפול על קבר

ממש מפחיד.

ולא מה שביקשתי שם לא התמלא,

אני לא מאמינה בסגולות האלה.

אמנם עשיתי עוד דברים אבל ביקשתי להתחתן וזכיתי....

וברוך ה' זה עזר .. !!!

רק חשוב לזכור שהצדיקים הם מקשרים ביננו ל-ה' יתברך ,
הם לא זה ששולחים את הישועה -הם עוזרים לקרב אותה !

בשורות טובות !

ולא הגיע..בלי נדר אני אסע עם האוטו היום..זכותו תגן עלינו!

חלילה לצדיק. אז מה' אני יכול לבקש מה וכמה שאני רוצה.. מה זה זה?

יכול להיות שיש הבטחה שרק דבר אחד הצדיק יעשה השתדלות וזה אני כבר לא יודע לא בקיא ולא מכיר.

! הבנת בגלל שהצדיק יכול לעלות את התפילות שלך למעלה גבוה  גבוה!

חי - ארנב          סיבה -  בגלל כל הארנבים שמסתובבים פה בפורומים.

צומח - אספרגוס    סיבה - סתם כי חיפשתי משהו הזוי

דומם - את חפירה        סיבה - כדי שיוכלו לחפור פה.

מי שרוצה יכול כמובן להוסיף ארץ עיר וכו'

ארץ- בולגריה.    סיבה: ע"ש הגבינה הבולגרית, שכל בחורה שתתחתן תשמח לפזר לבעלה על הפיצה הביתית.

עיר- בני ברק     סיבה: כל הדיונים למינהם על ההבדל שבין דת"ל וחרדי.

חי- ברבור         סיבה: זו חיה עדינה, כמו הבחורות פה.

צומח- בננה      סיבה: דומה לירח=> שרשורי הלילה ההזויים.

דומם- בטון       סיבה: אחד המרכיבים החשובים בבית.. והרי כולנו פה כוספים לאחד כזה משלנו.. לא?

מקצוע- בנקאי   סיבה: אחרי שנתחתן, שלא נזדקק לבקר הרבה בבנק- אלא אם כן זה ע"מ להפקיד ירושה..

ג כי אתה גנוב על כל הראש שאתה פותח את השירשור הזה... באמת ציפיתי לראות מ-ה-?-?? תעשה

ארץ- גרוזיה -כי זה מה שתמיד אומרים...

עיר- ג'רוסלם- הולך?  כי- עיר הקודש!

עיר- גזר! כדי שנוכל לכתוב את זה גם ב"צומח"

חי- גרביל. כי אני רוצה שמישו יסביר לי מה זה החיה הזו

צומח- גזר. (לא זה לא אותו אחד.) למה? ככה.

דומם- גפרור ( כי ככה בעלי אמר)

מקצוע- גמלאי- כי זה לא באמת מקצוע....

ארץ- דרום אפריקה- נשמע כושי אבל יש שם לבנים.

עיר- דאלאס- הראשונה שחשבתי עליה.

חי- דמבו- הפעם הראשונה ששמעתי על הקטע עם החסידות...

צומח- דוחן- אמא שלי אוכלת את הזבל הזה, ואני בחיים לא נוגע!

דומם- דלי- יש אנשים שכשנפגשים איתם מזה בא להקיא...

אוכל- דוגלי- אם תביאו לבינישי"ם, גם את זה הם יאכלו...

היה לי מזה משעמם

הוא -

היא -

הם ביחד

לק"י


חי- וזוזזל'ה. כינוי לפעוטות שבמשפחה שהפך לשם שהפך לאישיות או אי שפיות.

צומח- ולרינה איטלקית. קיבוץ גליות ימות המשיח.. ואם נראה לכם שזה עוד חלתורה שאנשים מספרים פה. ראו:

http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=1136

דומם- וילון. ולא שתמו לי השמות המוזרים.. פשוט בעד צנעת הפרט.. וגם פרט [לא שולי שחסר לי בבית..]

