פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 182)

ברור שמתייאשים.

זה קשה.

ומתיש.

וכל פעם מחדש צריך לאסוף את עצמך.

ושוב להיפגש עם מישהו, לספר על עצמך, על השאיפות שלך.

לפתוח את הלב.

לשתף בדברים האישיים שלך.

ולהתאכזב.

השאלה היא בעיניי לא אם אתה מתייאש - הייאוש הוא חלק מהאנושיות שלנו - אלא מה אתה עושה עם הייאוש הזה.

האם הייאוש הזה מנהל לך את החיים?

האם הוא דוחף אותך להישאר בפיג'מה במיטה ולא לצאת?

או האם זה מניע אותך להשתדל יותר?

לבוא עם כוחות גדולים יותר לקשר הבא?

כלומר - קשה, מייאש - נותנים זמן לשהות בייאוש, כי זה באמת מייאש. אפשר אפילו לעשות רשימה של כל הדברים שמייאשים. אבל לשים קץ לייאוש.* להגדיר אותו בזמן - הערב אני בדאון, אבל מחר אני קם כמו חדש, ומשאיר את הייאוש הזה מאחורי.

ובמחר הזה אנחנו עושים רשימה חדשה, של הדברים הטובים והמוצלחים שיש לנו בחיים, ועוד רשימה חדשה של 3 דרכים מעשיות שאנחנו יכולים לקדם עניינים, ואם אין 3 דברים כאלה - שאחד הדברים יהיה לפנות למישהו, ושהוא יעזור לך להגיע לדברים קונקרטיים.

האם זה אומר שלא תתייאש עוד לעולם?

ממש לא. זה חלק אינהרנטי מהחיים שלנו.

אבל אני אומרת שאנחנו יכולים לנהל את נקודת הייאוש שלנו, ולהתרומם מהם אל מקומות גבוהים.

* שמעתי היום רעיון מהרבי על הפסוק מאיוב: "קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ" - יש חושך, אבל הקב"ה תחם אותו בזמן, לעומת האור שלא תחום, שאין לו קץ.

אבל נראה לי שגם בייאוש יש רמות שונות.

אני מאמינה וחושבת שיש דרך להנכיח את זה שגם ה'הווה' הוא טוב (וגם העבר הוא טוב), לא רק ש'בעתיד יהיה טוב'

כמאמר הסטיקר: "זה הרגע המאושר בחיי" 

אבל הגישה שלך מעניינת

אז זה רק מוכיח, שאם נחיה את ה'הווה' לא יהיה יאוש.
כי העבר היה כבר, העתיד לא ידוע,אז זה סתם דמיונות. מה שקורה בהווה, עכשיו,

זה המצב הנוכחי שבו אתה אומר שאין יאוש.

(את העתיד אנחנו לא יכולים לשער. בהווה אנחנו רואים שטוב לכן לעניות דעתי פחות מייאש לחיות בהווה, לא כך?

אבל קשה עד בלתי אפשרי להצליח לחיות את ההווה בלי לחשוב על העתיד

משפט חזק. ממש האויב של היאוש..

והלוואי שניתן לרצון מקום כזה של כבוד.

תודה לך

ומזל טוב!

ממליץ על זיו אור במתחם הבורסה

זה כמו מכירה מרוכזת (שמוכרים במחירי עלות) עם הרבה מחלקות לחתנים וכלות. כשנכנסים צריך לפתוח כרטיס במשרד שלהם.

אז יש להם גם מחלקה של תכשיטי זהב וכלי כסף, יש מבחר ומחירים ממש טובים.

זר פרחים

עכשיו זה הזמן הכי טוב הכל פורח

וזה גם תלוי בסוג הפרח. אבל בהחלט צריך לשים לב.

(נ.ב. מצחיק שאנשים מבחוץ בטוחים ש'לקראת נישואין וזוגיות' זה יענו פורום של מאורסים, לקראת חתונה..

שנזכה שיהיה כך )

אם את מתחברת לכתוב שם תגדירי כתורנית. אם פחות אז דת"ל.

כמובן שאין לך מה לכתוב שאת תורנית אם את מתלבשת פחות מהמינימום ההלכתי, לא רוצה לשים כיסוי ראש מלא וכדו'.

הדבר היחיד שהוא חד משמעי

זה המחויבות ההלכתית.

וזה רק לכיוון אחד, כלומר -

דתי תורני מחויב להלכה ב100% (כמובן אף אחד לא מושלם אבל לדוגמה כיסוי ראש חלקי זה לא רלוונטי)

דתי לאומי יכול להיות שכן ויכול להיות שלא - כמובן יש מחויבות מסוימת אבל הספקטרום מאד רחב

תקחי בחשבון שיש הרבה שמחפשים רק תורני או רק לא תורני, אז תחשבי עם איזה אוכלוסיה את מעדיפה - האם עדיף לך מישהו שמחפש רק "תורני" או מישהו שמחפש רק לא.

