פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1580)

לא תמיד היחס עם ההורים מראה על האישיות של האדם, למרות שאפשר ללמוד מזה. בכל מקרה נסי לבחון אותו על פי אישיותו שאת מכירה ולא על פי זה שלא יהיה לך נעים אם תבקרי את ההורים שלו.

גם המערכת יחסים שלי אישית עם ההורים שלי רחוקה מלהיות מושלמת. אבל זה מושפע מכל כך הרבה גורמים שלא קשורים דווקא לאישיות שלי. (למרות שאני כביכול לא אובייקטיבי בעניין הזה)

אני דווקא הייתי מתייחס לחוסר עניין שלו בכסף כעניין חיובי, אם הוא אדם רציני שיפרנס אותך בכבוד, אז מה רע בזה?

לגבי הפרפרים בבטן, חצי שנה זה זמן סביר שהפרפרים ימותו, כמה זמן הם כבר יכולים לחיות שם? סתם... אני משער שההתרגשות הראשונית עברה, ועכשיו את יכולה לבחון את המערכת יחסים איתו יותר בשכל, אם יש ביניכם אהבה גדולה, אז זה יותר חשוב מכסף או מההורים שלו. 

לדעתי תדברי איתו על הדברים שמפריעים או מפחידים אותך, אולי תוכלי למוד עוד קצת. בהצלחה.

ממה שנשע ממך- זה עדיין לא רציני

זה כמות יפה של הכירות- נכון

אתם הולכים לקראת משו חשוב ולא מבזבזים את הזמן על שטויות- גם נכון

הקשר שלכם ממש לא בשל להקרא "רציני"

גם אם בעיני מדד חיצוני- זה אולי נראה ככה (חצי שנה... וזה...)

לגבי הקשר עם המשפחה שלו-

תבררי אצל חברים טובים שלו איך הוא איתם- למשל עם חברים לנשק עם חברים שותפים לדירה עם חברים שהוא בקשר איתם כבר שנים...

זה יתן לך תמונה של איך הוא חם ואוהב בסביבה שטובה לו

(וכן- אחרי חתונה סביר שהוא יצטרך יעוץ.)

לגבי כסף-

היום תואר הוא לא ערובה להצלחה עיסקית, רק לפעמים עוזר בדרך....

אם הוא יהיה עובד מסור ואחראי - ויש לו יחס רציני לעבודה (ולא מנסה להכנס למשו ול"עשות מכה" בלי להשקיע... כי זה חלום באספמיה) -אז הוא יוכל לפרנס בכבוד

תזכרי- חזל לא סתם אמרו- שאישה רוצה קב ותיפלות מעשרה קבין ופרישות (תרגום לישראלית: אישה רוצה יחס ואהבה ולא המון כסף)

איפה כתוב שצריך להיות פרפרים ?

זה נשמע ממה שכתבת שיש לך המון שיחות עם עצמך עליכם ולא ממש איתו...

נסי את זה כמובן ברגישות רבה...

לא שמעתי על מישהו שהתחרט כשהוא עשה שיחה נעימה שכזו והדרך כלל היא מבהירה ומקרבת

בהצלחה

עם חברים שלו (גם כאלה שהוא מכיר הרבה זמן)הוא לא ממש בקשר טוב ולא נפתח רגשית. לא עם חברים,לא עם ההורים,לא עם אחים,רק איתי בעצם.

אולי זה כן מצדיק את החששות שלי לגבי איזה סוג של אבא הוא יהיה.

ואני מרגישה שאני יכולה להתלהב ולהתאהב הרבה יותר ואיתו אני נמצאת מתוך רשימת יתרונות שאני מונה אצלו, למרות שיש אהבה,אבל רגועה,כמו אצל זוג שנשוי כבר 30 שנה. אולי זה ילדותי ונאיבי מצדי,אבל זה חסר לי.

אמממ..

סיפור הזוי.. כמעט מופרך..

זה כל מה שיש לי לומר.

הוא סיפר לך פעם על הילדות שלו?

איך הוא מדבר על הוריו?

זאת נקודה ששווה לברר.

תראי מה לעשות הורים לא מושלמים והילד גם כן

לפעמים להורה אין הרבה יכולת להכיל את הילד

וזה יוצר נתק וקשיים רגשיים,

כמו שכתבת אין קשר חם ואוהב

זה לא בגלל שהבחור שאת יוצאת איתו דפוק חס וחלילה

זה בגלל שמה לעשות יש הורים שהם פחות אמפתיים

פחות מחבקים, אוהבים יותר בצורה הפיזית

או ביקורתיים באופן לא נורמלי

וזה יוצר כאבים רגשיים אצל הילד

מערכת יחסים קשה מבוססת על משהו טעון

קחי בחשבון שאת צריכה לברר מה באמת הולך שם בעדינות

כי הבן אדם מושפע מזה,

גם ביחסים עם המשפחה וגם עם אחרים.

א]את צריכה לעשות עם עצמך חשבון נפש האם היתרונות עולים על החסרונות

ב] בעסק יש יותר כסף מתואר אם העסק ב"ה מצליח

ג] פרפרים זה סרט יפה החיים לא באמת עבודים ככה!

ד]את יכולה לדבר איתו על הקשר שלו עם המשפחה שלו ולהבין מאיפה הכל נובע

משהו שניתן לתיקון או לא !

ה]אתם בקשר די ארוך אז את יכולה לבדוק איך הוא מתייחס לסביבה ובהתאם לזה להשליך על הילדים גם כן!

ו] אין סיבה שתרגישי לא נעים בארוחות משפחתיות אכלת אצלם כבר לא?

ז] שוב תעשי חשבון נפש יתרונות מול חסרונות ותבדקי מה יותר חזק מה את מחפשת איפה הוא עומד בציפיות ואיפה לא ובהתאם לזה תקבלי החלטה! ! אין מה לעשות בקשר יש נפגעים וגם במערכת זוגיות לאחר חתונה! ועדיף מוקדם מאשר מאוחר והכי חשוב שתיזהרי לא לפגוע בעצמך!

 ההחלטה שלך היא איך לקחת את הדברים [אני נניח החלטתי שלא מזיז לי אני לא נפגע יותר מבנות זה היה אחרי אחד הקשרים שלי מאז אני לוקח הכל בסבבה

אני קוראת את ההודעה שלך, שוב ושוב ושוב...ואני בשוק! פשוט בשוק!...

שיא ההתלבטתי אם לרשום לך פה או בפרטי, אבל החלטתי ...!...

יקרה, את שואלת למה אני בשוק?

כי זה הזכיר לי מקום אחד לא בריא שהייתי בו בעברי, אולי לצערי אפשר להגיד שהוא לא כ"כ רחוק

(למרות שזה עניין סובייקטיבי, אולי)

על אף שכמות הדברים שעברתי מאז והתהליכים הנפשיים שלי עם עצמי נותנים הרגשה כאילו זה היה באיזה אסקלת זמן אחרת לגמרי, משהו הרבה יותר רחוק ממני (ב"ה..)...

אני מסכימה עם דבריה של "צאדיקה", זה שאתם חצי שנה כביכול ביחד,

לא אומר שהקשר שלכם או איך לומר, בלי לפגוע נשמה, אבל אולי עומק הקשר הוא לא כזה של חצי שנה בד"כ...

אני חושבת שבמיוחד בהשוואה לזמן שאת עומדת בו (או הקשר) כביכול את אמורה להיות עם הרבה יותר תשובות ממה שיש לך

(למרות שאני הכי נגד הלחץ וההשוואות האלה ואני הכי בעד הרעיון שלכל קשר והקצב שלו והאישיות שבו ואסור להלחיץ...אבל חוויתי על בשרי שיש דברים שהם כן אובייקטיביים שצריך לבחון אותם)...

מדהימה אחת,

אני חושבת שאת יכולה לקחת את המקום של הדאגה והדברים שההורים שלך אמרו לל למקום אחר,

למקום בו הם אומרים לך, יקרה, שימי לב כמה זמן את בודקת את הבחור ובאיזה תדר, שימי לב לבעיות שצצות לך ואולי כדאי שתגיעי לשלב של קבלת ההחלטות,מה את אומרת?...

יתרה מכך, את רואה בבחור כ"אבא קר ומנוכר לילדים שלו...",

תראי מתוקה,

יש בנות שירצו מישהו כזה, רק כי זה מתאים לסגנון ההתקשרות שלהן, יש מי שהיא יותר ריאליט או מתוכננת

ויש מי שהיא יותר ריגשית ובלי הענקה מהסוג הזה היא לא תמצא את עצמה בקשר ולא תרצה לגדל ככה את ילדיה.

שוב, את צריכה לבחון לאחר שאיתרת את הסגנון שלו- האם זה מתאים לך? זה לא בהכרח רע ולא בהכרח טוב, זה כבר שאלה של התאמה, אם את מוסגללת להתמודד עם הסגנון הזה..

(לכל החיים, כן? לא רק חצי שנה.).

דבר נוסף, אני מצטערת במחילה מכבודו של "לביא" או אחרים נוספים שמזדהים את נקודה זאת שכתב,

אני חולקת על כך.

לדעתי, הקשר של הבחור עם משפחתו אומר המון אבל המון על הבית שהוא יבנה, ובפרט הקשר שלו עם אמא שלו אומר המון על הקשר שהוא יעניק לאישתו

(שימו לב, זה לא המדד היחידי, זה פשוט עוד מדד/גורם השפעה תהותי ביותר!). כך, שאני חושבת שלא סתם הסימני שאלה הללו עולים לך, וזה טוב ועדיף עכשיו...

מבחינת קריירה, כאמור לעיל זה עניין של סגנון.

מתוקה, אם את בחורה שאפתנית וחשוב לך הישגיות ולהתקדם בחיים וכו'...והוא- לא!...

אז צריך לחשוב האם בא לך להתמודד עם זה? האם את מסוגלת לכבד את המקום שלו?את הרצונות שלו? לאהוב את זה? לא לרצות לשנות אותו? לא לזלזל בו בבחירות שלו? איך את עם המקום הזה?....כן כן, לא לא...

(סורי, כמה שזה קשה אחרי חצי שנה, מי כמוני יודעת...אבל יש לפעמים אסימונים שנופלים לנו מאוחר,ככה זה בחיים..ועדיף מאחר מאשר לעולם לא..)...

פרפרים בבטן?...נסי לשאול את עצמך, היו תקופות שכן היו לך איתו? האם את יכולה להגיד אולי מה יכול לעורר אותם( במידה והם קיימים ויש לך אליו סוג של חיבה אם את איתו חצי שנה)?...

תראי, אני חושבת, וזוהי דעתי בלבד, שהחלטה כזאת של חתונה צריכה לבוא הן ממקום של רגש והן ממקום של שכל.

כלומר, אם היית רק בקטע של להתלהב מהבנאדם, זה גם היה מדליק נורה אדומה. אבל את לא.

אז השאלה הנשאלת בעצם (שאת צריכה כמובן לבחון עם עצמך בלבד) היא למה לא?

ועוד משהו קטן, לעולם אבל לעולם אל תישארי בקשר/במקום/דבר אחר מתוך הפחד הזה לפגוע בצד השני, ולו בשל העובדה כי כך את פוגעת בעצמך!!...

