הפי(חוץ מהעובדה שקיבלתי כמה הצעות מוזרות מאד בהפתעה, אז לא היה לי זמן להיות בלחץ לפני )
נשמע לי מאד לגיטימי.
זה מעמד מרגש
מביך
ויש לו משמעות לכל החיים בעז"ה.
כוס מים
נשימות עמוקות
הרפיה.
ושיהיה בשעה טובה בעז"ה!!
בנשואים טריים רובם שם הם כאלו שהציעו / קיבלו הצעה, עדיף לשאול שם, בהצלחה!
(אבל סתם כך, לי נשמע הגיוני לגמרי שיש לחץ)
לצערי רובנו כאן עוד לא הגענו לשלב הזה
אז תפסיק לגרום לנו לקנאות!
וברור שזה נראה לי הכי הגיוני שזה יהיה מלחיץ טילים
זו הרי נקודת מפנה בחיים
רק חשוב שזה לא יתדרדר לרגליים קרות (תשים גרביים)
בע"ה שזה יהיה כבר מאחוריך עם תשובה חיובית כמובן(:
אני מדבר על זה בקלילות כאילו זה היה קל אבל hands down זה הניסיון הכי קשה שאי־פעם עברתי בחיים
אני חושב שמה שבעיקר היה חסר לי אז זה אמונה בה', אם הייתי בוטח בה' שהדבר הנכון זה להפריד כוחות ואם יהיה collateral damage ה' הטוב יכפר בעד, היה יותר קל מאשר לשאת באשמה לבד
בסוף גם מבחינה הלכתית אני חושב שאם יודעים שלא מתכוונים לקדם את הקשר מצווה לסיימו אז בע"ה שה' ידריך אותנו בדרך ישרה ונכונה תמיד
בהמשך למה שנשאל כאן...בינייש פתוח | ערוץ ７שאותי זה יגניב לגמרי...
רק שהוא צריך לשדר מספיק נקיון כדי שלא יגעיל אותי.... סורי.
הוא יכול להביא גם @לחם מלא שהוא בעצמו הכין
תמיד כשבחורה כותבת על עצמה שבשעות הפנאי היא אוהבת לאפות, אתה לא לגמרי בטוח איזה טיפוס היא
אז מעולה.
חדשכאןאם נגיד היו לך שני דייטים באותו שבוע איך היית מסתדר?
למה לחשוד שהם הוכנו בתנאים לא טובים?
המטיילת בארץיא - כ
מא - נ
פא - צ
קא - קיב
קיט - קכא
שאחרי שנה, שנתיים או חמש, אתם מגלים שהאדם ההוא לא רק שעדיין זוכה להערכה ולזכרונות חיוביים, אלא ממש תופס בלב מקום והוא רק מודחק כי הוא לא רלוונטי?
תופעה מוזרה שאני לא בטוח איך להתייחס אליה.
יש איזה רצון שלא למחוק אנשים שהיו חלק מחיי.
מצד שני ברור שזה מה שאמור לקרות
אני מניח שהמצב המודחק הזה הוא הפתרון שהנפש מוצאת
מעלה שוב,
כל מילה אחרת מיותרת
אגב בגלל הנושא, התודעה משייכת את המספר שמופיע שם, "19", לגיל שבו הפ נפגשו לראשונה, ולא למספר האוטובוס. עוד משהו מסובך של הנפש
יש יותר מאחת? אם לא - יכול להיות שזו מישהי שבמחשבה לאחור היא היתה הכי מתאימה לך?
כל קשר תופס מקום אחר בלב
נערך. מחילה
אההממ...
התלבטתי אם זה קשור לכאן, אבל למרות שפרידה ממת היא לא כמו פרידה ממישהו חי חלילה יש משהו דומה מאוד בקושי ובכאב... חשבתי שהתובנות אולי יכולות לעזור
מה אומר, להחזיר?
היא הביטה בפניו הדוממות והקפואות, רועדת ובוכה. היא לא מאמינה שזה קרה, היא לא מעכלת שזהו. ביראת כבוד התקרבה אל המיטה עליה שכב ללא רוח חיים, מביטה בהלם.
הנשמה שלה הרגישה שהיא לא יכולה יותר, שהיא רוצה להצטרף אליו, היא נשרפת מגעגוע.