עיר- ורטואלית. בדיוק מה שהולך פה.. אפחד לא מכיר את אפחד.. ולא חושב[חושש מפחד לא רוצה להכיר..]
זה לא שכונ'ה זה עיר!!!


ו........ תשלכו שאלונים!! אני לא רוצה להתחנן!!
|מאיים|

אהבתי את המקוריות!

ארץ: הודו - אנחנו מודים לה' שיש לנ"ו פורום כזה.

עיר: הקודש - כמו צאדיקה

חי: היפופוטם - כי הוא קצת גדול בשבילנ"ו

צומח: העלה הוא צומח

דומם: המחשב - כי נמאס ממנו

מקצוע: הסטוריון - מצאו פעמון מבית שני בעיר דוד (מעניין)

גרביל החולות (שם מדעי: Gerbillus pyramidum) הוא מכרסם ממשפחת העכבריים. גרביל החולות מצוי בחולות חוף ים ומדבר. הוא נפוץ בעיקר בישראל ובאפריקה.

גרביל החולות דומה במראהו לעכבר אך גדול ממנו במקצת. רגליו האחוריות גודלות מרגליו הקדמיות, דבר העוזר לו לנוע ולקפץ בחול. ברגליו האחוריות חמש אצבעות לעומת ארבע ברגליו הקדמיות. יש לו שיער בין אצבעות רגליו האחוריות, דבר המונע ממנו מלשקוע בחול. זנבו ארוך ומהווה כמחצית מאורכו הכללי והוא שעיר בקצהו. גוונו הכללי חום בהיר ופרוותו קצרה. אזניו ועיניו גדולות וחושיו חדים ומהירים.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA

והם לקחו לי אותם לבת עין מוקדם בבוקר..

הפרידה הלא פרידתית הזו..

טראומה לכל החיים!

אתם לא באמת רוצים הסבר, נכון???

(לא חשבתי שאגיב פה שוב, אבל זה דרש...)

שרשור מי ער.

ארץ: חבש או חוף השנהב, פשוט כי זה מה שתמיד כותבים...

עיר: חרסינה. על הפרינציפ, כי לא כולם רוצים לגור דווקא בעיר.

חי: חי חי חי חי חי חי חי חי חי חי חי חי........

צומח: חי בסרט. בכל מקום צומח אחד כזה, לא?

דומם: חדר ייחוד. חייבים לקשר את זה לפורום איכשהו.... והחדר באמת נשמע דומם יחסית לרעש שסביבו, רק נשמע...

עד כאן הקפה ראשונה.

ארץ- טורקיה. למה? ככה.

עיר- טבריה. אם חם מידי אפשר באמצע דייט לקפוץ לכנרת

חי- טיפש עשרה. תקופת הבלחיו"ת

צומח- טפיל. סוג מסויים של בחורים שלא מבינים מה זה "לא".

דומם- טוסטוס. במקום הסוס הלבן.

ארץ- ישראל.- ארץ הקודש!

עיר- ירושלים ברור... הכי נוח שחברים מתחתנים שם.

חי- יונה- שתזכו להיות כמו זוג יונים ;)

צומח- יקינטון..... סתם נזכרתי בשיר... וכדי שנזכה לשיר אותו לילדינו הקטנים.

דומם- ים- אולי לא כ"כ דומם... אבל מהמם! אפשר ללכת לשם לדייטים.

ארץ- כוש. למה? ככה!

עיר- כלכיליה, יש שם אחלה מואזין...

חי- כריש, להיזהר שבחורות לא יטרפו אותך בשח"א.... (מוקדש לבת מלך)

צומח- כלניות.... צריך להסביר?

דומם- כיסא. כל היום אנחנו יושבים עליו (מול המחשב)

ונראה לי שזהו.

קלקיליה

ארץ- לבנון. שם משפחתו של הרב אליקים שליט"א, ראש וראשון ליועצי הזוגיות והשידוכין.

עיר- לונדון. עיר שכל זוג חולם לבקר בה פעם.

חי- לביא (אריה). כי זה דומה לlove
צומח- לואיזה. כי זה טוב לתה של בוקר

בוקר טוב!