אם לא כתוב תורני בכרטיס - זה ככל הנראה לא מה שאני מחפשת...

אין תקן, אין איזשהו גוף שמחליט מי ראוי להיות מוגדר כתורני או לא תורני - אבל כשמישהו בוחר לשים את עצמו בקופסה הזאת, זה כבר מעיד עליו משהו. 

אם הגיע אליי כרטיס וכתוב בו ששהשקפה היא דת"ל ויתר הפרטים נראים לי - אנסה לברר את הרמה הדתית שלו כדי לראות אם זה מתאים (כלומר אני לא פוסלת בגלל שהוא כתב דת"ל ולא דת"ל תורני, אלא אברר אם זה מתאים), ובמקביל, בכרטיס שלי, אני מתארת איזה סוג אדם אני מחפשת (כלומר פירוט של מה אני מגדירה כתורני).

הקפדה יתרה על ההלכה, על הליכה לא בגבולות, על אורח חיים שמחויב באופן מלא לתורה ולמצוות, יותר מ"המינימום הנדרש"? 

אם את ביומיום הולכת עם מכנסיים, קשה להגדיר את זה תחת תורני. 

אם אתה (מדבר גם על בחור, כדי להמחיש...) לא לומד תורה ביומיום, בקושי הולך לתפילות ומניח תפילין כל יום ב12 בצהריים, קשה להגדיר את זה תחת תורני.

אם את רוקדת עם חברים והולכת למסיבות מעורבות, קשה להגדיר את זה תחת תורני

אם אתה שוחה בים מעורב בלי חשבון, צופה במשחקי הכס, ולא תמיד מברך על מה שאתה אוכל לפני או אחרי - קשה להגדיר את זה תחת תורני...

כן, הכל בסוף הוא פלוס מינוס סביב המעשים, כי כוונות זה מאוד חשוב אבל בסוף הכוונות מתרגמות את עצמן למעשים. והמעשים הם שיעידו על אדם האם הוא מכוון לתורניות או לדתי לאומי קלאסי או לדתי לאומי לייט או לחרדי או לחרדי לאומי או למסורתי או לחילוני או לאפיקורס...

ברור שכולנו בני אדם ואף אחד לא מושלם.

לא מרגיש בנוח לכתוב על עצמך?

תבקש ממישהו אחר לכתוב (ושזה יהיה כתוב בגוף שלישי - או כתוב בעצמך בגוף שלישי). ובכל מקרה, כדאי להראות את הכרטיס למישהו שאתה מעריך, כדי שיעיר (ואולי יציע הצעות לשיפור\שגיאות כתיב וכו').

לגבי הציפיות של מה זה חוכמה, ראה בשרשור הזה: שאלה לבנים - לקראת נישואין וזוגיות

בעיניי עדיף להיות כן מאשר להסתיר.

(יצא לי לראות כרטיס של מישהי שאני מכירה, יחסית מבוגרת, שיש לה תואר שלישי במדעים מדוייקים - וזה לא היה מוזכר בכרטיס שלה. אולי היא חושבת שזה מרתיע. אם זו באמת הסיבה, בעיניי זאת סיבה דווקא כן לכתוב - וכך מי שזה מרתיע אותו בכלל לא יגיע אליה.)

אני חושבת גם שבכרטיס כל אחד מאיתנו בוחר להבליט תכונות מסוימות שלו, איכויות מסוימות שלו. בזה שאתה בוחר להציג דברים מסוימים ולא אחרים, זה גם אומר משהו עליך.

לא - מ
מא - נ
נא - ס
סא - ע

קלא - קמ

האם להעדיף אשה חזקה יותר ממך או אשה חלשה יותר ממך?

אני מניח שיש אנשים שחיים את ההדרכה של פרקי אבות ומעדיפים להיות זנב לאריות, ויש כאלה שלא - לדוגמה אני מחפש אישה כנועה - לקראת נישואין וזוגיות

אין סיבה להסתכל על ידע כהיבט נפרד של הזוגיות, מבחינתי כמו בכל דבר אחר במערכת נישואים איזון של נתינה וקבלה עדיף על פני מושפע קבוע ומשפיע קבוע,  לא הייתי רוצה מישהו שאין לו מה לחדש לי מצד שני לא הייתי רוצה אחד שלא יכול לקבל ממני ויתעקש על זה שהוא הצודק והחכם מביננו.

ומה המטרה של הזוגיות אם לא לתת ולקבל (גם ידע)?

יש ציטוט של אלבר קאמי:

אל תלך לפני - כי אולי לא אצעד אחריך.

