פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 1597)

ליעל_א היקרה שלנו

בס"ד

יהי רצון שימלא ד' משאלות ליבך לטובה!

מה כבר אפשר לאחל.

אבל צריך לקשר את זה לפורום- שתמצאי את שלך במהרה.

איך ידעת על התאריך?

שה' יתן לכולכם הרבה סיבות לשמח. אמן.

קשרים..

בעזהי"ת.

שתזכי לעוד שנים טובות ושמחות!!!

אגב, ישמצב שראיתי את אחיך בירושלים?

[ראיתי מישו מוכר, לא בטוחה שצדקתי בזיהוי.. את יודעת, האלצהיימר]

איזה אורות היו אצלנו...

ואוכל!!

לא קשור-

אחד הסדרנים אמר פתאום:

נשים מימין, גברים משמאל, כל השאר באמצע....

נשפכתיי מצחוק שהוא אמר את זה ברצינות תהומית!

אם לא הייתה לי ברירה, ואני לא צוחק. יש כאלו שמאוד יעריכו את זה.

כלומר??

זה לא קשור... כמה אתה מכיר אנשים בתכלס באוטובוס הם נפגשו??

אני לא מכירה אנשים כאלה....

אולי בחתונה כן שמעתי אבל ברחוב?? באוטובוס?? בחיים לא שמעתי משהו כזה....

שאתה נתון לחסדים של אחרים...

הרי כולנו יודעים מה זה לצאת... הרי כולנו מחכים "להצעה" בכיוון של הבנות זה עוד יותר גרוע..

כלומר בדרך כלל שואלים את הבן קודם אז בדרך כלל לבנים זה לא מה שחסר הצעות..(שוב בדרך כלל יש יוצאי דופן כמו שיש בנות שלא חסר להן הצעות...)

ואז צריך לברר(האמת גם אילו נפגשו ספונטנית צריך לברר...) 

וזה מעצבן למה זה בליינדייט ואי אשפר לדעת מה באמת יהיה יכול להיות בחור מקסים אבל אי אפשר להסתכל עליו!!

או שזה בכלל לא קשור אפילו לא קרוב כי מה לעשות חברה שהיא בערך באותו גיל שלי לא תמיד יש לה ראיה רחבה..

בקיצור....

זה פשוט לא אמתי!! 

מי שימצא דרך אחרת להכיר בחורים/בחורות ולהתחתן הוא יהיה גאון הדור!! 

אני יודע שזה לא מתאים לכל אחד ואחת בכל שלב

אבל זוהי לפעמים עצת ד' 

תנסי לבדוק בקשרים משמעותיים מהעבר מי לא התחתן ומה צריך לקרות כדי ליצור קשר בגישה חדשהע שהפעם תאפשר ...

על סמך מה אתה קובע את זה?

מדבריך בשבועות האחרונים, נראה שלטעמך כל מי שעבר רף מסוים של גיל\כמות פגישות, צריך להתחתן, ואם לא, אולי יחפש בקשרים מהעבר, כי אולי יש איזה בעייה בו ובהסתכלות שלו.

אני מקווה, שבתור אחד שעוסק בזוגיות, ברור לך שזה לא כזה פשוט, ויוכיחו הרווקים הרציניים הרבים שעדיין מסתובבים.

להסיק מסקנות הלאה על מה חשוב לנו באמת, וזה לא סותר את הקושי.. 

מה שכן- אני לא חושבת שזה מחייב תוצאה מעשית של חזרה על קשר כלשהו. אבל הבירור נצרך לכל אחד, ולא רק למי שיש בו "בעיה".. כך שלא צריך לקחת את דבריו במובן כזה

ודבריי לא נאמרו מתוך ביקורת, ואם כך נשמע סליחה..

עבודה פנימית! העולם הפנימי יוצר את המציאות החיצונית (מחשבה יוצרת מציאות). הרי גם השתדלות צריכה לבוא מתוך בטחון מלא ורוגע ולא כהיפך הבטחון. וכשאין מה "לעשות" אז הבטחון ממשיך לפעול גם בלי עשיה ישירה שלנו..

ממליץ בחום לראות\לקרוא את "הסוד" - יש שם פרק שלם על זוגיות. יש את הסרט ברשת

את לא שואלת...

אין מה לעשות זו פשוט עובדה קיימת.

מצב השידוכים בציבור שלנו נמצא בקרשים!

יש הרבה דרכים לשפר את זה, אבל הם לא תלויים בנו הצעירים שרוצים למצוא- עכשיו.

וגם אני שונא להיות תלוי "בטובות" של אחרים, ובעיקר בדבר כ"כ עקרוני וחשוב- אולי אפילו הכי חשוב.

מה שכן אפשר לעשות, לשחק את המשחק לפי הכללים שישנם, להודיע ושוב להודיע וללחוץ לקבל הצעות.

זו לא השפלה- אלו החוקים וחייבים להשתמש בהם.

שלחלק מהציבור זה נחשב צעיר.. אני אומרת לך שזה בכלל לא פשוט לנדנד...

לא אכפת לי שיחשבו שאני בלחי"ת (כי זה מה שאני ) 

אבל להרבה אנשים שאני מכירה זה די תמוהה... מה בחורה בגיל שלי רוצה??

לכי תתבגרי...

ויש משהו בטענה הזאת אני לא אומרת...מצד שאני אני יודעת שאני רוצה להתחתן...

אני יודעת מה אני רוצה ואני לא סתם רוצה להתחתן כי כולם ככה... אלא מתוך בירור ומתוך הכרה עצמית...

אז מה הבעיה?

ואני בטוח שאת רוצה ומוכנה לנישואין.

אולי תבדוק עם עצמך מה גורם לזה. אולי אתה די פתוח ל"ביקורות" האלו ואף "מזמין" זאת.. ?

אני פתוח לשמוע ביקורת.

אולי כדאי,לא לבוא יותר מידי לקראת, וגם לי יהיה יותר קל לשמוע קולות צורמים,

וככה גם היא תתפלל כל הדרך שתהיה פגישה טובה..

ותראה את עצמה גם כחלק מיוזמי הפגישה, ומהאחראים להצלחתה..

קווים, לצייר קו מוגדר מראש, תאום ציפיות,

זה נשמע פשוט ואולי קצת יצורי...

אבל זה פותר המון בעיות!

להגדיר מראש שמסימים בשעהX,  גם אם הכל מתעקב ולחץ ואין טרמפים,

עד X+15 כבר כל אחד הולך לדרכו.

אם הגעת מרחוק ואתה תלוי באוטובוס, וודא שהיא מודעת לזמני האוטובוסים

(תמיד מומלץ לכוון אוטובוס אחד לפני האחרון, למקרה ויהיה ממש מוצלח )

כנ"ל לגבי אוכל, לוודא תאום ציפיות, גם אם זה רק "את תהיי בשרית?",

ואז ברור לשני הצדדים שאוכלים חלבי...

חשוב לא לקחת דברים כברורים, יכול להיות שהיא לא יודעת כמה זמן הייתה בדרכים,

יכול להיות שהיא יודעת אבל לא מבינה שזה משהו שהיא צריכה להעריך אותך עליו...

ו... יכול להיות שנפלת על בנות לא משהו

למי אנחנו משקרים? יש גם כאלה...

מאוד הגיוני שאתה מחפש מישהי רגישה קצת יותר מה"נורמה"...

ובהחלט מותר לך לפסול בחורה על "עודף תלונות",

יכול להיות שהיא צודקת אבל לא מחייב...

אם אתה "תמיד אשם" תבדוק אם יש אמת בתלונה,

תהיה ישר אם עצמך, מתי היא צודקת ומתי היא פורקת עצבים...

מותר לה לפרוק לחץ אבל מותר לך גם להיות צודק,

שנאמר "אל תהייה בייניש תהייה חכם"...

(זה בצחוק!!^^)

הלואי וכולם היו יודעים לתקשר ולפרגן בפשטות!!!

אני לא טוען שגברים לא צריכים להיות ג'נטלמנים וכו' וכו'

אבל אם הצעת את הדברים ודיברת בצורה ברורה וטובה, אני לא חושב שמותר לה להטיח בך ביקורות.

ויש עוד הרבה בחורות, שיודעות להתנהג יותר טוב.

עם כל הכבוד, אנחנו בעידן שבו נשים יודעות לקרוא ולכתוב ולעשות דברים יותר מגברים, ואנחנו לא במאה ה-17...

מותר לבחורה לומר- "אני רעבה", ומותר לה להקל עלייך.

לבחורה שמדברת ומבקרת ככה- לפי דעתי יש בעיה במידות.

תוביל את הפגישה

תחליט מה יקרה במציאות

ותיקח על זה אחריות.

אם החלטת שלא אוכלים אז לא אוכלים

ואם החלטת שהפגישה נגמרת מאוחר אז היא נגמרת מאוחר

ואם יש תלונות אחרי זה, אז מה ?

מה אתה עשוי מסוכר ?

אף אחד לא מת מתלונות..