חי- ממוטה- כי זאת חיה מאובנת.. כמו הדייטים מאובנים..

צומח- מיורן כי זה דומה למרון!!! 

דומם- מראה. נו בחורה לפני דייט... מראה.. 

דומם2- מחשב- כי זה הפורום שלנ"ו... במחשב!! 

יצאה לי ממש קשור!!

אני מקווה שהדייטים שלכם לא יהיו מאובנים כמו שלי!!

חי- שפן (מי שחותך בסמס, במקום על הדשא בגן סאקר...)

      שרשור  (יש לו חיים משלו, לא?? מתחיל קטן, עם פוטנציאל להפוך לשירשורפלצת....)

צומח- שורשים.  (אל נא ת-ע-קור נטועעעעעע)

דומם- שורש, המותג הרשמי (אז מה נסגר?? מותר או אסור בדייטים??)

חבל ארץ- שומרון. (יש כאן מניין מחלקים אחרים של הארץ??)

מילים אסורות- שידוך, שידכנו, שדכנים .(מה אנחנו מבני ברק?? יא בלחי"ם!!)

המלצה- שתיקה. יפה לחכמים, ולא רק.....

           שינה בשעות הלילה (כדי לא לפתוח שרשורי "מי ער?" ולהעלות את חמת מנהלתנו הצאדיקה.....)

ברכה נפוצה: שתזכה לרדת פורום אחד למטה.....

צודקת!!אין יותר כיף ויפה מהצניעות כמה נחת רוח זה עושה לה' !!!גם שמסתכלים עליך מוזר ברחובות ת"א..את מרגישה בת של מלך!זה פשוט רק מעלה את הרצון!!!אשרי כל  בנות ישראל הצדקניות שזה בכלל לא קל הניסיונות שבצניעות!אשריכן

אפעם לא חשבתי על זה ככה...

בס"ד

שבוע טוב לכולם,

חזק וברוך על דברי המוסר.

                   בתודה ובברכה

            שיבנה בית המקדש במהרה

שבוע טוב!

ולפי דעתי זאת הנקודה של עין טובה על עצמנו,

גדלנו על להסתכל בעין טובה על אחרים ולדון אותם לכף זכות, כך למדנו,

אך אל לנו לשכוח להסתכל גם על עצמנו בעין טובה ולדון אותנו לכף זכות, גודלים מזה.

שנזכה!

רוצה לקלקל...

אוף נמאס לי ממש!!

נמאסו עלי הלימודים האלו...

חשבתי שיש לי עכשיו חופש

(פריקה)

לא מצליחה להרדם..

באמצע משמרת לילה! עוד רגע  הולך קצת לנוח עד הקריאה הבאה

ושזת"ק!!!

[*שתקו זקנים תכינו קפה!

לכל הבחורים שחשבו לעשות מטעמים מה"עד מתי" שלי!]

שצש"כ (ש צעירה שטפי כלים).

לילדות שיש להן פחות מ-20 אין זכות ללחוש, בטח שלא לצעוק "עד מתי...."!!!

זה שאתה חי בחברה אחרת זו בעיה שלך ולא שלהם

ולחוש ולצעוק עד מתי, תלוי בהרגשה של הבנאדם

ואתה לא חייב להקשיב (תאטום אוזניים)

הייתי חייבת!!!

המפלגה לצעירות פעורות שמתחילות תואר לפני גיל 20, סגור? (אני לפחות התחלתי שבועיים לפני יומולדת 19)

אז לכבוד אדון כן לציפור: עד מתי.......סמסטר אוק' 10'????

אלה ביטויים צה"ליים... |נאנח|

סה"כ המשכתי עם הקטע הצה"לי.

לא יותר מזה, אז לא לקחת את זה קשה.

ובגיל 20 בנות לא אמורות לסיים צבא??

בכל אופן אולי בפעם הבאה תעשה סימון <צ> או משהו

למשתמטות כמוני- שלא עשו צבא...

שבוע טוב!!!