אל תלך אחרי - כי אולי לא אדע להוביל.

לך פשוט לצִדי והֶיֶה ידידי.

אני לא מחפשת מישהו שיוביל אותי, או שאני יוביל אותו - אלא שותף. מישהו ללכת איתו.

במילים אחרות:

זנב לאריות וראש לשועלים - מתארים יחסי מנהיג-חסידים.

בעיניי היחס בין בני הזוג לא צריעים להיות כאלה...

גם חברים, אבל גם שיש משהו שאת מעריכה ואוהבת בו שהוא משלים אותך - ובזה את "זנב לאריות"

וגם משהו שאת מרגישה שהוא צריך אותך ואת משמעותית בשבילו, ובזה את קצת "ראש לשועלים"

הציטוט יפה (מאד!!) אבל הוא מתאים ליחס בין חברים. בין בני זוג הקשר יותר עמוק ולכן לדעתי צריך שיהיה גם השלמה מסוימת, וזה מתבטא במה שתיארתי

אומר שוב - לדעתי הציטוט מקסים עבור חברים שצריכים גם להיות עצמאים זה מזה

בין בני זוג צריכה להתפתח מערכת יחסים שבה באמת כל אחד חשוב ממש עבור השני, ובדרך כלל זה אומר שכל אחד צריך את האחר ומרגיש שהשני טוב ממנו במשהו, והוא רוצה לקבל את ה"אור" שלו

לומד ממנו ומקבל ממנו את מה שיש לו לתת- אני בעד זוגיות כזאת.

אם כל אחד רואה את השני כאריה ואת עצמו כזנב בדברים שהשני יותר טוב בהם ויותר בן בית אני חושב שזאת יכולה להיות זוגיות מעולה

וחשבתי שזו כוונת הפותח, להגדיר את היחסים בין בני הזוג.

אבל אחרי ההבהרה כאן: האמת לא חשבתי על כיוון כזה - לקראת נישואין וזוגיות

אני לא לגמרי מבינה.

לימדונו חז"ל שהחכם לומד מכל אדם. 

מה הקשר בין זה לבין להיות זנב לאריות?

ובין זה לבין זוגיות?

אהבתי ממש! תודה

אם זאת היתה הגישה בדייטים ולא רק משפט יפה של אלבר קאמי הכל היה נראה אחרת לגמרי

יש חיבורים מוצלחים

חיבורים שיש שם מציאת חן הדדית, זרימה טובה, נעים ביחד, משדרים על אותו גל

וזה פשוט יתבטא בכל פגישה,

כי זה משהו שקיים פשוט מעצם החיבור.

לכן, אני לא מנסה להשיג משהו בפגישה.

אני מנסה בסה"כ להרגיש איך היה לי... 

ולקלוט בן אדם שמולנו זה מיומנות שאפשר לרכוש.

ויש כאלו שיש להם יותר כישרון בזה, 

ולכן בדייטים סביר להניח שיהיה להם יותר ברור הדברים....

לא נשמע לי משכנע.

מה גם שאין משהו לא נעים בלפרסם גובה או אזור מגורים

אני לא יודע מה הסטטיסטיקה

כמדומני היו כאלה שלא היה כתוב להן כלום שפנו אלי בלי פרטים

אני בסך הכל מציין ש

1 לפנות בלי לכתוב על עצמך יותר מדי זה לא יפה

2 יש כאלה שעושות את זה

או אפילו לכתוב "אם לא הגבתי לך תוך יומיים, בבקשה תראה את זה כ"לא פנויה לקשר איתך כרגע". אני לא תמיד מספיקה לענות. בבקשה אל תיקח את זה כמשהו אישי"

באמת כשמישהי כותבת את זה (מה שהצעת כאן) זה כבר מרגיש יותר אכפתי ומבטל את ההרגשה שזו סתם התעלמות 

מפחדת מאתרים, מנסה להעיז לעשות את הצעד...

מיציתי אפיקים אחרים.

אני פונה לעוד ועוד שדכנים\שדכניות\מיזמים\חברים\חברים של חברים ואין לי הצעות רלוונטיות...

אבל מרגישה שעולם האתרים הוא אחר לגמרי, שיש בו קודי התנהגות אחרים לגמרי, ושצריך סט אחר של מיומנויות כדי להתמודד עם זה...

זה מציף ברמות.

בעיניי זאת דרך שלא מיטיבה לא עם הבחורים ולא עם הבחורות.

והלוואי והיו פותרים את הבעיה הזאת איכשהו

שפשוט כאילו יעשו משהו כמו שאם התחלתי לדבר עם מישהו, שאי אפשר תוך כדי לדבר עם עוד,

או אפשר לקבל עד 5 הצעות ליום. 