יש בנות שמתלוננות וזה בסדר גמור וזה חלק מהעניין . קח את זה לתשומת ליבך ,תתנצל ובפגישה הבאה עם הבחורה שהתלוננה (אם תהיה כזאת..) תשנה ותחזור מוקדם יותר או שתיקח אותה לאכול.

ב ה צ ל ח ה

יש דברים שמציעים ויש דברים שפשוט עושים

(למשל "את רעבה בואי אני אזמין לך משהו" או "וואי כבר מאוחר בואי אני אקח אותך הביתה")

ואם היא אומרת לא לזכור שזה מנימוס וצריך להתעקש בעדינות שלא יהיה פאדיחה..

לדעתי להוביל את הפגישה זה לא אומר להחליט מה יהיה אלא לנסות להבין מה היא רוצה שיהיה. בסופו של דבר היא מחפשת שותף ולא מפקד.

לדעתי (סך הכל די מסכים עם חוויה מתקנת):  

1. תיאום ציפיות - על ההתחלה לנסות לשאול מה היא רוצה ולפעול בהתאם (בזמן אמת אולי לא יהיה לה נעים לרצות לחזור\לאכול).
2. לידע אותה במאמצים שאתה עושה - יכול להיות שהיא לא מודעת לכמה אתה משקיע ולמשמעות של זה.
3. לתת לה גם להשקיע קצת - לפעמים כדי שאדם ירגיש בקשר כדאי שגם הוא יתרום משהו - לא צריך אם היא לומדת עד מאוחר להגזים אבל כדאי שהיא תתרום משהו (למשל תביא רעיון מה לעשות) - וכך היא תרגיש יותר שותפה לפגישה.

שאתה בא עד לבחורה , שכן זה לא מובן מאליו ,שבחור מגיע עד למקום מגורים של הבחורה,

דבר שני, לא כל הבחורות כאלה, אני חושבת שזה עניין של אופי, יש בחורות שאוהבות להתלונן ויש יותר אדיבות ונחמדות,

דעתי היא, תמשיך להיות נחמד אל הבחורות שאיתן אתה יוצא, אל תהרוס את זה בגלל כמה בחורות...

בהצלחה!!

יש שביתה ברכבות, לא?

אז לא פיספסת את הרכבת

אז זה סימן עבורך להרפות ולבטוח במזווג זיווגים שיודע מה עושה. (ובהנחה העכשווית המצויה של מונוגמיה ..)

אל תקבע איפה מתחילים ונגמרים הגבולות של בטחון והשתדלות,

זה לא עניין כזה פשוט כמו שאתה מתאר את זה.

יש לי סיפור במשפחה... 

קרוב משפחה שלי (ז"ל) כשהיה צעיר אהב מישהי, היא בסופו של דבר לא רצתה להתחתן איתו והוא התחתן עם מישהי אחרת שממש לא מתאימה לו. חי איתה את כל החייו, הוליד ילדים..... אבל בהחלט היה שם פיספוס - זו לא הייתה משפחה מאושרת.

שאני צודק. (ותסלחו לי על היומרה), ואני מכיר עוד כמה כאלה.

אם החיים היו כאלה פשוטים... פשוט תבטח בה' והכל יסתדר... אני לא מזלזל ח"ו. פשוט זה לא כזה פשוט...

התחתן רק מתוך הצער שהיה לו אז... זאת לא הדרך!

ולא שהוא לא התחתן עם זו שאהב.

מה' אישה לאיש.

ואין מנה אחת נוגעת בחברתה- כמלוא הנימה!!

אני מסכימה לחלוטין עם סוג'וק!!

מלא נישוקים וחיבוקים!

ובלון

ופרח

וחייזר 

וכוכב

וליצן 

ופרה

ובעיקר המון אהבה - 

לא מעט פעמים אנחנו פועלים לפי ההבנה שיש לנו באותו שלב ונמצא שטעינו

אנחנו בני אדם, ולפעמים טובים

הקב"ה ממשיך ומושיע אותנו גם אם נקלענו בגלל החלטות שגויות שלנו לסיטואציות קשות...

אב רחמן 

אשרי העם שככה לו!

ממש לא פספסת את הרכבת ובעזרת ד' תמצאי בקרוב 

הפקת לקחים להווה ולהעתיד יש מלא מלא גברים אחרים בעולם ב"ה שיהיה במזל"ט ושתזכי למצוא מישהו לטעמך גם באופי וגם ביופי עוד השנה

שהוא התאים לאותה אחת, ולך מתאים משהו אחר - זה הכל....

(מראה חיצוני זה ענין של טעם - כל אחד יכול להידחות ע"י מראה אחר).

ואנ מכירה מספיק מקרים של אנשים שפסלו על דברים שלפחות נראים קטנים - והתחתנו עם מישהו אחר.

וגם אנשים שפסלו את שלהם ובכל זאת חזרו והתחתנו (עם מי שפסלו...)

כך שלא כל מי שאנו פוסלים והתחתן - זה אומר שפספסנו.

תמשיכי להתפלל, לבקש מהקב"ה שיראה לך את הדרך,

ובמהרה תבשרי לנו שהתארסת....

שבהסתכלות לאחור, הרבה פעמים הדברים נראים הרבה םחות גרועים מאיך שהם היו נראים לנו באותה השניה..

בעזרת ד', יהיה טוב!

בשורות טובות!

תשבי ותבכי בתחנה?!

תחכי לרכבת הבאה, או לאטובוס הבא, או לטרמפ.

אם משמים היו רוצים שתעלי דווקא על הרכבת הזאת- זה היה קורה.

מה שבטוח- תוציאי אותו מהראש שלך!

שפספסת מישהו ,אחד הדברים הקשים.

ב. יתכן שעם הבא אחריו תצטרכי יותר להוציא מעצמך וזה לא יבוא כל כך בקלות כמו שזה בא עם הראשון.

ג.לפעמים יש בנו דברים תקועים שאנחנו צריכים להפתר מהם, וכל הפרידה שקרתה היא רק משהו חיצוני שאמור ללמד אותנו משהו ,או לשחרר אותנו ממשהו ,ולכן אין טעם להצטער על זה ,אבל זה רק לפעמים.

ד.אני לא מאמין שיש דבר כזה לפספס את הרכבת רק בודדיים לא מתחתנים ,בסוף כולם מתחתנים ,זה אולי לוקח יותר זמן וצריך לזה יותר סבלנות אבל בסוף זה קורה.

אבל שוב פעם אני חוזר אין ספק שזה נורא קשה, ממש קשה, מליון פעם קשה!!!!

אני לא מבינה כלום נעל!!!!

למה זה כ"כ מסובך?? למה אי אפשר לגמור וזהו למה אני צריכה לשבת שעות??????

אוף שמוף ברווז שקוף!!!

אוף שמוף קורקודיל שזוף!!

מתמטיקה מתי שהו מישהו יבוא לרצוח אותך ברצינות כמה בעיות את עושה?? חחחחחח

(זה מה שקורה אחרי 4 שעות....)

y=-x2+4x-4

א. מצא את נקודת החיתוך של הגרף עם הצירים

ב. מצא את מרחק A מראשית הצירים

ג. מצא את נקודת B מראשית הצירים

כן כן... חומר של 01 יכול למזמר אותי לכיסא במשך 6 שעות......

בעזהי"ת.

א. פעם אחת מציבים X=0 ומוצאים את ערך Y, ופעם שניה מציבים Y=0 ומוצאים את ערך X.

ב+ג. אין נתונים על A וB. אני מניחה שאלו נקודות על הגרף, אז תשתמשי במשפט פיתגורס או משהו...

ב"הצלחה!!

קורעת למה משפט פיטגורס מה הקשר??

את לא זוכרת את הנוסחה X 1,2????

זה אמור להיות קל

זה מתמטיקה!!! וואוו זה הכי כיף!! שמים מוסיקה, פווול אוכל, חברות....

אהה ופותרים תרגילים...

בהצלחה שרון!!

מה זה בגרות? זה כאילו... של בוגרים? אבל מה הקשר למתמטיקה?

ברוך שפטרנו מעונשו של זה...

סטודנטית לתואר ראשון

עושה בגרויות עכשיו

(משפרת ציונים...)

שרון!! תהיי חזקה!!!!!!1

ותמשיכי לשתף אותנו.....

כי אם כן אני ימלא את הפורום בשאלות מתמטיות חחחחחחחחח

ונחלק אותו לפי קטגוריות: עד כיתה ו', ו'-ח', בגרות 3 יח"ל, 4 יח"ל, 5 יח"ל, תואר ראשון, שני, שלישי.

כך נרחיב את ההשכלה הכללית של גולשי הפורום.

אח"כ תתחילי לפתוח שרשורים באנגלית

את הבגרות באנגלית כבר עשיתי....

אבל כידי לעשות בלשון... כי הרוב נדפקו...

אז מה אתה אומר להתחיל עם ה-פעל, פועל, הופעל???

בעזהי"ת.

איך מוצאים מרחק בין 2 נקודות? (במקרה שלך- (0,0) וA)

בעזרת פיתגורס, או בעזרת הנוסחה

 

את יכולה לקרוא בויקי.. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%90%D7%A0%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99%D7%AA 

אלה 2 דרכים (ואני מניחה שיש יותר) לפתור את אותה השאלה...