היא רצתה לומר לו עד כמה היא אוהבת אותו, עד כמה הוא השפיע עליה והאיר את חייה.
שהוא האדם הטוב והחכם ביותר שפגשה מעולם. שמעולם לא הרגישה כל כך טוב בקשר עם מישהו, שמעולם לא היו סבלניים אליה כל כך. שהיא כל כך רצתה לזכות להיות אשתו.
אבל לא, ה' רצה אחרת, והוא מוטל לפניה עם חיוך עדין על פניו החיוורות.
והיא כבר לא תאמר לו את מה שלא העיזה לומר כשיכלה.
איך, איך נפרדים? איך מעכלים שזהו, היא לא תדבר אותו יותר? שהקשר נחתך?
הגוף רועד ורוטט בלי שליטה והנשמה זועקת מכאב. היא שונאת פרידות. שונאת פרידות.
בשקט עמדה לידו, ודמעותיה הרותחות נשרו מעייניה על הרצפה הקרה.
"תודה על הכול, תודה רבה. סליחה שפגעתי בך לפעמים והייתי כפוית טובה", מלמלה בקול מרוסק והשתתקה. עכשיו כבר מאוחר מדי לומר את זה... היא אפילו לא יכלה להבטיח לו שתזכור אותו לנצח, כי היא רוצה להתחתן ולהקים בית. ואיך תעשה את זה כשהלב שלה מתגעגע כל כך לבחור שאיננו ורוצה להישאר איתו תמיד, לפחות במחשבות?...
הלב מתכווץ בכאב, והיא חשה מסוחררת מעט. מישהי טובה באה וחיבקה את כתפיה.
"זהו מתוקה, זה נגמר. נגמר. בואי. צריך להמשיך הלאה". נגמר. צריך להמשיך הלאה....
היא הביטה בו מבט אחרון. "שלום", היה כל מה שהצליחה ללחוש וגררה את עצמה החוצה בכוח. בחוץ שמיים כחולים ושמש זורחת. עולם כמנהגו נוהג.
כאילו לא התרסקה למציאות עם חלומה הגדול, כאילו לא נפרדה מאחד האנשים הכי טובים ומשמעותיים שהכירה.
היא יכולה להמשיך לשבת פה מתגעגעת בדיכאון עד סוף חייה, אבל זה לא יחזיר אותו אליה.
היא בטוחה שטוב לו עכשיו, טוב לו מאוד שם. ושהוא מצטער על זה שהיא מצטערת עליו.
היא חייבת לקחת את רסיסי הלב השבור, לאסוף אותם ביחד עם כל הדברים הגדולים שלמדה ממנו ומהקשר איתו ולגדול. לא להיכנע לייאוש. לתת לאבל ולפרידה ולרגשות הכואבים מקום,
אבל לא לתת להם להשתלט על המוח ולהכתיב את חייה. היא עוד תחזור לשמוח.
זה מה שהוא היה רוצה שתעשה, זה מה שהוא היה חוזר ואומר- הכל לטובה, רק לא להתייאש...
תודי ותשמחי שזכית בכלל להכיר אדם טוב שכזה, תשמחי בזה שטוב לו עכשיו.
נפרדת ממנו. מבחינתך הבחור מת והלך לעולמו שלו. צריך להמשיך הלאה....
עכשיו את עוד מותשת, סערת הרגשות עוד לא שככה, אבל תני לעצמך קצת זמן להירגע, לעכל ולעשות סדר במחשבות ואז תמשיכי בדרכך.
ובעזרת ה', יהיה בסדר. ה' מנהיג את עולמו ברחמים ואהבה, והכל לטובה. הכל.
וב"ה שבד"כ הפרידות הן לא טרגיות כל כך...
(למרות שבמישור האישי עלולות להחוות כטרגדיה)
ב"ה...
לגמרי יכולות להחוות כטרגדיה. לגמרי.
אני די בטוחה בזה שאני בת ב"ה
וואו, באמת יכול להתקשר מאוד...יש בזה משהו
כן... בפרידה יש מימד של אבל....
אשמח לשמוע
בהתחלה כתבתי בסוגריים "אבל מבין למה מחקת", אחר כך החלטתי שלא
נראה לי באיזשהו מקום זה גם רצון להיות אותו אדם שהייתי אז..