או נגיד הקטע שכולם יכולים לשלוח הודעה,

אני הייתי עושה אופציה כזאת שמשתמש מסוים מבקש לשוחח עימך ורק אם יש אישור אפשר להתחיל בשיחה.

זה פשוט פרוץ כל כך. זול כל כך. אני לא מתפלאת שלא יוצאים משם הרבה חתונות על אף הכמות הענקית של המשתמשים שיש... יש חתונות זה לא שלא, אבל יכל להיות הרבה יותר אם היה מתנהל בצורה נעימה יותר... 

ובכלל אני בעד שקודם יהיה אישור של שני הצדדים שאכן נראה שיש כיוון להתאמה ושרק אז יוכלו לשוחח.

לא הגיוני שמאה אנשים במקביל יכולים לשלוח הודעה. החל מגיל 20 ועד גיל 80 בערך...

כולל כל הסטטוסים, כל ההשקפות, כאילו.. שוק. פשוט שוק. זה מזעזע בעיניי....

אתה מתכוון שאם כתבת שאתה רוצה מישהי גבוהה, אז הוא לא ישאל אותך רק כמה גבוהה אלא גם כמה זה חשוב לך (מ"קריטי" ועד "סתם בא לי אבל לא באמת משנה") וישקלל את מידת הנכונות להתגמש כפרמטר.

ברור, אלגוריתם טוב אמור לכלול את הנקודה הזאת. אמור זה שם של דג.

לפי מה שהבנתי, האלגוריתם הראשוני נבנה מאלפי זוגות דת"ל נשואים, וכך לימדו את המחשב מה זאת התאמה.

מאז שזה התחיל לרוץ על רווקים, האלגוריתם לומד ומשתפר לפי הפידבקים שהוא מקבל - הרי הוא יודע מה הוא הציע ואם אחד הצדדים אמר לא (וייתכן שגם נכתבה סיבה). כלומר עם הזמן הוא אמור לתת התאמות יותר ויותר מדויקות.

בכל מקרה האלגוריתם לא מחפש 100% התאמה, אלא 70%.

תלוי מה כן יש שקיים וחשוב לי שבגללו אמשיך

ותלוי מה הנקודות שמפריעות עד כמה אלו דברים שמבחינתי אין מה לדון לגביהם

אם אתה בהפסקה או לא יוצא והציעו לך מישהו: האם אתה מציע אותה למישהו אחר או האם המציע מציע אותה למישהו אחר?

ולמה לא בעצם? אתה שומר אותה לעצמך?

אתה יכול להציע חבר שלך בשבילה, או לספר לחבר שלך עליה

אתה לא יכול להציע אותה לחבר שלך

וזה אתה בהחלט יכול, הכי לגיטימי ויפה בעולם. ומאד מכבד, כי אתה בעצם אומר שאתה לא רלוונטי אבל תשמח לעזור או להמליץ

הציעו לך מישהי. דינה, לצורך הענין. ונניח שהציעה אותה אמא שלה, לאה. יש לך חבר, לצורך הענין שמעון. אוקיי?

יש שלש אפשרויות:

1 אתה אומר ללאה: אני לא מעוניין כרגע, אבל יש לי חבר, שמעון, והוא מתאים

2 אתה הולך ומספר לשמעון, שהציעו לך את דינה, ואולי זה מתאים לו, ואם כן, הוא יפנה ללאה (או אתה בשמו)

3 אתה אומר לשמעון שאתה רוצה להכיר לו את דינה

שתי האפשרויות הראשונות הן מצוינות.

האפשרות השלישית היא בעייתית, כי אין לך שום מעמד כלפי דינה, ואין לך שום סמכות לדבר בשמה ולהתעניין בשמה בשמעון.

הרי בכל מקרה את לא רוצה להיפגש אתו..

והמילים של אביתר בנאי בשיר הזה הם התפילה שלי:

ילדים הם באמת אכזרים. באמת. אבל הם לא עושים את זה מרוע.

אם זה קורה כל שנה, בכל מחזור, בכל בית ספר.. זה רק אומר שזה לא משהו רע בהורים, במחנכים, או בילדים עצמם..

יש המון ילדים טובים שסובלים. ילדים מקסימים ומאושרים שמעציבים אותם.

כן. גם אצלי היה יסודי לא פשוט

למפרע, אני שמח שזה היה, כי אלמלא שהיה לי עצוב ביסודי לא הייתי מי שאני היום

יש חשבונות שמים, שלא מבינים ככ, ואולי גם אחרי 20 שנה לא נבין. ואולי כן.

להתפלל זה מצויין, באמת באמת. זה עוזר ומשפיע.

אבל לא צריך להישבר מזה.. ממש לא.