נראה לי שבחורים מחפשים בנות צעירות ברוחן... =)

בכל זאת לא כיף להיות חדרה ראשית

אז כנראה שכן

לפני כמה חודשים אדם שגר קרוב לביתי התאבד ,אני לא מכירה אותו אבל המוכר במכולת אמר לי שמישהו באיזור התאבד ושהוא היה אלמן ובודד..שלא נדע איזה עצוב=[

ב"ה

זה, ל"ע קורה אצל קטנטנים.

*נא לא לספר להורים שלכם*

אתה מכניס דיאגנוזה חדשה ומהפכנית לספרי הרפואה המודרניים

מחיי הבדידות מחוץ לבית הקברות, מה שברור שבגיהנום אף אחד לא יהיה בודד.

לא זוכרת את כולו,

אבל נדמה לי שאחד מהם, לא זוכרת מי בדיוק, אמר פעם שהוא לפחות יודע שמרעב הוא לא ימות- ובסוף הוא נכלא בכספת של עצמו ומת לבד וברעב...

(זה בספר הבית האדום, על משפחת רוטשילד)

יש אנשים שמתים בחייהם, ויש שחיים במותם. רוב האנשים הבודדים אינם משאירים אחרייהם דבר בעולם. (בודדים הכוונה לאלו שמעולם לא נישאו ולא הביאו לעולם ילדים) אינם משאירים צאצאים ואף לא מפעל חיים, אלו הם האנשים שמתים בחייהם. לעומתם יש שמפעל חייהם וצאצאייהם ממשיכים את פועלם, אלו הם שחיים במותם.

צריך לזכור שיש הרבה אנשים "בודדים " כפי שציינת שלא היו בוחרים במצב שלהם, וזה המצב שלהם כרגע, אז הם לא מתים, הם חיים, והכל תלוי מה עושים אם המצב שלהם. ולהפך יכולים להיות אנשים נורא "חיים" ובעצם חייהם לא ראויים להיראות חיים. אני חושבת שצריך קצת ענווה או אולי הרבה ענווה כדי לעשות את הדרך שלנו אל עצמינו ולבנות את חיינו מבלי לשפוט את הסביבה ולא להחליט מי אלו הבודדים, ובע"ה שאף אדם בעולם הזה לא יהיה בודד, וכל אחד יתן ויקבל אהבה!

אני מכירה משפחה ש"אימצו" סבא וסבתא.  שכנים שאין להם ילדים.  כמו כן קראתי סיפור על מישהי שעובדת סוציאלית רווקה מאוד עזרה לה ויותר מאוחר היא הציעה לה להיות סבתא "מאומצת" והיא מאוד שמחה וקיבלה את ההצעה.  היתה לי שכנה - רווקה- מאוד ניסיתי לשמור על קשר כשעברנו ואז עברנו קרוב לאיפה שגרנו בעבר (כלומר קרוב אליה) ומאוד ניסיתי להזמין אותה והיא לא באה... טוב ניסיתי כמה פעמים ואם במקרה ראיתי אותה בשכונה עוד פעם הזמנתי ובינתיים לא יצא כלום אבל לפחות אני יודעת שניסיתי ולא התעלמתי.

(במקרה בזמן שהיינו שכנים לא ידעתי שהיא קצת בודדה ועד שנפל האסימון כבר עברנו אבל בכל זאת ניסיתי)

אדם יכול להיות מוקף בחברה, חברים, משפחה - ובודד לגמרי...

ויכול להיות ח"ו איזה גרוש/זקן ערירי ולא בודד בכלל-

ויש כאלה (לדוגמא PDD קל) שפשוט נהנים לדמיין ולרחף ולא מסתדרים בכלל עם חברה

וגם שהם לבד- בודדים הם לא ירגישו

אני זוכרת זקנה חייכנית שהייתה יושבת בתחנת האוטובוס כמעט כל היום-

מחלקת עוגיות (תברכו..) ומדברת אם כל מי שמסכים (וגם לעצמה..)

בקושי הולכת, לא שנעתי אותה מספרת על נכדים, אבל היא לא הייתה בודדה..

ואהבתי ממש את מה שכתבו על לאמץ בודדים