נכון, להיות בקשר הופך אותך לאדם אחר
ויש געגוע חזק מאד לא רק לצד השני אלא גם להיות מי שראיתי שאני יודע להיות
יותר לבן אדם שאני הייתי באותה תקופה, פחות לאיך שהקשר השפיע עלי.
כי לא זכור לי שהשפיע לטובה
געגוע נועד כדי לשחזר את המצב שהיינו בו
אני הייתי מנסח שזה רצון לחוות את מה שהקשר הוציא ממני.
האם במהלך הקשר אז הייתי אדם שונה? האם אני אדם אחר ממי שהיה שם? לא יודע.. זה יותר שהקשר הצליח להוציא ממני חלקים מסוימים שחבויים בתוכי ולכן יש בי רצון לחזור למצב ההוא.
זה לא רק ענין של ניסוח, זאת ממש אמירה אחרת.
כי מרגישה שלא ממש הבנתי...
ובאופן כללי, אני מרגישה שקשרים משמעותיים לא יכולים באמת להמחק, בדיוק בגלל הנקודה הזו.
קשר משמעותי הרבה פעמים מוציא מאיתנו דברים משמעותיים, מגלה בנו דברים שלא הכרנו, משנה אותנו.
ומי שהיה שם במפגש הזה, והיווה את ה"טריגר" לגילוי של כל המקומות הנוספים האלה בתוכנו, יהווה תמיד את הייצוג של התהליך הזה.
אז גם אם כבר לא מתגעגעים אליו, באיזה שהוא אופן הוא הפך להיות חלק ממה שאנחנו היום.
(לא יודעת אם מישהו הצליח להבין... הניסוחים של הסתרבלו נורא לאחרונה 
)
הדברים שאת כותבת נשמעים אמיתיים, והם כבר מדרגה נוספת ועמוקה יותר. אני התייחסתי לשלב הבסיסי (שאולי מובן מאליו).
מה שבאתי לומר זה שנכון שהקשר מוציא מאיתנו דברים משמעותיים ומגלה בנו דברים חדשים, אבל צריך לזכור שהתכונות האלו נשארות בנו גם כשהקשר מסתיים והדברים האלו לא נמחקים.
כשאדם אומר "אני רוצה להיות האדם שהייתי אז" זה נשמע שהחלק הטוב שבי תלוי בקשר ובחוויה שחוויתי, וכשהקשר הסתיים אני כבר אדם שונה ולא יכול להיות ההאדם הטוב שהיה אז. וזה לא כך
כי אינטרקציות שונות מוציאות מאיתנו חלקים שונים.
החלקים שבאים לידי ביטוי בקשר מסוים ולא באים בקשר אחר, הם חלקים שנמצאים בתוכנו. והיו שם גם קודם, אבל לפעמים חלקים מסויימים צריכים תנאים מסויימים כדי לצאת לפועל.
מצד שני...
אחרי שהם יצאו לפועל פעם אחת- הם נגישים לנו יותר, ואז לא בהכרח שנהיה שוב זקוקים לאותם תנאי אינטרקציה כדי להביא אותם ליעדי ביטוי.
Self Love.בת שמביאה לדייט ראשון- עוגיות שהיא הכינה,
מה דעתכם על זה?
המידה קיימת גם קיימת אבל כפי שכתבת - תלוי מאיזה מקום בנפש.
היי
זה נושא שכל אחד צריך לעשות חושבים עם עצמו, אם הוא מוכן לזה.
יופי שהרבנים שלך אמרו שאתה מוכן, זה יכול להיות סימן טוב אבל בוא, הם לא מכירים אותך כמוך.
אם אתה לא מרגיש מוכן עדיין אז אתה לא מוכן. גם אם משה רבנו בכבודו יבוא ויאמר לך שאתה מוכן.
זה צריך לבוא ממך, אבל חשוב לי להדגיש צריך להשתדל להיזהר לא להיכנס לאזור הנוחות הזה של "טוב לי בחיים כרגע אפילו בלי בת זוג" התחושה הזאת יכולה להתדרדר ולהפוך אותך לממש אדיש בנושא הזה, כדי כך שממש תתרגל לזה.
וצריך לזכור שאדם שעוד לא התחתן הוא רחוק מהשלימות, אין מה לעשות זה לא נורמלי לחיות בלי החצי השני.
אתה עוד יחסית צעיר אז ניחא.. אבל אל תתרגל לזה יותר מדיי.