אחחח....אני רוצה לכתוב לך כ"כ הרבה דברים...אבל...אבל.....אני מצטערת על הבלבול בכתיבה,

זה באמת מהמקום האישי שלי ושלי בלבד,

שולחת לך מלא חיבוקים וחיזוקים ואם את רוצה עוד עצות או כל דבר אחר באופן יותר מפורט אשמח לענות לך בפרטי...

סליחה על ה

אבל אם היה יותר אנטרים הייה גם יותר קל לקרוא...

ראשית - זה נשמע בהחלט מורכב. כמו שכבר כתבו לפני - יש כאן ערבוב של דברים

לדעתי יש כאן כמה דברים מאוד מאוד משמעותיים שדורשים ברור (ורצוי שזה לא יהיה רק את אלא עם ההורים שלך אם אפשר או מישהו אחר מבוגר ורציני)

1. קשר עם המשפחה - כדאי מאוד לברר מה קורה שם. זה יכול להיות מאוד משמעותי גם בשבילך - הן אם את רוצה\מוכנה להיכנס למשפחה כזו, וגם מה שזה אומר עליו. מה הוא למד מהם ומה הוא ספג וכתוצאה מזה מה הוא נהיה.

חוץ מזה - איזו משפחה את רוצה שהילדים שלך יקחו כדוגמא.

2. כסף זה דבר מ-א-ו-ד!! משמעותי בחיים!!! ויכולות להיות ה-מ-ו-ן בעיות בחיים בגלל כסף!! ממחלוקת על רמות של בזבוז\חסכון ועד שאלות קיומיות של ממש!! חשוב מאוד שתבררי אם הוא מסוגל ומתכנן לפרנס או לא. אם התשובה היא שהוא יהיה מסוגל לפרנס מהעבודה - השאלה עד כמה משמעותי בשבילך חיים ברווח או בצמצום - וכאן זו באמת שאלה פשוטה של רווח מול הפסד (כאשר הרווח זה הוא וההפסד זה חיים אולי פשוטים יותר ממה שאת היית רוצה לעצמך).

לדעתי גם כדאי לבדוק אם כל המחשבות על עבודה לא נובעות מעצלות - וזה יכול להיות מאוד מאוד קשה בשבילך אם הוא עצלן. זה יכול להתבטא בה-מ-ו-ן דברים מחוץ לעבודה..

3. בנוגע להרגשה שלך כלפיו -

לא חייבים להרגיש פרפרים. כן צריך שיהיה לך טוב איתו נסי לחשוב על הנקודות הבאות:

 - האם את מחכה לפגישות איתו?

 - האם הוא הופך אותך לטובה יותר? (ז"א האם בעקבותיו את רוצה להשתנות לטובה)

 - האם יש לכם בסיס משותף של שאיפות וערכים?

אולי אפילו כדאי שתבקשי לעשות הפסקה קצרה בקשר ולבחון את הקשר משני כיוונים: 1. האם את מתגעגעת אליו? האם הוא חסר לך?   2. אולי ככה תהיי קצת יותר מנותקת ממנו ויותר אובייקטיבית ותוכלי לחשוב על הדברים החשובים שהעלית כאן.

4. אל תפחדי לפגוע בו!! יותר גרוע לשניכם אם תינשאי לו ולא תרצי אותו.

5.  מה שכתבת על החברים שלו קצת מדאיג- לא נשמע לי טוב אדם שאין לו חברים ב-כ-ל-ל. אפילו אם המשפחה גרועה...

דבר שיכול להיות מאוד מאוד משמעותי בעיניי הוא ההורים שלך - חצי שנה זה המון זמן!! לדעתי בהחלט אפשר לבקש ממנו לבוא לפגוש את ההורים שלך ואז הם יוכלו להביע את דעתם. ההורים שלך מבוגרים ממך ובד"כ יותר חכמים וגם מנותקים רגשית מהקשר ויוכלו לתת תשובה אוביקטיבית יותר.

פרט לכך אפשר לנסות (אולי אפילו בנוסף להורים) להיפגש איתו כשאת נמצאת במחיצת עוד אנשים (קרובים אליך או לא) ולראות את היחס שלו כלפיהם.

וכהערת סיכום - אני אמנם לא מכירה אותך ובאמת כדאי להתייעץ עם מישהו שמכיר אותך במציאות

אני אומר זאת בזהירות -  גם לי לא נשמע טוב, הסיפור הזה...

שיהיה ב"הצלחה

והמון המון סיעתא דישמיא!!

אקדים ואומר, שאני לא אוהבת הבעת דיעה נחרצת. אני לא מכירה אותך וגם לא אותו. ולכל דבר יש כמה צדדים. אבל בכל זאת- הפעם זה הדליק לי נורות, ובעיני- במקרה הטוב נראה שאתם לא מתאימים באישיות, ובמקרה הפחות טוב יש משהו לא בריא באישיותו של החבר.. (מתנצלת שוב על הישירות, ומקווה שלא אחטא בדברי)

מההתחלה זה לא כ"כ היה נראה לי מתאים, מכמה סיבות:

קשר עם ההורים- יכול להעיד על קושי עתידי, אבל באמת כמו שאמרו פה זה יכול להיות מכל מיני גורמים, ואם מודעות ועבודה עצמית- אפשר להתגבר.

תעודת בגרות- נשמע מדבריך שנושא ההשכלה חשוב לך.. האם זה ישפיע על יחסך והערכתך כלפיו בעתיד?

זה שהוא רוצה עסק קטן ולא מתחבר ללימודי תואר זה יכול לבוא ממקום אמיתי, שהבנאדם מכיר את עצמו ומה שטוב לו.. אבל- רוצה לפתוח עסק קטן, כסף לא חשוב לו... אחד מהשתיים- או שהוא חושש מזה, ועלול לברוח מאחריות, ובמקרה היותר טוב- הוא אחראי! אבל רמת החיים שאת מחפשת שונה ממה שהוא מחפש...

ובעיני מה שמקצין את הבעיתיות זה שבנוסף לקושי בקשר עם ההורים יש גם קושי עם האחים והחברים. ובשלב הזה כבר אי אפשר לומר שזה גורם חיצוני. יש לו משהו שמקשה עליו בצורה משמעותית! ולעניות דעתי, המתנה הכי גדולה שהוא יכול לתת לעצמו זה איזשהו טיפול\ ייעוץ שיעזור לו להשתחרר.

במצב הנתון כעת- נשמע שאת איזו נק' אור עבורו, ואולי זה גם מחמיא שדווקא אלייך הוא נפתח. אבל זה לא בריא! לא בשבילך.. וגם לא בשבילו...

מתנצלת אם דברי פוגעים, או לא קולעים למצב האמיתי. אני בטוחה שיש בחבר תכונות מאד טובות, פשוט נשמע שיש גם כמה דברים שצריכים ריפוי לפני שיוכל ליצור קשר חיובי.

לא יודעת למה אני חשה צורך לשוב ולהתנצל, הרי ביקשת לשמוע את דעתנו..ובכל זאת- סלחי לי אם דברי חותכים מידי.

מאחלת, שתקבלי את ההחלטה הטובה ביותר עבורך (!) מתוך שלמות.

אם אחרי חצי שנה של קשר שהוא לא אינטנסבי (לא נשואים-אז לא נמצאים יחד כ"כ הרבה) יש אהבה של 30 שנות נישואין- זה לא סימן טוב.

קשר צריך את ההתרגשות שלו!

לי נראה שהבחור שאת יוצאת איתו הוא יבשן, אולי קצת אנטיפט, והוא מונע מהרגש שלך לגדול ולהתפתח.

אני מכירה מספיק זוגות שאחרי 30 שנה האהבה (וגם הפרפרים) רק גדלים...

מנסיון של 5 שנים - לא רק האהבה גדלה אחרי החתונה, גם ההתאהבות

אל תוציאו לכולם פה את החשק להיות נשואים...

קודם כל תודה על ההתייחסות והתגובות המושקעות,זה חשוב לי.

"בשמחה" , כבר קודם כששמעתי על הקשרים הקלוקלים שיש לו עם משפחה וחברים משהו היה נשמע לי טיפה שגוי,זה הפריע לי. אבל האמת שזה לא כל כך מציק לי אם אני יכולה לדעת בוודאות שבהמשך נקים משפחה ויהיה ביננו קשר טוב וגם בין הילדים בבית.(ידוע שאחרי החתונה הקשרים עם החברים מתרופפים) ויש לו מודעות עצמית למצב, הוא יודע שההורים שלו מתנהגים בצורה שאינה נכונה והוא למד מהטעויות ומתכוון לתקן כשיתאפשר לו בבית משלו. הפחד שלי הוא יותר שדיבורים לחוד ומעשים לחוד.

בקשר לקריירה,אם יתברר שחוסר העניין שלו בכסף זה לא איזשהו עקרון שהוא לא מוכן לשנות,אלא נובע מעצלנות או סתם מחוסר חשיבה על העניין וניתן לשנות את זה אז אני אדע שיש מה לעשות בעניין. אבל במידה וזה משהו שתבוע אצלו עמוק באישיות,ההחלטה לוותר תהיה לי הרבה יותר פשוטה.

אתמול ישבתי וחשבתי מתי ואם היו פעמים שהרגשתי התלהבות והתאהבות גדולה לידו. וגיליתי שכן היו מצבים כאלה, בפגישות מסוימות,במקומות מסויימים, זה מין תקופות כאלה שבאות והולכות,לא משהו קבוע.גם כשאני איתו אני מרגישה אדם אחר,לא אותו אדם שאני נמצאת עם חברות או גברים אחרים,ואולי זה לטובה כי זה פותח צד חדש שלי באישיות או שזה לרעה כי זאת פשוט לא אני. אני מתכוונת מעכשיו לבחון כל שיחה ופגישה שלי איתו ישר אחרי ולוודא מה אני מרגישה והאם זה מספיק לי. במידה ואני אראה שזה ממשיך על גל של מין חוסר התלהבות ומונוטוניות אני אשקול הרבה יותר בחיוב את סיום הקשר.

עכשיו שאני קוראת את דבריך.

תראי קשרים דפוקים עם ההורים משפיעים גם על אחרים,

ואת אומרת באמת שזה עם כולם וזה ישפיע בסוף גם עליך.

תראי בתור אחת שהיה לה הורים שהם אנשים טובים והכל

אבל לא ידעו להכיל אותי וצלקו לי את הנפש

ואשת מקצוע כבר אמרה לי שיכלתי להפוך למשוגעת בגלל הילדות שלי,

וכן הקשר שלי איתם לא טוב, יש בו המון המון כאב.

אני ישבתי והפסדתי הרבה מאוד קשרים עם אנשים,

פגעתי בחברה הכי טובה והרחקתי אותה ממני,

אנשים שרצו להתקרב לא יכלתי לקבל אותם

בכלל אפשר לספור את האנשים שקרובים אליי על אצבע אחת.

שנים התחמקתי מטיפול, כי מבחינתי ההורים שלי הם האשמים בהכל

אבל היה לי אנשים שאכפת להם ממני ודאגו שאני אגיע לזה בסוף,

ויקירתי זה ממש מתחיל לשחרר שם.

אני לא מכירה את הבחור, אבל הדברים שאת אומרת

זה סיבה לטיפול הוא לא אנטיפת או רע כמו שיש כאלה שאמרו כאן

אבל המצב הזה לא נורמלי ולא תקין!!