שרון- תבחרי איזו דרך שמתאימה לך. במקרה הזה באמת קל גם עם פיתגורס, בגלל שזה מרחק מראשית הצירים- יענו המרחק הוא היתר של המשולש שצלעותיו הם הצירים...

ושיהיה המון ב"הצלחה!

אך הבגרויות קשורות לפורום זה?

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t359875

אם יש משיכה וקליק ושנייכם אנשים טובים...

לא נראה לי שכדאי לחפש כ"כ ספציפית, כי תכלס מאוד קשה לבחון את זה...

יש צדדים לכאן ולכאן.

לפי דעתי זה תלוי על מה ספציפית אתה מדבר, על איזו תכונת אופי או אופי שלם.

האם אתה שלם עם אותה תכונה שיש בעצמך ומצאת גם בו/ה? האם "יעצבן" אותך להיות יום-יום עם מישהו שיש לו את אותה התכונה? האם בכלל תרגיש בנוח לחיות עם מישהו שהוא "כמעט אתה"? האם אתה מחפש מישהו ש"יאזן" אותך בדבר הזה? (אני אישית מכירה זוג רחפנים, הוא שחקן והיא ציירת...אח...חמודים...=) על השאלות האלה כל אחד יכול לענות לעצמו בלבד.

מצד שני, יש בזה צדדים חיוביים מאוד: למשל, יש פעמים שלא צריך להסביר את עצמך, כי הצד השני מבין אותך כל כך טוב, פשוט כי יש לו ניסיון בזה מהצד השני...אבל למצוא מישהו כ"כ דומה...כמו כל דבר, זה תלוי רק בו^^ ובאם נזכה להבין אפילו אלפית ממה שהוא מנסה להגיד לנו.

שנזכה...

עזרת לי ממש!!!

(ד"א, זה הוא^^ שעזר.....)

הא ושלא תיהיה כמו אמא שלי בתור אמא יש לי אמא פצצה בתור אישה אני לא חושב שהייתי רוצה מישהיא כמוה חחחחחחח הא וגם לא מקל כמוה קיצור מצרכים נדירים ביקשתי!

כן הייתי רוצה שיהיה שמח וחייכן כמוני (גם יותר אפשר )

ורגיש (אבל זה לא יותר!!!),

וקצת שרוט כמוני,

אבל שלא יהיה מטר שישים,

שיהיה יותר צדיק ממני,

וגם עם עיניים יותר בהירות (לא קשה )

ולמרות שזה היה רציני,

קצת יותר ברצינות.

יש תכונות שרצוי שיהיו אותו דבר, ויש תכונות שיהיו משלימות.

אי אפשר זוג ששניהם בלאגניסטים, כי הבית יראה כמו אחרי מלחמה,

אי אפשר זוג ששניהם יהיו דברנים/שתקנים גדולים כי אז לא יהיו להם שיחות נורמאליות.

אבל אפשר,

זוג ששניהם שמחים,

זוג ששניהם מלאי יראת שמים,

וזוג ששניהם חכמים,

וכו'..

מקווה שהבהרתי את עצמי טוב,

הסרטים של יום הזיכרון גמרו עליי..

אם נגיד אתה ממש ביישן, אז זה דיי גרוע אם שניכם תהיו ממש ביישנים,

אבל נגיד אם אתה מופרע, אז כדאי שגם היא תהיה קצת שטותניקית...

קיצר - תלוי בתכונה ספציפית, ולא כלל גורף...

ממש עזרתם לי!!!

אם למשל הוא ביישן והיא לא דברנית אז הם משלימים אחד את השני אם הוא סגור ולה יש שמחת חיים אז זה יוצא אותו קצת מהקופסא שלו כשהוא יתרגל אליה וכן הלאה....

אולם אני אישית הייתי שמחה שייה בו דברים משותפים ותואמים לשלי לא בהכל אלא בחלק כי אז יש שפה משותפת האחד יכול להכיל ולהבין את השנייה.

שיהיה בהצלחה!

בכל מקרה גם אם יש לזה כללים כל אחד עושה מה שמתאים לו ואתה כבר תרגיש אם זה מתאים לך להפגש אם משהיא שדומה לך או משלימה אותך אבל מאוד שונה ממך בדיוק ההפך.

ולפי ההרגשה וההבנה הזאת תעשה כראות עינייך ומה שטוב לך ומתאים!

היא בד"כ תיקח ת'רחפנות שלך בקלילות..

אני יודעת שבתור מישי לא רחפנית,

להתחתן עם רחפן ולא מסודר היה משגע לי ת'שכל והייתי כועסת עליו הרבה..

קודם כל אתה צריך להרגיש "מוכן".

ואם אתה חושב שאתה מוכן, ואתה באמת רוצה ומבין עד כמה זה חשוב.

אז כל החששות נעלמות.

בבדיחותא- נשים לא כ"כ גרועות, ואפשר ממש להנות בפגישות, זו לא חייבת להיות תקופה של סבל...

קצת אומץ

בהצלחה!

אחרת קפיצת ראש עלולה להיות עסק מסוכן ביותר...

זו התחלה טובה לפיתרון

והעובדה שאתה מציין שאתה בל"ח זה לא אבל

זה סיבה טובה- דבר שאתה מייקר ומחשיב אותו

                        דבר שאתה מאוד רוצה שיצליח ויהיה טוב

מטבע הדברים לא תרצה לעשות אותו "חפיף" או תחשוש ממנו

בהצלחה!!!

אבל מי אמר שהוא אמיתי? זו רק הרגשה..

עשיה מבטלת פחד, אז פשוט להתחיל לעשות ואז גם להנות ולראות שהפחד היה סתם דמיון.

ולדבר כזה חשוב וגדול, צריכים להתכונן כמו שצריך, ולא סתם לקפוץ על העגלה.

אבל באופן כללי, אתה צריך להבין, שאתה הולך להיכנס לעולם אחר.

אתה כבר לא אדם פרטי לגמרי, ייתכן ותהייה אבא בעזי"ת בקרוב.

אתה צריך לדעת לחיות עם שותפה מלאה.

אבל שוב, זה ממש על קצה המזלג.

העניין הוא להפיג אותו והתעסקות בגורם (שבדר"כ לא ממש ידוע ויש כמה) לא בדיוק פותרת, אלא עושים מה שנקרא "התארגנות תוך כדי תנועה". כמובן שמתכוננים אבל לא המדרש עיקר אלא המעשה..

כמו פחד דיבור לפני קהל שכמה שתתכונן ישאר פחד אבל כשתתחיל ותכנס לעניינים הפחד מתפוגג ואז גם יותר קל להיות על אמת במצב ללא הפחדים והלחצים.

לדבר עם מישהו שיעזור לך להתכונן.

לקרא כמה ספרים (לא כתבת בן כמה אתה, אבל אם אתה מציין שאתה בל"ח- כנראה לא קשיש..) 

ולזכור שיש יתרונות לבל"חיות- אבל גם חסרונות.

ללמוד מה זה בנות, מה ההבדלים בין גברים לנשים ומה נק' התורפה שלך כבן למין החזק (וחסר הטאקט והאינטואיציה...)

לפעמים עדיף להשקיע יותר זמן בלכוון חץ אחד,ולפגוע. מאשר לירות לכל הכיוונים בעיניים עצומות...

אחרי זה- אז כן, אתה מוזמן להירשם אצל ענת, ללכת לחברים אברכים ולהתחיל לחפש לעצמך צרות

ב"הצלחה ושבת שלום!

חוץ מזה שקודם מתחילים ואחרי זה לומדים מניסיון...

דברים בתיאוריה לא ממש יעזרו...

וחשוב שיהיה איזה רב/מישהו גדול ומבין שייעץ לך בדרך.

בהצלחה!

בשל בעצמך.. אפחד לא יכול להגיד לך אם אתה בשל או לא..

ואל תפחד!!!! תאמין בעצמך (וב' כמובן!!!!!! שמסדר הכל לטובתך!!!!!!)

שאם רוצים באמת להתחתן - צריך להרגיש חסר.

אם לאדם חסר משהו אז הוא לא ינוח עד שימצא את הדבר.

ההסתכלות שצריכה להיות היא שאני חסר ואני מחפש את מי שישלים אותי וזה הבסיס לדייטים לדעתי.

ואני לא מתכונן פה לכתוב איך להשיג מישהי !

הוא שלב קשה בחיים.

אבל אני מסכים איתך יש משהו כ"כ מערער בזה שלא ברור לי איפה אני הולך לגור, ועם מי,

וכל פעם הדמויות מתחלפות,

ומצטבר נסיון, וכולם התחתנו כבר..

ולי נשארו רק דמיונות בראש..

אין ספק שזה קשה..

מה שצריך לעשות כנראה (לא מנסיון) זה להתחתן.

ואז זה אמור לעבור הבעיה של הרווקות.

מקווה שעזרתי.

ובאתי על החתום..

אבא!

ותמיד יש בחירה איך להגיב ובאיזו גישה לגשת לכל דבר ועניין

ובעצם אולי המחשבות השליליות שלנו מביאות מציאות שלילית ?!