מקווה שעזרתי קצת
בהצלוחה
(ביקשת לא להתיחס לפן ההילכתי, לכן אני לא מתייחס)
יש אנשים עם עולם פנימי רחב שיוצקים תוכן איכותי לחייהם, לא מרגישים צורך להתחתן ואין בזה פסול או משהו לא טיבעי.
אם לא תנסה אתה תמצא את עצמך בגיל 30 עדיין לא נשוי, האם מבחינה אישית זה רע? כנראה שלא.
האם מבחינה אישית תוכל להיות אדם טוב יותר אם תהיה נשוי, כנראה שכן, גם אם מתרגלים יש הרבה רבדים לאישיות של בן האדם ככלל ולהיהודי בפרט.
במה שלא תבחר לעשות, שלא תעיז להגיד דבר כזה לבחורות כי הם יפסלו אותך על זה, למה? איני יודע, אולי זה הורג את התחושה של החיזור או שזו סיבה רציונלית מידי למוח הנשי, לאלוקים פתרונים.
היא אומרת איזה משהו או שניים עליך.
רק מעט כואב לי שצריך להישבר לדעתך על מנת להיות ראויים לנישואין. בעיניי דווקא להפך, המקום האידיאלי הוא להתחתן כשאינך רוצה בכך רק עבור עצמך.
אולי בלשון אחרת, אם מטרתך בחיים היא שיהיה לך טוב, יש לדון האם נישואין יביאו עליך טוב או פחות יותר מכעת. אך אולי יש מטרה גבוהה יותר לחיים ובזכותה גם נישואין אינם רק עבור חיים טובים יותר. על אף שזה רווח צדדי נפלא ועצום.
ודבר אחד שאני יכול להמליץ לך בבירור - לא נראה לי שכדאי להכריע לאחד הצדדים בצורה פסקנית.
אני מסתכל סביבי ורואה שאנשים עושים תהליכים שונים ביחס לשאלה הזאת וזה בסדר גם להגיד שאתה בתהליך ביחס לזה.
אני יכול לשתף באופן אישי שהרצון שלי בזוגיות הוא גם בשביל ילדים, משפחה. ילדים זה הדבר הכי חשוב ומספק שיכול להיות לבנאדם (אני אומר את זה מנסיון של אחרים, כרגע אין לי נסיון בתחום הזה ;) ). הילדים הם הדבר הכי חשוב בחיים שלנו (לא כרגע, בעתיד הקרוב בעז"ה). זה להוסיף לחיים עוד כמויות של אהבה. מי לא רוצה לאהוב? מי לא רוצה להוסיף עוד אהבה בחיים שלו?
כמו כן, בתור יצוריים אנושים חלק מהטבע שלנו זה להיות מושפעים מהחברה. הגיוני שבגיל מסויים יהיה קל יותר להדחיק את צורך הזה כי החברה פחות דוחקת אותך למקום הזה ובגיל יותר מתקדם כבר לא יהיה אפשר להדחיק את הצורך.
ועוד דבר מאוד מאוד חשוב - זוגיות ומשפחה זה בודאי לא הופך את החיים ליותר פשוטים או נוחים. ממש ממש לא. אתה מציין שטוב לך לבד ואני ממש מבין ומזדהה עם מה שאתה אומר. להיות לבד זה יותר נוח ומי שבוחר במערכת יחסים בוחר בהרבה מחוייבויות נוספות וגם משלם מחירים לא מבוטלים. השאלה היא - האם המחירים האלה שווים את זה? שאלה חשובה שכל אחד צריך לענות לעצמו.
בסוף נראה שבעניינים הללו חשובה הדרך, הבירור הפנימי שלך עם עצמך, מאשר התוצאה עצמה. בהצלחה!
יש תחושה מיוחדת כשאוכלים את האוכל שלך
אבל אני מודה שמשפחות פחות בא לי לארח..
אני בנאדם של שקט
זה נחמד לארח אנשים שכיף וטוב איתם
לפעמים גם היו לי הזדמנויות לארגן דברים ולארח
זה נחמד לארח אחרים
האם מפריע לכן להתחתן עם בחור מעדה אחרת, שפסיקת ההלכה שלו שונה משלכן?
למה?
אני זמנית כאןאתה אמור לרצות להתחתן איתה!!