יש לו איזו קושי רגשי, לא יודעת מה הסיפור שלו עם ההורים

בן אדם לא מפתח סתם יחסים קשים כאלה בלי סיבה!

וכן אם היחסים האלה כאלה קשים,

תהיי בטוחה במאה אחוז שהוא יוצא את זה גם

עלייך בנישואים שלכם.

תהיי חכמה ואוהבת  וקחי אותו לטיפול,

קשה מאוד לבנות ככה זוגיות

אבל קודם כל תחשבי אם את באמת רוצה אותו

שלא תפגעי בו עוד יותר

לכי בעדינות ורגישות ושיהיה בהצלחה.

יש אצלו סימנים לקראת המודעות הזו- לקשר טוב

אם יש לו נכונות בסיסית

אחכ הוא יהיה חייב יעוץ זוגי

ולכי לשאול מישו חכם יותר ומכיר יותר מהפורום פה

תואר הוא לא ערובה להצלחה בשום דבר. אפשר ללמוד 3 שנים, "להיקרע" ולהוציא תואר במשפטים + לעבור את בחינות לשכת עורכי עדין, ולקבל שכר מינימום. פשוט בגלל שיש יותר מדי עורכי דין בשוק, וכמו כל שוק מוצף - מחיר בעלי המקצוע יורד.

להערכתי, דבר דומה יקרה גם בקרב רואי החשבון.

אפשר להיות בעל דוכן פלאפל או לפתוח מכולת ולהרוויח הרבה יותר מאשר עורך דין או רואה חשבון שכיר. השאלה היא האם האדם ניחן בתכונות המתאימות להיות עצמאי.

האם יש לו "ידי זהב"? (יודע לתקן, לנגר וכו') - אם כן, ידע לשפץ ולתקן יכול להיות לעזר כפליים - גם כפרנסה (יש המון המון צורך ב"שיפוצניקים", נגרים, רתכים, חשמלאים וכו' והללו כמובן לא צריכים תואר או בגרות), ולחילופין לבניית ושיפוץ הבית הפרטי שלו.

יצא לי להכיר אפילו שמיניסטים שעבדו כחשמלאים בפועל (חשמלאי עם רשיון אחר כך עבר על הכל וחתם על החיבור לחח"י), הרוויחו יפה מאוד ונהנו מכל דקה.

לגיטימי לחלוטין (בעיניי! לא בעיני אמא שלי או הדודה הפולניה) לא להוציא בגרות, אבל צריך להסתכל על החיים בצורה רצינית ולמצוא נישה אחרת שבה הוא יוכל להביא פרנסה הביתה.

בס"ד
 

1. לעניין היחס שלו להורים- זה דבר חשוב וזה בהחלט משפיע על הבית העתידי. ומלמד על האדם.
אני מניחה שראית זאת עוד קודם, ואם נשארת כנראה שיש בו דברים אחרים שמעידים עליו שהוא אדם טוב ומסוגל לכבד את הבריות. 
אני לא מכירה את הצדיק הזה, אבל את יכולה להסתכל על התמונה המלאה. מדוע היחס להורים הוא כזה? מה קרה שם..ואיך את חושבת שזה ישליך עליכם?
אם זה מפריע לך ואת רוצה ללבן את הנקודה הזו- תעלי את זה בפניו. אולי אפילו תדברי עם איש מקצוע שמבין עניין.
תעשי אצלו שבת, תתארחי אצלו בבית..ותוכלי להתרשם איך הם חיים. זה מלמד המון על הבן-אדם.

אל תתביישי. זו נקודה חשובה.

2. בנוגע לתעודה- יקירתי למצוא היום אדם בעל מידות טובות!! ואדם שאת מסתדרת איתו..זה לא כזה פשוט. גם בלי העיסוק בתעודות. זה לא חשוב לבניית בית בלשון המעטה. כל עוד הבן-אדם יצרני, פעיל וחרוץ..זה לא משנה במה הוא עובד. ואני אומרת את זה בתור אחת שיצאה גם עם משכלים וגם עם כאלה שלא...וכל עוד הרמה השכלית מתאימה/זהה זה לא משפיע. (יש אנשים מאוד חכמים שלימודים לא קרצו להם)
את נמצאת כבר בקשר חצי שנה, מכירה אותו וטוב לך איתו. השכלה זה מה שיפיל את העניין?
וכסף? מה זה כסף? זה דבר חולף..יום אחד למעלה יום אחד למטה. ה' מוריש ומעשיר, כל עוד יש ממה לחיות- מודים לקב"ה. זו לא צריכה להיות המטרה בחיים. ולכן זה שבעיניו כסף זה לא הדבר הכי חשוב לא נתפס בעיניי כדבר שלילי אלא כדבר חיובי.
 

3. פרפרים בבטן, ובכן אתם חצי שנה ביחד..היה מוזר לשמוע אם יש לך עדיין פרפרים בבטן ההפך הגדולה זה לדעת להסתדר גם כשההתלהבות הראשונית יורדת. (בנקודה הזו רוב הקשרים מתפרקים)
וכנראה שאתם מתאימים. אהבה לא נמדדת בכמות הפרפרים. טוב לך איתו? הוא חשוב לך? את רוצה לתת לו?
הוא מעניין אותך? את דואגת לו? אכפת לך ממנו? את חושבת שאתם יכולים להיות שופתים?
אם התשובה חיובית, אולי תעשו דברים שוברי שגרה: טיול משותף, תקני לו מתנה חמודה- תעשי דברים שיעוררו את הקשר מחדש.
 

4. יקרה, זה הזמן שלך ללמוד לפעם הבאה. (אני מקווה שלא תהיה בעז"ה) חבל למשוך קשר חצי שנה בלי לברר דברים מהותיים. סתם עוגמת נפש לכל הצדדים.. ואח"כ צריך לאסוף את השברים. וזה כואב. אני אומרת לטובתך.
 מאחלת לך מכל הלב, שתקבלי את ההחלטות הכי נכונות עבורך, שהקב"ה יאיר את דרכך..ותגיעי ליום חתונתך מתוך שמחה ושלמות. אמן.
 

אם את בקטע של "פרפרים בבטן" זה יתעורר אצלך בשלב כזה או אחר בחיי הנישואין

וההמשך ידוע : טרגדיה וכאב ....

מצאתי בחורה עם תכונות טובות, צנועה חסודה ביישנית גומלת חסדים.

אבל היא עניה כבוד הרב.

את יודעת מה ענה לו הרב?

כל התכונות שלה טובות ובתוכן התכונה הטובה ביותר, עניות

והכוונה פה היא לא שהעניות טובה.

אין בעיה להיות עשיר.

רק שכסף משחיט בדרך כלל, והוא משחיט כל מה שמסביבו!

אני חושב שהבחור שלך לא תעב בצע... ויותר מזה אני חושב שאם את אכן תהי איתו את תהי מאושרת!

כי לא העבודה תהיה בראש מעיניו אלה את!

בהצלחה בהמשך דרכך!

סבא

שאלי את עצמך מה היית רוצה שהקשר ביניכם יהיה בעוד 10 שנים?

אחר כך נסי לדסקס איתו כיצד הוא רואה את הקשר ביניכם בעוחודש, חודשיים, שנה שנתיים.

דוני עם אימה , אבא, דודה, מורה או כל מבוגר הרוצה בטובתך.

מן הסתם הן תמצאנה דרך לחפור עליו ולגבש יחד איתך גישה רציונאלית.

מתלבטת יקרה

נורא קשה המעמד והוא אכן דורש כובד ראש ,אחרי הכל זה החלטה לכל החיים

כמה עצות: קשר עם משפחה זה דבר חשוב מאוד. החיבור שלך למשפחה שלו והחיבור שלו למשפחה שלך

יש יותר מדי הזדמנויות בחיים שנפגשים עם המשפחות ואם זה נטל על אחד הצדדים זה פוגם בזוגיות

חשוב במיוחד שיהיה קשר טוב בינו לבין משפחתך (אחרי לידה מבלים הרבה אצל האמא)

אם אין לו חיבור (רצון לחיבור)עם המשפחה שלך זה לא טוב

דבר נוסף: לימודים ופרנסה,אם את תלמדי לתואר כלשהו במכללה או באוני' ויהיה לך תואר ראשון או שני ולו לא יהיה ,איך הוא ירגיש עם זה? אולי נחיתות? עדיף שתישעני עליו ולא הוא עלייך- אם לך יש תואר אז שגם לו יהיה(גם רבנות זה תואר)

דבר שלישי:חצי שנה זה באמת הרבה,  אולי תרגישי פרפרים בבטן מהמחשבה שאת יכולה לפגוש בחור אחר במקומו?

העיקר זה לא להתחתן מתוך לחץ , לחץ של החברות, הסביבה , המשפחה, המגזר...

בהצלחה!

בנתיים החלטתי לא להחליט. אני לא רוצה למהר ולעשות החלטה הרת גורל שאולי אני אתחרט עליה מאוד אח"כ ולא יהיה אפשר לשנות את פני הדברים.

בנתיים החלטתי שאשאר איתו,שזו גם סוג של החלטה ואני הולכת להכנס לקשר עם 7 עיניים על כל מה שקורה: איך אני מרגישה כשאני רואה אותו,ואיך כשאני לא איתו,האם כיף לי,נחמד לי,נעים לי לדבר איתו,האם הוא מעניין אותי או לא והאם אני רואה את עצמי חיה את שארית חיי עם הבנאדם הזה.

אני מתכוונת גם לדבר איתו על דברים שלא עלו בשיחות שלנו עד כה, כמו קריירה-מה הוא מתכנן לעצמו,האם כסף זה דבר שהוא רואה כהכרחי לחיינו המשותפים,איזה בית הוא רוצה להקים ואיזה סוג של אבא הוא מתעתד להיות.

פשוט לעשות עבודת חקר לעומקם של הפרטים הקטנים ולהתייחס לקשר קצת כמו מעבדה. אחרי כל זה, אני מקווה לקבל את ההחלטה הכי נכונה שיש.

דיברת על מה קורה כשאת איתו.

מה קורה כשאת לא איתו?

את מתגעגעת? הוא חסר לך?

אף פעם לא בדקת? אולי תיפרדו לכמה ימים? לא חייבים "להיפרד" רישמית...

את יכולה ליסוע לטיול של כמה ימים ולסגור את הפלאפון...

כשאת בלעדיו תנסי לשים לב.

את חושבת כל הזמן מה הוא היה אומר על זה? אני חייבת לספר לו מה ראיתי! כמה אני מתגעגעת! וכו'

או שנחמד לך איתו אבל נחמד גם בלעדיו?

לענ"ד זאת נקודה חשובה כי חתונה זה לא רק נחמד ביחד...

בכל מקרה אל תתבישי להתיעץ עם מישהו מקצועי ועדיף לפני חתונה מאשר אחרי... (אל תחשבי על הכסף!! זה הרבה יותר חשוב מעוד נגן לתזמורת...ואם את חושבת בכ"ז על הכסף תדעי שאחרי החתונה זה יעלה לך יותר...) 

כלפי הבחור השני, כמות המחשבות שלך על הבחור הראשון.

קראתי את ההודעה שלך וכשהגעתי לזה שאת יוצאת עם מישהו, וכל ההודעה שלך בעצם מרוכזת בבחור אחר וב-האם הוא רוצה אותך- זה ממש צרם לי.