העובדה היא שיש אנשים הנהנים מהרווקות ואף שומעים אותם כאן...

אז גם אם הגענו למציאות לא הכי נעימה - הבחירה והחכמה איך למנף אותה לטובה, כי הכל לטובה. לא?

וסיפור קצר הממחיש זאת:

2 מוכרי נעליים מגיעים לארץ רחוקה ורואים שכולם שם הולכים יחפים..

אומר ה1: איזה באסה , חוזרים הביתה

אומר ה2: איזה יופי! כל השוק שלי!

הקושי הזה לא בא באופן סתמי, זה קושי ש-יד' יתברך יצר והשריש באדם.

והמטרה שלו, לגרום לאדם להרגיש חסר, להרגיש לא טבעי- ולצאת ולהתחתן.

אם היה כ"כ כיף ונח להיות רווקים- היינו בצרות.

ויש את הגמרא שמספרת על מה שקרה- שניסו לבטל את יצר העריות.

מתוך הקושי צומחים הדברים הכי מוצלחים.

התגרות מיותרת

לק"י.

אני מקווה שאתה לא נמצא בכינוי אחר.

אבל לפחות הכינוי ההוא לא חופר כמוך...

הקשיים בלהיות אבא על כל מה שכרוך בכך (פרנסה, צער גידול בנים, וכדומה) הם לא בהכרח פשוטים ונעימים, אבל בסופו של דבר בתוך כל הקושי הזה יש לא מעט רגעים של אושר וסיפוק, וגם כל הקושי הזה הוא "נסבל" כשברקע יש את הידיעה שלקושי הזה יש תכלית ומטרה, וזה קושי של צמיחה ובנייה.  לעומת זאת, מאיזה שלב בחיים, הקושי בלהיות רווק יותר כואב, כי ההרגשה היא של זמנים יפים שחולפים לריק ולבטלה, והסבל שבזה הוא סבל ללא תכלית וללא מטרה (יסורים מכפרים? לא הם ולא שכרם).

זה היה קצת דרמטי מליצי ומנופח, אבל אין לי שום ספק שהקושי בלהיות אבא קל יותר מהקושי של להיות רווק.

לק"י.

בסופו הכל עניין של הסתכלות..


אבל אני מסכימה שיותר נחמד וטוב ושלם להיות אבא... [לא "אבא!"]

מבין ולא יודע כלום, רואה רק את הסוף הזההה..

יש לי את הדרך..

שנה ראשונה זה שלב קשה בחיים!

ילד ראשון זה שלב קשה בחיים!!

להיות הורים לכמה ילדים זה שלב קשה בחיים!!

ואם ח"ו לא זוכים- עקרות זה שלב מאד קשה בחיים!

ואפשר להסתכל על זה גם אחרת-

להיות בגיל טיפשעשרה זה שלב כיף,

להיות סטודנט- זה שלב כיף

להיות בוגר ועצמאי- זה כיף

להתחתן- זה כיף 

להיות הורים- זה כיף.

להיות איפה שאני, איפה שריבוש"ע שם אותי- זה הכי טוב לי והכי נכון לי. והכי כיף לי 

להיות אופטימיים ולהתפלל המון!!!!!!!! ובעז"ה תראי ישועות!!!!!!!!!!!

אתה בדרך החוצה מהשלב הזה!!!!

כל ההודעה- חיפשתי וחיפשתי -איהפ ה"אבל" הגדול

במה את מרגישה שונה או מיוחדת

ולא ממש מצאתי הסבר...

נראה לי את מגזימה בתיאור שלך את עצמך כלא-קונוונציונאלית

או שהסביבה שלך כולם ישרים כמו סרגל בדוגמא אחת

(אגב- איך כל החברות שלך נשואות כבר??? בלחיות של ממש!)

גם לי עד לפני כמה זמן היה נראה שלא מסובך כ"כ למצא את האחד.

פשוט פונים לאנשים שמכירים, והם מוצאים לי.

אבל זה לא כך.

לא סתם נאמר "קשה זיווגם של ישראל כקריעת ים סוף".

באמת קשה, ואף כמעט מעבר להגיון שאמצא אדם שיתאים לי מבין כל המליונים הקיימים.

ומהי הסבירות שנפגש?!

פה בדיוק נכנסת האמונה.

האמונה בה' שימצא את הדרך הנכונה עבורך למצא את החצי השני שלך.

שיביא אותו עד אלייך.

וחשוב מאד להכין את הכלי שלתוכו ישפיע הקב"ה את טובו.

כלומר, הרבה הרבה תפילות.

ואמונה שהוא ישלח לך בעיתו ובזמנו.

רק טוב.

בשורות טובות.

אני בת 20 ואני הכי צעירה בבית...

יש לי אחות עוד לא נשואה בת 23 וזה תמיד מרגיש ככה והמשפחה סומכת עלי שאני אבחר לי בחור..

החברה מצד שני אומרת שאני צריכה להתחתן ע"י הצעה +דייטים... 

עכשיו כול החברות שלי יודעות שאני מחפשת... ויודעות שאני יוצאת (מתי זה היה בפעם האחרונה...

בקיצור כולם אומריחם לי תרגעי את עוד צעירה כולה בת 20 מה יש לך לחפש??

תשבי בשקט אולי תבוא לך הצעה פעם ביובל..

אז מה אני אומרת לך... אין מה לעשות אנחנו צריכות לעשות מעשה אף אחד לא יעשה את זה בשבילנו... כן ללכת לשדכנית... אם נראה לך ישיבה מסוימת אז לנסות לשאול שם...

אין מה לעשות?? לעשות!!!!

[זת'ומרת כמעט כמוך..אם יש לך סגנון מוגדר וברור- יותר קל לחפש לך את האחד..קרה לי בנס..]

מה עושים?

מחפשים מחפשים ולא מתייאשים..

וסליחה שאין לי פתרון קסם נשמה..

ברוכה הבאה לפורומינו

וכברכה המסורתית:

יהי רצון שתעופי במהרה פורום אחד למטה!

בקלות, בשמחה ובשלימות!

אני אתבע אותך על זכיות יוצרים...

בתכלס מה את צריכה לעשות?

את צריכה ללמוד לנסות להגדיר את עצמך, ולהפיץ שאת "כזאת וכזאת", את לא יכולה לדעת מאיפה זה יגיע.

בכל אופן, להיות מיוחד זה תמיד קשה.

למה אני לא סטנדרטי?

בסוף זה יגיע... לכולנו.

קודם כל, חס ושלום שיש לך נכות! הקב"ה ברא אותך בצורה מיוחדת ונפלאה, כמו כל אחד!

את צריכה ללמוד להכיר את הייחודיות שלך בזווית החיובית! מה את נותנת לעולם ורק את!

זה אומנם תהליך קשה אבל הוא חיוני... 

אל תדאגי! הקב"ה סידר לך את הבעל המושלם שיתאים בדיוק לכל הייחודיות שלך, ומה לך נשאר לעשות?

דבר ראשון להתפלל להתפלל להתפלל!! ולהאמין בקב"ה שהוא בקלות יכול להביא לך את הזיווג שלך!!

דבר שני-לא להתייאש לבקש שידוך... אבל לא בלחץ! כל דבר בעיתו..

אני יודעת שקל לומר וקשה לבצע אבל זה הולך ככה!! מניסיון!! רק תאמיני.....

אני מאחלת לך שתמצאי אותו בקלות ובשלמות ובשמחה... בשורות טובות  

וגם מסכים לגמרי עם הטיפים של הדס....

רק באמונה ובלי לחץ... והכי חשוב לא להוריד את החיוך מהפנים!

את בת של מלך, אין לך שום סיבה להתחיל להתייאש.

בשורות טובות!

זה נירא לי די הגיוני שאין הצעות כמעט אז אין מה להילחץ ולהשיג מסקנות

"הייחודיות שלי הופכת לנכות"

אל תחושי יותר מדי... צריך קצת יותר כדי להיות נכה, וזו ממש לא מילה גסה!

לק"י.

בעצם, במקומי..

כמו שאמרת, אני פשוט נהנית מהחיים!! ממה שהקב"ה מחליט להביא לי..

וברוך ה'  יש על מה לשמוח, ויש מה לעשות..

נכון, בשביל להתחתן צריך לפעול,  ותפעלי בכל הדרכים שאת מכירה..

אבל בלי לחץ, בלי הדאגה שיושבת על הלב ומעיקה.

ה' יסדר לך אותו מתי שיהיה נכון לך.

ולפעמים, כשמדברים עם אנשים, במיוחד כשאת לא רווקה זקנה [שכל העולם ואימא שלו רק חושב מתי תתחתני...]

אז יש כזה חשש שאולי את עדיין לא מספיק רצינית [לא בעצמך, בבקשתך.] .. 

רצוי להראות את זה, לנשים שיכולות לשדך לך, שאת רצינית לחלוטין בעניין, ולהציק להן [ברמת המותר.]... בעיקר אם זה חברות.. תרגישי חופשי לשלוח הודעות.. כי כמו שאמרו פה כבר, הנשואות רק מחכות שיפנו אליהן בבקשה לשידוך, כדי שהן באמת תוכלנה לעזור [ולזכות בשלישים..]..