לא מתחתנים ומקווים לטוב.
אם הלב שלך לא שלם, תעזוב רגע לפני ולא רגע אחרי.
שב עם עצמך, תבדוק מה מפריע לך.
תראה אם זה לחץ מהחתונה או שבאמת אתה לא להוט אחריה.
תבדוק מה קרה בתקופה הזו מהרגע שרצית להתחתן איתה ועד עכשיו.
ובהצלחה!!
לדעתי, אבל אני אישה, יופי הוא לא באמת פרמטר לאהבה.
בהתחלה הוא מושך והוא פרמטר שמוסיף.
אבל כשאוהבים מישהו, לא אוהבים אותו כי הוא נראה טוב.
אוהבים אותו בגלל מעשים, דיבורים וחיבור נפשי.
ייעוץ טוב!
מיכל וולשטיין אם יש לך דרך להגיע אליה. (מכירה אותה רק מהסרטונים שלה)
יש התאהבות ויש אהבה, וזה שתי דברים שונים לגמרי.
התאהבות זה פרפרים, זה התרגשות, זה לב דופק, זה לראות רק את הבן.בת זוג מול העיניים, זה להתלהב קשות מכל הודעה וכדומה. ואתה כנראה עברת את השלב הזה...
אבל זה התאהבות.
והתאהבות עוברת.. וזה לא משנה עם מי תהיה. גם אם תהיה עם האישה הטובה והיפה בעולם, באיזה שהוא שלב ההתהאבות תרד ונישאר האהבה . שעל אהבה צריך לעבוד כל יום ביומו במשך כל החיים. אהבה וזוגיות זה העבודה הכי קשה 24/7.
כי אתה עכשיו תיפרד ממנה, תגיע למישהי אחרת- תרגיש שמצאת את אהבת חייך ואז הפתאום אחרי שנה תרגיש אותו דבר!!
אתה צריך לחשוב עם עצמך,
אתה אוהב את האופי שלה? ומפה זה מתחיל ומכאן צריך לעבוד. כי אופי נשאר תמיד.
אתה לא יכול לוותר כי קצת קשה לך לעבוד..
אהבה זה מסע, עם עליות, עם ירידות. לפעמים עולים על ההר ומגיעים לפסגה ולפעמים יורדים לשפל. אבל אסור לוותר!
ממליצה מאד שתשתף אותה במטרה להעלות את הזוגיות אל הפסגה ועם ננכונות לעבוד קשה.
רק תבדוק שזה לא פחד כללי ממחוייבות או חתונה. (או מסגירת כל האופציות הדמיוניות האחרות)
ואז אין לו שום קשר אליה או למישהי אחרת.
זה משהו שאתה צריך לפתור בתוך עצמך. (מול איש מקצוע)
לא נותנים כי אוהבים, אוהבים כי נותנים. נתינה יוצרת אהבה. תן לה, זה מרומם את האהבה.
מעבר לזה - שאר העצות שכתבו. בהצלחה רבה ומזל טוב! בניין עדי עד
(ותודה למחשבת שהביאוני עד הלום)
למקרה שיש עוד מישהו/י שיכולים להיות עכשיו או בעתיד במצב דומה:
וכהמשך:
ומבינים שזה שלנו, אז זה יכול להיות קצת מבהיל שפתאום לא הכל חלומי וורוד.
לפעמים זה קשה כשדמיונות יורדים למציאות ומקבלים פנים.
פתאום צריך להתמודד עם חלומות וציורים שחשבנו שיהיו.. ולפעמים זה לוקח זמן לעשות את זה.
אז יכול להיות שה'נחיתה' הזו והעיכול של מה הולך כאן, מעידים על משהו באמת שלא מתאים לך, ויכול להיות שזה פשוט מלחיץ המעבר בין החלומות והדימיונות לזה שזה מקבל פנים במציאות.
מחשבה נוספת שמקווה שאצליח להעביר למילים -
יכול להיות שהתחיל 'לרדת לך' ממנה כי הרגשת שאתה חייב/אמור להרגיש איכשהו? (נניח הקשר אמור לעלות שלב כי התארסתם ו'אמור' לכאורה לקרות משהו ביניכם?)
לפעמים כשמרגישים שאמורים וצריכים לשדר רגש של אהבה/ביטחון בה/יציבות בקשר וכו, אז זה פשוט נתקע וזה לא בהכרח מעיד על כך שזה לא קיים.