את איתו? אז תהיי איתו, באמת. תחליטי שכרגע את בוחנת ברצינות את הקשר איתו ומשקיעה בו את הכוחות שלך.

את לא רוצה? מצויין, זה הזמן לחתוך ולהחליט מה את רוצה לעשות בעניין הבחור השני.

קשה לדעת מה הוא יאמר, מה הוא רוצה- אנחנו לא מכירים אותו. אבל הוא מכיר אותך, ואת יודעת- אם את מעניינת אותו הוא יתגבר. ואם הוא יחליט שלא מתאים לו- לפחות תהיה לך תשובה ביד ותוכלי להתמודד עם המצב לאשורו.

שיהיה בהצלחה!

(לא שאני חושבת שזה קל, לנתק את המחשבות, אבל את חייבת את זה לבחור שאיתך, וזה אפשרי)

אותי, למשל,

זה כבר מזמן התחיל להצחיק

גם תוך כדי....

אז החלטתי שכדאי שזה יצחיק מראש..

איך שאנשים עושים כסף מצרות של אחרים..

של שי עגנון. 

אם אתה לא מכיר כדאי לך לקרוא. 

בסיפור הירשל אוהב את בלומה , הוא לא מתחתן איתה אלא עם אחרת, לאחר מצב של שיגעון אליו הוא נכנס אחרי החתונה כתוצאה מחוסר נאמנות לרצון האמיתי שלו , הוא עובר מעין טיפול וחוזר הביתה . הסיפור מסתיים באופן קורע לב , הוא לומד לחיות לצד האהבה הגדולה הלא ממומשת וחי את חייו עם אישתו וילדיו . 

מומלץ בחום!

לפעמים צריך ללמוד לחיות לצד , פיספוס , כאב , כמו אדם שמאבד את בת זוגתו הראשונה אשר אהב ומתחתן שוב, הוא לעולם לא יפסיק לאהוב את בת זוגתו הראשונה אך גם אל השניה הוא יצליח לפתח רגשות, וכל פעם שהוא יזכר בה , ייכאב לו . 

תשלים עם זה שהכאב לא יעבוד, אבל חוץ מהרגעים האלה אפשר לבנות חיים שלמים. 

ואולי , בעתיד גם הכאב הזה יחלש בהדרגה .

בהצלחה!

וגם לא אקרא בעזרת ה'

לא מרומנים נלמד להתמודד עם הקשיים שלנו..

אחי היקר לביא אני ממש מבין אותך ומכיר את זה לגמרי

התובנה שלי בעניין:

זה נכון זה כואב, תלשו ממך חלק, מהבשר החי ממש, וזה כואב.

אז תכאב ותצעק ותבכה

אבל תזכור בסוף שמזומן לך החלק הטוב שלך והוא טוב גמור

לא, לא ולא. אל תתפתה לחשוב את המחשבות האלו שהכאב הזה הוא נצחי וצריך ללמוד לחיות איתו. ח"ו!!

ולחיות כמו ש"מתייעצת" כתבה כמו בסיפור הזה, מה פתאום? אין דבר כזה! 

זה שהכאב הוא אמיתי זה נכון אבל הוא לא נצחי.

הנצחי זה הטוב הפשוט והגמור שה' רוצה לתת לנו

והוא רק מעביר אותנו זיכוכים ותיקונים הכרחיים עד לטוב הזה

אבל אסור לנו לעולם לחשוב שנועדנו לחיים כאובים ומפוספסים כאלה

יש לי עוד הרבה מה לומר אבל אין לי זמן

החשוב בעיני שחלילה לנו למצוא את התרופה לכאב בספרים שהם לא מהקדושה והפך מזה הם נובעים ממקור של מרה שחורה וחוסר אמונה לא להם ולנו

קיצור חפרתי העיקר תן לכאב לעבור ותפתח את עצמך לכך שה' עוד יכול להביא אותך לאושר כזה עמוק וכזה מלא שאתה עוד לא מדמיין בכלל

מנסיון

בהצלחה

זה נשמע זוועה להתמודד עם החיים בצורה שהירשל חי אותם [וקראתי את הסיפור]

ולא מגיע לאף אחד!

ביהדות אנחנו מאמינים בשינויים עמוקים ואמיתיים שיכולים גם להתרחש מהר.

לביא יקירי-

עוד יבוא היום ותמצא מישהי שתגרום לך אושר הרבה יותר מקודמתה

שתמלא אותך שמחה והערצה - ורק תרומם את רוחך!

ישועה קרובה לבוא!!

והיא תבוא!!

אם אתה מרגיש פגוע, כנראה שהיא זו שסגרה את הקשר.

אתה סגרת גם את הקשר מצידך?

ועוד משהו, אני ממש מזדהה איתך.

לי היה קשר רציני (+ החלטה..) עד לפני שנה וקצת.

ופתאום, אחרי פגישה שלנו, הבחור שולח sms "תקשיבי, קיבלתי תשובה משני רבנים מקובלים שאמרו שאנחנו לא יכולים להמשיך..".

כך נגמר קשר של 10 חודשים די רציניים.

הייתי מאד מאד פגועה ושבורה. איזה חוסר רגישות.

עד שהחלטתי לשנות כיוון מחשבה, ובמקום לרחם על עצמי עברתי לרחם על הבחור, שהיה לא בוגר (וגם תלוי  וצמוד מאד לאמא שלו, מה שגרם לו לסגור- אבל זה כבר נושא אחר..).

וזה באמת עוזר לי. השתקמתי ב"ה. אני לא חושבת שאני לא שווה מספיק רק בגלל שהוא לא רצה להמשיך. זו בעיה שלו.

אני בהחלט חושבת שיש מקומות שאדם צריך להעריך את עצמו מאד, אפילו אם זה מגיע לקצת גאווה.

אני לא יודעת מה היה הסיפור שלך.

אבל אם אתה פגוע, כנראה שלו השלמת עם סיום הקשר (גם אם בתכל'ס כן..). אני טועה?

רק טוב שיהיה לך. שה' יתן לך הרבה סיבות טובות לשמח. אמן.

ו.. אני מאחלת לך שתזכה בקרוב, בע"ה, למצא את הזיווג שלך, שבשבילה היה שווה לעבור את הכל. אמן.

הדרך שהיא סגרה/ עצם זה שהיא סיימה וכעת "אין לך אותה"/  הסיבה שהיא סיימה?

בס"ד

שלום לביא!

אני ממש מבין אותך גם לי זה היה.

על אף שבשכל זה נגמר הרגש המשיך...

אבל צריך לדעת שהרגש אמור להמשיך "גג" עד שנה לא יותר מזה! כמו בדיני אבלות.

אם הרגש לא נעלם זה אומר שאתה לא נותן לו להעלם, אתה כנראה כל הזמן מזכיר לעצמך אותה ואת התחושות שהיו לך איתה.

לכאורה למה שתזכיר לעצמך אותה ? למה שתגרום לעצמך סבל?

ובכן כנראה אתה מרוויח מזה משהו! אולי תקווה- העלת הזיכרון נותנת תחושות טובות ומשמחת(עד שאתה נזכר שהפסדת את זה ואז מתבאסים..)

אולי בסתר ליבך אתה עוד חולם שתחזרו- ואתה מפחד שאם תשכח אותה כך גם היא תעלם.

אולי אתה במעין הלקייה עצמית ע"מ להשקיט את המצפון שאומר לך שזה היה פספוס ( הסבל  בעצם מפצה על תחושת הפספוס ואם תרצה אפרט לך איך זה עובד...).

חפירות.. חפירות... אבל אין ברירה משהו מסתתר מאחורה.

אתה יכול אולי יותר לפרט מה קרה: מי עזב את מי? כמה זמן הייתם בקשר? האם היא היום נשואה? האם אתה נשויהאם יש רצון שלה/ך לחזור לקשר וכו'...

עכ"פ ברגע שתסכים לשחרר לגמרי. ותסיט את המחשבה שלך ממנה לגמרי (כן זה אפשרי, בכל זאת יש לנו קצת בחירה...) אז גג תוך שנה לא יותר "יש גזרה על המת שישתכח מן הלב".

נכון שללב יש כללים משלו ולא תמיד הוא עובד בתיאום עם השכל אבל יש גבול לכל תעלול.

מקווה שעזרתי...

אתה מוזמן להגיד עוד פרטים..

בהצלחה! 

וברור שצריך בשכל קודם,

אבל כל עוד אתה מרגיש קשור אליה-

יהיה לך יותר קשה לצאת מזה.

ואם חופרים יותר עמוק כמו שכבר אמרו כאן-

אז תגלה שזה ממקום שאפשר לפתור את זה,

זה עניין של המון המון עבודה-

וככל שהקשר היה עמוק זה יותר קשה,

אני מכירה את זה מנסיון,

אבל אתה יכול לגלות, למשל, שאתה לא משתחרר מזה כי אתה "תפסיד" משהו,

איזה רגש שהיית רגיל אליו במשך תק' מסויימת,

וכשתשתחרר מזה ,

ירד  לך מסע כבד ביותר...

בהצלחה!

בס"ד
אבל להתקע על הנקודה הזו 3 שנים זה קצת לא סביר..אם אתה מרגיש שזה חוסם אותך ומונע ממך להקים בית, כדאי לשקול פניה לאיש מקצוע.

זה באמת לא פשוט..אבל אתה חייב להמשיך הלאה.

אתה יוצא עם בנות אחרות?

אחחח כמה שאני מבינה אותך.

קשרים שהיו בעינינו משמעותיים, ולא משנה כמה זמן הם נמשכו או אפילו אם הצד השני הוא בן/בת, עלולים על פי רוב להיחרט בזכרוננו.

העניין הוא שלא די בכך שהם שם, אופן ההתמודדות שלנו איתם כשהם צפים מעידה על כך האם נשארו שם דברים לא פטורים. וזה בהחלט לא מחייב שהדברים האלו בהכרח שכליים או רגשיים באופן חד משמעי. מספיק שאולי נשארו לך כמה דברים שמאוד היית רוצה לומר לה לפני כן, או אחרי כן..ופשוט לא יצא, מהסיבה הברורה.

מנסיוני הן האישי והן ה.....הגעתי למסקנה כי דברים לא פטורים הם אלו שגורמים לנו להתרסקות בעת ההיא שקורה לנו דבר בעצם כ"כ טבעי-שזכרונות צפים.

אני מניחה כי ישנן דרכים רבות לשחרור מאותם דברים אלו, אשתף אותך באחת כזאת שאני מאוד מאמינה ואף השתמשתי ומשתמשת. 

קח דף חלק (או פתח קובץ וורד אם אתה יותר בקטעים) ועיפרון. תיצור לעצמך סביבה שקטה ונינוחה. ותכתוב לאותה בחורה מכתב. מכתב פרידה. במכתב אתה יכול לרשום לה כל שעולה ברוחך. כל מה שהיית רוצה להגיד לה ולא הספקת או דברים אחרים שעלו לך עם הזמן. ממש הכל. תרגיש בנוח זה רק שלך.

אחרי שסיימת לשפוך, אתה מוזמן לעצור דקה, לקחת נשימה. ורק אז לקרוא את מה שכתבת.

האם אתה שלם עם כל זה? האם באמת זהו מכתב פרידה בעבורך שסוגר את העניינים בניכם או יותר מכתב סיכום? איך אתה מרגיש עכשיו?....