סגולה לישועה בכל עניין- התבודדות 6 שעות על עניין מסויים.

תנסו תגידו לי אם זה מצליח.

 http://www.facebook.com/profile.php?id=100000478404561#!/profile.php?id=100000478404561&sk=info
 

איך בחור בן 42 יכול לדרוש מישהי עד גיל מסויים?!

הוא לא חיכה כבר מספיק בשביל לרדת לכאלה קטנות???

השאלה עלתה לי משיחה עם עוד כמה כאלה בזמן האחרון...

אבל עדיין..

הוא חשב כמה שניות וזה מה שהוא אמר. ייתכן שבדיעבד הוא יסכים גם מעבר לזה. זה מלכתחילה..

איך שאת מתארת את זה, זה נשמע כאילו מדובר ברווק מבוגר שעוד חי בפטנזיה על היפהפיה...

זה אופייני לכל הגברים מעל גיל 35 שאני מכירה..

וסתם תהיתי לעצמי..

שגברים מעל גיל 40 פוריים פחות? ושאז יש יותר סיכוי לבעיות אצל העובר?

לא. רק הנשים הם הבעיתיות. שטויות.

גברים בגיל הזה צריכים להיות מציאותיים.

תבררי טיפה ותראי שאני צודקת.

אני חושבת שזה לגיטימי לחלוטין ולא צריך לוותר על זה בשום גיל! (כמו עוד כמה דברים חשובים)

זה לא שהוא רוצה בלונדינית ולא מישהי עם שיער שחור, ולא שהוא מעוניין רק במורה ולא באחות בבית חולים.

יש תחושה כזאת באוויר שאנשים חושבים שצריך לוותר על דברים כשהגיל מתחיל לתפוס גודל ופשוט להתחיל להתפשר-

חולקת! לא מסכימה!!!

שה' ישלח לבחור הזה (שבגלל לו נפתח פה שרשור)-

את הזיווג הנכון והמתאים לו כלבבו! (ולא לפי לבם של החברה או דעות משונות..)

שהוא מחפש עד 39 ולא 32 למשל....

כאן זה מדינה דמוקרטית. כל אחד יכול לבקש מה שהוא רוצה..

(מה שהוא יקבל זה כבר עניין אחר..)

לא יודע למה זה  הופיע כאן

תלונות אליך אני יכולה להעביר בפרטי..

כאן זה מדינה דמוקרטית. כל אחד יכול לבקש מה שהוא רוצה..

מה שהוא יקבל זה כבר עניין אחר..

יש לי 2 בנות בגילאים האל ה בראש,

השאלה, כמו תמיד אם זה שייך...

אבל זה קריטי אצלו עד גיל 39?.

.

את גרה בצפון? בדרום? במרכז? באיזור ירושלים?

צדיקה צודקת- זה באמת לא כ"כ קשור לפורום בצורה ישירה- אשמח לשוחח עמך ב'אישי'.

תראי אור!!!

לא מנסיון אישי כמובן חחח...

ממה שהבנתי זה ממש אחלה מקום.

כיום אכן לגברים פחות לחוץ להתחתן,

עקב זה שהם שנה וחצי בישיבה ואז בצבא עוד כשנתיים,

ואז חוזרים לישיבה עוד קצת זמן, ואז פסיכומטרי ואוניברסיטה

כך שיוצא שנגיד עד גיל 24  בערך אין הרבה שמתחתנים,

לעומת בנות שכבר אחרי שנתיים שירות לאומי ועוד שנה מדרשה נגיד אז 

הם כבר מרגישות בחסרון (בערך בגיל 20).

זה פרי המציאות.

לא להתייחס "לפסיכומטרי והאוניברסיטה"

הם פחות קשורים!

רק הסברתי למה לא ידוע לך על הרבה בחורים שמרגישים רצון עז להתחתן.

כי כבר הרבה התחתנו ולא נותרו המון רווקים (כמות נכבדת מכלל הבחורים שנפגשתי איתם עד כה כבר נשואה), ובהתאם האחוזים קטנים...

(לצערנו? לשמחתנו? מצד אחד חוסך פגישות עם כאלה שלא ראויים, מצד שני האופציות הולכות ונהיות מזעריות וזה מלחיץ)

ה' יעזור לנו!!!

והעולם הדתי עושה לעיתים את שלו.

שמינית (18)

ישיבה (שנתיים לפחות)

צבא (1.5-3 שנים)

עוד ישיבה (נניח עוד שנה)

הגענו פה לחמש שנים מינימום, ולעיתים לשש ושבע, וזה עוד לפני שיש תואר ו/או מקצוע... אז אכן, יש כאלה שלא מתלהבים להתחתן צעירים.

כל הבנות היו גדולות- כל הבנים היו ממש נמוכים וילדים?

זהו.

לוקח להם שנים להתגבר על זה...

ברצינות- אולי יש מוכנות רגשית ותחושת חסר- אבל אין כלים לממש ולמלא אותו

בחור נדרש להרבה יותר כדי להקים משפחה מבחורה

בחור לוקח בד"כ יותר זמן לבשלות ביינאישית בשביל קשר כזה

ומבחינה הכשרתית- כלכלית- להרבה יותר -בחלק החברות לפחות

אני מכיר הרבה בחורים בגילאים האלו, ולא גבעונים שממש רוצים להתחתן.

בחורי ישיבה נורמטיביים, בדרך כלל רוצים להתחתן בגיל כזה.

או ביינשים.

סתם בני 22 בערך שממש רוצים להתחתן.

יש כאלה

לא יכול להגיד שאני בל"ח, כי לחוץ אני לא.

אבל כן יש סוג של הרגשת חיסרון.

"בעיתו ובזמנו"

באמת שלרוב מדובר בענין טכני, ישיבה וצבא, ולעיתים גם חוסר מקצוע.

מעצם הקשיים הטכניים, גם מנטלית זה לא שייך, וגם לא נראה לך שייך, כי ברגע שאדם מכוון להתחתן בגיל 24+, אז מה הלחץ שלו להתקדם מנטלית לקראת חתונה?

לדעתי זאת אחת מסיבות הרווקות.

צריך להיזהר לא לחפש מסמרים בבית מרקחת.

יפה מאוד לרואת איזה הרשמת -רווקים יש פה כמענה לשאלתך...

רק לבחור, בנות

שהם במסיבת הרווקוּת

אל תפריעי להם

אני נגד לחזור לקשרים מהעבר

מה שהיה- היה ונגמר

וטוב מאוד שהוא נגמר ואין סיבה בעולם להתעלל באנשים שנית....

באמת שאין

מה שלא יה שם פעם אחת- לא יהיה שם פעם שניה

אבל אני מסכימה עם העיצה של להתקשר לחברים ישנים וחדשים- ובעיקר לחדשים!

|מבסוטה מעצמי|

בס"ד לק"י

לחזור לקשרים מן העבר?

אם זה היה ועבר - כנראה שזה נגמר.

בכ"מ, אם כן רואים רצון לחזור לקשר ישן משני הצדדים, אפשרי. למה לא?

אבל להתחיל לעבור 'שוב' על הרשימה של פעם נראה לי מגוחך לחלוטין.

[אכלתי הרבה כאפות בשביל לקשט אותם!..

נחמד לגלות שותפים לעבודה ]

זה לא כ"כ מגוחך לעבור שוב על רשימת הדייטים

אני מכירה כמה וכמה רווקים מבוגרים שהתחתנו בסוף עם מישהו שנפגשו איתו בעבר.

זו הסיבה שכשאני חותכת-

אני בודקת עם עצמי עד כמה זה אמיתי וודאי לחתוך.

כדי לא להתחרט אח"כ...

כלומר יכול להיות שבאותו הזמן הם היו צריכים להיפרד וזה לא היה קשור... אבל אחרי כמה שנים שהם התבגרו קצת(או משהו אחר שרק ה' יודע...) הם מתאימים...

ככה שבתכלס אין באמת אפשרות לדעת...

אני חושבת שהבעיה זו אי נעימות כמובן שזה תלוי איך נפרדים(יש למשל בחורים שאני ממש לא חושבת שאני יחזור כי איך שהייתה הפרדה לא משאירה כיוון חזרה..) ויש פעמים שסתם מתביישים ולא נעים....

אם יש כאלה ביישנים(כמוני) שתכלס גם לא נעים לי לבקש מאחרים שיחפשו לי ק"ו לבקש לחזור... 

ואל תגידו מי שמתבייש מתייבש כולנו יודעים את זה... זה לא עוזר שאתם אומרים!!

הם יצאו, נפרדו, וחזרו אחרי שלושה חודשים!!!

היום הם מאורסים\ נשואים (אני כבר לא זוכרת בדיוק...)

מה שמדהים הוא, שהם טוענים שאז זה היה ב-ד-י-ו-ק הרגע המתאים!! ושלושה חודשים קודם זה היה באמת לא קשור (בשבילם...)

בס"ד לק"י.

אבל אני יכולה לחתום לך על בליינד שאלה שחזרו לאחר שנפרדו זה מכיוון שראו פוטנציאל גנוז אך נפרדו בגלל סיבה אחרת.