פשוט לפעמים הרגש יכול לברוח כשמנסים להביא אותו בכוח...
שוב,
אף אחד פה לא יכול לומר לך אם אתה סתם חושש או לא..
תלך למישהו חכם יותר.. ובעיני לא כדי שיאמר לכם אם אתם מתאימים או לא, אלא בשביל להבין מה קורה לך בלב ומה אתה מרגיש ולמה ולברר על מה הדברים יושבים ומה עושים איתם.
תקשיב לעצמך ולא ללחצים מהסביבה.
ואם מה שנכון לך זה לדחות קצת את החתונה כדי שזה יהיה יותר בבריאות נפשית ושמחה - לך על זה.
נכון שעוד לא התחתנתי אבל משערת שגם אם זה בסדר שיש לחץ ופחד, עדיין אמורים להיות גם שמחה ורצון בלב יחד איתם.
בהצלחה רבה לכל מה שתחליט ושיהיה בקלות.
נוגע, לא נוגעמאחל שכולנו עוד נתארס השנה וכמובן מזלט לפותח השרשור
אני גם עוד רגע חוגג יומולדת 28 ועדיין ממתין לזה, אבל ב"ה מקווה שהישועה תגיע בקרוב
אמן,
הלוואי
איזה משמח לשמוע את זה.
שהקב"ה יברך גם אותך בהרבה טוב!
עד 120
החסרתי פעימה לרגע..
וכן, שיהיה במזל טוב אחינו
זה משהו שקשור ב"סטינג" הזה של פגישות השידוכים...
אני גם הרגשתי כך
ואז התחלתי לשאול את עצמי על בחורים שאני פוגשת: לו היית מכירה אותו במקום העבודה למשל, האם הוא היה מעורר בך עניין?
צריך הרבה כנות כדי לענות על זה.
מה שאני ראיתי זה שמי ש"מעניין" אותי בחיים האמיתיים, ומי אני מצליחה איתו בדייטים זה סוגים שונים לגמרי.
לאלקים פתרונים.
אם זה רק עניין של מראה אני חוזרת בי.
אבל אם לא- מה שהתכוונתי לומר זה שיש משהו בפורמט הזה של פגישות רשמיות למטרות שידוכים שלא מאפשר.
וגם אם מישהו בחיים האמיתיים היה נראה לי מעניין, אם המפגש שלנו הוא במסגרת דייט בלבד, הוא פתאום יעורר בי את כל ההתנגדויות האפשריות.
בטח גם עכשיו זה לא מובן.
לא נורא.
אני אולי לוקח את זה לנקודה קצת שונה, אבל חשבתי על זה פעם שהפורמט הקבוע והיבש של השידוכים מבטל חלק גדול מההתלהבות והעניין.
יכול בחור ללכת ברחוב או לשבת בעבודה ולראות בחורה ולדמיין שהם מדברים והיא זורמת איתו וכו', והחוויה של "הגבר הכובש" ממלאת אותו בתחושה טובה ומדרבנת אותו לנסות להמשיך. בעוד שכשקבעו דרך צד ג' להפגש ברשמיות במקום X בשעה Y והוא מגיע והיא ממתינה לו עם חיוך חיוור ונבוך וחושש - כל הרגש של החיזור לא קיים.
אין לי פיתרון, אבל חשוב לזכור שיש משהו סינטטי בצורת ההתנהלות שלנו (לפחות בתחילתו)
דיבור קשה..
מה שאתה מספר לצערי גם עובר עליי חח , כמובן שהכל עניין של טעם...
נסה פשוט אם אפשרי לבקש תמונה מראש(כמובן בצניעות ואם זה מתאים לבחורה לשלוח)
ככה תוכל להימנע מהרבה עוגמת נפש...
מאחל לנו ישועה בקרוב וזכות רבי שמעון בר יוחאי(שהיום ההילולא) תסייע לנו וכמובן לכל הרווקים והרווקות
יוצאים חצי שנה או חצי חודש?