אני הרגשתי הקלה וממש עזר לי להשתחרר מהכל ולפרוק. מאחלת לך המון ב"הצלחה, ואם תרצה לשתף יותר בפרטי,אני פה..

אני אנסה לתאר את זה במילים פשוטות

כתבת שרצונך למחוק כמה תאים מהמוח

מפתיע אבל יש דרך לעשות זאת או לפחות להגיע לתתואצה דומה

אם כרגע אתה נזכר בגברת הזו היא עולה בדמיונך עם הקשרים מסוימים של תמונה - בהירות, צבעוניות גודל וכו

הטכניקה היא לשנות את המאפינים ואת התוכן כלומר לגרום לכל פעם שתיזכר בה - להיזכר במשהו מאד דוחה , ואפילו עם סממנים מגיעילים

אם הצלחתי להבהיר מה טוב- אם לא אז נסה אותי באישי או בטלפון 0526070887

בס"ד

אגב, בהקשר הספצפי לענ"ד לא כדאי להפוך את המאפיינים למשהו ממש מגעיל, בנוגע להרגלים רעים ופחדים זה עשוי להיות יעיל אבל במקרה של קשר זה יותר רגיש וגם אם התוצאה תושג אני בספק אם זו הדרך הרצויה.

אולי להשאיר את הזכרון כתמונה מטושטשת, בהירה יותר, רחוקה יותר או להזכר במשהו די נייטרלי .

העקרון הוא כזה: אנו בוחרים כיצד לזכור דברים. כשנעלה את הדבר בדמיון נראה מעין סרט/ תמונה/ רק קול. התמונה יכולה להיות קרובה או רחוקה, מטושטשת או חדה, זה יכול להיות תמונה דוממת או סרט נע, צבעוני או שחור לבן, עם פס קול או לא, לאורך או לרוחב, ניתן לצפות בה מכיוונים שונים (מלמעלה, מהצד, מתוך הדמות, מחוצה לה), אילו ריחות טעמים וכו' וכו'. ממש כמו בעריכת סרט.

חוויה מהנה לדוג' נטה לדמיין כסרט ברור וחד, קרוב יותר (לא מדי, קרוב מדי גורם לפחד/ אירוניה), לעיתים עם קולות רקע, ריחות צבעים ותחושות פיזיות (למשל הרוק שעולה כשחושבים על גלידה טובה..)וכו וכו'. אם נשנה חלק מהמאפיינים אנו עלולים לזכור אותה באופן פחות מהנה.

על מנת לשנות נקודת מבט על סיטואציות מסויימות ניתן לבחון את עצמינו מתוך עצמינו ומתוך מצלמה על הקיר (נסו לדמיין ותבחינו בשינוי בו אתם רואים את עצמכם ובתחושות הנלוות לכך)

הזכרון הוא סוביקטיבי וע"י בחירה מודעת ניתן למקם את החוויה באופן יותר נכון בעבורנו ע"י שינוי חלק מהמאפיינים.

ישנם אובייקטים/ סיטואציות וכדו' שזכורים אצלינו בהקשרים מסויימים שלעיתים אדם אחר כלל לא היה מבין את הקשר, אנו רואים את האובייקט ומיד נזכרים במשהו אחר. באותה מידה, ניתן באופן מודע לצור הקשר מכוון בין זכרונות, להזכר במקום מסויים בהקשר למשהו אחר לדוג' וכך להמנע מזכרון מסויים.

ואם זה מעניין משהו ברצינות אז הספר הכח הטמון במח של ריצ'רד בנדלר הוא כתובת טובה.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t372276#4499637

כ"כ מבינה על מה את מדברת...יותר מדי לצערי....

...

צדיקה, עשית את הדבר הכי קשה בעולם! השכל והלב הם חלק מגוף אחד, אבל זה גוף אחד שנועד כולו ליוצרנו יוצר בראשית. הקב"ה כ"כ אוהב אותך על מה שעשית! התגברת, ועשית את הדבר הכי קשה והכי נכון!

הוא (הבחור) לא רוצה, או יותר גרוע- הוא לא יודע מה הוא רוצה...ואת בוחרת בגבורה אמיתית.

אז יש לי רק דבר אחד לומר לך כעת: חזקי ואמצי! ודעי לך שהבחור שלך ממש מעבר לפינה. כן, כן, הוא כבר מגיע!

"ויהיו כל מעשינו לשם שמיים".

נ.ב. אני יודעת שאתה קורא את זה, אם לא #...(לא משווה!) סליחה רק חשוב שתדע שלא הגענו לשם. כמעט.....

אודי דוידי,
אם אין אני לי מי לי?
  

"לאן שלא תלך לאן שלא תפנה אתה
תמיד תוכל לראות את כל הטוב שבבריאה
תמיד תדע לשתול
זרעים של אהבה
מסביבך

הזמן יקר כל כך והמלאכה רבה
והזרעים טמונים עמוק עמוק בתוכך
אז צא לדרכך
פזר אותם מסביבך
בעצמך

אם אין אני לי - מי לי?
וכשאני לעצמי - מה אני?
ואם לא עכשיו אי מתי?

המחרשה שבידך היא רק אמונתך
והתלמים שבשדך הם כוח בחירתך
אז רק תבחר בטוב
תדע רק לאהוב
את עולמך

ולפעמים אתה קצת מתעייף במלאכה
ומבקש שמישהו יושיט יד אל ידך
חפש בתוכך
חפש בנשמתך
זה כוחך

אם אין אני לי..."

זה הכי טוב שיש בשלושת השבועות....
 
ה' יתברך דואג ומפנק אותנו,
גם אם אנחנו או הזיווג שלנו עושים "קונצים" אחד לשני,

אם זה זה.. זה זה!!
לא משנה כמה זמן ייקח....

אז...

כל הכבוד על הצעד הענק הזה!!!
אני בטוח שהצעד עוד יכאב לך הרבה זמן...

כן, אני לא ישקר לך שמחר יהיה הכי טוב...

אבל עם כל יום שיעבור יהיה לך קצת יותר טוב...
ובמבט לאחור יהיה לך הכי טוב!!
בהתחלה סופרים את הימים והשבועות...
ובסוף לא מצליחים לזכור את החודשים!!
"גזרה על המת שישכח מהלב"...

חשוב להקיף את עצמך  בהרבה חברות טובות...
שלא יתנו לך ליפול ולחזור...
לפנק את עצמך הגלידה, תותים, מנגו ושוקולד...
 
מבטיח לך שבסוף יהיה הכי טוב!!

"ובסוף גם לא מצליחים לזכור את החודשים"...... זה כואב, זה קשה, אבל הדברים הקשים הם אלה שהכי משתלמים. החוויה מתקנת, לא?

בעז"ה יקרה מפז! זה עוד יבוא! בסוף תפסיקי לספור קדימה, והספירה לאחור תתחיל...מהאירוסין לחתונה בעזהי"ת!!!

אני בטוחה ומאמינה שאת מסוגלת לראות את הקב"ה הרי מסובב ה-כ-ל לטובה! וכשהכיוון כל כך חיובי, לפחד אין מקום, ובמיוחד כשאת ככה משתדלת ופועלת, גם כשקשה.

אז הנה לך עוד שיר, ובהמשך אליך, חוויה-

הכל לטובה/אודי דוידי

"אדמה רועדת מסביבך, כמו הולך על חבל דק
משאיר מאחוריך רק אבק
מביט לאחור, ולא יודע איך לחזור
להדביק שוב את השבר שנסדק
בוחן כל צעד, כישלון מול הצלחה
אייכה? קול גדול קורא לך

אז בואו נעוף גבוה יותר
אומרים שבסוף הכל מסתדר
לא הכל טוב, אבל הכל לטובה

לוקח נשימה, אתה נמלט מעצמך
אם טוב או לא - אתה מכתיב את גורלך
רואה איך קשרים שהסתבכו לפני שנים
נפרמים ומתיישרים, נעלמים.
אתה יודע, ממקום ראות אחר
אפשר לראות ברור הרבה יותר

אז בואו נעוף..."

אבל לא רציתי להביא את כל האלבום
אז תודה שהבאת את "הכל לטוב"!
  
  
  
  
  
  
 
"עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא
 והדרך עודנה נפקחת לאורך
 וענן בשמיו ואילן בגשמיו
 מצפים עוד לך, עובר אורח..."
 

 לשווא?
 הרי הכל לטובה!!

"על הדרך שעולה אל אמת הלב
מנסה להגיע ואליו להתקרב
סימנים על השבילים
עד אליו הם מובילים.
והרוח מתחילה בי לנשב.

אני שומע בתוכי את הלב קורא.
להמשיך וללכת עד שאגלה
חסדי שמיים בהירים
את צעדיי הם מלווים.
והרוח ממשיכה בי לנשב.

כמו המים שזורמים
אל מקורם שבים
ואנחנו מבקשים
אהבת חיים
במקום שיש אמת
שם הלב שקט.

בכל אחד יש צליל
שמחזיר אותו קרוב לשביל
אל הלב....

כמו המים..."