אין מצב שהם חוו אי התאמה מוחץ והחליטו לחזור לאחר לדוג' שלושה חודשים.

ובקשר למקושט -

כתובות מגניבות על קירות, צבעים מעניינים.

משהו כמו - 

"היתי כאן, והשארתי פתק.." D:

מקושטת במגיני דוד עם כתרים וכיתוביות "תחי מלכות יהודה"

או ציורים של דגלי אש"ף שנעוצים בהם סכינים..

תמונות?

בואי לסיבוב שערים!

אז למה יש אנשים שאין להם הצעות?

האם זה לא מעיד על בעיה כלשהי?

לפי דעתי, זה כן אומר שיש פה איזה עניין, לא בהכרח לרעה, יש אנשים פשוט מיוחדים.

אבל זה כן בעיה, שקיימת יותר ויותר.

ואני לא בעד לדוש בעבר, אלא אם כן זה ממש בוער עדיין.

המלצתך לחזור על קשרים מהעבר  נשמעת כמו לדון לכף חובה ולצאת מתוך הנחה שאם אמרנו "לא"- אז טעינו...

אולי דוקא חשבנו היטב והחלטנו נכון?

אז אולי  במקום מה שכתבת ניתן לכתוב

"לחשוב אולי היו קשרים מהעבר שבגישה חדשה הם כן ילכו"

ובטוח, לא לשים את זה בתור האפשרות הראשונה.....

קשה לי להתיחס לכולם אבל ישר כח 

עיקר הכל הוא שאני מאמין שהדבר החשוב ביותר הוא הגישה ולא האדם

ולכן אם בעבר זה התחיל באופן אופטימי ואולי אףפ מבטיח אבל לבסוף לא הלך בגלל מספר סיבות - סביר ששווה לנסות שוב

כמובן אין מאה אחוזי הצלחה, אבל זה הרבה יותר טוב מאשר דייט שלא מכירים שסיכויי ההצלחה שלו כבר ידועים...

כמובן, שיש לא מעט סיבות מדוע לא לעשות זאת, והבוחר יבחר...

כמו כן, אני מזמין את כל אחד שקורא כאן לבדוק אצל מספר זוגות שהוא מכיר ולגלות שלפחות לאחד מהם היה "ON" ו OFF כלומר כמו שכתבו כאן יש רבים שמחדשים קשרים מהעבר וזה הולך נהדר בפעם השנייה ולעיתים שלישית

צריך לדעת שיש הרבה קליפות להסיר ולא תמיד כל הקלפות סרות בפעם הראשונה שנפגשים ולכן זה נראה "לא 'קשור"....

שבחרת לא להתייחס לכל מי שנגע בנקודה של |קשרים מן העבר".

כאילו כל מה שאמרנו פה - התנדף לרוח....

חבל...

אז כנראה שאתם מאוד שונים, וזה עלול לייבש אותך.

ואני אומר זאת מנסיון רב.

ומכאב שלא כולם אידיאליסטים, למרות כל החינוך שמשתדלים לתת לנו.

נאלצתי בעבר לסיים קשר מאוד עמוק שהכל היה בו מושלם- חוץ מהנק' הזאת שפשוט לא הניחה לי.

אז חשבתי שאני מגזימה (בגלל התגובות של אנשים ושל הבחור בעיקר), אבל הזמן עשה את שלו ונהייתי שלימה והתבררה אצלי נק' חשובה.

לי חשוב בחור שיהיה עם עיניים לכלל, שחי למען משהו ומישהו, שרוצה לתת מעצמו לאחר.

אני חושבת שחוץ מהעניין המוסרי שעומדי מאחורי זה, זה ממש עניין רוחני- הקב"ה נותן לברואיו, ואנו רוצים להידמות אליו, רוצים לתת חזרה לברואים שלו, זה נובע מתוך אהבה גמורה לה' יתברך, זה בדיוק העומק של מידת החסד. נתינה ללא גבולות המובילה לאהבה, ואהבה המובילה לנתינה.

מסכימה עם שנאמר כאן, באיזשהו מקום התגובה המתאימה היא- "בחור טוב, אבל לא בשבילי".

אני בעיקר אומרת שאת מכירה את עצמך, יודעת מה את רוצה ומה את מחפשת, יודעת מה מתאים לך ומה לא.

ועל סמך זה את יכולה לקבוע איך כדאי לך להמשיך מכאן.

יש דברים שאפשר לשנות, יש תפיסות שאפשר לעבוד עליהם. 

זה כמו שאפשר לבנות בית תורני עם אדם שהוא פחות תורני, את יכולה לנתב את היישום ההלכתי שלכם, ויכולה לדאוג שהכל יתנהל לפי ההלכה- ולאחת זה יהיה מעולה, כי הוא נותן לה לנתב איך שהיא רוצה וזהו. ולאחת זה לא יהיה טוב, כי היא רוצה שהוא יוביל ושהוא יחד איתה ירצה לעשות גם מעצמו. ולא רק ללכת אחריה.

יכול להיות שהוא יהיה מוכן לבוא איתך לעיר מעורבת או לגור בגבעה או לנסוע לכמה שנים שליחות. אבל אם מה שאת מחפשת זה אדם שגם מצד עצמו יש לו את המקום הזה, את צריכה לבדוק איך את מתמודדת עם הנתונים בשטח.

זכרי, אפשר לעבוד על דברים, אפשר לעורר דברים שנמצאים חבויים בתוך האדם, אבל אי אפשר לשנות את הבנאדם.

דברי איתו, הסבירי לו כמה זה חשוב לך. תראי מה תהיה תגובתו. 

בפועל הוא מתאר הרבה בני אדם, רוב בני האדם לא עושים דברים משמעותיים ברמת המאקרו, אלא במקום האישי שלהם הם מנסים לעזור לעמ''י. תראי איך הוא ברמת המיקרו. ובמיוחד- תראי מה כן האידיאלים שלו! מה הוא כן היה רוצה, לא רק למה הוא לא מתחבר. 

ב''הצלחה!

ולעומת זאת בבתי המדרש עדיין יש נתק גלותי מסוים בין עולם הרוח לחיי המעשה בפועל מחוץ לישיבה עם כמה דיבורים אידאלים שיהיו, אפילו מעצם זה שסגורים שנים בפנימיה, כך שהרבה "תורניים" שלומדים שנים רבות בישיבה , עם זה שהם באמת מתעלים באישיותם, האופק האידאליסטי יכול דווקא להצטמצם למרחב הקרוב יותר.

למעשה אולי כדאי לשקול התאמה דווקא בגלל איזון מתאים בין בית לנתינה החוצה ויחד תגיעו לעמק השווה

יש בנים רבים אידיאליסטים!

גם בישיבות ובכוללים ובכל מקום תורני.

ודווקא מי שלומד הרבה "אמונה" הרב קוק וכדומה, לא יכול שלא להיות מוצף באידיאליים.

ומה לעשות שרוב הבנות, לא למדו חצי ממה שבחור ישיבה רציני למד באמונה.

אז אולי האידיאליים שלהם באים מהבטן?

אולי הן בכלל מקדמות את האידיליים של בודה?!

אני לדוגמא, בחורה תורנית מאוד, אבל גם בלי אידאלים בצורה מעשית.

התחתנתי עם בחור גם תורני שגם לא ממש אידאל באופן המעשי, אבל יותר קצת יותר ממני.

השאלה פה עד כמה זה עקרוני אצלך ממש, אני חושבת שגם אם הבחור שיצאת איתו הוא לא אידאל באופן המעשי, בטח ברמת הדרך הוא בטוח מאמין בזה.

צריך לזכור- שלא כולם מתאים להם החיים המעשיים של חיי אידאל, לא כולם יכולים להרגיש כל שניה את עם ישראל, ויש לכך עוד הרבה סיבות שגורמים לא לחיות בחיי אידאלים מעשיים.

הרבה בנים וגם בנות וגם בישיבות וגם במדרשות, יכולים להיות תורניים מאוד אבל לא פועלים בשטח, גם לא בארץ ישראל וגם לא בעם ישראל- בגרעינים.

חיי אידאלים זה חיים קשים שבאמת לא מתאימים לכולם, ולא כולם מוכנים לקחת על עצמם את העניין הזה, וזה מאוד חשוב לזכור.

רק אמרתי שבנות יותר ויש לזה גם סיבות. הן יותר מחוברות לרבדי נשמה ורגש ולא כבנים שיותר שכל וראציונל.

[על חוה לא נאמר שגורשה מגן עדן.. אבל זה כבר נושא אחר]

ולגבי לימודי אמונה והרב קוק אתה בהחלט צודק ובדיוק מאותו מקום אני מדבר גם על עצמי [ולכן אני גם מכיר את ההבדל לעומת השנים שהייתי יותר "הילכתי"] וזה מה שנותן את האידאלים בעיקר, אצל הבנים התורניים, להבדיל מהעמקה אין סופית בפלפול וכד' שפחות מביאה לשם.

במדע אולי יקראו לחלוקה הזו "מח ימין" - יותר אינטואיטיבי, אמוני וכד' לעומת "מח שמאל" הלוגי, ראציונאלי וכד' המאפיין יותר את הצד הגברי..