הבטחתי וקיימתי, הזמנתי את עצמנו לחבר טוב שלי ואשתו ששמחה להשתתף, הבאתי עוגה מכובדת ועוד כמה מאפייני יום הולדת
היא היתה מרוצה באופן חלקי ואמרה תודה מאולצת, אז בסופו של דבר נפרדנו
אם זה לא היה קשר כזה - אני מניח שהייתי קונה עוגה ממש שווה אבל קטנה ומוצא דרך להביא לה את זה בדרך שלא יפריע לדייט אבל היא כן תלך הביתה עם עוגה ותחושה שחשבתי עליה
ישבנו במקום יפה עם הרבה מים (מזרקה בכיכר עירונית ) ושם המדויטת הקריאה לי מכתב שהיא כתבה לי.
אני לא זוכר בדיוק את המילים, אבל בגדול היא כתבה כמה היא נהנית בחברתי וכמה היא שמחה שהכרנו, והוסיפה כל מיני איחולים לעתיד.
היה מאוד נחמד, בכלל לא ציפיתי להתייחסות כלשהי ליום ההולדת והמכתב היה הפתעה נעימה.
)) 
חדשכאןואתם מכירים ב"ה כבר מספיק זמן (חצי שנה) -
חבל מאוד להימרח עם ההחלטה.
הפחדים והרגשות האלה רק עלולים להתחזק ככל שתחכה זמן שהם יירגעו,
זה תהליך מאוד טבעי ונפוץ שלפני החתונה יש פיק ברכיים. חבל להפסיד את אשתך לעתיד רק בגלל זה...
נא קח את דברי בעירבון מוגבל ובשיקול דעת שלך
בדר"כ דברים רעים כאלה קוראים בנסיון למנוע דבר טוב
חז"ל מזכירים הרבה פעמים שכשאדם נמצא לקראת מדרגה יותר עליונה בחיים שלו אז יגיעו כל מיני עיכובים שינסו לגרום לו לא לממש את זה.
גם הרב קוק מזכיר את זה הרבה, אם תרצה אוכל לשלוח לך בפרטי
אם ככה יש בזה משהו מרגיע יותר
נשמע לי שהנכון ביותר הוא לשתף אדם שאתה מעריך בעולם האמיתי שמכיר אותך ואותה ויוכל לעזור לך להרגיע את החששות ו/או לקבל החלטה טובה.
נובעים מהפחד מהחתונה עצמה, מהצעד עצמו, מהמחויבות עצמה, מחיי הנישואין עצמם
ולא מההתלבטות בבחירה בבחורה עצמה - אזי הדרך להפגת אותם החששות והפחדים תהיה מרוכזת בכיוון הזה.
להקשיב לפחד
לראות מה הוא אומר לך
ממה הוא אולי רוצה לשמור ולהגן עליך מפניו?
מה עוד יש שם?
מה אתה צריך שיקרה כדי שתהיה לך וודאות?
מה צריך לקרות כדי שתרגיש רוגע?
וכן הלאה להמשיך ולהעמיק עד שתיגע בשורש של הדברים ותוכל גם להגיע לשלמות ורוגע ב"ה.
[ולמקרה שקיים פחד מהחתונה עצמה או מהמחשבה שאחרי החתונה הכל ירד לטמיון,
ממליצה ללמוד על מהות הנישואין בכללם, מה הם בכלל, מהם השלבים שבהם, וכמובן - איך ניתן לצלוח שלב שלב ולהגיע לחיי נישואין משמחים ומספקים לאורך שנים רבות וטובות ובעצם לנצח )
כתבתי על חלק מכך למשל כאן:
מקווה שתוכל אולי למצוא בדברים גם משהו שידבר אליך 🙏
ב"הצלחה רבה רבה!
ארץ השוקולדלא עף בכלל
לא משנה מה משווקים העיקר איך משווקים..
(שימו לב שהדגשתי בבולד פונט חלק מהמילים, אז סימן שאני צודקת)
ללמוד לדייק את זה כמה שיותר. אני עושה את זה כבר שנים
ועדיין מתקשה לפעמים בלהבין מה בדיוק מפריע לי.
אבל זה בעיקר עניין של תרגול.
עולם
אבל זו הודעה חשובה - שמי שלא מצליח/ה, ידע שבאמת זה יכול לקרות גם להכי טובים...
(אמר לי פעם הרב מנחם בורשטיין הי"ו, שיש פתגם כזה באידיש, "בחורה טובה מידי"...)
בזכות הצדיק רבי שמעון בר יוחאי שיהיה מליץ יושר עבורנו לזיווגים הגונים בקרוב