במקום שיש אמת
שם הלב שקט,

~~~~~~~~~~~
ואנחנו מבקשים
אהבת חיים....
 
 
 
 
 
חברים הם מלאכים שה' שולח כדי שלא נהיה לבד,
חברים הם המשפחה שאנחנו בוחרים לעצמנו...

לא אהבתי כ"כ את המשפט שלפני האחרון..... =\

מזל שזה שאחריו יפה

האחרון באמת יותר יפה...
וגם יותר אמיתי

אווצ' הכתיבה שלך מביעה את כאבך.

ללא ספק סיטואציה לא פשוטה בעבורך.

הכאב הזה,

והרצון הלא ממוש

שמלווה ברגשות חיוביים, כביכול...

מתוקה, תרשי לעצמך לבכות ולהתאבל על הקשר.

זה מותר וזה בסדר.

ואפילו חלק מתהליך ה"שיקום".

אך שימי את הגבול מבחינת הזמן.

תדאגי לעצמך.

תפרקי בדרך שהכי מתאימה לך את רגשותייך ותחושותייך (כתיבה/שיחה וכו').

שולחת לך הרבה חיבוקים וחיזוקים 

מזכיר לי את תקופת האולפנה..

איזה ניצלו"ש הולך פה

ניתקת את הקשר כי הוא סוחב אותו מידי בלי להיסגר על עצמו??

אם זה המיועד לך- אולי הוא יבין וייזום את זה מעצמו שוב....

תחזיקי מעמד!

(ואני לא מצרפת שום שיר, רק אומר לך "חשוב טוב- יהיה טוב", וזה לא משפט של אודי דוידי, אלא של אחד מאדמורי חב"ד, אודי דוידי רק הלחין את זה ....)

שלום לך!תודה רבה על תגובתך..

ניתקתי את הקשר כי הוא טוען שלא מתאים לו עכשיו קשר רציני,

והציע שפשוט נמשיך רגיל..בקשר הרגיל והשגרתי שהיה עד עכשיו.

לי זה לא מתאים..כי יש רגשות,ואני מפחדת.

אם כן אז שמעתי על זה...

זה עובד רק אם מאמינים בזה באמונה תמימה...

שמעתי על זה מאנשים שזה עבד להם.

הלכתי לשם לפני חודש וחצי ועדיין אין תוצאות (אולי לא עבר מספיק זמן... או שלא האמנתי בזה באמונה תמימה (לפי מה שאמת ואמונה אמרה))

כל המחיצה שם מלאה פתקים של "באתי שני, חמישי, שני. הבטחתי לפרסם  - ונושעתי"

וגם הלכתי.

לא כ"כ הבנתי..

הולכים לקבר שלו בימים שני,חמישי ואז שני אחרי זה.. ואז מבקשים מה שרוצים וזה מתגשם...?

הולכים לקבר שלו שני חמישי ושני,

יש שמה נוסח של תפילה שאומרים

כל פעם,

ואת נראלי גם צכ'ה להבטיח

שכשתיוושעי תבואי לקבר שלו להודות.

יש בגן הורדים גשר כזה ואחרי זה יש צומת  עם רמזורים לפני המנערה של גן סקר.....שם פונים ימינה(אם את מגיעה מגן הורדים)ממשיכה ישר איזה 5 דק' יואז את רואה את זה מצד שמאל שלך"(ממש קשה לפספס את זה...יש שם אנשים לייד)

לאחת המשאלה התגשמה

ולשתיים עדיין לא

אבל מספרים שכל הזמן אנשים עושים שם מין מסיבות הודיה ומספרים את התגשמות חלומם

בס"ד

אם באים מתחנה מרכזית /בניני האומה הולכים לכייון גן הורדים/גן סקאר(=חלק משביל הדיטיים)
בצומת פונים שמאלה לכיוון גן סקאר ואז בצומת הבאה  ימינה
ממשיכים ישר ובית העלמין נמצא בצד שמאל

בשורות טובות

סרט מדהים! חובה לראותתת

את בן/בת הזוג!

אני מקווה בכל מקרה

בע"ה לאורך ימים ושנים...

תתפללו עלינו...

זה שונה לגמרי אהבה להורים לאהבה לבן זוג...

בכל מקרה שתהיה בת זוג נדע לענות יותר טוב..

מי משווה בכלל?

זה כ"כ שונה!!

אהבה של הורים זאת אהבה א-סימטרית. זה מקום של נתינה ענקית (מההורים) בלי גבול ותמורה, סוג של דיסטנס. להורים יש מושג של יראה- שלבני זוג אין. אצל ההורים זה לא תלוי מעשים- זה תלוי העובדה שהם ההורים שלך. אצל ההורים אין הרבה שינויים כמו אצל בני זוג שזה עליות וירידות ועבודה.

בקיצור- שונה לחלוטין.

סתם כי את מותק.. |מנצל"ש בלי בושה|

כי ירוק זה גם לרוחב...

קודם שיהיה, אחרי זה נדבר.

נראה אותך עונה על זה>>!

אם כן - הוא באמת ארוך

כי רואים שאלה מלפפונים אירופאים == פחות טעם וצבע, אבל הרבה יותר רחבים וארוכים

עוד קצת זכורה לי התקופה שהיינו אוכלים בשבוע שלם מלפפון אחד בלבד, מרוב הגודל...

אז בפעם הבאה שימי לב על מה את שואלת

בס"ד

זה שני סוגי אהבה שונים בתכלית.

מעיישה שהיה כך היה,

לפני איזה כך וכך שנים בישיבת ר"ג, היה בחור שנפגש עם עלמת חן, נפגשו הלוך ופגוש, עד שהרגיש הבחור, כי העסק רציני והם הולכים להתארס.

משנהיה כך,  התחיל ידידינו היקר ללחוש פה ושם באוזני  חבריו, שהוא הולך להתארס בקרוב.

ויהי היום, והנה נפגש הבחור עם הגברת המדוברת, מבחינתו בא הוא, ע"מ לסגור את הקצוות ולסכם על אירוסין, אך שערו בנפשיכם מה רבה היתה תדהמתו, כששנפגש עם העלמה, היא פיזמה את ה"זה לא ילך ביננו" הידוע לשמצה.

הוא אמר, חשבתי שנדבר עלי אירוסין,אבל היא, אין אירוסין... יש לי חבילת ופלים, קח ופלים, מה אעשה עם ופלים? תמה ידידינו,  תחלק לחבר'ה, ענתה.

ומאז, מנהג הוא כדין, בקרב ביני"שי ישראל, לחלק ופלים לחבר'ה, והנח להם לישראל, מוטב שיאכלו ופלים ולא יאכלו סרטים..

ויש שהקפידו שתהיה זו חבילת ופלים פתוחה, ויש הדוקא בחבילת ופלים סגורה איריא, ומכל מקוםל לכו"ע המחלק ופל מצופה לא יצא ידי חובתו.

זה היה ופלים לימון, כי כשהיא זורקת מביאים וופלים לימון.

חוץ מזה.. למדתי שם ואף פעם לא סיפרו את הסיפור הזה כשפתחו וופלים.. (ול"ע פתחו..)

בשם אחד החברה מהישיבה שלי:

יש מימרה ידועה: "מזונותיו של האדם קצובים מר"ה עד ר"ה"

הוא אמר שלא המזונות שלו (יענו האוכל) אלא המזוינס', כמה פעמים הוא יצטרך לפתוח וופלים השנה... (ולברך מזונות)

יה"ר שזו פעם אחרונה שנפתח וופלים!

עם הרבה מסר!

תודה!

ולטובתך, קחי את הרצון הבסיסי הזה קדימה

ונסי ליצור איתו קשר ממשי.

בהצלחה!

אם את בגיל ששייך להתחתן (אם לא - אז סתם בגיל צעיר חבל ליצור קשר), אז את יכולה בלב שקט לנסות לברר.  כמובן - בשכל. יש מי ששייך לברר איתו ישירות - ויש דרך צד שלישי.  אם יתברר שגם מצידו יש מה לדבר - קדימה, תתבררו. אם יתברר שלא שייך מבחינתו - תסיחי את הדעת.  אך בוודאי שלא כדאי סתם להסתובב עם מישהו בראש בלי לדעת אם יצא מזה משהו.

והפרש של שנתיים לטובת הבחור, בגיל נישואין, זה ממש מצוין.

בת כמה את?

שאני בת 18...

סיימתי בגרויות אבל אני יוצאת לשירות לאומי...

לא יודעת אם מתאם לי בכלל.....

להתבגר קצת

להכיר את החיים בעולם שלא מתחת לסינר של אמא...

להכיר מה זה לגור בדירה עם שותפות- ואיך מסתדרים...

הבלחיות יכולה לחכות קצת..

יש בזה שיקולים לשני הצדדים, שאני מניח שבתור אולפניסטית ממוצעת חפרו לך עליהם (או לפחות על צד אחד שלהם... ) מספיק פעמים, וחבל שאני אחפור לך עליהם שוב.

בסופו של דבר, תנסי לעצור רגע ולחשוב- את רוצה להתחתן כרגע?

תנתקי את עצמך ממה ש"בא לי" וממה שקורץ כרגע לעשות, ותעבדי עם השכל.

אם את רוצה להתחתן- לכי על זה. אם לא- תתרחקי כמו מאש...

תעשי שירות לאומי.. תתפקסי על עצמך - ואולי יהיה מה לדבר בהמשך

(כן, עכשיו כולם תהיו בהלם שלא שלחתי אותה להתחתן..

מה לעשות? למקרה דנן לא נראה לי שייך)

(ולא מתנגד באידאולוגיה לחתונה בגיל צעיר..)

לפי מה שכתבת, אני מסכימה עם הכותבים כאן- שעוד יש זמן.

אבל גם לי אל תקשיבי

תקשיבי לעצמך, ולה' יתברך- מה הוא רוצה ממך עכשיו?

כמובן תתפללי על זה, לא לפספס את רצון ה'

ולכי להתייעץ אחרי זה עם אנשים חכמים-

(אבל כאלה שיקשיבו לך לפני שעונים...)

האם את מוכנה?

ואולי יש משהו ספציפי  שאת צריכה לעבוד עליו לפני?

בהצלחה ענקית

וברוכה הבאה לפורום!!!

אני לא מי יודע מה מפה.. אבל כיף שאנשים חדשים מצטרפים עם שאלות.. 

(נראה לי..

בכל אופן.. שיהיה ב"הצלחה מרובה

ושבוע טוב

מצד אחד - אם מישהי מרגישה שענין הנישואין עוד רחוק ממנה, או שזה פשוט באמת עדיין לא שייך לעניינה - אז זה לא זמן לגלגל דברים בכיוון זה.

מצד שני - אם היא כן קרובה לשלב הזה ויש מישהו שנראה לה מתאים, לפעמים יש מקום להתחיל לבדוק.

מה שברור, שלהיות "בין לבין" - דהיינו, עם מישהו ש"כל הזמן חושבים עליו" ולא לעשות כלום בענין, זה גם לא טוב. גם מצד עצם ה"התבשלות" בתוכך; וגם הלאה - מה יהיה אם באיזשהו שלב יחליט להכיר מישהי ולהתחתן, אז זה יישאר כתחושת "פיספוס"?

על כן נראה, שהטוב ביותר שתתיעצי עם מישהו/י מיושב/ת שאת באמת סומכת עליו/ה ומכירך היטב. ותחשבי גם בעצמך - וכמו שכתבו כבר כאן.

אך אם תחליטי שלעת עתה לא - אז תורידי את זה מראשך לגמרי, ותחליטי שבבוא הזמן תבררי אפשרויות וגם את האפשרות הזו, אם תהיה רלוונטית אז ואם בכלל עדיין ייראה לך מתאים.

ואם תגיעי למסקנה ששייך לברר כעת - גם אז יש מקום אולי להתייעץ עם מי שתתייעצי, באיזה אופן מתאים לבדוק את הענין.

ככלל, "מישהו שכל הזמן חושבים עליו"- לפעמים זה סתם הסתבכות שטותית בראש, ולפעמים יש בזה משהו אמיתי ששווה בירור.  אחרי הכל, כדברייך, את עוד לא ממש מכירה אותו..

איך קרה השינוי בין פה לבין פה?