דווקא בגלל ההבחנה שלך, אני רואה את הדברים הפוך!

החיבור הנשי לאינטואיציה, לרגש ולאומנות - הוא בדיוק הופכו של האידיאליזם.

האידיאל - מנותק מהמעשה, הוא חי בדמיונות ובעקרונות ומוליך את המצוי בו בחוזק יד.

אין בו הקשבה, הפנמה והכלה. הוא דבר במטרה, ובמחירים כבדים.

האידיאליסט לא ייתן למציאות לבלבל אותו. הוא ייעצב כבר את המציאות כפי שהיא צריכה להיות, באידיאל!

בעבר הציוני-האידיאליסטי חיילים לא בכו בלוויות של חבריהם לנשק. להראות גבורה. הם מתו על קדושת השם העם והארץ - הם צריכים להוות סמל, ולא חולשה... תראה לי נשים שהיו מסוגלות, או בכלל רוצות לעשות כך...

די להביט בבגדיהן, ובמנטליות של החלוצות בראשית הציונות, כדי להבין מדוע אידיאליזם הוא דווקא גברי מאוד.

צבאיות, כוחנות, מגויסות - לא בדיוק תכונות נשיות... לפחות לא בזיהוי המקובל...

אחת מאלף שמסוגלות ופועלות ככה..

יש לי בעיה קטנה אחת.

אידיאליזם מבחינתך זה רק א"י, מלחמות ומוות?

כי מימוש אידיאליזם זה גם חינוך ילדים, תפילה, הוספת קדושה ואור...

וזה מקום מאוד מאוד נשי!!

אידיאליזם לא שייך למגדריות!

לנשים או גברים.

הוא שייך לאדם באשר הוא אדם!

ולנקודת הדיון כאן-

מי שלא פועל עבור האידיאלים שלו.. הם לא שווים הרבה.

חינוך ילדים ותפילה - אם הם מגיעים מתוך אידאל ומימושו הם מוציאים את כל הטעם והיופי שבהם.

חינוך אידאליסטי דומה יותר לאילוף ולעיצוב 'דמות'. עייני ערך, חינוך קיבוצי בבית-ילדים והשרידות שלו..

תפילה - אם אדם מתפלל כי הוא מאמין שבזה הוא מגשים אידיאל נשגב, זה טפל. אדם מתפלל כי חסר לו, וכי הוא רוצה שה' יעזור לו. או כי הוא רוצה להודות לה'. זה שהתפילה היא חובה הלכתית לא הופכת אותה לאידיאל, אלא מעצבת את התפילה כהרגל של אדם לחיות בהכרה של נוכחות ופנייה מתמדת אל הא-ל.

הוספת קדושה - יותר מדי סיסמא בשבילי. לא יודע מה זה...  אבל המשפט: "להוסיף קדושה מתוך אידיאל" נשמע לי חלול כמעט כמו: "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה".

אידיאליזם קשור להנחה שבשביל לעשות דברים שאני מאמין בהם אני מוכרח שכל שאר העולם גם יאמין בהם ויחשוב שאין אפשרות אחרת. הוא קשור לקשיחות, לאי-יכולת לראות מורכבות, ולאלימות. ולהנחה - שהכול תלוי לגמרי במעשה ובמימושו. לא לשווא האידיאליזם צמח ופרח דווקא במקומות בהם היה חילון (אירופה, ולא אסיה, או אפריקה...), ומחסור במשמעות אחרת שתמלא את הקיום...

החינוך הדתי לאומי הוא אידיאליסטי. אני מודע לכך. לכן כתבתי את מה שכתבתי בהודעה השנייה. אני גם לא מאמין שהודעה בפורום יכולה לשנות את הנחות יסוד שלך, המזהות אידיאל=תורה=אמת, לעומת אי-אידיאליזם=חילוניות=שקר. 

אבל, הודעה יכולה לפתוח כיוון מחשבה.... 

אני לא ממש מצליחה להבין מה אתה מנסה לומר כנראה..

למה אתה רואה באידיאל משהו נוקשה כ"כ?

זה לא נכון ולא קורה במציאות!!

"סיסמאות" נולדו מתוך משהו שאנשים באמת האמינו בו ויש בהן הרבה.

ותפילה זה לא שחרית, מנחה, ערבית!

זה תפילה מעומק הלב בכל עת ובכל שעה- שהקב"ה יבנה את בית המקדש!

שישכין שלום ביננו!

שיפתור לנו את כל הבעיות עם ארץ ישראל..

שיחזיר את כל עמ"י בתשובה!

וכו' וכו' וכו'

וכן- אני מזהה אידיאליזם אמיתי ומבוסס - רק עם תורה!

כי בניגוד למה שאתה אמרת-

אידיאליזם לא פרח במקומות של חילוניות

אלא הוא הגיע יד ביד עם התורה! שהיא המכוונת לעולם אידיאלי ומתוקן.

אני מזמין אותך לעיין בדברים הבאים:

הערכים: אידיאולגיה, קץ האידיאולוגיה, ופוסט מודרניזם בויקיפדיה.

וכן בפרק המבוא של הספר: "ובתורתו יהגה: לימוד גמרא כבקשת אלוקים" - הרב שג"ר.

התפילות שאני מכיר מהסידור רוויות בדמעות. כך דוד המלך בספר תהילים ונפשו האישית השבורה. כך רוב התפילות שמוזכרות במקורותינו, וכך התפללו סבא וסבתא שלי. סימני הקריאה והסיסמאות לא מופיעים בסידור שלי... שמות של חולים, ותפילות אישיות דווקא מופיעים...

תנסי 'לפתוח' את  ההצהרות שלך: למשל, מה יקרה כשייבנה בית-המקדש. האם זה יעשה טוב לעולם? באיזה מובן? האם אנחנו רוצים להביא קורבנות? במקום תפילה? החפץ לה' בעולה וזבחים? מהם אותם 'כל הבעיות' של עם ישראל? ומה הפיתרון שהיית רוצה שיהיה להם? לא לפחד מהשאלות האלו, ולראות בהן חולשה. ההיפך הוא הנכון. השאלות האלו הן הסיכוי שלנו להפוך את היהדות והאמונה שלנו לדבר כנה וממשי בעולם...   

הקשר בין אידיאולוגיה לתורה נעשה רק במאה האחרונה ע"י הציבור הדתי-לאומי. בתיווך הרב קוק זצ"ל.

האידיאליזם פרח בדיוק במקומות החילוניים. שוב, עייני בויקיפדיה.

רק בעולם מנוכר, וחסר אמון בכוחה של המשפחה והקהילה לעצב משמעות - האדם מחפש אידיאולוגיות חזקות וחובקות כל להיאחז בהן. אדם שטוב לו עם היהדות שלו לא זקוק להפוך אותה לנלחמת בכל מה שנראה לו שונה ממנו....

שבוע טוב

כנראה שאכלנו אותה..

כי היא ממש לא אבסולוטית.

(אני אישית מכירה כמה חברי ויקיפדיה..

והמידע שהם נותנים בחלק מהמושגים שאני מכירה ממש מקרוב- שגוי בחלקו)

--------------------

[כשהתכוונתי שגם אני מאלו שלא בוכות וכו'- דיברתי על מצבים שבהם צריך לשמור על ארשת כזו, ולהיות חזקים לטובת המשפחה, והקרובים אליך (שה' לא ינסה אף אחד!).... ולא בכל השאר..

דווקא נראה לי ויעידו חברי הפורום שאני אדם בעל עודף רגש.. ]

גילוי נאות:

הסיסמאות מופיעות נהדר בסידור שלך- והגיעו עוד הרבה לפני התיווך של הרב קוק..

"השיבה שופטינו כבראשונה" - אידיאל הצדק.

"מקבץ נדחי עמו ישראל" - עמ"י בארצו..

"שים שלום טובה וברכה" - אידיאל השלום.

כל ברכה מייצגת משהו אחר..

(אין לי כוח לרשום 19 שורות..)

בכלל כל התורה ועבודת המידות שהיו לפני הרב קוק

קוראות ומכוונות לאידיאל העליון - שהוא -

למצות את הטוב ביותר מהאדם הקטן הפרטי. מכוחותיו, ממרצו, מהתנהגותו.

מה שיעשה את העולם כולו למקום טוב יותר..

מה זה אם לא הרמוניה ואידילה טהורה!?

(ולגבי המשפט האחרון שלך.. העולם לצערינו עוד מנוכר.. וצריך להפוך אותו למקום טוב יותר.. אנחנו עוד לא בגאולה השלימה.מה לעשות?!.)

חבל שאתה רואה אידיאלים רק כמלחמה..

זו נקודת ההסתכלות המוטעית לענ"ד ושממנה נובע ההבדל בדעותינו.

אידיאל זה יופי ומשמעות לחיים..

ובתור יהודי- יש לך ייעוד כזה אם תרצה ואם לא.

ואם אתה לא מייצג את העמדה שלך (!!) אז בבקשה ממך - אין לנו למה להמשיך את הדיון.