אולי כדאי שנהנה קצת יותר זהירים כשנחנו מייעצים דברים לאנשים בפורום (ואולי גם בחיים).

לא תמיד יש לנו את כל הנתונים, ולא תמיד אנחנו גם שוקלים אותם נכון.

בקיצור, אולי כדאי שנהיה טיפ טיפה פחות החלטיים.

אולי גם עם טיפה יותר אמון באנשים שלהם אנחנו מייעצים ויותר נתינת מקום לעולם הפנימי שלהם.

לתשומת לבנו...

אולי לא התעמקתי מספיק. אבל לא ראיתי הבדל מהותי בין ה-פה הראשון ל-פה השני..

ועם זה אתה ודאי צודק לגבי הזהירות הנדרשת.

ממעקב אחרי תגובות כאן, "ד." הוא בין האחרונים להעיר להם הערה כזו.

הרי ניזהרתי מאוד בתגובתי הראשונה וכתבתי "אם את בגיל ששייך להתחתן", כלומר - הבאתי בחשבון שהיא צעירה מידי, והצעתי (לא פעם ראשונה) שאם כך הוא, לא תיצור קשר בגיל מוקדם מידי כשאינה מתכוונת להתחתן - ואני עומד בדעתי זאת, כמובן.

כמו כן, כיוון שציינה הפרש של שנתיים - אז "מתוך נתינת מקום לעולם הפנימי", כלשונך, של המתייעץ, כתבתי שעקרונית זה הפרש מצוין - אע"פ שלכאורה זה ידוע לכל; אך היא כתבה - אז כיבדתיה.

והנקודה העיקרית היתה, שלא כדאי להסתובב עם "מישהו בראש " בלי לעשות עם זה כלום, וזו גם הסיבה המרכזית שהגבתי, כדי להציל מסיבוכים שיכולים לצמוח מדבר כזה.  וגם בתגובתי השניה הזכרתי שוב את הנקודה הזאת, בגלל חשיבותה.

כך שגם אם היתה קוראת רק את התגובה הראשונה בלבד ומחליטה שהיא פועלת על פיה - הדבר הראשון שהיתה עושה זה לבדוק אם היא בגיל "צעיר מידי"..

וזה בדיוק (וכן תגובתך לעיל) מה שהביא, להבנתי, לכתיבתה השניה "אז זהו, שאני בת 18"... מילים אחרות: גיל גבולי..    ולכן, בהמשך ישיר לתגובתי הראשונה - הצעתי לה שבמקרה כזה תתייעץ עם מי שמכיר אותה אישית, ועם עצמה, כדי לדעת אם לה אישית זה מתאים בשלב זה.  ושוב - הצעתי לה באיזה אופן לא להישאר עם זה בראש "סתם", בכל החלטה שתחליט. כבר קרו דברים לא נעימים מאי-סגירה של עניינים.

אז אין כל "שינוי" מהותי".

כעיקרון, אדם שמבקש עצה בפורום רוצה שיעזרו לו. ומניח שיעזרו לו על פי הנתונים שהציג. וכשרואה שהעצה אינה יודעת נתון מסוים - גם חוזר ומעיר על כך. 

אני בוודאי מסכים עם דבריך שצריך להיות זהירים כשמייעצים, בפורום ובחיים, כמו שאכן עשיתי למשל בדוגמה שהבאת; ולאידך - "מכללי הזהירות שלא תרבה להיזהר"; גם מהקיצוניות השניה יכולים להיגרם נזקים (כבדים). אדם ממוצע שכותב בפורום יודע ( אני מקוה - מתוך האמון שיש לי באנשים שפה) שהעצות מוגבלות למה שמכירים אותו ולנתונים שהוא מספק.

בשאלה כגון זו, על "מישהו שלא יוצא לה מהראש" - שזה דבר שהעזרה בו ממש מתבקשת; וכשידוע מה יכול לקרות אם לא עושים משהו עם דבר כזה; וכשהעצה המתבקשת היא פשוט האם כדאי לעשות משהו עם זה - אינני חושב שנכון לנהוג בזהירות מוגזמת..  הרי לא ביקשה עצה אם להתחתן איתו... אלא בסה"כ אם לפנות אליו באיזשהו אופן בהתחשב בהפרש הגילאים שביניהם.  אז התשובה על זה ברורה: אם את לא צעירה מידי - למה לא. 

אדרבה, מי שנותן אמון במתייעץ, מבין שהוא לא מטומטם ושאינו מצפה מאיתנו שנגיד לו שיברר קודם אם זה בן זוג ראוי וצדיק וכו'... אלא שנענה על הנתונים שהביא.  אלא שמתוך זהירות, מלבד מה שכתבנו על "לברר", הזכרנו את שאלת הגיל - ואכן כתבה שזו בדיוק השאלה...

הקיצור, עם הסכמתי הגמורה עם דבריך שצריך (לפעמים..) להיות פחות החלטיים; ועם אמון באנשים המתייעצים ונתינת מקום לעולמם - אינני רואה דבר בתגובתי שסותר את זה. אז אולי כדאי גם לך לאמץ את דבריך היפים - ולהיות קצת פחות החלטי ונותן יותר אמון גם במי ש"מייעצים" ובעולמם הפנימי... אע"פ שבוודאי כוונתך היתה לשם שמיים.

וכמו שכתבתי: חלק מהאמון ונתינת המקום חייב להיות גם זה, שאם מישהי מבקשת התערבות ב"עולמה הפנימי" ולהגיד לה מה עושים, צריך לסמוך עליה שהיא מבינה למה היא שואלת ואת מגבלות העונים, לפי הנתונים ששאלה.  אגב, אכן קורה שמפרשים נתונים שמוצגים באיזה שירשור לא נכון, ומגיבים לפי מה שהובנו. לי אישית כשקורה דבר כזה, ומעירים על אי הבנה נכונה - אין כל בעיה להתנצל על אי ההבנה..

והערה לסיום, נכונה לא רק למקרה זה ואני מניח שלא רק לי: יכולתי בקלות לשאול קודם "בת כמה את" במקום לכתוב "אם את לא צעירה מידי"..   ההנחה שלי שאם אחת שואלת שאלה כזו - יש אולי עוד כמה, כן בגיל מתאים, שיש להן "מישהו בראש", והן מתביישות ליזום וכד'.  ולכן אני מעדיף לכתוב "אם..."וכו'. אם היא לא תיעזר בכל התשובה אלא רק בחלק המתאים לה - אולי מישהי אחרת, שגם מתביישת לכתוב בפורום (יש כאלה), תאזור אומץ בגללזה ותיזום קשר. אולי אפילו ייבנה בית מישראל בגלל זה.. יכול להיות.

כתבתי תגובה במשך 3 שעות(!), אבל היא נמחקה...

בכ"מ, החלק החשוב בה היה שאני מתנצל על מה שהיה משמע מהתגובה שלי ושממש לא התכוונתי לתקוף אותך אלא להעלות נקודה קטנה וחשובה.

על החלק שבו כתבתי שם שעל מה בדיוק אני חולק עליך נוותר...

באמת חשובה - רק לא כ"כ רלוונטית לנידון זה.

מכל מקום, עיקר התשובה שענית לה היתה באמת ממש לענין (אני רק הייתי נזהר טיפה יותר לא להגיד לבחורה בת 18 בהתלבטות, שאם היא מחליטה שרוצה להתחתן - "שתלך על זה". במצב כזה, שלא וודאי לה מלכתחילה, עדיף שתתייעץ גם עם מי שמכיר אותה).

יישר כח ושבוע טוב.

בינתיים נוסף נתון שני נתונים אחד היא בת 18,

והשני (היותר משמעותי), שהיא לא יודעת אם מתאים לה בכלל.

וזו שאלה שממש אי אפשר לענות בלי להכיר בן אדם האם הוא בשל לנישואין.

לעומת זאת, לפעמים אפשר לתת תשובות לשאלות כלליות, למשל האם סביר שבת תנסה ליזום קשר.

ובמיוחד לתת כיווני חשיבה ורעיונות, והשואל יחשוב האם שייך להעזר בהם.

ולגבי הזהירות בייעוץ, הרבה פעמים אני רואה תגובות למקרה שמישהו מתאר, ותוהה איזה תגובות היה הצד השני מקבל אילו היה מתאר המקרה מנקודת מבטו.

(תוך כדי שאני כותב את התגובה אני רואה שדן כבר ענה בעצמו...)

האמת שאני אפ'עם לא כותבת בפורום הזה ..רק צופה בשלט רחוק.. אבל הפעם הייתי חייבת להגיב..

כי המקרה די מוכר לי אישית..

אבל לפני זה שתי דברים שלעניות דעתי את צריכה לחשוב עליהם.

1. הבחור בן 20 (אם את בת 18 והוא גדול ממך בשנתיים) את חושבת שהוא בעניין של לצאת, דייטים וכו?

2. את בת 18 לפני שרות לאומי.. נכון שכולנו רוצות שיאהבו אותנו ושיהיה לנו קשר משמעותי השאלה מה הזמן הנכון בשביל זה.. אם את מרגישה שזה הזמן בשבילך.. תפדל.. לכי על זה.. אבל אולי עכשיו מה שנכון לך זה להתפתח לגדול קצת..שנת שרות משנה המון בחיים!! ואולי גם תכירי אנשים חדשים שיעניינו אותך הרבה יותר ממנו..

ולסיון אנקדוטה אישית..

לקראת סוף ההדרכה שלי בסניף.. גם אני ממש רציתי לפתח קשר רציני עם מדריך אחר מהסניף..

(הייתי בת 18) לפני שרות וידעתי שזה לא ממש הזמן בשבילי..  ולא עשיתי עם זה כלום 

אחרי שנתיים כשרגשתי בעצמי שאני מחפשת קשר רציני לחיים החלטתי לאזור אומץ ולשאול אותו..

(לא. אין חתונה בסוף..) משם לשם בסוף הוא אמר שזה לא מתאים לו..

אז אני לא אומרת לחכות שנתיים וגם לא בטוח שעכשיו זה נכון לך..

אבל מי אמר שלו זה מתאים והוא רואה את זה כשייך..

לשאול תמיד אפשר אבל לא לבנות על זה..

בהצלחה.

שלום רב,

אני מסכים לנקודה האחרונה ש'לשאול אפשר אבל לא לבנות על זה' גם מהסבה שנאמרה - אולי מהצד השני זה בכלל לא שייך. וגם מסבה נוספת, שאולי אחרי מפגש אתו מיד יתברר לך שמבחינתך זה לא שייך. לפעמים אנחנו מדמיינים על מישהו כל מיני דברים אבל כשמכירים באמת מגלים שהדברים קצת שונים ממה שחשבנו.

בכל אופן, אני מצטרף לדברי כלם, שאם זה הזמן אז שיהיה בהצלחה ...

ב"ה

כשלי עולות שאלות כאלו, לרוב אני מעלה אותן כדי לקבל "גב", לחפש שאנשים תומכים בי בשביל להרגיש שאפשר לעלות לשלב הבא.  האמת שלרוב אנשים מאכזבים אותי בקטע הזה, אולי הם מרגישים שאני "תלויה" בהם. (לא נכון, זו התיעצות בריאה. זו היכולת לסכם שלב בחיים ולהמשיך הלאה וחלק ממנה, כן, זה לדבר עם מי שליווה אותך בשלבים הקודמים).

אז, אם זה מה שאת מחפשת, בבקשה. יש לך את מלא הגיבוי ממני.

אם את רוצה עצה, כשאת מבררת דרך צד שלישי, תחפשי מישהו שאוהב אותך ויודע דבר או שניים על הלכות לשון הרע. זה ממש יכול להרוס קשר מישהו שהוא לא יודע.

בהצלחה בכל אשר תפני!

מציע שתשוחחי עם אמא שלך. היא מכירה אותך ויודעת יותר מרבים אחרים אם את בשלה לחופה. היא גם תוכל להעריך לפי סיפוריך אם הבחור בשל.

השלה הבא הוא שהיא בעזרת מכרות תתחיל לחפור.