אני מתדיינת רק עם אנשים שחושבים ומאמינים במה שהם אומרים

ולא כאלו שנהנים תמיד לייצג צד אחר בדיון [גם אם זה כדי להראות לאחרים נקודת מחשבה אחרת..]

האמת, שההודעה שלי לא כ"כ מופנה לבעלת השרשור, אבל חשובה בעיניי.

אם זה נראה כניצלו"ש ותו לא - יש מי שימחק...

הציבור היחיד בישראל שמשתמש בביטוי אידיאל, וללא הרף הוא הציונות הדתית.

החינוך הדתי רווי בטרמינולוגיה אידאליסטית ומבחינתו תורה=חיים אידאליסטיים=חשיבה על הכלל וכו' וכו'

נושאי הדגל האידיאליסטי הם כמובן תנועות הנוער.

ב'הארד קור' של הציונות הדתית החינוך הוא אידאליסטי ממש. 

תורת הרב קוק מתווכת באמצעות ישיבות בעלות אמירה ודרך המכוונת רבות לתת הדרכה מעשית לחיי הכלל וכו' וכו'

וכאן - העניין האישי.

על עצמי וסביבתי לדבר ידעתי. אדם שאוהב ומקיים תורה ומצוות ואיננו אידאליסט - מזוהה אצלי כעצמאי ובעל אישיות יחידאית. לא קל לבנות זהות מאמינה לא אידאליסטית כאשר לראשך כיפה סרוגה. אדם שמרגיש שחייו לא מלאים תודעת שליחות ומבט כללי לרוב מחליק בקלות או לחיים חילוניים, או לחיים חרדיים.

החרדיות לא חיה במבט אידיאליסטי. המבט הוא לא על 'ערכים' ואידאליים אלא על מימוש של פרקטיקה יהודית. נאמנות למסורת ולשייכות הקהילתית, תודעת 'נושאי הלפיד', זיקה הרואה עצמה מסורתית מאוד למקורות וליהדות. החילוניות הישראלית - אין צורך להמחיש עד כמה איננה אידאליסטית, באופן כללי.

אפשר גם להסביר מאיפה זה מגיע. אבל זה לא כבר מרחיק לכת.

רק אשוב ואומר:

א. זיקה משמעותית לאמונה וליהדות איננה כרוכה באידיאליזם. עיינו ערך - החברה החרדית.

ב. אני לא אידיאליסט

ג. לדעתי, הקמת משפחה ואידיאליזם לא הולכים טוב יחד... המילים האהובות ביותר בטרמינולוגיה האיד' הן: "חשוב". ו"אמת", ו"עקרוני". אם אדם מתחתן וחי עם אישה כי זה 'חשוב'... בזגיות המרכיבים החשובים הם הרבה יותר: הכלה הדדית, הקשבה, מציאת חן הדדית, יכולת התפשרות, בניית אמון ואינטימיות. המבט המשותף כלפי יעד ואמונה מסוימים בהחלט תורם גם הוא את שלו. אמנם, הוא איננו אידאליסטי נערי, אלא, מתורגם לחלום אישי עדין יותר. לא בכדי, האידאליסטיות מופיעה בעיקר בגיל הנערות, ועם ההתבגרות בחיי הנשואים/ רווקות מאוחרת, רוב האנשים הופכים אידאליסטיים פחות, ומופנמים יותר...

חיים לא אידאליסטיים משמעם הרבה פעמים - חיים מורכבים ומופנמים יותר. ובוגרים יותר. לכל אדם יש אנרגיות רבות. אדם לא אידאליסט, ומאמין, איננו חלש - הוא מופנם. בוגר. הוא עשוי להיות עמוק. ומעניין יותר. מתאימים יותר לזוגיות - כבר אמרתי?!...

הכותב הינו רווק.

הוא ישמח להכיר בחורה שהמילים האלו נוגעות בה...

והוא קצת מטומטם להיות ישיר כל-כך. אבל אוהב לקפוץ למים..

אפשר גם להיות תורניים לכתחילה בצורה פרקטית בלי אידאלים, שאנשים מתבגרים הם מתחילים להבין שכל הסיסמאות של אידאלים שהם למדו בישיבה, לא צריכות לחייב אותם בהמשך דרכם התורנית בחיים.

אני תוהה מה יהא על חינוך הילדים..?

אגרת הרמב"ן:

וֶהֱוֵי זָהִיר לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה תָּמִיד, אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמָהּ.

וְכַאֲשֶׁר תָּקוּם מִן הַסֵּפֶר – תְּחַפֵּשֹ בַּאֲשֶׁר לָמַדְתָּ אִם יֵשׁ בּוֹ דָבָר אֲשֶׁר תּוּכַל לְקַיְּמוֹ.

וּתְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֶֹיךָ בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, וּבָזֶה יִהְיוּ כָּל יָמֶיךָ בִּתְשׁוּבָה.

הלימוד הרוחני שלנו נמדד בעולם המעשה!

סורי על הבוטות-

הייתי מעיפה בחור כזה על טיל!

יכול להיות שבגיל צעיר זה יותר מדבר לאנשים הדיבורים על אידאלים, שאנשים מתבגרים הם מבינים שהמציאות יותר מורכבת! כפי שכתבו פה אין שום קשר בין חיים תורניים ושלמים המקפידים קלה כבחמורה לבין אידאלים! הדיבורים על אידאלים זה דבר נכון כשלעצמו, אבל צריך לדעת שלא כל אחד מתאים ומתחבר להיות פעיל באופן מעשי!

אין שום קשר לחינוך הילדים, ישנם הרבה הורים תורניים בלי אידאלים שהצליחו בחינוך הילדים, בהרבה יותר מכל אלו שדיברו על זה כל היום וכל הלילה.

צריך להבין לדוגמא- שלא כולם צריכים לגור או בגבעה או בגרעין תורני! או לא כולם צריכים להתעסק בחינוך, וכמובן למחוק את המשוואה שתורניות=אידאלים

אבל לדבר על האידיאל כאילו הוא רק משהו שרחוק מאיתנו?

בלי שום הבנה שאנחנו צריכים לפעול למענו גם בתפילה ובמחשבה?!

זה חתיכת בעיה בעבודת ה' ובמידות!

ולכן הם הצליחו בחינוך הילדים. כי הם פועלים למען מה שהם מאמינים בו!!

אידיאלים לא מתמצים רק בצורת גבעה או גרעין תורני- אני יודעת.

אבל הם מתבטאים בכל מה שאנחנו עושים.

אם בחור לא מבין שהוא לומד תורה ובונה בית לא רק בשביל עצמו אלא בהסתכלות כללית הוא מרים את כל עמ"י בדרגה - חבל מאוד.

לא נראה לי שזה קשור לגיל ולמציאות מורכבת.

כולנו יודעים שמימוש אידיאלים זה דבר לא פשוט בתוך שגרה שוחקת

לכן אני לא מדברת על עשייה גדולה

אלא על מחשבות ותפילות בנושא!!

על אמונה בכך..

מה שאני הרגשתי מתוך מה שכתבה פותחת השרשור-

זה חוסר אכפתיות ועומק בכל הדיבורים הגבוהים על אידיליה ואמונה.

וכמו שנאמר - היטב חרה לי..

אני מתכוונת שלא כולם צריכים להתעסק באופן מעשי בדברים של כלל

קיבלתי לא פעם הצעות - בנות עם קו המחשבה דומה מאוד לזה. במקרים אחרים גיליתי אחרי כמה פגישות שגם כאן מדובר באותו דבר - רק שהבחורה מתקשה לחיות את הדיכוטומיה הזאת ולכן קשה לה גם לבטא את זה.

התשובה שלי הייתה די ברורה - לא.

זאת לא נקודה שניתן להתפשר עליה

בס"ד

שלום לכולם,

חזק וברוך על דברי המוסר החזקים במיוחד.

                      בתודה ובברכה

              שנזכה כולנו לקיים את ההלכה

                       כמו שצריך

בסיעתא דשמייא!!

מסתבר שהכוונה לכל ציבור שמוגדרים כ'שומרי תורה ומצוות'.

יישר כח! תודה רבה!

שבת שלום!

ממש תודה רבה על הקטעים שלך הם יפים ומעוררי מחשבה, תודה!

ומתוק מדבש- מה איתך? המון זמן לא שמענו ממך....

שבוע טוב!

לעה"ד,

קיצוני או לא, תלוי בעיקר באופן ההסתכלות. (מה שרואים מכאן לא רואים משם)

בדרך כלל דרך המלך זה אמצע, אך יש גם שצריך "להתרחק מאד מאד".

בכללות, ניתן לומר ש"הקב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא" וממילא מתאים ביותר לחיות את העולם הזה בדרך של תורה בין אם התורה מדריכה אותנו לקיצוניות ובין אם היא מאפשרת לנו "במותר לך.."

קיצוניות כשלעצמה אינה רעה, השאלה היא האם היא שייכת כאן.

אמת- אם אני משנה מעט מזעיר מן האמת ממילא אני נמצא כבר בשקר, באמת חייבים להיות קיצוניים!

אין לנו על מה להצטדק

שבת שלום.