אם האמון שלך באימך לא אי אי איפני לדודה או מבוגרת אחרת שאת מעריכה אותה וז תחזרי לאמך.

השאלה אם את רוצה לצאת איתו כי יהיה לך כייף (מתוך הנחה שבהמשך- הקשרבע"ה יכול להוביל לחתונה), או בגלל שאת מרגישה שאת כבר מוכנה להקים בית, על כל החובות (תשלימי את שנת השירות כשאת נשואה, בהמשך תתחילי ללמוד וגם הוא עדיין ילמד ואם תהיי בהריון זה לא יהיה פשוט בשלב כה מוקדם אם את עדיין לא בשלה להתחתן לקחת אחריות על תינוק שלא יתן לך לישון ביום ובלילה, ללמוד ולנהל בית.

אם זה השידוך שלך, הוא יחכה קצת. תתחילי את השנה ותני לעצמך פסק זמן למחשבה עד חנוכה. אם תצאי איתו אז, עד שתיפגשו ותחליטו השנה תגיע לקראת סופה.

וכשתחליטי שאת בשלה לכך שאם הקשר יוביל לחתונה- את יכולה להתאים עצמך לכל הכרוך בזה, תוכלי לבקש מחברה שתציע לו להיפגש איתך, כאילו זה רעיון שלה (אני מכירה בחור שהתלהב מבת של המורה שלו ושלח חבר שכביכול הציע לו אותה... והם התחתנו)

אבל אין לי סיכוי להבריז מהשירות

בעזרת ד' שיביא ברכה לכל המשתתפים

מכל מיני מקומות.

ועצמאית- אפשר ברגל מארלוזורוב (20 - 25 ד' בערך) לכיוון גבעתיים, אני מניחה שתהיה תנועה ערה לאזור, אוטובוסים- אין לי מושג עם כל השינויים שעשו.

בס"ד

http://www.dan.co.il/news/news.asp?id=4423

למרת שעדיף ברגל

וזאת לא בעיה שבנות ילכו לשם?

ולגבי בנות- הלכתית אין בעיה...
               בטיחותית גם לא אמורה להיות...

אין בעיה שבנות יבואו.

רק תקחו בחשבון שזה בית קברות צר

ויהיה מליון אנשים.

אני בגלל כמות האנשים יצא לי לפול על קבר

ממש מפחיד.

ולא מה שביקשתי שם לא התמלא,

אני לא מאמינה בסגולות האלה.

אמנם עשיתי עוד דברים אבל ביקשתי להתחתן וזכיתי....

וברוך ה' זה עזר .. !!!

רק חשוב לזכור שהצדיקים הם מקשרים ביננו ל-ה' יתברך ,
הם לא זה ששולחים את הישועה -הם עוזרים לקרב אותה !

בשורות טובות !

ולא הגיע..בלי נדר אני אסע עם האוטו היום..זכותו תגן עלינו!

חלילה לצדיק. אז מה' אני יכול לבקש מה וכמה שאני רוצה.. מה זה זה?

יכול להיות שיש הבטחה שרק דבר אחד הצדיק יעשה השתדלות וזה אני כבר לא יודע לא בקיא ולא מכיר.

! הבנת בגלל שהצדיק יכול לעלות את התפילות שלך למעלה גבוה  גבוה!

חי - ארנב          סיבה -  בגלל כל הארנבים שמסתובבים פה בפורומים.

צומח - אספרגוס    סיבה - סתם כי חיפשתי משהו הזוי

דומם - את חפירה        סיבה - כדי שיוכלו לחפור פה.

מי שרוצה יכול כמובן להוסיף ארץ עיר וכו'

ארץ- בולגריה.    סיבה: ע"ש הגבינה הבולגרית, שכל בחורה שתתחתן תשמח לפזר לבעלה על הפיצה הביתית.

עיר- בני ברק     סיבה: כל הדיונים למינהם על ההבדל שבין דת"ל וחרדי.

חי- ברבור         סיבה: זו חיה עדינה, כמו הבחורות פה.

צומח- בננה      סיבה: דומה לירח=> שרשורי הלילה ההזויים.

דומם- בטון       סיבה: אחד המרכיבים החשובים בבית.. והרי כולנו פה כוספים לאחד כזה משלנו.. לא?

מקצוע- בנקאי   סיבה: אחרי שנתחתן, שלא נזדקק לבקר הרבה בבנק- אלא אם כן זה ע"מ להפקיד ירושה..

ג כי אתה גנוב על כל הראש שאתה פותח את השירשור הזה... באמת ציפיתי לראות מ-ה-?-?? תעשה

ארץ- גרוזיה -כי זה מה שתמיד אומרים...

עיר- ג'רוסלם- הולך?  כי- עיר הקודש!

עיר- גזר! כדי שנוכל לכתוב את זה גם ב"צומח"

חי- גרביל. כי אני רוצה שמישו יסביר לי מה זה החיה הזו

צומח- גזר. (לא זה לא אותו אחד.) למה? ככה.

דומם- גפרור ( כי ככה בעלי אמר)

מקצוע- גמלאי- כי זה לא באמת מקצוע....

ארץ- דרום אפריקה- נשמע כושי אבל יש שם לבנים.

עיר- דאלאס- הראשונה שחשבתי עליה.

חי- דמבו- הפעם הראשונה ששמעתי על הקטע עם החסידות...

צומח- דוחן- אמא שלי אוכלת את הזבל הזה, ואני בחיים לא נוגע!

דומם- דלי- יש אנשים שכשנפגשים איתם מזה בא להקיא...

אוכל- דוגלי- אם תביאו לבינישי"ם, גם את זה הם יאכלו...

היה לי מזה משעמם

הוא -

היא -

הם ביחד

לק"י


חי- וזוזזל'ה. כינוי לפעוטות שבמשפחה שהפך לשם שהפך לאישיות או אי שפיות.

צומח- ולרינה איטלקית. קיבוץ גליות ימות המשיח.. ואם נראה לכם שזה עוד חלתורה שאנשים מספרים פה. ראו:

http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=1136

דומם- וילון. ולא שתמו לי השמות המוזרים.. פשוט בעד צנעת הפרט.. וגם פרט [לא שולי שחסר לי בבית..]

עיר- ורטואלית. בדיוק מה שהולך פה.. אפחד לא מכיר את אפחד.. ולא חושב[חושש מפחד לא רוצה להכיר..]
זה לא שכונ'ה זה עיר!!!


ו........ תשלכו שאלונים!! אני לא רוצה להתחנן!!
|מאיים|

אהבתי את המקוריות!

ארץ: הודו - אנחנו מודים לה' שיש לנ"ו פורום כזה.

עיר: הקודש - כמו צאדיקה

חי: היפופוטם - כי הוא קצת גדול בשבילנ"ו

צומח: העלה הוא צומח

דומם: המחשב - כי נמאס ממנו

מקצוע: הסטוריון - מצאו פעמון מבית שני בעיר דוד (מעניין)

גרביל החולות (שם מדעי: Gerbillus pyramidum) הוא מכרסם ממשפחת העכבריים. גרביל החולות מצוי בחולות חוף ים ומדבר. הוא נפוץ בעיקר בישראל ובאפריקה.

גרביל החולות דומה במראהו לעכבר אך גדול ממנו במקצת. רגליו האחוריות גודלות מרגליו הקדמיות, דבר העוזר לו לנוע ולקפץ בחול. ברגליו האחוריות חמש אצבעות לעומת ארבע ברגליו הקדמיות. יש לו שיער בין אצבעות רגליו האחוריות, דבר המונע ממנו מלשקוע בחול. זנבו ארוך ומהווה כמחצית מאורכו הכללי והוא שעיר בקצהו. גוונו הכללי חום בהיר ופרוותו קצרה. אזניו ועיניו גדולות וחושיו חדים ומהירים.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA

והם לקחו לי אותם לבת עין מוקדם בבוקר..

הפרידה הלא פרידתית הזו..

טראומה לכל החיים!

אתם לא באמת רוצים הסבר, נכון???

(לא חשבתי שאגיב פה שוב, אבל זה דרש...)

שרשור מי ער.

ארץ: חבש או חוף השנהב, פשוט כי זה מה שתמיד כותבים...

עיר: חרסינה. על הפרינציפ, כי לא כולם רוצים לגור דווקא בעיר.

חי: חי חי חי חי חי חי חי חי חי חי חי חי........

צומח: חי בסרט. בכל מקום צומח אחד כזה, לא?

דומם: חדר ייחוד. חייבים לקשר את זה לפורום איכשהו.... והחדר באמת נשמע דומם יחסית לרעש שסביבו, רק נשמע...

עד כאן הקפה ראשונה.

ארץ- טורקיה. למה? ככה.

עיר- טבריה. אם חם מידי אפשר באמצע דייט לקפוץ לכנרת

חי- טיפש עשרה. תקופת הבלחיו"ת

צומח- טפיל. סוג מסויים של בחורים שלא מבינים מה זה "לא".

דומם- טוסטוס. במקום הסוס הלבן.

ארץ- ישראל.- ארץ הקודש!

עיר- ירושלים ברור... הכי נוח שחברים מתחתנים שם.

חי- יונה- שתזכו להיות כמו זוג יונים ;)

צומח- יקינטון..... סתם נזכרתי בשיר... וכדי שנזכה לשיר אותו לילדינו הקטנים.

דומם- ים- אולי לא כ"כ דומם... אבל מהמם! אפשר ללכת לשם לדייטים.

ארץ- כוש. למה? ככה!

עיר- כלכיליה, יש שם אחלה מואזין...

חי- כריש, להיזהר שבחורות לא יטרפו אותך בשח"א.... (מוקדש לבת מלך)

צומח- כלניות.... צריך להסביר?

דומם- כיסא. כל היום אנחנו יושבים עליו (מול המחשב)

ונראה לי שזהו.

קלקיליה

ארץ- לבנון. שם משפחתו של הרב אליקים שליט"א, ראש וראשון ליועצי הזוגיות והשידוכין.

עיר- לונדון. עיר שכל זוג חולם לבקר בה פעם.

חי- לביא (אריה). כי זה דומה לlove
צומח- לואיזה. כי זה טוב לתה של בוקר

בוקר טוב!

חי- ממוטה- כי זאת חיה מאובנת.. כמו הדייטים מאובנים..

צומח- מיורן כי זה דומה למרון!!! 

דומם- מראה. נו בחורה לפני דייט... מראה.. 

דומם2- מחשב- כי זה הפורום שלנ"ו... במחשב!! 

יצאה לי ממש קשור!!

אני מקווה שהדייטים שלכם לא יהיו מאובנים כמו שלי!!

חי- שפן (מי שחותך בסמס, במקום על הדשא בגן סאקר...)

      שרשור  (יש לו חיים משלו, לא?? מתחיל קטן, עם פוטנציאל להפוך לשירשורפלצת....)

צומח- שורשים.  (אל נא ת-ע-קור נטועעעעעע)

דומם- שורש, המותג הרשמי (אז מה נסגר?? מותר או אסור בדייטים??)

חבל ארץ- שומרון. (יש כאן מניין מחלקים אחרים של הארץ??)

מילים אסורות- שידוך, שידכנו, שדכנים .(מה אנחנו מבני ברק?? יא בלחי"ם!!)

המלצה- שתיקה. יפה לחכמים, ולא רק.....

           שינה בשעות הלילה (כדי לא לפתוח שרשורי "מי ער?" ולהעלות את חמת מנהלתנו הצאדיקה.....)

ברכה נפוצה: שתזכה לרדת פורום אחד למטה.....

צודקת!!אין יותר כיף ויפה מהצניעות כמה נחת רוח זה עושה לה' !!!גם שמסתכלים עליך מוזר ברחובות ת"א..את מרגישה בת של מלך!זה פשוט רק מעלה את הרצון!!!אשרי כל  בנות ישראל הצדקניות שזה בכלל לא קל הניסיונות שבצניעות!אשריכן

אפעם לא חשבתי על זה ככה...